הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-9 בינואר, 2004 9 תגובות


  1. אני קורא את אלתוסר כאילו הוא כתב סוציולוגיה סטרוקטוראלית ולכן יש לחפור ולחפש את התשתית הלכאורה סמויה מעינינו. אני רוצה לדעת מה הוא תרם לנו הניאו-מרקסיסטים, מן ההיבט התיאורטי, ומה הוא תרם לנו כחוקרי המצב הישראלי ההיסטורי.

  1. אני קורא את אלתוסר כמו שאני קורא את מרקס – בסוגריים. כלומר, דברים מסוימים מודחים הצידה בגלל שאין להם חשיבות תיאורטית. דברים אחרים מתחברים מחדש למודל מסביר כל שהוא. אני קורא את אלתוסר תחת הכותרת "פטיש" ולא "ליבידו".

  2. איני קורא את אלתוסר באופן טקסטולוגי. מלים אפשר להחליף, טעויות הן טעויות הן טעויות ותו לא. חבל על פרויד, טקסט כמו זה של אלתוסר צריך עורך וניתן לחסוך הרבה פרשנות חינם באמצעות תיקון טכני של הטקסט עוד לפני פרסומו.

  3. מה שמעניין אותי הוא איך זה עובד? כלומר, מה יוצר משמר ומה משנה מבנים-יחסים חברתיים. וזה מה שמוביל אותי אל מרקס – יש לומר אל מרקס המודרני, הניאו, וזה מה שמושך אותי לאמץ את אלתוסר. נראה להלן.

  4. מרקס התיאורטיקן בכתביו הכלכליים פילוסופיים (1859) מתחיל במשפט שעליו ניתן להעמיד את כל התיאוריה שלו: "ההוויה היא שקובעת את ההכרה". החומר הוא שעושה אותנו. זו ראשיתו וזו תמציתו של המרקסיזם. עליו ניתן לבנות יותר מקומה אחת ויותר מבניין אחד. אבל מי שאינו מקבל זאת, אינו שייך למחנה. ראו מה שקרא לפוקו.

  5. מן המשפט ההוא יצר מרקס את מה שמכונה על ידי "מודל הציר" התשתית (הבסיס) ועניין-העל. העיקרון המנחה את המודל (ואת החלתו למציאות) הוא הקביעה (דטרמינציה): הבסיס הוא שקובע את מרחב ותוכן ההתנהגות של בניין-העל שבו נכללים נושאים שונים: פוליטיקה, אידיאולוגיה תרבות ועוד. המשותף לכולם, הם אינם יוצרים ישירים של ערכים שמהם ניתן להפיק עודף (וניצול). לכולם יש תפקיד – יש להם פונקציה – שעיקרו, שימור דרכי פעולתו של הבסיס ובמיוחד שימור המצב המעמדי. כאן נכנס אלתוסר "כתנא מסייע" חשוב לחידוש פני המרקסיזם כתיאוריה. הוא לא היה הראשון שהציע רוויזיה וכבר היו רבים לפניו. החידוש שלו הוא בכמה דברים: בחידוד החשיבה המדעית של המרקסיזם, בהעמדתו על הסטרוקטורליזם וגם למרות תפיסתו הלא הומניסטית וטענתו כי להיסטוריה אין סוכן: במאמץ לחבּרה לסובייקט באמצעות המכניזם של אינטרפלציה (הסבה).

  6. כמה מושגים בעלי ערך רב מציע אלתוסר הסוציולוג לכאורה (אחד מן הכשלים של אנשים כמותו, שעיקר עניינם בדיון המופשט ואינם יודעים איך המושגים שלהם מתרגמים למציאות של ממש). שניים מהם יעלו כאן: אוטונומיה יחסית והחשבון האחרון. חשיבותם של שני מושגים אלה היא כפולה: מבחינת חידוש התיאוריה ומבחינת החלתה על מצבים חברתיים-היסטוריים. הם יכולים לסייע לנו להבין גם את המצב הישראלי – דוק – המצב הישראלי ההיסטורי.

  7. מושג האוטונומיה היחסית עורר מהפך בתפיסה הפונדמנטליסטית שבמרכזה מודל הציר שבו התשתית קובעת סיבתית את בנין-העל. בעוד שאלתוסר קובע שלכל אחת מן הערכאות המרכזיות של מערכת חברתית (פורמציה חברתית): הכלכלית, הפוליטית, האידיאולוגית והמדעית, יש אוטונומיה יחסית כלפי ערכאות אחרת: אי אפשר לבצע בה אינטרפלציה שלמה לאחרות. אלתוסר בדומה לאחרים לפניו (ראה הרוויזיוניסטים בראשית המאה הקודמת) אך בדרך שונה, מבטל את העיקרון על פיו פועל מודל הציר בלי למחוק את מרקס: על פי הנחתו, אין לתשתית (לכלכלה) מעמד של קביעה מוחלטת ביחס לערכאות אחרות. בלשון שלנו היינו אומרים, הכלכלה כבר לא מכתיבה את כל דרגות החופש של הערכאות האחרות. מה שנשאר לה הוא "הקביעה בחשבון האחרון" על כך בהמשך. ברם, אלתוסר אינו מציע קנה מידה למדידת האוטונומיה היחסית של הערכאות, למשל האידיאולוגיה. כפי הנראה לא נוכל להשתמש במטר או בליטר כדי למדוד אוטונומיה יחסית, אבל אפשר בהחלט לחשוב על אופן של זיהוי האוטונומיה היחסית של ערכאה מסוימת בתחום הזדמנויות מסוים.

  8. אבל כדי לשמור על האפיסטמולוגיה המרקסיסטית (תורת ההכרה), קובע אלתוסר מושג נוסף – את מושג "החשבון האחרון" (אין הוא מקורי: אנגלס במכתבו לבלוך מציין כי לא מרקס ולא הוא חשבו על מצב שבו הכלכלה קובעת את כל בניין העל). בחשבון האחרון הוא אומר, לכלכלה יש את המלה האחרונה. מכאן אנחנו למדים גם על האוטונומיה היחסית – בסופו של דבר היא יחסית כי יש גורם מסביר ראשוני, הכלכלה – תהליך הייצור – שבאמצעותו מייצרות הבריות את תנאי קיומם (זה תנאי הכרחי במרקסיזם). הערכאות האחרות, למשל האידיאולוגיות, מסייעות לתהליך זה ואף עשויות/עלולות לשנותו אך אין הן יכולות להחליפו ובכך חולשתן הסופית.

  9. האידיאולוגיה "כאוטונומיה יחסית". דרך טיפולו של אלתוסר באידיאולוגיה שונה מזו של מרקס. ההגדרה של אלתוסר לאידיאולוגיה כ"כביטוי לדרך שבה הבריות חוות (תומפסון היה אומר מתנסות) את היחסים שבינם ותנאי הקיום שלהם", אינה מכתירה אותה "ככוזבת". זה מה שיש וזה מה שמלכד אנשים לטוב ולרע – תפקיד האידיאולוגיה כאפרטוס של המשטר הוא לטפל בעניין זה. יתרה מזאת, בניגוד למרקס, אלתוסר אינו חושב על "קץ האידיאולוגיה". גם משטר קומוניסטי אם יקום בעזרת השם, יצטרך לקיימה.

  10. אבל חשוב מכל הוא האופן שבו אלתוסר מסדר את האידיאולוגיה ביחס לכלל הפורמציה החברתית, כאשר הוא מגדיר את הפונקציה שלה: פונקצית השחזור או ההעתקה. ואת זו היא ממלאת באמצעות שני טיפוסי מנגנונים – המנגנון המדכא והמנגנון המשכנע. כאן ללא ספק מתגלה אלתוסר הסוציולוג, גם אם לא הכיר בכך בעצמו.

  11.  דוגמאות לאוטונומיה יחסית ובחשבון האחרון:


  • כלכלת האיכרים בשנות השמונים למאה ה-19: כלכלה מול ציונות (אידיאולוגיה).
  • ראשית שנות החמישים של המאה ה-20: פוליטיקה מול כלכלה.

    במקרה הראשון הכניעה הכלכלה בחשבון האחרון את הציונות של האיכרים כי לא היתה לה דרך-תמיכה אחרת עד שבא הברון. במקרה השני הצליחה הפוליטיקה להוות גורם דומיננטי ביחס לשאר הערכאות המקומיות, כי לכלכלה לא היה חשבון אחרון – הוא נפרע במשך זמן רב על ידי ארצות הברית.

מדוע הוא, אלתוסר, היה צריך את לאקאן? אולי בשביל המטפורות כמו ששאל מפרויד את הקביעה המרובה (Over Determination)? ואולי בשביל המכניזם: כי בסוציולוגיה יש לתהות תמיד איך זה עובד גם ברמת הפרטים, איך אנשים הנתונים ללחצה של האידיאולוגיה, איך הם מושפעים-נכנעים-מסכימים. כאן יכול להועיל מושג האינטרפלציה להוות מכניזם המסביר את החיבור שבין מבנה לסובייקט. כשלעצמו זה ניסיון מעניין.


אבל מי שמכיר את עבודותיו של פרסונס הפונקציונליסט, ימצא בכל דיון האינטרפלציה עודף מיותר. אולי מבחינת המתדיינים יש בכך משום דיון פילוסופי אך המושג עצמו טמון היטב במושג שכבר נקבע בעבר ונקרא סוציאליזציה. מי שמכיר את עבודתו של פרסונס על פרויד – הפרויקציה של ארבעת הצרכים של הסיפור של פרויד – יודע שחלק מן השאלות שמעלה אלתוסר אל נכון, פרסונס כבר עלה בעבר. אולי אלתוסר לא ידע זאת, אך עבודתו מרובבת בטענות פונקציונאליות. אין בזה כל רע כאשר המינון והמיקום נכונים.


מכל מקום, לעידן צבעוני וליצחק בנימיני אנשי הוצאת "רסלינג" מגיעה ברכה רבה על ההעזה, אם לא אתם אז מי? ואם לא עכשיו אימתי? טוב שעכשיו.

תגובות
נושאים: מאמרים

9 תגובות

  1. מאמר בינוני הגיב:

    רמה גבוהה ללא ספק, אבל לקקני מדי. יש כל כך הרבה נקודות ששווה לחקור בצורה ביקורתית אצל אלתוסר, שבמאמר הזה פשוט נוכחות בהיעדרותן.
    לא במקרה התרסקה המחשבה האלתוסריאנית בשנות השבעים המאוחרות (יחד עם שאר המחשבה הניאו-מארקסיסטית) – אף אחד לא טרח לקרוא אותה כמו שצריך.

  2. אינטרפלציה הגיב:

    האם אכן המושג "אינטרפלציה" מקביל למושג "סוציאליזציה" כפי שטוען הכותב? לדעתי המושג מורכב יותר. אשמח לקרוא תגובות.

  3. מה בינוני בתגובתו? הגיב:

    הוא בוטה אומנם, אבל מציג בקיאות בחומר. אולי המגיב "מגיב בינוני" הוא כותב המאמר שנעלב? אני לא יכול למצוא סיבה אחרת לתיוג המגיב כבינוני…

  4. p-files.org הגיב:

    צה"ל עשה לי אינטרפלציה ומאז אני אדם חדש

  5. בעזרת השם הגיב:

    … במיוחד "אהבתי" את סוף סעיף 10: ‘גם משטר דמוקרטי אם יקום בעזרת השם יצטרך לקיימה’.

  6. אבל זה לא מה שכתוב! הגיב:

    כתוב "וגם משטר קומוניסטי…"!

  7. אשר פרוליך הגיב:

    נקודת החולשה המרכזית במאמר היא בחוסר הבנה
    של הגישה הדיאלקטית אצל מרקס.ה"אינטרפולציה"
    המנסה להחליף אותה לא מצליחה,כוון שהדיאלקטיקה פותרת את הניגודים בזמן שה"אינטרפולציה" בסה"כ מחפסת "משהוא באמצע"
    (ומשם המונח אינטר(בין)פולציה(קטבים),שונה
    מדיא-לקטיקה שהיא(אם אפשר להגיד כך)דו-משמעות
    או משמעות כפולה לכל מציאות.
    הנסיון של אלטוסר למצוא הסבר לתודעה מחוץ לקונקרטי(,ההוויה,המטריאלית)הנו נסיון כושל נוסף של אידאליזם פסאודו-מרקסיסטי.טעות זו
    נובעת מחוסר הבנה של הבסיס הדיאלקטי אצל מרקס
    והפרוש המרקסיסטי של ה"הוויה" וה"מטריאלי".

  8. ראובן ירון הגיב:

    האינטרפלציה (ולא אינטרפולציה) אינה קשורה לדיאלקטיקה ואינה באה להחליף אותה. בהקשר של מרקס היא דווקא הסבר מטריאליסטי לשאלת תפקודה של האידאולוגיה. האינטרפלציה היא הפיכתו של מישהו לסוביקט של אידאולוגיה, והיא פעולה חומרית, חלק מן הפרקטיקה של המנגנון האידאולוגי.

  9. יואב הגיב:

    הנקודה המשמעותית ביותר במאמר היא נק’ 3: "איני קורא את אלתוסר באופן טקסטואלי" באיזה אופן הוא קורא אם כך?, כמובן שאין לזה שום משמעות שהרי אם המחבר קורא "בסוגריים" הוא יכול לקרוא והוא אכן קורא, כמו כל אחד אחר, את מה שהוא בוחר, ואת מה שהוא בוחר לקרוא הוא יכול לקרוא גם בספרו החדש של רם אורן "שקרים ופיתוי" וגם משם לשאוב את אותם מסקנות , או כל מסקנה אחרת כרצונו…

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים