הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-20 באוגוסט, 2004 39 תגובות

בימי מפא"י הישנים והרעים, המצטיירים כמעט כתור הזהב לעומת מה שמעולל הממסד של היום, נהגו ראשי הממשלה להקצות את משרד המשטרה למועמד מזרחי. אז קראו לזה "ספרדי", שם תואר מכובד שכמעט נעלם מדפי המילון שלנו. אני זוכר היטב את התהליכים ואת האנשים ממקור ראשון, ולכן חבל על המאמצים של שוחרי משטר דוד בן-גוריון לסלף את ההיסטוריה. בן-גוריון, ממש כמו ראשי הממשלה מתנועת העבודה שירשו אותו (משה שרת, לוי אשכול, גולדה מאיר ובמידה ידועה גם יצחק רבין), שיקפו במדיניות המינויים שלהם את יחסם למזרחים. משרד המשטרה נחשב תמיד קצת מיותר, בקושי מחלקה קטנה במשרד הפנים, ושיבוץ ה"ספרדים" היה מס שפתיים, קוסמטיקה, בעצם נומרוס קלאוזוס. הממסד של שנות ה-50 רצה בכנות "לקלוט" את היהודים המזרחים, גם כדי ליצור עליונות דמוגרפית יהודית בישראל של אז, בגבולות הקו הירוק, אבל הקברניטים לא סברו שהמזרחים ראויים לתפקידים של ממש בממשלה.

בהדרגה הוכפלה המכסה, והמזרחים קיבלו גם את משרד הדואר, ששמעון פרס הסב אותו מאוחר יותר למשרד התקשורת. כך זכו בכור שטרית, אליהו ששון, שלמה הלל וישראל ישעיהו לתפקידי שרים, וכתמורה ציפו מהם להיות אומרי הן לראשי הממשלה ולמנהיגי המפלגה. עידן יצחק נבון, שהיה שר חינוך ואחרי דחייה מעליבה גם נשיא המדינה, הגיע רק כשהאיום של עליית מנחם בגין לשלטון היה ממשי.


עם זאת, ולמרות ההשפלה הכרוכה בעצם המינוי לתפקיד זניח בזכות הצבע, היו שרי המשטרה המזרחים של מפא"י דווקא אנשים משכילים, עתירי מעש ובהחלט אצילי נפש. שטרית היה שופט שורשי ממשפחה טבריינית מיוחסת; ששון היה מזרחן ודיפלומט מנוסה; הלל איש עם עבר ביטחוני, אולי שנוי במחלוקת, אבל מרשים במונחים ציוניים. ישעיהו היה העסקן המפלגתי הקלאסי היחיד מבין השרים הוותיקים, אבל מעמדו במפלגה הצדיק בהחלט מעמד של שר ואחר כך יושב ראש הכנסת. שטרית וששון נחשבו לפוליטיקאים מתונים; הלל היה נץ אבל איש הגון ונעים הליכות. ישעיהו ציית תמיד לקו המפלגתי המוביל, כמו שעשו גם עסקנים אשכנזים בדרג שלו. איש מהם לא היה מסוגל להתבטאויות בהמיות, מהסוג ששמענו השבוע מהשר לביטחון הפנים, בעצם, שר המשטרה, שנמלט בעור שיניו מתביעה פלילית חמורה רק לפני זמן קצר יחסית.


צחי הנגבי, בחור נבון לכל הדעות אבל מסוכן לעצם קיומו של משטר דמוקרטי בישראל, הודיע השבוע במפורש שלא איכפת לו אם האסירים הביטחוניים בכלא הישראלי ישבתו רעב עד מוות. אנחנו מכירים את הנגבי עוד מימי השתתפותו בפוגרומים פאשיסטיים נגד סטודנטים יהודים וערבים בשנות ה-70, ולכן גם לא הופתענו במיוחד. לפני כמה שנים, כאשר כיהן כשר המשפטים, הנגבי עשה הכול כדי לרצות את המערכת, גם כדי להציל את עורו מהתיק הכבד נגדו. התבטאויות מאוחרות יותר הוכיחו, שהאיש דבק בדעותיו ובהתייחסותו הגזענית כלפי הערבים. יש להניח שהוא יטען, שכוונותיו הרצחניות כלפי אסירים שעל חייהם ורווחתם הוא אחראי בהתאם לעקרונות המשפט הישראלי והבינלאומי, נובעות מזה שהם "מחבלים" ולא בגלל ערביותם. האם כך היה מתבטא כלפי טרוריסט יהודי שישבות רעב? הוא עצמו יודע היטב את תשובתו לשאלה הרטורית הזאת.


כאן המקום לומר שהתבטאות כזו גם כלפי פאשיסט יהודי בכלא היא חמורה, לא מוסרית ואולי גם לא חוקית. הנגבי והאפולוגטים החדשים שלו כמו שוקי פורת, אחד ממבשרי תופעת ההתקרנפות בקרב האינטלקטואלים שלנו, נתלים באילן גדול, ומצטטים את גבירת הברזל מרגרט תאצ’ר, שנהגה באכזריות נוראה כלפי אסירי המחתרת האירית. אז חרף ביבי נתניהו וההכשר שהוא נותן לתאצ’ריזם הקניבלי, האשה היתה מפלצת, וההתנהגות שלה כלפי האסירים האירים היתה פשע מחריד. הנגבי איננו ראוי להיות איש ציבור, ולעומתו שרי המשטרה של מפא"י היו קדושים, ואיני שוכח את האחריות של הלל ליום האדמה במארס 1976.


קראתי תגובות רבות להצהרה המחפירה של הנגבי – כולל של ישראלים מן השורה – באינטרנט. אין צורך לומר שההשפעה החינוכית של הנגבי היא משחיתה, ונתנה לגיטימציה לנמוכי המצח לשפוך את מרתם בכלי התקשורת השונים. האיש הפך את הכלא במו פיו לא רק לגיהנום, אלא גם לתחנת מעבר לבית הקברות. אני מקווה שיהיה מי שידאג לתלונה מתאימה במשטרה, וגם בפני מוסדות הצדק הבינלאומיים, כולל בית הדין בהאג.


פרופ’ ישעיהו ליבוביץ’, בעיקר בהקשר האומלל של גולדה מאיר, נהג לדבר על הטיפשות המרושעת והרשעות המטופשת של מנהיגי המדינה. אין לי אלא לקבוע שהנגבי, כאמור איש פיקח במיוחד, נהג בפרשה הזאת גם בטמטום תהומי. מבחינה זאת הוא טיפש לטובתנו, כפי שלנין נהג לומר. השר לביטחון פנים הוא הנכס מספר אחת של ההסברה הפלסטינית והאיש שהחזיר לעם הפלסטיני את תחושת אחדותו וצדקת מאבקו. מי שרוצה בשלום אמת לא רק בין הממסדים אלא גם בין העמים, מייחס חשיבות רבה להצלחת המאבק הפלסטיני לשחרור נגד מדכאיו.


אבל הנגבי נחשב בכל העולם למייצג נאמן של הגזענות הישראלית, וזה כבר מעליב. רבים מאיתנו סולדים מהממסד בכל לבנו אבל רוצים לשקם את שרידי המוסר הישראלי, שעדיין חשוב לאזרחים לא מעטים במדינה. משלחת ישראל למשחקים האולימפיים ביוון התקבלה בקרירות רבה, כי הפכנו למצורעים של העולם ושום היסטריה על אנטישמיות אמיתית או מדומה לא תשנה את העובדה המרה הזאת. בני בריתנו היום הם אנשי הימין הקיצוני בארצות הברית, וגזענים אנטי איסלמיים באירופה. משרד האוצר אימץ מדיניות רדיקלית שפירושה הכרזת מלחמה נגד חצי האוכלוסייה. כדי להצדיק את הצעדים האנטי חברתיים האלה, מאמצת הממשלה גם אוריינטציה גלובלית התומכת בשכבה העשירה שבכל עם נגד שאר התושבים. צחי הנגבי משתלב היטב עם הלוך הרוח הזה. החיבור עם תאצ’ר הוא קלאסי: הקניבלית שהרסה את ארצה הפכה לאלילה בישראל, חרף ידידותה האמיצה עם דמות מבעיתה כמו הרודן אוגוסטו פינושה מצ’ילה.


אני לא דורש מישראלים להזדהות עם כל האסירים השובתים רעב. יש כאן מלחמה (ישראל, לצערי, אינה הצד הצודק במלחמה הזאת) ואזרחים רבים, שלנו ושלהם, נפגעו מפעולות מעוררות זוועה. רבים מהאסירים היו מעורבים בפעילות שהיתה כרוכה גם ברצח אזרחים חפים מפשע. אין טעם לטשטש את הדברים, כשם שאין טעם להסתיר את המציאות באזור. רוב הפלסטינים מזדהים עם האסירים, כפי שכאן הזדהו, גם באורח רטרואקטיבי, עם אנשי המחתרות הציוניות בתקופת המנדט הבריטי שביצעו פעולות טרור נגד אזרחים. בסופו של דבר כל התפייסות עתידית תביא לשחרור מאסיבי של האסירים. שביתת רעב עד מוות לא תשרת איש מאיתנו בשום דרך.


עד לפני כמה שנים ציפינו מאנשי ממשלה למידה ידועה של תבונה ואיפוק. לזה התכוון בועז עברון במאמרו הקלאסי "בזכות הצביעות" ב"ידיעות אחרונות" לפני יותר משלושים שנה. לא תמיד אני מסכים עם עברון, אבל אני בכל זאת נדרש למאמר הזה לעתים קרובות, כיוון שהוא ביטא אמת שממשיכה להיות תקפה שנים כה רבות אחרי שנכתב. עברון התבטא אז, שעוד נתגעגע לצבועים מאנשי תנועת העבודה, משום שאותם יחליפו גזענים ברוטאליים וחסרי בושה. ואכן, במקום טוהר הנשק אנחנו נאלצים לחיות עם יד ימינו של ראש הממשלה אורי דן, המלגלג על המושג (הצבוע) הזה בפומבי; במקום לבטא דאגה לחיי כל אדם, גם אם הוא אויב בכבלים, מביע הנגבי אדישות תהומית לזכות האסירים לחיים, ובעצם רומז שהוא רוצה במותם.


כל תושבי השטחים משוכנעים שהנגבי הוא גזען, ואני נוטה להסכים. קווי המתאר של יעדי השמאל הישראלי חייבים להשתנות, כפי שכתבתי כאן בדיוק לפני שבועיים, והמאבק למען פשרה סבירה במשא ומתן עם האסירים כדי למנוע מוות המוני שלהם, הוא שלנו בלי שום קשר לתוכניות "שלום" כלשהו. אם ימות אפילו אחד מהם כתוצאה מסירוב שלנו לדיאלוג איתם, אז גם הנגבי יהיה, למרבה הצער, פושע בינלאומי עם דם על הידיים. ייתכן שהוא יקבל קולות במרכז הליכוד, שהופך יותר ויותר לגוף ניאו פאשיסטי, אבל הוא מוציא את עצמו בהדרגה מכלל החברה ההגונה, שלמען הלגיטימיות שהיא תקנה לו הוא נאבק בחירוק שיניים בשנים האחרונות. הנגבי ראוי לכל גינוי, ממש כמו תומכיו בימין וגם האנשים ההגונים ממרכז המפה הפוליטית, שמוכנים לתת לו ליהנות מן הספק.

תגובות
נושאים: מאמרים

39 תגובות

  1. נתן. הגיב:

    האם אפשר לדעת מדוע עברו הביטחוני של שלמה הלל ,שנוי במחלוקת?

  2. יורם בר-חיים הגיב:

    שביתת האסירים הפוליטיים הפלסטינים היא בראש ובראשונה שביתה למען תנאי-מאסר אנושיים, ככזו, כל שוחר זכויות האדם צריך לתמוך בה ולא ב"פשרה סבירה".
    שוחר זכויות אדם המבין שאכן מדובר פה במלחמה צריך גם לתמוך בכך שהאסירים יוכרו כשבויי מלחמה ויקבלו יחס בהתאם, לא מאסרים כאילו היו פושעים.
    שוחר זכויות אדם שהוא גם איש פוליטי צריך לפסול מהייסוד כליאה של נאבקים נגד הכיבוש על-ידי שלטון הכיבוש, אין למשטר הכיבוש זכות קיום ובודאי שלא זכות להעמיד לדין אנשים, יהיה המעשה שהם חשודים בו אשר יהיה. "הרג של חפים מפשע" זה נושא לא רלוונטי לחלוטין כל עוד הרוצחים הישראלים לא נכלאים אלא להיפך, מבלים ב"אפטרים", זוכים להערצה ומפקדיהם מנהלים מדינה וכל עוד מדובר במשפט הכיבוש, אשר גם במישור הטכני רחוק מהליות הליך הוגן (הודאות נגבות בעינויים ונאשמים לא יכולים לראות את חומר החקירה נגדם).

  3. השומר הגיב:

    לשלמה – בוא נקרא לילד בשמו, שליחי מדינת ישראל הניחו פצצות בבתי כנסת בעיראק כדי לשכנע את היהודים לעלות, ולהראות כאילו יש שם אנטישמיות. לפני כמה שנים פורסם בתקשורת כאלו זה נעשה במסגרת מאבק פנימי בסוכנות, אבל גם אם זו היתה הסיבה אין בכך כדי להצדיק את המעשים האלה.

  4. משה בן הראש הגיב:

    דוד בן גוריון הוא המיסד של המשטר האשכנזי מדכא המזרחים של מדינת ישראל. כשיבואו ההיסטורינים לעשות את החשבון הם יבינו שהוא בנה את כל התשתית הרעיונית לאפליה המתמשכת עד עצם היום הזה של המזרחים. הוא האיש הגדול של הציונות, וכך נראית הציונות.
    אין ספק שהוא פתר להרבה אנשים הרבה מאוד בעיות ביוצרו חברה אתנית סגרגטיבית, ובכך שסילק כמה שיותר ערבים. האשכנזים נהנים מזה מאוד עד עצם היום הזה. אז תגידו יפה תודה לבן גוריון.

  5. דניאל – סיפור אישי הגיב:

    תהליך ההתגברות על שטיפת המוח הציונית שאנחנו עוברים מהילדות הוא ארוך ומסובך.יש כמה נקודות ציון בתהליך הזה, אך לי זכור היטב הרגע שבו אמרתי לעצמי: זהו, איני מגדיר עצמי כציוני יותר. היה זה ביום בו נודע על כך שצחי הנגבי התמנה לשר-המשפטים במדינת ישראל

  6. שלמה הגיב:

    שלמה הלל היה שליח המוסד לעליה
    ונדמה לי שזה קשור ב"דחיפת" יהודי עיראק להגר למדינת ישראל . באמצעים לא כל כל מקובלים.

  7. עזרא מכרמיאל הגיב:

    לא הבנתי כיצד ההקדמה קשורה לגוף המאמר. האם זהו ניסיון למצוא חן בעיני המזרחים החדשים באמרך שאתה מכיר את הסיפור שלהם? להבנתי הלא מתוחכמת פשוט נשמע שאתה מעדיף את המזרחים המתורבתים של מפא"י על האשכנזים הוולגריים של חירות.

  8. ארז הגיב:

    מה ענין שמיטה להר סיני ומה ענין ההתבטאות של צחי הנגבי להקדמה המפוארת על המזרחיות של שרי המשטרה בשנות החמישים והשישים?

    וליורם בר-חיים, אציע להסתכל באמנת ג’נבה ובהגדרות שלה על מעמדו של שבוי המלחמה:
    – מי ששיך לארגון בעל הירארכיה
    – מי שמקיים את דיני המלחמה (למשל, נמנע מרצח אזרחים)
    – מי שנושא את נשקו בגלוי (למשל, נמנע מלהיכנס למסעדה נושא חגורת נפץ)
    – מי שנושא סימן זיהוי (מדים וכו’).

    עצם שאלת הלגיטימיות של המאבק, בעד הכיבוש או נגדו, לא משנה על פי אמנת ג’נבה – אלא הטכניקה. זה כתוב באמנת ג’נבה שחור על גבי צרפתית, כדאי לקרוא.

  9. לארז הגיב:

    איפה ראית "אמנת ז’נווה" בדברים שלי ?מה לאמנת ז’ננוה ולמדינת טרור כמו ישראל ?
    אני דיברתי על מישור הרבה יותר עקרוני מזה, אם מבינים את המצב כמלחמה, אז צריך גם להודות שבמלחמה הזו עומד מול ישראל כוח לוחם, ליתר דיוק מליציות לוחמות הפועלות בדרכים העומדות לרשותן, ולא ניתן להתייחס ללוחם במליציה פלסטינית כאל "פושע בטחוני", ודאי שלא בשעה שחיילי הכיבוש רוצחים אזרחים במרכזי הערים הפלסטיניות.

    שים לב, ארז, שרוב האסירים הפלסטינים אינם אנשים ש"נכנסו עם חגורת נפץ" לאיזשהו מקום, האנשים האלו כבר מתים… האסירים שבכלל מעורבים בלחימה הם פעילי זרועות צבאיות (בעלות היררכיה) הפועלות בגלוי בערים הפלסטיניות והלוחמים האלו נישבו במהלך שירות פעיל… הזרועות הצבאיות מקיימות את אמנת ז’נווה לא פחות מכל ארגון צבאי אחר עלי-אדמות.

  10. אורי זקהם הגיב:

    מי זרק את הפצצה בבית הכנסת ע"ש מסעודה שם טוב בבגדד?

  11. גלילי הגיב:

    ברעם אני מתנגד לדעותיך אולם בודאי תסכים לעובדות הבאות :
    הנגבי הוא חצי ספרדי.
    התחלת בכך שאנשי מפאי לקחו את ה"ספרדים" לתפקידי שרי המשטרה והדואר אולם לא המשכת שעם המהפך חל גם מהפך הנמשך בהדרגה עד היום כאשר בכל עמדות המפתח במדינה עומדים אנשים מכל העדות. הזמר המזרחי המושפל כבש מקום מרכזי . (אולי זה לא מסתדר עם המשנה הסדורה שלך ? )
    לא ציינת כי ההתקדמות במוסדות רבים ובעיקר בכוחות הביטחון נקבעת אך ורק על פי הכישורים.
    לא הזכרת מספר הולך וגדל של "זוגות מעורבים" כך שהמושג של אשכנזים וספרדים הולך ומתמסמס.בקצב הנכחי מושגים אלה לא יהיו קיימים בעוד שנים שלש דורות .
    ואחרון חביב אתה טוען שכל מי שתומך בישראל הוא ימין פאשיסטי ושוב אני חוזר לאימרת הגיבן ומי תומך בדעותיך ? – אירגוני איסלם קיצוניים , אנטישמים בכל העולם .
    אין ספק שאתה עיתונאי שנון , אני הקטן חושב כי אין אמת מוחלטת אין שחור לבן הרוב הוא בגווני אפור.

  12. דוד – להשומר הגיב:

    הסיפור שלך על ‘שליחי מדינת ישראל הניחו פצצות בבתי כנסת בעיראק כדי לשכנע את היהודים לעלות’ עלול לעלות לך בתביעת דיבה ע"י השליחים או צאצאיהם.

    וזה עלול להיות יקר. אני מתאר לעצמי שהם לא יסתפקו בהתנצלות כמו בפעם האחרונה.

  13. נתן. הגיב:

    האם שלמה הלל בן הקהילה העירקית ,היה מעורב בהנחת פצצות בתי כנסת של יהודי עיראק?
    מעניין לאיזה עוד תחתית ירדו הפוסט-ציונים שלנו.

    בכל מקרה, אני מקווה שלפחות אף אחד לא טוען שאתה הטבח הגדול שנעשה ביהודי בגדד ב1941( ה"פרהוד" ), עשו פעילי התנועה הציונית כאשר הם מחופשים לערבים……

  14. לדוד הגיב:

    אני ממליץ למגיב המתקרא דוד ללמוד היסטוריה. שליחים מישראל הניחו פצצה בבית כנסת בעיראק בכדי לשכנע את היהודים להגר לישראל. זה אכן עבד. אפילו הוגשה תביעת נזיקין בישראל בידי אדם שנפצע בפיגוע שישראל יזמה. המדינה הגיעה עימו להסכם פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט בכדי להשתיק את כל הפרשה (הוא קיבל פיצוי כספי). תפסיק לאיים בתביעת דיבה, לך ללמוד היסטוריה (נכתב על כך ספר) ותתנצל.

  15. מתי שמואלוף הגיב:

    אף פעם לא הוכחה הטענה לשני הכיוונים.
    גם לא למחתרת הציונית וגם לא ללאומנות העירקית. ישנם כמה ספרים לכל כיוון, למשל תום שגב הישראלים הראשונים או ABAS SHIBILAK
    וגם המון עירקיים ציונים שמנסים לכתוב מחדש את ההיסטוריה על חשבון הבורות של הדור הצעיר.

  16. דוד הגיב:

    אני ממליץ לך להפסיק להפיץ שקרים ומעשיות תוך הסתתרות מאחורי אנשים אנונימיים ו’ספרים’ כביכול.

    אם אתה יכול להוכיח את העובדות שאתה מדבר עליהן – תציג את האנשים, את העדויות ואת ה’ספרים’.

    אם לא, תצטרך להופיע בבית המשפט כמו שקרה לעיתונאי ברוך נאדל שנתבע על הוצאת דיבה בעניין הזה ונאלץ להתנצל ולבקש סליחה בביה"מ ולהודות לתובע על נדיבות ליבו שהסתפק בכך.

    מסמך ההתנצלות שקיבל תוקף של פסק הדין מובא באתר של ווז’ק ‘המיליון שנשכח’ כנספח.

    http://www.forgotten-million.org/Irak.asp

    הלקח של תדי כ"ץ צריך להיות לעיני כ"א המנסה להעליל עלילות דם ולהמציא ‘נארטיבים’ כדי לקדם את הפוליטיקה שלו.

  17. השומר הגיב:

    אני לא מרגיש צורך להתנצל בפני אף אחד, בייחוד לאור העובדה שהפרשה פורסמה בתקשורת. למען הדיוק, אציין שלפי הפירסומים זו לא היתה הוראה מגבוה אלא בדיוק להיפך – יוזמה מקומית של כמה קיצונים פנאטים בקרב שליחי הסוכנו או פעילי העלייה שם (לא כולם). גם לא ידוע מי מהשליחים השתתף בזה באופן אישי, ויתכן שחלקם היו באמת מזועזעים מהעניין כמו שאר היהודים.

    • מונטי הגיב:

      פנאטיים מקרב השליחים?מי? בן ציון תומר?אם היינו מסוגלים לעשות את מה שעשינו במצרים(הפצצות) הרי שהפנאטיים נמצאו בשלטון מדינת ישראל

  18. חיים ברעם הגיב:

    בסך הכל כתבתי "שנוי במחלוקת", ומזה עשיתם סיפור שלם והחמצתם את העיקר. חבל

  19. הערה הגיב:

    מתקבל על הדעת שיש רגלים ל"עלילה" הקשורה בפרובוקציות שעשו ציונים בעירק כי אין עשן בלי אש. אבל אפילו הסיפור על הנחת פצצות בבית הכנסת כולו בדייה, עדיין הפעילות של "שליחי העליה" בכל מקום היא בגדר פרובוקציה.
    "הסוכלים מרדיפות" אינם זקוקים לפעילי סוכנות כדי שירצו להסתלק כמה שיותר מהר "מגיא ההריגה". הענין הוא שכאלה אין מספיק ואולי אין בכלל.
    מה השיטה כדי לשכנע יהודים בכ"ז "לעלות"? משכנעים כמה משפחות בהרבה הבטחות ושמאלץ יהודי-ציוני, כשאלה מתפתים לעזוב עוברת השמועה "שהיהודים עוזבים. מעכשיו חשופה כל הקהילה להסתה, מצד אינטרסנטים המעוניינים לקנות בזול נכסים דלא ניידי, מצד אנטישמים מסורתיים ומצד אוכלוסיה הנמצאת בקשיים שבצדק כועסים על העריקה של היהודים "שנהנו מטוב הארץ" ומסתלקים ברגע שהמצב נהיה קשה.
    פעילות זו של השליחים הציונים הינה בגדר פרובוקציה ולא צריך פצצות לצורך זה.

  20. דוד ל’השומר’ הגיב:

    אני רואה שאתה מתחיל לקפל את הזנב.

    אז אני אעזור לך למלא את ה’חסר’.

    מי שהפיץ את העלילה היה נעים גלעדי שהיה בזמנו כתב העולם הזה ונודע בכתיבתו ה’אמינה’ ולימים עזב את הארץ, וויתר על אזרחותו הישראלית וכיום מתגורר בארה"ב ועוסק במרץ בהסתה נגד ישראל ו’הציונות האשכנזית’ בעיקר באתרים איסלאמיים ושמאלניים (אינדימדיה ודומיו).

    גלעדי כתב ‘ספר’ בשם ‘יהודי עיראק’ שבו הוא טוען, בין הייתר, שהבריטים ולא הערבים אירגנו את הפוגרומים ביהודי עיראק ב’פרהוד’ של 1941 – כאשר כל העדויות מראות שהפרעות אורגנו ע"י אנשי המופתי הפלסטיני וידידו העיראקי רשיד עלי אל כילאני כאשר המרד שהם אירגנו בתמיכת גרמניה הנאצית התמוטט והצבא הבריטי, שדיכא את המרד, עמד בשערי בגדד.

    על הפצצה לביהכ"נ מסעודה שם טוב כותב גלעדי שמשליכי הפצצה היו 3 יהודים עיראקיים, חברי המתחתרת הציונית – יוסף בצרי, שלום סאליח ויוסף חבאזה. שלושתם, יחד עם ציונים אחרים, הועלו על הגורדום בעיראק ומסאליח נסחטה בעינויים ‘הודאה’ כביכול שהוא ושני חבריו ביצעו התקפות טרור על מטרות שונות.

    ‘מקור’ נוסף של גלעדי הוא סוכן ה-CIA האמריקאי לשעבר בשם אוולנד שכתב גם הוא ‘ספר’ ובו הדברים הבאים (שתוכנם וסגנונם מעידים על ‘מהימנותם’):

    In attempts to portray the Iraqis as anti-American and to terrorize
    the Jews, the Zionists planted bombs in the U.S. Information Service
    library and in synagogues. Soon leaflets began to appear urging Jews
    to flee to Israel. . . . Although the Iraqi police later provided our
    embassy with evidence to show that the synagogue and library bombings,
    as well as the anti-Jewish and anti-American leaflet campaigns, had
    been the work of an underground Zionist organization, most of the world
    believed reports that Arab terrorism had motivated the flight of the
    Iraqi Jews whom the Zionists had "rescued" really just in order to
    increase Israel’s Jewish population."

    גם ה’הוכחות’ של אוולנד, כמו אלה של גלעדי, מתבססות על דו"ח של המשטרה העיראקית הידועה בשמירתה לזכויות האדם.

    בקרוב יופיעו כניראה גם סיפורים שהציונים עומדים מאחורי הפיגועים האנטשמיים בצרפת כדי לזלז את יציאת היהודים. כ’הוכחה’ תשמש בוודאי קריאתו של שרון ליהודי צרפת לעלות לישראל.

  21. דוד – ל’הערה’ ולמתי שמואלוף הגיב:

    הטיעונים של שניכם מוזרים מאוד.

    מה זה ‘יש רגלים לעלילה’? כמו ש’יש רגלים’ לפרוטוקולים של זקני ציון? לאפיית מצות בדם ילדים נוצרים (עכשו גם מוסלמים)?

    ומה זה ‘אף פעם לא הוכחה הטענה לשני הכיוונים’?

    האם הציונים צריכים להוכיח שאין להם אחות?

    אתם וחבריכם חוזרים על העלילה המרושעת הזאת כבר 50 שנה וטרם הצלחתם להציג אפילו הוכחה אחת – גם בדיון הזה, כמובן.

    אתם סובלים מתסביך אנטי-ציוני שדוחף אתכם להיתפס לכל עלילה ובדייה שמישהו המציא כדי להילחם ב’שטן’ הקיים בדימיונכם.

    עכשו לטענת ‘הערה’ על פעילות שליחי העלייה.

    שליחי העלייה לא צריכים לשכנע יהודים שהם במצוקה ושנשקפת להם סכנה – היהודים יודעים זאת בד"כ בעצמם. וכשהם אינם יודעים גם ‘שליחי עלייה’ הכי מעולים לא יעזרו. ‘שליח העלייה’ ז’בוטינסקי ניסה בשנות ה-30 בצורה נואשת לשכנע את יהודי פולין לעזוב אותה ולעלות לישראל וזה לא כ"כ הצליח לו, למרבה האסון.

    בד"כ שליחי העלייה עושים מלאכת קודש ועוזרים ליהודים להיחלץ ממשטרים רודניים ואנטישמיים. לעיתים זאת מלאכת הצלה של ממש.

    אם יהודי עיראק למשל לא היו מצליחים לצאת ייתכן מאוד שהיו ‘פותרים את בעייתם’ בעיראק כמו את ‘הבעייה הכורדית’: בשבאריה ובגז מרעיל.

  22. לורד רוקסטון הגיב:

    דניאל,

    תודה לך על שחלקת עמנו זכרון מרגש זה. אכן סיפור קשה. אך על מנת שנוכל באמת להעריך את עומקה של הטראומה שעברה עליך, תהיתי האם תוכל לעשות למעננו צעד נוסף, ולגלות באיזה גיל היית כאשר התרחש הארוע הטראומטי הנ"ל?
    מבין השורות גם ניתן להבין שהוריך היו ציונים. כיצד הם הגיבו למטהמורפוזה שעברת?

    בתודה,

    רוקסטון

  23. דוד הגיב:

    מריון וולפסון היא עיתונאית מגוייסת לעניין הערבי כבר זמן רב.

    סיפרה, שהופיע ב-1980, מבוסס על אותם ה’מקורות’ שנעים גלעדי ודומיו מפיצים זה יותר מ-50 שנה – דו"ח כביכול של המשטרה העיראקית המתבס על ההודאה שנסחטה בעינויים במרתפי החקירות של משטרת בגדד מאחד מפעילי העלייה האומללים שהוצאו להורג בבגדד.

    סיפרו של גלעדי ‘יהודי עיראק’ הופיע בשנת 1998, כלומר 18 שנה אחרי הפירסום של וולפסון, והוא מפרט שם את ה’מקורות’ שלו.

    לא מיותר לציין שמחברו של ה’ספר’ השני שאתה מזכיר, Ben-Gurion’s Scandals : How the Haganah and the Mossad Eliminated Jews.
    הוא שוב אותו נעים גלעדי (הספר הופיע ב-1992).

    כ"א יסביר לך שאין היגיון בציטוט פירסומים מוקדמים יותר כאשר פירסום מאוחר של אותו ‘מקור’ מביא את אותן ה’הוכחות’.

    גם אם תצטט עוד ועוד פירסומים של גלעדי משנות ה-60 או ה-50 זה לא ישנה את המצב. זה כמו שתצטט מהדורה של ה’פרוטוקולים’ מ-1905 כדי לתמוך באמינות של מהדורה מ-2004.

    אם לעומת זה היית בודק ביושר את תולדות יהודי עיראק ומשתחרר צעולם המזימות והקשרים שלך היית רואה בנקל שהחל משנות ה-30 ננקטה בעיראק מדיניות אנטישמית שהלכה והחריפה והגיעה לשיאה בפוגרומים של הפרהוד של 1941 שבהם נטבחו מאות יהודים.

    בשנים שלאחר מכן, ובפרט ב-1947/8, נמשכו הרדיפות ונחקקו חוקים אנטי-יהודיים בדומה לגרמניה בשנות ה-30. אחרי זה החרימו את רכוש היהודים, תלו את מנהיגיהם ולסוף גרשו אותם.

    בעקבות ה’פרהוד’ פנו צעירים יהודיים רבים הן לציונות והן לתנועה הקומוניסטית המחתרתית כי היה ברור להם שקיומם של היהודים בעיראק נתון בסכנה.

    כדאי להזכיר שבאותה תקופה נתלו בבגדד לא רק פעילי עלייה ציוניים, אלא גם מנהיגים קומוניסטיים (ביניהם יהודים) שהואשמו בין הייתר בהתנגדות להתערבות הצבאית של עיראק בא"י.

    בטח הציונים עמדו גם מאחורי רדיפות הקומוניסטים, לא רק מאחורי גרוש היהודים.

  24. לדוד - הגיב:

    לדוד – נכתבו על כך כמה ספרים, ואם אתה באמת פתוח להקשיב וללמוד, תוכל לקרוא על כך מידע רב. מריון וולפסון (Marion Woolfson) כתבה על כך ספר באנגלית הנקרא: Prophets in Babylon: Jews in the Arab World. בנוסף תוכל לקרוא בספר Ben-Gurion’s Scandals : How the Haganah and the Mossad Eliminated Jews. אם אדם בשם יהודה טג’ר עדיין בחיים, תוכל למצוא אותו ולשאול אותו על כך.

  25. ז’בוטינסקי "שליח עליה" הגיב:

    לז’בוטינסקי לא היה "סל קליטה" כדי לשכנע את יהודי פולין ואפילו לא ארץ שתוכל לקלוט אותם. אם היה יכול להבטיח להם הגירה לאמריקה התוצאה שלו היתה כנראה הרבה יותר מוצלחת אבל על הצלה נטו ציונים מעולם לא חשבו.
    ומה קרה ליהודי עירק שלא יצאו?

  26. לדויד הגיב:

    במהלך השנים שחלפו מאז, יוחסו הפיצוצים לעיתים קרובות לשליחים ישראליים. בן-גוריון, ראש ממשלת ישראל, הקים ועדת חקירה שבדקה את הנושא ומצאה כי אין מקום להאשים סוכנים ישראלים. מרדכי בן-פורת, השליח הישראלי שעמד בראש המחתרת הציונית בעיראק מכחיש את האשמה מכל וכל (בן-פורת, 1980, 51). מכל מקום, ובלא קשר לשאלה מי אחראי על הפיצוצים, אין ספק כי אלה אכן הגבירו את תחושת הפאניקה בקרב היהודים ודחפו רבים להירשם ליציאה (סבירסקי, 1995, 51-52).

  27. עופר הגיב:

    אם יורשה לי להחזיר את הדיון מתיאוריות קונספירציה משונות למאמרו של חיים ברעם, הבעייה היא לא היחס של הלא-יהודים בחו"ל אלא יחסו של הממסד האשכנזי בארץ למזרחיים.
    חלק מיהודי עיראק האמינו לספור המופרך ששליחי העלייה הניחו חלק מהפצצוטת, אבל השאלה היא למה האמינו – הרי זה דומה לאפרות שניצולי השואה יאמינו להאשמות של הנאצים כנגד מנהיגי היהודים.
    התשובה היא שהיחס המחפיר של הממסד כלפי יוצאי עיראק, כולל "קיזוז" ערך רכושם בעיראק מתביעות פליטי 48 לפיצוי, הפך אותם לקרקע פורייה לכל האשמה נגד ממסד זה. את מאמרו של ד"ר יהודה שנהב בעניין זה ניתן לקרוא בכתובת הבאה: http://www.hakeshet.org/articles/iraq_immigrants.htm

  28. לדוד הגיב:

    לדוד – זה נחמד שכל מי שכותב נגד דעתך הוא סתם מגויס. אולי אתה הוא המגויס?

  29. דוד כהן הגיב:

    אני לא דוד שהגיב כאן קודם, אבל במקרה איני יכול שלא לראות את צדקת טענותיו: כל הטענות כנגד שליחי העלייה יוצאות ממקור אחד שממש טוען אותן, אותו נעים גלעדי, ומקורות אחרים שטוענים (כמו סבירסקי) ש"יש טענות". הממצא הסובייקטיבי היחיד הוא אותו דוח חקירה של המשטרה העיראקית.
    על יחס העם העיראקי למיעוטיו יכול להעיד טבח הנוצרים מן הכנסייה האשורית, שהתרחש זמן קצר לאחר קבלת העצמאות העיראקית.

  30. יהודי עיראקי הגיב:

    סבא שלי ז"ל עלה מעיראק ב-1951. כששאלתי אותו למה עלה אמר בפשטות: "כי רצינו לחיות בארץ ישראל, עם יהודים אחרים, ולא תחת השפלה מתמדת מצד הערבים", זה הכל.
    מעולם לא שמעתי אף אחד בסביבתינו שראה בעלייה לארץ טעות, או שנבעה ממניעים לא ציוניים.
    כך שאתם יכולים להתקשקש פה די הרבה, אבל לפעמים האמת הרבה יותר פשוטה.

  31. מיהו סבא פשוט? הגיב:

    סבא שלי עלה מעירק ואמר בדיוק את ההיפך.
    אז לפי איזה סבא האמת הרבה יותר פשוטה?

  32. דניאל הגיב:

    סבתא שלי עלתה לארץ מעירק ב- 1951 הייתה פה תגובה על סבא שעלה מעירק ב 1951 מישהו יודע מה שמה של העליה הזאת?

  33. חיים ברעם הגיב:

    נדמה לי שקראו לה "מרבד הקסמים"

  34. נועה הגיב:

    "מרבד הקסמים" זה יהודי תימן.
    יהודי עיראק עלו במסגרת מבצע "עזרא ונחמיה".

  35. הארי פאלמר הגיב:

    נעים גלעדי לא כתב ספר בשם יהודי עיראק
    נעים גלעדי לא וויתר על אזרחותו/דברים הוצאו מהקשרם בראיון מטופש לעיתון מעריב או ידיעות
    נעים גלעדי היה בצה’ל בשירות מודיעין.כרגיל,מי שרוצה למרוח יכול למרוח/שטרודל טיים!

  36. משה הגיב:

    שאף אחד לא ישטה באף אחד אחר – המחלוקת פתוחה. הבעיה היא הדה-לגיטימציה שהמרקסיסטים עושים לציונים – נעים גלעדי כמוביל בראש, אבל לא רק. מי שחושב שהקשת המזרחית והאנטי-ציונים מייצגים נכונה ונאמנה את יהדות ארצות ערב – נפל בפח. אני לא סומך על האמת לא על אלה ולא על אלה. ומי שטוען שהציונים השליכו פצצות על יהודים מתוך כוונה תחילה ולא מתוך אולי פעולה אישית, חזקה עליו שיביא הוכחות כבדות משקל לטענתו, ולא אפר דק כמו שברוך נדל הביא, ובצדק נענש על החוצפה.

    "לא תעמוד על דם רעך".

  37. איצחייק אליהו הגיב:

    המשטר ה"ציוני" האינסטרומנטלי והציני הונה יהודים רבים בכך שהביאם בדרכי-כחש למדינתו, בכך שלא סיפק את "הסחורה", כאז גם כיום.

    כעת נמצא המשטר בתהליך ההתפרקות, שהוא השלב המתחייב מהתהליך האינטרסנטי. אחת הדרכים שלו לשמר את מעמדו היא ליצור סיכסוכים אתניים פנימיים על ידי יבוא של "יהודים של נייר" כדי שישמשו במנגנוני-הדיכוי שלו. ובמיוחד על-ידי ליבוי הסיכסוך היהודי-ערבי ושימור מעמדן של אוכלוסיות חלשות.

  38. משה הגיב:

    איפה ההוכחות, מר איצחייק?
    אולי מר שמואלוף יספק אותן?

    משפט אחד פשוט, ואין תגובה הולמת:
    "מי שטוען שיהודים רצחו יהודים, חזקה עליו שיביא הוכחות כבדות משקל לטענתו."

הגיבו למתי שמואלוף

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים