הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-5 בספטמבר, 2004 4 תגובות

ההון הגדול ממשיך בהשתלטותו על המשק הישראלי וממשיך לגרוף רווחים מהציבור. בשבוע שעבר דיווחו הבנקים הגדולים על עלייה גדולה ברווחיהם ואילו חברות ביטוח הזדרזו לרכוש קרנות פנסיה. ארבעת הבנקים הגדולים – בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק המזרחי והבנק הבינלאומי, דיווחו בשבוע שעבר על גידול של עשרות אחוזים ברווחיהם ברבעון השני של 2004, בהשוואה לאותו רבעון בשנה שעברה (הדיווח של בנק דיסקונט נדחה בשל עיצומי העובדים, הנאבקים נגד הפרטתו).

הרווח הנקי (לאחר הפרשה לחובות מסופקים ולאחר תשלום מס) של ארבעת הבנקים הגיע ברבעון השני ל-1.3 מיליארד שקל, וזאת לעומת רווח של 920 מיליון שקל ברבעון השני של 2003. זהו גידול של 55% ברווח הנקי. בנק לאומי דיווח על עלייה של 64% בתקופה הנדונה, בנק הפועלים – על גידול של 53%.


כאשר בודקים את הרווחים במחצית הראשונה של 2004 (ברבעונים הראשון והשני), מגלים תמונה שונה: שני הבנקים הגדולים ביותר, הפועלים ולאומי, גרפו במחצית הראשונה רווח נקי של כ-2 מיליארד שקל, לעומת 2.5 מיליארד שקל שגרפו במחצית הראשונה של 2003. אם מוסיפים לרווח הנקי של הפועלים והלאומי את ההפרשה לחובות מסופקים (המשרתת את ההון הגדול, שכן היא מוחקת בעיקר חובות של התאגידים הגדולים), תמונת הרווחים נראית כך:


במחצית הראשונה של 2004 היה הרווח הנקי של שני הבנקים הגדולים (כולל ההפרשה) 3.6 מיליארד שקל, וזאת לעומת רווח נקי של 6.7 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2003 (כולל הפרשה).


מדוע הם אינם מתלוננים?


לכאורה, היו אמורים נתונים אלה להביא לטרוניות של הבנקים הגדולים על ירידה ברווחיהם ב-2004 לעומת 2003, אך הנהלותיהם נזהרות מכך מכמה סיבות. ראשית, דיווח על ירידה ברווח (כולל הפרשה) עלול להוריד את שערי המניות של אותם בנקים; שנית, מבחינה ציבורית, גם רווח נקי של 3.6 מיליארד שקל נראה כניצול גס של האזרחים; שלישית, הבנקים מגויסים כעת למערכה נגד ההמלצות הצפויות של ועדת בכר בדבר הוצאת השליטה בקרנות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים, והם מעוניינים להפגין יציבות כלכלית וצמיחה ברווחים.


מדד חשוב נוסף לגבי רווחיות הבנקים הוא התשואה להון, כלומר, יחס הרווח הנקי להון העצמי שלהם. ובכן, בנק הפועלים דיווח על תשואה של 15.3% במחצית הראשונה של 2004 ובנק לאומי – על תשואה להון של 14.4%. במלים אחרות, בשיעור כזה של תשואה להון, שני הבנקים הגדולים מחזירים לבעלים שלהם את כל ההשקעה בחמש שנים בלבד.


בכל מקרה כדאי לזכור, שהממשלה תורמת השנה תרומה מיוחדת לרווח הנקי (לאחר ההפרשה לחובות מסופקים ותשלום מס) של הבנקים הגדולים, וזאת בשל ההפחתה במס החברות, שהוחל בביצועה השנה.


מיהן חברות הביטוח שרכשו קרנות פנסיה?


המהלך של שר האוצר בנימין נתניהו, שהחל בהפרדת קרנות הפנסיה מההסתדרות, הגיע להשלמתו הצפויה בהפרטתן: האוצר מכר בשבוע שעבר את שתי קרנות הפנסיה הגדולות לחברות ביטוח.


חברת הביטוח מנורה רכשה את קרן הפנסיה החדשה הגדולה ביותר בישראל – מבטחים החדשה תמורת 710 מיליון שקל. באמצעות רכישה זו, קיבלה מנורה קרן המנהלת חסכונות נצברים של 10 מיליארד שקל, השייכים ל-400 אלף עמיתים, ואשר מניבה הכנסה של 2 מיליארד שקל בשנה.


חברת הביטוח מגדל רכשה את קרן הפנסיה השנייה בגודלה – קרן מקפת, תמורת 200 מיליון שקל.


ומיהם הבעלים של חברות הביטוח האלה?


חברת הביטוח מנורה נמצאת בשליטתן של שתי חברות זרות – "ניידן אסטבלי" ו"פלמס אסטבלי" (78% מההון), אך בפועל מנהל אותה בנק הפועלים באמצעות קופות הגמל שלו (6% מההון). הבעלים המצוטט בעיתונים, מנחם גורביץ, שולט על 1.4% מהמניות. לחברת מנורה שותפה גם חברת הביטוח הראל (6% מההון), וזאת במסגרת קשרים בתוך "משפחת חברות הביטוח".


בשני-שלישים של מניותיה של חברת הביטוח מגדל מחזיקה חברת הביטוח האיטלקית-אירופית ג’נרלי, והשותף של ג’נרלי הוא בנק לאומי.


במלים אחרות, חברות הביטוח מנורה ומגדל, שרכשו קרנות פנסיה (שהיו בעבר הסתדרותיות) הן חברות בבעלות תאגידים זרים ושני הבנקים הישראליים הגדולים.


פירוש הדבר כי מהלך ההפרטה, כצפוי, מעביר חלקים נוספים של שוק ההון הישראלי לידי חברות זרות, כפי שדורשת הגלובליזציה הקפיטליסטית.


פירוש הדבר גם, כי בעוד שהבנקים מנהלים מערכה ציבורית נגד האפשרות שיוחלט לפצל מהם את קרנות הגמל והנאמנות שלהם – הם עצמם רוכשים קרנות פנסיה, ובכך מחזקים עוד יותר את שליטתם בשוק ההון הישראלי.


ולאן תופנה התמורה ממכירתן של קרנות הפנסיה הרווחיות מבטחים החדשה ומקפת החדשה?


910 מיליון השקל שנתקבלו ממכירת שתי קרנות הפנסיה יועברו פורמלית לקרנות האם הוותיקות, מבטחים ומקפת, המוחזקות כעת בידי הממשלה. אך הלקוחות של אותן קרנות לא יראו מכך אגורה, שכן בפועל תנוכה הכנסה זו ממה שהאוצר מכנה "הגרעון" של קרנות הפנסיה הוותיקות.


מאחר שהאוצר התחייב להעביר, במשך שנים ארוכות, 80 מיליארד שקל לכיסוי הגרעון של קרנות הפנסיה הוותיקות, ההכנסה של האוצר ממכירת שתי קרנות הפנסיה החדשות תאפשר לאוצר להקטין את הסכום שיהיה עליו להעביר.

תגובות
נושאים: מאמרים

4 תגובות

  1. שחר דולב הגיב:

    רצוי להזכיר כי חישוב הגרעון האקטוארי של קרנות הפנסיה אינו חד משמעי וכולל הרבה הערכות, חשבי ההסתדרות טוענים שהאוצר הגזים בעשרות מיליארדי שקלים בתחשיב הגרעונות. כך שכניראה גם את 80 מיליארד השקלים שהאוצר התחייב לשלם בעתיד הוא לא יצטרך היות וזו בעצם פיקציה חשבונאית…

  2. זינגר הגיב:

    כל החישוב האקטוארי הוא עורבא פרח מתחילתו ועד סופו. העיקרון של הביטוח הפנסיוני צריך להיות שהעובדים של היום משלמים עבור הנהנים (כלומר הפנסיונר’ם) של היום. ואז החישוב בסוף כל שנה יראה אם יש להעלות את דמי הביטוח או להורידו בהתאם למאזן (כפי שנעשה בביטוח רכב למשל). אלא, מאחר שתוחלת החיים עולה, ולכן דמי הביטוח יעלו בכל שנה, ואת מירב הסכום משלם המעביד, והממשלה-אוצר רוצים בטובתם של בעלי ההון, ולקצץ בזכויות העובדים, אז מציגים מין חישוב משונה, כמה חסר היום כדי לתגמל פנסיונר שתוחלת החיים שלו עולה, בעוד שלושים שנה.

  3. אור דורון הגיב:

    לתמר שלום
    זאת עוד הוכחה לכך שאת חסרה בקו הראשון של העשייה וההשפעה הציבורית- בבית המחוקקים.
    לצערי את לא "מחדשת" דבר את מצביעה על העובדה העצובה , שדוגמאות רבות לה בכל תחומי החיים, של מעט משפחות השולטות בכלכלת ישראל, ומי שניזוק מכך הוא האזרח הקטן. אנשים מתקשים להבין מדוע כל העת נשמעות טענות כנגד הגלובליזציה, "המקטינה את גרעון המדינה באמצעות הפרטת חברות ממשלתיות, היוצרת מקומות עבודה נוספים" וכיו"ב הטבות, שהרי אם הכל כל כך בסדר מה אתם, ה"מקטרים המקצועיים" רוצים. המאמר שלך תוקע עוד מסמר בארון המתים של התופעה(או נכון יותר לומר בארון המתים שלנו!!)המכונה גלובליזציה. מטבע הדברים המרויחים העיקריים, כפי שאנו למדים מהכתבה, הם שוב העשירים וכמה מוזר אותם עשירים מהפעם הקודמת!!.

  4. מגנוס הגיב:

    זו פשוט שערוריה, אני את ה ביטוח רכב שלי מתקשה לשלם.
    למה לי המדינה לא עוזרת??

הגיבו לאור דורון

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים