הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-12 בנובמבר, 2003 13 תגובות

ב"הארץ" הופיעה (11.11.03) הקריקטורה היומית של דניאלה בה נראו שני תינוקות "משוחחים" ביניהם: הראשון חף ממותגיות הודיע כי ‘חזר ליניקה’, בעוד חברו המאובזר מותגית מביט בו. הקריקטורה הזו חושפת בדיוק את השאלה כיצד קרה שפחות ופחות נשים מוותרות על התועלות העצומות של ההנקה ועוברות, ותמורת תשלום למה שמכונה ‘תחליף’ (אבל בעצם אין תחליף לחלב אם – זה רק עוד מוצר/מותג). השאלה  שעשוי לשאול את עצמו חוקר מזמן או מתרבות אחרת היא: איך הצליחו תאגידים לגרום לנשים לקנות משהו ולוותר על מה שקיים אצלן בשפע ובחינם והוא אף טוב יותר? נכון – לא כולן יכולות להיניק אבל הרוב כן יכולות אם רק יתמידו וירצו בכך. גם למי שעובדת מחוץ לבית יש פתרונות – בצורת המשאבה.

הפתרון נעוץ ככול הנראה בתדמיות, ובדרך בה מלמדים איך לנהוג, אפילו כשזה נוגע לתינוקות. תרבות המיתוג והפרסומות מעודדים מגמה זו מעל ומעבר למצופה.


אמנם יותר ויותר מחקרים המתפרסמים לאחרונה מעודדים אמהות להיניק, שכן ההנקה מחזקת את הקשר בין התינוק לאמו ומחזקת את בטחונו וגם מבטיחה לו מזון מתאים לצרכיו האישיים ובמקביל תורמת לאם. תינוקות שגדלים על חלב אם הם שקטים יותר ורגועים יותר. כיום נשים רבות פעילות במאבק על שליטה בגופן – והנקה היא בפירוש סוג של שליטה בגוף – הבחירה להיניק את תינוקך. אך שליטה זו מוגבלת לפלח קטן יחסית של נשים, כפי שאסביר בהמשך.


במבט רטרוספקטיבי לאחור נתן לקבוע בוודאות כי עד להמצאת הפיסטור נשים היניקו תינוקות. עם המצאת הפיסטור נמצאו לו שימושים רבים, בהם הזנת תינוקות מבקבוק.


בארה"ב נשים מיניקות סולקו ממקומות ציבוריים. רק ב 1993(!) התירו מדינות ניו יורק ופלורידה לנשים להיניק במקום ציבורי (אין זה אומר שהנורמה השתנתה, אלא רק החוק, בינתיים).


תינוק המוזן מתחליפי חלב ‘לומד’ מגיל אפס להסתמך על גורמים חיצוניים ולא על עצמו וגופו: להבדיל מפעולת היניקה, ההזנה מבקבוק לא מצריכה כל מאמץ של התינוק להשיגו, הוא מקבל אותו בקלות. התינוק המוזן מבקבוק הוא פסיבי ונשלט ע"י אחרים. הוא הופך לצרכן התלוי באחרים מלידה. זו המשמעות התרבותית לדעתי של ההזנה מבקבוק.


להבדיל מהבקבוק, ההנקה תמיד זמינה ומתאימה את עצמה לצורכי התינוק ולתהליך התפתחותו. לעומת זאת, הבקבוק הוא משאב נגמר (לא כמו השד האינסופי), וכל התינוקות מקבלים את אותו המזון, פחות או יותר. אמהות לא סומכות על גופן אלא על מקור אחר, שיש לקנות אותו והוא לא נמצא תמיד ומיד.


"פרשת רמדיה" אינה הפעם הראשונה בה נפגעים תינוקות. כך בעולם השלישי הופעת תחליפי מזון אם גרמה לתמותת תינוקות. נציגי החברות שהגיעו ‘ללמד’ את הנשים שילדו כיצד להאכיל את התינוקות מבקבוקים נתנו את התחליפים חינם. אולם לאחר תקופה קצרה בה הוזנו התינוקות מבקבוקים יבש חלב האם והן נאלצו להמשיך ולקנות את התחליפים. מחוסר אמצעים סניטריים מתו תינוקות שהוזנו מתחליף שעורבב במים לא מורתחים. המוצר שהוצע לאמהות בעולם השלישי לא התאים לצורכיהן ולתרבותן, מה שגרם לקטסטרופה.


בפועל, הנקה הפכה לברת מימוש רק בקרב נשים בעלות מודעות לחשיבותה וכאלו שיש להן יותר אפשרויות העסקה. ובכל זאת, כיום ההנקה מעודדת ע"י גופים השומרים על הסביבה ופמיניסטים. מן הראוי שלקח ‘רמדיה’ ילמד ע"י אמהות לעתיד.

תגובות
נושאים: מאמרים

13 תגובות

  1. תראו תראו הגיב:

    ברגר קינג מתנצלת על גירוש מניקה ממסעדה בארה"ב.

    http://news.walla.co.il/?w=//464881

  2. אינדיאני הגיב:

    ממש מרענן . אין השואה לנאצים . אין כיבוש . בעיה רצינית שחוצה ימין ושמאל .לא הבנתי מדוע הנושא שייך לאיכות הסביבה ופמיניזם .
    מעניין האם יש מחקרים מדעיים רפואיים התומכים באמור במאמר המעניין הזה .

  3. אינדיאנים מניקים ? הגיב:

    ה"אינדיאני" יכול היה לספר על מנהגי ההנקה
    בשבטו – אך לא ניצל את ההזדמנות להצדיק את שמו ולאמת את מוצאו הלאומי-תרבותי.

  4. אביבית הגיב:

    זו תגובה לאינדיאני – מס’ 2
    מטרת המאמר הזה הייתה להראות, קודם כל, כיצד הקפיטליזם מחפצן כל דבר – אפילו משהו טבעי ובסיסי כמו הנקה והופך אותו, תמורת כמה מעות, למוצר.

  5. יורם בר-חיים הגיב:

    נכון מאד.
    מצד שני
    ישנו קמפיין ציבורי ספונטי-כביכול למען הנקה, קמפפין הדורש מאישה להתמודד עם כאבים בחזה ובפטמות, לוותר על זמן מנוחה וזמן לעצמה (החושבים כל-כך אחרי לידה) ולהימנע מהאפשרות להתחלק בעובדת ההאכלה עם בן\בת זוגה. הקמפיין הז מעמיד סטנדרט של סופר-וומן, אשת קריירה ומשפחה, מודרנית ומתחברת ל"לטבע הפנימי הנשי" שלה שכל מי שלא עומדת בו הופכת לאמא גרועה ונענשת בטונות של רגשות אשם.
    הקמפיין הזה עושה לאשה רדוקציה אל מכשיר להולדה וגידול-ילדים, רדוקציה שהקצה הפוליטי שלה הן תנועות כמו "ארבע אמהות" אשר במקום להציג טיעון פמיניסטי נגד כיבוש, דיכוי ומיליטריזם הציגו טיעון "אימהי" של דאגה לילדיהן, אשר היה אמור לשקף את הסמכות המוסרית היחידה שלהן בחברה שוביניסטית.
    באופן לא מפתיע, גם לקמפיין הזה יש שורשים באינטרס הקפיטליסטי, שורשים שאינם דאגה אמיתית לאם ולתינוקת אלא דווקא הרצון להסיר כל אחריות ציבורית לבריאות הפרט ולתלות את כל האחריות על האשה. הפרטת שירותי הבריאות ועידוד הנקה הן מבחינה זו שני צדדיו של אותו מטבע.
    כל האמרו לעיל לא בא לבטל את חשיבותה של הנקה ואת היתרון הבריאותי שלה על-פני כל האכלה אחרת (רואים ? גם אני צריך לחשוש מאיזה מקארתי דמיוני שישאשים אותי בהיותי אנטי-הנקה…).

  6. יורם צודק הגיב:

    הממסד הרפואי ממציא לנו פטנטים במטרתו לתקנן (מלשון "תקן") את התנהגותנו: פעם זה היה לאסור על אוננות מטעמי בריאות, אחר-כך זה היה, ועדיין, לקצוץ את העורלה של תינוקות מטעמי בריאות וכל הזמן יש נסיון לשלוט בהתנהגויות של נשים ומוחלשות אחרים בחברה באמצעות פסיכיאטריה וענפי רפואה אחרים. מה ש"בריא" לנו לא תמיד טוב לנו (והרבה פעמים גם לא בריא לנו!). גם רומנטיזציה של ההנקה וגם הנסיון הממוסד להקטין את מספר הנשים המניקות הן זרועותיה הארוכות של הפטריארכיה הקפיטליסטית – ואין בינהן סתירה כפי שנדמה.

  7. לא קפיטליסטי הגיב:

    אלא מערבי. גם ברוסיה הקומוניסטית קידשו את מוסד המשפחה.
    חוץ מזה, למה שהקפיטליזם יקדש את ההנקה, כאשר הוא זקוק לידיים עובדות על מנת לנצלן בייצור? ולמה שהוא יקדש את ההנקה, ומאידך גיסא גם ירומם את תחליפי ההנקה?
    אגב, האם גם חופשת הלידה היא כלי דיכוי קפיטליסטי?
    יורם, קונספירציה אפשר למצוא בכל דבר. אנשים חכמים מבררים איפה יש באמת הסתברות לאחת.

  8. יורם בר-חיים הגיב:

    אחד מקשיי הקריאה של ימנים הוא שהם מזהים ניתוח של קשרים בין תופעות עם תיאוריות קונספירציה, כאשר בפועל מדובר בשני דברים שונים לחלוטין. הקפיטליזם עצמו אינו קונספירציה אלא אפקט מצטבר של האינטרסים של בעלי ההון, האפקט הזה הוא רק לעתים רחוקות תנועה מודעת. בדיוק לכן, הקפיטליזם יכול די בקלות לייצר שתי תופעות סותרות, הנובעות מאספקטים שונים שלו ואף אחת מהן אינה קונספירציה.
    אפשר לראות למששל שהלחץ החבחרתי להיניק קיים בעיקר בקרב המעמד הבינוי והגבוה, היכן שאחוז הנשים העובדות גבוה יותר והעבודות אינן זמניות אלא קריירות של ממש. אלו הנשים הנדרשות "להוכיח" את האמהות שהלן גם על חשבון עבודה, נוחות ושיוויון בהאכלת הילדים. יכולת התחרות שלהן בעבודה קטנה כתוצאה מכך ועצמאותן נפגעת. זה לא צריך להיות מזימה קפיטליסטית כדי להיות תועפה קפיטליסטית. המעמד הבינוני,אגב, משלם לא מעט עבור ה"מזון חינם" שבהנקה, זה כולל יועצות הנקה, אביזרים כמו כרית הנקה וחזיות הנקה ושמנים להקלה על הפטמות.
    מן העבר השני מתקיים כל מה שדיברה עליו אביבית, ההסתערות של חברות ה"תחליפים" מתחילה כבר בבית החולים, כשנולד בני הראשון האחיות ניסו לדחוף לו מטרנה בניגוד מפורש לבקשתנו כי הן מקבלות דוגמיות חינם בתמורה, תינוק ששותה מבקבוק בגיל כה צעיר מאבד את הרצון והיכולת להתאמץ לינוק משד. אמנם האופנה של פרו-הנקה מאלצת את החברות האלו לכתוב תמיד שההנקה עדיפה, אבל בפועל כל שיטת לחץ ושכנוע כשרה מבחינתם להעביר את המסר ההפוך.

  9. אחד מקשיי הכתיבה של חסידי תיאוריות הקונספירציה… הגיב:

    הוא שהם תמיד מסתייגים מתיוגם ככאלה, כשהם נמלטים לעבר כל מיני תורות "מדעיות" בעלות "פרספקטיבה היסטורית". מי אמר שההיסטוריה היא אכן תנועה חומרית? מארקס אמר. מי מוכיח את זה? כל מגלגלי העיניים האמפיריים, שישתמשו בכל מניפולציה מילולית ודמגוגיה על מנת לדחוף את המציאות לנראטיב שלהם (זה שקרס פעם אחת גדולה, וממשיך לקרוס כל פעם בקטן). אם המארקסיזם הדוגמטי יתקל במשהו שלא תופס בתיאוריה שלו, כמו שיווק שונה לחלוטין תוך "שכנוע" סותר, הוא מיד ימלמל משהו על "סתירות פנימיות במעמד השליט" (כמו בין יוסי ביילין לאפי איתם, למשל). פתרון זמני כששליחה לגולאגים לא עומדת על הפרק.
    ולמה לקפיטליזם באמת לפתח מערכת מורכבת כזאת של דיכוי\לא-דיכוי של האשה? המארקסיסטים יגידו משהו בסגנון "שמירה על התא המשפחתי", כלומר, על מנגנון שבזמן הכתיבה המארקסיסטית עליו (אנגלס: "מוצא המשפחה והרכוש הפרטי") עבר שינוי מקצה-לקצה עד שהפך לדבר שונה לחלוטין ממה שהוא היה במאה ה-19. דיכוי האשה במסגרת הקפיטליסטית היה יכול להיות הגיוני באמת, אם היתה קיים לאום של נשים, ואז היה מדובר באימפריאליזם, אבל הרי הנשים מהוות חצי מאוכלוסיית העולם, ולקפיטליסטים למעשה אין אינטרס ישיר או עקיף בדיכויו הכלכלי (והפחתת כוח הקנייה שלו), אלא דווקא בשיתופו במעגל העבודה.
    תבין יורם, המעמד הנמוך קונה יותר מוצרי צריכה, פשוט כי הוא מטומטם יותר ופתוח יותר למניפולציות שיווקיות. לא בגלל שום תנועה היסטורית.

  10. מה הקשר ? הגיב:

    מישהו כתב כאן את כל הדברים שאתה מייחס למרקסיסטים ? אפילו לא כתבתי שהקפיטליזם יצר את דיכוי האשה, הקפיטליזם,בהיותו הצורה הכלכלית השלטת, קובע את הצורות הקונקרטיות של דיכוי האשה, והדיון כאן היה על אחת הצורות הקונקרטיות, לא על ה"סיבות" לעצם קיומו של דיכוי האשה.

  11. אגב הגיב:

    מי אומר שלקפיטליזם יש אינטרס לשתף נשים במעגל העבודה ? היה לו אינטרס כזה בתקופות של צמיחה מואצת (ואכן הן נכנסו למעגל העבודה), אבל בתקופת משבר האינטרס דווקא הפוך, ואכן הראשונות שמוצאות ממעגל העבודה (בתוך אותו מעמד ואתנוס) הן נשים.

  12. אז אם כך הגיב:

    מדוע הנשים נשארו בבית בתקופות של צמיחת הקפיטליזם, ו"שוחררו" בתקופות של ניוון ומשבר?
    ומארקסיסט או לא, אתה עדיין משתמש בניתוח המארקסיסטי.

  13. יונקים מרכסיסטים וקפיטליסטים הגיב:

    מאמר רדוד ופשטני מעורר וויכוח של מרקסיסטים נגד קםיטליסטים – זה יונק מכאן והשני(ה) משם,
    קשה להם למגיבים להתשחרר מגירסת-ינקותם.

הגיבו לאז אם כך

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים