מעצרו של סדאם חוסיין הוא עילה לקורת רוח לכל שוחר זכויות אדם, לכל איש שמאל דמוקרטי (שלא סומם מסיסמאות המעלות על נס משטרים דיקטטוריים כמו "הדיקטטורה של הפרולטריון"), משום שמדובר בלכידתו של רודן אכזר, רוצח המונים, שליט מושחת שאחראי לאחד ממשטרי הדיכוי האכזריים במחצית השנייה של המאה ה-20. משטרו של סדאם הוא עוד הוכחה כי אין "דיקטטורה טובה" או "הומנית" וכל דיקטטורה היא אכזרית, מדכאת, רצחנית ופוגעת בזכויות אדם. אם יש הבדל בין משטרים ושליטים דיקטטוריים, הוא מצטמצם אך ורק למידת האכזריות, הדיכוי והרצחנות.
העובדה כי נשיא עיראק המודח סדאם חוסיין נלכד על ידי כוחות הכיבוש האמריקאים, אינה הופכת את הפלישה לעיראק צודקת, אבל גם אינה מפחיתה מחשיבות תפישתו והעמדתו הצפויה לדין.
משפטו של סדאם יהיה ללא ספק משפט ראווה, שהרי אין כאן סוגייה משפטית מסובכת של נאשם שלא ברור אם הוא רשע או צדיק. קברי האחים הנחשפים בעיראק, בהם קבורים אלפי הקורבנות שנרצחו בידי משטרו של סדאם חוסיין, הם עדות מזעזעת לממדי רצחנותו של הרודן ומשטרו בהנהגת מפלגת הבעת’. העובדות באשר לפשעיו ידועות, הרשעתו אינה מוטלת בספק, ובכל זאת יש חשיבות בקיום המשפט, ולו כדי להעביר מסר לרודנים ועריצים, שאין להם חסינות והם עשויים לתת את הדין על פשעיהם.
אינני בטוח שהאמריקאים ישבעו נחת ממשפט כזה, כי במהלכו בוודאי יחזרו ויעלו הסיוע והתמיכה שארה"ב העניקה לרודן במלחמה שבה פתח עם איראן, אותה מלחמה שבה עשה שימוש בנשק כימי.
לעריכת המשפט יש חשיבות גם באשר לישראל, כי חלק מכתב האישום נגד סדאם יכלול מרכיבים כמו עינויים, ייזום מלחמות, כיבוש שטחים, הפרת זכויות אדם, פשעי מלחמה, סעיפים שהם מאוד רלבנטיים גם לכמה מהפוליטיקאים ואנשי הצבא בישראל, באשר לשיטות שנקטו ונוקטים מדי יום בשטחים הכבושים נגד העם הפלסטיני. סדאם חוסיין יטען בוודאי להגנתו כי כיבוש כוויית לא היה תוקפנות, כי כוויית היא מחוז עיראקי שנקרע ממנה על ידי הקולוניאליזם המערבי, ולכן מדובר בשחרור שטחי מולדת. טיעון דומה נשמע מאוד מוכר בישראל באשר לשטחי הגדה והרצועה הכבושים. מעניין מה יחליט על כך בית הדין.
לאחר שמנינו את פשעי סדאם, צריך להיזהר לא להיסחף לתיאורים דמוניים מעבר למתחייב, כאילו מדובר ברודן ללא אח ורע, כפי שהדבר נעשה בישראל ובארה"ב. סדאם חוסיין ניצב "במקום טוב באמצע" בסולם האכזריות והדיכוי של המחצית השנייה של המאה ה-20. הוא לא הגיע לסדרי הגודל של טבח באוכלוסייה אזרחית שהאמריקאים ביצעו בווייטנאם, יותר ממיליון קורבנות. הוא גם לא הגיע לקרסולי האמריקאים באשר לשימוש בנשק כימי, שכתוצאה ממנו נולדים בווייטנאם עד היום ילדים עם עיוותים קשים. סדאם חוסיין לא הגיע לרמת הרצחנות של משטרו הקומוניסטי של פול פוט בקמבודיה, שרצח יותר ממיליון מבני עמו. משטרו העריץ של סדאם חוסיין הוא בר השוואה למשטר הרודנות הקומוניסטי של ניקולאי צ’אושסקו (ידיד ישראל) ברומניה או הדיקטטורה הפשיסטית של הגנרל אוגוסטו פינושה ששלטה בצ’ילה עד לפני קצת יותר מעשור. מאחר והדיקטטור פינושה (אף הוא ידיד ישראל שקיבל ממנה סיוע צבאי) היה חביבו של הממשל האמריקאי, ידעה ארה"ב להתעלם ממעשי הטבח והרצח של הדיקטטור והרעיון של העמדתו לדין לא עלה על דעתם של נשיאי ארה"ב.
עינינו הרואות, העולם אינו מושלם, הצדק לא מיושם בצורה שווה על כולם. העובדה שיש עריצים שמצליחים להימלט מהעמדה לדין אינה סיבה לתת לכולם פתחי מילוט. חבל שפינושה לא הועמד לדין, אבל זו לא עילה לתת גם לסדאם חוסיין פטור ממשפט.
השאלה היכן יועמד סדאם חוסיין לדין, אינה בלתי חשובה. אם יועמד לדין בפני בית משפט בעיראק, הפועל תחת ממשלת בובות של הכיבוש האמריקאי, הוא יתקבל יותר כמהלך של נקמה שיאבד מסרים אוניברסליים של דמוקרטיה וזכויות אדם.
עדיף לדעתי להעמיד את סדאם חוסיין למשפט בפני בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, שם יושב סגל בינלאומי של שופטים עם מחויבות לזכויות אדם, שלא ייתן יד לטשטוש עובדות לא נוחות לממשל האמריקאי. אבל בדיוק מסיבה זו, אני חושש, המשפט לא יתנהל שם.
לכידתו של סדאם חוסיין אפשרה לנשיא בוש לגזור כמה קופונים ולהסיט את הדיון מתעמולת ההטעיה להצדקת הפלישה האמריקאית לעיראק. ההד התקשורתי בעקבות תפישת סדאם יצר את הרושם כאילו הפלישה האמריקאית לעיראק נועדה ללכוד את הרודן ולא בגלל הטענה שעיראק מייצרת ומפתחת תעשייה של נשק להשמדה המונית. לכן חשוב להזכיר גם בעיצומו של פסטיבל סדאם כי עד היום ארה"ב לא מצאה את מצבורי הנשק הביולוגי והכימי, שלא לדבר על הגרעיני, שטענת הימצאותם היתה עילת הפתיחה במלחמה. ולא פחות חשוב להזכיר כי היומרה האמריקאית להביא לעיראק דמוקרטיה על שרשראות הטנקים, מתנפצת מדי יום מול פעולות הדיכוי הקשות שצבא הכיבוש האמריקאי מבצע כלפי אוכלוסייה אזרחית. לא עברו 24 שעות מאז לכידת סדאם חוסיין וחיילי צבא הכיבוש ירו אל מפגינים עיראקים לא חמושים וטבחו 11 מהם ופצעו עשרות אחרים. מסר דמוקרטי בעייתי מאוד. זרי הניצחון שבוש וחבורתו עטו על ראשם ינבלו מהר מאוד לאור מציאות קשה של כיבוש, התנגדות לכיבוש ואוכלוסייה מקומית מפוצלת אתנית ופוליטית וממורמרת לנוכח קשיי קיום בחיי יום-יום שמעוררים אצל רבים געגועים ליציבות היחסית ששררה בתקופת שלטונו של הרודן.
מפלאי השב"כ: יוזם טרור ומסכלו
ראש השב"כ אבי דיכטר אמר בכנס שדן בנושאי ביטחון במכללה הבין תחומית בהרצליה, כי השב"כ, הצבא והמשטרה לא סיפקו לעם בישראל את חליפת המגן לה הוא ראוי. והוא צודק. הוא מנה את גורמי הטרור אחד לאחד. היו שם כל הארגונים הפלסטינים, החיזבאללה, איראן, אפילו מקומו של טרור המתנחלים לא נפקד. רק גורם אחד לא הוזכר ברשימה: מדינת ישראל על שלל זרועותיה ומנגנוניה. הכיבוש הישראלי באמצעות השב"כ, הצבא והמשטרה – הם יצרני הטרור מספר אחד ומהם מתפצל הטרור הנגדי, הפלסטיני. דיכטר נכשל באיתור הכישלון של ארגונו. שהרי ארגונו סובל מפיצול אישיות. הוא חובש שני כובעים. בכובע אחד הוא חלק ממנגנון הכיבוש האכזרי שהורג, פוצע, מדכא, משפיל, מרעיב ומטרטר את האוכלוסייה הפלסטינית הכבושה, ובכך הוא מסייע לייצור הטרור הפלסטיני הנגדי. מנגד, חובש השב"כ את הכובע של מי שמנסה לסכל את הטרור הפלסטיני, פרי הבאושים של הכיבוש.
ישראלים שוחרי שלום נמצאים אף הם במלכוד. כמתנגדי כיבוש הם נאבקים ומייחלים לסיומו, וכחפצי חיים הם נושמים לרווחה כאשר הם שומעים דיווח כי פלסטיני נושא חגורת נפץ נתפש בטרם הצליח לחדור לתחומי מדינת ישראל ולפגוע בחפים מפשע.
כל עוד השב"כ יהיה חלק ממנגנון טרור הכיבוש המייצר את הטרור הנגדי, הוא לא יוכל לספק לעם ישראל את חליפת המגן הראויה.
צבא הכיפה הסרוגה
דוברת צה"ל מודיעה: קצין חינוך ראשי אלעזר שטרן יועלה לדרגת אלוף וימונה לראש אגף כוח אדם. בשורת איוב למי שמקווים להחזיר לצבא את תפקידו המקורי: הגנה על ישראל.
שטרן, בוגר ישיבה מפד"לית, תואר בעיתונות כחלק מתהליך הולך וגובר של כיבוש צמרת הצבא על ידי בעלי כיפות סרוגות פשיסטיות (להבדיל מכיפות השלום של רבנים למען זכויות אדם). אלעזר שטרן כבר הוכיח כי הוא גזען ושמרן כאשר הצהיר כי חיילים יהודים הם לוחמים טובים יותר מלא יהודים, וכאשר סגר את ביטאון הצבא "במחנה" בעקבות ראיון עם הומוסקסואל.
במקביל לידיעה על מינויו של שטרן, דווח בעיתונות כי מרבית המכינות הצבאיות המכשירות את חיילי הכיבוש בגיל תיכון נתונות כיום בידיים מפד"ליות וחרד"ליות, וחלקן ממוקמות בשטחים הכבושים. מספר החיילים בעלי הכיפות הסרוגות התומכים במתנחלים ובפשעי מלחמה כמו פשע ההתנחלויות, נמצא בעלייה מתמדת. הם ממלאים במספרים גוברים את שדרות פיקוד הביניים, הם הולכים וכובשים את קורסי הטיס, ובמטכ"ל יושבים כבר מספר אלופים דתיים חסידי הכיבוש והאפרטהייד. אין פרוש הדבר כי חברי המטכ"ל גלויי הראש הם מל"ו צדיקים מתנגדי הכיבוש. כלל וכלל לא. נבל חילוני המבצע פשעי מלחמה אינו פחות טריפה מנבל דתי העושה זאת. אבל משקלם הגובר בצבא של בעלי גישה דתית פונדמנטליסטית, המאמינים כי השטחים הכבושים הם חלק מנחלה שהובטחה ליהודים מהקב"ה, היא תוספת סגולית חומייניסטית שמקרבת את הצבא למבצע פקודות הזויות של רבנים מוטרפי כתבי הקודש. אם תהליך זה יימשך, הולך ומתקרב היום בו הצבא יסרב למלא את הוראות הממשלה הנבחרת אם הן יעמדו בניגוד למה שקרוי בפי המתחלים "דעת תורה" של רבני ההתנחלויות.
במה נתנחם? בחמשת סרבני הכיבוש והמצפון שלמרבה הבושה הורשעו על ידי בית הדין הצבאי בגין סירובם להתגייס לצבא כל עוד הוא צבא כיבוש. חמשת הצעירים מייצגים עמדה מוסרית וכל פיתולי הניסוחים המשפטיים של בית הדין הצבאי לא ישנו את העובדה שבית המשפט, איזו הפתעה, מילא את תפקידו כזרוע של הפשע והרשע הטמונים בערכים של הצבא הישראלי. וכמה מאכזב שעם שופטי בית הדין הצבאי נמנתה גם קצינה. הזרוע המיליטריסטית של הפמיניזם הישראלי רשאית לציין בסיפוק את שילובן של הנשים בממלכת ההרג והרוע.
ותחשבו מה בסך הכל ביקשו חמשת הצעירים: במקום להיטמע בתוך המנגנון ההירארכי האלים שמכשיר אותם להרוג בני אדם ולמלא פקודות שמשייטות בין חסר שחר לבלתי חוקי בעליל, למלא את חובתם בשירות ציבורי אזרחי. זכות טבעית בכל מדינה דמוקרטית ראויה לשמה.
נתניהו במירעו
עוד הברקה של נתניהו. הסכנה הדמוגרפית אינה טמונה בפלסטינים בשטחים הכבושים, שהרי לדבריו אין ישראל רוצה לשלוט בהם, אלא בערביי ישראל. ובאמת, מדינת ישראל דווקא מגלה הרבה רוחב לב באשר לזכותם של הפלסטינים לשלוט על עצמם. במקום מדינה פלסטינית אחת בכל השטחים, מעניקה להם ישראל, בחסות החומה, הרבה מדינות. תהיה מדינת שכם ומדינת ג’נין ומדינת טול כרם ומדינת יריחו ומדינת עזה ומדינת קלקיליה. זה יהיה העם עם הכי הרבה מדינות.
הסכנה הדמוגרפית של ישראל, כך נתניהו, מצויה דווקא בקרב אזרחי ישראל הערבים בתחומי הקו הירוק. אם לדבריו הם יגיעו ל-40% מאזרחי המדינה, הלך לו על המדינה היהודית.
אז מה עושים? את זה נתניהו לא אמר, אבל רבים כבר מגרדים את הפדחת. איך מתגברים על הצרה? ילודה של ש"ס ואגודה? לא מספיק. האשכנזיות מהמעמד הבינוני לא תשתפנה פעולה. הגירה יהודית המונית לישראל? אי אפשר לסמוך על כך. אמנם דוברו של נתניהו אמר בטלוויזיה כמה מלים על האנטישמיות, אבל האמת היא שאין היום אנטישמיות של ממש (יש ביקורת על ישראל, אבל זו לא אנטישמיות) והיהודים במערב מרגישים יותר מדי טוב בכדי להגר למדינה גזענית, צפופה, מזיעה, מלחמתית, מזוהמת, שהשטחים הירוקים בה הולכים ומתמעטים, המים הולכים ומזדהמים, הסכנה של זיהום רדיו אקטיבי הולך וגובר אף הוא, אז מה יש להם לחפש כאן?
הבו לנו טרנספר יאמרו כמה מתלהמים. מגרשים יותר ממיליון אזרחים ערבים. אבל לאן? ואיך זה ייעשה? והאם בעולם זה יתקבל כך כדבר טבעי?
נתניהו בעצם אמר לנו: הפרויקט של מדינה יהודית דינו להיכשל. אז מה הפתרון? במקום מדינה "יהודית דמוקרטית" שיהודיותה תלך ותתמסמס ברבות השנים וכך גם דמוקרטיותה, סתם מדינה דמוקרטית, מדינת כל אזרחיה. איזה רעיון גאוני. כי אם אזרחי ישראל הערבים ימנו לפי חזון נתניהו 40%, אבל ייהנו משוויון, מפרנסה טובה, מרמת חיים גבוהה, מחינוך מעולה, באחת, ירגישו בבית כאזרחים רצויים, יהיה להם אינטרס לשמור על מדינת ישראל ללא קשר למספר היהודים. אחלה של מדינה.
הגיונו של מוסיקאי אנטי ציוני
גלעד עצמון הוא מוסיקאי מוכשר החי באנגליה. נוסף להישגיו המוסיקליים הוא גם אדם בעל תודעה פוליטית מאוד מפותחת (ראו את אתר האינטרנט שלו). הוא אנטי ציוני נלהב. מייסר את ישראל במאמרים רבים שהוא מפרסם באתרים שונים. הוא למשל סבור כי במקום להתעסק בהכחשת השואה, תופעה שולית ובלתי חשובה, ראוי לעסוק במה שהוא מכנה השואה שישראל מפעילה כלפי העם הפלסטיני.
במאמרו שקראתי בטרם כתיבת שורות אלו, עוסק עצמון בעניין רצח ישוע הנוצרי. היהודים, הוא אומר, תוקפים בחמת זעם כל מי שמאשימים אותם ברצח ישוע שבוצע לפני אלפים שנים. מדוע יהיו היהודים החיים היום אחראים למה שעשו אבות אבותיהם הקדמונים לפני אלפיים שנה?
אבל מוסיף גלעד, אם אנחנו היהודים החיים כיום איננו אחראים למעשים שביצעו יהודים לפני אלפיים שנה, הכיצד יש ליהודים זכות לשבת בהתנחלויות בשטחים הכבושים, על סמך הטענה כי לפני אלפיים שנים ישבו שם פעם יהודים? מתי שנוח לנו אנחנו ממשיכי אבותינו ומתי שנוח לנו אין קשר? צריך להחליט.
ועוד הוא מוסיף. מרבית היהודים בישראל אומרים וכותבים במקום ישוע, שהוא שמו הנכון של הנוצרי, ישו, שהוטמע בשפה העברית על ידי הממסד הרבני, שהוא ראשי התיבות "יימח שמו וזכרו". זהו ביטוי השמור לאויבי העם היהודי כמו היטלר למשל. אם ישו שווה היטלר, כותב גלעד, אז אולי באמת יש סיבה לעולם הנוצרי לשטום את היהודים ולהטיל עליהם אחריות על רצח משיחם?
לאתר של גלעד עצמון: www.gilad.co.uk
נועה, לא זה לא מה שהוא אומר. הוא אומר שאי אפשר להגיד אני לא מאמין באלוהים אבל הוא הבטיח לי קושאן על ירושלים. מה שאת עושה זה היפוך שיש בו כביכול סימטריה, אך היא מדומה.
יש להניח שהוא כניראה חושב שיהודים לא הרגו את ישו ויהודים גם לא מגיע להם לרשת עם אחר בציון. עמדה עקבית מאד וברורה המבחינה בין מיתוסים לבין מציאות.
הכתיבה שלך בהחלט מאשרת את הסטראוטיפ של הציונות כפרופגנדה צדקנית ונטולת הגיון פנימי או מוסרי. אפשר לאמר שסימלית, אם מישהו היה רוצח את ישוע על רקע פוליטי, זה בהחלט מבצע מתאים לציונים. בהשאלה, בהשאלה כמובן.כלומר, רצח פוליטי, שמפילים אותו על מישהו אחר. גם התוצאות אופייניות למחשבה הציונית, גול עצמי לאלפיים שנה.זה כניראה מה שמחכה לנו בסיבוב הנוכחי, ולכן חשוב להקשיב לעצמון, גם אם הוא לא אינטליגנטי כמוך.
קראת את המאמר?
הפרשנות שלך יפה, אין ספק, ומרוככת מאוד. אבל מה שכתבתי, זה בהחלט מה שעצמון אומר.
כהתחלה, הוא כן סבור שהיהודים (זה בסדר, הוא לא מחשיב עצמו יהודי) הרגו את ישו.
" I would suggest that perhaps we should face it once and for all: the Jews were responsible for the killing of Jesus who, by the way, was himself a Palestinian Jew"
(לא הוא לא. כשישו חי, הארץ היתה ידוע בשם יודיאה, לא פלשתינה, אבל למה לבלבל את עצמון עם עובדות?).
I assume that those Jews who get angry when blamed for killing Jesus are those who identify themselves with Jesus’s killers. Those who would commit this murderous act today. Those Jews are called Zionists
(משמע, הציונים רצחו את ישו. וכמובן, אם אתה מתרגז כשמאשימים אותך ברצח, סימן שביצעת אותו והיית מבצע אותו שוב. לא משום בשם ההאשמה הזו הרגו את אבותיך).
" Zionists claim that the whole of Palestine belongs to the Jews because their Jewish ancestors lived there 2,000 ago. Jews attempting to live on confiscated Palestinian lands nowadays regard themselves as the same Jews who lived in Palestine two millennia ago. This must explain why Zionists are so offended when they are blamed for the actions of Judas. They are offended because they are all Judases. Might I remind the reader that the Judases of today are armed with hundreds of nuclear weapons without being signed to any international control treaty."
—
"Why is it that the Jews who repeatedly demand that the Christian world should apologise for its involvement in previous persecutions, have never thought that it is about time that they apologised for killing Jesus?"
ודווקא לא חשוב להקשיב לעצמון, הואיל והוא נוטף שנאה ומפיץ שנאה.
הוא כותב אנגלית בלבד, כך שדבריו לא מכוונים אלינו, אלא לחו"ל, ושום תיקון או שינוי לא יכול להתבצע כתוצאה מדבריו, ועושה רושם שהוא גם לא מעוניין בו.
הוא מחלק את היהודים ל-3 קטגוריות:
1. מי שמקיים את הדת היהודית.
2. הומניסט שלגמרי במקרה נולד יהודי.
3. יהודי מסוג השלישי: מי ששם את היהדות שלו לפני כל דבר אחר. תגידו: אנחנו יהודים מהסוג השני, אנחנו קודם כל בני אדם ואח"כ יהודים, וכך גם אני. אני קודם כל בן אדם, אח"כ אישה ואז יהודיה. אלא שלא בעיני עצמון: כל הגדרה ראשית היא בסדר, למעט זו היהודית: יהודי שהוא סקסופוניסט (במקום סקסופוניסט שבמקרה הוא יהודי), יהודי אמריקאי (במקום אמריקאי שבמקרה הוא יהודי). יהודי אנטי-ציוני (במקום אנטי ציוני שלגמרי במקרה הוא יהודי). כך, התארגנויות דוגמת יהודים נגד הציונות או יהודים בעד פלסטין הן פסולות לחלוטין בעיניו.
הוא סבור שעל היהודים להתמזג בתוך התנועה לשחרור פלשתין.
עצם זה שכל הגדרה היא אפשרית ובסדר, רק לא היהודית, זה לדעתי, אפעס, אנטישמיות חריפה.
(ואגב, שכחנו, בקטגוריה השלישית נכנסים רוב היהודים בעולם).
(מאמר שלם כאן:
— קישור —
אין עם יהודי. אין מוצא אתני יהודי. ויהדות חילונית = גזענות. כי אם אין לך את דרך החיים הדתית היהודית, על סמך מה אתה מבדיל עצמך מעמים אחרים? מדוע לעמים אחרים מותר להגדיר עצמם כצרפתים, ספרדים, וולשים, רק לעצמון פתרונים.
והנה עוד פנינים:
"Basically, the difference between Jews and Christians could be summarized into one sentence: Christians are Jews who love their neighbours. Whether this is the case or not is a big question. And yet, one thing is clear, Western thinking values compassion and love of the Other, this is the reason that Jews could never merge en mass into the Western cultural environment."
" The notion of peace is totally foreign to the Hebraic psyche"
" Even within working class political circles Jews adopted some separatist cells (such as the Bund within the Soviet and other Jewish leftist exclusive organisations). Thus, a peaceful solution is inconceivable. Therefore, in order to achieve any form of reconciliation between the two peoples, first the Hebrew identity must be defeated and it will be defeated mainly by itself."
" The Hebraic men and women are far from being empathising human beings. For them the pain of others is meaningless. This could be the outcome of the Judaic supremacist code."
(הראיון המלא נמצא כאן:
— קישור —
" The Hebraic men and women are far from being empathising human beings. For them the pain of others is meaningless. This could be the outcome of the Judaic supremacist code."
(הראיון המלא נמצא כאן:
— קישור —
אני מפרשנת בפטרוניות מסויימת את עצמון, אבל הוא יכול בודאי לבטא את עצמו. היסטורית, יש קשר בין החלטות הסנהדרין ובין הוצאתו להורג של ישו, אני יכולה להבין מאיפה עצמון מגיע (מישראל) לתחושות האלה. הפרשנות הציונית לזהות היהודית שהיא היום הפרשנות ההגמונית, היא באמת גזענית ולפי הגדרה זו אין אמריקאי יהודי, אלא אם כן הוא מתכחש לאחת הזהויות.
–
אך נעזוב את הניתוח של דבריו, הוא לא פילוסוף או פוליטיקאי. התחושות של איבה וייאוש למה שניכפה עלינו במסגרת החינוך והזהות הציונית, יכול להפיק תוצאות מן הסוג הזה, וכדאי להקשיב, ברובד הרגשי, למה שהוא אומר ומדוע הוא מרגיש שהזהות היהודית שהועברה אליו מורכבת ברובה מגזענות וחוסר רגישות לאחר. אם עצמון היה איזה תמהוני יחיד, היית צודקת, אך ישנה למעשה תופעה שגם אם אינה מתומללת הרי זו תוצאתה (העדפה לעבור לחיים במסגרת הזהות התרבותית של ארצות נוצריות). אולי במקום לרדוף אנשים כמותו ולקרוא להם אנטישמים (כאשר הם יהודים וישראלים בעצמם) כדאי לפשפש בערכים המונחלים בישראל המרוקנים את כל התוכן החיובי מן המסורת היהודית ? רק הצעה. אני מעדיפה הרבה עצמונים פה, עם ההתלבטויות הלא מתוחכמות שלהם, שנובעות מרגישות והתבוננות, מאשר את הזן המטופח כאן בקפידה.
אני מודה שלא קראתי את עצמון, אבל כשאני רואה את הציטוטים שהביאה נועה אני מוכרח להודות: מוזיקאי מוכשר -אולי,
מה שבטוח זה שהאיש הוא פשוט דמגוג.
ומדוע? הנה: ישו מתואר כ" Palestinian Jew" (זאת אומרת פלסטינאי), והיהודים שגרמו למותו "עדיין פועלים היום", אומר עצמון ומוסיף: "Those Jews are called Zionists".
הוא לוקח מקרה שבו יהודים גרמו למותו של יהודי (אגב, מקרי הסגרה ורצח קורים בכל רגע נתון ובכל מקום על פני כדור הארץ) ומראה איך גם לפני אלפי שנים הציונים הרגה פלסטינים, גם אם אין לעניין שום קשר לתנועה הציונית או לעם הפלסטיני.
פשוט דמגוגיה נמוכה.
הערונת
הטקסט של עצמון גזעני בכל כך הרבה רבדים שחבל להתחיל בניתוח ספציפי של אמירה כזו או אחרת, הטקסט בכללותו מכוער מאד, אנטישמי מכל פניו(יהודי יכול להיות אנטישמי). מה שמפתיע הרבה יותר מהטקסט זו הפרשנות והרציונליזציה ה"רגשית" שהטקסט הזה קיבל. מופת של כיבוס.
אני הופך בעניין שוב ושוב, ולא מצליח להבין מדוע עניין ישו קשור באיזושהי צורה לדיון על אופי היהדות והציונות.
גם גלעד עצמון וגם המגיבה מעלי (שאמרה משהו על הקשר בין החלטות הסנהדרין למותו של ישו) נופלים בפח אנטישמי ידוע – פריטה על רגשות דתיים פרימיטיבים כדי להכתים את היהדות.
הרי הכנסיה הנוצרית לדורותיה חתומה על מאות אלפי מיתות משונות ולא משונות של כופרים (עם מרכאות ובלי), שלא לדבר על האיסלם.
אז מה אומר בדיוק המקרה של ישו?
כמה הוא יותר משמעותי לעומת האינקויזיציה או לעומת כל גזר דין מוות שנחתם מאז ועד היום על רקע דתי אמוני?