הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-10 בפברואר, 2004 5 תגובות

פטמה בת השנתיים היא בתם של עבד ופתחיה (שמות בדויים). המשפחה מתגוררת באוהל בכפר ביר הדאג’ – כפר לא מוכר מדרום לבאר-שבע. פטמה סובלת מהצטברות נוזלים בראשה שגורמת להתנפחותו (הידרוצפלוס), בגופה מושתל נקז המנקז את השתן בעזרת פתח מעל כיס השתן. בנוסף היא סובלת מפגיעה בחוט השדרה שגרמה לשיתוק בגפיים התחתונות ומבעיות התפתחותיות קשות. היא סובלת גם מדלקות חוזרות ונשנות בדרכי השתן, מהגדלה ניכרת של מערכת החדרים בלב ומאנמיה.

זוג ההורים כמעט שאינם דוברים עברית ואינם אורייניים בשפה כלשהי – ערבית או עברית. נגישותם לזכויותיהם קטנה ביותר. האב אינו עובד ואינו מקבל דמי הבטחת הכנסה. המשפחה אינה מוכרת לשירותי הרווחה ואינה מקבלת קצבה עבור הילדה.


נגישותם לשירותי בריאות – פיסית, כלכלית ותרבותית – מועטה ביותר.


פיסית – על אף שהכפר ביר הדאג’ הוא אחד הכפרים המועטים בהם קיימת מרפאה, היא אינה ערוכה לתת מענה לצורכיהם הייחודים. הילדה מטופלת בבית החולים אלין בירושלים ובמכון להתפתחות הילד בבאר שבע. בלא מכונית, מתקשים ההורים מאוד להגיע לבאר שבע, ולירושלים זהו מבצע בלתי אפשרי, בלא כבישים ובלא תחבורה ציבורית, ועם עלויות הנסיעה, אשר אינן ממונות על ידי קופת החולים.


כלכלית – כל צילום, בדיקה במרפאת חוץ, טיפול פארה-רפואי או ביקור אצל רופא מומחה כרוך בתשלום. פטמה צריכה להגיע לבית החולים לטיפולים שונים שמספרם יכול להגיע לעשרה בחודש. ההשתתפות בכל טיפול עולה לפחות 20 שקל, כך שעלות הטיפול, עוד בטרם נקנתה תרופה אחת, עלול להגיע ל-200 שקל בכל חודש. למשפחה המתקיימת מקצבאות שאינן עולות על 2,500 שקל בחודש, זהו סכום בלתי מבוטל. כדי להגיע לבית החולים סורוקה, עליהם לשלם עבור נסיעות יותר מ-50 שקל לכל כיוון. בחודש יולי היו אמורים להגיע לשלושה טיפולים שונים. בשנת 2003 ביקרה פטמה בבית חולים אלין פעמיים במקום ארבע, עקב חוסר יכולתם של ההורים לממן את הנסיעה.


תרבותית – הקושי לתקשר עם הצוות הרפואי, מסור וקשוב ככל שיהיה, קשה במיוחד על רקע השפה. אך גם השוני התרבותי מוביל לאי הבנות, ופועל לרעת טיפולה של הילדה. אומנם הצוות הרפואי פעל רבות ללימוד האם תרגילי פיסיותרפיה לבת, אך הניסיון לתת הסברים בדבר טיפול בצנתר לניקוז השתן, דבר שהיה מאפשר הימנעות מיצירת פתח מעל לכיס השתן – כשל. בשל כך נבחר לפתוח בגופה פתח שזו אפשרות טיפולית פחות מומלצת.


מעבר להשגת גימלת נכות, החוק או קופות החולים אינם מספקים מענה למשפחה זו. במסגרת חוק ההסדרים 2003 בוטל סעיף שהוריד את נטל תשלומי ההשתתפות לביקורים אצל רופא מומחה ממקבלי הבטחת הכנסה. שאר הטיפולים מעולם לא נכללו בהסדר זה. החזרים על נסיעות ניתנים לחולי אונקולוגיה ודיאליזה בלבד. זוהי דוגמא נוספת לדרך שבה עוני, שוויון הזדמנויות ובריאות כרוכים זה בזה באופן בלתי-ניתן להפרדה.

תגובות
נושאים: עדכונים

5 תגובות

  1. אחיקם הגיב:

    גבירתי הנכבדה.
    משפחה הבוחרת להתגורר בישוב שאינו מוכר למדינה(ערבים ויהודים כאחד) אינם יכולים לצפות שהמדינה תביא את היתרונות של מגורים במרכז אןכלוסין גדול לביתם.
    אכן יש לנסות ולעזור במשפחה ככול האפשר (שלעניות דעתי העזרה הדחופה ביותר הוא הקניית יכולות תקשורת טובות יותר בכל שפה שהיא) אך אין אפשרות והצדקה להרעיף את כספי החברה עבור מי שלכתחילה אינו רוצה בקירבתה.
    אני מסכים בכל לב שהכל מתחיל ונגמר בתקציבים(קפיטליסט שכמותי…) אך כדבריו של קאנט היתרון של המשכיל על המדינאי הוא שהאחרון כבול למציאות ואילו הראשון יכול לבנות מגדלים התלויים על בלי-מה.
    אשמח לתגובתך.
    בתודה מראש
    אחיקם

  2. לאחיקם הגיב:

    על מה לעזאזאל אתה מדבר. האנשים האלה יושבים במקומם כבר מאות שנים. הגיעה המדינה וזרקה אותם ממקום למקום. עכשיו רוצים לבנות להם 7 יישובים נוספים על אלו הנכשלים שבנו להם. יצוין רק ש-7 היישובים הקיימים מככבים בכל טבלאות האבטלה והעוני במקומות הראשונים.

    לא התייעצו עם הבדואים לגבי בניית היישובים החדשים – שאמורים להעיף אותם מריכוזי אוכלוסייה יהודית. הבדואים יושבים רק על 1.3 אחוזים מאדמת הנגב. בניגוד לטענות שהם משתלטים על הנגב.

    הם לא רק שרוצים בקרבת המדינה – הם משתרתים בצה"ל ומנסים לעבוד בבאר שבע – אלא שהם נדחקים בגזענות מהחברה הישראלית.

    אנא למד קצת נתונים לפני שאתה שופך את בורותך (גם אם מצוטט בה קאנט).

  3. לידידי הגיב:

    תודה על דבריך החמים שבוודאי באים מן הלב.
    ועכשיו שיעור בהבנת הנקרא:
    1.אין לי טענה על עצם ישיבתם ברחבי הנגב ואין לי טענת השתלטות כלפיהם, אלא על השאיפה להביא את ריכוז האוכלוסין עליהם.
    2.לא נכתב בכל תגובתי מילה רעה בגנות העדה הבדואית.
    לדידי המשפט "כמעט אינם דוברי עיברית…אינם אוריינים בכל שפה" אינו מרמז על רצון לאינטגרציה
    ובכל מקרה אין כאן טענה לכל האוכלוסיה הבדואית אלא למקרה המאוד ספציפי שהוא נושא במאמר.
    אולי ידידי שכנראה אינו אוריין בעצמו יקרא שוב את כל המאמר ואת תגובתי ואח"כ ינסה לתקןף בהתלהמות.
    בברכה.
    אחיקם.
    נ.ב. את/ה יודע מה פירוש אוריין לא?

  4. גלילי הגיב:

    אמר הגל אם העובדות לא מסתדרות עם הפילוסופיה שלי לעזאזל העובדות. הבדואים כשמם לא ישבו מאות שנים בשום מקום כי היו נודדים על פני שטחים גדולים לפי עונות השנה , זאת כאשר הארץ היתה שוממה וריקה. בינתיים הוקמה המדינה נסללו כבישים והוסדרו האדמות . הבדואים לא רוצים לנדוד עוד ומצד שני לא רוצים לעבור לישובים מוסדרים. אגב בעיה דומה היתה לברית המועצות ז"ל כשניסתה לישב את הצוענים והתוצאה הנוראה נראית לכל המבקר בארצות מזרח אירופה.אכן הבעיה סבוכה אולם מכאן ועד לטעון כי מספר פחונים שהוקמו לפני מספר שנים הם ישובים בני מאות שנים המרחק גדול , הוא שנאמר לעזאזל העובדות.

  5. מה קורה כאן? הגיב:

    לא ברור לי- האם אתם מייצגים את "השמאל"? עצוב מאד.

    האם לא ברור לכם כי יש כאן תוכנית ממשלתית כנגד הבדואים? האם לא ברור לכם שהבדואים סובלים בעיקר בגלל שהמדינה מסרבת להכיר בכפריהם מסיבות פוליטיות?

    אני אפילו לא יודע איפה להתחיל…

הגיבו ללאחיקם

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים