הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-25 במרץ, 2004 8 תגובות

מאמרו של גיא בכור "חשיבותה של ו’ החיבור" (ynet, 18.3) הוא מאמר זדוני. המזרחן התורן אינו בוחל בשום דמגוגיה נדושה ושקופה בכדי לשרת את מניעיו ומניעי שולחיו למיניהם. שולחיו – בעיני – הם דעת הקהל הלאומנית בישראל והממסד הפאנטי שסרח זה מכבר. בכור הצהיר סופית על כוונותיו ומאמציו כפסוודו חוקר, וסיפק הזדמנות נדירה – ביהירותה ובהתגייסותה – לתהות על קנקנו. וקנקנו לצערי רווי טינה ובוז.

במאמרו מצר בכור על כך שבג"ץ משתף פעולה עם ארגונים ערביים, ובראשם עדאלה, בכך שהוא נענה לעתירות שדורשות הכרה בזכויות קולקטיביות. מבחינת בכור, זכויות מעין אלו מחזקות את הגדרת הערבים בישראל כמיעוט לאומי, שזה אסון גדול לישראל. וזה גם יוביל לקיעקוע האופי היהודי של מדינת ישראל, ועל כן חייבים חקיקה ראשית נורמטיבית או לכל הפחות – חקיקה נקודתית.


עד היום לא הבנתי בדיוק את האיום הטמון בהגדרה "מיעוט לאומי" בהקשר של הפלסטינים אזרחי ישראל. דומני שהאיום הנלווה להגדרה זו הוא ההצלחה הכי גדולה של ההגמוניה הממסדית במדינה. הרי עצם הגדרת הפלסטינים אזרחי ישראל כמיעוט לאומי, אינה גורעת בסופו של דבר ממעמדה של המדינה כמדינה יהודית. זה ייאמר להרגעת הלאומניים היהודים שחרדים לגורלה של מדינת הלאום (והדת). מה גם שהצירוף "מיעוט לאומי בתוך מדינה יהודית" הוא יותר סביר בעליל מהצירוף "יהודית ודמוקרטית". הניגודים שמתגלים בצירוף האחרון מספקים סתירות ובעייתיות שאפילו חסידיה הנלהבים של גישה זו מודים בהן. אבל לא גיא בכור. בשבילו ו’ החיבור בצירוף הנ"ל היא ה-ו’ הנכונה. ה-ו’ המושיעה.


כל קורא סביר יכול להסיק מהמאמר, המושתת על טיעונים לקויים מבחינת הלוגיקה הסבירה, שהמתקפה שבו נועדה בעיקרה נגד בג"ץ דווקא. בכור, כביטחוניסט ולאומן בלתי נלאה, קורא מפורשות להמית ביד קשה כל סיכוי להתקיימותה של חברה נאורה במדינת היהודים. זה ייעשה – לפי גישתו – ע"י חוקים מגבילים לבג"ץ. מותר לציין שמאזן הכוחות הנוכחי בכנסת מאפשר ביצוע מלאכה זו בשלמותה, ללא ניד עפעף. בג"ץ שהפך לתקוותם האחרונה של מדוכאי המדינה – עניים, אמהות חד-הוריות, נשים, ערבים – מגן על אחד מערכי היהדות החשובים ביותר: "ואהבת לרעך כמוך", ובלעדי בג"ץ, כמוסד משפטי עצמאי ומפרשן, המדינה הזו תהפוך תוך זמן קצר ליישות פאשיסטית וגזענית. ישראל תהפוך למדינה "יהודית" ללא שום ערכים יהודיים.


המתקפה על עדאלה ועל גופים ערביים ויהודיים אחרים, המנסים למסד זכויות קולקטיביות למיעוט הילידים, מלח הארץ מימי ימימה, היא מתקפה של אוזלת יד. כנראה שבכור ועמיתיו מ-פ-ח-ד-י-ם. הם מפחדים שמדינת היהודים תתייחס בשוויוניות למיעוט שחי בתוכה. הם מפחדים מזה שהשפה הערבית היא שפה רשמית במדינה. כנראה שהאותיות הערביות (שפת המקום האותנטית) על שלטי הרחובות (שהיו ערביים פעם) מעוררות אימה בנפשותיהם של מזרחנים שלא הפנימו עדיין שקיומה של המדינה הושתת על חורבנו של עם אחר. הפחד מיישות קולקטיבית הנקראת מיעוט לאומי מכרסם בתוככי "החרדים לגורלה של מדינת היהודים". אך פחד זה אינו מפריע להם בו בעת להרוס את היסודות ההומניטריים והמוסריים (שהם לב לבה של היהדות) של המדינה שלה הם כל כך דואגים.


על אף שאיני מרוצה מהתנהלותו של בג"ץ בכמה סוגיות ונושאים עיקריים,  עודני סבור שבמצב הדברים הקיים שאליו הגענו עד הלום, אין מנוס מלקרוא להיאחז באופציה הזאת כמפלט אחרון מפני חורבן טוטאלי. אם בכור דואג כל כך למרקם החיים בין יהודים לערבים, הוא לא היה מעז מלכתחילה לפתוח קופת שרצים זו. נהפוך הוא: עצם ההתקפה הזו – על בג"ץ ועל עדאלה ואחיותיה – מעיד שאין עיניו נשואות למרקם בריא ואזרחי תקין. כערבי במדינה, חשוב לי שהשפה שלי תתנוסס על שלטי הכוונה, וחשוב לי לקרוא טפסים ממשלתיים בערבית, כמו שחשוב לי שאהנה מהזכויות השוויוניות לקיומי בכבוד. אין הפרדה בין שתי הדרישות. ההסתפקות בתקציבים בלבד, ללא מאפייני זהות קולקטיבית, הופכת אותנו – הערבים – למאגר אזרחים בעלי אינטרסים פרטיים, נטולי מוסר מאחד, שישתעבדו לטובות ההנאה של מפלגות השלטון בעת בחירות.


הגדרת מיעוט לאומי מצילה אותנו מהידרדרות זו. למורת רוחו של בכור הגדרתנו העצמית אינה תלויה בו ובמזרחנים כדוגמתו. אנחנו מיעוט לאומי כי אנחנו תופסים את עצמנו כך, וכי ההיסטוריה – מה לעשות – תומכת בזה. זאת הדרך היחידה לשמר את זהותנו ועתידנו. בכור אינו יכול לקבוע בשבילי את הזהות שלי, לא האינדיווידואלית ולא הקולקטיבית. לא נוח להלך הרוח הלאומני במדינת היהודים? לא נורא. הרוב חייב לפעמים ללמוד לחיות עם מאווי המיעוט שלידו. במיוחד שהמיעוט הזה קיבל על עצמו – כפשרה היסטורית – את המדינה החדשה, את חוקיה וזכותה להתקיים – על אדמתו ההיסטורית.

תגובות
נושאים: מאמרים

8 תגובות

  1. דניאל – על זכויות קולקטיביות הגיב:

    מאמר אמיתי ונכון. גם אני קראתי את דבריו של גיא בכור המבטאים לאומנות קיצונית. הכרה בזכויות קולקטיביות פירושה גם הכרה בכבוד האדם ובכיבוד תרבותו ושפתו. כל מי שמגדיר עצמו כדמוקרט צריך להפנים הבנה זו.

  2. עדו הגיב:

    לגיא בכור מותר להאמין במה שהוא רוצה, אבל לתלות תלי תילים של פרשנות בטענה אחת שלו זה מצחיק. אני מציע לכותב המאמר לקרוא את מאמרו האחרון של מר בכור בידיעות שהיה אולי משנה את דעתו

  3. דני הגיב:

    לדעתי ד"ר גיא בכור הוא אדם רציני וענק.מי שתגובתו מלאה שינאה זה דווקא כאן.כל הכבוד לדעות שהוא מבטא כבר שנים רבות ותמיד באומץ

  4. רואה שקוף הגיב:

    להלן העובדות:
    1. אין דבר כזה "ערביי ישראל". יש פלסטינאים. עם תעודות זהות בצבעים שונים.
    2. השלמת מנהיגי הפלסטינאים-עם-תעודות-הזהות- הכחולות לקיומה של המדינה הינה זמנית.בכפוף ל"תוכנית השלבים"
    3. ראשית- גיבוש "מיעוט לאומי" מיליטנטי וכוחני, המגובש סביב קווי המתאר של הלאום הפלסטינאי.
    4. שנית- קעקוע אופייה היהודי של המדינה כ"בית לאומי של העם היהודי", על ידי תקיפה הולכת ומתגברת וחידוד הפער בין "יהודית" ו"דמוקרטית". תוך ניצול ציני ועיוות הכוונות המקוריות והלגיטימיות של מגילת העצמאות. שכן הלאום הוא יהודי והדמוקרטיה מתממשת בזכויות האזרח ולא בזכויות לאומיות. (מישהו יכול לתת דוגמא למדינה כלשהיא המתירה פעילות לאומית של מיעוט בקרבה, ועוד מיעוט המזדהה עם אויביה?)
    5. לאחר הקמת "המדינה הפלסטינאית" על שטחי איו"ש ועזה, תמשך הזליגה של שבח"ים ופלסטינאים, בין היתר במסגרת "איחודי משפחות". מי גזען יהין למנוע את ה"מצבים האנושיים" של איחוד אוהבים ואוהבות?
    6. לכל זה יתלוו פעילויות טירור רציפות, שיבוצעו על ידי "כנופיות לא מאורגנות" אשר תפקידן הוא למרר את חיי הרוב (הזמני) היהודי.
    7. והכל תוך כדי נסיונות בלתי פוסקים למנף את שנאת ישראל והציונות הרווחת בתחומי הרוח והחברה באקדמיה בארץ ובעולם, תוך שמירה על עליונות "אנשי שלומנו" השומרים על עמדתם בדיקטטורה השיפוטית בבג"ץ על ידי שיטת ה"חבר מביא חבר".
    8. טפטוף מתמשך והולך לדעת הקהל של "מודל דרום אפריקה" כחלק מהלוחמה הפסיכולוגית נגד היהודים, על מנת להגיע להגירה המונית של יהודים, ודלדול כוחה של הציונות.
    גיזרו ושמרו- זהו המתווה העקרוני אשר צפוי להביא לסיום הפרק של "הבית הלאומי".

    בואו נפשט את הדברים לרגע. או שאתם בעד "בית לאומי ליהודים בארץ ישראל" או שאתם לא. אבל קודם צריך להסיר את המסכות. ערביי ישראל אינם בעד- אלא נגד- הבית הלאומי שלנו. ומכאן צריך לחשוב מה לעשות, באופן חוקי ולגיטמי.

    אני מאתגר את עורכי האתר להשאיר את דברי כחלק מהבעת עמדות שונות, וכחלק מהשיח הדמוקרטי.

  5. "באופן חוקי ולגיטימי" הגיב:

    "השקוף" רואה נכון, הפלסטינים (ללא קשר לצבע ת"ז) הם נגד "הבית הלאומי" ליהודים בפלסטין, משום ש"הבית הלאומי" הופך אותם מושא לגירוש מארצם וממולדתם כפי שרומז "השקוף" (העכור).
    "אנחנו" (כל מי שבעד דמוקרטיה) נגד "הבית הלאומי שלנו" בלי צורך להוריד מסכות (כי אין)

  6. רואה שקוף הגיב:

    יפה. אחרי שירדו המסכות (שאין) נשארת על השולחן השאלה האמיתית: האם ראוי שיהיה ליהודים בית לאומי או לא. ואם כן- אז באיזה מחיר? (כולל עוולות לאחרים).
    אי אפשר להתייחס לשאלה בלי לקחת בחשבון את הרקע ההיסטורי. ואני מתכוון לשואה, שהיא האירוע המכוננן של מדינת ישראל. דעתי היא שמדינת ישראל היא אחד מהלקחים המרכזיים מהשואה. ועל מנת ש"לעולם לא ילכו יהודים עוד לטבח כעדר כבשים", ישראל כמדינה יהודית ודימוקרטית הינה מחוייבת המציאות. עכשיו נתפנה לשאלת המחיר. האם ראוי ומוצדק (בעולם בו אין צדק אוניברסלי) להקים את מדינת ישראל על חורבותיו של עם אחר? בעיני כן. בעיניכם לא. בעיני חוק השבות הוא (אחת) התשובות ההולמות לעניין. בעיניכם לא. בעיני אין נכון, צודק ומוסרי יותר מאשר להיחלץ לקריאתו לעזרה של כל יהודי(במיוחד יהודי) על פני הגלובוס. בעיניכם זה מוסרי להיענות לקריאה לעזרה, אך אתם מתנגדים להדגשה-להעדפת הקריאה לעזרה של יהודי דווקא. בעיני זה מוסרי להבטיח את הבית הלאומי, גם על חשבון בתיהם של תושבים שקדמו לנו (בסיבוב הנוכחי). בעיניכם לא. כך אני מבין את משמעותה של הציונות. ואתם לא. כפי שכבר אמרו לפני "ההיסטוריה והמוסר הם הזונות של המנצחים". ימים יגידו מה הם יהיו.
    והערה אחרונה- כהתייחסות לנסיון הפרסולניזציה העילג של המגיב שלפני (רק כהערה): התייחסות לגופו של אדם ולא לגופה של דיעה, היא עדות חותכת לחולשת דעתו של המגיב (אלא אם יש פה נסיון קל לדמגוגיה, שהנה אני מיד פוסל על הסף..). יש פה דיעה. תתייחסו אליה, לא אלי. ואידך זיל גמור.

  7. מיקי הגיב:

    לפי "הדיעה" שאת/ה מציג/ה בתגובה שמעלי נישול מיליוני ילידים פלסטינים מאדמותיהם, גירושם ואיסור חזרתם מוצדקים בגללי מעשי העם הגרמני ועוד כמה עמי אירופה בשואה(ששילמו וכיום משלמים על מעשיהם ועל הרכוש הגנוב).
    לפחות דעה מחוסרת הגיון זו לא מכוסה בשכבות של הכחשה ו"מוסריות" ימנית שרוב התגובות הימניות פה מלאות בהן.

    אני לא אתיחס לדעה הראשונה שהצגתה שהיא מטרידה משל עצמה("תורת השלבים"….כמה מקורי לימין!). גם את מאמרו של בכור, התומך באפרטהיד, היה קשה לקרא בלי להיתקומם.

  8. איתן חג’בי הגיב:

    תודה על המאמר. דבר אחד שצורם לי הוא הניסיון לטעון כאילו בקעקוע של הציונות יש קידום ערכים שהם "לב ליבה של היהדות".
    אני מרגיש שזה מפריע לי כיוון שיש פה, א’,
    אלמנט של התנצלות כלפי קבוצה השלטת, היהודית, התנצלות שאיננה הכרחית ואף מיותרת בעיני, וב’, לב ליבה של היהדות, כמו של שאר הדתות, אינו ואהבת לרעך כמוך, אלא סאה גדושה של שוביניזם לסוגיו ושאר רעות חולות המוצדקות במה ש"מעבר".

הגיבו ל"באופן חוקי ולגיטימי"

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים