הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-23 ביולי, 2004 7 תגובות

ישעיהו תומא שי"ק, ממייסדי תנועת סרבנות המצפון בישראל, נהרג בהונגריה בנסיבות שטרם פוענחו בידי המשטרה המקומית; תומא היה במשך עשרות שנים פעיל מרכזי בהפגנות המחאה בתל אביב כאנרכיסט, פציפיסט, אזרח העולם, הומניסט חילוני וצמחוני. גופה שנמצאה בידי כפריים בשדות באזור נידח בדרום הונגריה זוהתה כגופתו של תומא שי"ק, ממייסדי תנועת הסרבנות בישראל עוד בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת, אשר היה במשך שנים רבות דמות ידועה בכל הפגנות המחאה באזור תל אביב. דובר המשטרה ההונגרית אמר כי יש סימנים ששי"ק נהרג מפגיעת טרקטור או קומביין, אך נסיבות המקרה עדיין נחקרות בידי המשטרה שטרם עלתה על עקבות הפוגעים. לבני משפחתו וידידיו של שי"ק בישראל נודע על מותו רק יותר משבוע לאחר המקרה.

תומא שי"ק נולד בבודפסט בשנת 1939. כאשר היה בן חמש נכבשה העיר בידי צבא גרמניה הנאצית והתושבים היהודים נכלאו בגטו. שי"ק הופרד מאמו שנכלאה בתנאים קשים בידי המיליציה הפאשיסטית, ואילו דודו האהוב ורבים מבני משפחתו נלקחו לאושוויץ ושם נרצחו. "יש אנשים שחוויות השואה הביאו אותם לאמונה בכוחניות ורצון להיות ‘זאבים בעולם של זאבים’. לגבי, מה שעברתי בילדותי הביא אותי להיות הומניסט המתנגד לכל דיכוי ולכל אלימות, בכל מקום ובכל זמן", נהג שי"ק לאמר לידידיו.


ב-1950, כאשר היה בן 11, הגיע שי"ק עם אמו לארץ. בני המשפחה שוכנו בחורבות הכפר הפלסטיני ברברה, שם הוקם מאוחר יותר קיבוץ מבקיעים שמדרום לאשקלון, סמוך לגבול רצועת עזה. "גרנו בבניין שהיה מקודם בית הספר של הכפר. כאשר שאלתי מה קרה לילדים שלמדו בבית הספר הזה, ענו לי בהתחמקויות. כשבאתי לארץ לא ידעתי דבר על הערבים ועל נסיבות הסכסוך, אך בהדרגה הבנתי כי נגרם עוול קשה לאנשים שגרו כאן לפני 1948″, סיפר שי"ק.


כבר בצעירותו גיבש לעצמו תומא שי"ק השקפת עולם הומניסטית המתנגדת ללאומים, למדינות ולצבאות באשר הם. הוא לא ראה עצמו כיהודי, כהונגרי או כישראלי – אלא כבן אנוש שנאמנותו נתונה לאנושות כולה. כאשר הגיע לגיל 18, הוא סירב להתגייס לצה"ל (1957) והפך לאחד מסרבני המצפון הראשונים בתולדות המדינה. יחד עם קבוצה של פציפיסטים הוא הקים את תבס"ם (תנועה בינלאומית לסרבני מלחמה מטעמי מצפון) ובמסגרתה העניק הדרכה וסיוע לצעירים שביקשו לסרב להתגייס, כגון אורי דיוויס שהודיע על סרבנות מטעמי מצפון ב-1961, ואשר מאוחר יותר נעצר לתקופה ממושכת על כניסה לשטחים בגליל שהופקעו מתושבים ערבים והוכרזו כ"שטח צבאי סגור".


תומא שי"ק היה שותף בשנות ה-60 למאבק נגד הממשל הצבאי שהוטל אז על האזרחים הערבים בישראל, ואחרי מלחמת 1967 היה שותף בתנועות רבות ושונות שנאבקו נגד משטר הכיבוש בשטחים. בין השאר היה ממייסדי תנועת "גוש שלום" וחבר מרכזי בה. הוא היה הנציג בישראל של תנועת "אזרחי עולם", החותרת לבטל את כל הגבולות בין המדינות בעולם, והפיץ בארץ את "הדרכונים העולמיים" אותם הדפיס מנהיג התנועה גארי דיוויס, טייס קרב אמריקאי במלחמת העולם השניה, שהפך להיות פעיל שלום. בכרוזים שהדפיס והפיץ מטעם התנועה כתב שי"ק את כתובתו כ"רחוב לבנדה, תל אביב, חוף מזרח הים התיכון", שכן על פי עקרונות התנועה יש לציין כתובות על פי אזורים גיאוגרפיים ולא על פי יחידות פוליטיות ומדיניות.


שי"ק היה האזרח הישראלי הראשון שהצליח להשיג את מחיקת רישום הלאום יהודי מתעודת הזהות שלו, וזאת לאחר מאבק ציבורי ממושך ועתירה לבג"ץ. הוא היה מן המייסדים והפעילים הראשיים של התנועה ההומניסטית החילונית שנאבקה ללא פשרות ליצירת חברה חילונית בארץ. עם זאת, הוא התנגד בחריפות לכל ניסיון לנאץ דתיים או חרדים וליצור כלפיהם סטראוטיפים שליליים, והזכיר לא פעם כי הוא נצר למשפחת שי"ק שממנה יצאו רבנים מפורסמים רבים במהלך הדורות. (הרב שי"ק – שהנהיג התיישבות של חרדים במושבה יבנאל בגליל, פרשה אשר עוררה סערת רוחות רבה בשנות ה-80 – היה קרוב משפחה רחוק של תומא שי"ק).


הוא דגל בתורתו של הפסיכולוג וילהלם רייך, שהטיף לחופש מיני והיה גם צמחוני וטבעוני קפדן ביותר, הן מטעמים מוסריים של התנגדות מוחלטת לפגיעה בבעלי חיים, והן מכיוון שראה באכילת בשר פגיעה בבריאות. תומא שי"ק שהתנגד לתרבות "חברת הצריכה" חי בצמצום רב, הגיע ממקום למקום ברכיבה על אופניו, והתקיים בעיקר מירקות שאסף בערב ממרצפות שוק הכרמל. דירתו בקומה העליונה של "בית האונייה" ברחוב לבנדה בתל אביב, היתה מרכז רוחש פעילות. הוא נטל חלק בפעולותיהם של ארגונים רבים ושונים, גם אם לא תאמו לכל עמדותיו והשקפותיו. במשך שנים רבות היה מגיע לכל הפגנות השלום שנערכו באזור תל אביב, והפיץ בהן כרוזים שהדפיס במכונת הסטנסיל הישנה שלו, עם הסיסמא "אדם לאדם – אדם (לא זאב)".


בתקופה שלאחר חתימת הסכמי אוסלו הביע תומא שי"ק תחושה של תיסכול מכך שגם בתקופה שהוכרזה כ"תהליך שלום" ממשיכה מדינת ישראל בדיכוי ונישול בני העם הפלסטיני, ובמיוחד בהקמה מואצת של התנחלויות בשטחים הפלסטיניים. הוא הביע כבר אז את חששו מכך שהדבר יביא בסופו של דבר להתפרצות אלימה ועקובה מדם.


בתחילת שנות ה-90 החלה עיריית תל אביב לתבוע משי"ק תשלומי ארנונה גבוהים ביותר, בטענה כי הוא מחזיק משרד בביתו. העיריה התעלמה מטענותיו כי המדובר בפעילות התנדבותית טהורה, והחוב המוצהר תפח לכדי עשרות אלפי שקלים. תומא סירב להצעות ידידיו לסייע לו לשלם את הכסף, וטען כי המדובר ברדיפה ואי-צדק. באותה תקופה העביר הפרלמט ההונגרי חוק המחזיר את האזרחות ההונגרית לאזרחים שאיבדו אותה בתקופת המשטרים הדיקטטוריים של העבר. תומא שי"ק החליט להיענות להצעה זו, עזב את הארץ לבלי-שוב והשתקע בבודפסט, שם היה פעיל בתנועת השלום המקומית והשתתף בהפגנות נגד המלחמה בעיראק ונגד הצטרפות הונגריה לנאט"ו.


בשנה שעברה הוא קנה חווה חקלאית מוזנחת באזור הכפרי שבדרום הונגריה והשתקע בה, כאשר בכוונתו היה להפוך את המקום לקומונה פציפיסטית-צמחונית אליה יצטרפו שותפיו לדעה ולאורח החיים ממדינות שונות. מותו של שי"ק שם קץ לתוכניות אלה. נסיבות מותו של שי"ק עדיין אינן ברורות, ומשטרת הונגריה הטילה איסור על הוצאת גופתו מן המדינה, למקרה שהגופה תידרש לצורכי חקירה. הלוויתו תתתקיים בבודפסט ביום חמישי 29 ביולי. ידידיו בישראל מתכוונים לקיים ערב לזכרו בתל אביב. הוא הותיר אחריו שתי בנות וארבעה נכדים.

תגובות
נושאים: מאמרים

7 תגובות

  1. חיים ברעם הגיב:

    סיפור מדהים אודות שי"ק. הכרתי אותו, כמובן, אבל לא ידעתי עליו הרבה. חבל שאיש כזה כבר לא חי בתוכנו, יהיה זכרו ברוך

  2. משהו על תומא הגיב:

    תומא שי"ק, איש עקבי, ישר ואמיץ, לא הסכים מעולם לנסיונות לתת לגיטימציה בדיעבד לציונות, הוא ראה בה תנועת כיבוש במלוא מובן המילה וטען בפרסומיו (בצדק) שהכיבוש של 67 הוא המשך של הכיבוש של 48, שהוא עצמו המשך של הפלישה הציונית מתחילת המאה.
    "לא 30 שנות כיבוש, מאה שנות כיבוש" הוא אמר יותר מפעם אחת.

    יורם בר-חיים

  3. אושרה הגיב:

    סיפור מדהים. קשה למלא חיים שלמים ברדיפת שלום וצדק.

    פרטים על הערב לזכרו יפורסמו ב…?

  4. אורי הגיב:

    איש אמיץ שהיה לי הכבוד להכיר בנעוריי. הוא פקח את עיני לגבי שירות צבאי כששם בידיי פלייר של תבס"ם, בכיכר מלכי ישראל (כך קראו למקום פעם). הוא עזר לידידה שלי לעבור את התהליך הארוך של שחרור מטעמי מצפון. הפעם האחרונה ששמעתי עליו היתה לפני שנה בהפגנות נגד ה- G8 באווייאן. אנרכיסט בריטי סיפר שהוא מתכוון להצטרף לקומונה בהונגריה הכוללת גם פליטים מיגוסלביה. הוא סיפר שזקן בשם תומא עומד מאחורי היוזמה. יהי זכרו ברוך.

  5. avivit ben zur סרבנית מצפון הגיב:

    זצ"ל ):

  6. גדעון ספירו הגיב:

    יורם בר חיים כבר גייס את תומא שי"ק לתסביך האנטי ציוני שלו, וגם מכניס לפיו מלים שמתאימות למצע הרעיוני של בני הכפר. שיהיה. האיש מת, הוא כבר לא יכול להכחיש. מענין שתומא נימנה עם מייסדי גוש שלום, גוף שלא חרט על דגלו אנטי ציונות מהטעם הפשוט שיש בו גם חברים ציונים (אורי אבנרי, מנהיג הגוש, תבע על לשון הרע משום שכונה אנטי ציוני וזכה במשפט. הוא בין הבודדים במדינת ישראל שיש לו תעודה מבית המשפט המאשרת שהוא ציוני נאמן).
    במאמרים של אדם קלר ואורי אבנרי לזכרו אין זכר לציטוטים של בר חיים.
    תומא שי"ק מגלם בתולדותיו את אחת ההצדקות המרכזיות להקמת המדינה – בית לאומי למאות אלפי ניצולי שואה שנדדו כפליטים בעולם מבלי שאיש היה מוכן לקלטם. הוא ואימו, ניצולי שואה, לא מצאו מקלט באף מדינה, ורק בישראל ניקלטו והשתקמו.
    היכרותי אותו היא תוצאה של מפגשים רבים בהפגנות נגד הכיבוש. הוא היה מהבודדים שבאו להשתתף בהפגנות נגד חימושה הגרעיני של ישראל ובעד מרדכי ואנונו. בביתי יש לא מעט מכרזותיו נגד נשק גרעיני ונגד מלחמות בכלל, אותן נהג לתת לי.
    הוא מוצג על ידי קלר ואבנרי כצמחוני ולוחם למען איכות הסביבה שחי ללא פשרות.
    כאשר בא להפגנות על אופניו, שאלתי אותו אם הוא בדק כיצד יוצרו צמיגי האופניים עליהם רכב? גם אני עושה פשרות, אמר בחיוך.

  7. לספירו הגיב:

    אתה מוזמן לעיין בפרסומים הישנים של "הסניף הישראלי של התנועה הבינלאומית לסרבני מלחמה מטעמי מצפון", שבאשו עמד תומא שי"ק ולמצוא שם בדיוק את מה שכתבתי. אם אתה רוצה לגייס את תומא שי"ק להצדקת הציונות, יבושם לך, אני ללא מנהל מריבות פוליטיות על קברו של אדם וזה מכוער מצידך לעשות זאת. פעיל פוליטי מוכר ומשמעותי נפטר, אנשים מזכירים אספקטים של פעילותו ובחל שאתה הופך זאת למריבה בין זרמים.
    תומא שי"ק אכן היה ממיסדי גוש-שלום, אינני יודע מה הוא חשב על כך בדיוק כי לא שוחחתי איתו על זה אבל אני מניח שהוא ראה בזה דרך לעבוד עם מאסות גדולות יחסית של מתנגדים לכיבוש. גוש-שלום באותם ימים היה כתובת מרכזית לפעילים יהודים אנטי-ציונים והיה בו מקום לגישות יותר רדיקליות מזו של אורי אבנרי.

הגיבו לחיים ברעם

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים