השבוע נודע מוונצואלה שהנשיא אוגו צ’אבס זכה במשאל העם שנערך לפי דרישת האופוזיציה, שקיוותה להדיח אותו מתפקידו שנתיים לפני גמר הקדנציה. אוגו צ’אבס זכה בבחירות הקודמות באחוז ניכר, אבל האופוזיציה – בתמיכת ארצות הברית וידידיה – כבר ניסתה להפילו בהפיכה לפני שנתיים, ונכשלה כאשר למחרת היום החזירו אותו תומכיו לארמון הנשיאות. זוהי הפעם השמינית שצ’אבס מוכיח באורח דמוקרטי שיש לו רוב מוחץ בארצו – פעמיים בבחירות לנשיאות ושש פעמים (!) במשאלי עם. ועדיין האופוזיציה (הזוכה לתמיכה כלכלית ומדינית מצד ארה"ב) ממשיכה לטעון שהוא דיקטטור ואויב המדינה.
משמעות הניצחון הזה חורגת בהרבה מתחומי ונצואלה – באופן מיידי, רציפות השלטון תעזור להרגיע במקצת את שוק הנפט העולמי, הנמצא כעת במשבר עקב המלחמה בעיראק ופרשת יוקוס ברוסיה, משבר שכבר העלה את מחיר הנפט הגולמי לשיא חדש. ונצואלה מספקת כ-15% מן הנפט בעולם, ובימים אלה יש בכך כדי לשנות את מצב הרוח בוואשינגטון. ואכן בימים האחרונים השתנה במקצת הטון האמריקאי לגבי צ’אבס, כאשר הממשל תפס שאם יפסיד במשאל העם ויהיה צורך לקיים שם בחירות חדשות תוך כמה שבועות, תהיה זו תקופה של חוסר יציבות מדאיגה.
אבל משמעות הניצחון הזה חורגת גם מנושא הנפט העכשווי. אוגו צ’אבס האינדיאני הוא גם איש שמאל, תומך וידיד של פידל קסטרו, ומהווה עוד קוץ בבשרה של וואשינגטון השואפת תמיד לשלוט אבסולוטית באמריקה הלטינית. אמנם בניגוד לקסטרו צ’אבס אינו קומוניסט, הוא מנהיג מדינה בעלת כלכלה מעורבת, ואינו מונע ממפלגות האופוזיציה להתארגן ולהתבטא בתקשורת עצמאית. אבל הפער הכלכלי-חברתי בוונצואלה הוא מן הגרועים באמריקה הלטינית – הכנסתו של העשירון העליון גדולה פי 63 מזו של העשירון התחתון, רוב הקרקע בידי קומץ משפחות, שכונות העוני של קראקאס העשירה הן מן העלובות בעולם, ולרוב העם אין כלל שירותי בריאות. צ’אבס התחיל לבצע רפורמות רציניות – הן נקראות משימות – אבל האמריקאים תמכו בשביתה של עובדי הנפט ששיתקה את כלכלת המדינה ופגעה בהכנסותיה, ובפעולות אחרות של האוליגרכיה המקומית שהאטו את ביצוע המשימות. בחודשים האחרונים עלה מאוד מחיר הנפט הגולמי ועימו הכנסות המדינה, ואפשר היה לחדש במרץ את הרפורמות. בין השאר נעזר צ’אבס בידידו קסטרו, ששלח לוונצואלה 1,700 רופאים (בקובה יש את אחוז הרופאים לאוכלוסייה הגבוה ביותר בעולם), וכן מדריכי ספורט ועוד. עניי ונצואלה זוכים – חלקם בפעם הראשונה בחייהם – בטיפול רפואי של ממש. גם הרפורמה בקרקעות נמשכת, והיא עוד תיתן תוצאות חשובות.
שוב לא עלה בידי ארה"ב וידידיה המקומיים להפיל את האינדיאני המעצבן הזה. הם קיוו להיפטר ממנו בדרך שנפטרו בעבר מהרבה מנהיגים לטינו-אמריקאיים שהרגיזו אותם (כמה דוגמאות מן המחצית השנייה של המאה ה-20: הם הפילו את חקובו ארבנז בגואטמלה בשנת 1954, את חואן בוש ברפובליקה הדומיניקנית בשנת 1963, את סלוודור איינדה בצ’ילה בשנת 1973, ואת ז’אן-ברטראן אריסטיד בהאיטי בשנה זו…) אבל המוני העם בוונצואלה לא איפשרו את הפלתו של מנהיגם שבו בחרו באורח דמוקרטי. יתר על כן, האמריקאים לא הצליחו להכניס אותו לבידוד אזורי – ארגון קאריקום, המאחד את מדינות הים הקריבי, סירב לגנות את צ’אבס והסתייג מן המאמצים להדיחו. יתר על כן, תחת הנהגתו הצטרפה ונצואלה לארגון מרקוסור, השוק המשותף של ארגטינה, ברזיל, פראגוואי ואורוגוויי, השואף למתן את האפקטים הקשים של הסכם הסחר העולמי שארה"ב כה להוטה להשליט בכל מקום (מבלי שהיא עצמה מקיימת את עקרונותיו). עקרונותיו של צ’אבס מוליכים לשיתוף פעולה כלכלי, תרבותי וחברתי באמריקה הלטינית, שלמרות אוצרותיה הטבעיים (או אולי בגללם) היא האזור הכי לא-שוויוני בעולם.
לא, אוגו צ’אבס אינו מושלם, הוא לא יביא את ימות המשיח, הוא לא יפתור את כל בעיותיה של ונצואלה, הוא בוודאי גם יעשה שגיאות ומן הסתם תחת שלטונו יהיו גם היבטים לא חיוביים. אבל מי שמכיר את אמריקה הלטינית לא יכול שלא לשמוח שהמנהיג העממי הזה הצליח לסכל את הניסיון האחרון להדיח אותו ולסכל את תקוותיהם של עניי ונצואלה לחיים יותר טובים.
המאמר של הגברת לוטן הוא מצויין ולא רק בגלל תוכנו כי גם באזור שלנו ישנן מדינות רבות ובהן נפט בכמויות אדירות. ניקח לדוגמא את עיראק. בעיראק גם האמריקאים ניסו והצליחו להפיל את סאדם חוסיין. אבל איפה סדאם חוסיין ואיפה צ’אבס! סאדם חוסיין דאג רק לכיסו ולכיסי מקורביו. צ’אבס כרת ברית עם קובה ועם פידל קסטרו לטובת שני העמים והוא מנסה לשנות את החברה ולבצע רפורמות חברתיות לעומק. וזהו הסוד של צ’אבס. כאשר האמריקאים רוצים להפילו ההמונים יוצאים להגנתו ואף במקרה של הפיכה צבאית מחזירים אותו לשלטון! בעיראק ההמונים לא יצאו לרחובות להגנת סדאם חוסיין ומיליונים חשו הקלה עם הדחתו. לכן, הקלח של משאל העם בונלואלה טוב לא רק לעמי אמריקה הלטינית הוא גם נכון לכל האומה הערבית.
יש הרבה צדק בטענתך, אבל אל תשכח שהמאבק ההירואי שמנהל היום העם העראקי מחזיק די הברה כוחות אמירקאים ומהווה את אחת הסיבות לקושי של ארה"ב להתערב בונצואלה, נפאל ומקומות אחרים. העם העראקי משלם מחיר יקר מאד, אבל בהחלט תורם (לצערי תורם את דמו) לבניית חזית כלל-עולמית נגד האימפריאליזם האמריקאי. אגב, גם לאומה העברית יש מקרה של המונים שמנעו הפיכה צבאית, כשהצבא בלוב ניסה לעשות הפיכה נגד קדאפי, אז הוועדים העממיים החמושים מנעו את ההפיכה (עכשיו יקפצו להתווכח איתי בעד ונגד קדאפי…).
יורם בר-חיים
האם הטמנת פצצות ושימוש במתאבדים ברחובות בגדד שמביאים לרצח מאות עירקים חפים מפשע ובכללם אנשים וילדים תמימים הוא אכן הירואי כל כך?
זו תנועת התנגדות שמניעיה אולי לגיטמיים אך דרכי פעולתה הן אכזריות ביותר. המטרה לא תמיד מצדיקה את האמצעים
תודה לך יעל .
הסוציאליזם של בר חיים פירושו, ככל שהורגים יותר בני אדם חפים מפשע על ידי קנאי דת מוטרפים, המאבק הוא יותר הירואי.שלא נדע.
הגולשים מוזמנים לקרוא מאמר המאזן במקצת את האמור בשני המאמרים המהללים הנשיא הונצואלי.
ימים יגידו אם משטרו יצליח בכל מקרה באם יכשל יהיה זה באשמת האמריקנים.
http://www.haaretz.co.il/
hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=
464270&contrassID=2&subContrassID=
4&sbSubContrassID=0
זכויות האדם של ספירו הם הזכות של "הדמוקרטים" לכבוש ולדכא את "הפונדמנטליסטים" ואת שלילת זכותם של האחרונים להתנגד – שלא נדע
במו עיני ראיתי את גדעון ספירו משתתף בהפגנה נגד הפלישה האמריקאית לעיראק, כך שלא נכון לומר ש"זכויות האדם של ספירו הם הזכות של ‘הדמוקרטים’לכבוש ולדכא את הפונדמנטליסטים". אפשר להיות גם נגד הפלישה לעיראק וגם נגד שיטות הרצח והטבח ההמוניים של ארגון אל קאעידה ובני בריתו.
אפשר להיות… אבל אי אפשר לגרש את הפולשים…
"אלקעידה ובעלי בריתו" ? כולם פה קנו את הדמוניזציה המטופשת שעושה התקשורת הפרו-אמריקאית לגרילה בעראק ?
המאבק בעראק נגד הכיבוש הוא ברובו מאבק של ארגונים חילוניים פטריוטיים, והוא מכוון נגד כוחות הכיבוש ומשרתיהם הישירים, אפילו הפנטאגון הודה בזה כשלחצו אותו לפינה.
למעשה, אפשר להשתמש בזה כאינדיקטור מדעי, איך מזהים פרו-אימפריאליסט ? הוא צווח "אלקעידה אלקעידה" כל פעם שמאבק לא מתנהל לפי טעמו המעודן. ומהו טעמו המעודן של גדעון ספירו ? כמובן, מהטמא גנדי, הדמוקרט הידוע שתמך רשמית בשיטת הקסטות בהודו.
להלן ציטוטים מפי גנדי בעניין הקסטות. למאמר המלא, של נארש מג’הי, הנה הקישור http://www.dalitstan.org/books/gandhi/gandhi2.html
(1) I believe that if Hindu Society has been able to stand it is because it is founded on the caste system.
(2) The seeds of swaraj are to be found in the caste system. Different castes are like different sections of miliary division. Each division is working for the good of the whole….
(3) A community which can create the caste system must be said to possess unique power of organization.
(4) Caste has a ready made means for spreading primary education. Each caste can take the responsibility for the education of the children of the caste. Caste has a political basis. It can work as an electorate for a representative body. Caste can perform judicial functions by electing persons to act as judges to decide disputes among members of the same caste. With castes it is easy to raise a defense force by requiring each caste to raise a brigade.
(5) I believe that interdining or intermarriage are not necessary for promoting national unity. That dining together creates friendship is contrary to experience. If this was true there would have been no war in Europe…. Taking food is as dirty an act as answering the call of nature. The only difference is that after answering call of nature we get peace while after eating food we get discomfort. Just as we perform the act of answering the call of nature in seclusion so also the act of taking food must also be done in seclusion.
(6) In India children of brothers do not intermarry. Do they cease to love because they do not intermarry? Among the Vaishnavas many women are so orthodox that they will not eat with members of the family nor will they drink water from a common water pot. Have they no love? The caste system cannot be said to be bad because it does not allow interdining or intermarriage between different castes.
(7) Caste is another name for control. Caste puts a limit on enjoyment. Caste does not allow a person to transgress caste limits in pursuit of his enjoyment. That is the meaning of such caste restrictions as interdining and intermarriage.
(8) To destroy caste system and adopt Western European social system means that Hindus must give up the principle of hereditary occupation which is the soul of the caste system. Hereditary principle is an eternal principle. To change it is to create disorder. I have no use for a Brahmin if I cannot call him a Brahmin for my life. It will be a chaos if every day a Brahmin is to be changed into a Shudra and a Shudra is to be changed into a Brahmin.
(9) The caste system is a natural order of society. In India it has been given a religious coating. Other countries not having understood the utility of the caste system, it existed only in a loose condition and consequently those countries have not derived from caste system the same degree of advantage which India has derived. These being my views I am opposed to all those who are out to destroy the caste system.
אבל לא משנה: מה מבדיל "פטריוט" מ"לאומן" על פי יורם? צבע עורו! כהה יותר- ‘פטריוטי’ יותר, בהיר יותר- ‘לאומני פאשיסטי’ יותר.
אך רק כנגד אימפריאליסטים תרבותיים שרוצים ליבא להודו את שיטת הניצול המערבית, במקום שיטת הניצול ההינדית. גאנדי לא יותר ולא פחות מאשר פטריוט המתנגד לקפיטליזם הדורסני.
שגנדי גם תמך בקפיטליזם…
בגלל שהוא לא תמך בשפיכת הדמים הסובייטית?
בגלל שהוא עזר לבריטים לשבור את שביתת המלחים וייסד הודו קפיטליסטית ומעולם לא דרש משהו אחר מזה.
כנראה שצ’אבז הוא לא רק קוץ בבשרה של ארצות הברית אלא גם בבשר של האזרחים וונצואלה.
כמה נתונים:
מציחה שלילית של מעל ל 10% משל השנתיים האחרונות, אינפלציה של 27% , 50% מן האנשים לא מועסקים בצורה מסודרת, אלא עובדים מזדמנים.
אני דווקא מקבל הרבה מאוד אימיילים של אנשי שמאל מוונצואלה שנראים די מיואשים, הם חשים שבמערב השמאל תומך בצ’אבז רק בגלל שהוא נגד ארצות הברית ולא מוכנים לשמוע על מה שקורה שם.
זה מישהו נגד ארצות הברית זה עדיין לא אומר שהוא פועל למען עמו, וגם אם הוא מספק דלק חינם לקסטרו זה עדיין לא עושה אותו לצדיק.
נראה לי שגברת לוטן צריכה לעשות קצת יותר שיעורי בית.