הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-16 במאי, 2004 3 תגובות

בחודש יולי הקרוב ימלאו שנתיים להקמת אתר "הגדה השמאלית". האתר הוא חלק מפרויקט רחב יותר ובמרכזו מועדון "הגדה השמאלית" שבמרכז תל-אביב. במשך השנתיים האחרונות, אתר הגדה השמאלית הרחיב בהרבה את קהל קוראיו ומספר כותביו. האתר "נעשה קטן" על מספר הכותבים ולכן, בסיוע של ידידים המתמחים בעיצוב אתרים, אנו שוקדים עתה על עיצובו מחדש של האתר. האתר החדש יהיה ידידותי יותר ויכיל יותר מידע ופרשנות.

אתר הגדה השמאלית (וגם המועדון) הוקם כמוסד ללא כוונת רווח. מאחורי האתר עומדת מערכת של מתנדבים, חלקם עיתונאים ואחרים לא. באתר רצינו למצוא את האיזון בין הדורות השונים בשמאל הישראלי (דור המאבק האנטי-פאשיסטי והקמת המדינה, דור המאבק נגד מלחמת לבנון ודור האינתיפאדה והמאבק בכיבוש) ואם לשפוט על פי עליית מספר הגולשים הפוקדים את האתר מדי יום – הניסיון הצליח.


לרגל שנתיים להופעת האתר, החלטנו לקדם שלושה יעדים: מגבית להבטחת קיום האתר והרחבתו, מפגש ראשון בין כותביו וקוראיו; ומפגש נוסף, במוצ"ש 10 ביולי 2004, של ה"פעילים המקוונים" העומדים מאחורי האתרים לשינוי חברתי. הכוונה אינה לקיים כנס אקדמי או מפגש של "מומחים לאינטרנט", אלא לכנס את כל אלה העומדים מאחורי האתרים בשפות העברית והערבית בקשת רחבה של נושאים: מחאה, זכויות האדם, זכויות עובדים, זכויות נשים, מידע אלטרנטיבי, חינוך, מאבק על השלום ונגד הכיבוש, שינוי חברתי.


האינטרנט ככלי למאבק


אין ספק שהאינטרנט היה לכלי נוסף במאבק לשינוי החברתי. בשנים האחרונות הוקמו עשרות אתרים העונים על ההגדרה הרחבה "לשינוי חברתי" וקם דור חדש של פעילים העושים שימוש תדיר באינטרנט כדי לקבל מידע ולהפיצו. האינטרנט גם הפך לכלי מגייס – זמין, זול ומהיר. אך לאינטרנט מגבלות רבות.


אחת ממגבלות האינטרנט היא: עד כמה נפוץ השימוש בו? על פי ההערכות, מדי דקה המחשב דולק במאות מיליוני בתים ומשרדים ברחבי העולם ומאחוריו ניצב גולש. כשליש ממשקי בית בישראל מחוברים לרשת. לאן גולשים בישראל? 88% – מחפשים מידע; 79% – עושים שימוש בדואר האלקטרוני; 53% – קריאת חדשות ועיתונים; 33% – פעילות הקשורה בבנקים או תשלום חשבונות ו-37% – קניות. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו בפברואר 2003, בכמחצית הבתים בישראל יש מחשב.


יחד עם זאת השימוש באינטרנט הוא "צפוני" בעיקרו. מספר הגולשים הגדול בעולם נרשם באמריקה הצפונית, אירופה המערבית ויפן. ההכנסה של מחצית מאולכוסיית העולם היא דולר לאדם ליום. ולא קשה לנחש מדוע מחצית מאוכלוסיית העולם אינה נמנית עם הגולשים ברשת. או כדברי הכתב יובל דרור ("הארץ", 4.2.03):


"בעיר ניו יורק יש יותר טלפונים מאשר בכל האזורים הכפריים באסיה. מספר מנויי האינטרנט בלונדון גדול מכל מנויי האינטרנט ביבשת אפריקה. 80 אחוז מאוכלוסי העולם לא ניהלו מעולם גם לא שיחת טלפון אחת. בארה"ב היו בשנת 2000 כ-585 מחשבים אישיים לכל 1,000 אזרחים. במצרים היו 12, באלג’יריה – שישה, בהודו – חמישה. מנהלי חברות הטכנולוגיה הגדולות מנסים לשכנע אותנו, כי מהטכנולוגיה ניוושע. בהרצאות, בפרסומות ועל לוחות המודעות מצויר עולם טוב ויפה יותר כל עוד מצויד בנגן mp3 משכולל או במחשב נייד חזק במיוחד. אבל בעולם שבו רוב בני האדם משתכרים פחות מדולר ליום, אין לרוב האנושות די כסף לקנות מברשת שיניים, שלא לדבר על מחשב אישי".


יחד עם זאת, החיבור לרשת של המוסדות להשכלה גבוהה בעולם השלישי בשילוב עם פתיחתם של רבבות בתי קפה אינטרנט, מאפשרים את החשיפה לקהלים חדשים. ארבעה הם הגורמים המונעים התחברות האוכלוסיות העניות אל הרשת (בניגוד להאזנה לרדיו ואף לקריאת עיתון): מחיר המחשב (יותר מ-500 דולר בקירוב), עלויות התקשורת (תשלום לחברות הטלפון ולספק האינטרנט), נגישות לקו טלפון (שוב: רק בעיר ניו-יורק יש יותר קווי טלפון מאשר בכל האזורים הכפריים באסיה) וחוסר הידיעה (ולו בסיסית) של השפה האנגלית. על פי נתוני האו"ם, הגולש הטיפוסי בעולם הוא גבר, צעיר (עד גיל 35), בעל השכלה אקדמית, דובר אנגלית, בעל הכנסה הגבוהה מהממוצע ועירוני.


האם זה אומר שצריך להרים ידיים? שממילא האינטרנט הוא צפוני? על פי ניסיון הגדה השמאלית, האתר מסוגל להיות שליח נאמן של עמדות השמאל (על גווניו), לקיים דיאלוג פורה בין כותבים וקוראים, ואף לגייס משתתפים נוספים למחאה. ולראיה: לוח האירועים הגדוש, באמצעותו אלפים מקבלים מדי שבוע מידע מעודכן על הנעשה בשמאל.


ממחשב לכל ילד… למחשב לכל ארגון


"מחשב בכל בית", "אינטרנט לכולם" הן סיסמאות הנשמעות בתדירות גוברת והיה אף ראש ממשלה בישראל, בנימין נתניהו, שפתח במבצע מתוקשר היטב (ושלא הושלם מעולם…) תחת הכותרת "מחשב לכל ילד". מאחורי כל ההכרזות הרמות מסתתרת האמונה שברגע שבכל בית יהיה מחשב וכל מחשב יהיה מחובר לרשת האינטרנט, אז נוכל להגשים את הרעיון הדמוקרטי ואת שוויון ההזדמנויות המיוחל. "ניתן גם לעשות שימוש בטכנולוגיות המתקדמות כדי לקבע את הסדר הקיים הפועל לטובת האליטות ושכתוצאה ממנו מתחזקות מגמות הדיכוי והעמקת הפערים", נאמר במחקר שנערך באמריקה הלטינית תחת הכותרת "התנועות החברתיות ברשת". ועוד נכתב במחקר: "ברשת קיימות שתי מגמות הסותרות זו את זו: דמוקרטיזציה או קיבוע של הסדר הקיים".


מעבר למגמות הסותרות בתוך הרשת, הרשת עצמה קשורה במגמה עולמית מרכזית יותר: הגלובליזציה. יש המגדירים זאת כ"מהפכת המידע". נהיה צנועים יותר: ההתפתחות המואצת של הרשת קשורה בגלובליזציה הקפיטליסטית. ואחת הדרכים לחיזוק הגלובליזציה היא האצת המעבר של הון ממקום למקום ולכן אין כלי יעיל יותר לכך ממחשבים ומרשת האינטרנט. אמנם ה"מרחקים קוצרו" ובמהירות אנו מסוגלים לקבל מידע מכל מקום ומקום. אך אין זה אומר שקיצור המרחקים גרם לצמצום הפערים החברתיים, למיגור העוני והרעב. ההפך הוא הנכון.


האינטרנט – בין הבדיה למציאות


ובחזרה למחשב לכל ילד. המחשב והאינטרנט היו לעגל הזהב בעידן הקפיטליזם הגלובלי. דאג למחשב המחובר לאינטרנט וכך הפכת לשותף בגלובליזציה. או כדברי הגשש החיוור – "כאילו" הפכת לשותף. כי אתה לא באמת שותף. אתה "כאילו שותף". לרוב, אתה קורבן. וכך חברי התנועות החברתיות, פעיליהן ואוהדיהן – הם קורבנות אך נלחמים (אם כי לא תמיד מודעים לכך) נגד הקפיטליזם והשלכותיו ההרסניות. אגב, אל עגל הזהב מתלווה עילה של מסתורין בה רבים מאתנו מתקשים להפריד בין מציאות לבדיה.


פן חשוב בבדיה הוא ש"האינטרנט ישנה את חיינו מן הקצה אל הקצה". וזה כלל לא בטוח. מה שברור הוא שבקצה האינטרנט ניצבות חברות רב-לאומיות שהפכו את הרשת למכרה זהב ושעושות שימוש באינטרנט כמקדם מכירות לגלובליזציה ולעסקיהן. אך, כמו ביתר שטחי החיים (כלכלה, חברה, תרבות, פוליטיקה…) גם בשטח טכנולוגיות המידע החדישות, על התנועות החברתיות לנהל את המערכה. ותנאי לניהול המערכה הוא להכיר מקרוב את אותה טכנולוגיה, לרכוש את הידע ולעשות שימוש בידע לטובת השינוי החברתי.


רבים כבר הספיקו לשכוח, אבל הסיפור החדשותי המרכזי בחודשים האחרונים של שנת 1999 היה "באג 2000″. מאות אלפי כתבות ורבבות מאמרים נכתבו אודות כשל מערכתי, כביכול, בעולם המחשבים. על פי אותה אגדה, אלפי מחשבים בכל העולם אמורים היו להיעצר באחד בינואר 2000 וזאת בגלל תקלה פעוטה: המחשבים לא יכלו "לעבור מילניום" – לא יכלו לאפס את שעוניהם ואת התוכנות שלהם למילניום המתחיל בספרה 2. בכל העולם נעשו הכנות לקראת התאריך הגורלי. במדינת ישראל אף הוקמה ועדה בין-משרדית בראשות מנכ"לים מכמה משרדי ממשלה על מנת להיערך ליום הדין. אותו יום הגיע, ויום נוסף עבר ואף ב-3 בינואר 2000 ולא נרשמו תקלות משמעותיות במחשבי העולם. האגדה מספרת כי שדה תעופה אחד בפיליפינים ותחנת רכבת נוספת באירופה (איפה בדיוק? איש לא יודע) פסקו מלפעול עקב באג 2000. זה הכל. במלים אחרות: באג 2000 זו אגדה עם סוף טוב. בדיה שמאות מיליונים לקחו אותה כמציאות של ממש.


אך שבועות ספורים לפני אותו באג 2000, התרחש אירוע היסטורי, לא וירטואלי. אירוע שרבים לא היו מוכנים לו ושיש לו קשר הדוק עם עולם המחשבים והאינטרנט: ההפגנות שנערכו סביב ועידת סיאטל. זו אותה ועידה של ארגון הסחר העולמי (WTO) שהתכנסה בעיר סיאטל שבמדינת וושינגטון, ארה"ב, על מנת לקבוע את כללי המשחק של המשק הקפיטליסטי הגלובלי במאה ה-21. הוועידה נכשלה כי רבבות מפגינים צרו עליה ונציגי המדינות לא הצליחו להגיע להסכמה. הפגנות סיאטל היו להפתעה גמורה עבור רבים. היה זה מבחן הכוח הראשון והגדול של התנועה נגד הגלובליזציה. אך בניגוד לבאג 2000 שזכה לפרסום רב על לא כלום, הפגנות סיאטל זכו לפרסום רב לאחר מעשה. איך הגיעו רבבות למדינת וושינגטון (שבקצה הצפון-מערבי של ארה"ב)? איך התארגנו מאות ארגונים כדי למחות ולהפגין? איך ידעו לאן להגיע? איפה לאכול? מתי למחות? לאינטרנט ולדואר האלקטרוני פתרונים.


במאמר שכתב ויליאם טאב ושכותרתו "להבין את מדיניות הגלובליזציה לאחר הפגנות סיאטל" ושפורסם באסופה "אנטי-גלובליזציה – ביקורת הקפיטליזם העכשווי" (הוצאת רסלינג, 2003) נאמר:


"התפתחות האינטרנט והקמתם של אין-ספור אתרים על ידי הפעילים נגד הגלובליזציה, פתחה בפני רבים אפשרויות לקבל מידע מכלי ראשון על האופי הגלובלי וההמוני של הפגנות סיאטל. הפעילים יכלו להתארגן, להפיץ את הדברים ברבים ולקשר בין גופים שונים. בעוד שהעובדים בהודו חוששים מסנקציות כלכליות מצד ארצות-הברית המתחסדת, הדואגת לאינטרסים שלה, הם גם הבינו כיצד פועלים ארגון הסחר העולמי ומוסדות ניהול נוספים המשרתים את המעמד האימפריאלי השליט. אנו עומדים בפתחו של עידן חדש, של סולידריות בינלאומיות, והדבר ניכר באופן שבו קבוצות מהשטח מתקשרות זו לזו ועובדות יחד מעבר לגבולות לאומיים ותרבותיים.


"ישנם סימנים לפחד מפני מרד המוני, ומפני מה שחוקרי מכון ‘ראנד’ הגדירו כ’נחיל של ארגונים לא-ממשלתיים’. האינטרנט נתן הזדמנויות להקמת קואליציות מקוונות, כמו גם לגיוס – בו-זמנית – של רבבות גולשים ברשת להפגנות ברחובות ג’נואה או סיאטל; פריז, לונדון וניו-דהלי. ל’נחיל הארגונים הלא-ממשלתיים’, על פי חוקרי ראנד, ‘אין הנהגה מרכזית או שרשרת פיקוד: הוא בעל ראשים רבים ולכן לא ניתן לערוף את ראשו בבת אחת’. מעיון בדו"ח המיוחד של מוסד המחקר היוקרתי עולה שארגון הסחר העולמי נעקץ קשות על ידי נחיל של דבורים זועמות". אמן.

תגובות
נושאים: מאמרים

3 תגובות

  1. אלי43 הגיב:

    2 הערות "קטנות" –
    כאשר מדברים על "כיבוש" ו"זכויות הערבים"יש לבדוק זאת לעומק, גם אם זה לא מתאים לתיאוריות של המחזיקים בהם.
    מי היה קודם – תבדקו בספרי ההיסטוריה.
    ישו נולד יהודי ומת יהודי, גם אם זה לא מוצא חן בעיני אנשים מסוימים.
    נכון, נוצחנו על ידי הרומאים, וגם הוגלינו.
    האם זה מקנה זכויות לכובש הערבי?
    אלא אם כן יש כיבוש ויש כיבוש, מה שלערבים מותר – לנו אסור… והאם כיבוש חוזר של הארץ שנכבשה מאיתנו נקרא "כיבוש"? חבל שלא היה אז אינטרנט וסי.אן.אן…
    2. כאשר מדברים על "סולידריות"של כל העובדים, יש לזכור את ה"סולידריות" הקודמת, פרי רוחה של רוסיה הקומוניסטית…
    היו יהודים מהארץ שהאמינו לה, ונסעו ל"אמא רוסיה" – סופם כתוב בספרי ההיסטוריה!
    מעניין מדוע כל פעם שמדברים על "סולידריות"זה מהר מאד מופנה נגדנו..
    אך מי שמתעלם מההיסטוריה – היא מזכירה לו שהיא קיימת…

  2. גיא אברהמי הגיב:

    אלי43:
    האם 43 בגלל שבלי קשר לכתבה יש 43 אלף תגובות שנשלחות תמיד ושחוזרות על אותן מנטרות שחוקות? לא הבנתי כנראה, בגלל שהרומאים כבשו את ארץ ישראל לפני 2100 שנים אז המחסומים מוצדקים? בגלל שישו נולד יהודי אז מותר להרוס בתים ולעקור זיתים ככל שחשקה נפשו של שר הביטחון/רמטכ"ל/מג"ד/מ"פ/טרקטוריסט?

  3. פחזנית הגיב:

    "האתר נעשה קטן על מספר הכותבים"?
    "שוקדים עתה על עיצובו מחדש"?
    מה קרה לכם חברים? חישבו שנית. האתר הצנוע והסימפאטי הזה עלול להפוך בין-לילה, בסיועם של "ידידים המתמחים בעיצוב אתרים", לעוד שו?או? אמריקני עם הודעות קופצות, מסרים מעופפים, וישבנים מפזזים.
    אני אוהבת את אתר "הגדה השמאלית" כפי שהוא חרף חסרונותיו. הפשטות והאינטימיות של "הגדה" הן חלק מהמסר, ויש בהן משום התרסה כנגד התרבות שאנחנו כל כך מתעבים (צריכה, גלובליזציה, זיהום סביבה, כוחנות, צעקנות, וכיו"ב).
    אפשר לשפר את תפקוד האתר (אם ממש חייבים) גם מאחורי הקלעים, בלי לשנות את עיצובו הפשוט והנאה, ואת תכניו החשובים. הזהרו מ"ידידים המתמחים בעיצוב אתרים", אלה באים בד"כ מערוגה אחרת…

הגיבו לאלי43

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים