הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-25 בפברואר, 2004 7 תגובות


שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה
אֲנִי מוֹרֶה לְלָשׁוֹן עִבְרִית
קִשַּׁטְתִּי לְשׁוֹנָם שֶׁל תַּלְמִידַי וִילָדַי
בְּתַפּוּחֵי זָהָב
הָעוֹלִים מִפִּיּוֹתֵיהֶם תְּלוּיִים
כִּבְמַשְׂכִּיּוֹת כֶּסֶף
עֵת דְּבָרָם דָּבוּר עַל אֳפָנָיו

שְׁלוֹשִׁים שָׁנָה
אֲנִי מוֹרֶה לְלָשׁוֹן עִבְרִית
קִשַּׁטְתִּי לְשׁוֹנָם שֶׁל תַּלְמִידַי וִילָדַי
בַּהֲגִיגֵי לְשׁוֹנוֹ שֶׁל רַבִּי
שְׁנֵיאוּר זַלְמָן מִלָּאדִי
הַלָּשׁוֹן קֻלְמוּס הַלֵּב
הַשִּׁירָה קֻלְמוּס הַנֶּפֶשׁ.


שְׁלוֹשִׁים יוֹם
בְּסִמְטְאוֹת שְׁכֶם וְגֶ’נִין
הֻסְּגוּ אָחוֹר
כָּל קִשּׁוּטֵי לְשׁוֹנִי
מֵרָחוֹק נֶעֶמְדוּ
כָּשְׁלוּ בְּכָל קֶרֶן רְחוֹב קֻלְמוּסֵי הַלֵּב
וְקֻלְמוּסֵי הַנֶּפֶשׁ לֹא יָכְלוּ לָבוֹא.
בִּשְׁכֶם וּבְגֶ’נִין
אֲנִי מוֹרֶה מוּבָס
לְלָשׁוֹן עִבְרִית מוּבֶסֶת.


הַיּוֹם
אֲנִי מוֹרֶה לְלָשׁוֹן עִבְרִית מוּבֶסֶת
שֶׁמֵּיתָרֶיהָ נִקְרְעוּ בַּקַּסְבָּה שֶׁל שְׁכֶם
וּנְגִינָתָהּ הַסְּדוּקָה וְהַמְּצַמְרֶרֶת
מְמַלֶּטֶת מִנְּקָבֶיהָ הַמְּחֹרָרִים
עֲרָבִי מַסְרִיחַ…..יָא חָרָא…..יָא מַנְיַאק.

תגובות
נושאים: מאמרים

7 תגובות

  1. אלידן הגיב:

    תודה!

  2. דינה הגיב:

    תודה.
    כמוך… כמוני…
    מורה לאזרחות

  3. יוסף הגיב:

    בושה וחרפה . טוב שלא היית מורה של ילדי

  4. דן הגיב:

    בס"ד
    שיר יפה.

  5. הדסה הגיב:

    איתן, מורי ורבי!

    שיר הנחצב מן הלב מפלס נתיבו אל לבבות

    הקוראים.

    הדסה

  6. הדסה הגיב:

    שפה מקושטת

    היום היא מבועתת

    נחרדת, ממאנת לחרוץ לשונה

    שמא… תיכרת לשונה

    לאלתר, בזו העת!

  7. דני הגיב:

    לזכרו…(של דוד אבידן)

    משורר בישראל!

    איך נפלת חלל

    לאמונתך,

    לבדידותך,

    אתה לעצמך

    לכאבך.

    צר לי עליך

    הנמר

    אשר ידעת לבתר, לשסע

    ולשחוט

    כל פרה קדושה.

    אף נטלת מכל אשר יעלה המזלג

    כדי להשביע את אחוזתך הפרטית.

    ביחד עמה

    נתבקשתם לישיבה של מעלה

    ביום אחד!

הגיבו לאלידן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים