הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-24 במאי, 2004 5 תגובות


בַּיּוֹם הֲכִי חַם בָּעוֹנָה
רוּחַ מִזְרָחִית, נוֹשֶׁבֶת בַּוָּאדִיּוֹת
וּבַשְּׁכוּנוֹת, שֶׁמִתַּחַת לְחַלּוֹנִי.
בְּיוֹם הֲכִי חַם, רוּחַ מִזְרָחִית
נוֹטָה לְהִתְלַקְּחֻיּוֹת
וְהַחַזַּאי,
הֲלֹא בִּקֵּשׁ
לְהִמָּנַע מִלְּהַבְעִיר
כִּי אֵשׁ-
תָּמִיד מְלַבָּה
אֶת הַיֵשׁ.

בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ רִאשׁוֹן,
נִסְתְּרוּ מִלְּפָנַי הַדְּרָכִים
וְכַמָּה קָרְבָּנוֹת יֻקְרְבוּ בִּי,
בְּמִצְוַת הָרְגָלִים?
[א' ניסן, התשס"ד]

תגובות
נושאים: מאמרים

5 תגובות

  1. שני טביב הגיב:

    קשישה נוברת בהריסות

    מאיצה, דוחקת למצוא התרופות.

    לרפא מדווה נכדה.

    ישישה מובלת באטיות

    מדדה, מועדת

    ממאנת

    למצוא התשובות.

    מי ירפא מדווה לבה?

  2. סופה של תינוקת לבית חטואל הגיב:

    שרועה פעוטה גוססת
    בזרועות אימה שממצחה מדממת
    ולצידן ילדות דוממות
    עוד מעט ויחלוף קליע פלדה
    מטווח מילימטר, או שניים שלושה
    ובעוברו דרך הגולגולת הרכה
    ישלח הקטנה למשכנה של אימא
    עד לאן מוליכה השנאה

  3. איתן הגיב:

    יישר כח.

  4. עמוס.ע הגיב:

    תודה ל?מ?ח?וו?ת התגובה, ש??ה?א?ירו? את מה שבטעות התרגלנו ל?כ?נ?ו?ת- ה?ו?י?ה.

  5. אירית הגיב:

    מתקשה כל השנים לדבר על היום
    כשריח החמסין כמעט מתפוגג ואנשים
    יעטו לבן ויספרו כמה הם מבקשים מחילות

    מלחמת יו"כ סתם אנשים רעבים, מוכים או מושפלים זכרונות שחלמתי לשנות משהו.

    ופתאום השיר הזה שפתאום לא משאיר אותי לבדי.
    כ"כ מבטא את היום והתקופה והזה.

    פשוט תודה.

הגיבו כאן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים