הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-4 בנובמבר, 2003 6 תגובות

מאת כתב "הגדה השמאלית"


"זה לא סירוב מצפוני, זו מרי אזרחי המערער את אשיות המדינה", כך טען סרן ירון קוסטליץ, בעת סיכומי התביעה במשפטם של חמשת סרבני הכיבוש חגי מטר, מתן קמינר, שימרי צמרת, אדם מאור ונועם בהט. הסיכומים החלו ביום ג’ (4 בנובמבר). בין השאר טען התובע כי יש הבדל מהותי בין "סרבנות מצפון" לבין "מרי אזרחי". לפי הגדרתו, סירוב מצפוני הוא מעשה אישי טהור המתבצע בשקט וללא פרסום ומבצעו אינו מבקש שאחרים יצטרפו אליו, ואילו מרי אזרחי הוא פעולה קבוצתית ופומבית שנועדה לאלץ את הממשלה לשנות מדיניות. קוסטליץ ציטט מ"מכתב השמיניסטים" עליו חתמו בטרם מועד גיוסם חמשת הנאשמים יחד עם כשלוש מאות בני נוער אחרים, ואשר נשלח לראש הממשלה, שר הביטחון והמטכ"ל, ובו נאמר בין השאר ‘אנו מסרבים להיות חיילים של הכיבוש. כאשר הממשלה הנבחרת רומסת ערכים דמוקרטיים ופוגעת בזכויות האדם הבסיסיות, אין לנו ברירה אלא לציית לצו מצפוננו ולסרב. אנו קוראים לבני גילנו ולחיילים בשירות סדיר, קבע ומילואים לנהוג כמונו’.

אל"מ לוי, אב בית הדין, אמר לתובע: "ההבחנה בין סירוב מצפוני לבין מרי אזרחי לא כל כך ברורה לי, זה לא כל כך שחור ולבן. אם  בעיני אדם מעשי הצבא הם בלתי מוסריים עד כדי כך שהוא מעדיף לשבת בכלא במקום להתגייס, האם לא סביר שאותו אדם ירצה לא רק פטור לעצמו אלא גם שאחרים יתנגדו לאותם מעשים? אם חייל ביחידה מסוימת יקבל פקודה לירות בילד ויסרב כי הפקודה תיראה בעיניו בלתי מוסרית, האם לא סביר שאותו חייל ינסה גם לשכנע את יתר החיילים ביחידה לא לירות בילד? איפה נגמר הסירוב ומתחיל המרי?"


בשלב אחר של המשפט טען התובע כי צה"ל מעניק פטור לפציפיסטים טהורים, המתנגדים לכל מלחמה ולכל צבא בלי יוצא מן הכלל, אך אינו מוכן להכיר באלה שסירובם מכוון נגד מלחמה מסוימת או למדיניות מסוימת של הממשלה, כיוון שלטענתו "סירוב כזה נובע מאידיאולוגיה ודעה פוליטית ונועד לאלץ את הממשלה לשנות את מדיניותה". כמו כן אמר התובע "אפילו אם נניח שסירוב כזה נובע באמת מטעמי מצפון, הרי עצם הקושי להבחין בין סרבנות מצפון להתנגדות אידיאולוגית-פוליטית מהווה קריטריון מכריע לאי-הכרה בסרבנות הזאת". על כך הקשה עליו אב בית הדין: "אתה טוען שאי אפשר להכיר בסרבנות שמערערת על מדיניות הממשלה. אך גם הפציפיסט מערער על מדיניות הממשלה. מדיניות הממשלה, בישראל כמו במדינות אחרות,  מבוססת על ההנחה הבסיסית שמותר להשתמש בכוח ולצאת למלחמה כדרך לפתרון סכסוכים. הפציפיסט מתנגד וקורא תגר על ההנחה הזאת, שעליה מבוססת מדיניות הממשלה. מדוע אם כן אתה מוכן להעניק פטור לפציפיסט אך לא לסרבן שקורא תגר על מלחמה מסוימת בזמן מסוים?". על כך ענה התובע כי "האתגר שהסרבן הפוליטי מציב הוא חד יותר וחצוף יותר. כמו כן, ההנחה של שלטונות הצבא היא שמספר הפציפיסטים לא יגדל משמעותית ואילו לסרבנים הפוליטיים פוטנציאל לגידול מהיר. הפטור אינו זכות מוקנית, ואם מספר הפציפיסטים יעלה בצורה הפוגעת בצרכי כוח האדם של הצבא יתכן שניאלץ להתחיל לגייס גם אותם".


בהמשך טיעוני התביעה טען סרן קוסטליץ כי "אם תוכר הסרבנות תיווצר אנרכיה במדינה וכל אחד יחליט בעצמו אם לשרת או לא, ובכלל לאיזה חוק לציית ולאיזה לא. יתחילו גם לסרב לשלם מסים לצרכים שלא נראים להם ויגידו שזה לפי צו מצפונם, למשל אם יוטל מלווה למימון גדר ההפרדה ואנשים יסרבו לשלם אותו. הרי ברור שסירוב לשלם מסים הוא פעולה פוליטית ולא מצפונית". אל"מ לוי, אב בית הדין, הקשה עליו: "האם אתה בטוח שגם סירוב לשלם מסים ינבע מטעמי מצפון כנים? אם הממשלה תחליט לבצע טרנספר ותטיל מס מיוחד לממן אותו, האם  כאשר אזרח יסרב לשלם את המס כי הוא רואה בטרנספר דבר לא מוסרי האם זה לא יכול להיות סירוב מצפוני כן? ואם הרשות הפלסטינית תחליט לחייב כל תושב בשטחים לתת תשלום לחמאס ויהיה פלסטיני שיסרב כי הוא מתנגד לפיגועי התאבדות, האם זה לא יכול להיות סירוב מוסרי?"


בסיום דבריו קרא סרן קוסטליץ לבית הדין להרשיע את הנאשמים על פי כתב האישום בסירוב לפקודה חוקית, כלומר הפקודה להתחייל. את סיכומי ההגנה ימסור עו"ד דב חנין, פרקליטם של חמשת  הסרבנים, ביום שלישי הבא (11 בנובמבר) משעה 9.00 בבוקר, ואילו ביום שאחריו (יום רביעי, 12 בנובמבר) יקרא באותו בית דין גזר הדין במשפטו של הסרבן הפציפיסט יוני בן ארצי, המסרב להתגייס לצה"ל כמו לכל צבא שהוא, אך הצבא אינו מוכן להכיר בכנות השקפותיו הפציפיסטיות. יצוין שביום ג’ הבא תתקיים משמרת מחאה בפתח בית הדין (פרטים בנוספים ב"לוח אירועים").


"האמת היא כי בשני המשפטים האלה המתקרבים לנקודת ההכרעה, לא בנינו הם העומדים למשפט, כי אם שלטון הכיבוש הרומס ומדכא דיכוי יומיומי שלושה וחצי מליון פלסטינים ואשר משחית ומעוות והורס את החברה הישראלית", אומרים הורי הסרבנים. "שופטי בית הדין, בפניהם הציגו בנינו באריכות את עמדתם המצפונית הכנה, יצטרכו לקבוע קביעה עקרונית: האם אכן להיות בעל מצפון מהווה עבירה במדינת ישראל, האם דבקות בצדק וסירוב מוחלט להיות שותפים במעשי עוול הם סיבה להיכלא מאחורי סורג ובריח? זוהי הכרעה מהותית, החורגת בהרבה מגורלם של שישה צעירים אמיצים וטהורי לב, ויש לה השלכות מהותיות רבות לעתידה של המדינה בה אנו חיים".

תגובות
נושאים: מאמרים

6 תגובות

  1. גיא אברהמי הגיב:

    מבלי להתייחס לשאלה הספציפית של הסרבנים הללו, יש לתת את הדעת על שתי נקודות:
    1. ועדת המצפון חייבת להיות ועדה אזרחית ולא צבאית. עליה להיות מורכבת מאנשי מקצוע שונים אשר יוסמכו לקבוע האם אדם הוא פציפיסט אמיתי או לא.
    2. ניכר מקריאת העדויות כי אין לצבא את הכלים להתמודד עם הסוגייה, וכי האנשים שמינה לועדת המצפון אינם בקיאים בסוגית הפציפיזם והסרבנות (ומספיק אם נביא לדוג’ את עדותו של אחד מחברי הועדה שטען כי מרטין לותר קינג לא היה פציפיסט…).

  2. חף הגיב:

    "הפוליטי" או "המעשי" הוא ההמשך הישיר של "המצפון" או "המוסר".

    לא?

  3. דנדן הגיב:

    על פניו נראה שהצבא ש-"משחית ומעוות והורס את החברה הישראלית" (ע"פ הורי הסרבנים) הטיל את תפקיד אב בית הדין במשפט מורכב שכזה על אדם שקול וחושב.
    לפחות ע"פ הציטוטים המובאים במאמר נראה שהמשפט אינו משפט ראווה עם סוף ידוע מראש אלא דיון אמיתי בסוגיה מוסרית עקרונית.

  4. נתן הגיב:

    מרטין לןתר קינג באמת לא היה פציפיסט.

  5. אינדיאני הגיב:

    הצבא עושה שגיאה גדולה . הסרבנים הם הפקה הזקוקה לדלק כמו משפטים וישיבה בכלא . הצבא משחק לידהם . צריך למצוא סעיף מתאים ולשחרר אותם . ההפקה תסגר .לא ניתן להתגבר על אדם המסרב פקודה ומוכן לשאת בתוצאה . השיטה לנטרל אותו היא לשחרר אותו .

  6. צה"ל מגייס אינדיאנים ? הגיב:

    אינדיאנים אינם חייבי גיוס – עכשיו אני שקט.
    תארו לעצמכם מה היה מצבנו אילו היה לנו צבא אינדיאני?

הגיבו לחף

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים