הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות



"הילדים של ארנה", סרטו של ג’וליאנו מר-ח’מיס ודניאל דניאל (תסריט ובימוי) יוקרן בסינמטקים. יוסף ביצע פעולת התאבדות בחדרה בשנת 2001. אשרף נהרג בקרב נגד הצבא הישראלי. עלא מנהיג את גדודי חללי אל-אקצא במחנה הפליטים ג’נין. יוסף, אשרף ועלא היו שחקנים ב"תאטרון האבן". התאטרון היה חלק ממערכת חינוך אלטרנטיבית שהקימה ארנה מר-ח’מיס באינתיפאדה הראשונה במחנה הפליטים ג’נין, בעקבות קריסתה של מערכת החינוך הרשמית תחת הכיבוש הישראלי. בנה של ארנה, ג’וליאנו, הצטרף אל אימו בעבודתה עם ילדי המחנה והפך להיות במאי של התאטרון. במהלך כל שנות פעילותו במחנה הוא תיעד במצלמתו את אימו ואת ילדי התאטרון. לאחר מותה של ארנה נסגר התאטרון. שבע שנים מאוחר יותר פלש הצבא הישראלי למחנה הפליטים ג’נין. כמה ימים לאחר שהצבא הסיר את המצור חזר ג’וליאנו מר למחנה, והצטרף עם מצלמתו אל עלא שמוביל קבוצת לוחמים. במהלך שהותו במחנה גילה ג’וליאנו את גורלם הטרגי של "הילדים של ארנה". ישראל/פלסטין/הולנד 2003; 84 דקות, ערבית ועברית, תרגום לעברית וערבית. הפקה אסנת טרבלסי ופיטר ואן הייסטה. לפרטים על הסרט הקישו כאן.

סינמטק תל אביב – רחוב שפרינצק 2, 03-6060800



סינמטק חיפה – שדרות הנשיא 142, 04-8353500



סינמטק ירושלים – דרך חברון 11, 02-5654333



סינמטק ראש פינה
– רחוב דוד שוב, 04-6801453




סינמטק באר-שבע – קניון סנטר, 08-6102226



סינמטק שדרות – רחוב הדקל 4, 08-6849695



סינמטק נצרת – פאולוס השישי 04-6467138



סלון מזל חיפה – רחוב פבזנר 27. 04-8621073

תגובות
נושאים: מאמרים

17 תגובות

  1. שאולי הגיב:

    הייתי היום בסרט הזה. קשה לי לכתוב עליו.
    זה סרט שמתחיל כמו יומן משפחתי והופך ליומן של מחנה ובעצם יומן של כולנו כאן משני עברי הגבול.

    אם יש סרט אחד שאתם מתכוונים לראות השנה – זה הסרט. זה הג’נין ג’נין האמיתי.

  2. מתיתיהו שמואלוף הגיב:

    אני חושב שראוי שאכתוב מאמר דעה שלם על הסרט
    אבל באופן כללי אני רוצה לכתוב שזה בהחלט
    הסרט הכי חשוב שראיתי ושאוכל להמליץ
    על צפייתו.
    ברכות לכל מי שהיה שותף ליצירה שלו, לבמאים, מפיקות, מפיקים ושאר משתתפיםעל הסרט החשוב הזה! ועל כל הכאב, האימה, שעברה וכל הסיפור האנושי, הכיבוש.
    אין סרט אחר שמבהיר עד כמה קשים התוצאות של התודעה האשכנזית-ציונית ואסונותיה
    ושואותיה. אין סרט אחר שמראה את הזוועה של ה"אחר" המזרחי !

    לכו תראו ותחשבו האם נעים לכם בלאומיות
    המקומית ומדוע ? ועד מתי, לעזאזל, עד מתי
    יימשך הדיכוי ?!

  3. רן הגיב:

    יש מידע על הקרנות מחוץ לישראל?

  4. זהרה שרביט הגיב:

    ראיתי את הסרט הזה השבת בתל-אביב.
    בסוף הסרט, תגובת הקהל,היתה משהו שלא ראיתי מעולם.

    הקהל נשאר נטוע בכיסא, בלא שרחש כלשהו נשמע, איש לא דיבר, איש לא זז, עד שנגמרה הקרנת הכיתוביות והדליקו את האורות. ואז, אנשים קמו בשקט מוחלט, פה ושם נשמעו דיבורים חרישיים כבושים, אבל רוב האנשים שתקו. מן הלם כזה. ובשקט-בשקט יצאו מהאולם.

    השקט הזה. עדיין הולם ברקותיי כתזכורת לפרדוקס הבלתי נתפס הזה שבו אנו חיים.

  5. Samy Matar הגיב:

    זמני הקרנות בארץ ובעולם, מאמרים, תמונות, פרסים ונושאים מגוונים איפשר למצוא באתר של ארנה – הסרט והאשה… http://www.arna.info/

  6. נעמי סיגל הגיב:

    שלום שמי נעמי ואני גרה בצרפת כבר שלוש שנים רציתי רק לומר שעדיין לא ראיתי את הסרט אבל זה מאוד קשה לי להמון להבין את הסיטואציה הארצינו הכל מיקרה כאן בצרפת יש לי המון חברים מוסלמים איכשהו הם הכי מזכירים לי את הישראלים וטוב לי איתם יש לי אפילו שני מורים ערבים והם הכי אנושיים וכשאני באה לביקור בישראל היפה שלנו הם פיתאום צריכים להיות האויבים שלי למה למה למה >>>?????
    זה נורא תחשבו על אם יש ילדים שנהרגים ומתאבדים בישראל זה כי הצבא הרס להם את כל מה שהיה להם תחשבו על זה הבית המשפחה הכל ואז אתם חוזרים הביתה ויש רק אפר כמ הנורא זה ואנחנו לא כולנו קוראים להם טרוריסטים>>>> אהיי העולם העולם

  7. אורי ברייטמן הגיב:

    צפיתי בסרט בהקרנה פומבית באוניברסיטת תל-אביב, ואני חייב לומר שזה אחד הסרטים המרשימים ביותר שראיתי אי-פעם.
    הסרט הזה הוציא אותי מה"מטריקס" שבו חייתי, ולימד אותי את הדינמיקה ההרסנית של הכיבוש. כמו כן, הסרט מדגים היטב את הסימטריה המושלמת בין המחתרות הציוניות (אצ"ל, לח"י וכו’) ובין המחתרות הפלשתינאיות – אותו מאבק, אותו ייאוש, אותה תקווה.
    מקווה שמערכת החינוך הישראלית תהיה מספיק אמיצה בשביל להקרין את הסרט בשיעורי חברה.

  8. עומר צנגוט הגיב:

    כל הכבוד לג’וליאנו ולאסנת, וכמובן לארנה !
    ארנה היא הצ’ה גווארה של המזרח התיכון, האשה הפכה לסמל עוד בחייה.
    ראיתי את הסרט בסינמטק שדרות, כל-כך הזדהיתי עם הילדים, חיבקתי אותם, רציתי לדבר איתם לבקש סליחה, לאהוב אותם.
    אותם ילדים שלא הספיקו להפוך לאנשים, שויתרו על הסיכוי לחיות, לשרוד איכשהוא בים היאוש.
    אותם הילדים שביצעו את הפיגועים הרצחניים.
    אני חייל בצבא ההגנה לישראל ומשרת בחברון, אני האויב, אני הדיכוי, אני הרוע.
    לי עוד יש תקווה.

  9. לעומר הגיב:

    אחרי שאתה רואה סרט כזה האם עולות בך מחשבות שניות על סירוב?

  10. חמדי שולי הגיב:

    אני רכזת נעורים בקבוצי וצפיתי בסרט לכן
    אני מקרינה את הסרט לנוער וצעירים כולל חיילים בקבוצי בשריד בהשתתפות ג’וליאנו מר.
    אנו נערוך לאחר מכן דיון וישאלו בודאי שאלות.
    לדעתי חשוב לנו שהחבר’ה הצעירים יראו גם זוית זו של החיים הפלסטינאיים בשטחים ותהיה להם במה להתייחס. ההקרנה ביום שישי 9/7 .

  11. walid הגיב:

    אחרי שהסתיימה הקרנת הסרט נשאל ג’וליאנו על התוצאות והנזקים שנגרמו לו כתוצאת יצירתו הסרט , ענה עם כאב ממלא את ליבו:- שלל של צרות צרורות מתנפלות עלי מהמדינה וגורמים מדינים שמנסים להשביל ולשלול ממני כל הזכיות כאזרח ישראלי , למשל תבעו אותי על חיפוי לפשע , מנעו ממני לעבוד או לשתף פעולה עם תחנות ראדיו או טלוויזיה , אסרו עלי לעשות עוד סרטים , והיום אני חותם בלשכת ההבטלה .

    שוב אנחנו רואים מעשה וקיפוח מדיני ישראלי מתממש על בני האדם, והפעם על ג’וליאנו.

    ג’וליאנו פושיע חף מפשע, אשמתו משדר האמת והאכזריות הישרלאית.

  12. מ. הלוי הגיב:

    אני צפיתי בסרט לפני כחודש והוא באמת מומלץ.

    לגבי שידור הסרט בערוץ 8, אני תוהה אם החליטו לצנזר שם חלק מהסרט.
    הסרט עצמו הוא 84 דקות, ולפחות לפי הפרסומים של ערוץ 8 הוא יארך רק כשעה (מ-21:10 ועד ל-22:10). אז לאן נעלמו 24 דקות מהסרט?
    אני מקווה בהחלט שמדובר סתם בטעות בפרסום ולא בצנזורה.

  13. אכן… הגיב:

    נעשתה גרסה מקוצרת במיוחד עבור הטלוויזיה של 56 דקות, כמקובל בסרטים כאלה המוקרנים על גבי המסך הקטן. אלה הם תנאי השידור ולא צנזורה חיצונית. את הגרסה המלאה (גרסת הבמאי) ניתן לראות בסינמטקים, בהקרנות המתקיימות מפעם לפעם.

  14. יורם תומר הגיב:

    הסרט הזה חשוב, לא בגלל זה שהוא "בעד או נגד", לא בגלל זה שהוא "פרו או אנטי", אלא משום שהוא מציג את המציאות באופן אוטנטי עם פרספקטיבה של זמן, במימד של אורך חיים, ויותר משהוא מציג את הבעיה הפלשתינית, הוא מציג את הבעיה שלנו, ככובשים. יש לנו בעיה עם הפלשתינים אבל בעיקר יש לנו בעיה עם עצמנו. כשרונו של ז’וליאני הוא בכך, שכאשר החל בהסרטת הסרט הוא ידע כבר מה יהיה באחריתו, כעין נבואה. הוא לא נזקק לעיבוד, כיון שהסרט מביים את עצמו. התוצאה הסופית, מלבד היותה שעור שאותו עלינו ללמוד, הוא בעקר ראי של עצמנו, וככל שנקדים לטפל בעצמנו, כך ייטב לשני הצדדים. סוד הצלחת שליחותו של ז’ליאני הוא בכך שהוא שייך לשני צדי המתרס. הוא גם יהודי פטריוט וגם פלשתיני גאה. באשר לארנה, במשך חייה, פועלה לו קיבל הכרה בצד הישראלי, היא נחשבה כמומרת – בוגדת.
    הגיע הזמן שהיא תוכר כגיבורה לאומית – כפטריוטית ישראלית, שבתוך כל הקונפלירט הקשה, ידעה לשמור על צלם אנוש, ובכך שמרה על הגחלת של הסגולות שלנו כעם יהודי.

  15. נחום הגיב:

    סרט מצויין.
    האם אפשר להשיגו בספריית ווידאו?

  16. דלית זיו הגיב:

    כל הכבוד, סרט שעוסק בנושא שעסקו בו כ"כ הרבה, וטובע בד"כ בים של קלישאות, אבל הסרט הזה נוגע כ"כ עמוק בלי להסביר, חווים את המורכבות של הכל תוך כדי החוויה, סרט מדהים, ג’וליאנו, סחתיין עליך! שעתיים אחרי שצפיתי ועדיין עומדות לי הדמעות בגרון.

  17. אני הגיב:

    כולן מהללות את הסרט ולמרות שראיתי אותו לפני הרבה זמן כשרק יצא והוא לא זכור לי פרט פרט בצורה מושלמת,, הוא בהחלט סרט חשוב המשקף את המציאות. הבעיה היא שעד עכשיו באמת שלא שמעתי ביקורת עליו מעבר ל: "סחר חשוב מצויין משובח כל הכבוד". הסרט באמת משקף את המציאות האנושית והכואבת של הכיבוש האשכציוני. אבל… לי אישית עשה רע לראות את האלמנטים האלימים. גם בארנה – שעובדת על פורקן הכעס אצל הילד שביתו נהרס לדוגמא. הסרט נראה מנקודת מבט מאוד גברית וכוחנית. הוא בהחלט משקף מציאות, אבל אישית אני מחכה לסרט שיראה את האמת, המציאות והביקורת מנקודת מבט של נשים פלסטיניות וישראליות.

    יום טוב לכולם/ן

הגיבו לזהרה שרביט

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים