הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-4 באוגוסט, 2004 8 תגובות

דיון עקרוני בזכות השיבה חייב להיות דיון הוגן ולכן משוחרר מדעות קדומות, רגשות, אינטרסים והזדהויות. כאשר באים לדון על מימוש הזכות, ודאי שאינטרסים, הזדהויות, פשרות והתאמה למציאות הם הכרחיים! שכן אלה הם יחסים דו צדדים בלתי נמנעים. רוב היהודים מבינים כי העיקרון של נסיגה והחזרת שטחים, כאשר הוא יבוא לביצוע, הוא לא יהיה גורף, אלא יהיה חייב להתחשב גם במציאות שנוצרה בשטח. כך נכון הדבר בתחום היישום של זכות השיבה, כל מי שמתחשב במציאות באופן ריאלי, מבין שזכות השיבה אינה ניתנת לביצוע באופן גורף וללא התחשבות במציאות, אשר מובילה להקמת שתי מדינות, אשר לכל אחת מהן יהיה אפיון דומיננטי לאומי שונה.

הזכות העקרונית של פלסטינים לשוב לביתם, לאדמתם, לשדותיהם, לרכושם, אינה זקוקה לאישור של פוליטיקנים, זו זכות של אדם שנעקר מביתו ומרכושו בעקבות מלחמה ונשענת על זכות הקניין של ההלכה היהודית, על החוק הבינלאומי ובעיקר על הצדק האוניברסלי של תורת נביאי ישראל. בני עם שטוענים לזכות השיבה ל"אדמתם" אחרי 2000 שנים, כשמדובר בקשר נפשי, וירטואלי וסמלי חינוכי (שהוא קשר לגיטימי), לא יכולים לפסול קשר נפשי, פיסי, ממשי וזכויות חוקיות על רכוש של בני אדם שניתקו מזכויותיהם הנראות לעין והניתנות למשוש, בנות פחות מ-60 שנה!


מימוש גורף ולא מבוקר של מדינת ישראל את זכות השיבה, מסכן את עצם קיומה ואופייה היהודי של המדינה. לכן, אף שבהיבט העקרוני אי אפשר להתכחש לזכות השיבה, הרי במה שקשור למימוש, על ישראל לנהל מו"מ השומר ומבטיח את האינטרסים שלה מצד אחד, ומן הצד האחר מבטיח מימוש כלשהו לזכות השיבה: רמה מבוקרת של איחוד משפחות בישראל, שיבה למולדת הפלסטינית במדינה שתקום ליד ישראל, ופיצוי מתאים לאחרים שיישארו במקומותיהם.

תגובות
נושאים: עדכונים

8 תגובות

  1. יפתח שביט הגיב:

    שלום אבא, אני כמובן מסכים אתך כי לפליטים זכות לחזור למכורתם ולרכושם, אבל לא כל כך מבין איך אפשר בפועל להתכחש לזכויותיהם. אתה כותב "מימוש גורף ולא מבוקר של מדינת ישראל את זכות השיבה, מסכן את עצם קיומה ואופייה היהודי של המדינה". אופיה היהודי – פה קבור הכלב. "האופי היהודי" הזה יצטרך להשתנות כדי לכונן שלום, ועל זה צריך לדבר היום כאשר ברור שאי אפשר "להחזיר שטחים" ולהמשיך בייהוד הגליל וברדיפת הבדווים בנגב. גם הפליטים לא ירצו לשוב כדי לחיות כאזרחים סוג ב’ במדינה גזענית ]לדוגמה, היום בהארץ מתפרסם כי המדינה משקיעה בתלמידים יהודים פי 4 מאשר בתלמידים ערבים[.
    אני שמח שאנחנו מסכימים על העקרונות. לגבי המימוש, תודה שאם מדינות אירופה היו מצהירות כי לכל היהודים שעזבו ולצאצאיהם אסור לשוב, או אפילו לבוא לבקר, כולנו היינו מוחים, ובצדק. תראה איך גרמניה, פולין וכל השאר נותנות דרכונים ומעמד חוקי לנכדיהם של אזרחיהן לשעבר.
    ולגבי "שיבה למולדת הפלסטינית במדינה שתקום ליד ישראל", קודם כל זה לא ממש ברור שישראל תאפשר למדינה כזו לקום. שנית, מדינת ישראל היא זו שביצעה את הטיהור האתני וכל זמן שאינה מפנימה זאת ופועלת לתיקון העוול, יש סכנה שתבצע זאת שוב. על זה אני חושב שאנחנו מסכימים.
    באהבה, יפתח

  2. גייזי שביט הגיב:

    יפתח יקר,
    אתה לצערי מערב מין בשאינו מינו, לגבי העוול שהציונות גרמה לפלסטינים באשר הם , אין מחלוקת בינינו,זה שיש ספק גדול מאד אם אי פעם ישראל תתקן את העוולות אשר ניתן לתקן עדיין, או אם פתרון אפשרי יצא מן הכח אל הפועל ,גם בספק הזה אנו שותפים.
    לגבי המושג אופיה היהודי של המדינה, אני לא מתכוון לפרשנות אנטישמית או גזענית,או לשפוט את ההתנהגות המוסרית של הציונות,אני מתכוון לעובדה שאם לא תתקיים מדינה עם רוב יהודי,אזי גם לא יהיה בה ביטוי מספיק למסורת ולתרבות היהודית בה יוכלו יהודים לבטא את לאומיותם, ואם לפלסטינים יש זכות לבטא את לאומיותם כך גם ליהודים יש את הזכות הזו. אבל הזכויות האלה לא יתגשמו אם מצד אחד ישראל לא תוותר על כיבושיה ועל הזכות של יהודים להתגורר בשטחים הכבושים, ומן הצד השני אם הפלסטינים לא יוותרו על הגשמה גורפת של זכות השיבה לישראל,ואם לא יסתפקו בהגשמת זכות השיבה לשטחי מולדתם הפלסטינית, בישובם האנושי במקומות בהם הם נמצאים ובפיצוי הולם.
    פתגם ערבי אומר : "מה שעבר מת" עכשיו צריך פתרונות שיתאימו למציאות החדשה שנוצרה.

  3. איתן הגיב:

    אני מאחל לאב ולבנו ובעצם לכולנו שישראל תתעשת ותכיר בכך שהיא חייבת לפתור את הבעיה הכאובה ברוח הבנות זנבה.

  4. יפתח שביט הגיב:

    אבא, בשביל לתת ביטוי "למסורת ולתרבות היהודית" לא צריך מדינה.
    לגבי וויתור פלסטיני על הגשמת זכות השיבה: האם היית תומך בהסכם שלום בו כתוב כי לאחיך ולאחותך המתגוררים בלטוויה (לו היו לך כאלו) אסור לעולם לבוא לגור אתך? מדוע מה שמותר ליהודים אמריקאים או אתיופים, לנוצרים מרוסיה או אינדיאנים מפרו, לכולם מותר לבוא לארץ, רק לבניה ובנותיה שחיו בפלסטין לדורותיהם, רק להם אסור לשוב במסגרת השלום הציוני. חוק השבות מעניק אזרחות של מדינת ישראל לכל אדם שהוא לפחות 1/16 יהודי. האם היית תומך בחוק שיקבע כי כל אדם שהוא 1/16 פלסטיני יקבל אזרחות במדינה? אולי כדאי להפסיק את בדיקות היוחסין, להפסיק לספור אחד את השני, להפסיק להחרים או לדרוש שהצד השני "יתאים עצמו למציאות החדשה שנוצרה", כאשר הצד הציוני משנה את המציאות אם היא אינה מתאימה לו (בין אם בפועל, או בשקרים ופנטזיה).
    אתה זוכר את משפט שלמה? האם שוויתרה על תינוק המחלוקת כדי שלא יחולק לשניים, זכתה בו והוכרזה כאם האמיתית. במשפט האו"ם בנובמבר 1947 זכתה האם שהסכימה להסתפק בחצי התינוק; אבל אחרי עשרות שנים של דם, יזע ודמעות, היא עדיין נלחמת בציפורניה עם האם הביולוגית.

  5. יורם בר-חיים הגיב:

    מוזר מאד שהישראלים יודעים להגיד "מה שעבר מת" בנוגע לזכות השיבה אבל לא רואים זאת כך לגבי היהודים שהחליטו אחרי 2000 שנה באירופה שפלסטין היא בכלל ארץ ישראל שלהם, כאילו לא עברו מאז 2000 שנה, כאילו היו היהודים יורשים מוכחים של העברים, כאילו מה שעבר לא מת…

    אז לצערם של הציונים, הפלסטינים המגורשים לא מתים, הם חיים ודורשים את הזכות לחיות במולדתם, זכות שאינו נופלת מזו של שום יהודי בישראל. בכוחה של הזכות הזו גם לשחרר את היהודים בפלסטין ממעדמם כנטע-זר קולוניאליסטי ולהפוך את קיומם פה לקיום טריטוריאלי גרידא שאינו נשען על נישול ואלימות.

    מי שאומר לאנשים הדורשים זכויות "מה שעבר מת" דן את עצמו לכך שכאשר הם יקחו את זכותם בכוח, הם לא ירצו לחלוק איתו שום דבר, כי מה שעבר מת…

    אני לא מכיר הרבה פתגמים אבל שיר הפגנות פלסטיני אומר "כן, לא נמות ולעומת זאת, נעקור את המוות מאדמותינו". הגיע הזמן להחליט האם אנחנו ממשיכים להיות המוות באדמתו של הפליט (המוות שלו בכל פעם שהוא נאבק על זכויותיו) או שאנחנו מצטרפים אליו למאבק למען עקרית המוות מאדמתו ובניית חיים עליה.

  6. גייזי שביט הגיב:

    "מה שחלף מת"
    אנו חיים במציאות אשר אינה נצחית, על ציר הזמן משתנים דברים, מציאות חולפת ואחרת באה ומחליפה אותה, כולל חיי אדם , עמים , גם כדור הארץ, השמש והיקום אינם נצחיים. "מה שחלף מת" לא מייצג השקפת עולם אלא מציאות מדעית,.ובהקשר שלנו מתייחס הדבר קודם כל לגורל ישראל.אי אפשר לגלגל חזרה את כל מה שהתרחש. מאז יציאת ישראל לגלות ומאז חורבן הבית לנקודת ההתחלה, זה מנוגד לחוקי הטבע, אי אפשר לגרום להסטוריה שתתאייד,עכשיו יש מציאות חדשה, ואותה יש לבנות בהתחשבות מירבית בשורשי העבר, כך נכון לגבי ישראל וכך נכון לגבי הפלסטינים,לשני העמים כאן יש הסטוריה ,לאחד ארוכה ולשני קצרה יחסית, אבל הבדלים אלו לא פוגעים בזכות הקיום של שני העמים ובזכותם לממש ולבטא תרבות ולאומיות עצמאית, מי שמפריד בין שני הדברים מוציא דברים מהקשרם: לפלסטינים יש זכות לבטא את לאומיותם במדינה משלהם וכך גם לישראלים, מי שכופר בזכות של צד אחד , ממילא כופר גם בזכות של הצד האחר. על פי חוקי הפיזיקה וההיסטוריה , מה שחלף מת , עכשיו יש מציאות חדשה,לה צריך לתת פתרון, אשר יתבסס על זכויות העבר וההווה : בשני הצדדים יש גורמים הרוצים לראות ב"התאיידות" הצד שכנגד, בינהם לא יהיה לעולם דו שיח, אבל בין אלה שמחפשים פתרון למציאות החדשה , יש הסכמה , כי יש להכיר בזכות השיבה של הפלסטיים, אשר תתגשם בשלוש אפשרויות לפי רצון הפליטים:1) שטח המולדת העיקרי שיעמוד לרשותם יהיה במדינת פלסטין אשר גבולותיה יהיו קרובים ככל האפשר לגבולות 67 ומוסכמים על שני הצדדים,2)ישובם של הפליטים במקום מושבם,3)לישראל יחזרו פליטים במסגרת איחוד משפחות,ובסך כולל מבוקר על ידי המדינה.הפליטים יפוצו על סבלם והכשרתם לחיים חדשים .אלה העקרונות "בכח" עליהם יושתת הסדר קיום לשני העמים בהסכמה.וכל מי שמכיר בזכויות שוות לשני העמים יודע שזו האפשרות המעשית היחידה.

  7. דן תמיר הגיב:

    יהודים אינם "יורשיהם" המוכחים של העברים הקדמונים. יורשיהם של העברים הקדמונים הם העברים בני ימינו, שהעברית היא שפתם.

  8. עופר הגיב:

    אפשר לקרוא חוברת שפרסמה מק"י ב-2001 תחת הכותרת "הפליטים הפלסטינים – בעיה ופתרונה" באתר בנק"י: — קישור —

הגיבו ליפתח שביט

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים