הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-30 בינואר, 2004 19 תגובות

אין לייחס חשיבות רעיונית לוויכוח על שלטון החוק במדינה, שניטש בין לאומנים תומכי-ליכוד לבין לאומנים תומכי-העבודה. קראתי השבוע מאמר במעריב, שבו יוצא העורך אמנון דנקנר בשצף-קצף נגד עמיתו אמיר אורן מהארץ. מי שלא היה בארץ באוקטובר 2000 התרשם בוודאי שנציגי שני מחנות אידיאולוגיים מתדיינים ביניהם, ושמכאן נובע גם הלהט של הוויכוח הזה. אבל זוהי הנחת יסוד נאיבית ומופרכת מעיקרה.

אורן הגן על הממסד הביטחוני ועל דיכוי האינתיפאדה בחירוף נפש, ממש כמו דנקנר עצמו ויותר מכך. אורן הוא לא "שמאל", ודנקנר הפך לסמן ימני בתוך המרכז הלאומני, שאליו משתייך גם יריבו. אחרי שנפריד את המוץ מן התבן נגיע למסקנה, שיש כאן מלחמת כנופיות לא עקרונית, ושרק אם נתעלם ממנה נוכל לנתח את סוגיית העמדתו לדין של ראש הממשלה אריאל שרון ברצינות. אני מצהיר כאן במלוא הכנות, שהשתייכותו של שרון לליכוד היא גורם שולי בעיני, והייתי כותב באותה חומרה על אהוד ברק או על שמעון פרס.


ההבדל היחיד בין שתי המפלגות (למעט כוחן הפוליטי כיום, 40 מול 19 ח"כים) נעוץ בקיומו של אגף יוני בעבודה, הקרוב בהשקפותיו למרצ. לעמרם מצנע, אברום בורג, יולי תמיר ואולי גם לאיתן כבל, אין מה לחפש עוד במפלגת העבודה. אנשי ליכוד ב’ הרסו אותה עד תום, והרטוריקה של פרס, שנועדה לרכוש לבבות של כמה אנשים תמימים באירופה ואולי גם בארצות הברית, כבר לא עובדת על אף משקיף מיודע ומודע בישראל.


פרקליטת המדינה עדנה ארבל סבורה שיש להעמיד את שרון למשפט, מהטעם הפשוט שאם היא האשימה את דוד אפל במתן שוחד, אז יש לטפל גם במי שקיבל את השוחד הזה. אפל איננו נאשם בכוונה למתן שוחד, אלא בהזרמת הון עתק לחוותו של ראש הממשלה. בשום מדינה מתוקנת לא היה איש כזה ממשיך לשבת על כסאו אפילו יום אחד, אבל כאן הותרה הרצועה, והתערערו מושגי היסוד של שלטון החוק בדמוקרטיה ליברלית. הנזק שנגרם כאן חמור בהרבה מהמעשים המיוחסים לגיבורי פרשת האי היווני ושאר פרשיות השחיתות הקשורות בשרון. ראש הממשלה כבר אבוד, וגם אם לא יישב בכלא, הקריירה הציבורית שלו מסתיימת והולכת. השאלה האמיתית היא מה יהיה עלינו ועל ארצנו, אחרי שכל ההליכים המשפטיים נגד המושחתים בצמרת יסתיימו.


עקבתי אחרי התגובות בתקשורת, כולל ההשגות של אזרחים מן השורה באינטרנט, ויש סיבה טובה לדאגה עמוקה. כמעט שלא קיימת מחלוקת על העובדות, וראש הממשלה הפך לחשוד העיקרי בכל שכבות הציבור, כולל תומכי הליכוד. אבל התגובות מחצינות הלוך-רוח מוזר של "אנחנו מעדיפים את המושחת שלנו על המושחת שלכם". עדנה ארבל שנואה גם על אלה שמאמינים בכל לבם ששרון עבר על החוק בצורה חמורה. כך מתערער העיקרון היסודי של שוויון בפני החוק. החברה מתרסקת לגורמים, לאטומים, או ליחידות שבטיות, ובמקום לשאול מי פשע, מה היתה העבירה ומהו המחיר הקבוע בחוק, נוטים להציג שאלה אחרת לגמרי: "הלנו אתה או לצרינו?". מכאן הדרך לרפובליקת בננות היא קצרה עד לכאב.


כאשר שומע האזרח הפשוט את התגובות האנונימיות והפחדניות מלשכת ראש הממשלה, שבאות להוקיע את המאשימים ולחפות על הנאשמים, אז הוא מסיק מסקנות מרחיקות לכת ומפנים נורמות התנהגות הרסניות. אם לא הפשע קובע את התגובה אלא זהותו של הפושע, אז הגענו לתחתית החבית. אם האידיאל שלנו בעבר היה להידמות לשבדיה או לפינלנד, אז עכשיו אנחנו הופכים לעוד מדינה בלקנית, עם אורחות חיים המזכירות את מדינות הגוש המזרחי לשעבר. המשטרה מחפשת בשבע עיניים את ראשי הפשע המאורגן, כאשר רבים מהם יושבים לא רק במשכן הכנסת, אלא גם בתוך ממשלת ישראל. לכן לנאמני שלטון החוק אין ברירה אלא לתמוך בכל הכוח באוכפי החוק והצדק, ולהוקיע את אלה שמנסים לפגוע בהם.


אני סולד מאמיר אורן בכל לבי, ורואה בו קרנף שכתיבתו איפשרה לקלגסי כוחות הביטחון להשתולל במהלך האינתיפאדה באין מכלים, אבל כאשר יריבו דנקנר "מאשים" אותו בתמיכה בארבל ובמשה מזרחי מהמשטרה, אין לי בעיה לבחור צד. ארבל ומזרחי הם הטובים, אליקים רובינשטיין איפשר עד כה לרעים להתחמק מאימת הדין, ואילו היועץ המשפטי החדש, מני מזוז, הוא בבחינת תעלומה לרוב המשקיפים.


אני מאמין שאיש שצמח בפרקליטות איננו זקוק לעידוד כדי לאכוף את החוק ולתבוע את הנאשמים, גם אם מדובר בראשי המדינה. צריך גם לדחות בבוז את החשדות נגדו בשל מוצאו העדתי (מטוניס), זיקתו למסורת וצמיחתו מעיירת פיתוח. דווקא איש כזה מסוגל להזדהות עם הקורבנות האמיתיים של המושחתים בצמרת. המעורבים בפרשת אפל, אם יורשעו, עשו הון תועפות על חשבון שכניו לשעבר של מזוז בנתיבות. הרשעה אפשרית של הנאשמים תבהיר לכולם, שמהדקי החגורות שלנו לא רק שלא טרחו להדק את החגורות סביב הכרס המשתפלת שלהם, אלא שחרגו וגנבו מכל הבא ליד.


הנהנתנים למיניהם עברו כל גבול אפשרי ובלתי אפשרי, הרסו בשיטתיות את מדינת הרווחה, והתעשרו על חשבון הציבור תוך ניצול עמדת הכוח שלהם לרעה. אני מסרב להאמין שדווקא איש כמו מזוז יתייחס לתופעה הזאת בשוויון נפש. כל מה ששמעתי עליו עד כה היה חיובי. עמיתים רואים בו איש מקצוע ישר וענייני, אבל בהחלט מסור לאידיאלים של שלטון החוק. אם יתברר שאין ממש בכל פרשת האי היווני, שלא הוזרמו סכומי כסף בלתי סבירים לחוותו של ראש הממשלה (שהגיע הזמן לבדוק כיצד הגיעה לידי איש פרטי, עם כמויות מים ואדמה בסדר גודל שכזה) ושכל ההקלטות והראיות זויפו, ניחא. אבל אם העובדות הן עובדות, מזוז לא יאפשר לפרשת השחיתות הענקית הזאת להתוות לכל הציבור מערכת ערכים חדשה שהיא מושחתת מעצם הגדרתה.


מי שטוען שגם אהוד ברק הוא מושחת ומאזכר את פרשת העמותות, מתפרץ לדלת פתוחה. מבחינה מדינית, ברק גרם יותר נזק לעניין השלום מאשר שרון ובנימין נתניהו גם יחד, ואני לא רואה שום סיבה להגן עליו, מה גם שהוא העדיף להפקיר את דגי הרקק, להתחמק מעונש ולהפוך בתוך זמן קצר מאוד מגמלאי לטייקון. אבל הוויכוח הזה הוא ויכוח סרק. הטיפול במושחת אחד איננו מנוגד לטיפול במושחת אחר. עם זאת, ברור לכל המשקיפים שההאשמות המיוחסות לשרון הן חמורות במיוחד, ושיש להכריע בנושא הזה ללא דיחוי.


אני לא מקנא בעורך הדין מני מזוז, ומסתפק באיחולי הצלחה כנים. היועץ המשפטי החדש ירש איש חלש, מתחכם וחסר חוט שדרה. מזוז חייב לנקות את האורוות, ולאפשר לנו לנשום אוויר נקי. גורל החברה הישראלית, לא פחות ולא יותר, נתון עתה בידיו האמונות.


עליונות מוסרית


אין לי צל צלו של מושג אודות ערכו של אלחנן טננבוים בבורסת החלפות השבויים. מי קובע למי יש ערך כבן-אדם ולמי אין? אם המצב באזור יימשך לאורך שנים, נגיע אולי לעמק השווה. מפציץ אזרחים מהאוויר יהיה שווה מאה נקודות, איש עסקים מפוקפק רק עשר נקודות, סתם חייל יהודי 70, וחייל דרוזי או בדואי 20. ובעצם, מדוע שלא נעסוק בנושא המלבב הזה? אם יחטפו לנו חלילה ראש ממשלה, או שר, אז נקבע את ערכו לפי התיק במשטרה. אפס נקודות למקבל שוחד, חמש לנותן שוחד. מופרך? דמיון פרוע של פובליציסט שמאלני? אז במה בדיוק עסקנו כולנו בימים האחרונים?


למען האמת ההיסטורית, אנחנו סוגרים מעגל בעיצומו של השבוע המביך הזה. אריאל שרון נחשב למייסד החיזבאללה, שלא בטובתו, כמובן. עד ששרון דרך ברגל גסה על אדמת לבנון בשנת 1982, שלט בציבור השיעי ארגון אמל, שהיה שפוי יחסית ועסק בעיקר במאבקי כוח בתוך לבנון, ובהגנה על השיעים המקופחים והעניים. החיזבאללה קם בתגובה לפלישה הרת האסון של שרון ללבנון. אחרי שדאג לנו לאויב חדש, בונה שרון את יוקרתו של הארגון השיעי העוין. לזה קוראים צדק פואטי.


אין שום טעם לפמפם לנוער סיפורים על עליונותנו המוסרית נוכח השיעים הרעים. אנחנו פלשנו לארצם, צפצפנו בגלוי על ריבונותם, והמטנו עליהם אסון מתמשך. גם בנושא החטיפות והעינויים אנחנו גרועים מהחיזבאללה. הסיפור על החוקר ג’ורג’ ומעשי האונס והאכזריות שלו לא הביך אתכם? אז תהליך ההתבהמות כבר מיצה את עצמו, עבר אפילו על גדותיו, הציף אותנו בריחו המחליא, ואנחנו אבודים.


היה רע ומר לשמוע את מנהיג החיזבאללה חסן נאסראללה, איש פיקח בהרבה מכל המנהיגים שלנו, מתעלל בתקשורת האלקטרונית במשפחות החטופים, מעורר בהן תקוות שווא בצורה ממש סדיסטית, ומעלה על פניו את חיוכו, שהזכיר לי קצת את יגאל עמיר. אבל מי שקרא על ההתעללויות בכלא אל חיאם בדרום לבנון הכבושה ושמע על קורותיו של דיראני בכלא שלנו, הבין שאיבדנו את העליונות המוסרית אפילו על איש כזה. הניתוק מלבנון הוא הכרחי לא רק למדיניות החוץ והביטחון שלנו, אלא גם לשפיותנו כעם. מי ששלח יד גסה לקן צרעות, לא יכול להתלונן על כך שנעקץ כמעט עד מוות.

תגובות
נושאים: מאמרים

19 תגובות

  1. דודי מחלב הגיב:

    אם כבר מדברים על עליונות מוסרית. היחדים שראויים לתואר הזה בחברה הישראלית הם גיבורי ישראל האמיתיים. אלו הם הסרבנים . שמפגינים אומץ לב אזרחיומוסרי, ולא נכנעים להגיונו של הארגון האלים ביותר בהיסטוריה האנושית , המדינה המודרנית. וכשמדובר בישראל הרי מדובר במדינה שמייצרת רעות ,כפי שכתבתי למעלה, כלפי חוץ וכלפי פנים.

  2. ניר הגיב:

    לחיים: כשאני בוחן את נאסראללה, אני מוצא אותו חכם, אמיץ ועם הרבה הומור דוקרני. הבנתו של הניואנסים של המתחולל פה בקרבנו היא נהדרת, בכל מקרה טובה יותר משל רוב מנהיגינו ומצביאנו הדגולים. אני חושב שבסה"כ הוא תפס את האופי המאני-דפרסיבי של הקולקטיב המתייסר שלנו, ודורך דווקא בעדינות ייחסית על הקצוות הרגישים מרוב אוננות יתר. הקשיחות או האכזריות שמיחסים לו מדבררנו היא כאין וכאפס לעומת האכזריות והאטימות מבית מדרשנו. כבן אנוש ומנהיג הוא מקבל אצלי דרוג מאד גבוה.
    מעניין מי חושב כמוני.

  3. גיניקולוג הגיב:

    גם דיראני קיבל טיפול רפואי מסור..
    היום היציאות שלו הרבה יותר משוחררות וחופשיות.

  4. אינדיאני הגיב:

    החבר רועי – מסקרן אותי מה אתה או האירגון שאתה מייצג עושה למען החלש ולאיזה מגזרים אתה מתכוון.

  5. רועי אדלמן הגיב:

    לעידו.
    בשאלתך ה"האמנם הכול רע פה", ביקשת להצביע
    על מגמתיות פסימית כביכול השוררת באתר זה.
    לדעתי אתר זה הוא נווה אופטימיות כמעט יחיד במינו. קרא, לדוגמא, את הכתבות, המאמרים
    והתגובות באתרי החדשות הגדולים-
    סאה גדושה של עיוותי מידע, אגדות לילדים,
    צנזורות והטפה ציונית פרועה הנענית בהן
    המוני, אחיד, גס – רוח, גזעני, ומעל לכול
    מיואש.

    לרשותי לרשותך ולרשות אחרים עומדים אתרים
    כגון זה המהווים במה אמיתית לדיון וכן כר
    חשוב לארגון פעילות שבחלקה הפגנתית, וברובה
    הגדול פעילות ציבורית בונה, עזרה לחלש ולנפגעים מן הרשויות, קירוב לבבות בין מגזרים, ועוד.

  6. עדו הגיב:

    נתקלתי באתר זה לא מזמן והתחלתי לקרוא. תסלחו לי שתגובותי נעות ביו חיוך לצחוק3 פרוע. לא בגלל שחלק מהנכתב פה אינו נכון, אבל באמת הכל חרא? אין שום דבר טוב בעולם ובמדינה חוץ מההזיות של כמה מהכותבים? זה לא מכוון לחיים ברעם דוקא אלא התרשמות כללית מהאתר.

  7. יורם בר-חיים הגיב:

    חסן נצראללה התעלל במשפחות השבויים ? נצמראללה וארגונו לא עינו את אלחנן טננבאום ולא התעללו בו, גם לא הם שפיזרו שמועות על ה"עינויים" שעבר. נצראללה ואנשיו הפעילו לחץ פסיכולוגי כדי להשיג עד הרגע האחרון שאת שחרורם של כמה שיותר אסירים, שגם להם יש משפחות המתגעגעות אליהם. האכזריות כלפי משפחות השבויים, הישראלים והערבים, היא כולה אכזריות של ישראל.

    ואת התגובה המשבחת את התעללות המינית בדיראני יש להסיר ומייד.

  8. אורנה מגיבה לחיים ברעם: הגיב:

    "היה רע ומר לשמוע את מנהיג החיזבאללה חסן נאסראללה, איש פיקח בהרבה מכל המנהיגים שלנו, מתעלל בתקשורת האלקטרונית במשפחות החטופים, מעורר בהן תקוות שווא בצורה ממש סדיסטית, ומעלה על פניו את חיוכו, שהזכיר לי קצת את יגאל עמיר." הפיסקה הזו מתוך דבריך מעוררת בי אמפתיה רבה. הייתי מוסיפה גם שיכולתו הנואלת של נסראללה להתאכזר כך נובעת גם מהאימפוטנציה של נבחרינו ומהשפל המוסרי אליו הגענו.

  9. משפט מיותר הגיב:

    מי שטוען שגם אהוד ברק הוא מושחת ומאזכר את פרשת העמותות, מתפרץ לדלת פתוחה. מבחינה מדינית, ברק גרם יותר נזק לעניין השלום מאשר שרון ובנימין נתניהו גם יחד, ואני לא רואה שום סיבה להגן עליו

    הרי מש הקשר בין תההליך השלום ושיוויון בפני החוק?
    או שחונטת השלום היא מעל לחוק?

  10. איל, בהערת שוליים לגבי איתן כבל הגיב:

    ברעם כתב פה על כמה חברי מפלגת העבודה שמקומם במרצ, והוסיף את איתן כבל (תוך הסתייגות "ואולי").
    איתן כבל הצביע עם מפלגת העבודה בעד החוק הגזעני המבדיל בין ילדיהם של יוצאי צבא לבין ילדיהם של אלה שלא. כל מי שהצביע בעד החוק הזה שרוף אצלי, (או לפחות חובת ההוכחה שהוא השתנה – עליו) ומבחינתי בתור מי שעדיין מצביע מרצ שיישאר במפלגת העבודה, שם מקומו. גם יעל דיין שהצביעה בעד החוק ההוא מן הראוי שהיתה נשארת במפלגת האבודה, ולא נכנסת למרצ כדי לדחוק את נציג הנכים אחורה (לא משנה שכל המקומות האלה בסופוש"ד לא היו ריאליים).

  11. למר ברעם הגיב:

    אתה תוקף קבוע את מדיניות הממשלה ואת התנהלותה.אין לי ספק שאתה יודע הרבה דברים שרבים מאיתנו רק מתחילים לגלות. אני מסיר בפניך את הכובע,חזק ואמץ!

  12. רועי אדלמן – לאינדיאני הגיב:

    אינני מייצג שום ארגון. יש מספר ארגונים שונים ומגוון של פעילויות. להלן רשימה חלקית,
    ומתוקצרת:

    (דרך אגב, פעם הבאה אני משאיר לך את מלאכת –
    איסוף המידע, בהצלחה ! : – ) )

    הפגנות נגד כביש חוצה ישראל, פעילות נגד הריסת בתי הבדואים, אוהל מחאה חברתי בכיכר
    רבין, שיירת מים לכפרים הבדואים הבלתי מוכרים, עזרה לילדים פלסטינים שאושפזו בארץ,
    בזמן שהוריהם נותרו בסגר, עצומה למען
    העובדים הזרים, הקמת מטה המאבק לשוויון
    בהשכלה הגבוהה, ארגון קבוצות ללימוד ערבית,
    פעילות למען הומואים ולסביות, פעילות נגד
    הריסת בתים בלוד, וכנ"ל בגליל, עבודות שיקום
    בשכונת הרכבת ברמלה, סיוע כספי לסרבנים הכלואים, איסוף תרומות למשפחות שנותרו ללא קורת גג, מסיקי זיתים, סיוע למאבק המשפחות
    החד – הוריות, גיוס סיוע הומניטרי לאוכלוסייה
    הפלשתינית הנצורה בשטחים הכבושים, תרומות –
    דם לפצועי מחנות הפליטים, ועוד רבות אחרות.

  13. יגאל לביב הגיב:

    לחיים ולכל הקוראים:
    שאלת ברשימתך המצויינת כיצד רכש שרון את חוותו וכיצד קיבל כמויות מים ענקיות שיש לחווה.התשובות פורסמו על ידי בסדרת כתבות על חוות-שרון בשבועון "העולם-הזה".
    האמת היא שלחווה לא היה קונה ואיש מן הקיבוצים או המושבים השכנים לא רצה בה.שרון שהשתחרר מצה"ל רכש אותה תמורת 250 אלף דולר שהיו אז סכום עתק.את הכסף קיבל מהלואה מבנק אמריקאי-ישראלי שפעל בישראל ולימים נרכש יל ידי בנק-הפועלים.הבנק הילווה לו את הכסף ללא רבית ושרון החזיר את ההלואה משך שנים.הערבות להלואה ניתנה על ידי משולם ריקליס,ישראלי שהוצא עליו פסק דין מוות על ידי האצ"ל ונמלט לארה"ב לפני קום המדינה ועשה כסף רב שם.בשבילו לתמוך בגבור המלחמות היה כרטיס-השיבה לישראל.כעבור מספר שנים החזיר לו שרון טובה כאשר היה שר התעשיה וגרם למכירת חברת חיפה-כימיקלים לחברה של משולם ריקליס ואריה גנגר שותפו.הוא גרם לקונצרן כור שרצה את חיפה-כימיקלים לסגת וריקליס נשאר קונה בודד. לאחר מכן מתח מבקר המדינה דו"ח קטלני על הפרשה.
    אשר למים,כאשר היה שרון שר החקלאות החליט נציב המים םלהגדיל את מכסת המים של החווה של שרון מעבר לכל פרופורציה.אף קיבוץ או מושב סמוכים מהם נגזלו תוספות המים לא רצה לצאת נגד שר החקלאות וגבור מלחמות ישראל.
    לצערי כמעט ולא ניתן לעיין כיום בגליונות העולם-הזה,הארכיון עבר ליומון גלובס ולארכיון בבית-ברל.חלק מכרכי השבועון מצוי בספריית אריאלה בתל-אביב.

  14. דודי מחלב הגיב:

    החברה הישראלית נמצאת מזה שנים רבות בתהליכי התבהמות ודה הונמניזציה המופנית נגד שכניה וכנגד אזרחיה.אלה כוללים את עיבוי וחיזוק הכיבוש והמסת כל אפשרות ללכידות חברתית, מתוקף הניאו תאצ’ריזם הג’ונגליסטי והתפוררות מדינת הרוחה. הממשלה מתעללת , פשוטו כמשמעו בארחיה. על רקע כל זה , תהיה זו חוצפה מטופשת מצד הישראלים להניח עליונות מוסרית.

  15. רמי הגיב:

    לאייל: איתן כבל ויעל דיין עשו עוד משהו בקריירה שלהם. אל תשליך כלאחר יד. אין אנו עשירים כל כך.

    לחיים: יש הבדל עצום בין "חטאו" של ברק בפרשת עמותות ברק ובין מעשי הכנופיה של שרון וחבריו/ילדיו. ברק לפי הטענה אסף תרומות מעבר למכסה הקבועה בחוק. יש לו טיעון משפטי שסיכוייו טובים. שרון – מה יש בפיו כדי להסביר התגלגלות 3 מילוני ש"ח לחשבונו הפרטי ומאידך, עזרתו לאפל בהפשרת אדמות חקלאיות למכרה זהב?

    לכל העם: הסיבה האמיתית לכך שהעם אינו מתרגש מפרשת השוחד (שוחד = גניבה מהציבור) של שרון היא שהגניבה מעם שלם הפכה לנורמה. אז אם מותר לגנוב אדמות איכר ערבי ולסלק אותו ממקומו ולהקים באדמתו "התנחלות" – מדוע אסור לגנוב קצת מהציבור? באופן פרדוכסלי התקרנפות הציבור מצביעה על קוהרנטיות חשיבתית.

  16. אחד הגיב:

    אתם תוקפים וזורקים בוץ לעבר שרון ולעבר הממשלה..
    רציתי רק לומר ששרון המושחת והממשלה המחורבנת שלו לא שווים אגורה שחוקה..אבל אתם שווים עוד פחות מזה.

  17. ניר הגיב:

    לחיים: "היה רע ומר לשמוע את מנהיג החיזבאללה חסן נאסראללה, איש פיקח בהרבה מכל המנהיגים שלנו, מתעלל בתקשורת האלקטרונית במשפחות החטופים, מעורר בהן תקוות שווא בצורה ממש סדיסטית, ומעלה על פניו את חיוכו, שהזכיר לי קצת את יגאל עמיר"…… –
    ובכן, א. נאסראללה הינו אב שכול, בנו נהרג לפני מספר שנים כלוחם בחיזבאללה נגד הכבוש הישראלי, אבל הוא לא מיילל ומנפק פסטיבלי שכול וסגידה למוות כמו שהישראלים מכורים להם. הוא לא מנפנף בשכול שלו כקבצן קטוע יד החושף את גדמו ע"מ להגדיל את הכנסוותיו
    ב. נאסראללה אכן חכם ומתוחכם, ומשחק אותה על העצבים המוטרפים של הישראלים שחטפו 7000 פלשתינים (נוסף לכ-20 "קלפי מקוח" לבנונים לרון ארד) מביתם, אבל משחקים אותה קורבן נצחי. נאסראללה, שהוא מה שהוא רק עקב "מלחמתו מהצודקות במלחמות ישראבלוף" של שרון נגד לבנון (לא פחות מ 20,000 לבנונים שרון קבר שם, סברה ושתילה היו רק בונוס) אכן זורה מלח אבל בתוך ביצת האשליות וההתחסדות הקולקטיבית של עמישראל.

  18. חיים ברעם הגיב:

    אני מסכים לרוב הדברים שכתב ניר, אבל לא חולק את ההתפעלות שלו ממנהיג דתי-לאומני, שהתעלל אומנם במשפחות החטופים.נסאראללה צדק במלחמתו לשיחרור ארצו, אבל זה אומר שאני חייב להזדהות עם סגנונו ועם מעשיו. שמאל זה שמאל, פנטיזם דתי זה פנטיזם דתי, ויש ללמוד לקח מפרשת ה"טודה" והאיסלם באיראן.

  19. ראובן הגיב:

    מי שמפריד את המוץ מן התבן נשאר עם קש בידו אולי עדיף להפריד את התבן מן הבר…

הגיבו ללמר ברעם

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים