הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-23 בנובמבר, 2003 11 תגובות

כמעט כל דיון בעניין ציבורי חשוב מגיע לשלב שבו תוקעים אותו לבלי הזז באחד מהיבטיו הצדדיים. יש המייחסים זאת לתכונה הטבועה באופייה של התקשורת המסוגלת רק לטפל בטריוויאלי ועומדת אין-אונים מול המהותי. יש הסוברים שיש כאן תכסיס סמוי של השלטון להסיט את תשומת לב הציבור מדברים שאינם נוחים לו – לשלטון. נאמר כאן "כמעט כל דיון"? יש גם יוצאים מן הכלל – אלה שנתקעים בהיבט הצדדי מיד מן ההתחלה.

הדיון בשאלת הנפגעים הרבים מפעולת צה"ל במחנה נוסיראת נפתח כעת כאילו מחדש, אחרי שהממונים על ההסברה לציבור, היושבים ברשות השידור ובמערכות העיתונים, חשבו שכבר הצליחו לטמטם לגמרי את קהלם באמצעות הדגמות חזותיות וציטוטים מטקסטים צבאיים וכבר אין שום שאלות. הוא נפתח מחדש לא בזכות כמה עיתונאים שהביעו פקפוק בהסברה הרשמית וגם כתבו את זה במישרין או בעקיפין, כי אם בגלל כמה רמזים שהשמיע ח"כ יוסי שריד שלפיהם ידוע לו טיב "החימוש". שהשתמש בו צה"ל באותו לילה עתיר הרוגים ופצועים. ככה זה, אין מה להתלונן. ח"כים יכולים לעשות הרבה יותר מעיתונאים, כאשר הם מוכנים לעשות. בעצם בשביל זה הם נבחרו לכנסת.


אבל לא עברו שתי יממות וכבר היה הוויכוח נטוש בשאלות (שאולי הן חשובות כשלעצמן, זו יותר וזו פחות, אבל ודאי אינן השאלה החשובה ביותר) אם מותר לח"כ לגלות מה שנקרא בשם "סודות צבאיים"? אם יזמינו או לא יזמינו אותו לישיבת ועדת המשנה לשירותים החשאיים שבה יימסרו (אולי) פרטים נכונים ויבוררו השקרים ששיקר צה"ל לציבור? אם יו"ר ועדת החוץ והביטחון הוא איש חכם או לא? אם זה תפקידו של יושב ראש הכנסת להתערב בעניינים כאלה? אם הרמטכ"ל ידע או לא ידע? בקיצור בהמון שאלות צדדיות ולא בשאלה האמיתית. כבר ברור לגמרי ששלטונות צה"ל שיקרו במידע שמסרו על ההרג בנוסיראת, אבל אפילו השאלה אם צה"ל רשאי לשקר בעניינים הנוגעים ב"ביטחון המדינה", אינה השאלה העיקרית. מרוב דיבורים סביב השקר, אם מוצדק השימוש בו, אם יש בו תועלת, חדלו לעסוק בעיקר – בשקר עצמו.


יוצהר כאן מיד שהשורות הבאות אינן נכתבות על סמך מידע סודי כלשהו שהגיע לידי כותבן. הן מבוססות אך ורק על הנתונים שפרסם צה"ל מיד אחרי התקיפה ועל ה"תיקונים" (ואין ברירה אלא לשים את הביטוי הזה במירכאות) כאשר הסתבר שהנתונים הראשונים היו שקריים, וכללית, אך ורק על חומר שכבר פורסם בתקשורת.


השאלה שעליה ראה צה"ל חובה לעצמו להשיב היתה: כמה פצצות הושלכו על המחנה נוכח מספר הנפגעים הרב כל-כך? וכאן היה לו סיפור, שהוחלף כעבור יומיים בסיפור אחר.


הסיפור הראשון, שהיה חזותי וגובה בצילומי טלוויזיה, היה זה: שולחו בסך הכול שני טילים במכונית שראינו אותה בנסיעתה. מאלה נהרגו שניים או שלושה, שנתבקשנו להאמין כי אכן הם מחבלים. אפשר לראות היטב מן הצילומים שאין שום אנשים אחרים בסביבה הריקה כמו ציור סוריאליסטי של קיריקו. מכאן שהפלסטינים משקרים כשהם אומרים שהיו במחנה עשרה הרוגים וקרוב למאה פצועים. הפעולה היתה "סטרילית" בהתאם למסורת של "הצבא הכי מוסרי בעולם".


הסיפור השני, שהיה מילולי והסתמך על חוזר פנימי ששלח מפקד חיל האוויר לפקודיו, שכמה מהם העלו מן הסתם שאלות מדוע נפגעו במחנה אנשים רבים כל כך, היה זה: אכן נשלחו בסך הכל שני טילים מן האוויר, אבל נעשה מאמץ מרבי להימנע מפגיעה "סביבתית" באנשים שאינם "מעורבים" (צה"ל חדל להשתמש במונח "חפים מפשע" כשמדובר בפלסטינים) ויש להצטער על התקלה הלא מכוונת שהביאה לפגיעה רבה כל כך. החוזר הזה "הודלף" לעיתונאים נבחרים, ויש מהם שאף הורשו להחזיק בידם את מכתבו של מפקד חיל האוויר לטייסים, מינוס השמטה שנעשתה מטעמי ביטחון שדה (כך הם סיפרו לנו) של פירוט "סוג החימוש" שבו נעשה שימוש. עיתונאים אלה ראו כאן מעין הוכחה שאכן לא היו יותר משתי פצצות (שהרי לא ייתכן שצה"ל ישקר). אבל הבעיה עם הסיפור השני, שכבר אינו מנסה להתעלם מן המספר הרב של הנפגעים, שהוא אינו מסביר איך קרה שבפעולה סטרילית כל כך, ברחוב שומם מאדם (כפי שראינו בטלוויזיה) נפגעו רבים כל-כך.


ניתוח פשוט של הטקסטים של שני הסיפורים האלה של צה"ל חייב להוביל לאחת משתי מסקנות/השערות:



  1. צה"ל שיקר כשאמר שנזרקו רק שני טילים על מקום ריק מאדם, וכנראה נזרקו עוד במקום אחר, או באותו מקום, אחרי שהתמלא באנשים

  2. סוג "החימוש" בו השתמש צה"ל באותם טילים היה כזה שהוא מסוגל לפגוע גם בבני אדם הנמצאים הרחק ממקום נפילת הפצצה, ואולי אפילו בתוך הבתים שבסביבה.

אמנם בטלוויזיה הראו לנו רק שני טילים, אבל אין כאן הוכחה פוזיטיבית שההשערה הראשונה אינה נכונה. ייתכן שהיו עוד שלא הראו אותם בטלוויזיה. זו כמובן השערה בלבד, ואין כאן גם שום הוכחה פוזיטיבית שאכן היו עוד. כלומר, הדבר היחיד שאפשר לדעת הוא שאי אפשר לדעת. אבל קבלת דבריו של צה"ל שאכן היו רק שני טילים אין בה תשובה לשאלה איך נפגעו רבים כל כך מסתם שתי פצצות והיא נותרת בעינה.


ובכן, זה מותיר אותנו עם ההשערה השנייה, שאלו לא היו "סתם" פצצות, אלא סוג פצצות המסוגלות לפגוע גם הרחק ממקום נפילתן. אבל, הבעיה בהשערה זו היא שנראה היטב בצילומי הטלוויזיה שהבתים שבסביבה לא נפגעו, ואם הבתים לא נפגעו – איך נפגעו בני אדם שהיו בהם או מעבר להם, ברחובות סמוכים?


כאמור, אין לכותב שורות אלו שום ידיעה משום מקור שהוא על טיבו של החימוש הזה, שהשאיר את הבתים שלמים ופגע בכל כך הרבה אנשים שאינם נראים בסביבה ואין לו אלא לסמוך את השערותיו על פרסומים גלויים. במשך השנים פורסמו ידיעות על מאמצים שנעשו בצבאות שונים לפתח פצצות (גרעיניות וקונבנציונאליות) הפוגעות בבני אדם אבל אינן משחיתות רכוש. לגבי הפצצות הגרעיניות מן הסוג החדש נכתב אפילו במדורי הטכנולוגיה של העיתונים שהן אינן מותירות נשורת רדיו-אקטיביות ואינן מסכנות את הצבא הנכנס לשטח שבו הושמדו כל חיילי האויב. לגבי הפצצות הקונבנציונאליות לא היו הרבה פרסומים.


בהנחה שמדובר בפצצות קונבנציונאלית (מי משוגע להשתמש בפצצה לא קונבנציונאלית לחיסול שני בני בלייעל?) מסתבר שסוג החימוש הזה, שנמחק מהמסמכים שצה"ל הראה לעיתונאים המהימנים עליו, יש בו כדי לפגוע ברקמות של יצורים חיים, להרוג אותם או לפצוע אותם, בלי שהדף הפיצוץ ימוטט בניינים הנמצאים בסביבה. איך נעשה הדבר הזה? אין לכותב שורות אלו שום ידיעה, חוץ מהיסק הגיוני זה: היו רק שתי פצצות – לא היו אנשים בסביבה – בניינים לא נפגעו – נפגעו אנשים שלא היו בסביבה – מכאן שיש "חימושים" המסוגלים לעשות דברים כאלה.


והנה השאלה האמיתית שצריך לשאול: לא האם מותר לדוברת צה"ל לשקר אם הסמיכה לכך אלוף פיקוד או מפקד חיל או רמטכ"ל; ולא אם העיתונאים ששיקרו להם ו"השתמשו" בהם כדי לשקר לציבור כועסים או לא; ואפילו לא (כמו שעשה עיתונאי אחד המכונה "בכיר") אם לא שגה צה"ל כשהשתמש בנשק כזה, המיועד לזירות לחימה אחרות, בתוך מחנה פליטים והסתכן בגילויו, כי אם, שאלה שאותה לא העלה העיתונאי "הבכיר": איך מרשה לעצמו צה"ל (ומרשים לו השלטונות האזרחיים הממונים עליו) להשתמש בחימוש כזה בסביבה שבה חיים בני אדם חפים מפשע שאינם מעורבים ישירות בשום פעולה אלימה וודאי שאינם בגדר "פצצה מתקתקת", אלא אם הם מתקתקים בקצב של היסטוריה ולא בקצב של שעון?


זו השאלה האמיתית והגיע השעה שהציבור יתחיל לא רק לשאול אותה כי אם גם לנקוט צעדים שלא ייעשו בשמו מעשים שעל פי כל קנה מידה אנושי הם בגדר פשעי מלחמה?

תגובות
נושאים: מאמרים

11 תגובות

  1. למעלי הגיב:

    1.כלל ברזל הוא :"במלחמה כמו במלחמה" 2.ההבדל ביננו לבין בני דודינו הוא שאם אלו יפסיקו את המלחמה ויניחו את נשקם יהיה להם שלום ומדינה עצמאית.אבל אם נו נעשה כך הם ישמידו אותנו. 3.איך הצלחתם לגייס את ביבי לצידכם?! הוא עולה עליכם ומצליח ליאש את היהודים הרבה יותר מכם!4. הודו לה’ כי טוב כי לעולם חסדו!שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם.!!!! לילה טוב!!!

  2. אינדיאני הגיב:

    הצבא הזה שאתה משחיר אותו הוא הצבא הטוב ביותר שיש לנו. אין ספק שיש תקלות ובזיונות אבל אתה מחפש אותם כי אתה מתנגד לצבא ולמדינה בכלל. נותן לך אתגר . הביא לידיעת הגולשים – איזה דגם של מדינה וצבא ( קיימים )אתה שם מול עינך כאשר אתה מבקר את הצבא והמדינה .
    הערה אני מבקש תגובה רק מרגב . כל היתר כבודם במקומו מונח .

  3. הבלתי נמחק הגיב:

    מהמאמרים המעולים שקראתי בחיי.
    אכן כולנו, שמאל וימין, מרבים לשבור מהעיקר ולהתמקד בנושא צדדי ומשני זה או אחר.
    הדוגמה הנ"ל היא ממש מאלפת.

    ולמרות הכול תשובתי לשאלות המהותיות, היא כן!
    מותר לצהל לשקר לגבי חימוש חדש
    כן
    מותר לצהל לפעיל חימוש קטלני שהורג גם חפים מפשע או משתפי פעולה שוליים !

    הסיבה, גם יחידים וגם קבוצות חבים לעצמם נקיטת עמדה ופעולה לשמירת חייהם. כאשר האוכלוסייה הפלשתינאית מרשה למרצחים לפעול מתחומה ולזרוע טרור אל נא יגלגלו עניים כאשר חיצי אוייבהם
    חודרים לבשרם.
    ובנוסף קיימת שאלה מהותית נוספת, להוציא הסתרת נשק מטעמים טקטיים עתידיים, מדוע על הצבא וממשלה לשקר ?.
    שיקומו נא מנהיגי ישראל ויכריזו בפה מלא, שמדינת ישראל תתאמץ פחות להגן על "חפים מפשע" עת היא רודפת אחר אויביה.

  4. למחוק הגיב:

    עש למחוק את "הבלתי נמחק" המוסיף חטא(חטאו)
    על פשע )של צה"ל) – בתעמולה המטיפה לפשעים נגד האנושות.צה"ל שיקר ביודעין,הוליך שולל את התקשורת בארץ ובעולם, הדיח את הכתבים הצבאיים לשקר (לחרפתם) ואת הפלסטינים האשים כאילו "המציאו" את ההרוגים והפצועים. התגובה הפושעת מצדיקה כל פשעי צה"ל והממשלה. נקעה
    נםשנו ב"בבלתי נמחק" שהיה לנו לזרא.

  5. נועם רגב הגיב:

    יש לנו כבר צבא של אידיאנים.

  6. לכל המלעיזים הגיב:

    אתם צריכים להתפלל 3 פעמים ביום ולהודות לבורא עולם על שיש אנשים במדינה שתורמים למען הקהילה ומגינים עלינו מפני בני דודנו האוהבים. במקום להשמיץ את החילים תתגיסו/תתנדבו לצבא ותנסו לשנות מבפנים. עזות המצח וחוסר ההגיון של "לוחמי" לוח המקשים לא עוברת את סף הקבלה לביס ספר לטעוני טיפוח,ויתכן שאותם מלעיזים הם כאלו. ואם אתם טוענים שאני טועה בקביעתי נא רעיון או הצעה טובה לפתרון הבעיות .להגיד "די לכיבוש "זה לא מקורי ולא תורם. להסדר הגיוני צריכים נכונות מ-2 הצדדים.כבר כתב מישהו אתמול(בתגובה השלישית מעלי)והוא צודק שאם אנו נניח את נשקנו נחוסל על ידי בני דודנו ואם הם יניחו את נשקם יקבלו שלום +מדינה משלהם. לא ראיתי שמישהו כאן באתר מגיב לטענה חכמה זו! ו…..לגבי המתקרא אינדיאני הוא תורם ענין רב לדינאמיקה של האתר ונא להתיחחס אליו בכבוד כפי שהוא מתיחס אליכם.
    כבר העפתם בזמנו את יוסי שוורץ ואת אמנון ומאז איבד האתר את חיוניותו.

  7. למערכת: המשיכו ! הגיב:

    המשיכו ל:אבד" את כל מי שמשטה בקוראים- מקומו של ה"אינדיאני" (אמנון?) בתוכנה החוסמת את כל מי שסבור ש"הגדה השמאלית" נןעדה לשמש שופר להזיות של הימין הקיצוני או ה"שמאל: הסהרורי.

  8. נועם רגב הגיב:

    לאלה שכתבו:"אם הערבים ישבו בשקט -יהיה להם
    שלום + מדינה": אני רוצה להשיב ולומר להם, שכל עוד "ישבו הפלסטינים בשקט" במשך כ20 שנה מאז 1967 – לא היה מי,בממסד הישראלי,שדיבר על
    מדינה פלסטינית. לאחר שהפסיקו "לשבת בשקט" – מבינים גם בממסד,שאין פתרון ללא מדינה פלסטינית. אם הם "ישבו בשקט" – הם לא יקבלו
    כלןם,מלבד עוד ועוד התנחלויות.

  9. ל"מערכת,המשיכו" הגיב:

    מודה על ההבחנה בין ימיו קיצוני ל"שמאל סהרורי".
    אנא תסביר מהוא "שמאל סהרורי"ולמה נזהרתה
    כל כך,שלא לכתוב "שמאל קיצוני" (אולי בגלל
    שהשוואות אלה לא כל כך מתאימות לאתר "שמאלי"?ו אז,"סהרורי" יותר קל לבליעה?

  10. יש ויש הגיב:

    יש שמאל, שמאל רדיקלי ןיש גם שמאל וימין סהרורים.זה מה שיש.

  11. יש אנשים סהרורים הגיב:

    כי זה מאבק אחד

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים