הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-7 בנובמבר, 2004 19 תגובות

לפני יותר מעשרים שנה הסביר לי עיתונאי ישראלי בכיר, איש שמאל מובהק שגם הכיר היטב את ארצות-הברית, מתי יגיע סוף-סוף הלחץ האמריקאי שהשמאל הישראלי מצפה לו בכליון-עיניים מאז מלחמת יום הכיפורים לפחות: הוא יבוא כאשר בבית הלבן ישב נשיא בקדנציה השנייה שלו, ועם זאת המפלגה שלו תהיה בעמדה חזקה בבית הנבחרים והסנאט, כך שהם לא יחששו מפני הקול היהודי… וכן הלאה.

את חישובי הקיצין האלה כולנו מכירים היטב. במדינה המוזרה הזאת – היחידה בעולם בה השמאל יותר פרו-אמריקאי מן הימין! – כולנו מכירים את הפנטזיה הזאת כבר שנים רבות. יש משהו כל כך תמים בה, שקשה אפילו לכעוס על הטיפשות. באחד המאמרים הראשונים שכתבתי בעיתונות הישראלית (בעיתון "דבר" עליו השלום), עוד בשנות ה-70, לגלגתי על האשליה הזאת. היא תמיד מזכירה לי סיפורים על רוסיה הצארית – שם האיכרים המסכנים היו גונחים, "איי, אבא צאר, לו ידעת איזה דברים נוראים עושים לנו מאחורי גבך…" ובספרו של פאטריס לומומבה "קונגו ארצי", הוא פונה למלך בלגיה – זה היה בודואן, נכדו של מי שהפך את קונגו לבית-מטבחיים שהעשיר את בלגיה – ומבקש ממנו להתערב למען בני קונגו העשוקים.


בקיצור, רבותי, חידלו מן השטות הזאת. זה לא שרוב האמריקאים כל כך אוהבים את ישראל; זה לא שהקול היהודי שוקל כל כך הרבה, במעצמה בה יש הרבה יותר קבוצות אתניות גדולות הרבה יותר, עם אינטרסים משלהן ושום סיבה לאהוד את מדינת היהודים; זה לא שליהודים יש כל כך הרבה כסף שהם מוציאים בנדיבות על מועמדים המבטיחים להם הכל (זה נכון אבל לא מספיק) – יש שתי סיבות אמיתיות לעוצמת הלובי הציוני בארצות הברית.


האחת היא שלארה"ב נוח שיש לה במזרח התיכון מדינה אחת עליה היא יכולה תמיד לסמוך, ממנה היא מקבלת שירותי ביון ועוד המון שירותים מעשיים, והשנייה היא מעמדם החזק של היהודים בארה"ב.


הבינו אותי: ללובי של יצרני הנשק יש יותר כסף ויותר השפעה ישירה על הנבחרים למיניהם, וכך גם הלובי של חברות הנפט וקרובותיהן. אבל יהודים יושבים בצמתים הכי חשובים בדעת הקהל האמריקאית – הם מחזיקים בתפקידים בכירים באוניברסיטאות, בתקשורת, בהוליווד, בעמדות מפתח בממשלים המקומיים והפדרליים, במדע, באמנות, וכן הלאה. נוכחותם של יהודים בעמדות האליטה האלה עומדת בלי שום פרופורציה לאחוז היהודים באוכלוסייה. ולמרות שלא כולם – אולי אפילו לא רובם – ממש מסורים לישראל (אומרים שרוב היהודים בארה"ב מתנגדים למדיניות הכיבוש וההתנחלויות), אבל הם לא ירשו לעצמם להתנגד במפורש למדיניות אמריקאית התומכת בלהט בכל ממשלה ישראלית, ויהיו מעשיה אשר יהיו.


לא תמיד היה כך – לפני מלחמת 1967 ארה"ב היתה הרבה יותר מסויגת ונייטראלית ביחסה למזרח התיכון, אבל מאז אותו ניצחון צבאי מסחרר והקמת האימפריה הציונית, נעשתה ארה"ב שפוטה של ישראל. ואל תשאלו אותי מה יגרום לשינוי במצב הזה – אינני נביאה ואין לי מושג. היהודים בוודאי ימשיכו לכהן בחלק עצום מן התפקידים הבכירים בחברה האמריקאית, וארגוניהם ימשיכו לדחוף בכל הזדמנות ובכל מחיר את האג’נדה הפרו-ישראלית. גם אין שום סיבה לצפות להיעלמותם או דעיכתם של הנוצרים הציונים האמריקאים, אותם מוכי-ירח אוונגליסטיים המאמינים שישו המשיח יבוא אחרי שישראל תנצח במלחמת מגידו (גוג ומגוג) – אז מי שלא יכיר בו ימות, המאמינים יינצלו, העולם ייגאל ויהיה כולו שלהם (מן הסתם עם כלכלת-שוק אמריקאית).


אבל את המצב האבסורדי בו הצד השמאלי של המפה הפוליטית בישראל אוהב את אמריקה ומצפה ממנה שתציל אותנו מעצמנו – את המצב הזה באמת צריך לנסות לשנות. אין לי מושג איך עושים זאת, אבל צריך לתת על כך את הדעת.

תגובות
נושאים: מאמרים

19 תגובות

  1. אלישע הגיב:

    יעל היקרה,
    בסצינה האפוקליפטית המתרחשת בקירבת מגידו, ואשר מתוארת ב"חזון יוחנן" שבברית החדשה, המאבק הוא בין ישו( מצד אחד, לבין השטן(והשדים) מצד שני. עם ישראל איננו מוזכר כלל.
    והר הציטוט מן המקור:"כי רוחות השדים הנה והן עושות אותות ויוצאות אל מלכי ארץ ותבל כולה לאספם למלחמת היום ההוא הגדול יום אלוהי הצבאות: הנני בא כגנב אשרי השוקד ושומר את בגדיו פן ילך עירום וראו את ערוותו: ויאסוף אותם אל המקום הנקרא בעיברית הר מגידון:" חזון יוחנן ט"ז. 14-16..
    מדוע אני נדרש לנושא הזה? פשוט משום שפעם אחר פעם לוקים הוגי (והוגות) דיעות מן השמאל הניאו מרכסיסטי בבורות ובחוסר ידע משווע כשהם מתיימרים לנתח מניעים חברות דתיות (פונדמנטליסטיות מוסלמיות או אוונגליות נוצריות) הדבר בולט לעין עוד יותר כשמנסים "להסביר" לנו שמניעיו של המחבל המתאבד נובעים אך ורק מן ה"כיבוש" "וההשפלות במחסומים". תנועת החמאס, שהיא למעשה שלוחה עזתית של "האחים המוסלמים" רואה את היהודים כנטע זר על אדמת פלסטין הקדושה. והגדרת פלסטין הקדושה, מה לעשות היא מן הים התיכון ועד לנהר הירדן. לכן המנטרה "כיבוש הגדה המערבית ורצועת עזה היא הסיבה לטרור" לא עובדת ככל שזה נוגע לחמאס או לתנועות איסלמיות דומות. (הגיאהד האיסלמי)

  2. נתן. הגיב:

    לאלישע.
    *******

    אני חושש שהבורות היא שלך.

    התמיכה במדינת ישראל נובעת מהעובדה שלפי הנוצרים האונגליסטים, על כל היהודים להתרכז בארץ ישראל כתנאי לבואו השני של ישוע המשיח. אבל יש המשך(שלא כל כך אוהבים לדבר עליו):
    לפני בוא המשיח יצטרכו כל היהודים להמיר את דתם ולהיות לנוצרים.
    מי שלא יעשו כן יושמדו בקרב האחרון במגידו ("ארמגדון") .

  3. עדי- "שמאל" בישראל? הגיב:

    הכותבת מעלה שאלה חשובה. כיצד רק בישראל השמאל הוא יותר פרו-אמריקני מהימין?
    דומני שהתשובה נעוצה בשאלת ההגדרה של מושגים אלה. המערכת הפוליטית הישראלית נמצאת כולה ימינה יותר מהמקובל במערב. לפיכך תנועת העבודה היא למעשה ימין-מרכז במונחים עולמיים והליכוד הוא ימין קיצוני עם שוליים פרו-פשיסטים
    כבר זאב שטרנהל עמד על כך שתנועת העבודה הישראלית עוד מימי היישוב היתה הרבה יותר לאומית מאשר סוציאליסטית. הערצת האצ"ל לפשיזם האיטלקי היא דבר ידוע
    לפיכך, הסתייגות מאופייה הקפיטלסטי של ארצות הברית וממדיניות החוץ שלה היא דבר מקובל ביותר בשמאל המימסדי של בריטניה, צרפת, קנדה ומדינות נוספות אך היא נחלתם רק של בודדים ספורים בישראל.
    יש רק עוד מדינה אחת בעולם שיש בה התנגדות כה קטנה של מעט אנשים ל"שיטה האמריקנית". זו ארה"ב , בה מוצאים את עצמם חומסקי ודומיהם בקרב מיעוט קטנטן

  4. אלישע הגיב:

    לנתן:
    מה אתה יורד לחיי? מה שכתבתי בתגובתי הקודמת כיוון לדבריה של יעל, שבהם אמרה כי המשיח יבוא אחרי שישראל תנצח במלחמת גוג ומגוג (מגידו) ובכן לפי המקור הנוצרי-חזון יוחנן" לא ניצחון ישראל ולא נעליים. אם ידועים לך דברים אחרים המופיעים בברית החדשה, אנא צטט אותם.
    עניין בואו השני של ישוע המשיח מגלגל אותי מצחוק בכל פעם. בחייך נתן, אתה מודאג שמא ישוע יצוץ פתאום במחוזותינו? לכן אתה מתעב את הנוצרים האוונגליסטים?

  5. הערה הגיב:

    "הצד השמאלי של המפה הפוליטית בישראל אוהב את אמריקה" הוא השמאל הציוני שזה מושג יחסי הממפה את הזרמים בתנועה הציונית כאשר היא נושא הדיון. יש שמאל ציוני כפי שהאס.א היה שמאל במפלגה הנאצית להבדיל. בספקטרום רחב של ימין ושמאל התנועה הציונית כולה, היא ימין. כתנועה קולוניאלית אין לה שום סיכוי להתקיים ללא תמיכת מעצמה אימפריאליסטית עולמית ובכך מאוחדים בה הימין והשמאל (היחסי).

  6. יורם בר-חיים הגיב:

    האם העזרה מבחוץ היא קריטריון לקולוניאליזם ?

    הבורים בדרום-אפריקה פעלו עם מעט מאד עזרה מבחוץ, ואף נלחמו נגד המעצה השולטת, זה לא הפך אותם לפחות קולוניאליסטים.

    מתי פעלה הציונות בלי סיוע חיצוני (מיהודים או מאחרים) ?

  7. עופר יהלום הגיב:

    עזרה מבחוץ היא אחד הסימנים לקולוניאליזם, שהרי רוב התנועות הקולוניאליסטיות (אכן, לא כולן) קיבלו עזרה מבחוץ.אגב, היו תקופות בתולדות מדינת ישראל, כמו בשנות ה-50, שבהן הסיוע שקיבלו מדנות ערב מן המעצמות היה גדול מז שקעבלה ישראל, וגם כיום לא ניתן לקבוע האם ישראל צריכה יותר את ארה"ב או שהמצב הפוך.

    על כל פנים, נראה מדבריו של יורם שהוא מגנה את ה"קולוניאליזם" של המאות 15-20 בזמן שכיבוש והתנחלות "סתם", כמו הכיבוש הרבי במאה השביעית, הוא לגיטימי בעיניולמרות שכיבוש זה כולל את אותן תופעות של הקולויאליזם אם לא גרוע מהן – רצח המוני, הרס, שיעבוד והטמעה של התושבים המקומיים.אני רואה בעמדה זו צביעות – לא היתי תומך באף אחת משיטות ההתיישבות האלה, אבל מובן שבמקרה ועם יושב כבר על אדמה שנרכשה בצורה כזו בעבר, זכותם להמשיך ולהחזיק בה.

  8. עופר יהלום הגיב:

    למעיר ה"הערה" – הסגנון של דבריך מעיד על התוכן: מיקומו הפוליטי של האס.אה הוא באמת לא כ"כ רלוונטי לדיון, אבל לידיעתך ולמען הדיוק ההיסטורי, הדעות שהובעו בגוף זה מבחינה כלכלית-חברתית היו אכן קרובות מאוד לקומוניסטים הגרמנים של אותו זמן ברפובליקת ויימאר, כולל תמיכה הדדית באותן הצעות ברייכסטאג.

    מה שחשוב יותר, הוא התיאור המעוות של התנועה הציונית. אין הגדרה אחידה לקולוניאליזם, אבל ברור לי שהתנועה הציונית בעבר ומדינת ישראל כיום יכולות להסתדר טוב מאוד בלי עזרה מבחוץ כמו כל ישות ריבונית אחרת, למרת שכל עזרה כזו היא מועילה תמיד.ומובן שללא עזרת יהדות העולם לא יכלה הציונות לקום ולהתפתח, שהרי תנועה זו הוקמה ע"י יהודים אלה ולמענם.

    אשר להיות הציונות תנועה של התפשטות וכיבוש – אין קמ"ר אחד בעולם שלא עבר תהליך של כיבוש מספר פעמים. אפילו אזורים מבודדים שבהם רוב התושבים הם כנראה צאצאי אלה שהיו שם מאז האדם הקדמון (טיבט, מונגוליה, ארץ הבסקים), עברו תהליכים של כיבוש והטמעה של עמים שונים במהלך ההיסטוריה. הערבים אינם תושבי הארץ המקוריים, מקורם הוא בחצי-האי ערב ואולי גם לשם הם הגיעו מאיזורים אחרים בתקופות קדומות יותר.

  9. עדו הגיב:

    א. מר יהלום- אנחנו נולדנו לתוך תקופה שהמודעות לקניין אנושי, בין אם בשטח או ברכוש או בגוף או ברוח היא שונה מאוד מהמאה השביעית.
    ההשוואה בין האימפריאליזם המודרני (אגב – גם הוא מחולק לתקופות בין המאה ה-15 ל-20) ובין הכיבוש הערבי היא במקרה הטוב קוריוז, ובמקרה הרע שימוש לא מושכל בהיסטוריה, ע"מ להוכיח טענה לא ברורה.
    אני לא חושב שמר בר-חיים מצדיק את הכיבוש הערבי בספרד (לדוגמא). אבל לדעתי הוא אכן מטריד אותו פחות מהכיבוש היהודי בעזה.

    אשמח אם תחדד את הנקודה האחרונה שלך. אם הבנתי אותך נכון אתה טוען כי שטח כבוש שייך באופן אוטומטי לכובש? אם לא אוטומטי אז איך?
    אחרי איזה פרק זמן? או אולי זיקה היסטורית?
    דתית?!

  10. סינדי הגיב:

    רשימה מצויינת ובמקומה. השמאל הישראלי קיבל את רוב הרעיונות שלו שלא לדבר על המימון (המשחית, לעיתים) מארצות הברית, בדרך כלל באמצעות היהודים, שממש ביקשו "להנחיל את האור" שהם זכו לו מן ההפקר לילידים האומללים של ישראל, אלה שכידוע נחשבים לבני הדודים הקצת מפגרים שמקומם הוא בשוחות של גולני. בכל המאמרים האלה חסרה לי התייחסות כנה לתופעת הקולוניאליזם הפנימי, כלומר, טיב המניעים, התרומה (או הנזק) של יהודי ארצות הברית ביחס לישראל. מה שקרה הוא, שלכל מפלגה ותנועה יש "הדוד האמריקאי שלה" (תופעה דומה עם אנשי צבא ושב"כ, כאשר לכל תנועה כולל השמאל יש "קלגס" אמין משלה). ככה משמשים היהודים שם מעין ראש חץ לקולוניאליזם האמריקאי. הריבוד בתוך העם היהודי מאד פרובלמטי, כולל הניצול (ההדדי לפעמים). השמאל שכח שגם יהודים "שמאלנים" כביכול אינם נטולי אינטרסים כלפי ישראל, כאשר העיקרי בהם הוא להשתמש בישראל לצרכי זהות וביטחון קיומי. מערכת יחסים זו מראש לא בריאה, בטח לא לשמאל.
    העמדות של אלישע נשמעות כמו שטיפת מוח של שב"כ או משהו כזה. ערבים זה מין בובות פלסטיק ששייכות לארגונים עוינים, ולפי האזנה לשיחות טלפון אפשר לזהות את הבובה ואת שיוכה, כמובן למטרות הורדה מן הלוח. זו חשיבה חד ממדית, והצרה שמהר מאד היא מיושמת גם על יהודים ובכלל על בני אדם. הכל נהיה משחק אינטרנט וירטואלי בצבעים שחור לבן, שוב מבית המדרש האמריקאי המפורסם. הפילוסופיה המתוחכמת שמתחת לשטיפת המוח הזו היא שהעולם חרא, כולם הרגו את כולם, וזה סוף הדיון. כל טיעון נתקל באיזה ניהיליזם היסטורי שמשווה מה שהיה לפני אלף שנה להיום, וממשיך ב"מה שהיה הוא שיהיה" וכדאי להיות בצד שהורג במקום בצד שנהרג. (כלומר, במשחק הלוח של הבובות היורות בבובות אחרות). אמרתי פעם לאחד כזה ש"אכן יש יהודים נאצים בישראל" אז הוא ענה לי בתשובה פילוסופית ממש :"זה לא יכול להיות לוגית, כיון שהנאצים היו גרמנים ורצו להרוג יהודים". סוף ציטוט.

  11. יורם בר-חיים הגיב:

    אם אנחנו אמורים עכשיו לדון מחוץ לכל הקשר היסטורי, ולשים בסל אחד את הפתוחאת אלאסלאמיה ואת הקולוניאליזם המודרני אני פורש מהדיון, לא התייחסתי לכיבושים קדומים והם לא רלונטיים לדיון.

    אני דן רק על כיבושים שהם חלק מהמציאות שלנו כרגע.

  12. עמי הגיב:

    יש סיבה מרכזית נוספת לתמיכה האמריקאית בישראל.

    מעבר לכל המילים היפות בתקשורת, ארה"ב מתנגדת להקמת מדינה פלסטינית אפילו יותר מישראל.

    ארה"ב פועלת באורח עקבי למניעת כל תהליך דמוקראטי במזרח התכון. ארה"ב פועלת ככל יכולתה לשימור משטרים מלוכניים ונסיכותיים, או לחיזוק משטרים פסאודו דמוקראטיים כמו מצריים.

    אפילו סאדם חוסיין זכה במשך שנים רבות לתמיכה אמריקאית, ובמלחמת המפרץ הראשונה קיבל הזדמנות אחרונה, ורק כשפגע קשה באינטרסים אמריקאים בתחום הפקת הנפט, הופל.

    המצב לאשורו אינו תמיכה אמריקאית בישראל, אלא שרות צבאי מעולה שמעניקה ישראל לארה"ב, בזיל הזול.

  13. סינדי הגיב:

    מזכיר לי דיון אצל פרופסור פרלמוטר המנוח, המדען "מטעם" שחי בארצות הברית וניסה להוכיח שהיהודים הם INDIGENOUS לאזור, מכוח העובדה שאין הגדרה של זמן למונח הזה. פתטי, וניראה שהסיוט הזה, שהתרחש לפני 15 שנה הופך למציאות יומיומית עכשיו. כלומר, דיון שנשמע הזוי ומטורף נהיה כמעט מקובל היום בישראל

  14. עופר יהלום הגיב:

    לסינדי – האמת היא שאותו פרופסור צדק בעיקרון למרות שכמובן החטיא את העיקר: השימוש במילה INDEGENOUS משמש לתיאור מיעוט ולא רוב. בהקשר זה, קראתי לפני מספר שנים את מאמרו של ד"ר אילן סבן מאוניברסיטת חיפה בו הוא מדבר על ההבדל בין זכיותיו הלשוניןת של מה שהוא מגדיר "מיעוט יליד" (כמו דוברי הערבית בארץ לבין "מיעוט מהגר" (כמו דוברי הרוסית).אני מביא דוגמה זו למרות שנראה לי שד"ר סבן טועה, ולו מהסיבה שלשיטתו הרוב המכריע של ההיסאפנים בארה"ב הם "מיעוט מהגר".

    ל"כלןמר" (יורם?) – אמרת ולא ידעת מה אתה אומר, כשהכנסת את המיךלה אוכלוסיה למרכאות. מעבר לדה-הומניזציה לקבוצות אתניות שלמות, אתה מתאר את התהליך כאילו מספיק למדינה הכובשת להקים בניינים ריקים בשטח הכבוש, והרי הדבר אינו כך – מביאים אוכלוסייה שרובה בני המעמד הנמוך והבינוי-הנמוך בארץ הכובשת, מפתים אותם באמצעות דיור זול או קרקע חינם, ובמקרים רבים לאחר התחלפות בשלטון משאירים אותם לגורלם (כמו דוברי הרוסית בקזחסטאן ובמדינות הבלטיות).

    מה לעשות ןלמציאות יש דינמיקה משלה. החוק הבינ"ל והישראלי אומר שאם אדם נמצא במדינה כחוק לפחות 5 שנים יקבל אזרחות אוטומטית, אבל גם אם נמצא שלא כחוק כעבור זמן מסויים, בסביבות 10 שנים, זכותו לקבל אזרחות. מכאן שזכותם של העובדים הזרים להיות אזרחי המדינה היא ממש כמו שאר האזרחים. למרבה המזל השאלה הזו לא קיימת לגבי המתנחלים, שאף אחד מהם לא ירצה להיות אזרח המדינה הפלסטינית.

    לעניין בוסניה- לא במקרה הנסיון נכשל.כפי שכתבתי קודם, אנו חיים בתקופה שהתפיסה של זכויות אדם חזקה ממה שהיה בשנות ה-40.

  15. עופר יהלום הגיב:

    לעדו – הכל שאלה של הגדרה עצמית.אם רוב האוכלוסי הנכבשת באזור מסויים רוצה להיות חלק מן המדינה הכובשת, זכותה המלאה של מדינה זו לספח אזור זה מיד, כלומר להפוך אץ התושבים באותו אזור לאזרחיה. לעומת זאת, אם רוב האוכלוסיה הנכבשת לא רוצה בכך, זכותה להתנתק(…) גם כעבור 100 שנה או יותר.

    וכן, אנחנו חיים בתקופה שבה הסטנדרטים לגבי מה מותר למדינה לעשות, הן בזמן שלום והן בזמן מלחמה, שונים ממה שהיה מקובל בימי הביניים אבל גם שונים מהמקובל בשנות ה-40.

  16. כלומר הגיב:

    כל מה שמדינה כובשת צריכה לעשות הוא להתנחל מספיק בשטח הכבוש כדי שרוב ה"אוכלוסיה" ירצה להיות חלק ממנה…
    לא במקרה, זה בדיוק מה שניסו לעשות הסרבים-הבוסנים בבוסניה – לרצוח ולגרש מספיק בוסנים-מוסלמים וקרואטים כדי ליצור איזור עם רוב סרבי שניתן לספח אותו לסרביה.

  17. הגרמני הגיב:

    לכלומר,
    למיטב זכרוני הייתה נתונה יגוסלביה שנים רבות תחת משטר קומוניסטי בהנהגת טיטו. רק שזה היה למיטב ידיעתי קרואטי.
    והרי מה ניסו הסרבים לעשות אם לא לשמר את יגוסלביה כמדינה אחת?
    ואם טיעוניך צודקים, הרי שבקוסובו "דחפו" מתנחלים מוסלמים(רבים מאלבניה) את הסרבים החוצה!
    לפיכך אינני מבין לאן אתה חותר…
    ולעניין תמיכתה של אמריקה בישראל. במשך שנים, ובעיצומה של המלחמה הקרה, הייתה ישראל אי דמוקרטי פרו-אמריקאי בליבו של איזור פרו-סובייטי. ימים אלו חלפו ועברו, ונכון להיום,לפי ראייתי, משמשת ישראל את אמריקה כ"מקל" בשיטת ה"מקל והגזר" ביחסם לעולם הערבי.
    ברצותם לרצות את הערבים מרסנת אמריקה את ישראל, וברצותם להעניש את העולם הערבי-תומכת במדיניות ישראל.
    ימים אלו קרובים לקיצם, כיוון שלדעתי(ימים עוד יראו), יהיה בוש בכהונתו השנייה הרבה יותר פייסני לכיוון העולם הערבי.
    מי שהרים את ראשו בקדנציה הראשונה כבר חטף(עיראק, אפגניסטן וסוריה), ועתה הגיע זמן הגזר!!!
    ימים קשים הולכים לעבור על הימין הישראלי-אמן!!!

  18. חמי הגיב:

    לשמאל לכל אורך ההיסטוריה הפוליטית של מדינתנו הקטנה יש נטיה מאד ברורה להשליך את האשם בכל כישלון פוליטי שלו בעובדות רבות כמו מערכת בחירות כושלת, אחוזי הצבעה נמוכים, אהוד ברק, שמעון פרס. לעולם אין אפשרות שהסיבה לכשלונם של השמאלנים היא אי צידקת דרכם, או יותר נכון העובדה שרוב העם במדינת ישראל ימני אולי? (חס וחלילה). כך כששמעון פרס הפסיד בשניה האחרונה לביבי, קמו בשמאל מאשימים והומצאו תאוריות לפיהן ליקוי חמה הוא שגרם למפלה. שמעון פרס אשם, לא יעציו הפולטיים אשמים, לא אולי היו אלא תשדירי הבחירות הבנאלים, לא זה חייב להיות תחמנותו של ביבי המנוול שהוציא את השד העדתי. מעולם לא הועלה הראיון שאולי צריך לבדוק את המצע הפוליטי או שפשוט העם שלנו לא כל כך טיפש כמו שנח לחשוב ואולי לא הזיזו לו תשדירי הבחירות לא לכאן ולא לכאן אלא הוא ישב בביתו וחשב לעצמו עם איזה מפלגה ו/או איזה מועמד הוא יותר מזדהה ותשובתו באה לידי ביטוי בקלפי.
    הטענה כי העובדה שיש המון יהודים שהם בעלי תפקידים מובילים בכלכלה, בתקשורת, בהוליווד, ברפואה ובהשד יודע מה עוד גרמו לאזרח הקטן שקם לעבודה בבוקר חוזר הביתה בערב מכיר פה ושם יהודים את חלקם הוא אוהב, את חלקם מכבד ואת חלקם לא סובל, להצביע בעד המועמד הפרו ישראלי כי אז יצאו לו מזה המון טובות הנאה כמו …מי שמסוגל לחשוב על דרך כלשהי להשלים את המשפט בצורה הגיונית אנא כתוב לי כי אני חסר אונים. זה הרי מגוחך העם האמריקאי ישב בביתו אי שם וחשב לעצמו בידי מי אני רוצה להניח את גורל המדינה שלי ואת עתיד ילדי, ואז רובו של העם (לא רובו הגדול אבל עדיין רובו) החליט שהתשובה לכך היא ג’ורג’ בוש. אתם יכולים לשנוא אותו עד מחר, לזלזל בדרך בא הנהיג את האומה שלו ולקרוא לו כל שם גנאי שתרצו אבל אתם לא אזרחים אמריקאים אז זה לא מענין אותו.

  19. הגרמני הגיב:

    לחמי,
    תגובתך דומה לזה אשר רואה את בריון הכיתה חובט בחלשלוש הכיתה מכות נמרצות,ואומר לחבריו בגאווה:
    "אמרתי לכם שהוא ינצח"
    בוש ניצח את הבחירות כי אמריקאים רבים כבר הכירו אותו, בעוד קרי היה עבורם נעלם. רק כך ניתן להסביר את העובדה שעבורם שיחקו הערכים כראשונים במעלה!
    אבל מכאן ועד לשמוח כימני-ישראלי על נצחונו של זה הדרך עוד ארוכה. כפי שכבר כתבתי כאן בעבר, ואין לי בעייה שיזכירו לי את זה בעוד 4 שנים, הולכת לעבור על הימין הישראלי תקופה לא קלה. בוש של הקדנציה השנייה הולך להיות אחר מבוש של זו הראשונה.
    הכרזתו, והכרזת בלייר מאתמול על הקמת מדינה פלשתינית עד 2009 היא רק ההתחלה.
    אז שמישהו יציע לעוזי לנדאו, לימור לבנת ודני נווה ממחטות. הרבה דמעות צער הולכות להישפך במצודת זאב בשנים הקרובות!!!
    ושלא ישכחו את גאולה של צחי!!!

הגיבו להערה

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים