הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-24 באפריל, 2004 13 תגובות

השבוע נערכה ישיבה של הנהגת ההסתדרות בנצרת שהוקדשה לשאלת האבטלה במגזר הערבי, בהשתתפות יו"ר ועדת המעקב של האוכלוסייה הערבית, שאוקי חטיב; ראש העיר, רמז ג’רייסי ואנשי ועדי העובדים באזור. על פי הנתונים שנמסרו בישיבה, מצב התעסוקה ביישובים הערביים בגליל הוא בגדר קטסטרופה. ממשלת ישראל במדיניותה הכלכלית והחברתית תורמת תרומה נכבדה להעמקת האבטלה. אחוזי האבטלה שבמגזר הערבי הם גבוהים בהרבה מהממוצע הארצי. אבל חמור מזה, ממשלת ישראל מפלה את המובטלים הערבים על ידי סגירת לשכות שירות התעסוקה ביישוביהם שבגליל. במסגרת קיצוצי התקציב עומדת להיסגר לשכת התעסוקה בכפר כנא ויש כוונה "לאחדה" עם לשכת התעסוקה בנצרת. על פי הנתונים שנמסרו בישיבת הנהגת ההסתדרות, אחד מכל ארבעה עובדים ערבים בגליל מובטל. זהו שיעור האבטלה הגבוה בישראל, ועל פי הערכות אנשי ההסתדרות במקום, ביישובים מסוימים אחד מכל שלושה עובדים ערביים הוא מובטל.

עם סגירת לשכת התעסוקה בכפר כנא, שנפתחה לפני כעשור בעקבות דרישת תושבי האזור, יפסק מתן שירותים למובטלים בעשרה כפרים באזור. עד עתה לשכת התעסוקה בכפר כנא שירתה 76 אלף עובדים, מתוכם 5,000 הם מובטלים, רובם מקבלי קצבאות הבטחת הכנסה. רק שלושה פקידים (כולל מנהל הלשכה) משרתים את אותם 5,000 מובטלים. אשתקד פוטר עובד בשירות התעסוקה במקום והעומס על הלשכה הוא בלתי-נסבל.


אותם אלפי מובטלים מאזור כפר כנא אמורים מעתה להצטופף במשרדי שירות התעסוקה בנצרת, המשרת גם את מובטלי יפיע ועילוט. שירות התעסוקה בנצרת אמור לספק שירותים ל-100 אלף עובדים, מתוכם 7,000 הרשומים כמובטלים. כך שעם סגירת שירות התעסוקה בכפר כנא, שמונה פקידי שירות התעסוקה בנצרת (כולל המנהל) ישרתו קרוב ל-12 אלף מובטלים – או במספרים, פקיד אחד על כל 1,500 מובטלים!


באחרונה צומצמו גם השירותים הניתנים למובטלים בלשכות התעסוקה בשפרעם ובטמרה. קיים החשש, שבעתיד הקרוב גם לשכות שירות התעסוקה בערים שפרעם וטמרה, אף הן יסגרו. סגירת לשכות התעסוקה ביישובים הערביים הגדולים שבגליל פירושה שהמובטלים הערביים נענשים פעמיים: האפשרויות שלהם למצוא עבודה הולכות ומצטמצמות ונוסף הם יאלצו לנסוע למרחקים על מנת לתבוע את המגיע להם במסגרת החוק. נסיעות אלה רק יכבידו על הוצאות המשפחה, שהן ברובן משפחות עניות.


קשה עד מאוד להיות מובטל במדינת ישראל, אבל קשה שבעתיים להיות מובטל ערבי בישראל.

תגובות
נושאים: מאמרים

13 תגובות

  1. שלמה הגיב:

    העובדים הזרים מגורשים, יש הרבה זמן סגר בשטחים, פרוייקטים תקועיים ולערביי הגליל אין עבודה !

    אולי ההשתלבות של הערביים הישראל יותר טובה משחושבים וכמו שליהודים לא כל עבודה היא מכובדת גם לערביי הצפון.

  2. אפרים דוידי / תגובה לשלמה הגיב:

    ושוב אותה נימה גזענית. כהרגלנו בעית האבטלה היא בעית המובטלים, או העובדים הזרים, או הערבים… בעיית האבטלה אינה בעייתם של המובטלים. האבטלה היא אחת מיסודות המשק הקפיטליסטי. המשק הקפיטליסטי, בעלי ההון, לא יכולים להתקיים ללא האבטלה. עבורם האבטלה היא כמו אוויר לנשימה. כי זהו המגנון המוריד שכר. ולכן, מדיניות הממשלה הימנית בראשות שרון עוסקת בעיקר בהורדת שכר: על ידי העמקת האבטלה, הפרטה, אי תשלום שכר, מיקוד חוץ וכד’. הון ושלטון נפגשים ומי שנדבפק במפגש הזה הם העובדים, יהיו אלה עובדים פעילים, עובדים מובטלים או עובדים גמלאים, נשים וגברים, ערבים ויהודים, ישראלים ופלסטינים, מקומיים וזרים.

  3. אבטלה רעה לתעשיינים הגיב:

    אבטלה היא הורדת שכר אך גם פחות הכנסה לצרכנים. ולכן גם פחות ביקושים למוצרים של התעשיינים-קרי הפסדים.

  4. גלילי הגיב:

    החברה הערבית בתהליך של מעבר מהכפר אל העיר. עבודות שנעשו על ידי פועלים זרים כגון סיעוד לא יוחלפו על ידי ערבים (וגם לא על ידי יהודים). חלף הזמן שהמדינה תהיה בעל הבית על מפעלים ותשמש מעסיק.אין ספק הבעיה חמורה. מציע לך ולמנהיגי הערבים ליזום הקמת אזורי תעשיה שיתנו תעסוקה למובטלים.
    בטוח שכתיבת מאמרים והתבכיינות לא תפתור את הבעיה.

  5. לא ממש הגיב:

    החברה הערבית (תחת שלטון ישראל) לא נמצאת בתהליך של מעבר מהכפר לעיר כי אין ערים שבאמת פתוחות בפניה, כולל הזדמנויות תעסוקה ודיור מתאימות. החברה הערבית בישראל נמצאת בתהליך של עיור הכפר עצמו, כפרים הופכים לעיירות ומקבלים מאפיינים אורבניים חלקיים מאד עקב חזרת אדמאים לכפרים (כי אינם מוצאים עובדה במקצועותיהם בערים) ועקב הרס החקלאות כתוצאה מהפקעת אדמות.

    דוגמאות : אום אלפחם, טירה, סכנין, טייבה.

    כדאי לשים לב שאין למעשה בתוך הקו הירוק שום עיר ערבית של ממש, היישוב הכי קרוב לזה הוא נצרת, והוא בקושי יכול להיחשב עיר בהשוואה נניח לרמאללה, בית-לחם או כל עיר אחרת בגדה (לפחות לפני האינתיפאדה). הערים הערביות האמיתיות שהיו בפלסטין נכבשו והפכו ל"ערים מעורבות" שבהן השכונות הערביות הן שכונות עוני, חסרות בסיס קהילתי וחסרות אפשרויות כלכליות.

    יורם בר-חיים

  6. אפרים דוידי / חלף הזמן הגיב:

    איך אומרים הגששים? הזמן חולף מהר. והוא חלף כל כך מהר שהמדינה מצאה את עצמה שאין ביכולתה או ברצונה ליצור מקומות עבודה. זה היה לפני כ- 15 שנה, בעקבות "תכנית הייצוב הכלכלי" מבית מדרשם של שמעון פרס וקרן המבטע. היום המדינה לא רק שלא דואגת למובטלים. היא דואגת בהתמדה ליצירת מובטלים חדשים. ודי עם הנסיון להסית עובד אחד נגד השני. גם הזמן הזה חלף.

  7. העבדים הסינים – לא בבית ספרם הגיב:

    הכותב והמגיב (דוידי) אינם ממתייחסים לעשרות
    אלפי העבדים הסיניים, שליחי הממלכה הקומוניסטית הגדולה במרחקים. שניהם,חברים במק"י שאינה נוקפת אצבע כדי להתערב אצל "המפלגה האחות" בתביעה שתוציא מכאן את עבדיה,כדי לפנות מקומות עבודה בשכר ותנאים הוגנים למבוטלים ישראליים,יהודים כערבים.

  8. סין לא קומוניסטית הגיב:

    מדינה בהפרטה, שיש בה עבודת ילדים ואבטלה, לא יכולה להיות קומוניסטית. מדינה שתאגידים גלובליים נכנסו אליה לא יכולה להיות קומוניסטית. מדינה שאין בה דמוקרטיה ברמה המדינית ובתכנון הכלכלה לא יכולה להיות קומוניסטית.

    מק"י היא המפלגה היחידה בישראל הפועלת למען תנאי המחייה, שיוויון השכר ואיגודם בהסתדרות של כל העובדים הזרים.

    אור.

  9. לאור- הגיב:

    "מדינה שאין בה דמוקרטיה ברמה המדינית לא יכולה להיות קומוניסטית". אם כך הרי שמעולם לא הייתה מדינה קומוניסטית, לא?

  10. אור הגיב:

    אכן. ניתן לומר כי רוסיה בתחילת דרכה התקרבה לזה, עד עליית הסטאליניזם. ניתן גם לומר כי קובה מתקרבת לשם, אבל כל עוד היא מבודדת ותחת הלחץ האמריקאי אין לה סיכוי להגשים את הקומוניזם.

  11. לצאת לרחובות הגיב:

    למה לא יוצאים לרחובות?
    צועדים לקריית הממשלה?
    זה שמפרסמים נתונים מסוג זה באתר הגדה השמאלית זה טוב ויפה – אבל לא מספיק!
    רק אל תענו עכשיו שהנה מגיע ה-1 במאי ותהיה הפגנה בנצרת.
    זה לא מזיז לאף אחד בשלטון.

  12. יובל הלפרין הגיב:

    זו לא חוכמה לקבוע ש"סוציאליזם ("קומוניזם" הוא בכלל השלב האחרון של מהפכה סוציאליסטית) לא יכול להתקיים במדינה אחת". זה טיעון מעגלי. השאלה היא איזו צורה צריך ללבוש הרעיון הסוציאליסטי בתנאים שבהם רוב העולם הוא קפיטליסטי, ובייחוד המעצמה הגדולה ביותר.
    ההיסטוריה הוכיחה שני דברים עיקריים בעניין:
    1.מבנה פוליטי חד מפלגתי. אחרת הכוחות הפוליטיים הריאקציוניים חוברים לכוחות האימפריאליסטים ומפילים את המשטר המהפכני, כמו שקרה בצ’ילה של איינדה.
    2. הכרה שלא ניתן בתנאים אלו להגשים את הסוציאליזם במלואו, ויש צורך לאפשר קיומו של סקטור פרטי במידה זו או אחרת.

    אלו שני התנאים שהתקיימו ב"רוסיה של השנים הראשונות", כלומר בעידן הנא"פ, ובסין העממית ברוב שנות קיומה, כולל היום. הכוכבים הקטנים בדגל סין מסמלים את הפרוליטריון, האיכרות, הבורגנות הבינונית והבורגנות הקטנה, כארבעת המעמדות השותפים למהפכה.
    הסטליניזם מאופיין בראש ובראשונה בביטול המשק הרב מגזרי שהתקיים בתקופת הנא"פ. דיכוי פוליטי בממדים מפלצתיים הוא רק תוצאה של המהלך ה"אולטרה-מהפכני" הנואל ההוא.

    סין העממית יכולה כעת להקשיב למבקריה הצדקניים שתוקפים אותה משני כיוונים מנוגדים:
    – ביטול הסקטור הפרטי בשם הסוציאליזם הצרוף יביא להגברת כוחה של המפלגה ושל הביורוקרטיה, כמו בברית המועצות של סטלין.
    – הנהגת משטר רב מפלגתי תביא להפיכתה של סין לקולוניה של התאגידים הבינלאומיים ותאיץ עשרת מונים תהליכים שמתרחשים בה כיום, אך בקצב איטי ביותר ביחס לממדיה של סין.

    היא יכולה גם לא לשמוע להם, ולהמשיך בקיומו של משק גמיש שלא מתעלם מהאילוצים האובייקטיבים, אך נותר בעיקרו בבעלות קולקטיבית, וניתנים בו שירותי בריאות, חינוך, רווחה ללא התחשבות בתנודות השוק.

    ולאור:
    אינני מבין מה ההיגיון ליצור דמוניזציה מסין ואידיאליזציה מקובה. שתיהן נוקטות בצעדים דומים בעקבות נפילת מרבית הגוש הסוציאליסטי. בשתיהן מתרחש תהליך של נסיגה מעקרונות הסוציאליזם הצרוף, בעיקר הגדלת הסקטור הפרטי, כדי לשרוד כמשטרים סוציאליסטים בעולם החד גושי.

  13. אור הגיב:

    מדינה קומוניסטית הוא מינוח נכון. אם מתייחסים אל סוציאליזם בתור "השלב הראשון של הקומוניזם" (כמו ב "מדינה ומהפכה" למשל) אפשר לומר מדינה קומוניסטית, על אף שזה לא מקובל.

    סין הכניסה לגבולותיה את התאגידים הרב לאומיים והגלובליזציה הקפיטליסטית, קובה לא. קובה מאפשרת דמוקרטיה בועדים שלה ובבחירות, סין דורסת מפגינים עם טנקים. אין פה עניין של אידאליזציה של קובה, הם מדינה בבעיות קשות גם מבחינת הכלכלה וגם מהבחינה הפוליטית, הם פשוט במצב הרבה יותר טוב מסין. ואין פה עניין של דמוניזציה של סין, הם עושים את זה מספיק טוב בעצמם.

    הבעיה עם סין היא לא המשטר החד מפלגתי. זה ניחא. למרות שמפלגות לא קונטר-מהפכניות ראויות לזכות השתתפות בגופי המדינה, אבל נעזוב את זה כרגע. הבעיה עם סין היא היעדר הדמוקרטיה שם. בקובה גם אדם שאינו חבר מפלגה קומוניסטית יכול להשתתף ואף לזכות בבחירות, שכן הבחירות בקובה הן על בסיס מקומי ולא ארצי (כך למשל לא צריך להוציא הון תועפות על קמפיין ארצי, אלא להסתפק בקמפיין באיזור מגורייך). בסין לעומת זאת אין כל "דמוקרטיה עממית". הכת הביורוקרטית שומרת על השליטה הבלעדית לעצמה.

    יש הבדל בין נסיגה טקטית מהכלכלה המתוכננת ובין מכירת נשמתך לחברות הגלובליות. יש הבדל בין סקטור פרטי מצומצם של בעלי עסקים קטנים ובין פתיחת מסעדות מקדונלדס ועבדות ילדים בארצך. מנהיגי סין לא מוליכים אותה לכיוון סוציאליסטי, רק לכיוון של פרוסטרויקה חדשה, ותפקיד הקומוניסטים לא להתחנף אליהם אלא לנסות ולעצור את ההידרדרות – להחזיר את הכלכלה לידי המדינה, ולהעביר את המדינה לידי מוסדות דמוקרטיים.

    וזאת גלישה רצינית מנושא המאמר, אגב.

הגיבו לאור

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים