הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-6 במאי, 2004 17 תגובות

הוא בן 36, אבל בילה מחצית חייו בכלא הישראלי. קוראים לו אנואר יאסין, הוא פעיל במפלגה הקומוניסטית הלבנונית ושוחרר בינואר האחרון במסגרת חלופי השבויים בין ממשלת ישראל לחיזבאללה. כשידיו באזיקים, הוא נלקח מבית כלאו אל שדה התעופה בן-גוריון, ועדיין קשור הוא טס לביירות – דרך פרנקפורט. עם הגעתו לנמל התעופה של ביירות הוא התקבל כגיבור. בשבוע שעבר הוא מסר עדות על מצבם של האסירים הפלסטינים בבתי הכלא בישראל בפני חברי הוועדה לזכויות האדם של האו"ם ובימים אלה הוא מקיים מפגשי הסברה רבים ברחבי צרפת בנוגע למצבם של האסירים הלבנוניים והפלסטינים המחוזקים בישראל.

אנואר יאסין הוא שיעי, יליד דרום-מזרח לבנון, אזור בו פעלו מאז ומתמיד כוחות השמאל. יאסין הצטרף בגיל צעיר לנוער הקומוניסטי. "העדתיות הוא הסרטן המכרסם בגוף החברה הלבנונית. סבלתי רבות כבן לעדה השיעית באזור בו נולדתי. הצטרפתי למפלגה הקומוניסטית כי היא המפלגה היחידה שאינה בנויה על בסיס עדתי והנלחמת למען לבנון דמוקרטית וחילונית", הוא מספר. על מנת להילחם בכיבוש הישראלי בדרום לבנון, התגייס יאסין ב-1985 אל הארגון הצבאי של המפלגה הקומוניסטית שנוסד שלוש שנים לפני כן. הוא היה אז בן 17 ובמשך שנתיים הספיק להשתתף בפעולות רבות בדרום לבנון הכבוש עד שנפצע ונתפס על ידי צה"ל. "המאבק שניהלו נגד כוחות הכיבוש דומה למאבקם של פעילי ההתנגדות הצרפתיים בעת הכיבוש הגרמני", הוסיף יאסין.


כאמור, הוא נפצע ונתפס בעת ניסיון להגיע לדרום לבנון בספטמבר 1987. "לפתע ראינו חיילים ישראלים שבאו אל האזור במסוקים. אינני חושב שראו אותנו, אבל לבסוף הבחינו בקבוצתנו וכך החל קרב שארך כשש שעות. לרוע מזלי, הייתי היחיד שנפצע ונשבה. נפצעתי בגב ובעקבות הפציעה התעלפתי. חברי הצליחו לברוח אך בקרב נהרגו שלושה חיילי צה"ל, אחד מהם קצין. חמישה חיילים נוספים נפצעו. אני נותרתי פצוע והייתי המטרה לנקמת החיילים".


יאסין נלקח לישראל ובמשך שלושה ימים מנעו ממנו כל עזרה רפואית. "הייתי קרבן לעינויים ממושכים עם הגעתי למחנה שליד קרית שמונה. שם הכו אותי ללא הרף. קשרו אותי אל מוט והמטירו אלי זרמי מים חמים וקרים. מנעו ממני שינה וכל הזמן ידי היו קשורות. החיילים סיפרו שבסוף יוציאו אותי להורג", הוא מספר ללא התרגשות על כוס תה. יאסין הוסיף "הייתי אז בסך הכל בן 19 והרגשתי חולשה גדולה. החיילים שהתעללו בי קשות היו דווקא בני גילי ואף צעירים ממני. הטיפול הזה ארך ימים רבים. שישה חודשים לאחר מכן נשפטתי בבית דין צבאי". יאסין נשפט ל-30 שנות מאסר. הוא סירב להכיר בסמכותו של בית הדין הצבאי הישראלי ואף התנגד למינוי סניגור. הוא כפר בסמכותו של בית דין במדינה הכובשת לשפוט לוחם גרילה שנשבה על אדמת ארצו.


"בבית הכלא התקבלתי בזרועות פתוחות על ידי האסירים הפלסטינים, שהסבירו לי איך להתמודד עם המאסר הארוך. הם תמכו בי לאורך כל הדרך. אין לשכוח שהייתי זר, ללא משפחה, רחוק מהבית, ללא ביקורים ולא הכרתי איש" מספר יאסין. לדבריו "17 שנה בבית כלא זה המון זמן. זו שגרה שאינה נגמרת ואינה נפסקת ולו לרגע אחד. לכן, עסקתי הרבה בספורט, קראתי הרבה ולמדתי המון". עם השנים וחילופי תאי המאסר הוא פגש לבנונים נוספים, חלקם פעילי שמאל לבנונים חילונים, אחרים פעילי חיזבאללה. "אמנם ישבנו יחד ופעלנו יחד נגד הכיבוש הישראלי, אבל השקפות העולם שלנו היו שונות. גם צורת הראייה של המאבק הייתה שונה. אני דבק בגישה האינטרנציונליסטית ואין לי דבר נגד העם הישראלי. נלחמתי נגד מנגנון הכיבוש הישראלי. לא נאבקנו במסגרת מלחמה בין דתות. זה היה מאבק לשחרור מן הכיבוש הקולוניאלי. היה זה מאבק למען כלל האנושות ולאו דווקא למען קבוצה או עדה מסויימת". לדבריו, במהלך השנים נעשו מניפולציות רבות סביב המאבק נגד הכיבוש הישראלי בדרום לבנון, ואין לקשור המאבק נגד הכיבוש רק עם פעולת החיזבאללה. "המפלגה הקומוניסטית הלבנונית הייתה בין הראשונים שניהלו את המאבק נגד הכיבוש. ולראייה: 36 מתוך 50 הגופות שהוחזרו ללבנון במסגרת עסקת השבויים, היו גופותיהם של לוחמים קומוניסטים".

תגובות
נושאים: מאמרים

17 תגובות

  1. ישראל הגיב:

    מי ייתן ומאסרי השווא החשוכים הללו ייתמו לעולם במדינה שרבים מבניה הטובים מסתתרים באיצטלת המחשכים.

  2. איריס בר הגיב:

    ברוך פודה שבויים
    ברוך מתיר אסורים

  3. ליאור וכטל הגיב:

    מצטרף לדבריה של קודמתי

  4. ובערבית הגיב:

    אלחמד-אללה סלאמתו
    ברכות לכל המשתחררים ואיחולי שחרור מהיר לכל האסירים הפוליטיים.

  5. חיים הגיב:

    הוא מחבל שנתפס, אין לי שום רחמים כלפיו.
    להיפך אני חושב שמי שחושב שצה"ל סתם התעלל בו- הוא אדם בלתי מוסרי!!

  6. איריס הגיב:

    הוא לבנוני שנלחם בתוך שטח לבנון כנגד כיבוש לבנון!!!

    הוא לא יותר מחבל מהפרטיזנים

  7. שלומי בר-אבא הגיב:

    ןעכשיו הפרטיזן האמיץ ילחם בלי ספק בכובשים הסוריים

  8. אחיקם הגיב:

    לאחר שעפ"י הודעו השתתף בקרב עם חיילי צה"ל שבו נהרגו שלושה חייליםונפצעו חמישה, האם מישהו טרח לבקש את תגובת צה"ל על מאסרו?
    למה דיברי הנ"ל יותר אמינים מדברי גורמי צה"ל?
    צה"ל נכנס לדרום לבנון ע"מ להגן על ישובי הצפון וללא שום כוונות קולוניאליות ולכן אינני מבין את ההתלהמות והשימוש במילה כיבוש ע"י הכותב.
    האם הכותב נקלע על לא עוול בכפו לאחר שניסה להכנס עם חבריו בזמן שהם חמושים לאיזור שבו הם יכולים לאיים על עיר ישראלית?
    כן לביקורת, לא לשינאה עצמית.
    כן למוסר כליות, די להלקאה עצמית.

  9. אחיקם החכם הגיב:

    האיש כותב במפורש שהוא השתתף בקרב אז מה אתה קופץ ?
    כן, הוא השתתף בקרב, הוא פרטיזן ודינו צריך להיות כשבוי-מלחמה ולא כאסיר.
    וסתם כדי לרענן את זכרונך, עשרה חדשים לפני פלישתצ ישראל ללבנון לא היתה שום התקפה על הייושבים הציוניים בגליל. העילה לפלישה היתה נסיון ההתנקשות בשלמה ארגוב, שבוצע בבריטניה על-ידי קבוצתו של אבו-נידאל שהיא קבוצה קטנטנה (יש המטילים ספק בעצם קיומה) שלא היה להם שום חלק בלחימה בלבנון.

  10. תודה על המחמאה הגיב:

    ואני מניח שרצועת הביטחון(ללא קשר לרוחבה) הייתה כדי להגן על הטאוור של לונדון?
    ואותו קו 40 הק"מ (המפוקפקים?) הם ע"מ שכדורי הקריקט של סר ג’ון לא יפגעו בחילינו?
    נו באמת.
    חייל של איזה צבא הוא בדיוק?
    ה"פרטיזן" הינו חבר מפלגה ואינו חייל בצבא ולכן מסתתר מאחורי האיצטלה הדיפלומטית ע"מ לבצע פעילות צבאית החשודה כעויינת.
    באם הוא חייל, שיכריז מלחמה, שינהג בהגינות שאותה הוא דורש מאיתנו(ובצדק גמור) אך שלא יעשה מעשה זימרי ויבקש שכר בפנחס.
    מחכה לתגובה

  11. סליחה ? הגיב:

    אתה מצפה מהפרטיזן שיקים צבא רשמי ? כלורמ את טוען שהעובדה שכבשת את ארצו פוסלת אותו מרא מלהיולת חייל והופכת אותו לפושע ? האין זה אבסורד ? ומה בכלל הקשר לאיצטלה דיפלומטית ?
    במקום לשאול על הטאור של לונדון אולי תספר לנו איזה יישוב ישראלי הותקף מלבנון בעשרת החדשים שקדמו למלחמה ?

  12. אחיקם הגיב:

    אינני מצפה שיקים צבא רישמי אלא שלא ישתתף בקרב עם חיילי צה"ל אך יטען במקביל שאין לו כלום נגד מדינת ישראל.
    במידה והנ"ל מרגיש שצה"ל כבש את ארצו שיכריז על מלחמתו בצה"ל/מדינת ישראל, דבר שהינו לגיטימי.
    אך לעטות עור כבש על גבי שכפ"ץ נראה לי כצביעות.
    מטרתו של צה"ל היא להדוף פגיעות באזרחי מדינת ישראל.
    תודה לאל שצה"ל לא מחכה לפגיעות אלא מנסה גם לסכל אותם מבעוד מועד.
    האם אתה כופר בהפצצות ישובי אצבע הגליל/חדירות של מפגעים מתוך שטח לבנון?
    מלחמת לבנון הייתה מלחמה אשר ינקותא הייתה בדין אך נעוריה בחטא.
    השאיפה להגן על ישובי הצפון הינה לגיטימית לא פחות משאיפתו שלא נכבוש את ארצו.
    כלום נאשים את החיזבאללה בשהייתנו בלבנון????????????
    האשמה על שלא יצאנו מלבנון מוקדם יותר הינה עלינו ועלינו בלבד.
    כך גם אשמתו על השתתפות בפגיעה בשמונה מחיילינו.
    מחכה לתגובה.

  13. באמת, תלמד היסטוריה הגיב:

    אתה חוזר ומתעלם מהעובדה הפשוטה שהעימותים בגבול לבנון נפסקו לעשרה חדשים לפני מלחמת לבנון, כתוצאה מהבנות של הפסקת אש, אגב. חדירות, הפצצות (בעיקר בתגובה להפצצות ישראליות), כל אלו נפסקו עשרה חדשים לפני הפלישה ללבנון. לוחם הגרילה הלבנוני לא היה אמור להכריז שום מלחמה (לפי איזה עיקרון מטופש של החזקים), המלחמה הוכרזה עליו והוא הגן על ארצו.

    זה עוד מבלי להיכנס לדיון העקרוני על כך שאלו שלחמו בלבנון לפני הפלישה הישראלית היו פליטים שישראל מנעה מהם בכוח לשוב לארצם, כלומר הם היו קורבנות של פשע שהפעילו כוח נגד הפושע, לא להיפך. הפליט מחיפה או מבירוה הוא שהגן על זכותו על ביתו וארצו ולא הגזלן הציוני החמוש.

  14. אוי אחיקם אחיקם הגיב:

    סייג לחכמה שתיקה. אחרי שישראל גירשה עשרות אלפי בני אדם מביתם ללבנון (1948); אחרי עשרות שנים של מימון התככים בין המוסלמים לנוצרים בלבנון בשירות השב"כ/המוסד הישראל; אחרי אינספור טיסות מעל שמי לבנון ושיט חופשי במימיה תוך הפרת כל ריבונות אפשרית של לבנון ברגל גסה; לאחר כל אלה, באה ישראל וכובשת שטחים (מלחמת לבנון) – ואתה עוד מלין על לוחם החופש שביקש להגן על ביתו / לשוב לארצו / לדרוש את זכויותיו? באמת. תלמד היסטוריה ואם לאו פשוט תידום. את דבריך אין אלא לסווג כבורות (ואין בכוונתי לפגוע בכבודך – מותר לאדם לא להיות בקי בכל). אנא ממך.

  15. עודד בתגובה למגיבים הגיב:

    סוריה עושה בלבנון כבתוך שלה ואף "לוחם חופש" לא מצייץ. כנ"ל לגבי הכותבים באתר הזה.
    לא רק זאת, אלא שסוריה משתמשת כבר שנים בלבנון ככלי לנגח בו את ישראל.

    הכותבים כאן רואים בפעולות ישראל בלבנון עוד פן של ישראל הכובשת (עובדה נכונה בחלקה) אך מתעלמים (במכוון?) מכך שלבנון לא הייתי וכנראה לא תהיה עצמאית בזמן הקרוב. ולא בגללנו…

  16. לגרמני הגיב:

    אם אתה מתכוון לדמוקרטיה פורמאלית, אז יש כזו לפחות בתוניס והיתה כזו באלג’יר. בחירות וריבוי מפלגות יש גם בסוריה, אגב, השלטון שם הוא בידי חזית שכוללת 7 מפלגות (כולל שתי מפלגות קומוניסטיות), אבל אין שם חופש ביטוי.
    בנוגע לתורכיה, יש בה רדיפה אכזרית של פעילי שמאל ושל פעילים לאומיים כורדים, כולל התקפות רצחניות על אוכלוסיה כורדית. פעילי שמאל נשפטים שם לעונשים כבדים על הפגנות. כך שדמוקרטיה ממש אין בתורכיה.
    בחירות בדרגות שונות (רחוקות מלהיות מספקות) של חופש הצבעה ושל אפשרות להתארגן קיימות כמעט בכל המזרח התיכון. הארץ שבה יש הכי הרבה חופש ביטוי והתארגנות במזה"ת כיום היא לבנון. זה לא בזכות סוריה אלא בעיקר תוצאה של הפוליטיקה העדתית שם (עסק דפוק כשלעצמו) שבגללה לא ניתן למנוע מעדות להקים מפלגה, מה גם שהאנרכיה החלקית בלבנון גורמת לכך שמיליציות חמושות מגינות על חופש ההתארגנות של כמעט כל קבוצה ואין לשלטון המרכזי אפשרות של ממש לדכא אותן.
    כמובן שאני לא מציע מיליציות עדתיות כמפתח לדמוקרטיה…

    יורם בר-חיים

  17. הגרמני הגיב:

    עודד היקר,
    סוריה אינה מדינה דמוקרטית וככזאת היא מקבלת יחס שונה לחלוטין ממדינות המערב הדמוקרטיות, שעליהן, אם אינני טועה, רוצה להמנות ישראל.
    זהו הרי הפרדוקס הישראלי, מלכוד 22, שבו אנו מתרצים את אלימותנו וכוחניותנו בתרבות והמנטלית הערבית שבאזורנו, אבל מתיימרים לרצות להיות דמוקרטים ומערביים.
    אינני מכיר אף מדינה באזורנו מלבד תורכיה, שבה משטר דמוקרטי.
    עד שלא נחליט באיזה כיוון אנו פוסעים, ימשיך הפרדוקס להעמיק ולבלבל אותנו

הגיבו לובערבית

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים