הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-9 בפברואר, 2004 23 תגובות

נוסעי האוטובוסים ויושבי בתי הקפה בישראל צריכים להיכנס לכוננות. ההתנקשות האחרונה בעזיז שאמי, פעיל הג’יהאד האיסלמי בעזה, הניבה כבר הבטחות לפעולת נקמה. בהתנקשות זו נהרג ילד בן 14 ולא מעט אזרחים עוברי אורח נפצעו. הילדים הפלסטינים לא נמצאים במקומות הנכונים, כפי שאמר פעם בציניות קצין ישראלי. אני מניח כי הערה צינית דומה ניתן לשמוע בצד הפלסטיני לאחר שילדים ישראלים נפגעים מהתפוצצות של טיל אנושי, "שההורים ישמרו עליהם בבית במקום לנסוע באוטובוסים". העובדה שעזיז שאמי הוא גם קרוב משפחה של מנהיג הג’יהאד עבדאללה שאמי, בוודאי מגבירה את המוטיבציה לפעולת תגמול עם נפגעים רבים.

איש מאיתנו לא יודע היכן תתבצע פעולת התגמול, לכן כל אחד מאיתנו חי במתח גואה, האם הוא או בני משפחתו ייפגעו? שרון דואג לנו שחס וחלילה לא ניתקף ברוגע ושלווה.


העובדה שטייסי המסוקים מצליחים שוב ושוב לפגוע בפעילי הארגונים הפלסטינים שעה שהם נוסעים ברכבם, היא ללא ספק ביטוי למודיעין מוצלח הנמצא בידי הצבא. מי שעוסקים בניתוח מלחמות גרילה בוודאי שואלים עצמם, מדוע מגלים פעילי הארגונים הפלסטינים חוסר זהירות כה מופלג, ממשיכים לנסוע ברחובות ברכבם שעה שהם יודעים כי סביבתם שורצת משת"פים וכל תנועותיהם ידועות לאויביהם. אני משער שפלסטינים רבים מתוסכלים מכמות המשת"פים שישראל הצליחה לגייס מקרב בני עמם. ההצלחה הישראלית היא בבחינת בומרנג השמור לרעתנו, כי כל אותן הוצאות להורג של ממשלת ישראל וצבאה מטילי המסוקים, הן עילה לשלוח עוד ועוד מתאבדים ולזרוע מוות ברחובותינו.


דומה, כי זהו אינטרס של שרון, לשמור כל הזמן על מאזן הדדי של רציחות. כל עוד זה קיים, אפשר להמשיך ולדקלם את הסיסמא "אין פרטנר לשלום". ככל שהדבר אמור בשרון, במתנחלים, בחמאס ובג’יהאד, זו סיסמא נכונה.


פינוי התנחלויות ברצועת עזה


איש אינו יודע אם ההצהרה המפתיעה של שרון על החלטתו לפנות את מרבית ההתנחלויות ברצועת עזה, היא סתם מסך עשן שנועד להסיט את תשומת הלב מהחקירה בה הוא נתון, או ניסיון לרצות את הראיס בוש לקראת ביקור בוואשינגטון, או להוריד את הלחץ הבינלאומי מפינוי כולל וכך להמשיך בכיבוש ובאפרטהייד או שמא מדובר בתוכנית שיש בכוונתו לממש במסגרת אותו רעיון חסר שחר של "התנתקות חד צדדית".


הצד החיובי בכל העניין הוא ששרון מסייע להשאיר על סדר היום את הרעיון של פינוי התנחלויות. אם יפנה אותן, מה טוב, כי כל פינוי של התנחלות, אפילו הוא נעשה במסגרת מדיניות שבכללה היא שגויה, היא עדיין נקודת אור בחשיכה.


כמובן, המצב הרצוי הוא לפנות את כל ההתנחלויות במסגרת הסכם שלום, אבל זה בדיוק מה ששרון לא רוצה. לכן גם אם יממש את פינוי התנחלויות במסגרת אותה "התנתקות חד צדדית", לא יביא הדבר מנוחה ורגיעה. הכיבוש בגדה יימשך, עזה תמשיך להיות מחנה מעצר אחד גדול המונה יותר ממיליון תושבים שחיים בעוני ובמצוקה, ישראל תמשיך לשבת על קו הגבול בין הרצועה למצרים וחיל הים הישראלי ימשיך במצור ימי על עזה. הפלסטינים בוודאי יראו באותה נסיגה חד צדדית הישג במסגרת מאבקם, והם יגבירו אותו בתקווה כי כך ישיגו נסיגה מוחלטת כמו בלבנון.


אחד מבעלי הטורים בעיתונות הישראלית טען כי הנסיגה החד צדדית מעזה היא חלק מתוכנית שטנית של שרון, להביא להתפוררותה המוחלטת של הרשות הפלסטינית ולהשתלטות החמאס הפונדמנטליסטי על הרצועה. כך יקל עליו למכור את הרעיון שאסור למסור לפלסטינים הקיצונים את יתר השטחים הכבושים בהם מחזיקה ישראל.


בהחלט ייתכן. באחת – התוכנית של שרון לא תביא מזור ושלום, אלא המשך מעגל הדמים.


האם הגיע הזמן להחליף את הדיסקט?


האם הגיע הזמן שציבור התומכים בפתרון של שתי מדינות, יתחיל לחשוב מחדש באשר לרלבנטיות של הפתרון. האם איחרנו את המועד? האם הרעיון של חזרה לגבולות שביתת הנשק מ-1948 (הקו הירוק) ופירוק ההתנחלויות הוא עדיין ישים? האם מישהו רואה באופק ממשלה שתוכל לפנות רבע מיליון מתנחלים יהודים מהשטחים הכבושים? ואם כך, האם הפתרונות המסתובבים בשוק, החל מעקרונות נוסייבה-איילון וכלה בהבנות ז’נבה אינם יותר מאוננות פוליטית ועיסוק בווירטואליה?


אם ההנחה כי פינוי ההתנחלויות מהשטחים הכבושים אינו תסריט פוליטי בר מימוש, אז מה האלטרנטיבה של אנשי מרצ-יח"ד וחד"ש תומכי פתרון שתי המדינות? מה הם מציעים אל מול תוכניות המתנחלים המתניידות בין טרנספר ברוטלי וגדול שיפטור אותם ואת מדינת ישראל אחת ולתמיד מנוכחותם המטרידה והמאיימת לדידם של הפלסטינים, ועד להמשך המצב הקיים של שלטון כיבוש ואפרטהייד תוך כדי השלמת חומות וגדרות ויצירת בנטוסטנים פלסטינים, הקשחת הדיכוי ו"עידוד הגירה" פלסטינית ל"שיפור המאזן הדמוגרפי"?


מי שלא מקבל את תוכניות המתנחלים ובעלי בריתם הפוליטיים, חייב להציג תסריט אחר, ודומה כי מי שמתנגד לטרנספר ותומך בעקרון שיש להחיל על כולם את זכויות האזרח, צריך לומר למתנחלים ולעם בישראל: או.קיי, אומנם לא התכוונתם לכך אבל אתם כופים עלינו פתרון דרום אפריקני. אנחנו מקבלים את העובדות החדשות שנוצרו בשטחים כבלתי הפיכות, אבל לא מוכנים להשלים עם האפרטהייד והכיבוש. זו תרומתכם לסופו של החלום הציוני בדבר "מדינה יהודית דמוקרטית". אין מנוס אלא לאגד את כל תושבי ארץ ישראל-פלסטין, כ-10 מיליון תושבים הנחלקים כמעט חצי בחצי בין יהודים לערבים, ליחידה מדינית חדשה, שאין לנו עדיין שם עבורה, והיא תיבנה על עקרונות חוקה דמוקרטית חילונית שתאמץ את המיטב מהחוקות הדמוקרטיות בעולם.


המדינה החדשה תכבד את זכויות כל האזרחים להתיישב בכל רחבי הארץ. שכם , ג’נין וטול כרם יהיו פתוחות ליהודים ואריאל, אפרת ועופרה פתוחות לפלסטינים. כל הפיתוח שנעשה בשטחים, שכבר לא יהיו כבושים, ישרת את כל אוכלוסיית האזור. לא יהיו יותר כבישי אפרטהייד ולא חומות הפרדה. חוק השבות וזכות השיבה יהיו בתוקף שווה ובעיית הפליטים תבוא אף היא על פתרונה בהליך מבוקר ומוסכם.


אכן דילמה, והזמן שנותר להתחמק מעיסוק בכך הולך ומתקצר.


לקראת שחרורו של מרדכי ואנונו


לקראת שחרורו של אסיר המצפון מרדכי ואנונו באפריל הקרוב, הוקרנה בערוץ 10 התוכנית "פצצת ואנונו". בתוכנית הופיע שבתאי שביט, מי שהיה ראש המוסד, וגילה כי בשנת 1986, שנת החטיפה של ואנונו, נימנה עם החוטפים והיה אחראי על צוות החוטפים. הוא אישר כי נשקלה אז רציחתו של ואנונו. שביט לא השאיר מקום לספק כי היה מבצע הוראה זו, אילו התקבלה. הודעתו של שביט כי לקח חלק בחטיפה, היא עילה להעמידו לדין, בין באיטליה או באנגליה, שתי המדינות בהן פעלו סוכני המוסד במהלך החטיפה. אולי אף ראוי למסור את שמו לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, שהרי חטיפות הן אחת ממכות הטרור שהקהילה הבינלאומית מחויבת להילחם בהן. שיטות רצח וחיסול שסוכני המוסד והשב"כ מוכנים ליטול בהן חלק, צריכה להטריד כל שוחר דמוקרטיה וזכויות אדם, ואני מקווה שאחד מחברי הכנסת המעטים שזכויות אדם עדיין חשובות להם, יעלה זאת לדיון בכנסת.


התוכנית לא חידשה הרבה, בעצם לא חידשה דבר, באשר לידוע זה מכבר על גודלו של הארסנל הגרעיני בישראל, שמגיע לכמות המטורפת של מאות פצצות אטום ומימן.


המשדר היווה עוד סוכן פרסום לתוכניות המתרוצצות עתה בקרב הממסד הביטחוני והמשפטי בישראל להטלת הגבלות על ואנונו עם שחרורו. הגבלות אלה, כמו איסור ראיונות בעיתונות או איסור יציאה מהארץ, בנוסף להיותן ביטוי למגמות הטוטליטריות הקיימות בממשל הישראלי, מייצגות גם את רמת הכסילות של מי שרואים עצמם אחראים על מה שמותר לנו לדעת.


הגבלות אלה רק מעצימות את מעמדו של ואנונו ומחזירות את נושא החימוש הגרעיני הישראלי למרכז הבמה והדיון בארץ ובעולם, ועל כך אנחנו, מתנגדי הנשק הגרעיני, בוודאי לא רשאים להתלונן.


אילו עזבו את ואנונו במנוחה ללא התנכלויות, הוא היה מהווה מוקד התעניינות לזמן מה, ולאחר מכן חוזר לאלמוניות, שהרי ואנונו רוצה קודם כל לשקם עצמו מטראומת 18 שנות המאסר, מהן 11 וחצי שנים בבידוד מלא.


האיוולת שבהטלת המגבלות על ואנונו באה לידי ביטוי גם בכך שאין לאיש כל מידע חדש על חימושה הגרעיני של ישראל. אנו יודעים היום יותר ממה שהוא ידע אז, ומה שידע – מסר בשעתו לעיתון הלונדוני "סנדיי טיימס".


המתנכלים לואנונו טוענים כי הוא אוצר בקרבו מידע אותו לא מסר בשעתו. על כך בוודאי לא צריך להעניש אותו. להיפך, אם יש לו מידע שלא מסר אז, כמו למשל שמות עובדי הכור, אותם לא גילה בכוונת מכוון כי אינו רלבנטי לנושא אותו חשף, יש לצ’פר אותו על כך. נוצר כאן מצב אבסורדי. בתחילה הענישו אותו על מידע שמסר, ועתה, לאחר שריצה את עונשו, רוצים להעניש אותו פעם נוספת על מידע שלא מסר.


אני משער שמרדכי ואנונו, שהוכיח כושר עמידה מופלא ולא חזר בו ממעשהו ומעמדתו המתנגדת לנשק גרעיני על אף 18 שנות המאסר בתנאים אכזריים, ימצא את הדרך להתגבר גם על החבורה הנקמנית שרוצה להמשיך ולהתנכל לזכויותיו.

תגובות
נושאים: מאמרים

23 תגובות

  1. חיים הגיב:

    כוחות הביטחון הודיעו שאותו מחבל היה עסוק בהכנות לפיגוע גדול נגד ישראלים!!! אז מה אתה רוצה לתת לו לעשות את זה ולא להפריע או לחסל אותו?? למזלנו נותרה שפיות במערכת הביטחון וניתנה הוראה לחסל אותו- וזה אולי הציל את חייך כותב יקר. יום טוב.

  2. צביקה, שמאל (קיצוני) לשעבר הגיב:

    למר גדעון ספירו

    איך אתה יכול לכתוב דבר כזה?? ואני מצטט "דומה, כי זהו אינטרס של שרון, לשמור כל הזמן על מאזן הדדי של רציחות. כל עוד זה קיים, אפשר להמשיך ולדקלם את הסיסמא "אין פרטנר לשלום". ככל שהדבר אמור בשרון, במתנחלים, בחמאס ובג’יהאד, זו סיסמא נכונה".

    א.איך אתה יכול להגיד שרצחנו את אותו מחבל??? אתה קולט את מה שאתה אומר?? אולי גם תגיד שרצחנו בזמנו את אייכמן???

    ב. אתה משווה את שרון והמתנחלים(שאגב יושבים שם בזכות ממשלות השמאל..) לחמאס והג’יהאד??

    צר לי אך זו הסתה בדיוק כמו שבהפגנות הימין השוו את רבין להיטלר, אותו דבר בדיוק!!! זה שאתה איש שמאל ואינטלקטואל לשיטתך לא נותנת לך את האפשרות להסית כך. בושה !!!

  3. גלילי הגיב:

    מי שזוכר את תקופת הפדאיון ולמד הסטוריה של מאורעות 1929 רצח אלכסנדר זייד ואין סוף פיגועים שנעשו לפני ה"כיבוש" לא מבין כי הערבים לא מכירים בקיומינו הן בשטחים והן בגבולות הקו הירוק.קיימת מלחמה אכזרית ובמלחמה יש נפגעים. עד שהערבים לא יכירו בקיומינו תמשיך המלחמה בצורות שונות.

  4. מירי הגיב:

    אני דווקא חושבת שחלק מעמדותך השתנו לטובה מאז הויכוח האחרון שלנו…חבל רק שהפתרון הדמוקרטי היחיד: מדינה חילונית לכל האזרחים-,
    one man one vote נראה לך (או לפחות ככה ניתן להבין מהטון ה"נוסטלגי" של דבריך) כרע במיעוטו, במקום הפתרון הכי צודק לכולם.

  5. ג’וליאנו מר-ח’מיס הגיב:

    מר ספירו היקר
    מתי כבר תתרחש בתוכך המטמורפוזה המלאה שתיצור אצלך את ההבנות הבאות:
    (א). שיציאה מכל השטחים הכבושים, פירוק כל ההתנחלויות והכרה בזכות השיבה יביאו את השלום שאתה כל כך מייחל לו. אין צורך במשא ומתן ולא בשום הסכם מחורבן.אין לפלסטינים מה לתת לישראלים מלבד לסלוח להם על פשעי המלחמה שהם ביצעו , מבצעים ואני מניח שימשיכו לבצע. הגיע הזמן שתחתוך את חוט התבור מהליברליזם-הישראלי-שמאלני ותשתחרר סופית מהטרמנולוגיה שלו.
    (ב). השנאה הציונית שלך לחמס ולג’יהד האסלמי
    לא שונה מהיחס של שרון לשני הארגונים האלה.
    בנושא הזה שניכם יכולים לשתף פעולה. הוא, שרון, רוצה בחיסולם ללא קשר לאמונתם אלא רק משום שהם מכשול בדרכו לפתרון הסופי שהוא מכין לפלסטינים, ואתה משום הבורות השלך בכל מה שקשור לאמונה דתית ככלי מאבק וחוסר הידיעה שלך על המתרחש בתוך החברה הפלסטינית.
    הניתוח שלך את המאבק הפלסטיני לשחרור על אירגוניו האיסלמיים לא היו מביישים את הפרשן של השב"כ אהוד יערי. כולנו חמס, וכולנו ג’יהד
    , אומרים הציעירים הפלסטינים הנפלאים, ולא בגלל שהם רוצים לזרוק אותך לים מר. ספירו היקר, אלא כי אין להם ברירה. הכיבוש הישראלי שלא חס על ילד או זקן או אישה, שמפעיל עוצמה צבאית כאילו הוא נלחם באוגדות משוריינות, לא מותיר בידי הצעיר הפלסטטיני סיכוי קל לחיות ולכן בשלב זה של ההסטוריה אלוהים הוא אשליה שמגנה ועם האשליה הזאת הפלסטינים יוצאים מהבית ללא הידיעה אם הם יחזרו בחיים. במצב כזה אדון ספירו מוכרחים את אללה. לא כל המשתייכים לארגונים האלה יש קרניים ולא כולם מכים את הנשים שלהם ולא כולם רוצים לחתוך לך את הגרון. הג’יהד והחמס מובילים את מלחמת השחרור של העם הפלסטיני כשהרשות המושחתת עסוקה בגינויים ושמירה על הווילות שהם בנו לעצמם. תקוותי שעם שיחרור פלסטין יקטן כוחה של הדת והמאבק יהיה על דמותה של המדינה שתקום באזור.עד אז מר ספירו תפסיק בבקשה לזמזם באזנינו את מנגינת הליברל שיושב בסלון הממוזג.

  6. ליאור וכטל הגיב:

    אני מסכים לכל מילה של גדעון ספירו. יש לי הרושם שדי שיעברו שבועות מספר בלי פיגוע, ושרון יזמין את הפיגוע הבא. מרגע ששמעתי על החיסול בעזה נכנסתי לכוננות ספיגה. שרון יודע שהעם מתאחד רק מול ארונות הקבורה, ומטפח בשקידה את מיתוס הקורבן

  7. לגוליאנו הגיב:

    כנכדו של פרופסור מר מחלוצי ההתישבות היהודית בגליל,וכבנה היהודי של ארנה מר שילדה אותך לאביך הערביאתה יכול לתפוס מקום חשוב בגישור בין 2 העמים! לו רק היית יותר אוביקטיבי ומבין גם את "תסביך מצדה" ולקחי השואה אזי דבריך לא היו נופלים על אוזנים ערלות!

  8. צביקה א’ צביקה ב’ ועד בכלל הגיב:

    א. אכן אותו "מחבל" נרצח ע"י חיל האויר בשליחות ממשלת שרון מאחר שהוצא להורג ללא משפט ומבלי שהוכחה אשמתו (מחבל?). לא כך אייכמן.
    ב. אכן אין מה להשוות בין המתנחלים (שיושבים שם גם בזכות ממשלות "השמאל") על אדמה שגזלו מאחרים לבין החמאס והג’יהד שלא גזלו ולא גרשו אף אחד.
    באשר לסיסמא "אין פרטנר לשלום". ככל שהדבר אמור בשרון, במתנחלים, בחמאס ובג’יהאד, יש לומר: מנהיג החמאס השיך יאסין, החכם והשקול מכל "מנהיגי" ישראל (והפלסטינים), חוזר ואומר כי המאבק הפלסטיני המזויין יפסק כאשר יסתיים הכיבוש (של 67). דברים נכוחים והגיוניים אלו לא מסוגלים להבין אלו שרק מחפשים "פרטנר" פלסטיני שיחתום על תכתיב הכניעה הנקרא אצלם "שלום"

  9. גדעון ספירו הגיב:

    לצביקה (שמאל קיצוני לשעבר),
    דומני כי הבעייה שלך שהיית בעבר שמאל קיצוני כהגדרתך, ועתה אתה מנסה לקבל לגיטימציה אצל הימין באמצעות הגנה על שרון והמתנחלים. מאחר ומעולם לא הייתי חבר בארגון שמאל קיצוני אינני חש כל צורך להפגין את סוג הפטריוטיות המאוסה שבאה לידי ביטוי בהערותיך.
    אני חושב שאיבדת את חוש הכיוון אם אתה סבור כי השוואה בין שרון והמתנחלים לבין הג’יהאד והחמאס, דומה להשוואה שבין רבין להיטלר.
    ההשוואה שערכתי בין שרון והמתנחלים לבין הג’יהאד והחמאס, הינה רלבנטית משום שהיא נעשית בהקשר הנכון. רוצה לומר, מדובר בסרבני שלום משני צידי המתרס כאשר כל צד מגייס לצידו את הקב"ה (שרון אולי פחות אבל המתנחלים חבשי הכיפות בוודאי ובוודאי).ולאחר שעשיתי את ההשוואה צריך להוסיף כי לא מדובר בסיטואציה סימטרית. שרון והמתנחלים הם הצד ההכובש והמדכא, ואילו החמאס והג’יהאד הם בצד המדוכא.
    לא כתבתי בטורי כי צבא הכיבוש הישראלי "רצח" את פעיל הג’יהאד, אלא כיניתי זאת "התנקשות". אבל איך תכנה את הילד בן ה-14 שנהרג באותה התקפת טילים? ואיך תכנה את הרג קרוב ל-400 ילדים, ואת הנשים, הזקנים וסתם אזרחים שהם רוב מניינם של 3000 הפלסטינים שנהרגו בידי צבא הכיבוש הישראלי בשלוש השנים האחרונות? כאשר טייסי צבא הכיבוש מטילים פצצת טון בשכונת מגורים צפופה בעזה שגורמת למאות הרוגים ופצועים, האם זה שונה ממתאבד שמתפוצץ באוטובוס?
    זאת הסיבה שכתבתי על "מאזן הדדי של רציחות". יחד עם זאת, כדי שלא תחשוב שאני מתחמק, אין לי כל בעייה לכנות את מדיניות ההוצאות להורג ללא משפט שמבצע צבא הכיבוש הישראלי כפעולות רצח.

    לג’וליאנו מר ח’מיס:
    הכיבוש, המצוקה והעוני הם הביצה בה פורחות תנועות פונדמנטליסטיות. אין ספק כי לממשלת ישראל חלק ניכבד בצמיחתו של החמאס לתנועה מרכזית בקרב העם הפלסטיני בכלל וברצועת עזה בפרט. אין לי ויכוח איתך כי במציאות של היאוש שהכיבוש כופה על הפלסטינים קל לחמאס לגייס צעירים בשם האלוהים לפעולות התאבדות.
    לכן אני עושה אבחנה בין הצעירים שהחמאס והג’יהאד מגייסים לבין ההנהגה הרוחנית-דתית והפולטית. להנהגה זו מטרות שהן הרבה מעבר לסיום הכיבוש. הנהגת החמאס אינה רוצה פתרון של שתי מדינות או מדינה חילונית דמוקרטית. היא סבורה, כפי שהשייח’ יאסין וחבריו להנהגה הצהירו לא אחת, כי יש להחזיר את היהודים לארצות מהן באו, ועל חורבות הטרנספר היהודי, לאחר שפלסטין השלמה תהיה בידם, הם רוצים להקים מדינת הלכה דתית, בה יקום משטר עריץ של כהני דת; משטר של דיכוי ושעבוד ושטיפת מוח. אם אתה איש שמאל חילוני, אין סיבה שבעולם שתתייחס לכך בסלחנות רק משום שמדובר "בפונדמנטליסטים בני עמך". אפשר להתנגד גם לכיבוש וגם לפונדמנטליזם האיסלאמי (או היהודי או הנוצרי). ואפשר להתנגד לכיבוש ולהיאבק נגדו גם מבלי לגייס את האלוהים, את הרחם של האשה ואת המתאבדים שיזרעו מוות בקרב אוכלוסייה אזרחית לא לוחמת.
    אשר על כן ההשוואה שעשית ביני לבין אהוד יערי היא במקרה הטוב חסרת שחר,(ובמקרה היותר גרוע סתם ביטוי לבורות), והיא תקפה בדיוק כמו ההשוואה בינך לבין שרון רק מפני ששניכם טוענים כי הרשות הפלסטינית היא מושחתת.

  10. לגדעון ספירו הגיב:

    לצורך הצדקת עמדתך (השוואה בין החמאס למתנחלים) אתה שם בפיהם דברים שלא הצהירו (לפחות לא מאז שהשיח יאסין מנהיג התנועה), כי יש להחזיר את היהודים לארצות מהן באו. אכן, לאחר שפלסטין השלמה תהיה בידם, הם מקווים להקים מדינת הלכה דתית (ולכך כמובן צריך להתנגד), אך לא על חורבות הטרנספר היהודי אלא על חורבות המדינה הציונית.
    (בכנסת יושבות מפלגות, לא תחת כיבוש, שמטרתן להקים מדינת הלכה דתית יהודית והן נחשבות לגיטימיות ולא מוצגות כאויבי המין האנושי מה שמנסים לעשות לחמאס)

  11. צביקה שמאל (קיצוני) לשעבר הגיב:

    למר גדעון ספירו- הערות על תגובתך(ולמגיב שלפניו)

    דומה כי אינך צריך להשתייך לשום ארגון שמאל קיצוני מאחר שהם לא מספיק קיצוניים להשקפותיך..

    אם הצורך שלי להגן על היהודים בארץ היא "פטריוטיות מאוסה" כדבריך, אז אני שמח בחלקי.

    עדיין אינני מבין איך אתה מכנה את חיסול אותו מחבל מתועב בתור "רצח"??? ולו לפי השקפתך שלא הביאו אותו למשפט ודין, אם היו מחסלים את אייכמן בלי משפט אלא סוכן מוסד היה מחסל אותו שם בארגנטינה האם זה היה רצח??? ההבדל ביננו לבין המחבלים שאתה כה מגן עליהם הוא ש: הילד בן ה-14 שנהרג בטעות(לא נרצח) הוא נהרג בשגגה. לטייס המסוק שירה במחבל ובטעות גם פגע בו לו הייתה כוונה מראש להרוג אותו ולכן זה לא רצח. ואילו המחבלים הפלסטינאים באים ומפוצצים אוטובוסים לשם רצח. לשם פגיעה במי שרק אפשר. זהו רצח! חיסול מחבל או לצערי פגיעה בעלד חף מפשע זה לא! מלבד זאת אנו נתונים במלחמה עם אויבינו ובמלחמה גם האוכלוסיה לצערנו סובלת, לא יעלה על הדעת שבגלל שמסתובבים שם חפים מפשע לא נפעל לחיסול המחבלים. את זה הפלסטינאים הביאו על עצמם. ויותר מזה עדיף לי שילד בן 14 יהרג עם המחבל ולא שאותו מחבל יהרוג 4 חיילים במחסום שמוציא ונותן פרנסה לפלסטינאים(כמו שקרה לפני שבועיים)

    בקשר להשוואה של שרון והמתנחלים לחמאס והגיהאד:ניסית רק לתת גושפנקא להסתה הפרועה שלך. גם אם נניח המתנחלים מגייסים את הקב"ה שלהם למאבק זו זכותם מה עם חופש הדת?? אבל מה שבטוח הם לא מגייסים אותו למטרות רצח, וג’יהאד והם לא מפוצצים אוטובוסים ולא יורים פצצות מרגמה ולא יורים טילי קסאם. אתה קולט את ההבדל או שנהפכת לחסר מוסר ומצפון?? וגם אם הם כובשים(או שלא) את השטחים זה בדיוק כמו שאני כובש את תל אביב. ההיסטוריה אצלי לא מתחילה ב-67.. הם מקסימום טוענים שהגדה ועזה שייכות לעם היהודי ומתיישבים בה(אגב הם בכלל נכבשו ממצרים וירדן ומוזר לדעת שאצלם אף פלסטינאי לא ביקש מדינה..) וכל פעולות "האלימות" שלהם ושל צה"ל הם רק כדי להגן על חייהם. ובקשר להשוואה כתבת כך:"דומה להשוואה שבין רבין להיטלר.
    ההשוואה שערכתי בין שרון והמתנחלים לבין הג’יהאד והחמאס, הינה רלבנטית משום שהיא נעשית בהקשר הנכון. רוצה לומר, מדובר בסרבני שלום משני צידי המתרס…" גם לימין הקיצוני ההשוואה בין רבין להיטלר לנשתה רק ברובד שכאילו שניהם בכוונה או בלי כוונה(רבין ז"ל) גורמים לאיום והשמדת העם היהודי והם גם יכלו להביא "הוכחות" לשיטתם של 1000 הרוגים מאז הסכמי אוסלו.. אז שוב אני טוען שאתה כמוהם רוצה ומחפש סיבות והסברים למה להצדיק את מילות ההסתה.

    ולכותב שהגיב לפניך (וגם לך מר ספירו): החמאס לא טוען כמו שאמרת: "השיך יאסין, החכם והשקול מכל "מנהיגי" ישראל (והפלסטינים), חוזר ואומר כי המאבק הפלסטיני המזויין יפסק כאשר יסתיים הכיבוש (של 67). " אני דווקא שמעתי אותו ואת רנטיסי טוענים כל הזמן שהארץ הזו כולה שלהם והמאבק יסתיים כאשר יגרשו את כל היהודים חזרה לאירופה… מעניין שאתה שומע את מה שנוח לך.

  12. "שמאל קיצוני לשעבר" הגיב:

    זה שם קוד עצמי של מאוכזבי ברק…

    לקרוא לברק שמאל זה אבסורד בערך כמו לכתוב שהמחסום נותן פרנסה לפלסטינים. בישראל יש הרבה אנשים חסרי פרנסה, אולי צביקה מץנדב לשים להם מחסומים ברחובות כדי לתת להם פרנסה ?

  13. צביקה ג’ הגיב:

    צביקה א’,צביקה ב’,צביקה ג’ – הוא אחד משיריו של דידי מנוסי בהצגת "הפינג’אן" מאת אלכס מסיס ואורי סלע,שהועלתה בתיאטרון "זירה"
    ב1960 בכיכובה של ריקה זראי,מוסיקה:יוחנן זראי ובבימויו של מיקו אלמז.

  14. גדעון ספירו הגיב:

    ידידי דן תמיר (איש תנועת "יש גבול", אחד מל"ו שסיים לא מכבר תקופת מאסר בכלא הצבאי כסרבן כיבוש), מציע כי ליחידה המדינית החדשה עליה כתבתי בטורי ייקרא כנען.
    לדבריו הפלסטינים רואים עצמם כנצר לכנענים והשם כנען מופיע גם במקורות העבריים, ולדעתו זהו שם למדינה ששני העמים יכולים להסכים עליו.
    הצעה מעניינת. הבטחתי לו כי אביא את הדברים לידיעת הקוראים, וכך אני עושה.

  15. רוחני (במלעיל עם שוא בחי"ת) הגיב:

    לצביקה הזועם שלום!
    קודם כל צר לי כי סרת מדרך הישר, רק בגלל שדברים שחשבת (וכולנו חשבנו) שיסתדרו צ’יק צ’ק לא הסתדרו כל כך מהר ולא נראה מתי באופק הקרוב יסתדרו. כשאנחנו השמאלנים (לא "שמאלנים" לשעבר, מי שמגדיר עצמו כך בימים טרופים אלה הוא לא אחר מאשר ימני שיצא מהארון) מדברים על כיבוש אנחנו לא מדברים על אדמות כבושות, (אני אישית, בתור יהודי רוחני מתנגד בתוקף לפולחן האדמה של הימין המתנחל משום שזו עבודה זרה לכל דבר ואין בזה דבר מהיהדות) אלא על מצב שנוצר ב1967 שבו אנחנו בתור עם שולטים בעם אחר. אם תסתכל בהיסטוריה, שמובן שאינה מתחילה ב1967, תראה שאף עם לא הצליח לאורך זמן לשלוט בעם אחר. בנוסף קיים חוק הקוסמוס, שבניגוד לחוק הבין לאומי עליו אין אפשרות לעבור, והוא אומר כי לעולם לא יהיה לאיזושהי יישות טוב, אם זה על חשבון מישהו אחר. כך גם לעם היהודי, שאמור להיות אור לגויים בכל מה שנוגע למוסר, לא יהיה טוב אם זה על חשבון שכנינו הפלסטיניים. שיהיה לכולנו רק טוב וכדברי להקת "שוטי הנבואה": אף אחד לא יעזוב פה, אף אחד לא יעזוב, אז תתחילו לאהוב…"

  16. דן תמיר הגיב:

    תודה לגדעון. ברשותו, שתי הערות קטנות.
    ראשית, אינני יודע מיהם "הפלסטינים", וממילא אינני יכול לדבר בשמם. ישנם רבים הרואים בחברה משותפת ושויונית של בני המקום אלטרנטיבה ראויה להבחנות השרירותיות והמצוצות מהאצבע בין "ישראלים" ל"פלסטינים", ואני גאה להמנות עליהם.
    שנית, ראוי לזכור שלהבדיל מהמחוות הכנעניות הערביות שמטופחות מדי פעם על ידי הרשות הפלסטינית וגרורותיה, הרי ששפת כנען משך שנים רבות עד הכיבוש הערבי היתה העברית.

  17. ניר הגיב:

    מקבל אנוכי במלואן את הערותיו של ג’וליאנו מר-ח’מיס: מה שלוחמי החרות הפלסתינים אומרים היום, כשהמגף הממוסמר של ציונות הפתרון הסופי של שרון ושות’ מוחצת את צווארם, צריך להיות מובן בקונטקסט של מצבם הנואש והננטש (ע"י אומות העולם – הרי מעמישראל אור הגויים התייאשנו מזמן, הלא כן, רוחני???). לו הקולקטיב היהודי היה חוזר לשפיות ומחפש את הצודק והנאור, הרי שהמעשים בשטח והתפיסות היו משתנות בהתאם (של אחינו הפלסתינים – לא של "אויבנו" שבתפיסתך, צביקה-5), ואז היה אפשר לעשות ספירת מלאי שקולה. כשהחרב מונחת על צווארו ואין לו מפלט מתחת לשמש (אל תשפוט אדם לפני שתהיה במקומו) כל אדם יגייס את כל אלוהי השווא והאמת, השדים והרוחות, או אלו מהם המחופשים כבני אנוש, אם אלו ירמזו לו כי קיים אף זיק של תקווה לשחרורו מהתופת. כמו ילד מוכה החולם להרוג את הוריו בעת ענוייו.
    שכל האדם בנוי ביסודו להכיר ולבחור את הטוב והנכון, אך כמובן שמצב הבחירה קיים …..כשמצב הבחירה קיים.
    אך לפלסתינים כיום ישראל מציעה רק בחירה בין סוגי מוות שונים, טרנספר ועינויים למיניהם, והשקפותיהם לגבי העתיד בהתאם.

  18. אביב סלע הגיב:

    ספירו, אני חושב שמדינה אחת לשני עמים היא אולי הדבר האופטימלי אבל אתה לא יכול שתיהיה מדינה אחת לשני עמים כאשר רוב האנשים אינם מכירים ברעיון הזה ורוצים מדינה פרטית משלהם.

    הלאומיות בארץ ישראל היא ממש חזקה אולי עוד זמן מה אחרי שיהיו שתי מדינות נהפוך להיות כמו בלגיה והולנד ואז נתאחד אבל בינתיים שתי מדינות לשני עמים זה עיסוק באוויר.

  19. גדעון ספירו הגיב:

    לאביב סלע,
    נסיגה ישראלית מהשטחים שניכבשו במלחמת יוני 1967 לגבולות שביתת הנשק כפי שעוצבו בסוף מלחמת 1948, שהם גבולות ה-4 ביוני 1967 המוכרים גם כקו הירוק, כמו גם פינוי המתנחלים והקמת מדינה פלסטינית בשטחים אלה לצידה של מדינת ישראל, הוא לדעתי הפתרון היותר נכון בנסיבות הנוכחיות של הסכסוך. כבר כתבתי אין ספור פעמים, כי קפיצה חדה מסכסוך לאומי בן 100 שנים שחרך בשני העמים צלקות עמוקות של שנאה ועוינות, שהיו ועדיין ישנם בו פרקים אכזריים במיוחד, לעבר מדינה משותפת, יהיה קשה לעיכול לשני הצדדים, והוא עתיר מהמורות וסכנות.
    אין ספק כי בכדי להגיע לחיים משותפים במדינה חילונית דמוקרטית, רצוי לעבור שלב של קיום בשלום זה לצד זה, כאשר שתי המדינות מפתחות משטר דמוקרטי המבוסס על ערכים דומים ובתהליך זה מנמיכות את חומות השנאה עד כדי יצירת אמון הדדי שאין רצונו של האחד להשתלט על השני (ראה צרפת-גרמניה, או גרמניה-פולין).

    אולם, זאת ניסיתי להסביר בטורי, אם צודקים הטוענים כי מפעל ההתנחלות היהודי בשטחים הכבושים הגיע לשלב שבו אין ממשלה יהודית שתוכל לפרקו והוא למעשה הגיע לשלב של אל חזור, צריך למצוא דרך אחרת לסיום הכיבוש ומשטר האפרטהייד שישראל יצרה בשטחים הכבושים. או אז אין מנוס מהמסקנה כי הפתרון הדרום אפריקני, צעד שמשמעותו המעשית הינו הקמת יחידה מדינית חדשה ("כנען" לפי הצעת דן תמיר), הוא הפתרון, עם כל הקשיים והבעיות שיווצרו.

  20. יש דרך אחרת הגיב:

    התערבות בינלאומית, נוסח קוסובו.

  21. שחר שניצר הגיב:

    המבוכה שחלקים מחוגי השמאל הליברלי מצויים בה עקב חוסר האפשרות לגשר בין אשליותיהם הישנות והמציאות הקונקרטית שאיננה מסתדרת איתן, דוחפת חלקים מסוימיים בשמאל הזה (אילן פאפה, גדעון ספירו) לפתרון הישן בדמותה של המדינה החילונית הדמוקרטית. ספירו מעלה, ולא במקרה, את סיפור דרום אפריקה. אולם, מה באמת התרחש בדרום אפריקה? באופן פורמלי-טכני-מיכניסטי השחורים זכו לשיוויון. באופן מעשי, אמצעי הייצור, השליטה על המשאבים הכלכליים, העושר, כל אלה נותרו בידי הלבנים וחייהם של השחורים הפכו קשים מנשוא, כאשר מצב רובם דווקא הורע בעקבות הליברליזציה.
    ספירו, התופש את המציאות בראייה מיכניסטית ואיננו מסוגל להסתכל על המהות ועל התהליכים, סבור כי בעידן שקיעת הבורגנות, שאיננה מסוגלת לפתןר ולו את השאלות הדמוקרטיות הפשוטות ביותר, היא תוכל לפתור את השאלה הלאומית בא"י-פלסטין על בסיס המצע שלה. אני מציע לו ללמוד הייטב את הסיפור של דרא"פ כדי שיתחיל להבין מדוע אפילו פתרון רע שכזה איננו אפשרי באזורנו.
    ספירו מתעקש שלא לדבר על המהות, האופי המעמדי של המדינה, שהיא הביטוי לכוחות השולטים על אמצעי הייצור. גם ג’וליאנו מר, המכנה את ספירו "ליברל היושב בסלון הממוזג" איננו מתייחס כלל לאופי המעמדי של המדינה ובכך הוא איננו שונה בהרבה מספירו. אם ספירו מבטא את הלאומנות של הכובש הציוני מר מבטא את הלאומנות של המדוכא שאני מודה שיש בה יותר אלמנטים מתקדמים, אולם שניהם תולים את יהבם בבורגנות, זה של העם המדכא, וזה של העם המדוכא.
    את הסכסוך המתמשך בארץ לא ניתן לפתור על בסיס הפרוגרמה הבורגנית ולהטוטים כמו העלאת הפתרון של מדינה חילונית דמוקרטית לא יועילו. את הפתרון יכולים לתת רק המוני העובדים הפלסטינים והיהודיים שלהם האינטרס האמיתי בהחלפת השיטה, בהשלכת המדכאים האמיתיים ובהקמתה של מדינה סוציאליסטית פדרטיבית של הפועלים על חורבות המדינה הבורגנית הציונית ובמסגרת פדרציה סוציאליסטית של המזה"ת.

  22. "הקפיצה הגדולה" הגיב:

    שחר שניצר צודק בכל מילה. הבעיה היא שאת הקפיצה ממלכת ההכרח לממלכת החופש אנחנו עוד לא יודעים כיצד עושים (כשבאמצע עומד האימפריאליזם ומשליך את כל הקופצים לתהום)

  23. יוסי שורץ הגיב:

    לאט לאט חודרת ההבנה כי הפתרון של שתי מדינות בורגניות, האחת על שמונים אחוז מהשטח של הארץ, השניה על 20 אחוז אינה ברת ביצוע. עתה מתחילים אלו שתמכו בפתרון זה באופן נבוך לאמץ את הרעיון של מדינה אחת דמוקרטית לכל תושבי הארץ. למעשה הם מטיפים לסיפוח כל השטחים. אולם מאחר ובמציאות מי שישלוט במדינה אחת, תהיה הבורגנות הישראלית, הם מטיפים להחלפת פתרון של אפרטהיד אחד בשני. אם תהיינה שתי מדינות כאשר האחת מספקת כוח עבודה זול פלסטיני, או מדינה אחת בה יקרה אותו דבר, אין בכךו שום פתרון.
    אלו המטיפים לשתי מדינות מטיפים לאפרטהייד ואלו המטיפים למדינה אחת דמוקרטית מטיפים לאפרטהייד.
    הסיבה לכך היא פשוטה אין לבורגנות, בתקופת שקיעת החברה הבורגנית, כל אפשרות לפתור את השאלה הלאומית.
    הפתרון היחיד שמעמד הביניים הליברלי לא מסוגל לראות או להבין הוא פתרון של פדרציה סוציאליסטית של כל המזרח התיכון בה לעם הישראלי ולעם הפלסטיני אוטונומיות טריטוריאליות לאומיות. במסגרת זו גם תפתר שאלת הפליטים שחלקם ייושב בטריטוריה הישראלית וחלקם בפלסטינית, כאשר הם חיים חיים אנושיים עם עבודה ומקום מגורים ראוי. זה יהיה שלב מעבר לאחדות יותר גבוהה בה בסופו של דבר יעלמו הלאומים. אוטופיה יאמרו המתנגדים, האומנם? והרי הפתרון של המתנגדים לפתרון זה הוא אוטופיה ריאקציונית שאינה יותר מחלום בלהות. אם אנחנו הם החולמים, לפחות יש לנו חלום יפה, החלום של מתנגדנו הוא חלום מכוער וזב דם.

הגיבו לגדעון ספירו

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים