הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-15 בנובמבר, 2004 7 תגובות

"וול-מארט מתנגדת להצטרפות עובדיה לאיגודים המקצועיים. טועה כל מי שסבור שלחברה אין עמדה ברורה בנידון או שהיא מתירה לעובדיה להתארגן. כחלק ממנהלי החברה אתה ניצב בקו הראשון במערכה נגד האיגודים המקצועיים". כך נאמר במדריך שנמסר למנהלי הסניפים ברשת האמריקאית וול-מארט (Wal-Mart). זהו מדריך שהופץ בקרב אלפים ממנהלי הרשת בה מועסקים 1.3 מיליון עובדים ושהפכה למעסיק הגדול בארה"ב. השכר הממוצע של עובד ברשת הוא 8 דולרים לשעה. השכר הממוצע ברשתות האחרות ובהן פועלים האיגודים המקצועיים: 10.35 דולרים לשעה.

הקיפוח בשכר עובדי וול-מארט הוא הסיבה לשנאת מנהליה כלפי האיגודים. המסר שבמדריך לא מותיר ספק: "מדריך זה מספק לך מידע חשוב על מנת לשמור את האיגודים מחוץ לתחום החנות – במידה והאיגוד מוצא לנכון ‘להתלבש’ עליו ולארגן את עובדיו". לאחר שכבשה את ארה"ב, החלה וול-מארט להקים סניפים ברחבי מקסיקו ובקרוב היא תהיה רשת המרכולים הגדולה במדינה. היא אף הקימה סניף במתחם הארכיאולוגי טאוטיהואקן, בלב ליבו של התרבות העתיקה, ובעקבות כך גרמה לזעם התושבים המקומיים והאזרחים ברחבי המדינה. המחאות שהשמיעו תושבי האזור לפני חודשים רבים לא הואילו וכך האיום הפך למציאות.


מעשיה של הרשת היו לשם דבר. בולמוס רכישות הקרקע ומבנים; תנאי העבודה הקשים ברשת ומדיניות הגיוס יצאו למרחוק ומהווים דוגמא מובהקת לקפיטליזם הדורסני. ספרים פורסמו וסרטי תעודה הופקו והם מתעדים את מעשיה של הרשת, אך ללא תוצאות. בעליה של הרשת, מבעלי ההון הגדולים בעולם, לא יודעים שובע.


את המדריך למניעת התארגנות עובדים שהופץ בקרב מנהלי הרשת כתב אורסון מייסון, מנהל מרכול הרשת במדינת אינדיאנה. לדבריו, קיימים "סימנים מוקדמים" לרצון העובדים להתארגן ואלה הם "התעניינות גוברת ברווחיות הפירמה", מפגשים ממושכים בשירותים או שיחות ממשוכות בין עובדים בחניוני החברה, לפני יום העבודה או מיד אחריו. עוד סימן היכר לרצון של העובדים להתארגן הוא "מפגשים בין עובדים ממחלקות שונות ואף שיחות בין עובדים שבעבר לא דיברו זה עם זה".


לאחר אבחון ה"סימנים המוקדמים", מייסון מתאר את ה"טיפוסים היכולים ליפול קורבן בידי האיגודים המקצועיים". ואלה הם: "בראש ובראשונה, הפקיד הבלתי יעיל. זהו אותו פקיד שיודע שאינו מסוגל לעמוד בדרישות החברה ועקב כך הוא יפוטר בקרוב. האיגודים מבטיחים לעובדים הבלתי יעילים ‘ביטחון תעסוקתי’ וכך הם מגייסים אותם לשורותיהם. הטיפוס השני הוא המרדן, העובד המצטרף לאיגוד כי עקרונית הוא מתנגד למנהליו או למעסיקים. הטיפוס השלישי הוא עובד הרשלני שאינו פועל על פי כללי המשמעת העסקי. הטיפוס הרביעי הוא העובד שאינו שקט. יתכן והוא עובד טוב ואף מצטיין, אך הוא אינו שקט ואינו שמח. הוא נולד כך ויתכן שגם בדרכו האחרונה יהיה כזה. הטיפוס החמישי הוא מי שמתגייס בקלות למערכות של אחרים, כגון עובדים שפעם היו סטודנטים שלקחו חלק במחאות בקמפוס או שנסעו להודו בחיפוש אחר האושר. הטיפוס השישי הוא העובד בעל כישורי יתר, הוא בעל מקצוע או בוגר אוניברסיטה שבגיל מבוגר סובל בגלל שלדעתו אין מכירים בכישוריו ולדעתו האיגוד יכול לתרום לשיקום אישיותו הפגועה".


איך המנהל חייב להגיב, במידה וחרף ה"סימנים המוקדמים" או אבחון ה"טיפוסים השליליים", האיגוד המקצועי מצליח לארגן את עובדי החנות? התשובה היא החלטית: "בכל מקרה אין ליצור מגע עם ארגון העובדים, אין להכיר בנציגי העובדים, אין לדון על תביעות כלשהן ואין להתיר אסיפות עובדים".


כמו כן, על המנהל לסרב לקבל מסמכים מהאיגוד המקצועי או מנציגות העובדים ולפנות אל קו החירום ("יוניון הוטליין" – טל’ 501-273-8300) המופעל על ידי ההנהלה המרכזית כדי לייעץ במקרים הדחופים. "יש לפעול כל הזמן כדי למנוע התארגנות עובדים, זו משרה מלאה" הודגש במדריך. ועוד: "כל מנהל חייב להשקיע זמן, כסף ומאמץ כדי להשיג את היעד – וול-מארט חזקה ללא התארגנות עובדים".

תגובות
נושאים: מאמרים

7 תגובות

  1. תודה על הדיווח הגיב:

    אין הוכחה טובה מזו לכך שזכויות אבסטרקטיות אינן קיימות, יש או זכויות של עובד או זכויות של מעביד.
    אלו שמגינים על זכויות "זכויות האדם" של המעביד, כלומר "זכותו לעשות כטוב בעיניו בחברה שבבעלותו" אינם אלא מתנגדים לזכויות העובד.

  2. מי דיבר על התעללות ? הגיב:

    מישהו כותב נגד הזכות "המוחלטת" של מעביד על רכושו, שהיא הזכות להפר את זכויות עובדיו, וישר קופצים ומדברים על התעללות בילדים ושאר מרעין בישין. יש אנשים שהרעיון של הפקעת הפריבילגיות של המדכאים כה מפחיד אותם שהם ישר קושרים אותו להתעללות בילדים.

    אז לא, אסור להתעלל ביליד המעביד, רק למעביד מותר להתעלל בילדי העובדים על ידי תשלום משכורות מגוחכות שמונעות מהילדים שירותים ומצרכים בסיסיים ועל ידי שעות עבודה בלתי-אפשריות שמונעות מהילדים בילוי זמן נורמאלי עם הוריהם. כל זה מעוגן במסגרת חופש הקניין של המעביד.

  3. בעד זכויות אדם הגיב:

    זה גם אומר שמותר להרביץ ולרצוח את המעביד ואת ילדיו?
    ומה בקשר למעסיקים הקטנים? גם בהם מותר להתעלל? ואת הזעיר בורגנים מותר לכלוא? ואת האינטלקטואלים והדיסידנטים מותר לגרש?

  4. ובאותו הזמן אצלנו… הגיב:

    לאחרונה התפרסמו ידיעות על מקומות עבודה הפוגעים בבריאות העובדים בהם בשל מדיניות הכופה עמידה במהלך העבודה. מדובר בקופאיות ובנתוני שירותים אחרים הבאים במגע איתנו וסובלים כדי שאנחנו :נהנה משירות אדיב".

    כתבה רותי סיני בהארץ: "… – אין בכך די. כל עוד הציבור אינו מוחה על כבודם האבוד של העובדים המשרתים אותו – למשל, על ידי מעבר לחנות אחרת – ימשיכו גם המעסיקים להתייחס לעובדיהם כאילו הם שקופים."
    — קישור —

    יוניברס קלאב, המשביר לצרכן,סופרפארם ועוד רבים אחרים יש מדיניות הכופה עמידה.
    ביום שישי 19.11 לא נקנה במקומות אלו.
    שירות בעמידה – תודה אבל לא תודה.

  5. חיים ברעם הגיב:

    נפילת הגוש הסובייטי, חרף כל מגרעותיו, הביאה לעלייתה של בורגנות חובקת-כל, שחצנית ואידיאולוגית. כולנו מתאימים, במידה זו או אחרת, לטיפוס החתרני שתואר במצע של החברה, או שאיבדנו את צלם האדם. מבחינות רבות חזרנו למאה הי"ט, אבל הטכנולוגיה רק מאיצה את התהליכים, מחזקת את המנוע האחורי שמוביל אותנו במנהרת הזמן.ההסתתרות מאחורי סיסמאות של זכויות אדם כדי להגן על החלאות האלה ממש מעוררת חלחלה.

  6. גיא- שאלה ל"בעד זכויות אדם" הגיב:

    לא כל כך הבנתי מה אתה מנסה לומר, אשמח אם תסביר לי ותנסה להבהיר לי מה דעתך בנושא הכתבה עצמה.

  7. יואב המודאג הגיב:

    אני רוצה :

    להזכיר שהקליעים ששימשו את שני התלמידים המטורפים בטבח הנורא בחבריהם בתיכון "קולומביין", נקנו באחד מסניפי הרשת.(הרשת הורידה מוצר זה ממדפיה רק לאחר מאבק עיתונאי וסרט שנעשה בעקבות הרצח -החלטות כאלה מתקבלות על בסיס של נתוני מכירות בלבד ברשתות מסוג זה).

    ולהזהיר שנפקח כבר את העיניים.
    לתאגידי ענק אלה , יש כח כלכלי שגדול מזה של מדינות מסויימות, והתעצמותם תמשיך בעתיד לממדים גדולים עוד יותר.
    עיניהם של "מובילים חברתיים" (כך נקראים היום בעלי הממון-גם אם הם חסרי השכלה או איזשהו חוש בסיסי לאנושיות שבעזרתו ניתן להיקרא מוביל…)אלה , נתונים להתעצמות. וחשוב שלא נשכח, שאף אחד לא יעצור אותם מלמצות את ה"מקסימום" מעובדיהם
    לנגד עיניהם לא עומדת איזשהיא "אמנה חברתית" או "תפיסה לאומית". וכוחם היחסי אל מול האדם הבודד , ילך ויגדל.
    המלצות נוספות:(הספר- "עולם חדש מופלא"
    של אלדוס האקסלי. הסרטים-"מןעדון קרב"
    וה"מטריקס" , ובקרוב, "ישראל"….)

הגיבו לחיים ברעם

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים