בתחילת המאה ה-20 ביקשה גרמניה הקיסרית להקים לעצמה מושבה ביבשת השחורה, ממש כמו בריטניה, צרפת ובלגיה. רוב שיטחה של היבשת השחורה כבר היה תפוס על ידי קולוניאליסטים אירופים, אבל במערב היבשת, בארץ הנקראת נמיביה, עוד היה מקום שנראה לגרמנים כפתוח, והם החלו להכשיר לעצמם שם מושבה. אלא ששבט גדול בשם הררו לא השלים עם כיבושו על ידי האירופים והתמרד. הגנרל הגרמני פון טרוטה הורה לבני ההררו להסתלק מארצם, או שישלמו על סירובם בחייהם. ההררו לא הסכימו להפקיד את ארצם בידי הכובשים הגרמנים, והללו ניצלו את עדיפותם הצבאית והטכנולוגית ופשוט חיסלו כ-65 אלף בני הררו. מכונות יריה, הרעלת בארות וגירוש למדבר – שיטות שהוכיחו את עצמן בארצות הברית כעשרים שנה קודם לכן – השלימו את המלאכה תוך זמן קצר. זה קרה לפני 100 שנה בדיוק – בשנת 1904.
המושבות הגרמניות באפריקה לא שרדו אחרי מלחמת העולם הראשונה – חלקן נפלו בידי הלבנים הדרום-אפריקאים (נמיביה) וחלקן בידי הצרפתים והבריטים (קמרון). אבל השמדת ההררו נותרה פרק סגור במשך 100 השנים הבאות. רק בימים אלה הודתה שרת סיוע החוץ לפיתוח בממשלת גרמניה, בטקס שנערך בנמיביה, שאכן מה שעשתה גרמניה בנמיביה היה ג’נוסייד – השמדת עם. דבריה של השרה ויצורק-צויל (Wieczorek-Zeul) נשמעו כהודאה בפשע ואפילו כהתנצלות, אבל היא הוסיפה שאין סיכוי שממשלת גרמניה תשלם פיצויים לצאצאי ההררו, מכיוון שהחוקים נגד השמדת עם טרם היו קיימים בעת ההיא. (אגב, ברגע זה מתנהלים משפטים בנושא זה בארצות הברית – תביעות פרטיות שהגישו כמה מבני נמיביה נגד יורשיהם של הרוצחים, אבל הסיכוי לזכות במשפטים אלה הוא נמוך).
לפני כמה שנים כתב ההיסטוריון היהודי ארנו מאייר ספר הנקרא "כיצד לא חשכו השמיים?" בו אמר שלמרות חיפושיו היסודיים בספרי ההיסטוריה לא מצא תקדים לשואה, להשמדה השיטתית של העם היהודי באירופה. השיב על כך הסופר השוודי סוון לינדקוויסט (בסיפרו "השמידו את כל הפראים!") שמאייר חיפש במקום הלא נכון – באירופה – ואילו חיפש באפריקה ובמושבות אירופיות אחרות היה מוצא תקדימים למכביר – למשל, השמדת ההררו בנמיביה. ההבדל בין השמדת האפריקאים (והאינדיאנים באמריקה והאבוריג’ינים בטסמניה ועוד) לבין השמדת היהודים והצוענים באירופה באמצע המאה ה-20 היה שהשני בוצע באירופה על ידי אירופים נגד אירופים, ובשיטות יותר מתקדמות ויעילות מבחינה טכנולוגית, כיאה למבצע אירופי באמצע המאה ה-20 – וגם אז, הגרמנים השתדלו להסתיר את מעשיהם ועשן המלחמה איפשר להם לעשות זאת.
הצרה היא שגם כאשר יש חוקים, בעלי המאה והעוצמה יכולים תמיד להתעלם מהם. מאז מלחמת העולם השנייה קיימים חוקים רבים המעוגנים בהסכמים בינלאומיים הקובעים מה היא עילה מוצדקת לפתיחה במלחמה (קאזוס בלי, בלטינית), כיצד יש להתייחס לשבויי מלחמה, מה מותר לעשות בשטחים כבושים ומה אסור, ועוד. והנה אנו רואים שארצות הברית מצפצפת על כל החוקים האלה, וישראל, כספיח קטן ולוחמני של ארה"ב, אף היא מצפצפת על כל החוקים והאמנות ועושה ככל העולה על דעתה ואין מי שיעצור בעדה.
גרמניה יכולה לישון בשקט – אין מי שיחייב אותה לשלם פיצויים לקורבנותיה האפריקאיים. בכלל – שום ממשלה מערבית עוד לא חויבה לשלם עבור כיבוש וניצול מושבותיה באסיה, אפריקה ואמריקה. גם על מעשי פשע שנעשו במחצית השנייה של המאה הקודמת (חוץ מן השואה, כמובן). עוד לא הוגש החשבון – למשל, על הרעלת וייטנאם בחומר הנורא שנקרא אייג’נט אוראנג’… אבל זה נושא לפעם אחרת.
what a wold we live in
We also must not forget what the French did during the war in Algeria
anyway occupation is bad
הדרישה לתשלום פיצויים עבור פשע שבוצע לפני מאה שנה מגוכחת אם לא הזויה. מבצעי מעשה הזוועה המתועב כבר מזמן לא חיים. תביעה של משפחות הקורבנות כלפי "יורשי" הרוצחים מחוצפת . מדוע על אדם לשלם עבור פשע שביצע אדם אחר שנים רבות לפני שהוא נולד לתובע אשר לא נולד בזמן הפשע ואינו קשור אליו ???
אולי גם אפשר לתבוע פיצויים מאיטליה עבור מעשי הזוועה שביצעו הרומאים???
כתבה מאלפת ב’הארץ’ על השמדת ההררו.
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/
ShArtPE.jhtml?itemNo=465691&contrassID
=2&subContrassID=2&sbSubContrassID=0
בדיכוי מרד ההררו באה כבר לביטוי הרוח הנאצית שהשתלטה על גרמניה שלושה עשורים מאוחר יותר.
בדו"ח לרמטכ"ל הגרמני פון שליפן (אבי ‘תוכנית שליפן’ הידועה למלחמה בשתי חזיתות) על דיכוי המרד כתב פון טרוטה:
>>המרד הזה היה ונשאר התחלה של מלחמת גזעים שאותה חזיתי כבר ב-1897 בדו"ח שלי לרייכסקנצלר על מז’ אפריקה<< ושליפן מצוטט בתגובה: >>זה שהוא רוצה להשמיד את כל האומה או לגרשה מהארץ – בכך אפשר להסכים איתו… את מלחמת הגזעים שהתלקחה אפשר לסיים רק ע"י השמדתו של צד אחד<<
אריק,
"יורשי" הכובשים הם למעשה כל בני הצפון, הידועים בכינויים "המערב". האימפריאליזם הוא הסיבה העיקרית לעושר הלא יאומן שנפל בחלקן של המדינות שהיו מהירות מספיק לתפוס ככל שיכלו עד אמצע המאה הקודמת (נהוג לומר כי 80% מהעושר נמצא בידי 20% מהאוכלוסיה העולמית).
גם גרמניה חבה (אמנם פחות מאנגליה, ארה"ב וצרפת, למשל) את עושרה המופלג לניצול של קולוניות, ועל כן אין זה מגוחך כלל כי היא תשלם פיצויים לעמים אותם נישלה.
עפ"י ההגיון של אריק אין מקום גם לבקשת פיצויים של יהודים על פשעי הנאצים
למה את מפליגה הרחק עד נמיביה וגרמניה,אולי תפני תביעה לציונות האשכנזית לשלם פיצויים על פשעיה נגד ילדי הגזזת. ובכלל פיצויים לסבל של המזרחים תחת שלטון הציונות האשכנזית. נראה אותך הומניסטית שכמותך.
השמדת עמי העולם השלישי אינה אירוע היסטורי. היא נמשכת עד היום בדמות סדנאות יזע וגזרות מצד מוסדות ההון הבינלאומיים ל"פתיחת שווקים", כלומר, תנאים שיאפשרו ניצול יתר של העמים והמשאבים מצד התאגידים הגדולים.
גם הקולוניאליזם של אז החל כניצול כלכלי, שהפך להתערבות צבאית כדי להבטיחו פני התנגדות (מלחמת האופיום ב-1864 כששלטונות סין החליטו להשמיד כמה משלוחי אופיום שנשלחו על ידי חברה הודו המערבית הבריטית. מצרים נכבשה ב-1882 על ידי בריטניה כי לא יכלה לעמוד בחובה האדיר לבריטניה).
ה"פיצויים" יכולים להינתן בצורה של מחיקת חובות, אבל אני סבור שאין לטרוח על הפחת רגש החמלה במנצל, אלא על הגברת רגש התסכול והזעם במנוצל.
"אש הנקמות בלב ליחכה, לקראת אויב היכון לקרב", אנו שרים באינטרנציונל, לא "כבד את האחר" ו"חוס על החלש".
ל"היגיון בריא"
הגרמנים שילמו פיצויים לקורבנות שנפגעו על ידי המשטר הנאצי זמן קצר יחסית לאחר נפילתו.
הגרמנים לא שילמו פיצויים ל"יורשי" הקורבנות.
מה לעשות ההיגיון בריא רק העובדות לא נכונות.
לדוד
הציטוטים שהבאת מאלפים. מהיכן נלקחו?
האם אני טועה כשאני מזהה בהם את פעמיה של תפישת "התנגשות הציווילצזיות", הפופולרית כיום?
מאמר מרתק. כמובן אפשר להתייחס גם לפשעים נגד הארמנים בערך באותן שנים של "הסולטן האדום" של תורכיה.
אלא שנדמה לי שטוגו היתה מושבה גרמנית, ולא קמרון.
תשלום פיצויים לאחר עשרות רבות של שנים או אף מאות שנים (כמו במקרה של השחורים בארה"ב) הוא חסר טעם ולא מוצדק, לא רק בגלל הנזק החמור שזה יגרום למערכת המשפט במישור עקרוני ומעשי, אלא שאין לזה סוף – כפי שכבר נאמר כאן, נצטרך ללכת אחורה עד לימי הביניים ולעת העתיקה ולראות על מה צריך לפצות עוד ועוד עמים. או שמאחורי הדרישה הזו מסתתרת כוונה לחלק את כל הרכוש בעולם בין כל תושביו, אבל אם זו הכוונה הרי שהיא מגוחכת; יש ויכוח בין מרקסיסטים אם אפשר לחולל מהפכה דרך הקלפי, אבל בוודאי שלא ניתן לחולל אותה דרך אולמות המשפט.
הציטוטים לקוחים מתוך חומר רקע היסטורי שפרסמה סיעת הירוקים בעיריית מינכן לביסוס הצעתה לשנות את שמות הרחובות בעיר הקרויים ע"ש קולוניזטורים גרמניים ביניהם כאלה שהשתתפו בהשמדת עם ההררו.
http://www.sigi-benker.de/texte/eine_welt/kolonialswa.html
הצרה היא שאנשים מתחילים באמת להאמין בשטויות של עצמם. למשל חוקי המלחמה. לשמחתנו הרבה חוקי המלחמה נכתבו ע"י בעלי הממון. למשל מי שכתב את חוקי המלחמה הבינלאומים בסוף מלחמת העולם השניה, לא ממש החשיב בהם חצי כדור הארץ שעדין היה כבוש ע"י אותם צדיקים בינלאומים שמן הסתם לא הצליחו למצוא שום עילה למלחמה על ארצותיהם שוחרות השלום, גם אם הם התאמצו ממש חזק. ובכן הכל שטויות (בולשיט באנגלית). אין דבר כזה חוקי מלחמה. זכותם המלאה של ארצות אפריקה לכבוש את אירופה ללא שום התראה מוקדמת, למכור את כל האירופאים לעבדות בקניון הסמוך למקום מגוריהם ולהפוך את פריז לשדה תבואה, במידה והם יכולים ומתחשק להם. זכותם של אחד מעמי העולם לראות באמריקה ואוסטרליה מקומות שוממים ולהקים שם התישבות לתפארת תוך כדי ירי מיקרי על חיות דו רגליות בחליפות עסקים שמסתובבות להם בשדות ומפריעות לעבודה.
או שהצדק נעשה באופן מלא או שהוא איננו נעשה כלל. מי שמעונין בביטול מוסד המלחמה בין מדינות שיבטל את מוסד המדינה ובאותה הזדמנות גם שיפסיק לייצר נשק. כל תפיסת הצדק העומדת מאחורי "החוקים" היא מעוותת. הכותבת ממלאת אחר המצווה הראשונה במעלה של כל שמאלן אירופאי וזה להשמיץ את ארה"ב ואת ישראל בכל מצב וללא קשר לנושא השיחה, כי אחרת איך ידעו כולם שאנחנו כאלה מוסרים ושוחרי שלום? ובכן אנחנו באמת לא יודעים את זה. אין שום הבדל בין ארה"ב לאירופה מלבד השם. מדובר באותו גוש כלכלי שהדבר היחיד שמענין אותו זה ממון ועוצמה. "שלום" "ומוסר" הם בסך הכל סיסמאות של קמפיין צרכני, כמו "מעולה" או "במבצע". לצורך הענין הכותבים בחרו בפיזו ומרצדס במקום בשברולט, שמחת זקנתי.
לאריק,
נניח שאפשר להתווכח על הדרישה לתשלום פיצויים. אבל מדוע להגיב בכזה כעס ולכנות את הדרישה "מחוצפת"?
זה עצוב שאתה לא מצליח לחוש קצת אמפתיה כלפי המשפחות של הקורבנות.
ולמתולתל,
נראה לי שהתבלבלת באתר.
אתה אמור לכתוב את התגובות שלך באתר של ynet (ynet.co.il).
תודה על שיתוף הפעולה.
לדוד
תודה על הקישור המעניין;
מעניין גם הציטוט מפיו של פון-טרוטה:"אי אפשר לנהל מלחמה באפריקה לפי חוקי אמנת ג’נבה". אכן,מצלצל מוכר…
זאת לא אמנת ז’נווה שאתה מתכוון אליה.
הוא מתכוון לאמנת ז’נווה מ-1864 בנוגע להתנהגות כלפי פצועים של היריב בשדה הקרב.
אתה מתכוון כניראה לאמנה מ-1949.
"או שהצדק נעשה באופן מלא או שהוא איננו נעשה כלל." – באמת?
א. האם צדק לא יכול להמדד בסולם של יותר צודק או פחות צודק?
ב. האם כיבוש הצפון ע"י הדרום וירי חסר אבחנה בברוקרים ניו-יורקים הוא צדק מוחלט בעינייך? בעיני זה עוול נוסף…
ג. לגבי ההערה האחרונה שלך- יש מספר אנשים לא רב בישראל, שלא יכולים לשכוח שהמדינה שלנו נמצאת במקום לא רע על ציר הרשע, והכאב על כך מניע אותם לכתוב על כך בכל הזדמנות, ולצעוק על כך מתי שאפשר.