הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-2 בנובמבר, 2004 3 תגובות

לפני חודשים ספורים יצא שר האוצר בנימין נתניהו בהכרזות מרעישות, לפיהן נחלץ המשק הישראלי מהמשבר הכלכלי בו היה נתון בשלוש השנים האחרונות. נתניהו מיהר כמובן לייחס את ההישג הזה למדיניותו הכלכלית-חברתית. אולם לא חלפו אלא חודשים מעטים, והנתונים מלמדים כי לתרועות השמחה של נתניהו אין רגליים. לפי נתונים מצטברים מאז חודש מאי, המשק הישראלי גולש שוב במדרון של האטה כלכלית. מדד בנק ישראל בדבר מצב המשק ירד באוגוסט ובספטמבר ב-0.5%, הייצור התעשייתי אינו מתרחב וגם התעסוקה חזרה למצב של קיפאון.

שובו של המיתון הכלכלי לאחר כמה חודשים בלבד של צמיחה, שהיתה במידה רבה צמיחה של עסקות פיננסיות ושל חלקים בתעשיית ההיי-טק, מלמד שוב כי צמיחה יציבה אינה הולכת יד ביד עם פיטורים, אבטלה גדולה, ודרדור רבבות משפחות לחיים מתחת לקו העוני.


המדיניות הכלכלית-חברתית של ממשלות שרון, ובייחוד זו המונהגת מאז ינואר 2003 בידי שר האוצר נתניהו, השיגה את מטרתה: העברת חלק גדל של ההכנסות מידי העובדים בעלי השכר הנמוך והבינוני ומידי מקבלי הקצבאות, לכיסיהם של בעלי ההכנסות הגבוהות – ובעיקר של המאיון העליון.


העברה זו, אשר תבוא לידי ביטוי גם בדו"ח של הביטוח הלאומי אודות ממדי העוני לשנת 2003 (העומד להתפרסם בקרוב), הרחיבה את הפערים החברתיים לרמה חסרת תקדים. אך היא גם עירערה את הסיכוי של ישראל לשוב לצמיחה כלכלית יציבה, לצמצם את ממדי האבטלה ולבלום את השחיקה ברמת החיים של מרבית האוכלוסייה.


תקציב המדינה המוצע לשנת 2005, שהקפו 265 מיליארד שקל, מבוסס על אותם קווי מדיניות, ולכן יעמיק את התוצאות הכלכליות והחברתיות השליליות. במרכז תקציב 2005 עומדות, מצד אחד, ההוצאות הצבאיות הגדולות לניהול המלחמה נגד הפלסטינים, לבניית חומת ההפרדה, וגם למימון הפיצויים למתנחלים שיפונו, אם יפונו, מעזה, וכן להחזר חובות. שני הסעיפים האלה גוזלים יותר ממחצית התקציב. מצד שני, התקציב שם דגש בהאצת ההפרטה של חברות ממשלתיות כמו חברת החשמל, בתי חולים ממשלתיים (הפרטה המכונה "תיאגוד"), ושל שירותים בגופים ממשלתיים.


נתניהו התפאר באחת ההזדמנויות כי בתקציב 2005 הוא "אינו נוגע בקצבאות". זו אמירה דמגוגית, שכן הקיצוצים החריפים בקצבאות, שאושרו בשנים 2004-2002, נמשכים ויימשכו עד 2006, ללא כל צורך בחקיקה נוספת. כך למשל, נמשכים הקיצוצים בקצבאות הילדים, הפוגעים בעיקר במשפחות העניות, וזאת עד שיבוטלו כל התוספות שניתנו למשפחות עם שלושה ילדים ויותר, וכל ילד יהיה זכאי לקצבה אחידה של 120 שקל בלבד לחודש.


במקביל, נמשכת הפחתת המסים לבעלי ההכנסות הגבוהות, לרבות מס החברות, מאחר שגם לגביהם הוחלט על הפחתה הדרגתית המתבצעת ללא צורך בחקיקה נוספת. הטבת מס נוספת תשמח את לבם של המעסיקים: הממשלה מציעה להפחית ב-1.5% נוספים (מ-4.5% ל-3% משכר העובד) את התשלומים שהמעסיקים חייבים לשלם לביטוח הלאומי.


הצעת התקציב לשנת 2005 והרפורמות שמתכנן נתניהו כוללות פיטורים נרחבים של עובדים, בעיקר מהסקטור הציבורי. עדיין נמצאת על הפרק ההצעה לפטר 15 אלף מורים, במסגרת יישום דו"ח דברת, ולמטרה זו הסכים נתניהו להקציב מיליארד שקל למימון הפיצויים לאותם מפוטרים. גם הפרטה של שירותי המטבח והמעבדות בבתי חולים ממשלתיים כרוכה בפיטורים של מאות עובדי מדינה ובהכנסת עובדי קבלן במקומם.


הכנסת נקראת לאשר את ההפרטה של חברת החשמל בדרך של הוצאת חלוקת החשמל מידי החברה והעברתה לחברות בנות, אשר בעתיד הקרוב יימכרו לתאגידים פרטיים (ראו הנסיון של בזק). הפרטה אחרת נוגעת לאספקת המים והטיפול בביוב: רשות מקומית אשר לא תבצע הפרטה של שירותים אלה תוענש – יקצצו לה 20% מסך הסיוע המגיע לה.


בתחום השירותים הציבוריים, מקדמת הממשלה את ההפרטה של מכון התקנים, של מוסדות לטיפול במפגרים ושל פנימיות לנוער עובר עבירה, שמפעילה רשות חסות הנוער. גם התוכנית של הפרטת בתי החולים הממשלתיים מועלית שוב לסדר היום, כאשר הראשונים להיכנס למלכודת התיאגוד אמורים להיות בתי החולים שיבא (תל השומר) ורמב"ם (חיפה). נמשכים גם המגעים להעברת ניהול בית החולים הממשלתי וולפסון בחולון לידי קופת חולים מכבי.


בתקציב 2005 אין, ולא במקרה, שום התייחסות לבעיית האבטלה. הטענה כי מדיניות נתניהו מובילה לצמיחה, ואילו הצמיחה תקטין את האבטלה – מופרכת לנגד עינינו.


מאפיינים אלה של תקציב 2005 מחייבים כל שוחר שלום וכל תומך בצדק חברתי להתנגד לו. הניסיון של מפלגת העבודה לחפש צידוקים לתמיכתה בתקציב שמגיש נתניהו מוכיחה שוב שהיא עמוק בכיס של שרון.

תגובות
נושאים: מאמרים

3 תגובות

  1. אד גורדון הגיב:

    תמר שלום. ברשותך אני הייתי מבקש לטעון טענה. לדעתי אז בעצם אין שום מפעיל בובות מאחורי המסך. יש בובות אבל המפעיל בדמות נתניהו, שאת מציירת – לא קיים. רק למען הסר ספק ובעיקר למנוע מלהקת התנים מלזנק על גרוני, מקומו של נתניהו במגילת התורמים לאסון הקרב ובא עלינו מובטח, כמו כן המדיניות הכלכלית נקבעת ע"י אנשים שבסופו של דבר אפשר בהחלט לטעון, שהם סוחרי עבדים בין כל שאר העיסוקים שלהם. אז עכשיו, לאחר שהבהרנו את הנקודה החשובה הזו, אני רוצה להגיע ללב הענין. נתניהו הוא החזית של התיאטרון, למעשה הוא בובה על חוט בדיוק כמוני. אני באמת מאמין שנתניהו הוא אדם טוב. אבל הוא נלכד, נתפס בחכה מתי שהוא. אני בטוח שכל הנתונים שאת מוסרת לנו נכונים וכל מה שאת כותבת מדויק, אבל אני חושב שעל מנת למצוא פתרון צריך למצוא את גורם המחלה – אבל במקום זאת כל הזמן מתעסקים בסימפטומים. נראה לי שגורם המחלה נמצא רק בחלקו בממשל, חלקו האחר כמובן אצל בעלי ההון וחלק חשוב לא פחות נמצא בידי הציבור. הציבור הוא כוח מניע במציאות ולכן יש לו את החלק שלו בתמונת המציאות. והציבור מלבד האדישות, הציבור גם מקיים פולחן של העושר, הוא סוגד להצלחה ולנציגיה עלי אדמות: האלים החדשים שלנו. זה לא ענין חדש. בכך הוא יוצר את המציאות הנוכחית. כמובן ישנה תמיד שאלת מה קדם למה, אבל זה לא עיקרוני כרגע. לדעתי החלק שעליו אפשר להשפיע הכי הרבה הוא הציבור ולכן לשם צריכה ללכת האנרגיה. להסביר לציבור למה הוא אשם במצב שבו הוא נמצא. לא נתניהו.

  2. ערן ר הגיב:

    הציבור, יותר משהו מניע – הוא מונע. רובו הגדול של הציבור הוא אדיש, ונוהה אחרי האופנה המוכתבת האחרונה. השלטון אמר להעריץ בעלי הון – והנה בעלי ההון מוערצים. נקודת הפתיחה של המעגל היתה בהבאת הציבור למצב תרדמת מוסרית, שאז אפשר היה לגלגל אותו למקומות שהשלטון רוצה.

    ובכל זאת, המסקנה נכונה. צריך להשפיע על הציבור ולהוציא אותו מן התרדמת כדי שיביט, יחשוב ויסיק מסקנות בעצמו. כל עוד זה לא יקרה, לא נוציא את עצמנו מהבוץ.

  3. הגרמני הגיב:

    נתניהו הוא תאצ’ריסט מובהק, רפובליקן, המבקש לרסק את מעמד הביניים, ולחזק את המעמד העליון.
    הפרטת החברות הממשלתיות אינה רעיון רע לכשל עצמה, וזאת כל עוד שומרת המדינה על לפחות מעל 50.1% מהמניות המונפקות. זהו אבל רעיון מסוכן ובלתי אחראי כאשר ברור מי יניב מכך רווחים. אצולת הממון הקטנה והכוחנית אשר תחלק את השלל בינה לבין עצמה.
    אבל לנתניהו אין מה לדאוג. הוא יכול להמשיך במדיניותו הכלכלית הקפיטליסטית כל עוד יקצין את עמדותיו הפוליטיות כנגד הפלשתינים.
    אותו ציבור שנפגע,ויפגע גם בהמשך, הופך ויהפוך לעני יותר ויותר, ובאותה מידה ימשיך לצעוק:"ביבי מלך ישראל".
    העיקר שזה ימשיך להראות יד חזקה כלפיי הערבים.
    אז תגידו לי-לא מגיע להם!!!
    רצו ביבי- יקבלו ביבי!!!

הגיבו להגרמני

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים