הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-13 בספטמבר, 2004 16 תגובות

מערכת המשפט הישראלית היא חלק מהקפיטליזם הישראלי ולכן זה אך טבעי שהיא מיטיבה עם בעלי יכולת ומתאכזרת, לעתים מתעללת, במיעוטי היכולת. הצדק הישראלי הוא תואם ביביהו. רק בימים אלה דחה בית המשפט העליון בראשותו של הנשיא אהרן ברק עתירה של הסתדרות הגמלאים והאגודה לזכויות האזרח נגד הקיצוץ בקצבאות הזקנה. בית המשפט קבע שהקיצוץ אינו מהווה פגיעה ביכולת הקיום של הקשישים. מיותר לומר כי גמלת השופטים היא לפחות פי עשר מקצבת הזקנה, ומבחינתם היא יכולה אף להתבטל. הם לא ייפגעו.

עתה מתברר כי גם כאשר מדובר בכלבים עבריינים המסוכנים לציבור, יודעת מערכת המשפט להבחין בין "כלב אמיד", כלומר שבעליו הוא בעל יכולת כלכלית, שלמענו יהיה מוכן השופט אפילו לעקם את החוק או להתעלם ממנו לגמרי, לבין כלב מסוכן שבעליו הוא מדלת העם.


הנה בקיצור הספור של הכלב טייסון:


מדובר בכלב בול טרייר שנשך שלושה אנשים. בול טרייר נכלל ברשימת הכלבים המסוכנים שיבואם לישראל נאסר לפי החוק החדש. בחוק נקבע עוד כי אסור לכלבים מסוכנים להסתובב חופשי, וכי הם חייבים בזמם.


בעליו של הבול טרייר, בחור צעיר מהרצליה, לא הקפיד על שמירת החוק והתוצאה כאמור שלושה אזרחים שננשכו. הכלב נלקח על ידי הווטרינר העירוני להסגר של 10 ימים, לבדוק אם יש לו כלבת. עם תום עשרת הימים דרש בעליו כי הכלב יוחזר לו, אבל הווטרינר סירב. בחוק נקבע כי כלב שנשך יותר מאדם אחד יומת או יימסר לכוחות הביטחון. מאחר שכוחות הביטחון לא מצאו עניין בכלב, הוא נועד להמתה. בעל הכלב לקח עורך דין וביקש מבית המשפט שיורה על החזרת הכלב.


שופט השלום מוקי לנדמן עשה לחוק כיפוף יד. הוא כתב בפסק דינו כי אכן בחוק נקבע במפורש כי יש להמית את הכלב מאחר שנשך יותר מאדם אחד, אבל הוא לא מוכן להיות סתם כך עבד של החוק מבלי שיפעיל שיקול דעת. אשר על כן התעלם השופט מהחוק, ופסק כי הכלב יוחזר לבעליו בכפוף למספר תנאים. באחד התנאים נקבע שבעליו יחליף את מגוריו מבית צמוד קרקע לדירת גג, בהנחה שמהגג יתקשה הכלב להתנפל על עוברי אורח. בעל הכלב התחייב לעבור לדירת גג.


כמובן שמרבית אזרחי ישראל לא יכולים להרשות לעצמם להתגורר בדירת גג בהרצליה רק כדי שהכלב לא יינשוך עוברי אורח. בשביל זה צריך כבר יכולת כלכלית החורגת מזו של השכיר הממוצע.


נעזוב לרגע את הקטע שבו השופט חס לטעמי יותר על הכלב מאשר על קורבנותיו. אני דווקא נתפש לאותו מסר ששידר השופט לנדמן: אינני עבד החוק, יש לי שיקול דעת, ואם הוא נוגד את החוק שלא נראה לי, יכוף החוק את עצמו לשיקול דעתי.


כמה נפלאים היו יכולים להיות חיינו אילו העיקרון הזה היה מופעל לא רק על כלבי טרף אלא גם על בני אדם קשי יום. כאשר מדובר באנשים שאין להם בעלים עשירים, אזיי השופט מאשר את זריקת הדייר מהדירה בגלל שפיגר בהחזר המשכנתא לבנק, זורק את מהגר העבודה לבית הסוהר, עוצר וקונס את הפלסטיני האביון שנתפש ללא אישור שהייה לשבור פת לחם למשפחתו, ואת כל העוולות האלה ילווה השופט בגניחה של "אין ברירה": החוק, אתם יודעים, החוק הוא אשר מחייב אותי. מה בסך הכול אני מבקש מהשופטים? תפעילו שיקול דעת ותעקמו את החוק לטובת הנזקקים והעניים כמו שעשה השופט מוקי לנדמן עם הכלב טייסון. אני משער שהרבה אנשים ישמחו לשנות את שמם לטייסון ואולי בשעת מצוקה קשה אפילו לזחול מעט על ארבע, אם בתמורה יימנע בית המשפט מלזרוק אותם לרחוב, לא יקנוס אותם באלפי שקלים שאין להם ולא ישלח אותם לכלא רק משום שעבדו למחייתם ללא רישיון.


זהירות – נשאי גזענות


לאחרונה קראתי באחד העיתונים כי משלחת צוערים מבה"ד 1 (בית הספר לקצינים של הצבא הישראלי) ביקרה בגרמניה כאורחת האקדמיה לקצונה בדרזדן. ביקור זה, כך נכתב, הוא חלק משיתוף הפעולה בין שני הצבאות.


כאזרח הקהילה האירופית שיגרתי מכתב לשר ההגנה הגרמני עם העתקים לקנצלר ולשר החוץ, כי ראוי שישקלו מחדש את שיתוף הפעולה בין שני הצבאות.


עמל רב השקיעה גרמניה על מנת לעקור את הלאומנות, הקולוניאליזם והגזענות מהצבא הגרמני. אכן, יש בגרמניה עדיין רוחות רפאים של העבר הנאצי שמתעקשים להחזיר את גרמניה לימי האופל, וגם בצבא ניתן למצוא אותן, אבל בסך הכול דומני שגרמניה הבתר מלחמתית הצליחה לבנות את אחד הצבאות הפחות מיליטריסטים בעולם (שהרי צבא ללא מיליטריזם קיים רק במקום שאין צבא בכלל, אמן).


קיים חשש שמפגשים בין חיילים ישראלים וגרמנים יתרמו להחזרת ערכי העבר לצבא הגרמני, שהרי הצבא הישראלי הוא היום הצבא הגזעני ביותר במדינות המערב, צבא בעל ערכים של תורת גזע המשרת ומקפיד על משטר כיבוש ואפרטהייד, שמזכירים לחייל הגרמני בדיוק את מה שגרמניה הדמוקרטית מנסה לעקור ממנו.


יהיה זה עוד אחד מסימני האירוניה של ההיסטוריה שבחסות אושוויץ (כלי מניפולטיבי בידי השלטון הישראלי), "יד ושם", שרון, מופז ויעלון – אם החייל הגרמני יקבל במפגשיו עם הישראלים את ערכי הכיבוש והגזענות שציינו את צבא הכיבוש הגרמני בארצות הכיבוש במלחמת העולם השנייה. במכתב הבאתי גם ציטוטים מ"שולחן ערוך" של ראש אכ"א האלוף אלעזר שטרן, שהיה גם קצין חינוך ראשי, איש דור הכיפות הסרוגות הלאומניות שהולכות ומשתלטות על הצבא, שרודף אנשי מצפון המתעקשים לשמור על ערכי דמוקרטיה וזכויות אדם והמסרבים להשתתף במלחמות דיכוי וכיבוש. שטרן זה היה יכול להיות חבר מכובד במטכ"ל צבא הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה, בקבעו כי אסור לחייל לסרב להשתתף במלחמה שהממשלה הכריזה עליה.

תגובות
נושאים: מאמרים

16 תגובות

  1. עידן סובול הגיב:

    את העובדה שמערכת המשפט שלנו בנויה כמו פנטהאוזים יוקרתיים לעשירים בלבד – מכיר כל מי שצופה מידי פעם בסוללות הסניגורים מהיוקרתיים והיקרים ביותר המתראיינים בטלוויזיה, לפני, תוך כדי, ואחרי שזכו במשפט עבור אחד הלקוחות עתירי הממון;

    לראות שפרצופה של מערכת השפיטה הוא מעוות עד כדי לעורר חלחלה – יכול כל נער, גם אם אינו מכיר את הוועדה המניפולטיבית למינוי שופטים;

    את האבחנה שכול מוסדות המדינה נגועים בנפוטיזם ובחבריזם כרוני בדרגות חומרה גבוהות ביותר, יודע לעשות כבר כל מי שמסוגל להבחין בין ימינו לשמאלו, גם אם אין לו השכלה רפואית;

    לחוש על בשרו את המכה ה- 11 שמכה המדינה את הזקנים ומעוטי היכולת,
    זו המכה החוזרת ונשנית שאלוהי ישראל לא היה די אכזר כדי להכות בה אפילו המצרים באגדת יציאת מצרים – יכולים לחוש רק אלה שחיים על קיצבאות הביטוח הלאומי; אלה שידם אינה משגת לרכוש אפילו את התרופות הכלולות בסל הבריאות;

    ואם כבר הזכרתי את סל הבריאות: מי הם אותם אזרחים שעליהם לא חלות מגבלות סל הבריאות? – אולי תתפלאו, אבל ישנם כאלה! יש לקוות שלא מדובר בשרינו, מחוקקינו, שופטינו ואפילו אלופינו…

    שתהיה לכולנו שנה טובה!

  2. אד גורדון הגיב:

    הבעיה לדעתי היא האמונה שהמערכת אכן פועלת על פי כללי צדק והיא נועדה להגן עלינו האזרחים. אבל זה לא נכון. המטרה של המערכת היא קודם כל לשמר את עצמה. החוקים מנוסחים על ידי בעלי ההון והשררה באופן שמשרת הכי טוב את האינטרסים שלהם. טובת הציבור היא למראית עין בלבד. כל זה אומנם נשמע כקלישה חבוטה אבל אלו הם פני הדברים וכך זה היה מאז ומעולם. כל הפניות והתחינות לא יעזרו. כל מה שקורה כאן אלו הם סימפוטמים של מחלה חברתית אנושה, שאני בספק רב אם ניתן לרפא אותה. כל מה שניתן לעשות הוא לנסות ולצמצם את הנזק כמה שיותר, כלומר לדעתי כל מי שיכול לעזוב עליו לקום וללכת, זה המעשה הציוני הנכון לימים אלה.

  3. חצי אמת הגיב:

    אינני מכיר את פס"ד בענין הכלב, אבל בענין קצבת זקנה קבע בימ"ש עליון שאינו יכול להתערב ולא שהקצבה המקוצצת מספיקה. כנראה שגם בענין הכלב ההבנה של ספירו דומה. אבל מה זה חשוב, העקר התזה טובה. אגב, מהכתבה הבנתי שספירו הוא עוד אזרח זר שמנסה להסביר לילידים מה צריך לעשות ואם לא יצליח לא נורא, תמיד אפשר לחזור למקום תרבותי כמו אירופה.

  4. מור-ובכל זאת לא להרוג כלב הגיב:

    זכותם של כלבים שנולדו היא לחיות ולא להיות מומתים.
    אף אם כתוצאה מרשלנות בעליהם הם נשכו חלילה עוברי אורח (וכולנו יודעים כי כלבים מועדים לכך בנסיבות מסויימות), ואף אם מטבעם אילו כלבים תוקפניים יותר, יש העניק להם את הטיפול והסיוע שימנע תקיפה עתידית ולהעדיף כל פתרון על פני המתתם.
    תוצאתו של פסה"ד על פיה החיים עדיפים על המתה ויש לבחור בהם ככל שהדבר אפשרי היא חיובית ונכונה, ואין בה כדי לפגוע בזכות הקורבנות לפיצוי בגין הפגיעה בהם.

    לעניין מערכת המשפט צודר למרבה הצער הכותב והיא אכן לא נועדה לעשות צדק אלא אך לייצב את המישטר החברתי (דהיינו במקרה שלנו קפיטליזם) – כך בישראל וכך בחו"ל. כמו כל מאבק פוליטי על זכויות דמוקרטיות או קיצבאות גם המאבק המישפטי הינו רק כלי נוסף בו החלשים שאינם בשלטון מנסים לעורר את ההתנגדות של הציבור (ואולי גם לסייע במיקרה הקונקרטי באמצעות השגת פסיקה ליברלית יותר) – זה לא יביא את השינוי – אותו תביא רק מהפיכה שתבטל את המישטר הקפיטליסטי.

  5. הכלב של הגברת הגיב:

    ישנו שיר נפלא של אחמד פואד נג’ם, בשם "הכלב של הגברת" שעוסק במעשה שהיה.
    כמה נערים שיחקו ליד הבית של הזמרת אם כלת’ום, הכלב שלה, "פוקסי", יצא ונשך אחד מהם והם הלכו להגיש תלונה במשטרה. השוטרים שיכנעו את הנערים לבטל את התלונה כדי לא לפגוע בכבוד של מצרים…
    אחמד פואד נג’ם עשה מזה שיר ביקורתי-מעמדי פשוט נהדר…

  6. דן תמיר הגיב:

    אני מסתייג באופן חריף מאחת מקביעותיו של גדעון ספירו.
    מר ספירו כותב ש"שטרן זה היה יכול להיות חבר מכובד במטכ"ל צבא הכיבוש הגרמני במלחמת העולם השנייה".
    אני חולק על כך.
    מקצועית, גנרל אלעזר שטרן לא היה עומד בשום קריטריון מינימלי לחברות במטכ"ל הגרמני במלחמת העולם השניה, שהיה מקצועי לעילא ולעילא.
    חברתית, אני בטוח ששחצנותו ויהירותו היו משניאות אותו גם על הסבלניים שבין הגנרלים הפרוסים הזקנים (וגם על גרינג, שמן הסתם היה רואה בו מתחרה). אם היה מבחן סוציומטרי במטכ"ל גרמני ששטרן חבר בו, הוא היה מן הסתם מקבל "נכשל", עם הערות בתיק האישי על התנהגות רברבנית ויהירה שאינה הולמת קצין.
    חבר במטכ"ל הגרמני? אולי כן. חבר "מכובד"? בהחלט לא.

  7. טור מוצלח מאוד הגיב:

    שנה טובה גם לך גדעון.

  8. דנה דולב הגיב:

    מר ספירו,
    אני קוראת קבועה של הטור שלך ונהנית כל פעם מחדש מהרוח הקונפורמיסטית והתזזית שמאפיינת את כולם.
    בנושא האפליה החוקית בין כלב לכלב – מסכימה אתך לחלוטין. למרות שאני חובבת מושבעת של כלבים מכל סוג ומין.
    בענין ההקבלה בין הערכים של הצבא הגרמני בימי הרייך השלישי לבין הצבא שלנו, לטעמי הלכת רחוק מדי. הצבא הישראלי הוא צבא כיבוש וחייליו לא מתנהגים בשיא העדינות וההומניות, אבל להגדיר אותו כצבא שנשען על ערכים של גזענות ותורת גזע, כפי שעשה הצבא הגרמני במלחמת העולם, זה קצת יותר מדי עבורי.
    שתהיה לנו שנה טובה.

  9. רונן ברלוביץ הגיב:

    בקשר לחלק הראשון של המאמר אני מסכים עם אחת התגובות. למי יש סמכות לקחת חיים? אך ורק לבחורה שיושבת שם למעלה, לא לימור ליבנת, רק לאלוהים.
    בקשר לחלק השני, כמה שזה עצוב (ואירוני) כמה שהמדינה כיום מזכירה את גרמניה בשנות השלושים המוקדמות. אנחנו עדיין לא טבחנו שישה מיליון פלסתינים(יש רק 3.5 מיליון כרגע) אך אנחנו בנחלט בדרך לשם, אם רבנים מפרסמים פסקי הלכה שזה בסדר להרוג פלסתינים תמימים והתגובה היא לא קול מחאה גורף בעם אז לא ירחק היום בו מחנה פליטים יהפוך למחנה ריכוז, והשמדה.
    דווקא אנחנו היינו צריכים לדעת יותר טוב מזה.

  10. שלמה הגיב:

    הצבא הגזעני ביותר במדינות המערב, צבא בעל ערכים של תורת גזע ? – לא מדויק . הצבא הישראלי מגייס לשרותיו יהודים נוצרים ומוסלמים . הורמכט היה יותר קפדן (אם כי לאחרונה פורסם ששירתו בו יהודים ע"פ הגזע אך לא ע"פ הדת)בבדיקת הרקע של חייליו .
    מאידך הצבא הישראלי יורה ללא הפליה ביהודים מוסלמים ונוצרים.

  11. מחמד השחור הגיב:

    רונן, יש 8 מליון פלסטינים ואולי יותר, פליטים, תושבי הקו הירוק ותושבי הגדה והרצועה.

    שלמה, הצבא הישראלי יורה ב"יהודים" הרבה הרבה פחות מאשר בפלסטינים מכל דת שהיא, על המתנחלים הוא מגן כשהם מבצעים את הפשעים שלהם. כמו למשל המקרה האחרון בו מתנחל היכה רועה פלסטיני ליד ג’נין והחיילים איימו בנשק על הרועה שלא יעז להרים ידיים כדי להגן על פניו מהמכות. זהו בהחלט צבא בעל ערכים של תורת גזע.

    גדעון, למה אתה תומך בכלל בעונש מוות לכלבים ? מה הם אשמים ? אשמים הבעלים שלהם.

  12. היסטוריה קצרצרה על זכויות בע"ח הגיב:

    בתקופה המהפכה התעשייתית (וגם לפני כן) העובדים נהגו לארגן מדורות גדולות בשולי העיר, ולהשליך לאש את חיות הבית של הבורגנים.

  13. גדעון ספירו הגיב:

    לכל אלה שהעלו את סוגיית המתת כלבים:

    בטורי לא הבעתי את דעתי באשר לסוגיה זו. משעה שהועלתה אינני פטור מלהביעה.

    לטעמי כלבי טרף הם כלי נשק מסוכן. אני תומך נלהב בצמצום חלוקת כלי נשק לאזרחים, ואם אין מנוס, אזיי במשורה. רצוי לאסור בכלל על החזקת כלבים אלה, בוודאי באזורים מרובי אוכלוסין שם מסתובבים ילדים וקשישים שהם פגיעים במיוחד לתקיפת כלבים. לא מדובר כאן בחיות מחמד.

    בישראל יש חוקים טובים בנושא החזקת כלבים שנועדו לשמור על חייהם ושלמות גופם של האזרחים ולאפשר להם חיים ללא פחד מהיכן יתקוף הכלב הבא.
    החוק מחייב את בעל הכלב לצאת עימו לרחוב רק כשהוא קשור ברצועה. החוק מחייב בעלים של כלבי טרף לשים זמם לפיהם. החוק מחייב את בעל הכלב לנקות את צואת הכלבים מהמדרכה לאחר שעשה את צרכיו.

    הצרה היא שמאות אם לא אלפי בעלי כלבים בישראל לא ממלאים אחר החוקים הטובים האלה. כמעט ואין אכיפה של ממש. בעלי כלבים מטיילים עם כלביהם מבלי שיהיו קשורים; כלבי טרף מסתובבים ללא זמם; המדרכות בתל-אביב ובירושלים (במקומות אחרים אינני מכיר את המצב) שופעות צואת כלבים ומי שהרהר לרגע בסוגייה פילוסופית ועיניו לא היו ממוקדות במדרכה, מועד לדרוך על מוקשי נעל אלה.

    אשר על כן, כלב שנשך בן אדם, בוודאי כאשר מדובר בכלבי טרף המועדים לפורענות, יש להחרים את הכלב מבעליו, להעמידו לדין ובין השאר לחייבו לפצות כהלכה את הקורבן.

    המתת כלבים היא ענין של נסיבות. אנו חיים בחברה השוחטת בעלי חיים כמו פרות, כבשים, תרנגולות, אילים, צבאים, שפנים, חזירים ועוד, למען הדיאטה שלנו. בתאילנד דין כלב כדין פרה לאכילה אצלנו.

    המצב העדיף בעיני הוא חברה בה אין כלבים טורפים. כל עוד לא הגענו לכך, אזיי בבחירה שבין חיי ילדה לבין חיי כלב טורף, אני מבכר את חיי הילדה. בענין זה אני מאמץ את מוסר האריות, הנמרים ועוד חיות שנוהגות לטרוף את הזולת ולא את בני מינן.

  14. אלישע הגיב:

    לגדעון שלום
    מצטרף לברכותיך לשנה החדשה: מי יתן ונזכה לראות את סיום הכיבוש הישראלי בשטחים וסיום הכיבוש הסורי בלבנון.
    שנה טובה

  15. רונן ברל הגיב:

    למחמד השחור, אתה צודק טעות מצידי, שמונה מיליון, אל תספר את זה לשאר היהודים הישראלים, זה ממש יבהיל אותם, אולי מספיק כדי לזרז את העיניינים שכתבתי עליהם. הכול בשם שמירה על הריבונות היהודית בישראל כמובן שבשמה הכול מוצדק.

  16. עוזי הגיב:

    בול טרייר אינו כלב טרף. אני מגדל בול טרייר שגר ביחד עם החתול שלי ואין לו שום רצון לתקוף כלבים או אנשים. הבעיה אינה בכלב אלא באנשים המגדלים אותו. כשלא יהיו בול טריירים בישראל,אנשים תוקפניים יעודדו דוברמנים או כלבי בוקסר או רועה גרמני לנשוך. האם נכניס גם אותם לרשימת "הכלבים המסוכנים"? לבול טרייר יש פוטנציאל להיות תוקפני, אבל אם הוא יממש את הפוטנציאל הזה, זה כבר תלוי בבעלים שלו. מקום המדינה ועד היום מתה ילדה אחת מנשיכה של כלב, ע"פ עיתון הארץ. כמה מתים מדי יום בתאונות דרכים? האם הפתרון הוא לאסור על שימוש ברכב פרטי? השמדה של גזע בגלל שיש אנשים שמאלפים את הכלבים שלהם לתוקפנות, היא דבר מזעזע.

הגיבו לדן תמיר

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים