הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-3 במרץ, 2004 15 תגובות

(יום שלישי, 1:50 בצהריים, רשת הקשר של טייסת מסוקים)


טייס: רגע, יש לנו בעיה.
בור פיקוד: מה הבעיה, גרזן?
טייס: אני רואה צריף בחצר האחורית של הבית.
בור פיקוד: נו?
טייס: לא אמרו לנו כלום על צריף. בתצלומי אוויר לא היה צריף.
בור פיקוד: אז יש צריף, מה זה חשוב. אתה נעול על המטרה?
טייס: מהחלון של הצריף מציץ ראש של ילד. בן שבע-שמונה.
בור פיקוד: אה, אני מבין.
טייס: אם אני מרים את הבית, הצריף הולך איתו. אתם מאשרים את זה?
בור פיקוד: המממ… חכה רגע, גרזן.
(שתיקה. התייעצות קדחתנית בבור)
בור פיקוד: תשמע, צריך להתקשר לפרופסור. אתה תמשיך לחוג למעלה, אוקיי?

טייס: טוב, רק תתקשר מהר, הוא תיכף נכנס להרצאה.
בור פיקוד: מאיפה אתה יודע?
טייס: "מהאנוי לג’נין: היבטים אתיים בחישוף פרברים". כל יום שלישי בשתיים בצהריים. למדתי אצלו.
בור פיקוד: אה, יופי. אז בטח יש לך את הקוד האתי.
טייס: לא זז בלעדיו. אבל חיפשתי, לא כתוב כלום על ילד בצריף לא מזוהה. כתוב רק שצה"ל מקפיד על כבודם של הפלסטינים ואינו פוגע שלא לצורך במי ש…
בור פיקוד: טוב, טוב, הנה הוא על הקו.
פרופסור: הלו?
בור פיקוד: שלום פרופסור, כאן הבור. יש לנו גיחה מעל חאן-יונס, סיכול ממוקד, הטייס איתי בקשר עכשיו. המטרה זה וואליד אבו-רנין, שהוא שכן של הגזבר של התא הצפוני של גדודי אל-קסם, ופעם אפילו ראו אותו מנשק תמונה של אל-אקצה. בקיצור, פצצה מתקתקת.
פרופסור: ברור.
בור פיקוד: הבעיה של הטייס שלנו היא, שהוא זיהה צריף ליד הבית, ובתוכו יש בלתי מעורבים.
פרופסור: איך הוא יודע שהם בלתי מעורבים?
בור פיקוד: גרזן, איך אתה יודע שהם בלתי מעורבים?
טייס: הילד יצא מהצריף. הוא אוכל עכשיו תפוח ובועט באבן.
פרופסור: איזה סוג של אבן? אבן תמימה או אבן עם פוטנציאל חבלני?
טייס: לא יודע. נמאס לו מהאבן. הוא מתיישב עכשיו ונשען על הקיר של הצריף.
פרופסור: שומעים תקתוק?
טייס: מה??
פרופסור: אני שואל אם שומעים שהילד מתקתק. כמו פצצה מתקתקת, אתה יודע.
טייס: פרופסור, כל מה שאני שומע כאן זה את הטירטור של המסוק שלי.
בור פיקוד: מה המרחק של הילד מהמטרה?
טייס: בערך 15-20 מטר.
בור פיקוד: פרופסור, 15-20 מטר, זה בגבולות הסיכול הממוקד?
פרופסור: חכה שנייה, אני פותח את הטבלאות שלי.
(רעשים לא מזוהים בטלפון)
פרופסור: טייס, תגיד לי, הילד נראה לך רעב?
טייס: חזור שנית?
פרופסור: אני מנסה לדעת האם הוא אכל עכשיו בחברת המסוכל או לא. אם הם אכלו ביחד, הילד בוודאי סייע לו בדרכים שונות ומגוונות: מזג לו שתייה, העביר לו את הפיתות וכיוצא בזה. ואז כמובן, בתור סייען, הוא חלק ממעגל הטרור. אבל אם הוא לא אכל איתו… בעיה. דרוש נימוק טוב מאוד כדי להרוג ילד רעב.
טייס: לא יודע אם הוא רעב או לא. הוא גמר את התפוח עד הסוף. זה עוזר?
פרופסור: נו באמת, אני מנסה לפתח כאן טיעון שיטתי, שמושתת על אדני ההיגיון והמוסר, ואתה מקשקש לי על תפוחים.
בור פיקוד: פרופסור, מותר להרוג ילדים?
פרופסור: לא, לא אמרתי שמותר. אמרתי שזה כשר.
בור פיקוד: אבל קצת מסריח, לא?
פרופסור: כשר, כשר.
טייס: הדלק שלי עומד להיגמר.
בור פיקוד: תמשיך לנוע במעגלים. בענייני מוסר אנחנו לא מתפשרים. לא זזים בלי פתק מהפרופסור.
פרופסור: תודה, תודה. תשמע, טייס, זה לא נראה לי טוב. ועוד דקה אני חייב להיכנס להרצאה.
טייס: "מהאנוי לג’נין"?
פרופסור: לא, זה קורס חדש. "הפצצה תמיד צודקת: היבטים אתיים באידוי אזרחים". מה אמרתם על המסוכל?
בור פיקוד: שכן של גזבר של…
פרופסור: כן, כן.
טייס: הילד קלט אותי. הוא עוקב אחרי בעיינים שלו.
פרופסור: טוב, אני קובע, מתוקף היותי אתיקן ולוגיקן, שאין לך סמכות מוסרית להטיל את הפצצה.
בור פיקוד: מה? למה??
פרופסור: זה באמת ייקח לי יותר מדי זמן להסביר לכם. אני מצטער, לא הכל מופיע בקוד האתי. יש חלקים חסויים.
טייס: יש מוסר חסוי?
פרופסור: מי שצריך לדעת יודע. מי שצריך לחיות, חי. ומי שלא, לא.
בור פיקוד: טוב, גרזן, אתה מתקפל. אחורה פנה.
טייס: תשמעו, בדיוק יצאה קבוצת אנשים מהצריף, שמונה אנשים. שלוש נשים, זקן אחד, שני ילדים, ושני צעירים. הצעירים נושאים מרגמת קסאם.
פרופסור: דפוק את כולם. אני חייב לטוס לשיעור.

תגובות
נושאים: מאמרים

15 תגובות

  1. קלעת לנקודה הגיב:

    לא ציפיתי למצןא מאמר כה ימני באתר זה.
    כה לחי למערכת ולכותב.
    זה ממחיש בדיוק את בעית התנהלותנו בסיכסוך זה ומלכודת העימות המוגבל שלצערי בחשבון בכללי עולה לנו ביותר קורבנות כמו גם ליריבנו.
    אגב למי מתקשר השהיד לאישור כשהוא רואה ילדים ישראלים במסעדה שעוד לא גמרו את הארוחה והם עדיין רעבים?

  2. גלילי הגיב:

    עידן – אבקשך לענות ישירות . אם היתה דרך לחסל את המתאבדים ומנהיגהם ללא פגיעה בחפים מפשע האם היית בעד זה . או שאתה חושב שלא צריך להורגם כי פעולתם צודקת ?

  3. תשובה ישירה הגיב:

    לא יעזרו לגלילי ודומיו "חיסול המתאבדים ומנהיגיהם". כל זמן שישראל כובשת, מתעללת ושוללת את זכויותיהם של שלושה וחצי מיליון פלסטינים (בני אדם) בשטחים, לא יהיה לה בטחון וגם לא מגיע לה.
    ולמגיב "הקולע לנקודה": כאשר פלסטין תכבוש את ישראל ויהיו לה מסוקים וחיסולים אז "השהיד" יתקשר לאישור… (כשר)

  4. ניר לוי הגיב:

    עידן,
    זה קטע מדהים שממחיש מצויין את מה שמרגיש סמג"ד (כמוני) שכשהוא נדרש לקחת חלק בחיסול. אני כבר לא משרת בשטחים (בגלל תפקידי אין שולחים אותי לכלא) אבל אצטרף לתנועת אומץ לסרב בקרוב.
    תודה על המאמר,
    ניר

  5. לתשובה ישירה הגיב:

    מילא הנאיביות שלך הייתה מעמידה בסכנה רק את קיומך האישי. הבעיה שהנאביות שלך ושל חבריך הביאה למרחץ דמים בקרב הישראלים והפלסטינאים אין כדוגמתו בעולם כולו.
    כאשר פלסטין תכבוש את ישראל הטיסים שלהם יבקשו אישור בדומה לחיילי המלך וסיין בספטמבר השחור, חיילי סוריה בטבח אל חמה, חיילי סדאם חוסיין בטבח בכורדים, והפלטינאים בטבח בחברון.

  6. לנאיביות גזענות ופרנויה הגיב:

    אולי תסביר לי אתה מה ההבדל בין הפלסטינאים לכל שאר משטרי הצדק שהזכרתי ולמה רנטיסי שייך יאסין עז עדין אל קסאם ושות שונים מהם?
    להזכירך שהתרבות השילטונית שפיתחו הפלסטינאים במשך כמה שנים הגיעה לרמה של שחיתות שלמישטרים המדוברים לקח כמה עשרות שנים להגיע אליהם.
    קראתי את המאמרים של בני מוריס ושאר הגורויים של השמאל הקיצוני. (לא אתיחס לראיון האחרון איתו בהארץ….}
    אם כן במלחמה שבה נהרגו 6000 מאזרחי ישראל היו כ 24 מעשים החשודים כמעשי טבח שכללו לכל היותר כמה עשרות אנשים. אתה יודע למה ניצחנו?
    כי התנהגנו אחרת והטייסים לא התקשרו לפרופסור כשר לקבל אישור לאיגוף משמאל.
    כל מלחמה היא אכזרית וטומנת בחובה סכנות למעשים לא חוקיים, אל אלו בטלים בשישים בהשוואה לתמונה הכללית. אלמנטים פליליים קיימים בכל מקום גם בתוך המחנה שלך.
    באנו לכאן על פי דין לא רק ההיסטוריה אלא על פי כל דין בין לאומי שקבע שזהו המקום לבית הלאומי היהודי. באנו על פי אותו דין שבשמו אתה דורש עכשיו מבית המשפט בהאג להרשיע את ישראל בעינין הגדר.
    האם הדין הבין לאומי הוא חד סטרי בעיניך?
    ר תושבי הארץ בזמן ההוא חוץ מכמה יהודים ושבטים נודדים ערביים היו גם הם מהגרים מסוף המאה ה 19 שמקומם בעיקר בחצי האי ערב.
    הנאיביות לך של חבריך של בית המשפט העליון מחייבת אותנו להתנהג בצורה שלא מאפשרת להכריע את המערכה והאמן לי בסיכומו של דבר בהרבה פחות נפגעים בצידנו כו גם אצל אויבינו.

  7. נאיביות גזענות ופרנויה הגיב:

    מענין איך הנאיביות "שלי ושל חברי" הביאה למרחץ דמים? לא זכור לי לי מתי היינו בשלטון
    ןעד כמה שזכור לי הציונים הם בשלטון מהיום הראשון (של מרחץ הדמים)
    גזירה שווה בין הפלסטינים ליתר המשטרים המוזכרים, היא אותה גזענות שאנו אוכלים כאן יום יום (כולם ערבים) וכן הפרנויה שבלעדיה אין לציונות קיום.
    ולהזכירך (אם לא קראת בזמן האחרון את המחקרים של בני מוריס). טבח נעשה כאן ע"י צבא סדיר (כובש) בפלסטינים ולא ההיפך (באחד מהם לפחות עמד ראש הממשלה)

  8. אורנה לביא הגיב:

    נדמה לי שאחת מעשרת הדברות (לא שאני דתיה או בכיוון…) היא "לא תרצח". מי שזורק טיל מהשמיים על איזה בית, אפילו אם הוא יודע שיש שם מדען שעובד על פצצת אטום נגדית לזו של דימונה… הוא רוצח, כלומר הוא עבריין בעיני הדת היהודית, רחמנא ליצלן. ושיהיה ברור, הדת שלי היא הדת האנושית, ולא הדת היהודית.

  9. לאורנה לביא הגיב:

    הדת האנושית ?
    אולי תפרטי? איך מצטרפים?
    האם גם הפלסטינאים שייכים לדת הזו?
    בתור אחת מהדת האנושית מה לך ולפרוש הדת היהודית?
    תסבירי את דתך את?
    אגב בדת היהודית העיקרון פשוט
    הקם להורגך השכם להורגו
    שמעת על זה יש משהו מקביל לזה בדת האנושית?

  10. איריס חפץ הגיב:

    עידן, שלום!
    דיאלוג מצויין, שהזכיר לי את אלו שכתב חנוך לוין על הכיבוש בסוף שנות השישים. נעים לראות שבאקדמיה הישראלית יש גם כמה קולות שונים.
    ברכות…
    איריס

  11. תשובה לתשובה לתשובה ישירה הגיב:

    א. השהיד לא יבקש שום אישור כי מטרתו מלכתחילה היא להרוג אזרחים. אבל מה הקשר? לא כותב הקטע הזה ולא אף אחד באתר הזה או במחנה השמאל באשר הוא לא תומכים בטרור.
    ב. חיילי סדאם חוסיין בטבח בכורדים ביקשו אישור מארה"ב שגם סיפקה להם את כלי הנשק הלא קונבנציונאליים לבצע את הטבח. אז לא היה כל כך אכפת ליאנקים משילטון הרודנות בעיראק והם אף תמכו בו. מאוחר יותר זה פתאום נראה להם לא כל כך בסדר. למה? "זהב שחור".

  12. ועוד לתשובה ישירה הגיב:

    כשכתבת על הטבח בחברון, האם התכוונת לטבח של הדוקטור מהגיהנום ברוך ‘הגבר’ גולדשטיין? אותו טבח שהביא עלינו את האוטובוסים המתפוצצים?

  13. מתנחל מקשיב הגיב:

    האמת היא שתוך כדי קריאה כשהגעתי לקטע שבו הטייס מדווח שהמסוכל הוא "שכן של הגזבר של מפקד התא הצפוני של גדודי אלקסאם" פשוט יצאה לי קללה עסיסית עלייך עידן לנדאו וזה לא קורה לי כל יום. לא בגלל שאני מתנחל ואתה שמאלי אלא בגלל הרחמים שלך על המסוכל הרחמים שהם בעצם אכזריות! כי הרי המסוכל הוא לא לא לא השכן החמוד של הגזבר של גדודי הרצח של החמאס, המסוכל רוצה מאוד מאוד שאתה ואבא שלך ואמא שלך ואישתך והבת שלך והזרעים שבאשכים שלך ושלי יתפוצצו לכל עבר באוטובוס מיקרי לחלוטין.
    המאמר של זה המקום הישראלי-שמאלי שבו רחמים הופכים לאכזריות!!!!!

  14. אהבתי – כתוב מאוד טוב הגיב:

    מעבר לתוכן הדברים, שאליהם אני מסכים, רציתי לומר כמה מילים על הכתיבה. היופי בכתיבה שלך היא הנגישות שלה, היכולת לחבר את הזעזוע והכעס שחלקנו חשים כל הזמן אל ביקורת נוקבת וממוקדת לא חייבת לעבור דרך מאמרים מסורבלים מלאי פאתוס. כל הזמן צריך למצוא דרכים להתנגד לכיבוש ולפורר אותו, אני רוצה להאמין שיש משהו באופן שבו הטקסט כתוב שיסייע לעוד אנשים פאסיבים לראות מה קורה כאן.

    תודה.

  15. אריק בר-נס הגיב:

    אהבתי, הציניות החריפה והכל כך אמיתי נגעה לי, גרמה לי לגיחוך ובסופו של דבר למחשבה עצובה,
    כמישהו שלא כל כך בטוח בדעותיו בתחום הביטחוני (חברתי פוליטי דווקא כן), אני מוצא את עצמי קצת מעורער לנוכח כל הבלגאן הזה, תמשיך לכתוב, תמשיך לגרום למחשבה…

הגיבו ללנאיביות גזענות ופרנויה

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים