הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-25 באפריל, 2004 15 תגובות

בעוד יממה תציין מדינת ישראל ומרבית החברה בישראל את יום העצמאות. אני זוכר איך פעם, לפני שנים לא רבות, הייתי חלק מהחגיגה הזו. חוויתי את האחדות של יום הזיכרון, נהניתי מטקס הדלקת המשואות, אהבתי את הזיקוקים ואת השמחה ברחוב. היה משהו מאוד כיפי בלהרגיש שייך, במחשבה הנאיבית שהנה עברה עוד שנה וכל כך הרבה דברים השתפרו והתקדמו, ושלכולם יש חלק בזה.

את הנאיביות איבדתי בקורס הנחיית מפגשי ערבים ויהודים בנווה שלום. סיפורי הערבים על המדינה שלי/שלנו? סדקו את האמונה שלי, ועוררו אצלי לא מעט סימני שאלה. את טקס הדלקת המשואות באותה שנה אני זוכר כמשהו מרוחק, שעורר אצלי בעיקר ציניות. היכן שניסו להראות לי א’ בחרתי לראות דווקא ב’; כשניסו להראות ייצוג שווה של נשים, ראיתי דווקא את חוסר השוויון בין גברים לנשים. כשניסו להראות לי מזרחים "שהשתלבו היטב" בחברה, הבנתי את המחיר הנורא של אותה השתלבות. וכשהראו לי ערבי גאה שמשרת בצבא, הבנתי את ההשפלה שחש המיעוט הפלסטיני בישראל.


מאז אני לומד. מנסה להבין את מה שהם/אנחנו אינם רוצים להראות ולראות. ובייחוד את הנכבה. חבר שלי דיבר השבוע על משפחת סבתו שהושמדה בשואה. הוא אמר שהמחשבות על השואה גרמו לו לרצות לאהוב. לאהוב את אותם עמים שעברו שואה כמו היהודים: את הארמנים, את האינדיאנים באמריקה, ואת הטוטסי ברואנדה. ציפיתי וקיוויתי לשמוע באותה רשימה גם את הפלסטינים, אך הוא לא צירף אותם, ואני נותרתי לחשוב אם זה בגלל שהוא אינו רואה באסונם שואה או שהאחריות שלנו לאסונם היא שמקשה על ההכרה.


ביום העצמאות הזה נראה לי שכבר לא אחגוג בכלל. שנות האינתיפאדה האחרונות, בהן ראיתי במו עיני כיצד הדיכוי מתעצם והחברה מתפוררת, הרחיקו אותי מאותה הוויית יום עצמאות מדושנת וסהרורית. את החגיגות אשאיר לימי חג משפחתיים או לאירועים שראוי לחגוג בהם. במקום לחגוג ביום העצמאות, השנה הזאת נראה לי שאסתפק בלחשוב ולזכור. לחשוב על מחיר העצמאות, ולזכור את מי ששילמו מחיר זה. ב"יום העצמאות" הזה אני וזוכרות אחרות נצטרף לצעדת השיבה של העקורים הפנימיים בכפר אינדור.

תגובות
נושאים: מאמרים

15 תגובות

  1. אחיקם הגיב:

    לידידי.
    האם במשך התקופה לפני עלית החיה הנאצית לשלטון תנועת מרי יהודית כלפי סמכות הוורמאכט?(קטנה ככל שתהיה)?
    התשובה היא לא!
    האם מדינת ישראל כופרת בזכות העם הפלסטינאי למדינה ולהגדרה עצמית?
    התשובה היא שוב לא!
    נקודת המחלוקת היא יותר לדידנו היא יותר טכנית ולדידם יותר מהותית.
    אנחנו מקבלים את זכותם להגדרה עצמית אוטונומית ואילו האחר אינו מוכן לקבל את זכותינו להיות כאן.
    ולכן לצערי אינני רואה אור בקצה המנהרה המשותפת שלנו.
    לגבי העליה, הנחתי שהמרכאות בתגובתי יבהירו שמדובר במטאפורה, אך על העובדות אין להתווכך שיש פחות הגירה ממדינת ישראל למדינות ערב (על אף השלטון הלא הוגן והלא הומאני ךשיטתך)
    מאשר הגירה הפוכה.
    אינני סטטיסטיקן אך אשמח אם משהו יזים את הנחתי במספרים.
    יום טוב.
    אחיקם

  2. רונן הגיב:

    הערבים הביאו על עצמם שואה.
    הערבים יכלו לקבל מדינה בכמה הזדמנויות אבל תמיד הם בחרו במלחמה על מנת למחוק אותנו,
    לכן אין לי שום צער ושום חמלה עליהם וביום העצמאות אני אסע לאכול ביפו כהרגלי.
    מי שרצה מלחמה קיבל מלחמה וכשהם ירצו שלום אשמח לדבר איתם

  3. נח מאננע הגיב:

    "עצמאות" – על איזה עצמאות בדיוק מדובר ???
    אם להיות מדינת וסאלים וקבלן הביצוע של האימפריאליזם האמריקאי ייקרא "עצמאות" – כי אז יחגוג מי שזאת משאת נפשו..

    אחרי 56 שנות "עצמאות" מדינת ישראל היא המקום המסוכן ביותר עלי אדמות ליהודים ואם לא די בכך כי אז במדיניותה הסהרורית של ממשלת ישראל היא מסכנת גם קיבוצים יהודיים הולכים וגדלים שבחרו שלא לחיות בישראל.

    בפארפראזה על האחים מארקס ניתן לומר ש" 56 שנה לקח לנו להגיע מכלום לשום דבר …"-

  4. אחיקם הגיב:

    משהוראה פעם את מחנות הריכוז שבהם צה"ל מחזיק אזרחים פלסטינאים רק כיוון שהם פלסטינאים?
    או אולי את המשרפות והררי האפר שבהם צברנו את שאריות גופותיהם של אנשים נשים וטף שנרצחו בשיטתיות?
    לא?
    גם אני לא!
    העם הפלסטינאי לא עבר שואה.
    זוהי דמגוגיה זולה (ואולי אפילו יותר גרוע שכן אין שום ביסוס היסטויר לטענה זו)
    נכון מדינת ישראל עוד לא הגיע למקום שבו כולנורוצים שתהיה בו מכל הבחינות, אבל מכאן ועד להתייחס ליום העצמאות כיום אבל("לחשוב ולזכור)?
    נכון העם הפלסטינאי כרגע אינו בשיא פריחתו, אבל אין מה להשוות בין מצבו עכשיו למצבו לפני קום המדינה.(הראיה הפשוטה ביותר שאין "ירידה" בקרב הפלסטינאים אלא דווקא "עליה" מאז קום המדינה)
    אבל לדידי הכל מסתכם באמונה, האם אתה מאמין שמדינת ישראל תצליח להתרומם ממקומה הנוכחי?
    אני מאמין!
    אני חוגג את יום העצמאות!
    חג שמח.

  5. מזדהה הגיב:

    אני איתך. עברתי קורס דומה, שמעתי את הדברים, התווכחתי, רבתי, צעקתי ובסוף נדמתי. הבנתי שאין צעקה או קללה שתוכל להסות את הצדק המוסרי, ההומני וההיסטורי שבעמדתם.
    ושלמרות שאנחנו מאוד מתעקשים, אין פה באמת משחק-סכום-אפס.
    גם לי קשה עם ה-’חג’ הזה, אבל לא רק איתו. קשה לי לשתוק מול הגזענות הישראלית ואני בוש בנאציזם היהודי שפיתחנו כאן כחברה.

  6. לאחיקם הגיב:

    הסככות במחנה ‘עופר’ הוסבו למכלאות ומאות פלסטינים מוחזקים שם כעצורים.
    נכון – טרם שרפנו אנשים, אך:
    א. כבר שרפנו ספרים
    ב. יש דרכים אחרות להרוג – פחות סנסציוניות.

    ולגבי ה-’עליה’ של פלסטינים… אתה רציני?!

  7. מרי כהן הגיב:

    אני אתך מיום אחרי מלחמת ששת הימים, עד אז חגגתי את יום העצמאות,אז אזרחי ירושלים המזרחית,גנין..עזה..ו..ו..ו..היו מאוד רחוקים ממני , אך לאחר מלחמת ששת הימים כאשר חגגנו בזמן ש 2 מטר מאיתנו ,יושב עם שלם בעוצר על מנת לאפשר לי לחגוג את עצמאותי
    הבנתי כי כי עצמאותי היא אשליה.הבנתי כי כל עוד אני שולטת בכוח על עם שלם מעולם לא אהיה חןפשיה במידה חופשית.

  8. רונית הגיב:

    אתמול, ערב יום הזיכרון הלכתי לטקס שערכה עירי. לתדהמתי בקהל הרב היו בני נוער רבים לבושים לבן שהגיעו בזמנם הפנוי לחלוק כבוד לאותם אנשים שבזכותם אנחנו כאן. בתוך הערב הקשה והעצוב מצאתי עידוד בנוער הזה.
    אני מאמינה שמעל לכל עלינו לשמוח בחלקנו ביום העצמאות, כי יש לנו בית ומקלט,וזה אפרופו שואת עם ישראל, וזה כדי להבין שכל עם זקוק לבית.

  9. איציק הגיב:

    19 השנים ללא השטחים הכבושים, היו 19 השנים הטובות של מדינת ישראל. מהיום ה-7 של מלחמת ששת הימים ישראל חדלה להתקיים. המלחמה עצמה- מלחמת ששת הימים היתה מוצדקת,והיא כלולה בתוך מסגרת מלחמות, האין ברירה.נכון שעמים מותקפים כובשים שטחים, כאשר עצם ההתקפה היא עילה מספקת לכך. המשמעות העמוקה של המשוואה הזו היא : שאנחנו חוזרים אל אמירתו של נאצר שראה בדרך הכוח חזות הכל. הוא קבע מפורשות:"מה שנלקח בכוח, יוחזר אך ורק בכוח". פרוש הדבר הזה הוא מלחמה שאין לה סוף , ובשלב מסוים אין לה גם תכלית.
    אילו בכך היו נגמרים הדברים דיינו.
    ישראל עשתה מעשה חמור לאחר המלחמה, מעשה זה הינו לפי כל דין פשע מלחמה.הכוונה היא להקמת ההתנחליות ביהודה בשומרון ובחבל עזה. אלה הוקמו למטרה אחת, להכשיל כל סיכוי לשלום. עם שאינו שואף שלום אין לו זכות, להכלל במשפחת העמים!

  10. רוני ערמון הגיב:

    אלפי חיילים נהרגו במלחמת יום הכיפורים
    הם לא מתו סתם
    ממשלת גולדה ידעה על המלחמה
    ממשלת גודלה אמרה שהיא ידעה על המלחמה
    ממשלת גולדה לא מכחישה שהיא ידעה על האיום

    ממשלת גולדה ידעה שהמחיר יהיה עוקב מדם
    ממשלת גולדה היתה צריכה להתמודד עם הפנתרים השחורים, עם בקבוק תבערה חברתי
    ממשלת גולדה יכלה להגיע להסדר עם נאצר, לצאת מסיני, ולמנוע את מה שהיא ידעה שעומד להתרחש
    ממשלת גולדה ידעה על המלחמה, ולא עשתה כלום כדי למנוע אותה
    ממשלת גולדה הייתה צריכה את המלחמה

    אלפי חיילים לא מתו סתם
    אבל הם גם לא מתו כדי להגן עליכם
    הם מתו כי מדינה היא מטחנת גופות
    הם מתו כי מלחמה היא החמצן של כל מדינה

    אפשר להתאבל
    אפשר גם לא

  11. אלי ששון הגיב:

    לא כולם צריכים לחגוג. מי שלא רוצה לא חייב.
    צריך להחליט מה היא האמת שלך. אין מוחלטת
    אל תתיסר בצרותיהם של אחרים יש לך את שלך. את האמת הצרופה תשאיר בידי בורא עולם, תחליט מה היא שלך. אל תחפש שויון כי לא תמצא, לא בין יהודים לערבים, לא בין ספרדים לאשכנזים וגם לא בין נשים לגברים. אם תשאף לשויון לא תגיע לשום מקום. אנחנו ( לא משנה מי זה "אנחנו") שונים מאחרים, לא יותר טובים ולא יותר רעים. תשאף שלא יהיה ניצול לרעה לא של יהודים, לא של ערבים, לא של אשכנזים, לא של חרדים גם לא של נשים. בזה תצליח יותר.

    לכל אחד יש את החבילה שלו גם ליהודים, אם תאה נמנה עליהם כדאי שתתמקד בהן, לא בטוטסי ולא באינדיאנים ואפילו לא בבני דודנו הפלסטינאים. הם ידאגו לעצמם, אנחנו לעצמנו. חג שמח

  12. ציון הגיב:

    בזה שאתם מורידים הודעות שאינם לרוחכם(ולמרות שהם לא מסיתים ולא פוגעים באף אחד אלא מביעים דעה לגיטימית) מפני שזו דעה לא שמאלנית פנאטית כשלכם..
    מעידה על הצביעות והגזענות שקיימת אצלכם בשמאל היעני "נאור"

  13. מחשבה הגיב:

    קראתי את הדברים והיה לי עצוב. עצוב לחשוב שמרב שהנפש שלנו מנומרת, כל הכתמים מתבלבלים ביחד ומסלט של טוב ורע נשאר רק רע. ביום השואה התקיים דיון – דור ראשון, שני ושלישי- כשדיברו על מחנות השמדה, חשבתי על מחנות פליטים, וכשהוזכר פרימו לוי חשבתי על קטע שקראתי פעם באחד מאתרי השלום – בו צוטט סיפרו, איזהו אדם ונתבקשנו להחליף את המילה יהודי בערבי וכן… זה כאב. אבל עשיתי עוול ליום הזה, התיבול המתמיד של הכל בפלוטיקה השמאלנית יצא מפרופורציה. השואה היא לא פלנטה אחרת, היא היתה, אנשים עשו אותה ולא חיזרים מעולם אחר, ואת זה יש לזכור ביום הזה ולא לנצל גם אותו לטובת פוליטיקה זו או אחרת… כך גם יום העצמאות – לא קיבלנו אותו על המגש של כסף, אנו צריכים להעריך את העובדה שאנו עם עצמאי, אחרת גם לכותב לא היתה זכות ביטוי. יחד עם זאת בנפרד ובקול אחר יש לעזור לעמים אחרים להיות עצמאיים באותה מידה. יש המון צעדים ודרכים, הדרך הקיצונית,מעולם לא החזיקה מים.העובדה שלא חגגת את העצמאות שלך, לא הוסיפה לעצמאותו של העם האחר,אלא, רק לקחה ממך עוד משמעות, השמחה, משמעות עמוקה לא פחות מהכאב שבזיכרון. חבל שאת זה הזוכרות בוחרות לשכח.

  14. הסתירה הפנימים של יפה-נפש ציוני הגיב:

    גם אני לא חגגתי את יום "העצמאות", מאותן סיבות של יובל, כבר עשר שנים.
    המגיב שמעליי מדבר מצד אחד על משמעות ועל עצמאות, מצד שני הוא אומר "יום העצמאות שלך" כלומר קובע קטגורית שהמדינה הציונית (שאני מתנגד לה) מבטאת את עצמאותי, בכך הוא מפר את עצמאותי הבסיסית ביותר כשהוא מנסה לכפות עליי את מה שלדעות הוא עצמאות ולדעתי הוא קולוניאליזם.

    אני את העצמאות שלי ביטאתי כשצעדתי בהפגנת השיבה, מתחת לדגל פלסטין, דלגה של הארץ אותה כבשה הציונות, הארץ שבה אני מעוניין לחיות כתושב ולא כקולוניזטור.

  15. עזי הגיב:

    משהו בחינוך הבסיסי הלאומי והדתי שלך, (אם קיים בכלל) לקוי,וזה רק בלשון המעטה.
    אין ספק כי אתה אדם רגיש, וההומניות שלך היא
    אמיתית. אך הבעיה היא שאתה חי בעולם אותופי
    שירו של ג’ון לנון על עולם ללא דתות ללא
    לאומיות עדיין לא קיים בשלב זה.
    אתה חי באיזור בו הדת הרגש והדבקות הלאומית חזקים ביותר,תשאל את אלה שאתה מגן עליהם
    מה דעתם בנושא זה.

הגיבו לאחיקם

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים