הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-13 ביוני, 2004 21 תגובות

מאת כתב "הגדה השמאלית"


בכנס השקה שיתקיים בשבוע הבא באוניברסיטת תל-אביב, תימסר על הקמת מכללה לשינוי חברתי – לראשונה בישראל: המכללה החברתית-כלכלית. קבוצה גדולה של אנשי אקדמיה ופעילים חברתיים התכנסה לפני חודשים מספר על מנת לנסות ולהשיב על השאלה: איך משנים את החברה הישראלית? איך מובילים את החברה אל נתיב הסולידריות והצדק החברתי? דובר הקבוצה אמר: "יצאנו מנקודת הנחה שאין להשלים עם דרכה הדורסנית של החברה הישראלית ושיש המוכנים לקדם את השינוי החברתי ואף להנהיגו. אך, המוסדות להשכלה גבוהה והתנועות החברתיות אינן ערוכות או מסוגלות לרכז את הידע, לחקור את המציאות החברתית לעומקה ולהכשיר דור של מנהיגים-פעילים חברתיים חדשים. לשם כך החלטנו להקים מסגרת לימודית ומחקרית רב-תחומית ייחודית, הפתוחה בפני כל הרוצה לשנות את החברה".

הלימודים יתקיימו בסמינר הקיבוצים בתל-אביב, אך כבר בשנת הלימודים הבאה יוקמו שלוחות בבאר שבע שבדרום, ובסחנין שבצפון. בתום כל סמסטר תתקיים סדנא לפעילים חברתיים על מנת להכשיר את הלומדים בדרכים מעשיות לשינוי החברתי. בין הקורסים שילמדו בסמסטר הראשון: "ישראל: חברה במשבר ושינוי חברתי"; "האם יתכן שינוי חברתי בתנאים של גלובליזציה?"; "הקרב על מדינת הרווחה" ו"עובדים ועבדים בישראל 2004″. בסמסטר ב’ יילמדו הקורסים: "תפיסת האדם אצל מרקס"; "נשים, גברים ויחסי כוח בין מעמד למגדר" ו"הפוליטיקה של המרחב".


בין המרצים שילמדו במכללה החברתית-כלכלית החדשה: ד"ר אבישי ארליך (מכללת תל-אביב), פרופ’ אריה ארנון (אונ’ בן-גוריון), ד"ר סילביה ביז’אווי (מכללת בית-ברל), פדרו גולדפרב (האונ’ העברית), תמר ברגר (אונ’ בר-אילן), ד"ר דני גוטווין (אונ’ חיפה), יפתח גולדמן (אונ’ תל-אביב), תמר גוז’נסקי (אונ’ בן-גוריון), ד"ר אמירה גלבלום (האוניברסיטה הפתוחה), אפרים דוידי (אונ’ תל-אביב), שחר דולב (אונ’ בר-אילן), ד"ר דני דור (אונ’ תל-אביב), מרסלו וקסלר (יו"ר עמותת אלון), ד"ר דב חנין (יו"ר חיים וסביבה), ד"ר צבי טאובר (אונ’ תל-אביב), חיה נח (אונ’ בן-גוריון), עודד ליפשיץ (עיתונאי), ד"ר ענת מטר (אונ’ תל-אביב), ד"ר שלמה סבירסקי (מרכז אדוה), עו"ד מור סטולר, מופיד סידווי (אונ’ תל-אביב), ד"ר איציק ספורטא (אונ’ תל-אביב), ג’יהאד עקל (חבר הנהגת ההסתדרות), ד"ר דני פילק (אונ’ בן-גוריון), ג’עפר פרח (יו"ר מוסאווה), ד"ר משה צוקרמן (אונ’ תל-אביב), ראובן קמינר (האונ’ העברית), רמי קפלן (אונ’ תל-אביב), אלה קרן (האוניברסיטה הפתוחה), ד"ר אורי רם (אונ’ בן-גוריון), עיידא תומא-סוליימן (מרכז סיוע לקורבנות אונס) ויובל תמרי (הטכניון). הקורסים יתקיימו בשעות הערב ובימי שישי על מנת לאפשר לעובדים ולפעילים חברתיים לקחת חלק בהם. שכר הלימוד יהיה נמוך – לצורך כיסוי ההוצאות בלבד.

תגובות
נושאים: מאמרים

21 תגובות

  1. גלילי הגיב:

    מעניין איזה תעודות יחלקו במכללה הזאת . הרכב המרצים הוא כה שקוף כולם שמאלה ממרץ ורובם מזוהים פוליטית. איפוא האיזון המדעי ?

  2. סיון הגיב:

    יוזמה מבורכת! הגיע הזמן לשינוי חברתי כולל.
    היכן אפשר למצוא מידע נוסף על המכללה?

  3. ג’ואן ספדי wow הגיב:

    אין לכם מושג עד כמה משמחת אותי הידיעה הזאת ,, ועוד שבשנה הבאה גם בבאר שבע , זה פשוט חלום , רק בבקשה תשיבו לי על הנ"ל :
    האם באמת חברה זה יהודים והשינוי יתמקד בה או שמדובר בתחום רחב יותר של דיון סביב חברה ושלטון בכלל , האם יצא מזה תואר מוכר כלשהוא ? אנא מכם עדכנו אותי בחידושים בעניין .. תודה ובהצלחה לכלנו

  4. מקס הזועם הגיב:

    כן בטח,למה שלא נביא את ביבי וטומי לפיד להרצות על שינוי חברתי,ואולי גם את משה פייגלין לקורס על דמוקרטיה ואת ברוך מרזל
    לקורס גישור לפתרון סכסוכים בדרכי שלום.

    ואם אנחנו כבר כל כך מאוזנים מדעית אז למה שלא נביא את תמר גוז’נסקי ללמד כלכלה במרכז הבין תחומי ואת שולמית אלוני ללמד מגדר באולפנא בבת-עין,בשביל האיזון אתם יודעים…

  5. עומר צנגוט הגיב:

    מוטב מאוחר מאשר לעולם לא.
    האם יצליחו טיפות המים הללו לכבות את להבות החורבן ?
    כמובן שהמרצים יהיו מזוהים עם אג’נדה של צדק חברתי. האם מישהו מצפה שהאידיאולוגיה של הימין תביא לשיוויון למאבק לצמצום פערים ולשלום ? אנו זקוקים כעת לאנשי רוח ואקדמיה שיצרו דיס-הרמוניה במקהלה הקפיטליסטית הגרוטסקית שאנחנו שומעים כל הזמן, אנו זקוקים להתארגנות של אנשי ספר שידעו לשלוט בדימויים,ולא יתנו לדימויים לשלוט בהם, לא ויקי כנפו לבדה תביא את השינוי החברתי. ישר כוח !

  6. נמרוד ברנע הגיב:

    אחד הצעדים החשובים ביותר להביא לשינוי חברתי ותודעתי בישראל.
    מדובר אולי באחד מאותן תנועות בצורת מוסד אקדמאי שיביאו לגידול משמעותי בכמות האנשים בעלי התודעה המעמדית בחברה בישראל.

    שני עצות לעוסקים במלאכת הקודש:
    1. לגייס תרומות, ובמהרה. מוסד כזה לא יוכל להחזיק מעמד לאורך זמן ללא תזרים מזומנים קבוע. למרות העלויות הנמוכות, ובהתחשב בעובדה שהמרצים יעשו זאת בהתנדבות – אם המוסד חפץ חיים, עליו לגייס תרומות. ברור מהיכן יגיעו התרומות – תנועות, קרנות, עמותות ומפלגות סוציאליסטיות וסוציאל-דמוקרטיות באירופה. קרן פרדריך אברט וקרן רוזה לוקמסבורג הגרמניות הן מקום מצויין להתחיל בו. על מנת למקסם את כמות התרומות ללא התפשרות על חומר הלימודים הייתי ממליץ על מיצוב תדמיתי נכון של המוסד – לא כמוסד קומוניסטי, או עם נטייה קומוניסטית (דבר שירחיק תרומות כמו מאש) אלא כמוסד סוציאל-דמוקרטיה\חברתי וגם לחזק את הצד של הקשר בין איכות סביבה לחברה דבר שהוא פופולרי מאוד בעולם המערבי כיום.
    2. בחוגי השמאל ואפילו בחוגי המרכז הלאומני הפרגמטי ישנה תרבות ארגונית שמזכירה במקרה הטוב בית בושות. היכולת הלוגיסטית היא אימפוטנטית והיכולת ההסברתית-תקשורתית שואפת לזו של תינוק שרוצה חלב ופורץ בבכי. בתהליך ההקמה והניהול השוטף יש להביא בחשבון באחד המקומות הראשונים בסדר העדיפויות את הסוגיה הזו. את החוזק הלוגיסטי-ארגוני של המתנחלים ראינו במשאל בין מתפקדי הליכוד, תארו לעצמכם מה היה קורה אם המחנה שלנו היה מאורגן וחזק מבחינה לוגיסטית באותה צורה. הדבר הוא לא רק פוקנציה כלכלית, אלא של יכולת לנהל את המשאבים הקיימים בצורה הטובה ביותר – דבר שגם בו אנחנו נכשלים לאורך כל ההיסטוריה.

    אסיים בברכת חזק ואמץ!

  7. דוד מרחב הגיב:

    הניסיון ללמד אידיאולוגיה אחת, מתוך תפישה חברתית מאד מסוימת, כבר נוסה שנים רבות בארצות אשר חלק לא מבוטל מן המרצים לעיל ראו (ורואים?) כ"סוציאליסטיות". תפקידה של האקדמיה הוא לספק כלים רציניים לחשיבה ולהביא לעימות בין ההשקפות, כאשר הסטודנט יכול ללמוד את הרעיונות השונים מבחינות שונות ומזוויות שונות, להיבחן על כך ואז גם לאמץ את תפישתו התיאורטית-פוליטית.

    "אקדמיה" שמנסה להחדיר לתלמידיה תפישות ורעיונות מסוג אחד בלבד, היא בעצם בית ספר לטוטליטאריות. לא יותר ולא פחות. אוי ואבוי לשמאל הישראלי אם זו הדרך באמצעותה הוא מבקש לקדם דיון ביקורתי.

    אני ממש לא הייתי רוצה להירשם למכללה בה טווח ההוגים הוא בין קיינס לקארל מארקס, וכמוני סטודנטים רבים אחרים.

  8. דוד מרחב הגיב:

    הניסיון ללמד אידיאולוגיה אחת, מתוך תפישה חברתית מאד מסוימת, כבר נוסה שנים רבות בארצות אשר חלק לא מבוטל מן המרצים לעיל ראו (ורואים?) כ"סוציאליסטיות". תפקידה של האקדמיה הוא לספק כלים רציניים לחשיבה ולהביא לעימות בין ההשקפות, כאשר הסטודנט יכול ללמוד את הרעיונות השונים מבחינות שונות ומזוויות שונות, להיבחן על כך ואז גם לאמץ את תפישתו התיאורטית-פוליטית.

    "אקדמיה" שמנסה להחדיר לתלמידיה תפישות ורעיונות מסוג אחד בלבד, היא בעצם בית ספר לטוטליטאריות. לא יותר ולא פחות. אוי ואבוי לשמאל הישראלי אם זו הדרך באמצעותה הוא מבקש לקדם דיון ביקורתי.

    אני ממש לא הייתי רוצה להירשם למכללה בה טווח ההוגים הוא בין קיינס לקארל מארקס, וכמוני סטודנטים רבים אחרים.

  9. לדוד הגיב:

    בין קיינס למארקס זה בכלל לא תחום קטן…

  10. אתה ממש לא חייב / אפרים דוידי הגיב:

    מעניין שגם מימין וגם הצד האולטרה-שמאלי (דוד מרחב) תוקפים את הרעיון להקים מכללה לשינוי חברתי. כנראה שאנו בדרך הנכונה. אגב, למרות שזו מכללה טוטאלירית, אין כל חובה להרשם בה. לכן, דוד מרחב וכל מי שלא רוצה להרשם ללימודים במכללה, לא חייב!

  11. יפתח גולדמן הגיב:

    התביעה ל"איזון אקדמי" במכללה מעין זאת שגויה מכמה סיבות:
    1. ראשית, גם אם נקבל את "הגיון האיזון", הרי שאפשר להסיק ממנו דווקא שהמכללה החברתית כלכלית צריכה להיות חד-צדדית לחלוטין. הסטודנטים במכללה אינם חיים בחלל ריק. הם חשופים, ככל אזרח ישראלי, לכל כלי הביטוי של ‘רוח הזמן’. האקדמיה והתקשורת בישראל הפכו מזמן לשופרות תעמולה של אידאולוגיה קפיטאליסטית בלתי-מאוזנת לחלוטין. את המרחב שבין קיינס למארקס (הגדרה מצויינת, דרך אגב) לא מלמדים בשום חוג לכלכלה, לא כותבים עליו בעיתונים, לא מדברים עליו בטלויזיה. במציאות כזאת, הדרך היחידה להשיג (שמץ) איזון, היא לקפוץ חזק ככל האפשר על הכף השניה של המאזניים. כלומר: להציג עמדה "לא מאוזנת"
    2. עד לאן אפשר לקחת את פטיש ה"איזון האקדמי"? במרחב שבין קיינס למארקס נמצאות לא רק דעותיהם הפרטיות של מרצי המכללה. במרחב זה נמצאת גם האמת! לא, אני לא יודע את ה"אמת" הגדולה, הסופית והאחרונה וגם לא מחזיק אותה בכיסי. אבל כן, אני כן יודע שהיא נמצאת איפה שהוא בין קיינס למארקס. אז האם, בשם האיזון, עלי לאזן את האמת בכמות שווה של שקרים, טעויות ואידאולוגיות? האם עלי לשקר לתלמידי כדי לשמור על עצמאותם המחשבתית?
    3. נראה שלפחות חלק מהמגיבים מזהים "היות בעל עמדה" עם "היות טוטליטארי". אם זה נכון לגבי מוסד, זה נכון (לפחות עקרונית) לגבי כל אדם פרטי. אסור להחזיק בעמדות, אסור ללמד אותן, אסור להפיץ אותן. כך נלחמים בטוטאליטריזם?
    4. הבה נודה: רלטיביזם ביחס לאמת הוא מבחנה המובהק של האדישות. כל אחד יודע (אם אינו משקר לעצמו) שבנושאים החשובים לו באמת אין הוא רלטיביסט. האקדמיה שומרת על "האיזון הקדוש" בין השאר משום שהתנתקה ממחויבות חברתית, אחריות ואיכפתיות. המכללה החברתית-כלכלית אינה מוסד שמכונן על אדני האדישות לגורל החברה הישראלית והציויליזציה כולה. ואם אין היא אדישה, גם אינה יכולה להיות רלטיביסטית.
    5.אבל הטעות הגדולה ביותר של חסידי ה"איזון" היא, שהם תופסים את המכללה כעוד מו?כר בשוק הסחורות הרעיוניות והתרבותיות. ממש כשם שבלכתי לסופרמרקט אני מצפה, שבצד המשקאות של קוקה-קולה יציעו לבחירתי גם משקאות של פפסי, ובלכתי ברחוב אני מקווה למצוא בצד הסניף של מקדונלד גם סניף של ברגר-קינג, כך בתחום הלימוד התיאורטי – יש לספק לי את כל המגוון כדי שאוכל לבחור…
    גישה זו הופכת את התלמיד לצרכן פאסיבי, ה"מרכיב" לעצמו תפיסת עולם באותו אופן שלקוח מרכיב לעצמו סנדוויץ’ בבאר סלאטים: קצת מכל מה שנמצא על המדף וערב לחיכי. המכללה החברתית-כלכלית לא צריכה להיות חלק ממסחור-הרוח. את הסטודנטים שלה עליה לראות לא כלקוחות אלא כשותפים לדרך, שותפים לחיפוש, שותפים למאבק. מי שרוצה ליצור שותפות לא מקים סופרמרקט: הוא מניף דגל ומחפש חברים. כמובן, צריך להזהר מהסכנה שתראה רק את הדגל ולא את החברים, אבל מהסכנה הזאת לא ניצלים על-ידי פרקטיקות של סופרמרקט.
    6. אם כבר אמרנו את המלה המפחידה "שותפות", בואו נלך עד הסוף ונגיד מלה עוד יותר מפחידה ולא פחות אמיתית: "חינוך". המכללה הכלכלית-חברתית מבקשת לחנך. איש עוד לא חינך מעמדה של איזון אקדמי, איש לא חינך באומרו "אולי זה כך ואולי זה אחרת", איש עוד לא חינך תחת הסיסמא: "האמת היא איפשהו באמצע…".
    אז בואו נקווה שתהיה לנו מכללה לא מאוזנת, אבל כן ביקורתית (גם כלפי עצמה), מתעדכנת, מתפתחת, מתגוונת ובעיקר: מחוייבת!

  12. שאלה אחרת הגיב:

    האם יש במכללה הזו קורסים העוסקים בציונות ובשאלה הפלסטינית מנקודת מבט של התנגדות לדיכוי ? יעני, איזושהי אלטרנטיבה ל"לימודי מזרח תיכון" שרובם ככולם הם אקדמיזציה של השב"כ ?
    או שכרגיל בשיח הישראלי "חברה" זה יהודים ו"פוליטיקה" זה (עיסוק ב)ערבים….

    יורם בר-חיים

  13. שאלה אחרת הגיב:

    האם יש במכללה הזו קורסים העוסקים בציונות ובשאלה הפלסטינית מנקודת מבט של התנגדות לדיכוי ? יעני, איזושהי אלטרנטיבה ל"לימודי מזרח תיכון" שרובם ככולם הם אקדמיזציה של השב"כ ?
    או שכרגיל בשיח הישראלי "חברה" זה יהודים ו"פוליטיקה" זה (עיסוק ב)ערבים….

    יורם בר-חיים

  14. יפתח גולדמן הגיב:

    בתשובה לחלק מן השאלות שלעיל:
    חברה היא חברה, וחברה ישראלית היא חברה ישראלית, על כל מרכיביה. במלים מפורשות: כן, המכללה תעסוק בהבטים הקשורים בציבור הערבי, משני צידיו של הקו הירוק (וגם, באופן רחב יותר, במזרח התיכון כולו).
    מצד שני, מי שכל מעייניו נתונים לשאלות של זכויות לאומיות, דיכוי לאומי, ציונות ואנטי-ציונות, עלול להתאכזב: מדובר במכללה כלכלית-חברתית והפרקטיקה המחקרית העיקרית שתופעל בה היא הפרקטיקה המארקסית הותיקה של התחלה מן הבסיס הכלכלי וטיפוס ממנו כלפי מעלה, אל מרומי בניין העל.
    במחשבה שניה, המשפט האחרון הוא עמדתי הפרטית, ואינני בטוח שהוא משקף את דעת כל השותפים ליוזמת המכללה. אני לא מוחק אותו, אבל מבהיר שהוא עמדה פרטית ואולי גם שנויה במחלוקת.
    הרבה דברים לא ידועים ולא סגורים עדיין. בהרבה עניינים יש ויכוחים פנימיים, ואלה ישארו מן הסתם לנצח. בהקמת המכללה שותפים אנשים וארגונים מקשת מאוד רחבה של "שמאל", שעד היום היו עסוקים בעיקר בלהתכתש אלה עם אלה. בעיני – אחת הבשורות של המכללה היא היכולת (אם אמנם תוכח כאמיתית) של אנשי שמאל מסוגים שונים לשתף פעולה, להבדיל עיקר מטפל ולהאבק על העיקר. אבל מה שנובע מכך הוא שהמכללה לא תהיה לרגע אחד מונוליטית, ולרגע אחד לא תהיה בה הרמוניה תיאורטית או אידאולוגית.
    וכולם – כולם מוזמנים להשתתף בדיון, בעיצוב, בקביעת הדרך.
    וכל מי שרוצה פרטים נוספים, מוזמן לפנות אל אפריים דוידי המרכז את הפרוייקט.

  15. דוד מרחב הגיב:

    דוידי,

    המתקפה על היוזמה הזו היא לא מכיוון "אולטרא שמאלני" (מונח שהלניניסטים אוהבים במיוחד, כאשר סבא לנין עשה בו שימוש כדי לכלוא ולהרוג את מתנגדי המשטר) וגם לא מזה הימני.

    יש דבר פשוט שנקרא "חופש אקדמי", ומן הראוי ללמד פרספקטיבות שונות על כלכלה, ולא רק את זו המרקסיסטית. אך אין זה מפתיע אותי, מאחר שזה בדיוק אידיאל החינוך הבולשביקי: חינוך לפי הקו הרעיוני של המפלגה.

    ואין זה פלא שחלק עצום מן המרצים הם חברי חד"ש, ולא יח"ד או העבודה נניח, וגם לא אנרכיסטים.

  16. כל מי שרוצה פרטים נוספים / אפרים דוידי הגיב:

    כל מי שרוצה פרטים נוספים על המכללה, מוזמן/נת להשתתף בדיון שיתקיים בשבוע הקרוב באוניברסיטת תל-אביב, ביום ד’, 23 ביוני, בשעה 17:00 באולם 277, בניין גילמן. במקום נציג את תכנית הלימודים ונקיים דיון בהשתתפות פרופ’ דני גוטווין (אונ’ חיפה), ד"ר אורי רם (אונ’ בן-גוריון) ואילנה סוגבקר (בי"ס קהילתי לשנים) על "אקדמיה ושינוי חברתי". מי שלא יכול/ה להגיע מוזמן/נת להתקשר לטל’ 050/201416

  17. עדו גדעון הגיב:

    מר מרחב היקר,
    א. עוד לא ענית ליפתח גולדמן על ה"איזון" הבילתי קיים בין קפיטליזם דורסני (וזו אכן גירסתו בישראל) שכבר הלכה למעשה "בלע" את התרבות הישראלית על כל רובדיה, לאותו מרחב אידיאולוגי עצום בין קיינס למארקס, שלא בא לידי שום ביטוי בשום מקום.
    ב. אני מקווה שתסכים איתי שהמנעד האידיאולוגי בארה"ב מצומצם בהרבה מבישראל, ובכל זאת בוושינגטון תמצא עשרות ואולי מאות
    מכוני מחקר אקדמאיים (ואקדמאיים פחות) מימין ומשמאל. האם יש בכך פגיעה בחופש האקדמי האמריקאי? ולסיום – אני מוכרח לאשש את דבריו
    של אפרים דוידי: אכן לא ידוע על חובת השתתפות
    בשיעורי המכללה, אז אתה באמת יכול לנשום לרווחה (לא תיחשף לאידיאולוגיות ההרסניות
    שמשמאל לקיינס…).

  18. אשר פרוליך הגיב:

    עצה קטנה למארגני היוזמה(מבורכת וחשובה
    כשלעצמה,ואני אשמח להשתתף בה):
    חשוב לזכור שהחינוך בכלל והחינוך הגבוה
    והאקדמי בישראל הופך יותר ויותר לחלום רחוק
    עבור העניים ,המובטלים וההמונים.לא הייתי רוצה שפרויקט חשוב זה יהפוך למגדל שן נוסף
    למיעוט "שיכול" להגיע אליו.

    ולדוד מרחב:למה זריקת רפש בקלות דעת כדוגמת
    המשפט שלך על "סבא לנין לארוג ולכלוא את
    מתנגדי המשטר…"?
    אני מציע לקרוא את מאמר של דני פתר על
    פריחת האומנות והתרבות בתקופת הנהגתו של לנין,עד למותו ועליית האנטי-מהפכה.

  19. אריאל גלילי הגיב:

    הגיע הזמן לבעוט בתחת השמן של הריאקציונרים!!!
    גורו לכם אויבי המהפכה!! (או לכל הפחות התקוממויות נסתרות נוסח חכים ביי )
    ביבי, דנקנר שלטונכם עומד לגווע!!!
    עלה תעלה תקומת השחר האדום (או השחור-לאנארכיסטים שביננו)
    בכל מקרה, העיקר הוא המאבק בשם הצדק והשיוויון! יוזמה מבורכת ומי יתן ומספר הלומדים בה יוכפל משנה לשנה…

  20. קראוט הגיב:

    רצוי מאד להוסיף לרשימת המרצים במכללה הטובה הזאת את ד"ר אודי מנור.

  21. רפאל הגיב:

    האם פיוטר קרופוטקין מרצה גם?

הגיבו לגלילי

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים