הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-19 באפריל, 2004 16 תגובות

במובן יסודי אחד אין ספק שקובה אינה מדינה דמוקרטית. אין בה אפשרות להקים מפלגה פוליטית המתנגדת למשטר. גם ללא "המרכסיזם הסובייטי" לא יעלה כלל על הדעת לערער על עובדה זאת: מדינה החיה במצור שכזה, שמיליונים מאזרחיה היגרו ממנה, חיים לידה ומשוחדים כנגדה (630 פעם ניסו כבר להתנקש בחייו של נשיאה), אינה יכולה ואינה רשאית להתיר את הקמתו של כוח עוין בתוכה, שיאורגן וימומן על-ידי אויביה.

אולם בתנאים אלה, בנוסף לעובדה שאין כנראה קושי לומר בקובה את כל העולה בדעתך, לקובנים ולזרים (שני מדריכנו, העובדים במוסדות של המדינה הם לנו הוכחה ניצחת) יש בקובה סדרי שלטון המאפשרים לאזרחים להיות מעורבים במה שקורה, גם בביקורת וגם בשיפורים נקודתיים. בפשטות המבנה הוא:



  • בתחתית הסולם נבחרים ועדי רחוב – CDR. (ראינו מרחוק כנס רחוב כזה). חילברטו (עליו בהמשך) אומר: "המתנגדים למשטר אינם באים לפגישות… אנשי הוועד אינם פונקציונרים ואחרי שעות העבודה הם מטפלים בבעיות המתעוררות ברחובם, אומרים שגם בבעיות משפחתיות. לכל ועד כזה יש ראש ועד ואחראי אידיאולוגי העוסק כנראה בחינוך התושבים".

  • נציגי ועדי הרחוב (יש רחובות קטנים וגדולים כמובן), נפגשים בוועדי השכונות המטפלים בטריטוריות רחבות יותר; ועדי השכונות שולחים את נציגיהם לוועדים העירוניים; הם שולחים נציגים לוועדי הפרובינציות, והפרובינציות שולחות נציגים למועצה הלאומית.

  • המועצה הלאומית היא "מעין פרלמנט" הנפגש פעמיים בשנה. בין ישיבה לישיבה מתקיימת פעולתן של ועדות רבות הכוללות נבחרים ואנשי מקצוע (חינוך, בריאות, תרבות, ספורט וכו’). הבחירות לפרלמנט הזה מתקיימות אחת לארבע שנים. יש רשימה אחת הכוללת את נציגי הוועדים השונים ואישים מפורסמים במדינה בתחומים שונים. כל בוחר רשאי כמובן למחוק שמות שאינם נראים לו או למחוק את הרשימה כולה (מכאן ידיעת אחוז המתנגדים של חילברטו: 5%-7% מוחקים את הרשימה כולה ומוסיפים גידופים נגד קסטרו).

  • המועצה הלאומית בוחרת מוסד מצומצם יותר שממנו נבחרים שרי הממשלה, ראש הממשלה והנשיא (שהם כמובן איש אחד).

לחילברטו חשוב לציין שהמפלגה אינה חלק מסדרי השלטון במדינה ונמצאת תמיד בצד המערכת השלטונית. כאמור, תנאים למעורבות אזרחית יש כאן, דמוקרטיה פוליטית אין.


לנושא הדמוקרטי ראוי להוסיף משהו על מעמדה של הדת במדינה. מאז ביקורו של האפיפיור בקובה (1998), ועוד לפני כן, חל שינוי משמעותי במעמדן של כל הדתות במדינה. כיום הכנסיות פתחו מחדש את שעריהן ועל פי הדעה המקובלת אזרחים קובנים רבים מבקרים בהן לעתים מזומנות, אך אינני יודע כמה אזרחים ומהי מידת הביקורים. אבל דבר אחד ברור: אין כיום סתירה בין אמונה דתית לבין חברות במפלגה הקומוניסטית הקובנית. יש כנראה מספר חברים המשלבים בין השנים.


ועוד על דמוקרטיה וזכויות אדם בקובה. מובן שאין מקום להשוואה בין זכויות אדם בקובה לבין מה שקורה בתחום זה במדינות לטינו-אמריקאיות שונות, בהן נחטפים מתנגדי שלטון ברחובות ונרצחים במחשכים. גם שחיתויות שונות של משטרה ושלטון הן מינימליות. כך גם לדברי ספר הדרכה שהבאנו עמנו. אגודות שונות להגנה על זכויות אדם אינן מוכרות בקובה והן נאסרו על מנת להגן על ביטחון המדינה. ידוע לכל כי משרד האינטרסים האמריקאי, הקיים בקובה במקום שגרירות, מעורב בפעילויות הללו ומנסה ללא הרף לארגן דרכים להפלת המשטר.


האם זה אומר שצריך להסכים לכל מאסר או הוצאה להורג בקובה (והיו חמש הוצאות להורג בשנה שעברה)? הימים הרעים האלה חלפו לבלי שוב. הסולידריות ואף ההערצה לכוח עמידתה, אינה מונעת ביטויי התנגדות ואף מחאה ציבורית למעשים שליליים הנעשים בה.


ביורוקרטיה קובנית ושאר תופעות שליליות


לא חסרות בקובה תופעות שליליות שאין להן קשר הכרחי עם הבלוקדה האמריקאית, אם כי הן נוטות להסתתר מאחוריה. הבולטת ביותר בה נתקלנו היא הביורוקרטיה. הבאנו עמנו מכתב מ"האגודה לידידות בין ישראל לקובה", המצהיר שאנו "כשרים". כאשר הבאנו אותו ל"בית הידידות עם העמים" בהוואנה, וניסינו לקבל אישור לביקורים, למרות שהתקבלנו בסבר פנים יפות, נכשלנו כישלון חרוץ. נאמר לנו שהמכתב צריך לנדוד ממשרד למשרד, ורק כאשר יאושר בחתימתה של האישיות המתאימה הם יוכלו להפעילו. ובכל זאת ערכנו ביקורים רבים ללא אישור.


האם זה סביר? האם זה נכון? דווקא מדינה הנתונה במצור כזה, הזקוקה כל-כך לסולידריות, אסור לה שכבלים ביורוקרטיים יכבלו את ידיהם של הבאים לראותה. מה שאינו מונע תנאים מגבילים מבחינה ביטחונית כמו ביקור עם מלווים קובניים מוסמכים, מניעת צילומים במקומות אסורים וכדומה. אני מאמין שככל שתגבר התיירות ותגבר הסולידריות תוסרנה מגבלות ביורוקרטיות כאלה, אם כי אולי תצמחנה אחרות במקומן.


אנו מבינים היטב את הבעייתיות שבקיום יחסי ידידות בין התיירים לאזרחים קובנים. אולם יחסים כאלה קיימים, והם מתפתחים ויתפתחו עוד יותר בעתיד. על כל פנים, שימת מכשולים ביורוקרטיים בפניהם כמו האיסור שהוטל עלינו להזמין את המדריך שלנו לארוחת ערב במלון, זוהי בדיחה אווילית וחסרת שחר.


יש גם כמובן את כל גווניו של השוק השחור הקובני. איך קובני ישיג דולרים שאינו נמנה עם אלה המקבלים אותם כדין? איך "רכש" לו הקובני סיגרים כדי למוכרם בשוק השחור? נסענו עם כמה "נהגי מוניות" שאינם נהגי מוניות כלל כי אם נהגים של פקידים בכירים, או הפקידים עצמם, המשתמשים במכוניות השייכות למשרדים בהם הם עובדים להכנסה דולרית שמחוץ לחוק או בצדו. האם יתכן שמורים המקבלים את שכרם בפסות (סגן מנהל בית-ספר על יסודי מקבל 600 פסות לחודש) לא יחפשו שעורים פרטיים שגם הם "בצד החוק" או פרנסות צדדיות אחרות?


זהו רק קומץ מהבעיות שנתקלנו בהן ויש עוד רבות הדומות להן. אין לנו ספק שהן אינן ניתנות לחיסול מלא בגלל המצור ובגלל הקשיים שבבנייתה של חברה סוציאליסטית, יצור חדש בעולמנו. אולם הן בהחלט ניתנות לצמצום גם בתנאים הקיימים. חיוני כמובן שקובנים, בעיקר אלה המחייבים את המשטר, יתנגדו להם וילחמו על פתרונות נקודתיים או כוללניים יותר כדי לשנותם; וגם אנחנו, הסולידרים עם קובה וחיים מחוצה לה, לא נמנע עצמנו מלבקר מה שראוי לביקורת ושתיקונו ישפר בהדרגה את חייהם של הקובנים.


מספר דעות מסכמות


איך ניתן לסכם ביקור כה מהיר וכה חשוב? ניתן לעשות זאת באמצעות שלושה קובנים אשר את דעתם שמענו על המציאות הקובנית כמכלול.



  1. חילברטו, מהפכן ותיק ונאמן, מודע מאוד לבעייתיות של שתי הכלכלות אולם אינו חושב שיש מוצא מהן (הוא כלכלן במקצועו). את כל המעשים הנעשים כלכלית מחוץ לחוק הוא אינו מכנה "מעשים נגד החוק" כי אם "בצד החוק" (מדובר במכלול הקשרים המבוצעים על-ידי הקובנים בין כלכלת הפסות לבין הכלכלה הדולרית). לעומת זאת הוא חושש באמת מפלישה אמריקאית לקובה שתבוצע כמהלומת נגד לשינויים המהפכניים המתחוללים באמריקה הלטינית (ונצואלה היא בעיניו המרכז ולא ברזיל). במקרה של פלישה כזו, הוא מאמין בהתנגדות נחרצת של העם הקובני.

  2. שמעון (או סימון), אחד משני המדריכים שליוו אותנו, צעיר בן 32, בעל השכלה וידע רב-תחומי, מדעי, היסטורי, תרבותי ואומנותי שלא יאמן. פרש מעבודתו המדעית, חקר האיידס, ועבר עם ידע לשוני עצום לתיירות מסיבות כלכליות. הוא אינו חבר המפלגה אבל חבר בארגונים ציבוריים שונים, בהם "הארגון להגנת המולדת" ואם ייקרא, יצא לחזית. סיכומו הוא כזה: (הוא לא יצא מעולם מגבולות קובה) לכל משטר ולכל חברה יש צדדים חיוביים ושליליים. החיוב במשטר הקובני עולה בהרבה על השלילי שבו ולכן הוא תומך בו בכל מאודו.

  3. אריאל (מדריכנו השני), למד מתמטיקה ופיסיקה במגמה למצטיינים, באוניברסיטה למד אנגלית מתוך רצון, כלכלי בעיקרו, לעבוד עם תיירים. הוא אינו מאמין באידיאולוגיות ולא מאמין לפוליטיקאים ("אסרו דולרים והתירו", "סגרו כנסיות ופתחו"). הוא מאמין מאוד בכך שאדם חייב לדאוג לעצמו, למשפחתו וחבריו, ובאמת עושה את כל השלושה. רוצה מאוד לחיות גם מחוץ לקובה כדי לראות עולם אחר.

אלה הן שלוש דעות של אזרחים קובנים, רציניים כל אחד בסוגו. אין לנו שמץ של ספק ששלושתן קיימות בקובה במידות רחבות אולם על הפרופורציות ביניהן איו לנו מושג. ואיך יצאנו אנחנו מקובה? אין לי ספק שיצאנו אוהבים מושבעים של העם הקובני, מעריצי מדינתו המרתקת ומודאגים לעתידה.


אהבתנו התחזקה מדי ערב באירועים של נגינה וריקודים סוחפים, של חום אנושי וצבעוני כל-כך; הערצתנו קיבלה חיזוק מיוחד ביומנו האחרון בהוואנה, כאשר עברנו ליד האוניברסיטה לרפואה לסטודנטים מארצות אמריקה הלטינית (השנה התקבלו 1,600 נוספים), וזאת בנוסף לאלפי הרופאים הקובנים המשרתים בארצות אלה. חששותינו גברו מהשילוב בין הפחד מפלישה אמריקאית צפויה לבין כלכלת הפסות ולגל הכלכלה הדולרית המציף, כנראה בהכרח, את המדינה.


מה יהיה גורלה של קובה אחרי פידל קסטרו? אין שאלה הנשאלת בקובה יותר משאלה זו ואין שאלה המבטאת יותר ממנה את ההערצה העצומה לאיש, החורגת, למיטב הבנתנו, מעבר להסכמה מלאה עם המשטר הקובני. על כך השיב חילברטו: "לא יהיה כלום. הכל יהיה כשהיה". אבל כאן בדיוק חדלה האופטימיות של האיש הוותיק והנאמן הזה להיות סבירה בעינינו; ולא שמענו שניסיונות להתנקש בחייו של פידל קסטרו חדלו.

תגובות
נושאים: מאמרים

16 תגובות

  1. צור שפי הגיב:

    פולחן האישיות שעושה פתר לקסטרו מזכיר לי את הפולחנים שעשו לסטאלין. כל דמוקרטיה עדיפה על עריצותו של קסטרו.

  2. לגזען הגאה | אורי וולטמן הגיב:

    הניסיון להשוות את המצור האימפריאליסטי על קובה לבין ההתנגדות האנטי-אימפריאליסטית של העמים הערביים (ובראש ובראשונה העם הערבי-הפלסטיני) לדורסנותה של מדינת ישראל, הוא אומלל למדי.

    ארה"ב מונעת תרופות ומצרכים מהעם הקובני בשל האיום שקובה הסוציאליסטית מהווה עליה. לא איום צבאי, חלילה. קובה על 11 מיליון תושביה וצבאה הקטן, אל מול ארה"ב עם 250 מיליון תושביה והצבא החזק ביותר בעולם, זה "לא כוחות".

    "האיום הקובני" הוא קיומה של שיטה חברתית-כלכלית סוציאליסטית, השונה מהותית מזו הקפיטליסטית. ארה"ב חוששת שמעמד הפועלים האמריקני יביט 80 מיילים דרומה ממיאמי אל ארץ שבה אין גזענות, שבה אין ילדים חסרי בית, שבה אף אם חד-הורית לא צריכה לדאוג לבריאות ילדיה, ארץ שבה מועמדים לבחירות לא שופכים מיליוני דולרים של מימון מבעלי-הון על קמפיין יקר (ואז מנצחים, כמו בוש, בגלל תעלולים בקלפיות בפלורידה).

    האמברגו האמריקני על קובה הוא מעשה נפשע, ריאקציוני, שכל אדם דמוקרטי (אפילו לא סוציאליסט), צריך לצאת כנגדו.

    ההשוואה בין פשע זה, לבין ההתנגדות הפלסטינית לכיבוש היא מצחיקה. העם הערבי-הפלסטיני קם נגד מדינת ישראל בכדי להגן על עצמו, על חירותו ועל אדמתו כנגד הפשעים שישראל מבצעת כנגדו בהווה (הפקעת אדמות, מעצרים מנהליים, גדר האפרטהייד) וביצעה בעבר (נכבה).

    אילו עוולות ביצע העם הקובני נגד ארה"ב? נאדה. הוא בסך-הכל העז לרצות לעצב בעצמו את גורלו ועתידו, בלי תלות בהון-הזר וברודנים-מטעם.

    אה, וכשאתה כותב ש-"חופש הביטוי הוא ערך עליון בשבילי" כוונתך שהציונות (התנועה שאתה תומך בה בכזו גאווה) נתנה את זכות השימוע לערביי מג’דל ובירווה לפני שגירשה אותם מבתיהם, הלא כן?

  3. מעניין מאוד הגיב:

    דווקא במדינות קפיטליסטיות, אנשים לא יעברו מעיסוק במדע לעיסוק בתיירות מ"סיבות כלכליות". עוד סממן הצלחה לשיטה הסוציאליסטית.

  4. איריס הגיב:

    ואכן, כמו שהסברתי לך קודם, זה באמת המצב הקיים.

    במדינת ישראל אסור להקים מפלגה שאינה תומכת בכך שהמדינה תהיה מדינה יהודית (חד"ש, בל"ד, רע"מ וכו’ כולן חתמו על הכרה בעיקרון זה במצע שלהן)

    על אחת כמה וכמה אסור לקבל מימון מגורמים "אויבי ישראל".

    להבדיל מבקובה, בישראל קיימת הפלייה ממוסדת של אנשים לפי קריטריונים גזעניים –

    אני נגד, אבל מה זה עוזר לי?

  5. ישראל פוטרמן הגיב:

    לגבי דוד מרחב, רק יתיר קסטרו קיום של אופוזייה מפלגתית ויכריז על בחירות חופשיות וקובה תהפך באחת למדינה סוציאליסטית. השקפה זאת היא עורבא פרח. בנסיבות העולמיות הקיימות, כשהאימפריאליזם במלוא כוחו, אפשרות של סוציאליזם אינה קיימת. לואקום הזה תכנס ארה"ב (בכוח בכוח או בכוח הממון) וקובה תהפוך ממדינה טוטאליטרית (שאכן היא כזאת) הנאבקת בכוחה (הדל) באימפריאליזם (מרצון או בכפיה), למדינת דרום ומרכז אמריקה. אלו שתי אפשרויות (רעות) אבל ברור למהפכן במה הוא נאלץ (בשלב זה) לתמוך. אגב, המשטר בקובה הוא עדיין הרע במיעוטו לעומת משטרים אחרים העומדים במאבק מול האימפריאליזם (ולא משנה מאיזו אידיאולוגיה)

  6. ציוני גאה / אני מסמפט את העם הקובני הגיב:

    מעולם לא כתבתי שאני תומך באמברגו נגד קובה.

    אני פשוט לא מתלהב מהשיטה הפוליטית שם. אני לא מבין מדוע אם קסטרו חושב שהוא כל כך פופולרי הוא חושש לעמוד בבחירות חופשיות ?

    בואו נמשיך ונדון על הנושאים האהובים על אנשי הפורום…אימפריאליזם וציונות.

    טני מבקש מאורי, איריס וחבריהם לחשוב דקה על הנקודות הבאות

    1. מדוע האימפריאליזם המערבי (והציונות לשיתטכם) מגונה ? שאלה תמוהה במבט ראשון אני יודע. אבל אם נשפוט את תקופות ההיסטוריה במושגיהן הן ולא על פי מושגנו (מאה עשרים ואילך) נבין שמסעות כיבוש אימפריאלים היו לחם חוק מאז ומתמיד:. האימפריה הרומית, החליפות הערבית, האימפריה העותומנית שהתדפקה על שערי וינה מספר פעמים. מדוע אסור היה לארופאים במאות 16-19לעשות מה שעשו קודמהם .

    2. כתרגיל מחשבתי הבה נניח שמדינת ישראל קמה בחטא רחמנא לצלן. היום אנו 56 שנה אחרי. יושב כאן עם בן 5 מליון איש המגדיר את עצמו כעם. רובו נולד אחרי 48′ . מה התוכניות שלכם לגביו? מדינה חילונית דמוקרטית ? הצחקתם אותי. חילונית כמו חמאס דמוקרטית כמו סוריה.

    3. שאלה היפוטטית נוספת במדינה הזו יקומו שני בחורים יהודים מאחד הקיבוצים ויירו על ניידת של שוטרים ערבים בצומת דרכים. מה לדעתכם יקרה בקבוץ ו…לקבוץ ?

  7. דוד מרחב הגיב:

    דני פתר מזכיר לי, בדו"ח שלו, כתבות שקראתי בעיתונות הקומוניסטית הישראלית משנות החמישים והשישים על הדמוקרטיה המדהימה השוררת בברית המועצות. קאסטרו איננו מתיר חירויות פוליטיות אמיתיות בקובה, ובכלל זה מפלגות מהפכניות נוספות וארגונים המוניים, ייצוגיים, ישירים ועצמאיים של הקובנים, כי הוא יודע שהדמוקרטיה שלו היא בלוף אחד גדול.

    אני מציע לקוראים לקרוא ספר תעמולה סובייטי בהוצאה ישראלית המפרט, כמו דני פתר, את המבנה הדמוקרטי מאד של ברית המועצות. כל המועמדים הם חברי המפלגה הקומוניסטית או כאלה שמצדדים במפלגה אך לא חברים בה, כל המועמדים תומכים בשלטון ואינם מותחים עליו ביקורת ממשית וכולם מסוננים היטב על ידי המדינה.

    הפיקציה של הדמוקרטיה היא הדבר הכי עצוב במדינות טוטליטאריות. האמונה בפיקציה הזו והצדקתה בשם ‘המהפכה’ היא הדבר הכי מגוחך מבחינת מצדיקי הפיקציה הזו. השאלה מה יקרה אחרי שהמשטר הזה יתמוטט והקובנים יפגינו את הזעם ואת המיאוס שלהם כלפי משטר דיקטטורי שכזה. הלא גם אז יבואו חשבונות הנפש הגדולים של פתר ואוהדי קובה אחרים, שחושבים שבשם המהפכה מותר ואף רצוי לדכא טרוצקיסטים, אנרכיסטים וסתם ליברלים.

    והמתקפה של אורי וולטמן על הציוני הכותב כאן היא מיותרת, כי מדובר בליברל התומך בקיום מפלגות פוליטיות אנטי-ציוניות ומן הסתם כנראה מזוהה עם מפלגה כמו יחד. אך הטוטאליות של שלילת כל החירויות הדמוקרטיות והפוליטיות הפכה להיות כל כך מאוסה במזרח אירופה, בברית המועצות לשעבר ובכל העולם כמעט, עד שנראה שנטורי קרתא של הסטליניזם פשוט היסטריים שצריך להזכיר להם: ברית המועצות קרסה. וטוב שכך.

  8. גלילי הגיב:

    מאמריו ודעותיו של פתר וחבריו מזכירים לי נשכחות. אותם אנשים הללו את המשטר בברית המועצות ואת הדברים השליליים תארו כסטיות שגיאות וכד’.
    עם כל הכבוד פתר לא היה תייר רגיל המשטר הראה לו את מה שרצה להראות .
    התאור של הדמוקרטיה הקובנית ממש מצחיק אותי . אנשים שלא תומכים במשטר לא באים לכנסים . (לכנסים באים ונבחרים רק אוהדי המשטר )."הפרלמנט" נבחר אחת לארבע שנים ומתכנס פעמיים בשנה. לא מחוקק חוקים ולא מפקח על הרשות המבצעת ( קאסטרו ).לא רחוק היום ואפשר יהיה לבדוק את הנחתי שעם מות קאסטרו כל המשטר "המושלם" הזה יתמוטט והיה כלא היה.מציע לך לשאול תיירים "רגילים" הבאים לקובה התרשמותם שונה לגמרי משלך.

  9. דוד מרחב הגיב:

    אני לא רוצה להיות האופוזיציה לקאסטרו מאחר שאני לא מכיר בלגיטימיות שלו ושל שלטונו. גם לא ברור לי בכלל מה משמעות המושג ‘מדינה סוציאליסטית’ והאם יש אפשרות לחבר בין משטר של כפייה בדמות מדינה לבין סוציאליזם. אבל נעזוב את זה בצד.

    אני רואה צורך בקיומה של חברה קומוניסטית המבוססת על מועצות עובדים, אסיפות עממיות, ועדים מפעליים ועוד. הקביעה שהאפשרות של סוציאליזם איננה קיימת היא מתאימה במיוחד לאוהדי קובה, המכירים בכך שמדובר בקפיטליזם מדינתי אך טוענים שקפיטליזם מדינתי הוא עדיף על פני קפיטליזם ‘רגיל’ בשירות האימפריאליזם.

    אני לא מחפש את ‘הרע במיעוטו’ ולא את האוטופיה; אני לא מחפש את המשטר שיתנגד לאימפריאליזם. אני רוצה בחברה סוציאליסטית באמת, חברה הנשלטת על ידי האנשים בעצמם, וזה בהישג ידינו. כל המעמדות השליטים, בכלל זה הביורוקרטיות השונות, מתנגדים לחברה קומוניסטית באמת.

  10. ציוני גאה / אין כמו דמוקרטיה הגיב:

    "במובן יסודי אחד אין ספק שקובה אינה מדינה דמוקרטית. אין בה אפשרות להקים מפלגה פוליטית המתנגדת למשטר. גם ללא "המרכסיזם הסובייטי" לא יעלה כלל על הדעת לערער על עובדה זאת: מדינה החיה במצור שכזה, שמיליונים מאזרחיה היגרו ממנה, חיים לידה ומשוחדים כנגדה (630 פעם ניסו כבר להתנקש בחייו של נשיאה), אינה יכולה ואינה רשאית להתיר את הקמתו של כוח עוין בתוכה, שיאורגן וימומן על-ידי אויביה."

    מילים כדרבנות מפי חסיד ותיק של השיטה מרקסיסטית.

    אבל מה דעתכם על

    ישראל מדינה החיה במצור שכזה, שמיליוני ערבים חיים לידה , בתוכה ומשוחדים כנגדה (60 התראות לפיגועים ביום !) , אינה יכולה ואינה רשאית להתיר את הקמתו של כוח עוין בתוכה, שיאורגן וימומן על-ידי אויביה."

    המסקנה הנובעת היא לאסור קיום של מפלגות אנטי ציוניות.

    אני נגד כי חופש הבטוי הוא ערך עליון בשבילי

  11. י.פ. "בהישג ידנו" הגיב:

    אם זה בהישג ידנו אז אין כל ויכוח ביננו (כנראה שמספיק לומר "בהישג ידנו" כדי שיהיה בהישג ידנו)

  12. לגלילי הגיב:

    אם קראת בעיון את מה שכתב דני פתר, המשטר לא "הראה לו את מה שרצה להראות" – מכתב ההמלצה אבד בנבכי ונפתולי הביורוקרטיה הקובנית, כך שדני פתר ערך "ביקורים רבים ללא אישור".

    כמו כן – מה אומרים תיירים "רגילים" על קובה?
    למה שלא אחד מהם יכתוב כאן על נסיונו?

    • קובה באמת הגיב:

      מה הם רואים ? הם רואים מדינה מיושנת, ענייה עד גועל ורקובה.
      הם רואים עם עצוב ומדוכא שמתעלק על תיירים כדי להוציא ממנו לירה לקנות פיסת לחם.

      התיירים רואים בנות שיודעות קרוא וכתוב, אבל על קרקפתן יבלות מזוהמות כי אין להם שמפו וסבון.
      הם רואים עיר מתפוררות, שוטרים, מחסור חמור באוכל, ובמצורים בסיסים, בתושבים עניים ומיאושים שרק כמהים לשמוע על העולם בחוץ.
      הם לא רואים הומלסים אבל רואים מילונים שחיים בבתים עתיקים שלא תוחזקו כבר מאז העצמאות מספרד , בחדרים מעופשים, ובצפיפות איומה, ובביוב ברחוב. ותמסודות השכלה חינמית שאין לה באמת משמעות אקדימית כלשהי מחוץ לקובה, רואים שירותי רפואה רחבים שמפגרים בהרבה מהמערב וסובלים ממחסור חמור בתרופות וטכנולוגיה.

      אין לי ספק שכל חכמי-הגדה יעדיפו לעבור ניתוח במדינה קפטליסטית איומה כמו ישראל או ארה"ב מאשר להתבשם מהרפואה הנהדרת של קובה העלובה. שלא נדבר על איפה לגור חח

      10 שנים עברו ומצאתי במקרה את הכתבה- כבר התחילו רפורמות שהם גם בסהכ ניסיון לשמר את הדיקטטורה של קסטרו במקומה אבל זו תחילתה של תהליך של יציאה לחופשי, ונטישה של הקומוניזם הדיקדנטי והכושל לעבר החופש.

  13. Yotam הגיב:

    just one more perspective – all the persons refered to as part of the comettes etc’ are all men. Women, it seems, are destinated to other, complying, proffesions (but that’s, of course, not only in Cuba)

  14. יותם, אתה טועה הגיב:

    ישנן נשים רבות בוועדים להגנת המהפכה. בכלל, בקובה, גברים משתתפים בעבודות הבית ונשים עובדות ולומדות באותה מידה כמו גברים. לא אגיד שאין שם סקסיזם, מאצ’ואיזם וכיו"ב, אבל המצב שם (גם) בעניין זה הרבה יותר טוב מאשר במקומות אחרים.

    מהיכן היסקת שבוועדים יש רק גברים ?

    יורם בר-חיים

  15. גלילי הגיב:

    שוחחתי עם זוג שחזרו זה עתה מטיול בקובה וקוסטהריקה . המראות שנחקקו בזכרונם הם עוני מדכא . ילדים קבצנים שרצים אחריהם ומבקשים דולר שוק שחור תחזוקת בתים ירודה ביותר . הם נזקקו למרפאה וההתרשמות הייתה מרפאה של קופת חולים בשנות ה 50. האם הם היו בארץ אחרת ? מה קרה לכם ? גם כאשר ביקרו את ברית המועצות התירוץ היה שהיא תחת איום אמריקאי.
    אם המשטר הזה כל כך טוב מדוע 6 מיליארד אנשים לא מאמצים אותו ורק 11 מיליון חכמים מצאו פתרון לכל בעיות העולם . לא תוכלו להתעלם מכך כי כל הנסיונות לישם מעשית משטר סוציאליסטי נכשלו כשלון חרוץ. ברית המועצות וייטנאם וסין מתקרבות והולכות למשטר קפיטליסטי. מדינות מזרח אירופה מצטרפות לאיחוד האירופי ואתם בשלכם עומדים נפעמים משליט דיקטטור ש"נבחר" לכל חייו.

הגיבו לקובה באמת

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים