הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-15 בינואר, 2004 9 תגובות

מאת כתב "הגדה השמאלית"


"מפלגת השמאל האירופאי" הוקמה בסוף השבוע בכינוס של מפלגות שמאל שנערך בברלין, בירת גרמניה. על הקמת המפלגה האירופאית החדשה הודיע נשיא מפלגת הסוציאליזם הדמוקרטי (PDS) של גרמניה, לותר ביסקי בתום הכינוס. במפגש בן יומיים השתתפו נציגיהן של 19 מפלגות שמאל באיחוד האירופאי. יצויין שכל הנציגים המפלגות השתתפו בהפגנה לציון יום הירצחה של מייסדת המפלגה הקומוניסטית הגרמנית, רוזה לוקסמבורג. על פי דיווחי העיתונות הגרמנית רבבות השתתפו בהפגנה, 50 אלף על פי המידע שמסרו המארגנים.

ביסקי מסר עוד כי חרף חילוקי הדעות הקיימים בין המפלגות השונות, סוכמו יעדיה המרכזיים של המפלגה החדשה והם: "החתירה לצדק חברתי והמאבק במלחמה ובמרוץ החימוש". על פי ביסקי ניתן יהיה להתגבר על חילוקי הדעות וכבר בחודש אפריל הקרוב להכריז על המפלגה החדשה, מוסדותיה ותקנוניה. שמונה מפלגות לא הסכימו להתחייב כבר עתה על הצטרפות למפלגה, אבל 11 המפלגות אחרות כבר הביעו את הסכמתן: המפלגה המארחת (PDS), "השמאל המאוחד" של ספרד (במסגרתו פועלת המפלגה הקומוניסטית), מפלגת ההתחדשות הקומוניסטית של איטליה (PRC), חזיתות השמאל של יוון ולוקסמבורג, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית פועלית של אסטוניה, מפלגת הסוציאליזם הדמוקרטי של צ’כיה והמפלגות הקומוניסטיות של צרפת, בוהמיה ומורביה (צ’כיה), אוסטריה וסלובקיה.


מנהיג ההתחדשות הקומוניסטית האיטלקית, פאוסטו ברטינוטי, מסר לעיתונות כי על פי לוח הזמנים של המפלגה החדשה, זו לא תוכל להשתתף בבחירות לפרלמנט האירופאי שיערכו בחודש יוני הקרוב, אבל "אנו נשלים את ההכנות לבחירות הבאות. בבחירות הקרובות כל מפלגה תשתתף בנפרד. בבחירות הבאות, נהיה מפלגה אירופאית מאוחדת שתפעל ככזו בכל הפורומים האירופאיים. זאת, במטרה לקדם אירופה אחרת, אירופה של צדק חברתי". מרכז קשרי החוץ של "השמאל המאוחד" הספרדי, פדרו מרסט מסר לעיתוני מדריד כי "אירופה החדשה תהיה אירופה של העובדים והמפלגה החדשה תפעל נגד הניאו-ליברליזם ונגד המלחמה".


על דבר הקמת המפלגת השמאל האירופאית החדשה פורסם בעמודי השער של רוב עיתוני אירופה המערבית. מהדורת החדשות של תחנת הטלוויזיה הצרפתית-גרמנית "ארטה" אף נפתחה בדיווח נרחב על התארגנות השמאל הרדיקלי והקומוניסטי האירופאי.

תגובות
נושאים: מאמרים

9 תגובות

  1. תיקון / אפרים דוידי הגיב:

    גרמשי נפטר לאחר שחלה במחלה קשה בשנות השלושים ולא כפי שכתוב בקטע הקודם!

  2. לנין נגד גרמשי-הלפרין נגד מק"י הגיב:

    אפרים דוידי השיב כראוי ליובל הלפרין,הנמנה על המגיבים-הכפייתים באתר.הלפרין,כמוהו כקומץ המגיבים הקיצוניים מימין ומ"שמאל"-מכביר מילים ונתלה במשפט או לעיתים במילה או שתיים במאמר,כעילה לתגובה.להתקפה האגרסיבית שלו על מק"י ו"שבחיו" לחד"ש,לא היה מקום מלכתחילה כתגובה לקטע-חדשות,בו לא ננקטה כל עמדה פוליטית רעיונית.הלפריו ודומיו"מגיבים" גם לחדשות.

  3. גיא פדה הגיב:

    להערה האחרונה:
    מבלי להתייחס לתוכן תגותו של מר הלפרין, נראה לי לגיטימי בהחלט להגיב גם לחדשות. זו היא התייחסות למציאות המתרחשת. לא חייבים להגיב רק על הבעות דיעה, וממילא תמיד לגיטימי לפתוח נושאים לדיון.

  4. על האתוס הקלסי / אפרים דוידי הגיב:

    אין בכוונתי להפוך את אתר "הגדה השמאלית" לבמת ויכוחים ביני לבין יובל הלפרין. ובכל זאת. כאשר יובל הלפרין מדבר על "התרחקות מהאתוס הבולשביקי הקלאסי", אני לא יודע האם לבכות או… לבכות חזק יותר. מהו אותו "אתוס בולשביקי קלאסי"? האם מהפכת אוקטובר הייתה "מיכלול של מידות טובות" (זהו האתוס) או שבולשביקים (בראשות לנין) חוללו מהפכה מן היסוד. והאם ניתן לכנות מהפכה כ"קלאסית"? האם אין דבר פחות שמרני, משמר וקלאסי ממהפכה מעמדית? אבל השימוש במילים "אתוס בולשיביקי קלאסי" אינו מקרי. הרי לא מדובר על ניסיון להבין את החברה הישראלית על מנת לשנות אותה מן היסוד. מדובר בסך הכל על פעולה של "שמירה על אתוס קלאסי" המיוחס לבולשביקים – שהיו ההיפוך הגמור מכל "אתוס קלאסי". בשביל זה לא צריך ארגון, לא צריך תיאוריה וגם לא פעילות מהפכנית – צריך להקים מוזאיון ובזה בדיוק עוסקים יובל הלפרין וחבריו.

  5. וויכוח מיותר שאינו במקומו הגיב:

    יובל הלפרין וחבריו ל"פורום"-מקומם בשממורת טבע עם יורם בר חיים ו"מרקסיסטים" מדומים והוזים אחרים.מדור התגובות אינו מיועד להיות כן שילוח לדעות קיצוניות ותמהוניות.

  6. יובל הלפרין הגיב:

    אני לא מגיב כפייתי. אם יש בי משהו כפייתי זה רתיעה ממדיום האינטרנט. כמרכסיסט-לניניסט ודאי לא קראתי כאן מעולם לזכות תגובה בלתי מוגבלת. להפך, אני בעד הפרדה ברורה בין מוען לנמען. התנהלותו הנוכחית של האתר היא חלק ממה שאני וחבריי, כפי שדוידי קורא לנו, מבקרים כנסיגה מהאתוס הבולשביקי הקלאסי .

    אני וחבריי, כלומר חברי הפורום הקומוניסטי הישראלי, אכן מקיימים חוג רעיוני למרכסיזם-לניניזם. מבחינתנו זהו מושג אחד שאינו ניתן לחלוקה ולא שני מושגים המוזכרים ברצף.

    אתם גם מוזמנים לבקר באתר שלנו
    http://www.icf.org.il ותראו בין השאר איך נמנעים ממגיבים כפייתיים.

  7. גיא פדה הגיב:

    נראה כי בוש הצליח (לא בכוונה) לעורר לחיים את השמאל, לא רק בארצו – בה התאחדו כל מועמדי המפלגה הדמוקרטית במרוץ לנשיאות, בהתנגדותם למלחמה – אלא גם את השמאל האירופאי, שרואה את העולם נסחף בזרם הלאומני-מיליטנטי של הטקסני המשוגע.
    אולי עוד נזכה, יום אחד, לראות את השמאל הישראלי מתעורר לחיים?

  8. יובל הלפרין הגיב:

    אכן, השמאל מתעורר. אבל לדעתי כל שמאל שאינו מתבסס על המורשת הבולשביקית הלנינית נידון לכישלון. כדי שתקום ביום מן הימים חברה אחרת, יש לשבור את האמון בשיטה הפרלמנטרית, ולדעת שתוצאות ה"בחירות" במשטרים קפיטליסטיים אינן מייצגות את העם, אל את ההשקעה של בעלי הון במפלגה או במועמד כאלה או אחרים, כפי שמשקיעים בפרסום לשוקולד ולבגדים.

    רוזה לוכסימבורג חלקה תחילה על לנין, אך לבסוף אימצה את עיקר הטקטיקה שלו, כשהיא ולבנקט הכריזו על רפובליקה סובייטית ונרצחו כעבור זמן קצר.
    אנטוניו גראמשי, אולי אבי ה"אירו קומוניזם", חיכה ש"העם" יעשה מהפכה, ובסוף מוסוליני עלה על רומא במקומו, ותפס את השלטון בכוחות מצומצמים בהרבה מאלה שהיו לתנועות הפועלים באותו זמן באיטליה.
    ברית המועצות התמוטטה כשגורבצ’וב החל לדבר באירו-קומוניסטית, כשעדיין לא ויתר על ההגדרה "קומוניסט" (ראה ספרו "פרסטרויקה").

    בעולם שמחוץ לאירופה מהפכה מעמדית התחברה כמעט תמיד לרגש פטריוטי, כי הקפיטליזם בארצות הוא תופעה חיצונית המדכאת את האומה כולה. בקובה החלה המהפכה על בסיס פטריוטי, ואחר כך עברה לפסים קומוניסטיים. לכן יש לראות גם במהפכות פטריוטיות אחרות שלא הגיעו לכדי הבשלה דומה, כמו הנאצריזם המצרי, כמורשת חיובית ומועילה למי למעוניין לטווח ארוך בסוציאליזם.

    מק"י בישראל כיום מושפעת יותר ויותר מהאירו-קומוניזם. זו הסיבה שבגדה השמאלית עוסקים באותו גראמשי הרבה יותר מאשר בלנין. בקורס להכרת מק"י נלמד רבות על מרכס, אך מילה לא על לנין, וברוח זו נוטה מק"י להעדיף שיתוף פעולה עם כוחות "חברתיים" יהודים, המתרכזים בשינויים סוציאליים בתוך הקונסנזוס הציוני הקיים (ולעתים גם זה לא, למשל מפלגת עלה ירוק), על פני שיתוף פעולה עם כוחות פטריוטיים פלסטינים-ערביים (כמו בל"ד) למרות שהלאומיות הערבית טבועה כולה בחותם אנטי אימפריאליסטי.
    נובעת מכך תוצאה פרדוכסלית, שחד"ש הארצית היא כיום שמאלית יותר ממק"י הארצית, ומצילה אותה לא אחת מהתבזות רבתי, כמו בבחירות המקומיות האחרונות בת"א-יפו.

  9. אפרים דוידי הגיב:

    מיכוון שיובל הלפרין נעשה מומחה לתיאוריה מהפכנית, לא נותר אלא לבקש ממנו לשוב ולקרוא את כתביו של גרמשי (מייסד המפלגה הקומוניסטית האיטלקית) שמת, לאחר שנים רבות בכלא הפשיסטי, בסוף שנות ה- 40 של המאה הקודמת. מה הקשר של גרמשי ל"אירו-קומוניזם" (היה פעם דבר כזה) או לענייניה התיאורתיים של מק"י, ליובל הלפרין פתרונות. בכל מקרה אני ממתין בקוצר רוח לחוג לימוד עיוני על מורשתו של החבר ברז’נייב או ליום עיון על תרומתו להגות המרקסיסטית של החבר אנדרופוב. אין לי ספק שיובל הלפרין וחבריו יוכלו לעמוד במשימה בכבוד!

הגיבו ליובל הלפרין

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים