הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-24 בפברואר, 2004 14 תגובות

בעקבות פעולות הרצח והחיסול של טרור הכיבוש הישראלי בעזה לפני שבועיים, בהן נהרגו ונפצעו קרוב למאה פלסטינים, כתבתי בטורי כי אזרחי ישראל נכנסו לכוננות ספיגה. התגמול באמצעות טיל אנושי מתאבד יגיע, זה היה ברור, וכולנו היינו פקעת עצבים, כי לא ידענו היכן ומתי. אז ביום ראשון, 22 בפברואר, זה הגיע בירושלים. טרור ההתנגדות הפלסטינית התפוצץ שוב באוטובוס ולרשימת ההרוגים והפצועים נוספו עוד שמות מקרב נוסעי התחבורה הציבורית.

אחד הקורבנות הוא תלמיד בית הספר הניסויי בירושלים, בניה יהונתן צוקרמן, שם למדו גם ילדיי מהגן ועד סוף י"ב.


במשך יותר מ-12 שנה היה בית הספר מקום בו שהינו, ההורים, זמן רב, כי בניסויי ההורים הם חלק פעיל מהמערך הלימודי והחינוכי. החינוך לדמוקרטיה ולדו קיום בין יהודים לערבים, הוא אחד מנדבכי היסוד של בית הספר, לפחות כך זה היה בזמן שילדיי למדו שם, ואני מקווה שהדבר לא השתנה. במציאות הישראלית זה לא קל לשחות נגד זרם הלאומנות והשבטיות הדתית צרת האופקים שהשתלטו בשנות שלטון הליכוד, ובימי השרה לבנת ביתר עוצמה, על בתי ספר רבים. בית הספר הניסויי בירושלים הוא אחד הניסיונות לעמוד מול הסחף של שנאה וגזענות, והנה גם הוא בין הנפגעים ממעגל הדמים שמדיניות הכיבוש וההתנחלות הישראלית כופה עלינו. נקווה שהדבר לא יערער את אופיו המיוחד של בית הספר.


מנהל גימנסיה רחביה בירושלים, שאחד מתלמידיו נהרג בפיגוע, התראיין ברשת ב’ של קול ישראל וסיפר כי אחת התלמידות שאלה אותו: "למה זה קורה רק אצלנו שתלמיד נוסע בבוקר לבית הספר, ובערב אנו קוברים אותו"? "אין לי תשובה על כך" אמר המנהל בראיון. רע מאוד, שלמנהל בית ספר אין תשובה לשאלה כזו.


יש תשובה ברורה. זה לא קורה רק אצלנו, זה קורה לעתים הרבה יותר קרובות במרחק לא גדול מגימנסיה רחביה לשכנינו הפלסטינים. מאות ילדים פלסטינים נפצעו ונהרגו מאש חיילי הכיבוש הישראלי בדרכם לבית הספר. המנהל היה צריך לומר לתלמידה כי יש קשר בין העובדה שמאות אלפי ילדים פלסטינים אינם יכולים ללמוד באופן סדיר בבית ספרם בגלל הירי, המצור, (הכתר והסגר בשפת המכבסה של הכיבוש) שצבא הכיבוש מטיל מזה שנים על העם הפלסטיני בשטחים הכבושים, לבין מותם של ילדים ישראלים בדרכם לבית הספר. יש קשר בין התעקשותה של ממשלת ישראל להמשיך לשלוט, לדכא ולהשפיל מיליוני פלסטינים שהכיבוש והטרור הישראלים שללו מהם זכויות אדם ואזרח, לבין מותם של ילדים ישראלים בפעולות תגמול של הטרור הפלסטיני הנגדי.


אחד הדברים שצדו את אזני ועיני בדיווחים משדה הקטל מול גן הפעמון בירושלים שם התפוצץ המתאבד, היתה הדגשה חוזרת ונשנית של הכתבים המדווחים, הפרשנים ומרואייני משרד החוץ, על כך שהפיצוץ מאוד יסייע להסברה הישראלית עם פתיחת הדיונים בבית הדין הבינלאומי בהאג על חוקיות חומת האפרטהייד הישראלית.


כמעט התפתיתי לחשוב שהשב"כ השתיל פרובוקטור בקרב הארגונים הפלסטינים כדי לדאוג לכך שפעולת התגמול הפלסטינית תתרחש ממש ערב פתיחת הדיונים בהאג, כי הדבר "יסייע להסברה הישראלית". ואכן ראינו בשידורים הישירים מהאג כיצד חבורת התועמלנים ששלח משרד החוץ להאג, קופצת כמוצאת שלל רב על הפיצוץ, בבחינת "כמה טוב שהגעת בעיתוי הנכון".


זה כבר קרה בעבר שמדינת ישראל יזמה פרובוקציות שעלו בחיי אדם. רק לאחרונה הוקרן בטלוויזיה סרט קשה שסיפר על השקרים והפקרת האנשים שאפיינו את מדיניות הצבא והממשלה בסוגיית המחתרת היהודית בקהיר. בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20 הקימה מדינת ישראל מחתרת יהודית במצרים, והפעילה אותה כדי להניח פצצות במוסדות של ארה"ב ואנגליה במטרה לערער את היחסים בין מצרים למערב. כאשר נתפשו חברי המחתרת, התכחשה להם ישראל. שניים מחברי המחתרת נידונו למוות, והשאר נרקבו שנים בכלא המצרי. בשנת 1956, לאחר מלחמת סיני, סירבה מדינת ישראל לכלול את חברי המחתרת במסגרת הסכם חילופי שבויים עם מצרים, ונתנה להם להירקב עוד 11 שנים בכלא המצרי.


הציניות של העומדים בראשות הממשלה והצבא, בהחלט מסוגלת לעוד מבצעים מצחינים מסוג זה.


רק בעוד עשרות שנים, כאשר יפתחו הארכיונים, ידעו בנינו ונכדינו את האמת, האם עיתוי הפיצוץ בירושלים ערב פתיחת הדיונים בהאג היה אף הוא תכנון מקאברי של "הראש היהודי הממציא לנו פטנטים", כמאמר שירו המפורסם של אורי זוהר (בטרם חזר בתשובה), או שמא היה זה עיוורונם של הפלסטינים ששיחק לידי ההסברה הישראלית.


סרבני המצפון והכיבוש מכל העולם – התאחדו


העיתון האנגלי "גרדיאן" מביא השבוע את סיפורו של ג’רמי הינצמן, חייל בגדוד הצנחנים 504 שנלחם באפגניסטן. כאשר קיבלה יחידתו פקודה לעבור לעיראק, לקח ג’רמי בן ה-25 את אשתו ובתו וביקש מקלט פוליטי בקנדה. ג’רמי הינצמן אמר כי המלחמה בעיראק היא פעולה תוקפנית של ארצות הברית. "התחייבתי להגן על ארצי אבל לא לקחת חלק במלחמות תוקפניות", אומר ג’רמי הינצמן, וזה בדיוק מה שאמרו ואומרים אנשי תנועת "יש גבול", וזה מה שאומרים חמשת אסירי המצפון שנשפטו לשנת מאסר על סירובם להתגייס לצבא הישראלי לקחת חלק בפעולות צבא הכיבוש.


הינצמן אמר כי המלחמה בעיראק היא ניצול ציני של פיגוע ה-11 בספטמבר. זו לא מלחמה לחיסול נשק השמדה המוני, שכלל לא היה בעיראק, אלא מלחמה למען הנפט ותאוות בצע.


ג’רמי הוא החייל הראשון שמבקש מקלט בקנדה על סירובו להשתתף במלחמה בעיראק, אולם ככל שיגדל מספר החללים האמריקאים בעיראק, יגדל מספר החיילים שיחפשו דרכים לסרב לקחת בה חלק.


בקנדה כבר נמצאים כמה סרבני כיבוש ישראלים שמצאו בה מקלט, והם בוודאי ישמחו לפגוש את עמיתם החדש מארה"ב.


חמשת סרבני המצפון היושבים בכלא לנוכח סירובם להתגייס לצבא הכיבוש הישראלי, לא יכולים עתה, גם אם רצו, להשתמש באופציה הקנדית. אולם מקנדה הרחוקה ומארצות רבות בעולם ועד לישראל הולכת וצוברת תאוצה הדרישה מממשלת ישראל וצבאה: ישוחררו סרבני המצפון.


"אגוצנטרי"


חברי "ועדת המצפון" של הצבא שדנו שוב בבקשתו של סרבן המלחמה והאלימות יוני בן ארצי לקבל פטור משירות בצבא על בסיס השקפתו הפציפיסטית, וזאת לאחר שבית הדין הצבאי קבע בפסק דינו כי הוא מאמין בכנותו של בן ארצי, החליטו להמשיך ולהתעקש על עמדתם הקודמת, וקבעו כי יוני בן ארצי הוא "אגוצנטרי" שאינו "מוכן לתרום לחברה". הם הרי ידעו כי בן ארצי הציע מיוזמתו לשרת שירות אזרחי אלטרנטיבי (למשל מורה למתמטיקה באחת מעיירות הפיתוח – שזהו באמת שירות לחברה). מדוע הם מקבלים החלטות מוזרות כאלו? הגעתי למסקנה שלא יתכן שקצינים בצה"ל הם כה מטומטמים, כלומר הם כן, אבל לא במינון כה קטסטרופלי, וכי יש לזקוף את החלטתם לא לטמטומם הקולוסאלי, אלא דווקא לחוש ההומור שלהם.


במלים אחרות, רק אנשים עם חוש הומור חריף במיוחד מסוגלים לומר משפט כה ציני ששירות בצבא הוא "שירות לחברה", שבן אדם משרת את החברה אם הוא לומד להרוג בני אדם אחרים ואחר כך גם מיישם זאת. הקצינים הרי יודעים מידיעה אישית עד כמה הצבא הוא גוף פרזיטי החי כערפד על הגוף ההולך ומידלדל של החלק היצרני של החברה הישראלית.


חברי ועדת המצפון, בעיקר בעתות של שעמום, מקבלים כל מיני החלטות מצחיקות, כמו למשל החלטתם להעביר את העניין לוועדת אי ההתאמה כדי שזו תשחרר את יוני בן ארצי מהצבא על בסיס "חוסר התאמה". ובעצם אין מחמאה גדולה יותר מאשר לומר לפציפיסט ישראלי שהוא לא מתאים לצבא. את זה הרי אמר בן ארצי מהיום הראשון. למה היה צריך לטרטר אותו יותר משנה בבתי כלא צבאיים, לבזבז עליו משאבים (אוכל, לינה, שמירה, בגדים – לא חבל?).


ולמשיח איתם היתה התגלות דמוקרטית


בתי הפנתה את תשומת ליבי לראיון עם שר השיכון המתנחל אפי איתם, שם אמר כי הגיש הצעת חוק שתאסור על הצבא לפנות מתנחלים ממאחזים והתנחלויות בשטחים הכבושים. לטענתו זהו תפקידה של המשטרה. צבא לדבריו, לא צריך להתעסק עם אזרחים, וכדוגמא הביא את הפגנות אוקטובר 2000 שבדיכוין עסקה המשטרה ולא הצבא.


אני ממש נרעש מהתקף דמוקרטי זה של איתם. הוא צודק במאה אחוזים. צבא לא צריך להתעסק באזרחים מתפרעים. אולם בכדי שמעמדם של האזרחים היהודים בשטחים הכבושים יהיה זהה למעמדם של הפלסטינים אזרחי ישראל, צריך לעשות רק כמה צעדים קטנים, ממש זעירים, ביניהם: ביטול הממשל הצבאי בשטחים הכבושים וסיפוחם לישראל ובמקביל לבטל את משטר האפרטהייד שם, וגם כמובן מתן אזרחות לכל הפלסטינים מיריחו ושכם ועד עזה. או אז, באמת לא יהיה זה מתפקידו של הצבא להתעסק עם הפרעות ומופרעים אזרחיים, ולהשאיר זאת למשטרה בלבד.

תגובות
נושאים: מאמרים

14 תגובות

  1. גלילי הגיב:

    שתי הערות – נקודה חלשה בטיעונך הרציחות היו לפני קום המדינה ולאחריה לפני ה"כיבוש" , אני מציע סיבה אחרת הרציחות בוצעו ויבוצעו כי אין הם מסכימים לנוכחותנו כאן כולל גדעון ספירו עצמו. למרות שדעותי הפוכות מדעות הכותב אני מסכים איתו שההתעקשות על גיוסם לצבא של הסרבנים היא מעשה מטומטם . בעוד אחוז ניכר של משתמטים דתיים וחילוניים מאושר בעצימת עין ולא מגוייסים לצבא עומדים ומתעקשים על קומץ שבמילא לא היו מביאים תועלת לצבא.

  2. שגית הגיב:

    ההתחסדות של אדון איתם עוברת כל גבול: מר איתם, איפה היית 30 שנה כשמוסדו ההבדלים בין כובשים ונכבשים?
    חוץ מזה, אני לא זוכרת שאדון איתם התנגד לנוכחות הצבא כשזה שמר עליו ועל שכמותו..

  3. ההגיון של גלילי הגיב:

    "הרציחות היו לפני קום המדינה" (הכוונה ליהודים). אבל לגבי פלסטינים… "במלחמה נהרגים אנשים" גם אזרחים. ולא מדובר רק לגבי האינתיפדה. בלבנון נזרקו חאות טונות של פצצות (שנתנו מכה קלה על הכנף) על ערים ומחנות פליטים, זה כאמור "לגיטימי". אבל כשנהרגים יהודים זה כבר משהו אחר, זה "רצח" (כי הפלסטינים הם הרי טרוריסטים) אפילו אם זה חייל שנהרג בפעולת דיכוי.
    המילה "כיבוש" (במרכאות) אומרת הכל על המגיב.
    אכן הפלסטינים אינם מסכימים לכיבוש (בלי מרכאות) וגם לא לזה שהתחיל לפני קום המדינה.
    (ו"תודה" לגלילי שלא מתעקש על "קומץ שממילא לא היו מביאים תועלת" (לכיבוש מכל הזמנים)

  4. גלילי הגיב:

    למגיב "ההגיון של גלילי". אולי תוכל להרחיב ולפרט איזה כיבוש היה לפני קום המדינה . האם אתה מתנגד לבואם של היהודים למדינה והאם אתה מתנדב לעזוב אותה כדוגמה אישית. האם יש "צדק" כלשהוא במעשי רצח ? מילא אנחנו היהודים ברברים ופאשיסטים אולם הערבים האנושיים וההומניים ?

  5. ההגיון של גלילי (2) הגיב:

    אדוני,
    הציונות היא תנועה של כיבוש גם לפי סיסמאותיה "כיבוש העבודה" (מניעת פרנסה מערבים) "כבוש השממה" (נישול ערבים מאדמתם) "תוצרת הארץ" (החרמה של תוצרת ערבית) ובשלב הבא כיבוש צבאי של השטחים שנועדו לפלסטינים וגרושם (טיהור אתני)
    כל זה לא שיך "לבואם של יהודים". מהגרים יהודים אינם הבעיה אלא המטרות הציוניות להקים מדינה יהודית אקסלוסיבית על חשבון תושבי הארץ הפלסטינים.
    באשר "למעשי רצח" – שוב משתמע שהכוונה לערבים – אין שום קשר ל"הומניות" הם כנראה לא נוצרים (מגישים את הלחי השניה)

  6. פחזנית הגיב:

    צדקת גדעון, החלטת "ועדת המצפון" להעביר את יוני בן-ארצי ל"וועדת אי-התאמה", כמוה כאישור טענתו העקבית של יוני (אינני מתאים!), והיא בעצם התחמקות מהודאה בטפשות, רשעות, ובזבוז זמן ומשאבים של כולנו.
    גם החלטתו של צה"ל להעביר את חמשת הסרבנים ה"סלקטיביים" לכלא אזרחי לוקה בסתירה פנימית. תנועת הסרבנות כולה נאבקה על "זכותה" למשפט אזרחי. היא ביקשה להוציא את סרבני הגיוס (סרבנים שטרם גוייסו) מציפרני המשפט הצבאי הנקמני, ובג"צ פסק נגדה (נדמה לי שהיתה זו עתירה של דרור בוימל). עכשיו, משאולצו הסרבנים להשפט בבי"ד צבאי, הם נשלחים ל…מאסר אזרחי.
    תקוותי היחידה היא שהבחורים המצויינים (ללא מרכאות!) האלה לא יתעייפו ויוסיפו למלא את שליחותם גם בין דיירי "ביתם" החדש (שרבים מהם, אף הם קורבנותיה של המדינה).

  7. תלמידה מהניסויי הגיב:

    אתה לא מודע לכאב ולזעם הנוצר מאיבוד חבר בשכבה, שהיה קורבן למאבק הדמים הזה. איך אתה יכול לדבר בקור רוח שכזה על דיכוי הפלשתינאים והכיבוש?? המצב הוא כרגע שהפלשתינאים מדכאים אותנו תוך כדי הרג. אנו מוקפים מכל עבר בערבים , האם אנחנו הכובשים?!
    פעולות לקירוב בין ערבים ליהודים נעשה עוד בניסויי בשנים בהם אני הייתי ביסודי, וגם עכשיו אך המפגשים הללו חסרי משמעות והשפעה- הם מראים לך שישנם ערבים, תשחק אתם שעה בחצר ותדבר אתם, אבל זה יספיק לך ל- 30 השנים הבאות, כי לאחר מכן אותו ילד ערבי שפגשתי יעבור שטיפת מוח ויהפוך להיות המחבל שיהרוג אותי או אותך באוטובוס.

  8. גדעון ספירו הגיב:

    למתקראת "תלמידה מהניסויי",
    אני יודע היטב מה זה לאבד חבר מהשכבה, ואני מציע לך לא להיכנס איתי לתחרות אצל מי האבל יותר גדול.
    הדיבור שלך כי הילד הערבי אותו את פוגשת במפגשי מטעם בית הספר יעבור שטיפת מוח ויהרוג אותך, הוא בעצמו תוצאה של שטיפת מוח, אולי מהבית, אולי ממקום אחר (אני מקווה שלא מהניסויי).
    הסיכוי שהילד הערבי מהפגשים יהרוג אותך הוא הרבה יותר קטן מהסיכוי שאת תתגייסי למשמר הגבול, תשרתי בשטחים הכבושים ותשתתפי, בין בצורה ישירה בין עקיפה, בהרג ורצח פלסטינים.
    בניגוד לנכתב בתגובתך, כי "אנו נתונים בכיבוש" (עוד משפט ממכבסת המלים של לקסיקון הכיבוש הישראלי), את, לאושרך, טרם טעמת טעם של כיבוש. את לא צריכה לעבור במחסומים של צבא כיבוש בדרכך לבית הספר תוך השפלה וטירטור של חיילי הכיבוש, את לא חיה בסכנה כי בערב יכנסו לביתך חיילי צבא כיבוש, יהפכו את כל הבית בחיפושים, יהרסו ריהוט, יכו את הוריך וגם אותך שיגרמו לך טראומה ותחושת שנאה ונקם לזמן רב. את יכולה לצאת לכל מקום בארץ ואינך סובלת מהטלטולים הרגליים של פלסטינים שאינם רשאים לנסוע מכפר אחד למשנהו. את אינך סובלת משוד אדמתך ומהתנחלויות שמוקמות עליהן, את לא סובלת מעקירת עצי זית עליהם פרנסת המשפחות, שלא לדבר על דברים חמורים הרבה יותר כמו הרג ורצח שלוש מאות ילדים פלסטינים על ידי חיילי צבא הכיבוש הישראלי, ועוד מאות נשים וזקנים וסתם אזרחים שלא חטאו, ס"ה למעלה משלושת אלפים קורבנות בני העם הפלסטיני בשלוש השנים האחרונות. עובדות אלו ראוי שתזכרי כאשר אנו מבכים תשע מאות קורבנות ישראלים באותן שלוש שנים.

  9. מה הן לומדות שם/אלדר משוש הגיב:

    התלמידה מהתגובה שלפני כותבת על ה"ערבים" כאילו הפלסתינים הם שכבשו את ישראל ולא את מוחה שטפו אלא את מוחותיהם של הפלסתינים הכבושים, רמוסים, מנושלים,מדוכאים,נרצחים, מעונים והפכן כבר לאבק-אדם תחת מגפי הקלגסים הישראליים.

  10. תלמידה מהניסויי הגיב:

    יופי, אז אולי כולכם תגידו שאנחנו גלגול מחודש של הנאצים, ואולי בכלל אנו צריכים לפנות את אדמתנו וללכת למקום אחר (אוגנדה אולי?) כי לנו אין זכות על המדינה הזו…מה פתאום…מה אנחנו עושים פה בכלל?? מה אנחנו עושים פה בכלל שאנחנו מוקפים ברצף של מדינות ערביות שכל אחת מהן רוצה לחסל אותנו?????
    אבסורד ממש!!
    ובקשר לבי"ס הניסויי מר שפירו היקר- צר לי לעדכן אותך- הניסויי הוא לא בי"ס שמאלני. אני לא יודעת מי הטעה אותך, או אמר לך את זה, אבל בעצם שום בי"ס ממלכתי הוא אינו בי"ס המשתייך לדעה פוליטית זו או אחרת. אם הניסויי היה ב"ס שמאלני הוא היה כופה דעות אלה על תלמידיו וכן, מעביר אותם שטיפות מוח.
    אך זהו אינו תפקידו של החינוך!!!
    אף אחד לא עשה לי שטיפות מוח…אני באה מבית שדווקא דעותיו נוטות לשמאל הקיצוני אליו אתה משתייך (ואם עוד קיים דבר שנקרא שמאל במדינה…) אף אחד לא ניסה לשכנע אותי…אך מה לעשות שאני מתגוררת במרכז העיר ואולי בניגוד לתלמידים הערבים המנסים להגיע לבי"ס בשלום גם אני לא מבינה כיצד לא נפגעתי או הייתי עדה לטריליון הפיגועים שהיו מתחת לבייתי. או איך לא כל איברי התפוצצו ועפו להם כשהלכתי לטיול במדרחוב עם חברה…או כשחברה אחרת שלי כמעט נהרגה בפיגוע כשעלתה על אוטובוס אחד לפני האוטובוס שהתפוצץ פה לפני חודש. והנה- בניה, תלמיד יקר משכבתי, ניסה להגיע בבוקר לביה"ס כמו הילד הערבי ההוא…ו..אופס, התפוצץ. לביה"ס מר שפירו ,הוא כבר לא הגיע.

    ובכלל, אם דעותיך הן כאלה מתחסדות ביחס לפלשתינאים….מה אתה עושה פה בכלל? מדוע אתה גר בירושלים? כמו כל האנטי ציונים האחרים, אתה מוזמן לעבור לאחת ממדינות אירופה ולסלוד מהצד מכל מה שקורה פה.
    להתגייס לצבא זה לא מספיק כדי לדכא את העם הפלשתיני….עצם קיומך פה, בירושלים, עיר ש"כבשנו" (מסכים אתי??) גם זהו עידוד לכיבוש!!

  11. "ניסוי" של שטיפת מוח הגיב:

    לנאצים שרצו לחסל ולגרש עמים אחדים אין מקום בשום מקום. אבל לגרמנים שלא מעוניינים להיות חלק מ"הרייך השלישי" יש מקום בכל מקום (גם בגרמניה).
    לשאלה מה אנחנו עושים פה? ובכן אנחנו פה כי אנחנו פה (ולא צריכים לבקש רשות מהגברת). ומה שאנחנו צריכים לעשות זה להאבק בגזענות ובציונות כדי שנוכל להמשיך ולחיות פה.

  12. תלמידה מהניסויי הגיב:

    אנחנו פה כי אנחנו פה??? מה??? זה כמו שתענה לי "למה? ככה" בטעות, במקרה, הגענו לפה.
    ממש בלי כוונה. עברנו בסביבה אז החלטנו לגור פה. ובכן, אני לא יודעת מי את/ה , אבל את/ה ואני קיימים פה בזכות הציונות , כן כן אם תרצה או לא. באמת מוזר….מעולם לא חשבתי לשאול את סבא וסבתא שלי מדוע אחרי השואה כשהם הרוסים מטראומות ומכאב על משפחתם שניספתה, למה הם החליטו לבוא לפה במעט הכוחות שעוד נותרו להם?
    וואלה, מוזר , לא?
    על הגזענות אני מסכימה 100% , אף חברה לא צריכה להיות גזענית, ולמרות מה שאת/ה ואחרים יחשבו פה אינני נוקטת דעות גזעניות נגד ערבים, אני פשוט מאוכזבת מהתנהלותם הכושלת.

    להאבק בציונות? זה כמו להאבק נגד עצמך, אם אתה לא ציוני, אתה פשוט לא תחיה פה. ולא תרצה לחיות פה. אז אני באמת תמהה לדעת מה את/ה עושה פה.

    ההשוואה שלך בין היהודים לנאצים מכאיבה ופוגעת מאוד. המרחק בין ה"כיבוש" הישראלי על הפלשתינאים ובין השואה הוא עצום. יש לך מושג על מה את מדבר/ת בדיוק שאת מבצע/ת השוואה מסוכנת זו??
    מדוע, את/ה כחלק מהעם הזה, לא עושה משהו כדי לשנות את המצב עליו אתה מערער/ת?
    מאוד קל לשמאלנים הקיצוניים לשבת בצד, להתלונן ולשלוח מכתבים למערכות עיתונים, לעורר פה ושם מהומות במחסומים, ומה חוצמיזה? בתכלס? את/ה יושב/ת לך בתוך שטחי ישראל, נהנת מהשפע שהמדינה מציעה לך ומחזיק/ה תעודת זהות כחולה. העיקר להביט מהצד ולהשוות אותנו לנאצים. כמה פשוט.

  13. 100% נגד הגזענות הגיב:

    "למה אנחנו פה?" (זאת שאלה שרק ציוני יכול לשאול) זה כמו שאשאל אותך למה נולדת בכלל? (משום שהוריך היו ציונים?) לכל אדם יש זכות לחיות בכל מקום שיחפוץ ובתנאי שלא יגרש ולא יפלה אף אחד (מה שהציונים עושים מיום שהציוני הראשון דרך פה) ולידיעתך, רוב היהודים הגיעו לכאן לא מטעמי ציונות (למשל כי סגרו את השערים באמריקה). אפילו חלקם הגדול של ניצולי השואה "במעט הכוחות שהיו להם" דוקא לא הגיעו לכאן וחלקם הגיעו בלחץ שהפעילו עליהם השליחים הציונים במחנות העקורים (על כך כתב יוסף גרודזינסקי, שחקר את הנושא, בספרו "חומר אנושי טוב")
    מתאים לצביעות הציונית לטעון נגד גזענות ויחד עם זאת לשלול את זכותם של בני אדם "לחיות פה" (גם אנטי ציונים הם בני אדם ואולי לא?) "ולהתאכזב מהתנהלות הערבים" (כי הם לא הכירו "בזכותנו" אל הארץ? ולא פינו אותה מרצון?)
    את הנאצים את גייסת (נשק הרתעה ציוני מוכר)אז אל תליני אם עושים השוואות במקום שהן קיימות (או שצריך לחכות עד שיבנו כאן תאי גזים – גטאות לערבים כבר מקימים).
    ומה חוצמיזה? לפי תגובתך זה הרבה יותר מדי (או שיש לך הצעות אחרות).
    ולבסוף, כדי לא לעשות השוואות עם הנאצים, אז גם בדרום אפריקה היו כמה לבנים "שישבו להם בתוך שטחי דרא"פ, נהנו מהשפע, החזיקו ת"ז (לא מכיר את הצבע)" ונאבקו יחד עם השחורים נגד הגזענות והאפרדהייד

  14. תלמידה אחרת מהניסויי הגיב:

    גם אני למדתי בניסויי ואין לטענה שלך, על פיה בית הספר הזה הוא שמאלני שום שחרץ אם עדיין לא הבנת, "הניסויי" מנסה ומשתדל להטמיע התלמידיו ערכים הומאניים כגון שוויון כולל לכולם, סובלנות, כיבוד האחר והשונה וכיוצא באלו הדברים. גם אני מתגוררת במרכז העיר ולא פע הייתי עדה חפיצוצים המחרישי אוזניים שמרעידים את הבית והרשי לגלות לך סוד קטן – העובדה שאני שמאלנית לא מקנה לי שום חסינות מפני פצצות אנושיות (שהם הטנקים והמטוסי קרב שיש לישראל ואין לפלסטינים). את לא חווית חיי כיבוש, שהם הרבה יותר מהפחד של לא להגיע לבית הספר או לעבודה. מדובר בהשפלות יומיומיות, אם לא מכות ואיומים פיזיים אחרים למיניהם. את לא צריכה לבקש אישור מאף אחד להגיע ללימודים, לעבודה או לפגוש חברים או משפחה, אותך לא מפרידים משטחי החקלאות ובכך מנשלים אותך ממקום פרנסתך. אלו הן דוגמאות על קצה המזלג ואם תבקשי, אמשיך ברשימה, שלצער כולנו היא ארוכה ולא נוח לאף אחד, כן, גם לא לך, להכיר בכך ובאמת לתפוס את המשמעות של חיים תחת כיבוש.

הגיבו לפחזנית

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים