הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-15 במרץ, 2004 7 תגובות

לפני ימים מספר חגגנו את יום האשה הבינלאומי. את יום הגבר הבינלאומי אין צורך לחגוג, כי הגברים מסתדרים יפה מאוד בינתיים גם בלי יום חג מיוחד. את/ה פותח/ת את העיתון ואת/ה רואה אותם שוב ושוב, את הגברים: החשובים, המשפיעים, המחליטים. הם לבושים חליפות שלושה חלקים בצבע כחול (כהה), בידם אוחזים הם עט (זהב). לרוב הם מצולמים בקלוז-אפ מוקפד, לוחצים ידיים או חותמים על מסמכים כשעל פניהם ארשת חשיבות עצמית בלתי מחויכת. הם מלכי העולם: גברים חזקים, בטוחים, חכמים, שמחליטים בשבילנו בדרך כלל על מלחמה, לפעמים על שלום, משפיעים על כלכלת העולם. הם מתווים דרכים ברפואה, במחקר, במסחר. קובעים בעיקר את העתיד ולעתים גם מעצבים את העבר. בקיצור, על פיהם ייקבע איך נחיה ובעיקר אם נחיה. ותמיד תמצאנה לידם הקונדליסות (רייס) של העולם, מגישות להם מסמכים לחתימה, ארוכות רגליים, יפות ומאופרות. עומדות לקישוט. מי הם אותם גברים נישאים מעם?

אלה הם ג’ורג’ בוש וטוני בלייר, סדאם חוסיין ובין-לאדן, הם שרון וערפאת, הם ביבי נתניהו וסילבן שלום ועמיר פרץ, קופי ענאן וחוסני מובארק והמלך עבדאללה וברלוסקוני האיטלקי. כולם, אבל ממש כולם, גברים. יש ביניהם טובים ורעים, חכמים וטיפשים, הגונים וגנבים, אבל כולם יחד מנהלים לנו את העולם בעזרתן האדיבה של נשים אמביציוזיות וחרוצות, שדוחפות אותם קדימה.


אופס, סליחה. אתה צודק, עורכי הצעיר. פה ושם יש גם ראשי ממשלה נשים, גם מלכה אחת או שתיים, אבל מה זה משנה. אותי לא תבלבל עם עובדות. הבט בראי: גם אתה, ידידי, גבר, והבוס שלך והבוס של הבוס שלך. אז היכן מסתתרות הנשים? אותן תמצאו בשטח. רבות מהן, ה"לוחמות" שבהן, נלחמות נגד המלחמות, נגד העבדות, נגד עבודת הילדים, נגד ניצול מיני, נגד עוני וחוסר שוויון.


בארץ תמצא אותן בתנועות כמו נשים בשחור, בת שלום, מחסום WATCH, רופאים למען זכויות אדם, ארבע אמהות, פרופיל חדש, נשים בירוק הימניות והלביאות החברתיות, וכמובן ויצ"ו ונעמת. ויסלחו לי כל אלה שאותן שכחתי. יחד הן מייצרות כמות אנרגיה עצומה שהיתה יכולה להצמיח מנהיגות חדשה, לגבש מדיניות, לעלות מדרגה ולהגיע לשלטון. אבל שום דבר מזה לא קורה. כלום לא משתנה. הגברים ממשיכים לשלוט, ממנים פה ושם איזו אשה לתפקיד שרה (בדרך כלל לתיקים ה"אנושיים" – איכות הסביבה, חינוך, קליטה. מתאים היה להן גם תיק הרווחה, אלמלא היה כרוך בו כסף רב שאפשר לחלקו למקורבים, וזה כבר עניין לגברים), ויתר הנשים ממשיכות לפעול בעבודת שטח אנונימית, סיזיפית ויום יומית בלי יכולת אמיתית לגבש מדיניות ולהשפיע עליה.


 לא, לא נפרצה תקרת הזכוכית מעל ראשינו.


מדוע? מדוע אנו, הנשים, לא בשלטון, מדוע לא הגענו לרובד מקבלי ההחלטות, לא בארץ ולא בעולם? ומדוע אפילו אין לנו בארץ מפלגת נשים? ומדוע כשהיתה כזו לא הצבענו עבורה? אין לי תשובה של ממש. כנראה שאנחנו לא רוצות מספיק. או שאנחנו אידיוטיות מוחלטות, והגברים הצליחו לשכנע אותנו שאנחנו מיעוט, אולי מעט מקופח, אבל לא נורא, הם בעדנו. אבל האמת היא שאנחנו הרוב המוחלט, ובלי שום ספק גם משכילות יותר, חזקות יותר, וחיות יותר שנים.


לפני זמן מה הזדמן לי להשתתף בכנס נשים. נשים דעתניות נאמו, חברות כנסת מכהנות התווכחו, גבר אחד או שניים אמרו דברי טעם וכיבושין. ולבסוף בא הרגע החשוב: התוודות. הגברת ב.י., אשה חכמה, משכילה ואמביציוזית עלתה לדוכן: "…ותודה לאבי לוי על עזרתו בהסעות, וליוסי כהן על שהתקין את התאורה והרמקולים, ולענת, שושנה ומיכל על הארגון הנפלא של הערב המקסים". ראיתי את פניהן של ענת, שושנה ומיכל נופלות. מה, רק לגברים יש שמות משפחה?

תגובות
נושאים: מאמרים

7 תגובות

  1. עדו הגיב:

    אין שיוויון לנשים, זה נכון. צריך שיהיה שיוויון בין גברים ונשים, נכון. יהיה יותר טוב – לא בטוח. היתה פה כבר ראשממשלה שהלכה עם חליפות, חתמה בעט זהב והחליטה בשבילנו. מה יצא מזה? מלחמת יום כפור.

  2. הקורה בעיניים הגיב:

    סקירה של מספר הנשים הכותבות ב"גדה" לעומת מספר הגברים: 41 נשים לעומת 138 גברים. כולל מאמרים מתורגמים.
    חברה? האם גם אצלכם יש תקרת זכוכית?

  3. אתי הגיב:

    ממש עושה לי כאב בטן.
    נכון אנחנו לא שם, והם מחליטים בשיבלנו, עם החיוך המתנשא ועודף החשיבות העצמית.
    אין לי ספק שהיינו יכולות לעשות את זה יותר טוב, או לפחות הינו יכולות לאזן את התמונה, להכניס לתוכה מעט חמלה ואהבת חיים.
    אולי אנחנו לא שם כי השאיפה לכח איננה המניע המרכזי בחיינו הנשיים.
    ואלו שמגיעות לשם, נגועות באותו צמא גברי לכח ושליטה. חבל.

  4. אסנת אלון הגיב:

    כל כך נכון אך גם כתוב משעשע וזה חשוב. ניסיתי לכתוב כאן פעם על הנושא הזה ברשימה בשם :בזמן שישנתן. והאמת שעודני חושבת שמשהו מהיפהפיה הנרדמת מהול בכולנו..אנחנו סומכות על הגיבורים שיזעו גם בשבילנו ויעירו אותנו בנשיקה. אם עיצבנתי עכשיו מישהי אשמח להתדיין.

  5. גלילי הגיב:

    נכון אין שוויון. אני מקווה שמנואלה לא מציעה מהפכה . יש תהליך של כניסת נשים לרמות ניהול בכל השטחים . התהליך איטי אך מתקדם. אני מניח כי בעוד דור נגיע לשוויון ובכמה מן השטחים הנשים אף תעלנה על הגברים. בשטח הכלכלי אנו רואים נשים מצליחות רבות. מנהלות סניפי בנקים וכד’. שוב האמת מונחת אי שם באמצע .

  6. יעקב הגיב:

    אני מסכים מאד לאמור במאמר. יש לי רק הערה אחת. ברעיון שנשים תופסות את עצמן כנחותות וכנועות יש הרבה מאד מן האמת.

    אך מסתתר מאחריו גם אלמנט של התנשאות ואולי אף נסיון לנקוט באופן אוטומטי עמדה חברתית שלילית נעד נשים שאינן פמיניסטיות.

    לכך אני מתנגד. זכותן של נשים להיות לא פמניסטיות ואף להיות אנטי פמניסטיות בהכרה.

    אני מכיר די מקרוב אישה חרדית מדהימה בעומק האנושי והאיטלקטואלי שלה. האישה היא אם ל9 ילדים ולא היתה רוצה בשום אופן להחליף את סגנון חייה.

    ישנן גם נשים חוזרות בתשובה שבאו מעולם הקריירה החילונית ועברו לעולם החרדי.

    גם אם בחלקים גדולים של החברות שמרניות ובכללם בחברה החרדית, ישנו ניצול מחפיר ויחס קשה לנשים, עדיין ישנן נשים שאורח חיים שמרני ופטריארכלי מקובל עליהן ואף משביע את רצונן.

  7. יעקב הגיב:

    קיבלתי מידע ממכר "ידוע" שנקבע ה-15 ליוני כיום הגבר (אני לא יודע אם בינלאומי או רק בישראל).
    האם מישהוא יכול לאמת ?

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים