הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-30 באוגוסט, 2004 6 תגובות

בשבועות האחרונים דנה הממשלה במדיניות התקציבית לשנה הבאה. באמצע אוגוסט מאושרת מסגרת התקציב והיא מועברת למשרד האוצר כדי שיכין את הפרטים ויעביר אותם לאחר החופשות והחגים לאישור הכנסת. למעשה, ההצגה שתתחולל אז בכנסת היא פורמלית בעיקרה. הפרטים הגדולים נסגרים כעת בממשלה, ובדצמבר עורכת הכנסת רק את השינויים המינוריים.

מעיון בהצעות שמגישה הממשלה עולה כי שר האוצר ופקידיו שוב אינם חושבים שהאזרחים הערבים זכאים לתקציב הוגן ושוויוני. למעשה אין היום בממשלה מי שבאמת בודק כמה כסף מועבר לאזרחים הערבים וליישובים הערביים מתקציב המדינה, שמורכב בין השאר מהמסים שאנחנו משלמים.


לא חסרות ועדות שהוקמו בניסיון לפתור את האפליה התקציבית של האזרחים והיישובים הערביים. כל כמה שנים מקימה הממשלה ועדה נוספת, ואפילו ועדת חקירה ממלכתית. ועדת אור הגישה את מסקנותיה הדרמטיות, ואילו המלצותיה של ועדת לפיד, שאמורה היתה ליישם מסקנות אלה, הפכו להחלטת ממשלה. כל המסקנות, ההמלצות וההחלטות – מצטרפות לערימת הניירת הדוממת. במרכז "מוסאוא", העוקב אחר המדיניות הכלכלית של הממשלה ביחס לאזרחים הערבים, יש חדר שלם בו מאוכסנים פרוטוקולים ומסמכים של ועדות שונות ומשונות, אך השינוי עצמו – עדיין לא הגיע.


טומי לפיד המשווק עצמו כמגן המערכת המשפטית ומתגאה בנקיון כפיו, יושב בדיוני התקציב ואפילו לא שואל מה קורה לחמישית מאזרחי המדינה שמקבלים בקושי 5% מתקציב הפיתוח. במשרדים מסוימים, כמו החקלאות, התיירות ואפילו הדתות, הערבים כמעט שלא זוכים לתקצוב כלשהו. ולמרות זאת, לפיד לא ידרוש מהאוצר להקצות שני מיליארד שקלים (שהם 18% מתקציב הפיתוח של הממשלה) ל-20% מאזרחי המדינה. האם מישהו משרי הממשלה יטרח להנחות את משרד האוצר להציג מדיניות תקציבית שתפתור את מצוקות האזרחים והיישובים הערביים? מסופקני.


כל עוד לא תקבל ממשלת ישראל החלטה עקרונית בדבר סיום מדיניות הקיפוח ההיסטורית כלפי המגזר הערבי – הרכבת תמשיך לא לעצור ליד ג’סר אל-זרקה ופרדיס, לאלופת המדינה בני סכנין לא יבנו מגרש כדורגל ראוי, הכפרים הלא מוכרים לא יחוברו למים, הזכות לבנות קורת גג ברישיון תימנע מאנשים ולא ייבנו אזורי תעשייה שיאפשרו לאנשים לעבוד ולנהל חיי מסחר.


ולא שחסרות דוגמאות נוספות: ביישובים הערביים לא ראו עדיין את המחשבים מתוכנית "מחשב לכל ילד" מימיו של ביבי נתניהו כראש ממשלה. לאחר הקיצוץ החדש בקצבאות הילדים יגיע שיעור הילדים הערבים החיים מתחת לקו העוני לכ-60%, וכבר היום הפשיעה ביישובים הערביים גואה ומתפשטת לעבר היישובים היהודים השכנים. בנגב מאשימים אנשי עומר את הערבים הבדואים מהכפרים הלא מוכרים שגונבים להם את רכבי השטח הממוזגים, בבאר-שבע טוענים שגובים מהם דמי חסות, בקיסריה בנו גדר כדי להתרחק ממראות העוני של ג’סר אל-זרקא ובקציר לא רוצים שערבים הבורחים מבאקה אלגרביה, הסובלת ממצוקת דיור, יגורו ביניהם.


אלא שמדיניות בת היענה, לפיה ניתן לשמור על השגשוג בעומר בעוד בטראבין חיים באוהלים – פשטה את הרגל. אפילו הכלכלה העולמית כבר מבינה זאת אחרי התקפת בן לאדן על ארה"ב. עוני באפגניסטן פוגע בכלכלת ארה"ב וספרד. העולם כולו, ולא רק ישראל, מתנהל כמערכת כלכלית אחת. חוסר ביטחון חברתי מביא להתנגשות מערכות וצניחה כלכלית. אולי זה ייקח זמן אבל בסופו של דבר גם בכוחו של ילד רעב למוטט כלכלות. זה קרה בתחומי ישראל באוקטובר 2000 וזה עוד עלול לקרות גם בעת שלום.


הגיע הזמן שכלכלנים הגונים המסוגלים להישיר מבט למציאות, ידרשו שינוי כלכלי רציני בסדר העדיפויות של תקציב המדינה כלפי האזרחים הערבים. הגיע הזמן שהבעלים של החברות הגדולות בישראל, וגם אם ממניעים אנוכיים גרידא, יקומו וידרשו השקעות שיביאו לצמיחה ביישובים הערביים. יצירת תקציב הוגן שיאפשר פיתוח לטווח ארוך ביישובים הערביים יוביל לצמיחה לא רק בג’סר אל-זרקה אלא בישראל ובאזור כולו.

תגובות
נושאים: מאמרים

6 תגובות

  1. שרית ישראלי הגיב:

    מאמר חשוב. העובדות מדברות בעד עצמן.
    השאלה מה עושים עם המידע כשאין אף גוף בממשלה לוקח את הנושא ומנסה לקדם אותו. חשבתי שזה תפקידם של חברי הכנסת הערביים , להידפק על דלתות השרים, ראש הממשלה ואף נשיא המדינה. אבל עושה רושם שענין רווחת ציבור הבוחרים שלהם , רחוק מליבם.
    לפני הבחירות, מופרחות סיסמאות לאויר והבטחות מלוא החופן. ולאחר הבחירות אין עושים את המלאכה . וחבל.

  2. נחום לשרית הגיב:

    במדינה מתוקנת, כל ח"הכ מתעניינים בבעיותיהם של כל האזרחים. בישראל רק 6-7 ח"כ מתעניינים בבני הקהילה הערבית.

  3. דן תמיר הגיב:

    לא בהכרח. במדינה פדרלית, למשל, צריכים לעמוד בראש מעייניו של כל נציג האינטרסים של תושבי האזור ששלח אותו. כמובן, בישראל המצב שונה (המערכת השלטונית אכן מתנהלת כמו ועד זקני העדה או מועצת הגטו, ולא כמו במדינה מודרנית).
    ומי מחברי הכנסת מתענין ב"קהילה הערבית"?

  4. כולם הגיב:

    כל חברי הכנסת מתעניינים מאד בקהילה הערבית, רובם מתעניינים באיך למנוע ממנה כל צורה של קיום קהילתי…

  5. דגן הגיב:

    מאמר מרתק אבל יש בו גם אחיזת עיניים. אם האוכלוסייה הערבית טוענת ל 18% מתקציב כל משרד אז השאלה היא האם האוכלוסייה הזאת גם תורמת 18% מהמיסים. כאשר ג’עפר יואיל בטובו להציג את התמונה המלאה אז יש טעם להמשיך בדיון….

  6. נחום לדגן הגיב:

    אם הקריטריון לקבל שרותים הוא כמה מיסים אתה משלם, אז הייתי ללא חינוך יסודי, וכנראה שהייתי צריך לקנות לעצמי את הרובה שאיתו שירתתי בצבא 🙂

הגיבו לנחום לדגן

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים