הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-19 באוקטובר, 2004 4 תגובות

נאום ההספד של משה דיין על קברו של רועי רוטברג (30.4.1956), חזר לאחרונה ונשמע בתקשורת. כ-50 שנה עברו מאז נוצר המיתוס אשר טעמו לא פג, אפילו שפישרו הוא עדיין חידה גם לגיבוריו. רועי רוטברג מסמל דור שהתחנך, הפנים והגשים את אהבת הלאום, את אהבת המולדת, ואת הנאמנות למדינה בהגשמה של ערכים לאומיים חיוביים ולא בערכים של לאומנות שלילית. משה דיין בעיני מייצג מנהיגות צבאית פוליטית צינית, מתנשאת וקצרת רואי, אשר הדור התמים של רועי רוטברג היה כלי משחק וקורבן לתככים הפוליטיים המגלומנים שלהם.

כחבר נחל עוז מיום הקמתה ועד 1997, אני יודע כי הנאום הלירי היפהפה של דיין לא הוקלט על הקבר, וכי הוא מיהר אחרי ההלוויה לאולפני קול ישראל ושם הקליט את הנאום, וכפי שזה נראה יותר מאוחר, לצורכי תעמולה והכשרת דעת הקהל לאפשרות של מלחמה כוללת נגד מצרים מצד אחד, וכמסר פוליטי ביקורתי ומוסווה היטב של הרמטכ"ל הפוליטי, נגד המערכת הפוליטית, נגד הממשלה ונגד בן גוריון.


כחברי הקיבוץ היינו מודעים לעובדה כי תקריות הדמים שהתרחשו חדשות לבקרים על קו הגבול היו יזומות על ידי צה"ל (משה דיין). חברי הקיבוץ קיבלו התראות מראש על מה שעלול להתרחש, במועד לפני התקריות. כחברי הקיבוץ ידענו כי דיין התנגד להסכם הפרדת כוחות בין צבא ההגנה לישראל ובין הצבא המצרי, כפי שהושג בידי המתווך מזכיר האו"ם דאג האמרשלד, בהסכמת בן גוריון וממשלת ישראל.


כפי שלמדתי ממחקרים אקדמאים מוסמכים, שנעשו בשיתוף היסטוריונים, ענף היסטוריה של צה"ל והוצאת מערכות ומשרד הביטחון, ועל פי תיעוד רשמי של מדינת ישראל, דיין בסיוע של בן גוריון הוביל מהלך שתכליתו היתה ליזום מלחמה כוללת נגד מצרים, ולצורך המהלך הזה יזם פרובוקציות ותקריות גבול שהיו צריכות להוביל להסלמה ולמלחמה.


משה שרת ושרים נוספים בממשלה, אשר ידעו את הכוונות הגלויות של דיין, הצליחו לטרפד לא פעם ולצנן את רוח הלחימה של הרמטכ"ל. בסופו של דבר דיין ובן גוריון הצליחו בתכסיסים שונים להביא לסילוק משה שרת. בזאת נפתחה הדרך למלחמת קדש בסיני בשלהי 1956.


אבל בתקופה בה אנו עוסקים, תקופת הסכם הפרדת הכוחות על גבול רצועת עזה, נאלץ בן גוריון, בן בריתו של הרמטכ"ל, משיקולים מפלגתיים של קואליציה והרכב הממשלה, להסכים ליוזמת השלום של מזכיר האו"ם, למגנת ליבו ולכעסו של דיין.


ההיסטוריון מוטי גולני כותב ברוח הדברים הבאים: כי באותה העת היתה אווירה מאוד מתוחה במשרד הביטחון בגלל אי ההסכמה שבין משה דיין לבין בן גוריון. הנה כי כן, רצח רועי רוטברג נתן לרמטכ"ל מצד אחד את האפשרות למתוח ביקורת בין השיטין על בן גוריון וממשלתו, ומן הצד השני להכין לשידור, במסגרת שידורים נוספים בקול ישראל על מעללי האויב, תסכית רדיו שישכנע את הציבור בהכרח שיש לצאת ל"מלחמת מגן" נגד מצרים.


אבל מי רוצה לדעת את האמת? בני הדור של רועי רוטברג מעדיפים להישאר בחיק האירועים ההירואים ולא להרגיש חלילה תמימים ומנוצלים. שיישאר המיתוס…

תגובות
נושאים: מאמרים

4 תגובות

  1. נתן. הגיב:

    שלום גייזי.

    1.לפי מה שפורסם רועי רוטנברג נרצח בעת
    שרכב על סוס בשדות הקיבוץ, איפה פה בדיוק
    הפרובוקציה( אלה אם תגיד לי שגם זה לא
    נכון).

    2.נוסף לכך נדמה לי שדבריו של משה דיין :"אל
    נא נטיח היום האשמות על הרוצחים. מה לנו
    כי נטען על שנאתם העזה אלינו? שמונה שנים
    הנם יושבים במחנות הפליטים אשר בעזה,
    ולמול עיניהם אנו הופכים לנו לנחלה את
    האדמה והכפרים בם ישבו הם ואבותיהם."
    הם נדירים בכנותם אפילו היום, שלא לדבר אז.

    3.בכל מקרה ,הופתעתי מאד מכך שדבריו של משה
    דיין לא נאמרו על קברו של רועי
    רוטנברג,איך יתכן שאף אחד לא ניפץ את
    המיתוס הזה עד היום?

  2. מואיז הגיב:

    האם שמתם לב שתמיד מדברים על מלחמת ששת הימים, או קצת פחות על יום כיפור, ועוד פחות על 48, כרעות החולות שיצרו את המצב הבלתי נסבל בין ישראל למדינות ערב.

    אבל מעולם לא מדברים על 56, המלחמה הכי תוקפנית ונבזית של ישראל ואולי הטעות הכי גדולה שהובילה ל 67, אחרי שנאצר חשש מהכור שנבנה בדימונה????

    מלחמה נשכחת?

    מעניין למה?

  3. גייזי שביט הגיב:

    תשובה לנתן.
    נאום ההספד של דיין נישא על קברו של רועי, אבל לא הוקלט שם, אני מניח כי אז לא היו האמצעים הדרושים. רצח רועי לא קשור לשום פרובוקציה,אבל קשור במאה אחוז להסכם הפרדת הכוחות המזויינים אשר הושג על ידי האמארשלד.ההסכם מנע מכוחות שלנו להתקרב עד 500 מטר מקו הגבול בו נרצח באכזריות רועי ז"ל.דיין השתמש ברצח של רועי בכדי להאשים את הממשלה על שהסכימה , בניגוד לרצונו להסכם הפסקת אש."לא מהערבים אשר בעזה, כי אם מעצמנו נבקש את דמו של רועי" "מעצמנו" זו הממשלה. ושוב:"לשגרירי הצביעות המתנכלת הקוראים לנו להניח נשקנו" שזה נגד האו"ם שהציע הפסקת אש והממשלה שהסכימה. כמובן שהפסקת האש , הפריעה לדיין להסלים את ההדרדרות לקראת המלחמה היזומה נגד מצרים עליה דיבר בגלוי בממשלה.דיין הציב בתוך החצר של נחל עוז ארטלריה כבדה אשר הפגיזה את המצרים בתקריות האש אשר יזם, וכאשר המצרים השיבו אש הוגשה תלונה שהם מפגיזים ישוב אזרחי, כל מה שאני כותב מבוסס על ידע אישי אשר הוצלב ואושר על ידי מסמכים רשמיים של מדינת ישראל. גייזי.

  4. גייזי שביט הגיב:

    תשובה למואיז.
    הרמטכל משה דיין היה האישיות הדומיננטית המשפיעה ביותר על הפוליטיקה הישראלית. החל משנות ה-50 השפעתו היתה יותר גדולה מהשפעת בן גוריון באותה העת.דיין הוביל את הקונספציה המגלומנית של מלחמה יזומה נגד מצרים, אשר רבים מחללי תקריות הגבול ומלחמת 1956 היו הקורבן של היוזמה הזו. ב 1973 היה דיין בין המשפיעים על ממשלת גולדה לסרב להסכם עם סעדאת בסיני, בהנחה שבהסכם נוותר על שטחים ואילו במלחמה נכה אותם שוק על ירך…שתי הקונספציות הנוראיות והשגויות של דיין גבו מאיתנו מחיר דמים, ההסכם עם מצרים לאחר המלחמה , לא היה אלא חזרה בתשובה ובוודאי מאוחרת מידי ולא מספקת לכל הנזקים הנוראים שדיין גרם למדינת ישראל.

הגיבו לגייזי שביט

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים