הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-5 באפריל, 2004 11 תגובות

על רקע התמונות הקשות של הצפיפות בתורים לקבלת מזון לקראת החג, דיווחו הבנקים בגאווה, שבשנת 2003 הם הרוויחו יותר מ-8 מיליארד שקל (לאחר תשלום מס). השנה שעברה, כמו קודמותיה, היתה טובות לבנקאות ורעה לעובדים. ארבעת הבנקים הגדולים (הפועלים, לאומי, דיסקונט והמזרחי) פירסמו בשמחה רבה את תוצאות פעילותם בשנת 2003. לפי שיטת הפרסום המקובלת עליהם, ארבעת הבנקים הודיעו כי הרווח הנקי (לאחר תשלום מס) שלהם עלה ממיליארד שקל בשנת 2002 ל-3 מיליארד שקל בשנת 2003, כלומר פי 3 תוך שנה אחת.

בפועל, הבנקים הרוויחו הרבה יותר, אך חלק גדול מהרווח הנקי שלהם הועבר לכיסוי חובות אבודים (מסופקים). ההפרשה לחובות שאין סיכוי לגבות אותם מתייחסת בעיקר לחובות הכבדים של אנשי האלפיון העליון. עשירים אלה קיבלו מהחברים שלהם בהנהלות הבנקים אשראי נדיב להשתלטות על חברות שונות או למימון רכישתן של חברות ממשלתיות שהופרטו, אך אינם פורעים אותו. לכן הנתונים האמיתיים של רווחי הבנקים צריכים לכלול את מה שהם מגדירים כ"רווח נקי" ואת ההפרשות שלהם מהרווח (לאחר תשלום מס) לכיסוי החובות האבודים.





































רווחי ארבעת הבנקים הגדולים
(כולל ההפרשה לחובות אבודים)
במיליוני שקלים (מחירים שוטפים)

1999 2002 2003
הפועלים 2,287 3,550 3,700
לאומי 1,934 2,322 3,022
דיסקונט 935 860 1,020
מזרחי 437 580 635
סך הכל 5,593 7,312 8,377


בין השנים 1999 ו-2003, תוך ארבע שנים בלבד, רווחי הבנקים (כולל ההפרשה לחובות אבודים) גדלו ב-50%, מ-5.6 מיליארד שקל ל-8.4 מיליארד שקל. הגידול העקבי ברווחים של ארבעת הבנקים הגדולים גם בשנות משבר כלכלי, כאשר רבבות עסקים קטנים ובינוניים נסגרו והאבטלה ממשיכה לגדול, מלמדת על עוצמתם הכלכלית האדירה, המאפשרת להם להעביר את כובד המשבר לכתפיהם של אחרים, בעיקר לכתפי העובדים.


רווחי הבנקים גדלים עקב שערי הריבית השערורייתיים שהם גובים, ובעיקר מהלקוחות הפרטיים, כלומר ממשפחות השכירים, המנהלות אצלם את חשבונותיהן, ואשר גולשות לעתים קרובות למשיכת-יתר (אוברדראפט).


בסוף חודש מארס פירסם בנק דיסקונט את שערי ריבית החובה שהוא גובה. מהפרסום עולה כי הריבית בחשבון פרטי רגיל היא כ-15%, ובמקרה של משיכת יתר – 18%. בחשבון "עו"ש משכורת", הריבית על סכום של עד 1,000 שקל היא 7.4%, ועד 10,000 שקל – 10%. וכאשר יש חריגה מהאשראי שמרשה הבנק – יש תוספת ריבית של 3.5%. שערי ריבית גבוהים כאלה, הבולטים על רקע ירידת המחירים בשנה שעברה, קיימים גם בבנקים האחרים.


נוסף לשוד באמצעות ריבית הנשך, הבנקים גם גובים כ-200 עמלות שונות, שההכנסות מהן עולות משנה לשנה. כאשר לאחרונה היה רעש ציבורי סביב מה שמכונה "עמלת שורה", הבנקים מיהרו להסכים לבטלה, אך הורידו באותה הזדמנות את הריבית האפסית שהם משלמים למי שיש עודף בחשבונו.


שר האוצר נתניהו, ששם לב לתגובות הנזעמות שנשמעו בעקבות פרסום נתוני הרווחים של הבנקים, יצא בסוף השבוע בהכרזה לפיה בכוונתו "לפעול נגד השתוללות הבנקים". אך דברים אלה של נתניהו הם דמגוגיה טהורה.


שר האוצר במדיניותו תרם רבות לגידול ברווחי הבנקים. מדיניות האוצר גרמה לירידת השכר במשק בשנתיים האחרונות. כתוצאה מכך נזקקים יותר שכירים לאשראי מהבנק (משיכות יתר). הבנקים גם מרוויחים ישירות מההפרטה שמנהל האוצר (בתור מממני ההשתלטות של חברות פרטיות על חברות ממשלתיות, בתור חתמים של הנפקות, בתור מנהלי קופות גמל בתחרות בקרנות הפנסיה). נוסף לכך, נתניהו הכריז כי בכוונת האוצר להמשיך ולהוריד את מס החברות – צעד שיגדיל עוד יותר את רווחי הבנקים.

תגובות
נושאים: מאמרים

11 תגובות

  1. יובל הלפרין הגיב:

    כשהבנקים מפסידים, המדינה מכסה את ההפסדים (כמו בנפילת המניות ב1982-). כשהבנקים מרוויחים, הרווחים זורמים לכמה כיסים מעטים.

    רווחי הבנקים זו הסתירה המוחלטת לטענה המגוחכת לפיה עם העשירים מרוויחים בסופו של דבר כולנו מרוויחים. העשירים מרוויחים יותר כשהם מוצאים שיטות טובות יותר לנצל אותנו. אותנו העובדים, או אותנו הצרכנים.
    המצב בבנקים מראה מה יהיה כשיפריטו, למשל, את הנמלים.שירות יותר גרוע ושכר יותר נמוך, כי זו הדרך היחידה לעמוד בתחרות.

    להלאים, להלאים את בנק הפועלים
    ששרי תלך לחטט בפחים.

  2. דוד הגיב:

    מה משמעות התואר המסורס? תמר גוז’נסקי היא ח"כ לשעבר מטעם חד"ש, וחברת הלשכה הפוליטית של מק"י בהווה.

    כבוד.

  3. איתן הגיב:

    איך ויתרה חד"ש על תמר. אני מקוה שחד"ש תתעשת ותחזיר את תמר למקום בו היא נחוצה לכולנו.

  4. כלכלן בדימוס1 הגיב:

    תמר גוז’נסקי נמצאת באחד המקומות הראשונים ברשימת 10 הפרלמנטרים הטובים מאז היווסדה של הכנסת. מדוע היא הוצאה מהרשימה לכנסת. מדוע עוברות רשויות החוק בישראל לסדר היום על החשדות לפיהן ניתנו על ידי בנקים מסוימים כספים אדירים לאנשים מסוימים ולמרות מצבם הכלכלי מחקו להם את החובות?

  5. משה סטשובר הגיב:

    תמר נכשלה בקירוב בין ערבים ויהודים
    וזאת משום שהערבים פלטו אותה מקרבם.
    אך כסוציליסטית אשר הבעיות החברתיות הם נר

    לרגליה, ומלחמתה בפאודליזם המודרני של בעלי ההון הוא מושכל ןחכם. לכן מקומה במפה הפוליטית הנוכחי להצטרף לתנועת יחד .
    וישכילו מנהיגי יחד לצרפה לשורותיהם

  6. ניצן הגיב:

    תמר הוצאה מהרשימה לכנסת משום שלטעמם של "המושכים בחוטים "היתה פחות מידי אנטי ציונית. אם תצטרף לתנועת השמאל החדשה ישמחו רבים להצביע עבורה.

  7. שאדי הגיב:

    לפי תקנון חד"ש אין אפשרות להיות מועמדת לכנסת לקדנציה רביעית.

    במזכירות חד"ש תמר קיבלה יותר מ’ 70% מהקולות לקדנציה שלישית בכנסת, כל הדיבורים שהיא "סולקה" ע"י הערבים מצחיקים, שלא לדבר על הצטרפותה למפלגה שמנהיגיה מדברים על בעייה דמוגרפית ורוצים לצרף את ישראל לנאטו.

  8. אלעד הגיב:

    אין ספק שתמר גוז’נסקי מציגה את התמונה הכלכלית העדכנית,היום כמו בעבר,במדינת ישראל.הבעיה המרכזית אינה ,לעניות דעתי,המדיניות הכלכלית הניאו-ליברלית אותה מנהלת ממשלת שרון,כי אם חוסר המעש בו נתפס השמאל,על כל אגפיו.יש ליצור מסגרת חברתית כוללת לטיפול בעוולות הממשלה ולהבין כי אנו שבויים ונשלטים ע"י בעלי ההון,שכידוע מהווים חלק קטן מאוכלוסייתה של ישראל.

  9. ישי הגיב:

    כל ריבית היא ריבית נשך. הריבית הבנקים בעצם קיומם מחריבים את חיינו. היטיב לבטא זאת יותר מכל ברטולד ברכט שאמר: "מה זה כבר לשדוד בנק לעומת להקים בנק?"

    ובכלל, אני לא מבין, זו כתבה על בנקים או כתבה על תמר (גוז’נסקי)?

  10. איתן הגיב:

    תגובה לאורח יניב

    חבל שאתה מתמכר לשעשועי סרק במלים.

  11. אורח_יניב הגיב:

    הכתבה לוקה בחוסר הבנה בסיסי של מערכת הבנקים ושל השפה העברית.

    "בפועל, הבנקים הרוויחו הרבה יותר, אך חלק גדול מהרווח הנקי שלהם הועבר לכיסוי חובות אבודים (מסופקים). "

    – רווח נקי הוא רווח *לאחר* הוצאות חובות אבודים. חובות אבודים הם ההוצאה העיקרית של הבנק. לידיעת הקוראים: בנק הוא מתווך פיננסי, הוא מתוון בין חוסכים לבין לווים.
    כאשר אדם חוסך כסף בבנק הבנק מלווה את החסכון ליזם. אם היזם מפסיד את הכסף החוסך עדיין מקבל את כספו בחזרה – הבנק לוקח את הסיכון שבאיבוד החוב.
    סיכון עולה כסף – פרמיית סיכון. הריבית והעמלות שהבנק גובה הן תשלום עבור הסיכון.

    "הגידול העקבי ברווחים של ארבעת הבנקים הגדולים גם בשנות משבר כלכלי, כאשר רבבות עסקים קטנים ובינוניים נסגרו והאבטלה ממשיכה לגדול, מלמדת על עוצמתם הכלכלית האדירה, המאפשרת להם להעביר את כובד המשבר לכתפיהם של אחרים, בעיקר לכתפי העובדים."

    – פרופוגנדה סובייטית.
    הגידול ברווחי הבנקים בא בעקבות ריבית מאוד גבוהה בבנק ישראל, ללא קשר למצב השוק. ריבית זו מאפשרת לבנקים לגבות ריבית גבוהה על חובות.
    הסיבה לריבית הגבוהה היא הוצאות הרווחה האדירות של ישראל אשר גורמת לגירעון כרוני. כדי לממן את הגירעון ממשלת ישראל לוקחת הלוואות. כדי להשיג הלוואות למימון רווחה, אשר אינה השקעה מועדפת בעיני המשקיעים בניו-יורק, צריכה ישראל להבטיח ריבית גבוהה מאוד.

    הסיבה לעליה ברווחי הבנקים היא בראש ובראשונה מדיניות הרווחה של ישראל.

    "נוסף לשוד באמצעות ריבית הנשך"

    – שימוש לרעה בשפה העברית.
    "שוד" הוא לקיחת דבר ערך תוך איום בכוח פיסי.
    לפי הגדרה מילונית זו, גביית ריבית אינה שוד כיוון שהלווה אינו מאוים בכוח.
    לפי הגדרה מילונית זו, מיסים הם שוד, שכן משלם המס עושה זאת בעקבות איום בכוח.

הגיבו לניצן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים