הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-17 במרץ, 2004 4 תגובות

בסוף ינואר התקבלה קריאה טלפונית של עובדים במצוקה במרכז של קו לעובד. קבוצה של 18 עובדים המועסקים על ידי מקסים אוחיון ממושב עמיעוז שבדרום, פנו למתנדבת דוברת תאילנדית. הם סיפרו כי מזה שלושה חודשים לא קיבלו שכר וביקשו את עזרתנו. ביום שלישי, 10 בפברואר, יצאנו לפגוש אותם במושב הסמוך לרצועת עזה. לנוכח ניסיון העבר במושב פרזון, וקבלת הפנים "החמה" שזכינו לקבל שם מהמעסיק, הפעם החננו את הרכב בתחנת דלק סמוכה לכניסה, וביקשנו מהעובדים לצאת מהמושב להיפגש איתנו.

התברר שהעובדים, שהחלו לנקוט ב"עיצומים" כבר שבוע קודם לכן וסירבו לעבוד שעות נוספות, כלל לא יצאו באותו יום לעבודה. הם הודיעו למעסיק ולחברת "חנן שני" באמצעותה הם הועסקו, שימשיכו בשביתה כל עוד לא משולם להם שכרם. העובדים והעובדות יצאו מהמושב ותוך דקות ספורות החלו להתקבץ סמוך לתחנת הדלק. הם חזרו בפנינו על עיקרי תלונתם כי הלינו את שכרם. בנוסף, הם טענו שהדרכונים שלהם נמסרו לנציגי חברת חנן שני ואינם בידיהם.


העובדים סיפרו כי לאחר שהמעסיק לא העביר להם את המשכורות הם פנו לחברת חנן שני וביקשו עזרה אך לא נענו. כמו כן מסרו שאין זה המקרה הראשון ושגם בעבר שכרם הולן. בקשתם העיקרית היתה שנסייע להם למצוא מעסיק אחר בעל היתרים, שישלם להם תמורת עבודתם, ובנוסף ביקשו לקבל את שכרם המולן.


הסברנו לעובדים שננסה להעבירם למעסיק אחר, אך הבהרנו שיתכן וייקח זמן רב עד שיזכו לקבל את שכרם מהמעסיק, במיוחד אם הוא מצוי בקשיים.


בעוד אנחנו מחתימים את העובדים על יפוי כוח, הגיע למקום המעסיק, מקסים אוחיון, מלווה בשני אנשים נוספים. תחילה הוא עמד על כך שהעובדים משקרים, שהוא בכלל שילם להם ומיד יוכיח לנו זאת באמצעות פקס שמפרט את הפקדות הכספים. כששאלנו אותו כמה דקות לאחר מכן היכן הפקס, הוא חזר בו ואמר שהוא לא מתכוון להראות לנו שום דבר. בנוסף הוא אמר שבמידה והעובדים לא יחזרו לעבודה ידאג שיחזרו לתאילנד.


חזרנו לתל אביב כשאנחנו משאירים מאחורינו את העובדים ללא שכר, וללא כסף לקנות לעצמם מצרכי מזון, כשברור לכולנו שצריך לתת להם סיוע מיידי. עוד באותו יום נשלח לחברת חנן שני פקס ובו דרישה להחזרת הדרכונים לעובדים.


למחרת, העובדים דיווחו שקיבלו לידיהם את הדרכונים. הם המשיכו בשביתה אך מסרו שהמעסיק מאיים שידאג שיגורשו לתאילנד אם לא יחזרו לעבודה. במקביל העבירה נציגתנו בדרום, דיווח ליחידת הסמך באזור על הלנת השכר. ואכן, למחרת הגיע למקום פקח נמרץ בשם ירון, וגבה עדויות מהעובדים.


במסגרת הניסיונות לאתר לעובדים מעסיקים בעלי היתר, התקבלה הצעה מחקלאים אחרים מאותו מושב לקלוט את העובדים. הניסיונות להידבר עם נציגי חברת חנן שני ולברר מה בכוונתם לעשות עם העובדים שלא מקבלים את שכרם – נכשלו. השארתי הודעות אצל המזכירה במשרד החברה, שנותרו ללא מענה.


כעבור ימים מספר, בשבת, העובדים העירו את המתנדבת בשעת בוקר מוקדמת לדווח לה שהמעסיק דאג לנתק את הקרוואנים שבהם הם מתגוררים מאספקת מים וחשמל. הם נשמעו מיואשים לאחר שהמעסיק חזר על דרישתו שיעזבו את המקום. התברר שהוא התחיל להעסיק במקומם פועלים פלסטינים, כך שגם אמצעי השביתה הפך ללא-אפקטיבי. בנוסף, התברר לעובדים עם החזרת הדרכונים, שהמעסיק כלל לא טרח להאריך את אשרות השהיה שלהם. הם התקשו להבין איך לאחר ששילמו סכומי כסף כה גבוהים בתאילנד (4,000-3,000 דולר) בתמורה להבטחת מקום עבודה חוקי בישראל, הם מוצאים עצמם עובדים ללא שכר, ועוד עליהם להיזהר שמא תגיע למקום המשטרה.


ביום ראשון נמשכו הניסיונות הקדחתניים לאתר מעסיקים בעלי היתר בענף החקלאות. מעסיקים אחרים במושב, שתחילה הביעו נכונות לקלוט את העובדים, חששו שהדבר ייזקף לחובתם ויעורר בעיות ואי נעימות מול המעסיק. אחרים ציינו שכבר הזמינו עובדים ותיקים מתאילנד והם מחכים ל"פתיחת השמים" כדי להביאם. החלטנו לשלוח פקסים בהולים למשרד הפנים (הממונה על ביקורת הגבולות) ולראש יחידת הסמך המתארים את מצבם של העובדים שנותרו בשטח ללא שכר וללא כסף לרכוש לעצמם מזון ואף ללא חשמל ומים זורמים, והדגשנו את חובת הרשויות לתת מענה מיידי למצוקתם.


ביום שני המשכנו עם סבב הטלפונים למעסיקים חקלאיים. מעסיקים באזור הערבה הביעו התעניינות ונכונות לקלוט עובדים. המעסיקים אף הסכימו לממן את הסעת העובדים מעמיעוז לערבה. למחרת בשעות הבוקר הגיעה ההסעה ששלחו המעסיקים מהערבה אל מושב עמיעוז. פעילה מסניף בבאר שבע התלוותה לנהג והנחתה את העובדים לצאת עם חפציהם מהמושב. תוך דקות ספורות כל העובדים כבר עשו את דרכם צפונה. בהמשך היום, על פי תיאום מראש, הגיעו העובדים ללשכת משרד הפנים בתל אביב, שם קיבלו אשרה זמנית.


למיטב ידיעתנו זו הפעם הראשונה שעובדים בתחום החקלאות מקבלים אשרה לצורך החלפת מעסיק. בערב העובדים נקלטו בערבה אצל מעסיקיהם החדשים.


ביחס לפניות הבהולות שלנו ליחידת הסמך ולמשרד הפנים לגבי הצורך של העובדים בסיוע מיידי, מיחידת הסמך לא התקבלה כל תגובה עד כתיבת שורות אלה. היועץ המשפטי של יחידת האכיפה במשרד הפנים כן טרח להשיב לנו לאחר כשבוע. תשובתו היתה שלאור הסעד המבוקש יש להפנות את הבקשה אל יחידת הסמך ולא אל משרד הפנים. עוד נשלחו בשם העובדים מכתבי דרישה אל המעסיק אוחיון בעמיעוז. במידה ומכתבי הדרישה לא ייענו, תוגש תביעה לתשלום השכר ופיצויי הלנה.

תגובות
נושאים: מאמרים

4 תגובות

  1. פחזנית הגיב:

    הסוף אמנם טוב, אבל הסיפור מסריח.

    "קו לעובד" (שיזכו לחיים ארוכים) לא היה קם אלמלא החטא הקדמון – ניצול עובדים. כשם שאנו שמחים לספר על הצלת קובנותיו של מקסים אוחיון ממושב עמיעוז, אנו מצווים להזכיר תמיד את החטא הקדמון עצמו!
    בענפים שונים (חקלאות, בנין, וכו’) פשה נגע הניצול עד כדי כך שקברניטיהם מהלכים עלינו אימים באמרם שהענפים החיוניים הללו יעברו מן הארץ אם יופסק זרם העבדים.
    האמת כמובן שונה לחלוטין. מוצריהם ושירותיהם של הענפים הללו יתייקרו אמנם, ומכירותיהם יתכווצו, אך תהיה זו פשוט שיבה לממדים ה"טבעיים" שלהם.
    מדוע "טבעיים" במרכאות? משום שמדובר בממדים הנובעים מכוחות השוק החופשי, הלא הוא הסדר הכלכלי ה"נכון" בעיני הראיסים הבכיינים הללו.

  2. עדו הגיב:

    הבעיה אינה במעסיק זה או אחר. שורש הבעיה הוא שעובד זר מקבל רשיון עבודה אצל מעסיק מסוים ואם הוא אינו עובד אצל אותו מעסיק הוא נחשב ללא חוקי. זה מאפשר מדיניות של העסקת עבדים מצד המעסיקים. בכל ארץ מתוקנת אדם מקבל רשיון עבודה כללי בתחום מסוים ולא אצל מעסיק מסוים. על זה צריך להלחם בארץ כי שינוי כזה יגרום לשינוי מהותי בתנאי העסקת עובדים זרים.

  3. שורש הבעיה הגיב:

    שורש הבעיה הוא ש"פועלים זרים" אינם יכולים להתאגד במסגרת ההסתדרות ולהנות משכר, תנאי עבודה ותנאים סוציאלים שווים לפועלים בעלי אזרחות ישראלית.
    השורש הזה מצמיח מצד אחד עובדים בתנאי עבדות ומצד שני אבטלה.

  4. עודד הגיב:

    כחקלאי המעסיק תאילנדים כואב לי לשמוע על הסיפור הנ"ל ואני יודע שזה חריג שבחריגים ו 99.9% מהחקלאים משלמים לפי החוק ובזמן.
    תמיד יש חריגים .
    אבל מה אתם מחפשים אצל חקלאי שנמא בקשיים כלכליים ,
    תסתכלו על העובדים ברשויות המקומיות ובמועצות הדתיות שם יש הלנת שכר כבר כמעט שנה ואיש אינו פוצה פה .

הגיבו לעדו

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים