מי שמביט היטב בשלל התצלומים שהופיעו באמצעי התקשורת ברחבי העולם שבהם רואים חיילים אמריקאיים וחיילים בריטיים המתעללים בעצירים עיראקיים – מוכרח לשים לב שהחיילים המענים אינם מסתירים את פניהם ואינם חוששים שיזוהו. הם לא נראים כמי שצולמו בחשאי, או, כמי שלא היו מודעים לכך שמצלמים אותם. אדרבא, בתצלומים הברורים החיילים המענים מבליטים את פניהם, הם צוחקים ונהנים, הם תופסים פוזה לפני המצלמה, הם מצטלמים ממש בכיף. יש לשער שחלקם עוד הספיק להשוויץ בתצלומים בהם הם מככבים ושלח אותם לחבריהם ולחברותיהם עוד לפני שהם הגיעו לאמצעי התקשורת. תצלומי הזוועה מעידים לא רק על הברבריות המאפיינת את הקצינים והחיילים הכובשים, אלא גם את יהירותם שאינה יודעת גבול.
תצלומי הזוועה מעיראק מזכירים תצלומים דומים של חיילי ארה"ב בימי מלחמת וייטנאם. גם אז חיילים מצבא ארה"ב הצטלמו בפוזות דומות. עדיין זכורים התצלומים של חיילים אמריקאים האוחזים מול המצלמה בראשיהם הכרותים של לוחמים וייטנאמים.
ממשלות ארה"ב ובריטניה לא אהבו את החשיפה התקשורתית והמצולמת של הזוועות המבוצעות על-ידי חייליהן בעיראק הכבושה. אך אין ספק, שבאמצעות אנשיהן במנגנוני הבטחון והמודיעין, הן בהחלט היו מודעות לכך שתופעות כאלו קיימות. ארגוני זכויות אדם בינלאומיים ואמריקאיים כבר התריעו על קיומן בעבר. התצלומים האחרונים רק באו לאשר את קיומן של אותן תופעות.
ככל שיימשך כיבושה של עיראק בידי צבאות הקואליציה בהנהגתה של ארה"ב, יתרבו פעולות הזוועה שחייליהן יהיו אחראים להם. ספק רב אם יצליחו להסתירן. הממשל של בוש כבר נכשל בנסיונותיו למנוע את פרסומם בתקשורת של תצלומי הקצינים והחיילים האמריקאיים המוחזרים הביתה בשקי פלסטיק בתוך ארונות עטופים בדגל הכוכבים והפסים.
ולכן, לא במקרה ממשלת ארה"ב נמנית על המדינות המסרבות (כמו ישראל) לא לאשרר את "אמנת רומא" משנת 1998 על פיה הוקם אשתקד בית המשפט הפלילי הבינלאומי הקבוע בהאג שמתפקידו לעסוק בפשעי השמדת-עם, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה. הממשל האמריקאי מפעיל לחצים אדירים מלווים באיומים של הטלת סנקציות והפסקת סיוע על מדינות רבות בעולם לבל יאשררו את אמנת רומא. מדינות אחדות נכנעו ללחצים אלו. ארה"ב לא נאלצה להפעיל כל לחצים על ממשלת ישראל. זו קיבלה ביוזמתה את ההחלטה לא לאשרר את האמנה. דובריה לא הסתירו את החשש שמא באחד הימים יצטרכו מי ממפקדי צה"ל וכוחות בטחון נוספים לעמוד לדין בעוון ביצוע פשעי מלחמה בשטחים הכבושים.
הממשל של בוש תובע במפגיע עבור קציני ארה"ב וחייליה חסינות מפני העמדה לדין בגין ביצוע פעולות אסורות על פי החוק הבינלאומי שיבצעו במסגרת נוכחותם במדינות זרות תחת האיצטלה שהם משרתים במסגרת "כוחות שמירת שלום". זו גם הסיבה שממשלות ארה"ב ובריטניה ממהרות להחזיר את החיילים המככבים בתצלומי הזוועה בעיראק שכל העולם ראה אותם. הן הודיעו שחיילים אלו יועמדו למשפט.
אפשר לשער שלרבים מבין ההורים של חיילים אלה לא יהיה אכפת שילדיהם יועמדו למשפט, יוענשו, ישבו בכלא ואף יסולקו משורות הצבא. העיקר עבורם שילדיהם חוזרים הביתה חיים, שהם ניצלו מתופת המלחמה, ולעזאזל הבושה והגינוי מצידם של "הפטריוטים", העיקר החיים.
הפגנות המחאה ההמוניות והסקרים בארצות-הברית, בבריטניה ובשאר המדינות השותפות לקואליציית המלחמה והכיבוש בעיראק מעידים ששיעור התובעים מתוכן לפנות את חייליהן מעיראק גדל והלך מדי יום. ספרד היתה החלוצה. מדינות נוספות עוד ילכו בעקבותיה.
כיבוש עיראק הוא קללה, הוא אסון ואין לו תוחלת חיים. ככל שיימשך, מחיר קורבנותיו רק יגבר. הפתרון: פינוי כל הכוחות הזרים מעיראק. זה גם הלקח אליו מגיעים מדי יום ישראלים נוספים בהתייחסם לכיבוש שלו אנחנו אחראים ושבחודש יוני הקרוב ימלאו לו 37 שנים.
תשובה מעניינת.
הבה ננתח אותה:
1. יש לצאת עכשיו כי אין אף פעם זמן טוב.
יכול להיות. אם נשווה את שהיית ישראל
בלבנון לשהיית ארה"ב (והקואליציה) בעיראק,
ישנו הבדל אחד עקרוני – לארה"ב ישנה
אג’נדה ברורה – לתת למשטר דמוקרטי שיבחר
ע"י העם העיראקי. לישראל לא הייתה שום
תוכנית, זולת הדוקטרינה של "עדיף לשלוט
שם" מאשר "לחטוף פה".
2. האם מצבם של תושבי דרום לבנון טוב יותר
תחת שלטון לבנון, למעשה שלטון חיזבאללה.
3. ולבסוף – העיקרון הפילוסופי שלפיו דוד
בהגדרה הוא יותר מוסרי מגוליית, ללא קשר
למעשים – ובכן, זה תפיסה קצת קיצונית
מדי לטעמי.
על כך ארחיב בפעם אחרת (אם משהו בכלל
מחכה לכך…. 🙂
שאו ברכה.
כי אם כך, אז ארה"ב פועלת בניגוד לאג’נדה שלה. הנה כמה דוגמאות (מעבר להיבט העקרוני שכיבוש הוא אנטי-דמוקרטי במהות) :
מיד לאחר הכיבוש, הודיעה כל התקשורת ה"מערבית" על "בחירות דמוקרטיות במוצל בפעם הראשונה". בבחירות הדמוקרטיות הלאו בחרו האמריקאים 250 איש (במוצל חיים כמליון איש), כולם גברים, ודרשו מהם להצביע לרשימת מועמדים שהם נתנו. כמו כן הוגבלה ההצבעה לפי מתפח עדתי.
רוב הגורמים שארה"ב הכניסה למועצת המשת"פים הם חסרי כל בסיס-כוח פוליטי ציבורי בעראק.
ארה"ב שלחה לדיכוי המרד בפאלוג’ה גנרל עראקי שהיה גנרל תחת שלטון הבעת’, כלומר לשיטתם, טרוריסט אנטי-דמוקרטי.
משטר הבעת’ עצמו, שכביכול חובה להפילו למען הדמוקרטיה, עלה לשלטון בתמיכה אמריקאית ושירת אותם נאמנה במשך די הרבה שנים. שיטות שלטונו לא היו שונות בתקופת היותו פרו-אמריקאי מאשר אחר כך. את מה שנחשב להפצצת אוכלוסיה בנשק כימי ביצע משטר הבעת’ בזמן היותו פרו-אמריקאי. דו"חות הCIA על הפצצת חלאבג’ה בגאז האשימו את איראן במעשה. שנים אחר כך הם פתאום החליטו שעראק היא שעשתה זאת…
וכמובן, מי שלא רואה את האינטרס האמירקאי בעניין הנפט, אולי חבל להשחית מילים בשביל לשכנעו אותו במשהו…
פעולות הזוועה בעיראק מצד לוחמים אמריקאים ובריטים פשוט מחווירים מול פעולות כוחות הגרילה והטרור בעיראק. (חטיפת אזרחים לאור יום, רצח, ביזה, וכו’).
לכל צד יש את הצד הנגדי – לא שאלת מדוע הגיעו דברים לידי כך – ופתרת את עצמך באימרה השחוקה "הכיבוש המשחית" – כאילו שלטונו של סדאם היה הומאני יותר, ראוי יותר…
פשוט בדיחה.
עזיבת עיראק עכשיו תשאיר חלל גדול – ותגרום למלחמת אחים ושפיכות דמים. לא?
מי יקבל את השלטון? מי יכיר בשלטון?
במצב הנפיץ שם – רק שלטון שיילקח בכוח הזרוע ובכוח רב, יצלח.
השאילה היא – כיצד לעזוב את עיראק בצורה שתשאיר שם שלטון יציב? מהי הדרך הקצרה ביותר?
אפשר בהחלט להשוות זאת לכיבוש הבאמת משחית של ישראל בשטחים. אע"פ הקשר ההיסטורי המובהק של ישראל לחבלי יהודה ושומרון – כיבוש עם אחר, השפלתו, נישול זכויותיו וכיו"ב יצר מצב בלתי נסבל. האם גם כאן, נסיגה חד צדדית היא הפיתרון? נטישה המונית של השטחים, ללא תאום, הסכם, תוכנית פעולה משותפת, וכו’, תצלח?
קשה לי להאמין.
כשטיפש אחד זורק אבן למים, עשרה חכמים לא יוכלו להעלותה מחדש.
אכן, אחרי שהפשע-איוולת (בקנה מידה היסטורי אין כל כך הבדל ביניהם) הנוראה נעשתה, כל אופציה גרועה וקשה לצפות את ההשלכות של כל צעד וצעד.
לפיכך המהלך המהיר וההחלטי הוא הרע במיעוטו. השאלה "מה יקרה אם ייצאו עכשיו" תישאל בכל מועד. אף פעם אין מועד "טוב" לצאת, כי אף פעם אין מועד טוב לשליטה על עם אחר, לא בשם הנפט ולא בשם הדמוקרטיה (שוב קשה לי לקבוע איזה תירוץ גרוע יותר).
בלבנון שרץ הצבא הישראלי 22 שנה, ובסוף יצא כפי שהיא יוצא אחרי שנה. כך גם האמריקנים בוייטנאם, וכך יהיה גם לגבי שתי הצבאות בגדה וברצועה ועיראק (בהתאמה).
ואשר להשוואת ה"פשעים" בין האמריקנים ללוחמי הגרילה:
סליחה על הקלישאה, אין סימטריה בין שולט לנשלט. אותו מעשה בדיוק יכול להיחשב פשע או גבורה, תלוי אם המבצע הוא מנציח יחסי הכוח או מאזן יחסי הכוח. "דוד" או "גוליית", אם תרצו. זה לא אומר שיש לתמוך בכל פעולה אלימה שנעשית בשם מאבק בדיכוי, אבל אצל "דוד" הגבול דק הרבה יותר, וגם פשעיו החמורים ביותר נובעים בעיקרם מעצם מצב הדיכוי, והאחריות עליהם מוטלת אף היא על כתפי "גוליית".
לפי הערכות רשת "אלג’זירה" יש בעראק בידי האמריקאים והבריטים 80,000 אסירים.
לפי ההודעה הרשמית האמריקאית (הנתון לקוח מרשת הבי.בי.סי) מספר האסירים הוא בין 13 ל-15 אלף.
אני מפנה אתכם לקישורים הבאים, בהם ניתן לראות תמונות מהסרט שהוקרן בטלויזיה האמריקאית, בנושא ההתעללות בשבויים בעראק… אגב, במבט לחדשות לפני כיומיים הראו ראיון עם אחד מהמשוחררים מכלא אבו ג’רייב… מצמרר ומזעזע.
http://www.albasrah.net/images/iraqi-pow/iraqi-pow
http://houston.indymedia.org/news/2004/04/28819.php
http://www.antiwar.com/news/?articleid=2444
אם יש משהו שממלא אותי זעם ובושה אין-אונים מול תמונות הזוועה של התעללות הכובש האמריקאי והבריטי בעיראק ( והיום מתפרסמים גם תמונות של שימוש בכלבים בהתעללות בעצירים עיראקיים ע"י חיילים אמריקאיים – עם כל המשמעות המחרידה והזיכרון הנורא שזה מעורר בנו…) הרי זהו הזעם על מממשלות ישראל לדורותיהן שבמעשי הזוועה שנעשו בשטחים הכבושים בפלשתין, "הצליחו" להפקיע מידינו את עמדת הביקורת והסמכות המוסרית- ההומנית של העם היהודי ההיסטורי. עכשיו אנחנו נצבים עירום ועריה, נטולי כל צידוק מוסרי לגנות ולהזדעדע מהמעשים הללו בעיראק, כי מדינת ישראל שחמסה את הזיכרון ההיסטורי וניכסה לעצמה את הבעלות על המשמעות של השואה, מבצעת מידי יום ביומו מעשים נוראיים יותר מאלו של האמריקאית והבריטים בעיראק.
לא מפתיע הוא שדובריה הרשמיים של מדינת ישראל ממלאים פיהם מים נוכח מעשי הזוועה הללו בעיראק, והענין היחיד שהעיתונות הישראלית, שהתדרדרה לשאול תחתיות מוסרי, בתקופת האינתיפאדה,רק מתענינת לדעת רק "עד כמה הדבר ישפיע על סיכויו של הנשיא בוש בבחירות לנשיאות בנובמבר 2004. !!
זהו פרצופה של ישראל 2004 !!! – אין מילה רשמית אחת של דוברי הממשלה על מעשי הזוועה הללו. את המוסר היהודי שנעלם בישראל החליף הדיון המופרט- התועלתני !!!!
מה שנולד בחטא מביא לחטא גדול יותר.
היום ידוע שכבר ביומו הראשון כנשיא (שלא נבחר למעשה) בוש הוריד על רמספלד משימה חסויה לתכנן התקפה על עירק. כל החנטרושים על הנשק להשמדה המונית (שישראל של שרון – איך לא – ליבתה אותם) נועדו לקדם את המטרה הזו.
בוש הוא גם השלוח של הנאו-שמרנים, ברובם יהודים המזוהים עם האגף היותר ימני בלכוד, ומהווים מעין שלוחה של הAIPAC. הרי ידוע שהאג’נדה של אלו היא לתפוס בעלות על הסדר העולמי לפי קנה המידה של האינטרסים הצרים של האינטרסים האמריקאים, בעיקר של התאגידים. יישור הקו עם הימין הישראלי היא נדבך מרכזי בתוכניות של הכנופיה הזו.
לא פחות מזה בוש הוא גם נבחרם של הנוצרים האוונגליסטים, התומכים במתנחלים שלנו ומאווי הטרנספר שלהם, אם כי בסוף הדרך האחרונים מהווים עבורם רק "חמורו של משיח", ממש כשם כפי שלמתנחלים כל מדינת ישראל היא החמור המפטם את ה"ארץ ישראל" שלהם.
והאוונגליסטים, כמו כל "עם נבחר", שונאים את העמים שנועדו לגריסה עם בואו של "משיח גאולתם", המוסלמים במיוחד. ובוש מקרין את זה.
ה-9/11 רק ניפק לבוש סוללת תירוצים לפלוש לעירק, "המלחמה בטרור", הגם שברור לכל כי מאחורי כל זה עמדו האינטרסים הכי צרים של תאגידי הנפט: ומי באמת יכול לחשוד בבוש שאכן תמצית מאוויו היתה להביא דמוקרטיזציה לעירק? בוש, כפי שנלסון מנדלה גורס, הוא הסכנה הגדולה ביותר לשלום העולמי. אין בינו לזכויות אנוש שמץ חפיפה.
ומאחר שבראש הצבא האמריקאי עומד נשיא ציני ולא מוסרי, בעל אינטלקט שטוח ואינטרסנט מובהק, ולחיילים האמריקאים בעירק ברור שהמשימה הרשמית שלהם תולדתה בבלוף, ושמנצלים אותם כפראיירים. לפיכך גם גופו של הדג מסריח, ככה זה תמיד בחברה שמנהלה סורח – היא קורסת.
מכאן ועד למעשי ההשפלה הסיטונאים של החיילים, לערימות האסירים הערומים והקשורים בקולר ככלבים בצווארם, עטויים שק בסגנון ה KKK הדרומי, הדרך קצרה.
ל "משחררים הדגולים" לא נותר אלא לקרא: "YANKEE GO HOME".
לגיל,
הכל נכון, חוץ מ"רובם יהודים". הנאו שמרנים היהודים משפיעים השפעה הרסנית על מדיניות ארצות הברית במזרח התיכון, במיוחד בסכסוך הישראלי-פלסטיני, אבל לייחס ליהודים כלשהם כוחות חובקי עולם, זו קלישאה אנטישמית שאומצה ברצון רב על ידי הציונות, מסיבות ברורות.
הפשיסטים השתמשו בעבר במיתוס ה"רובם יהודים" כדי להפנות את הזעם המעמדי הצודק של ההמונים האירופים נגד יהודים באשר הם, במקום נגד בעלי ההון.
הנאו שמרנים הם בראש ובראשונה בעלי הון, והאינטרסים שלהם הם של בעלי הון, הזהה ללא קשר למוצאם.
פשוט לא יאמן,
החצי הראשון של התגובה מעלי כאילו לקוח מן הפרוטוקולים של זקני ציון.
הבא נראה מה היה לנו כאן:
– ישראל "של שרון" ליבתה את ה"חנטרושים" על נשק להשמדה המונית.
– בוש הוא השלוח של הנאו-שמרנים, ברובם יהודים המזוהים עם האגף היותר ימני בלכוד.
– אותם יהודים (ברובם) "מהווים מעין שלוחה של הAIPAC. הרי ידוע שהאג’נדה של אלו היא לתפוס בעלות על הסדר העולמי"!
יותר מזה? לפי ניר הרי לכם המזימה היהודית להשתלט על העולם.
נשמע מוכר??
יוסף יוסף! זה אכן נשמע ככה קצת אנטישמי וזקני-ציוני קונספירטיבי, ואכן זה קשור לאינטרסים של אנשים מאד עתירי נכסים, אבל מה לעשות, כ70% מהנאוקונים הם יהודים בעלי "עצמה", עם קשרים חמים עם הלכוד. לפני כשבוע היה בערוץ שמונה כתבה מאד מעמיקה מתוצרת אחת הרשתות האמריקאיות המובילות שחקרה את הרכב הנאוקונים ואת הקשרים שלהם לימין הישראלי. לא הבאתי דבר שלא נאמר שם! יותר מזה – דובר שם בין היתר על הסנקציות שהסנט העביר נגד סוריה,ושבימים אלו אמורות לקבל תוקף: מולדן ודחיפתם בנאוקונים, שהמרואיין בנדון הסביר בנדון על החפיפה בין טובת ישראל לזו של ארה"ב.
מקור נוסף לטענותי הוא מאמרו של ארי שביט במוסף הארץ לפני כשנה.