הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-28 בנובמבר, 2004 78 תגובות

את כישלונו המתקרב של קרי, מועמד הדמוקרטים לנשיאות, אפשר היה לחוש עוד לפניו הבחירות; קראתי ימים מספר לפני הבחירות על דמוקרטים מודאגים מניהול מערכת הבחירות של קרי. הם הישוו את מפגשי בוש עם הציבור לעומת אלה של קרי. בוש כאילו אוהב את ההמונים, מדבר בשפתם, מתחבק איתם ועושה שימוש יעיל של כל הטריקים והשטיקים המקובלים במערכת הבחירות. קרי לעומתו נשאר מרוחק ומנוכר. הביקורת התמקדה בהתנהלותו של קרי. בעדינות שאין למעלה ממנה הוזכר שלא לגמרי ברור לציבור מה המסר שלו, שאינו מציג אלטרנטיבה ברורה לבוש. בזמן מערכת הבחירות אסור היה כמובן לדבר על כך בגלוי, וכאשר רלף ניידר העלה את הנושא, הוא הוכרז ע"י הדמוקרטים כסוכן של בוש, וכנתמך ע"י בוש בכסף. בעיתון השמאלי-ליברלי "ניישן", שהפך במערכת בחירות זו ממש לביטאון המפלגה הדמוקרטית, טענו שבעצם מתייצבת מול קרי רשימת "בוש-ניידר", שניידר הוא "האידיוט-התורן" של הרפובליקנים. כמובן שאיש לא הזכיר כי הדמוקרטים עשו כל שביכולתם להכשיל את מועמדותו של ניידר תוך ניצול התקנות הבלתי דמוקרטיות במדינות רבות בארה"ב, והצליחו בכך – בפרט במרבית המדינות בהן זכה ניידר למרב הקולות שלו בבחירות בשנת 2000.

רק עברו הבחירות וכבר אפשר להודות בכישלון וסיבותיו. עורכת עיתון "ניישן" כותבת עכשיו: האם אפשר היה לנצח נשיא מכהן – גרוע ככל שיהיה – בלי אלטרנטיבה? בלי תוכנית בסיסית פוליטית? והוסיפה: הניאו ליברליזם נכשל ללא תקנה – לאנשים צריך להציע אלטרנטיבה אמיתית, לא להסתפק בייאוש מן המצב הקיים.


ביום הבחירות עוד היתה לדמוקרטים תקווה שהמונים – ובמיוחד האפרו אמריקאים – יצאו לקלפיות. כלי התקשורת אף הודיעו שמסתמן יתרון לדמוקרטים. האכזבה לא איחרה לבוא – התברר שהמוני המיעוטים לא באו להצביע.


אין זו הפעם הראשונה שכך מתנהלות הבחירות בארה"ב. בשעתו, ב-1980, הנשיא ג’ימי קרטר הציע את מועמדותו לקדנציה שנייה. לפני בחירתו ב-1976 הוא פיזר הבטחות ביד רחבה למיעוטים ולדלת העם האמריקאית. אך במשך כהונתו הוא הפר את כולן. ב-1980 הוא קיבל את גמולו. הוא הפסיד לרונלד רייגן ב-50.7% לעומת 41%. הסיבה להפסדו היתה ש-46% לא השתתפו כלל בבחירות (הפעם רק כ- 40% לא השתתפו וזה נחשב כהישג גדול "לדמוקרטיה"). את הבחירות (כמו הפעם) הכריעה מפלגת ה"לא-מצביעים". מומחה הבחירות בורנהם כתב אז: העניים הם הלא-מצביעים באמריקה, המנוכרים חסרי התקווה. ב-1980 הם שוב לא מצאו מפלגה שתציג את האינטרסים שלהם. 3 מיליון אפרו אמריקאים שבחרו ב-1976, לא השתתפו בבחירות של 1980″.
 
בבחירות הפעם הסיפור חזר על עצמו – 40% מבעלי זכות הבחירה נשארו בבית – רובם מיעוטים ודלת העם שיכלו להכריע את הבחירות. לפי נתונים של ה-CNN (משאל של בוחרים אחרי יציאתם מהקלפיות) קרי ניצח את בוש ב-9 כנגד 1 בין האפרו-אמריקאים. הוא גם ניצח בין בעלי ההכנסה הנמוכה. מהתוצאות האלה מתברר שאכן לו אפרו-אמריקאים היו מטריחים עצמם לקלפי, אפילו במספרים מעט יותר גדולים, קרי היה מנצח. הרי הבחירות הוכרעו בהפרש של 3%. כלומר כמו בשעתו של קרטר גם בימיו של קרי ההיסטוריה חוזרת על עצמה וכמו שכבר מישהו כתב, שכאשר ההיסטוריה חוזרת על עצמה היא חוזרת כפארסה. אלא שבאמריקה כמעט כל בחירות הן פארסה ממושכת של הדמוקרטיה, כאשר 40%-50% לא רואים כל ערך בבחירות ואינם משתתפים בהן.


למה רוב המקופחים בחברה אמריקאית לא באו להצביע בהמוניהם עבור קרי? התשובה כבר ניתנה בדבריה של עורכת ה"ניישן" למעלה – קרי לא הציב כל אלטרנטיבה, הצעותיו החברתיות לא הציגו שום בשורה, הם לא הציתו אפילו ניצוץ קלוש בלב הקהל הרחב ולא פחות חשוב – לקרי לא היתה כל אמינות שיבצע אפילו את הצעותיו הרזות והמדובללות.


קרי כמו בוש הם שניהם נציגי הקורפורציות (החברות) הגדולות באמריקה. עוד באוגוסט השנה יצאו 200 מאנשי ההון והכלכלה המפורסמים באמריקה בתמיכה בקרי – ביניהם למשל לי אייקוקה, ראש ג’נרל מוטורס לשעבר. בוש יצא בהודעת נגד שהוא יכול לגייס פי שלושה תומכים מחוגים אלה – מה שכנראה נכון – אבל לא משנה את התמונה שגם הוא וגם קרי נתמכים ע"י הבורגנות הגדולה. קרי העמיד למשל במרכז התוכנית הכלכלית שלו את הקטנת הגרעון התקציבי. תוכנית כזו משמעה תמיד קיצוץ השירותים החברתיים שפוגע קודם כל בדלת העם. אלה מהשמאל המבקרים עכשיו את קרי ומדגישים את הערפול והטשטוש של כל ההבטחות שהציע למעמד העובדים ודלת העם. בצדק הם טוענים עכשיו שקרי היה צריך להעמיד במרכז מסעו את העובדה שיש שתי אמריקות – זו העשירה והשבעה החיה על חשבון האמריקה השנייה – זו שרמת חייה ירדה כבר באופן חמור בשמונת שנותיו של קלינטון והתדרדרה עוד בימי ממשלת בוש. רק מסע אמיתי של סולידריות, הבנה ואמפטיה – תוכנית ברורה של ביטוח בריאות לכל אמריקאי, שכר מינימום מובטח, הטלת המסים על העשירים, הפסקת תוכנית נפתא – רק אלה היו יכולים להוציא את הבוחרים מן האדישות והייאוש. רק זה היה יכול לחשמל אותם. שלא יספרו לנו מעשיות – אדם היודע שהפתק בקלפי יכול באמת לשנות את חייו, היה רץ אל הקלפי… אולם לצפות למעין מסע בחירות כזה מהמועמד הדמוקרטי? פרט קטן אבל לא לגמרי זניח – קרי הוא האדם העשיר ביותר בסנט, המשופע גם כך במיליונרים. צריך להיות בעל אמונה משיחית כמעט, אבל בחלק מן השמאל האמריקאי – זה שהתגייס למסע קרי – אמונה כזו נמצאה כנראה בשפע.
 
מסע הבחירות של קרי דמה לא מעט למסע הבחירות של אהוד ברק בשעתו, כאשר שפך דמעות תנין על החולה במסדרון בית החולים ועל האב המובטל שאינו יכול לפרנס את משפחתו – ושכח אותם למחרת. האמינות בעיני הציבור בשני המקרים שאפה לאפס.


הגורם השני שהביא לכישלונו של קרי היה חוסר התנגדותו לפלישה לעיראק. בעצם זה התחיל מיד אחר מעשה הזוועה ב-9/11. המפלגה הדמוקרטית נחלצה מיד לעזרתו של בוש וקראה להתלכד סביבו. מכאן הדרך היתה סלולה לחקיקת חוק "הפטריוט" המפר בגסות את זכויות האזרח, לזריעת פחד בלב האזרחים. זוכרים עוד את מעטפות האנטרקס? זה הביא לשיסוי הציבור נגד עיראק הבונה כביכול נשק להשמדה המונית המכוון נגד ארה"ב תוך שיתוף עם אותו בן לאדן, ועד לסיום ההגיוני של מהלכים אלה בפלישה לעיראק. הממשל לא היה מצליח להכניס את הציבור להיסטריה המונית אלמלא העזרה של המפלגה הדמוקרטית. זו, ובראשה המועמד לעתיד – קרי, אישרו את כל החוקים בקונגרס האמריקאי שהכינו את הפלישה לעיראק. בתקופה שאחרי ה-9/11 הונח היסוד לפלישה לעיראק. באווירה של פטריוטיזם שטוף מוח, כאשר הרייטינג של בוש נסק והגיע ל-70%, לא נותר להתנגדות למלחמה בעיראק הרבה סיכוי. בוודאי לא כאשר בראש הדמוקרטים עמד מועמד שהצביע עבור המלחמה ותקציב המלחמה של 80 מיליארד דולר, והצהיר במסע הבחירות שגם לו ידע שאין בעיראק נשק להשמדה המונית היה חוזר על הצבעתו.


במידה רבה התקופה שלפני הפלישה לעיראק דמתה למצב בישראל (אם כל השוני המתבקש) לפני פרוץ האינתיפאדה, כאשר הציבור הישראלי שוכנע ע"י אהוד ברק שאין לו פרטנר. גם בהכנת המלחמה בארה"ב היה למפלגה הדמוקרטית תפקיד גדול ואולי אף מכריע. העיתונות הליברלית האמריקאית (המזוהה בד"כ עם הדמוקרטים) ובראשן הניו יורק טיימס והוואשינגטון פוסט הפיצו את כל השקרים על מציאות הנשק להשמדה המונית והקשר בין סדאם חוסיין ואל קייעדה. שלזינגר, ממקורבי הנשיא קנדי בשעתו, כתב לאחרונה שהוואשינגטון פוסט הגיש בדיווחיו וכתבותיו את השירות החשוב ביותר לממשל בוש. רק ימים רבים אחר כך, כאשר התבררה בכל העולם הולכת השולל של הציבור האמריקאי, הודו שני העיתונים הדמוקרטים האלה בחצי פה שהם טעו בגישה בלתי ביקורתית לאינפורמציה שנרקחה ע"י סוכנויות ממשל בוש. אך שטיפת המוח כבר נעשתה – ובצורה כל כך מוצלחת עד שעד עצם היום הזה חלק גדול מהציבור מאמין באותם שקרים. לאחר כל זאת עשה קרי את הפליפ פלופ האחרון, בהודיעו שהוא ימשיך במלחמת עיראק, אלא בצורה מתוחכמת יותר מבוש: הוא יבקש את התערבות האו"ם אך ישלח יותר צבא אמריקאי כדי לעזור לבחורים שלנו… על כך ענה בוש שאין בעניין זה הבדל בינו לבין קרי. הציבור במצב כזה בחר באורגינל. בקשר לכך אפשר לצטט את הנשיא טרומן שאמר שכאשר מציבים מול המועמד הרפובליקני מועמד רפובליקני, אפשר להיות בטוח שייבחר רפובליקני.


המדאיג במצב זה אינו ההתנהלות הפליפ פלופ של קרי אלא בכך שבעצם רוב המפלגה הדמוקרטית, ה"קרי-קרטים", מעולם לא התנגדו ממש למלחמת עיראק. חלקים גדולים מן המפלגה הדמוקרטית הם למעשה מה שמכונה "ניצים ליברלים". הם מסכימים עקרונית עם הניאוקונים (השמרנים החדשים) בדבר מימוש הכוח הצבאי האמריקאי האדיר לביסוס או הרחבה של ההגמוניה האמריקאית בעולם. הם חלוקים עליהם בדרך הגשמת מטרה זו. הם סבורים שהם יודעים לקדם מטרה זו בצורה יעילה יותר ובגיבוי בינלאומי.


תוצאת הבחירות הם כשלון של השמאל האמריקאי. השמאל היה מחולק ומפולג ביחס לתמיכה במפלגה הדמוקרטית ומועמדה ג’ון קרי. התמיכה היתה תוצאה של אשליה כפולה: לקרי לא היה סיכוי ריאלי לנצח ומה שגרוע יותר, גם לו ניצח, קשה היה לצפות לשינוי אמיתי במדיניות האמריקאית כלפי פנים וכלפי חוץ. הניסיון ההיסטורי מלמד שכל ההישגים החברתיים – מזכויות העובדים ועד לזכויות האפרו אמריקאים – הושגו ע"י מאבק ציבורי עיקש. רק אז נאלצות מפלגות השלטון הדו-ראשי לסגת. הסכמה להגמוניה פוליטית של המפלגה הדמוקרטית היא דרך ללא מוצא בשביל השמאל. המטרה ארוכת הטווח של השמאל היא לשנות את שיטת הבחירות של ארצות הברית וליצור כוח שלישי סוציאליסטי. בינתיים יש להשתמש בכל מערכת בחירות כדי להציג מועמד עצמאי ובדרך זו לנהל מאבק פוליטי הסברתי וארגוני. כך היה ב-48′ כאשר הנרי ואלס היה מועמד השמאל הפרוגרסיבי, וכך היה גם לפני ארבע שנים, כאשר ניידר עמד בראש כוח פוליטי שניהל מערכת בחירות נמרצת וגרף 3.5 מיליון קולות. כמה חבל שדרך זו נזנחה במערכת בחירות זו. הוויתור על עצמאות השמאל בבחירות אלה היה מחדל פוליטי ושגיאה גדולה.

תגובות
נושאים: מאמרים

78 תגובות

  1. לגרמני הגיב:

    במקום לכתוב על דברים שאין לך מושג בהם כדאי שתלמד את העובדות הבסיסיות (ותנצל לצורך זה את שהייתך בגרמניה) שכן אתה חושף את בורותך ברבים.

    אכן אתה מטהר את השרץ האנטישמי הגרמני ללא שום מעצורים ומלכלך כמקובל על השמאלנים דווקא את האמריקאים, וכן -איך לא – את ישראל.

    היחידים במערב גרמניה שתלו פושעים נאציים היו בתי הדין של בעלות הברית, בעיקר האמריקאים. הם גם דנו פושעים רבים למאסר עולם ולמאסר ארוך. כל זה תוך מחאות קולניות של כל המפלגות (כולל הס"ד והכנסיות).

    מיקרה אופייני הוא זה של הפושעים הנאציים בכלא לאנדסברג בבוואריה (הכלא שבו ישב בזמנו היטלר). האמריקאים הוציאו להורג כ-250 פושעים שישבו שם, 7 האחרונים הוצאו להורג ב-1951.
    — קישור —

    כמעט כל החברה הגרמנית התגייסה להציל את הנידונים למוות, ואכן הם הצליחו לכפות על הנציב העליון האמריקאי, לושיוס קליי, להמתיק את דינם של כמה מהפושעים שנדונו למוות.

    כאשר למע’ גרמניה הוחזרה הריבונות ב-1951 עמדה ממשלת אדנאואר על כך שהטיפול בפושעים הנאציים האסורים יועבר לאחריותה.זה אכן קרה ובעקבות כך נחונו הפושעים שהיו במאסר ושוחררו.

    רק ב-1959 הוקמה במע’ גרמניה היחידה המרכזית לרדיפת הפושעים הנאצים בלודוויגסבורג. בכ-40 שנות קיומה היא פתחה כ-100 אלף תיקים שהוגשו לפרקליטות לצורך הגשת כתב אישום. רק בכ-5000 הוגש בכלל כתב אישום – לרוב מצומצם מאוד, ורק בכמה מאות מקרים הוציאו בתי המשפט הגרמניים פסקי דין מרשיעים, וגזרו לרוב עונשים מגוחכים.

    אם אתה באמת יושב בגרמניה ייקל עליך ללמוד את הנושא, למשל בספרו הקלאסי של העיתונאי וההיסטוריון JOERG FRIEDRICH מברלין ‘החנינה הקרה’ (DIE KALTE AMNESTIE).

    גם על הצוענים אתה מקשקש בלי לדעת את העובדות הבסיסיות. בגרמניה יש רבבות צוענים הסובלים מאפלייה ודיכוי ולא ראו גרוש פיצויים על סבלם בשואה – שלא לדבר על מאות אלפים החיים במז’ אירופה שאיבדו את בני משפחותיהם בשואה ואף אחד לא מתעניין בהם.

    אתה יכול לספר מעשיות מהיום עד השבוע הבא, אבל שיהיה ברור שאלה מעשיות שכל מי שנאחז בהן עושה זאת על אחריותו בלבד.

  2. ש.א. לאירית ומיכאל שרון והנרי לווי הגיב:

    לאירית ומיכאל שרון,
    למה לא תרכזו דבריכם ותכתבו מאמר מסודר ל"גדה השמאלית"?

    For Henry Lowi: We prefer Hebrew but you can continue in Englush

  3. בסדר מה, אירית הגיב:

    חברה יקרה
    שאלותיך במקומן אבל הודעתי בהודעה קודמת שאני כרגע פורשת מהפורום הזה, אז נותיר את העניין לדור ההמשך או למועד אחר. במאמר מוסגר זה שאת מצהירה שאת לסבית לא הופך אותך לדוברת מוסמכת יותר של הקהילה הזו. כמו כן, זה שאת יהודיה לדבריך לא הופך אותך למוסמכת יותר לפרש את דברי או את הזהות שלי, או לרמוז רמיזה מכוערת ופשיסטית כאילו אני מתנגדת "רק לזכויות היהודים". היינו פה כבר בסיפור הזה והבעתי את גועל הנפש שלי מהשיטות הנלוזות האלה. בכל מקרה אין לי חשק לעבוד פה חינם, אז אני משאירה את השטח לגרמני וחבריו שכניראה לא צריכים להתפרנס, או שהם מתפרנסים ממהגיגיהם המלומדים.
    חג שמח

  4. הגרמני הגיב:

    למגיב באנגלית,
    בגרמניה חיים לפי הערכות סטטיסטיות כ 2 מיליון טורקים, אשר מתוכם 600000 לערך אזרחים גרמניים.
    החוק הגרמני קובע במפורש שכפל אזרחויות אינו אפשרי(מלבד יהודים), כמו גם שמונה שנות שהייה בגרמניה(תחת אשרות שהייה תקפות) כתנאי לקבלת אזרחות.
    רבים מהתורכים, אשר אינם מעוניינים בויתור על אזרחותם התורכית(ובכך מותרים על זכותם להתאזרח בגרמניה).
    ניתן להאשים את גרמניה שבמשך שנים רבות טמנה ראשה בחול, ולא טרחה לפתח תוכניות לאינטגרציה מספקת של זרים(לימודי שפה וכדומה), כמו גם שניתן מהצד השני להאשים תורכים רבים על שאינם רוצים לראות עצמם כגרמנים!
    לגביי אותם מזרח אירופאים אשר נקלטו בגרמניה, כיוון שאבות אבותיהם היו גרמנים(AUSSIEDLER), הרי שמדובר במהלך המעיד על נכונותה של גרמניה המאוחדת לקחת אחריות על גורלם של אילו. אגב תחת קטיגוריה זו(מזרח אירופה) ניתן לראות עשרות אלפי יהודים, אשר ניתנה להם הזכות להגר לגרמניה, והם זוכים לתנאים טובים יותר(עזרה סוציאלית ודיור) מאלו הנקלטים בישראל.
    לידיעתך,אגב, קיימים גם ישראלים לא מעטים, דור שלישי לשואה, שבזכות סבותיהם זכו לאזרחות הגרמנית. מעטים מהם אף היגרו לגרמניה וזוכים לתנאים סוציאלים, למרות היותם בעלי אזרחות ישראלית, ולמרות שמהלכם זה(ההגירה לגרמניה), הוא רק בשל רצונם לזכות בעזרה הניתנת להם!

  5. Fisher-to the German הגיב:

    To the German- It’s very interesting that in your ‘liberal’ Gernmany millions of seconed generation Turkish who were born in Germany don’t get a German’s citizenship but on the other hand millions of East-European with ‘German blood’ who can’t even speak German can come to Germany and get a German Citizenship.

  6. לש.א. מאירית – קטונתי הגיב:

    תודה על ההצעה, אך קטונתי מלכתוב באתר זה, אני בסך הכל מהקבורים בעודם בחיים הנהנים להתבונן ממקום שבתם בחיים שחולפים על פניהם.
    המדינה על הפנים, הא ? עוד לא המציאו את הטרמינולוגיה למה שקורה כאן, בישראל, ובדרך כלל מוצאים את המילים המדוייקות זמן רב אחרי המעשה כידוע לך.

  7. הגרמני הגיב:

    למגיב ההיסטרי,
    "רבבות צוענים"?
    בגרמניה גרים לפי הערכות גסות כמה עשרות אלפי צוענים, מתוכם 20000 אלף לערך פליטים פוליטיים מאיזור קוסובו, אשר חיים תחת DULDUNG של השלטונות.
    עד לסוף שנות ה70 נהגה גרמניה להכחיש את "בעיית" הSINTI UND ROMA (צוענים), אולם החל משנות ה80 כתוצאה מלחץ ציבורי כבד החלה מוחזרת להם בהדרגתיות אזרחותם הגרמנית. החל מסוף שנות ה80 ותחילת שנות ה90, החלה גרמניה תחת תהליך הWIEDERGUTMACHUNG לפצות קורבנות על פשעי מלחמת העולם השנייה.
    לו היית קורא טוב את שכתבתי, היית מבין שאני עושה הבחנה חדה בין גרמניה של עד 68, וגרמניה של מאז 68.
    לגביי פושעי המלחמה הנאצים. כתבתי, ותקן אותי אם אני טועה, שמאחורי המשפטים עמדו האמריקאים. נכון, שרוב הגרמנים,וביחוד בבוואריה, התנגדו לפסקי דין המוות לפושעים, רבים מהם אבל תמכו בעונשי מאסר ארוכים(התנגדותם הייתה לעונש מוות!).
    ושוב אתה מתעלם משכתבתי, שאמריקה לא תמכה בהענשת כל הפושעים, כיוון שפחדה מקריסת המערכות המנהלתיות.
    בוא לא נשכח את הגנרל פטון, אשר היה ידוע באנטישמיותו, ואף אמר פעם, שיהודים גרועים מחיות- הוא היה כידוע אמריקאי!
    שוב ושוב אתה מייחס לי שנאת ישראל, ושנאת אמריקה, ומתבל זאת בהערצת גרמניה!
    אני בניגוד אליך לא מנסה באמצעות מניפולציות, והכללות ל"שנוא" כזה, או אחר.
    זכותך להאמין שגרמניה נשארה "שרץ", וזכותי להאמין שיש גרמניה אחרת.
    במבחן התוצאה של שנת 2004 קיימת מחד גרמניה ליברלית,דמוקרטית, בעלת 10 מיליון זרים, ומחד גיסא ישראל, כמדכאת זכויות הפלשתינאים, המבצעת דיסקרימינציה של מיעוטים החיים בתוכה כאזרחים האמורים להיות שווי זכויות, וכמדינה אשר עם השנים החולפות הופכת להיות פחות ופחות סובלנית, ויותר ויותר אלימה!

  8. הגרמני הגיב:

    אירית היקרה,
    היום יום ראשון!
    את צריכה להתפרנס היום-אני עושה זאת ממחר!!!!

  9. זה שאני יהודיה מסמיך אותי לפרש את הזהות שלי. הגיב:

    ושהומוסקסואלים הם לא עם יגיד כל בר דעת.
    לזהות האקסצנטרית שלך תדאגי לעצמך.

    והחוכמה זה לכתוב תוך כדי עבודה.

  10. אקסצנטרית גאה הגיב:

    תודה על המחמאות, זה מצטרף לסהרורית וגפרורית ועוד כמה אמרות שפר. חרף הפרובוקציות אני מעדיפה לחזור לעיסוקים יותר פוריים, ובעיקר לתת לשיירה להמשיך וכאשר הרעש הזה יכלה, אוכל להגיב בנחת למה שאני רוצה. לכל אלה שהם יותר חכמים, מלומדים, מוצלחים ומוכשרים ואדפטיבים וגם פטריוטיים לעמם, איזה יופי לכם, אז למה כל הכותבים האלה נשמעים כועסים, מרירים וציניים ? לא יודעת, ולא ממש איכפת לי.
    שלום בינתיים, ודי באמת, אין לי זמן לזה.

  11. סינדי הגיב:

    i know Herzl was called names, when he suggested the idea of the Jewish State, so its ok to voice a "different" idea. On the other hand, looking at Isael…perhaps he should have heeded the calls against his crazy thoughts. who knows
    does anyone know anything about Tali Fahime ? I don’t know her but feel as if we have a lot in common. I wanted to send her support and do not know how

  12. מתתיהו טיילור הגיב:

    גם את צינית למדי.
    אני חושב שהתייחסתי אלייך בכבוד רב. הנסיון שלך להציג את כל הדוברים כפטרונים לא צודק. ויתרת על ההתייחסות העניינית וחבל שכך.
    כשכיניתי אותך גפרורית זה נעשה לגמרי בהומור חברי, וזהו כינוי אהוב על כל אדם\ה (במיוחד לחובבי ‘יהושע פרוע’) – וחבל שלא התייחסת לתוכן ההודעה. לגבי הכינוי סהרורית – אני מסתייג ממנו בהסתכלות לאחור – אבל כמובן בחרת לא להתייחס לתוכן הביקורתי שהעלתי כלפיך. הערפל הרב העולה מתכניך עדיין לא ברור לי ואני מנסה לחפש ולהבין אבל את לא מסייעת כשאת משתמשת באלימות המתגוננת בתגובותיך וכשאת מנסה להתחמק מתשובה עניינית למוקד הביקורת.

  13. לגרמני הגיב:

    כ"א רואה באיזה דחילו ורחימו אתה עוסק בגרמנים ובאיזו גסות וניבולי פה אתה מתנפל על ישראל. אבל זה רק כבדרך אגב.

    ה’עובדות’ שלך הן קשקוש גמור, הן רק מעידות על בורותך. בגרמניה יש רבבות צוענים שאין להם קשר עם קוסובו. צוענים חיים בגרמניה מאז ימי הביניים – החל מהמאה ה-14 לייתר דיוק. הם קדמו להרבה גרמנים, כך שאין בכלל צורך ‘להחזיר להם את אזרחותם’, אלא לשלם להם פיצויים על רצח העם שבוצע בהם ולהעניש את רוצחיהם במידה שהם עדיין בחיים. וכן, כממט שכחתי: להפסיק את רדיפתם והפלייתם לרעה ב’גרמניה הליברלית’.

    כנ"ל אתה מקשקש שטויות על חוק האזרחות הגרמני כאילו הוא מפלה יהודים לטובה. בטח ייקל עליך להביא איזושהי אסמכתא לדבריך – למשל לצטט את החוק (אתה הרי יודע גרמנית, לטענתך).

    האמת היא שמדובר כיוצא מהכלל בנרדפי הנאצים שאזרחותם נשללה מהם בתקופה הנאצית וצאצאיהם ולהם יש זכות לבקש אזרחות גרמנית (היא לא הוחזרה להם אוטומטית) מבלי לוותר על אזרחותם האחרת. אני מכיר למשל מישהו שמוצא הוריו מדנציג והם עלו ארצה בסוף שנות השלושים כי ראו לאן זה הולך, ובקשתו לאזרחות גרמנית נדחתה כי דנציג בזמן עליית הוריו לא היתה חלק מהרייך.

    זה חל אגב גם על לא-יהודים שאזרחותם נשללה מהם בתקופה זו מסיבות פוליטיות, אבל אם יש לך הזדמנות ללכלך על יהודים – למה לא?

    "לגביי אותם מזרח אירופאים אשר נקלטו בגרמניה, כיוון שאבות אבותיהם היו גרמנים(AUSSIEDLER), הרי שמדובר במהלך המעיד על נכונותה של גרמניה המאוחדת לקחת אחריות על גורלם של אילו"

    גם זה קשקוש שהרי מדובר ב-BUNDESVERTRIEBENENGESETZ, כלומר ‘חוק השבות’ הגרמני שנחקק ב-1953 בלי קשר ל’גרמניה המאוחדת’ שקמה ב-1990 ול’אחריותה’. לפי חוק זה נקלטו בגרמניה מיליונים רבים של ‘גרמנים’ ע"פ ‘מבחן הדם’, כלומר ע"פ קריטריונים גזעניים נטו, ויהודים למשל ממז’ אירופה שחיו בתרבות הגרמנית נדחו.

    האובססיה האנטי-יהודית שלך (אפילו לא ‘אנטי-ציונית’) דוחפת אותך ללכלך גם את היהודים מישראל הבאים לגרמניה ‘רק בשל רצונם לזכות בעזרה הניתנת להם!’, בעוד אתה יושב שם כניראה רק בגלל אהבתך לגזע הטווטוני.

    לא ברור לי איך אתה עושה "הבחנה חדה בין גרמניה של עד 68, וגרמניה של מאז 68″. ההבחנה הזאת קיימת בדימיונך הפורה בלבד. מה נשתנה ב-68? כמה שמאלנים דוגמת יושקה פישר השתוללו ברחובות והלכו מכות עם המשטרה? והרי שנות ה-70 הן שנות בהלת הטרוריסטים של באדר.מיינהוף שבעקבותיהם (1972) חוקקה ממשלת השמאל (וילי בראנדט) את ‘פקודת הרדיקלים’
    (RADIKALENERLASS) שעל פיה סולקו אלפי שמאלנים מהשרות הציבורי. זאת גם התקופה שבה נסגרו תיקיהם ונחונו רוב פושעי המלחמה הנאציים.

    תפסיק למכור לנו לוקשים מתוך הנחה שאנחנו לא מכירים את התקופה ואתה כ’גרמני’ תוצרת עצמית יכול לשווק לנו את מעשיותיך.

    "לגביי פושעי המלחמה הנאצים. כתבתי, ותקן אותי אם אני טועה, שמאחורי המשפטים עמדו האמריקאים".

    אני נאלץ באמת לתקן אותך כי זכרונך בוגד בך או שיש לך קשיים בהבנת הנכתב על ידך, שהרי כתבת פחות או יותר את ההיפך הגמור. הינה מה שכתבת:

    "לידיעתי,תקן אותי אם אני טועה, את הנאצים לאחר המלחמה חנן בית משפט גרמני בהשפעה יותר מבולטת של השלטון האמריקאי בבאווריה(לאחר חלוקת מערב גרמניה בין המעצמות). האמריקאים פחדו מקריסת מערב גרמניה, כיוון שרוב דרג הפקידים הבכירים והזוטרים היו חברי המפלגה הנאצית."

    זהו, אין לי כוח יותר לעסוק בסיפורי מינכהאוזן שלך. AUFWIEDERSEHEN.

  14. הגרמני הגיב:

    למחרף ומגדף,
    כל אחד וסגנונו, כל אחד וניתוחיו הוא, כל אחד והתרפיה אליה הוא נדרש!
    אינני מתבייש להודות שבעניין משפטי נירנברג כשלתי בדבריי. אינני חוזר בעצמי, שבבוואריה תחת פטון, היו לפושעי המלחמה נאצים תנאים מקלים.
    בנוגע לצוענים. בקר באתר הביית של תנועת הגג של הצוענים בגרמניה, והשווה את מספריך עם מספריהם!
    לגבי החוק הגרמני. איפה מצאת בדבריי את המונח הפלייה? זכותה של כל מדינה לקבוע את הקריטריונים לשיבתם של אזרחיה. יהודים גרמניים שזכותם נשללה, זכו לכך שאזרחותם תוחזר. מי שויתר על אזרחותו, ואת זאת אני יודע מחבר שסבו ויתר על אזרחותו ב1936, זכאי להגיש ערעור. במקרים בהם ניתן להוכיח, שהויתור נבע מרדיפה(קשה, אך לא בלתי אפשרי) זכאים אלו בהחזרת האזרחות!
    שוב אתה מייחס לי שנאה לעם היהודי, שנאה לישראל,ומייחל לי עשר מכות מצריים מבלי להכירני!
    העובדה היא שאותו יושקה פישר יושב היום על כיסא שר החוץ וחבריו ל"ירוקים" משפיעים רבות על דמותה של גרמניה כמדינה דמוקרטית וליברלית על אפך ועל חמתך!!!

  15. לגרמני הגיב:

    קשה לקיים איתך דיון כי אתה חי בדימיונותיך ולא במציאות – וחוץ מזה אתה מחרף ומגדף ממרחקים את ישראל ואפילו את יהודיה היורדים ממנה לגרמניה.

    לא פלא שאתה לא מביא שום אסמכתות להבלים שאתה מספר.

    הינה מתוך האתר שאתה מזכיר האמור להפריך את ה’מספרים’ שאני הבאתי:

    Die heute hier lebenden 70.000 deutschen Sinti und Roma sind eine nationale Minderheit und Bürger dieses Staates.

    כלומר: 70 אלף הצוענים החיים בגרמניה כיום הם צוענים גרמניים ואזרחי המדינה – לא קוסובו ולא נעליים.

    גם שאר העובדות המוזכרות באתר תואמות לחלוטין את דברי: האפליות מצד השלטונות הגרמניים, התנכלויות המשטרה, אי-ההכרה ברדיפות הנאצים נגד הצוענים במשך 40 שנה אחרי המלחמה (עד שרוב הניצולים נפטרו) ואי-תשלום פיתויים לרובם.

    הינה כתובת האתר – לקוראי גרמנית:

    — קישור —

    אני בספק אם בכלל טרחת לקרוא את מה שאתה מדבר עליו.

  16. סינדי הגיב:

    אני חושבת שהגרמני – אולי בלי שהתכוון – ערך סאטירה פוליטית חדה על האופן שבו ישראלים מציגים למשל את ארצות הברית.

  17. שמואל אמיר הגיב:

    בוויכוח המתנהל כאן ביחס להענשת הפושעים הנאצים מואשמים הגרמנים או האמריקאים חליפות. האמת, כך נראה לי, היא פשוטה מאוד. האמריקאים רצו להפסיק משפטים והענשה של נאצים משום שרצו להכשיר את השרץ, לצרפם "לעולם החופשי" כשותף למלחמה הקרה נגד ברה"מ. הגרמנים תחת שלטונו של אדינואר, השמרן הקיצוני (היה ראש עירית קלן תחת שלטון הנאצים – אך לא חבר מפלגה) הסכימו ברצון. אחרי מלחמת העולם הראשונה אמרו בגרמניה: "הקיסר הלך – הגנרלים נשארו". אחרי מלחמת העולם השניה הלך היטלר אבל הבירוקרטיה שלו נשארה ברובה (וכמובן רוב בעלי המפעלים הענקיים ששרתו את היטלר בזמן המלחמה). הרוב הגדול של הפושעים הנאצים לא נענשו מעולם.

  18. אירית הגיב:

    כדאי לעיין שוב בספר של יואכים פאסט על שפאר, הוא בהחלט יותר מרומז שהאמריקאים, לפחות כתובעים בנירנברג, לא היו מחמירים, ואף עשו "דילים" שחלק מהם אפשר רק להסיק מהנסיבות. ידוע גם שבמבצע פייפרקליפ האמריקאים הכניסו הרבה נאצים וגם נתנו להם תפקידים בכירים במערכות הכי חשובות שלהם. מצד שני, חשוב גם לקרוא שוב את ארנדט על משפט אייכמן, ולהבין שגם מדינת ישראל לא בדיוק טיפלה בנושא בחוכמה וברגישות שניתן היה לצפות לה. אותי יותר מעניין ההתייחסות של ישראל, כמובן.

  19. לשמואל אמיר הגיב:

    מאיפה המצאת את הפרטים הביוגרפיים על אדנאואר? הם נראים כאילו נלקחו מחוברת תעמולה קומוניסטית מתקופת המלחמה הקרה.

    הביוגרפיות על אדנאואר מספרות שב-6 בפברואר 1933 הוא התנגד כנשיא מועצת המדינה הפרוסית לפיזור הלנדטאג הפרוסי ע"י הנאצים.

    ב-19.2.33 הוא סרב כראש עיריית קלן לקבל את פניו של היטלר שהיה כבר רייכסקנצלר והגיע לקלן לאסיפת בחירות, והורה לסלק את דגלי צלב הקרס מהגשר הראשי בקלן.

    ב-13.3.33 הוא עוזב את קלן ומוצא מקלט במנזר הקתולי MARIA LAACH. בעקבות כך הוא מסולק ממשרתו ע"י הגאולייטר הנאצי.

    ב-1934 הוא נעצר לזמן קצר ע"י הגסטאפו.

    במשך התקופה הנאצית הוא חי חיי פרישות בכפר רונדורף ליד בון.

    לאחר ההתנקשות בהיטלר ביולי 1944 הוא נעצר ע"י הגסטאפו והוחזק במחנה ריכוז שהוקם ב’גני התערוכה’ של קלן.

    משם עלה בידו להימלט אך הוא נתפס ונכלא עד סוף המלחמה בבית הכלא של הגסטאפו בראוויילר.

    נכון שהאמריקאים העסיקו נאצים לשעבר בתפקידים שונים, אך זאת עשו גם הסובייטים ונאצים לשעבר שולבו גם במנגנוני המדינה המזרח-גרמנית. בשבילם אפילו הקימו במזרח- גרמניה מפלגה מיוחדת, ‘המפלגה הלאומית הדמוקרטית’ (ה-NPD של המזרח) שהיתה תחנת מעבר לנאצים בדרך להשתלבות במדינה הקומוניסטית.

    כדאי גם להזכיר את ארנסט תלמן
    (THAELMANN), מנהיג המ"ק הגרמנית שנרצח ב-1944 ע"י הנאצים, שקרא לאחר עליית הנאצים לשלטון לקומוניסטים הגרמניים להצטרף ל-SA כדי ‘להישאר עם ההמונים’.

  20. עדו הגיב:

    מצורף קישור לאתר שמתעד את התאים הימניים הקיצוניים שנאטו וה-CIA טיפחו ברחבי אירופה אחרי המלחמה ובמהלך המלחמה הקרה.
    לא בטוח שזה קשור לעונשים הקלים שקיבלו הנאצים, אבל אין ספק שארה"ב עמדה מאחורי הימין הקיצוני באירופה לאורך השנים שאחרי מלה"ע השנייה. מעניין שהימין הקיצוני בישראל מקבל תמיכה בלתי מסויגת מכיוון הפונדמנטליזם האמריקאי.
    — קישור —

  21. אירית הגיב:

    עידו, זה לא רק מעניין שהימין הסהרורי פה נתמך ומוסת על ידי הפונדמטליסטים האמריקאים, זה מדאיג, תמוה וצופן רע.

  22. עדו הגיב:

    אירית, זה לא רק שהוא לא סהרורי (זוכרת שקראו לנו סהרורים לפני כמה תגובות?), הוא מנהל את המדינה. אין תימה, על כך שהפונדמנטליסט החזק בעולם נותן למנוולים האלה גב. כל העסק אכן ממוסד.

  23. שמואל אמיר למגיב העלום. הגיב:

    אכן טעיתי – אדנאור לא היה כבר ראש עיר תחת שלטון הנאצים. יחד עם זאת, כפי שכתבתי, הוא שיתף פעולה עם האמריקאים כדי לחון את הנאצים.

  24. אירית הגיב:

    בכוונה השתמשתי בסהרורים (יכולתי להוסיף גפרוריים או משהו כזה) כתזכורת. בכל זאת, יש משהו מוזר בברית הזו, בין מי שמאחלים ליהודים סיום קיומם, לבין הכביכול פטריוטים יהודים. אני לא בטוחה שיש לזה תקדימים רבים, למעט בענייני חרש, שבהם יש בריתות מוזרות יותר, אבל הן ,אד הוקיות בדרך כלל. נכון שה"אויב" המשותף הוא כביכול הדבק, כלומר, המוסלמים, אבל זה עדיין מוזר כיון שספציפית המייחד את הפונדמנטליסטים הללו זה יחס מאד ברור ליהודים, ולאו דוקא חיובי או שפוי. לעומת זה, האיסלם הוא לא צד כביכול בסכסוך הדתי הזה.יש תחושה שהימין היהודי במשוואה הזו סבור שהוא יכול לשבת על גבו של העקרב בלי להעקץ. או שאולי אני תמימה וזה פשוט חישובים כספיים קרים, כלומר סוג של בוגדנות המוסווית היטב בפטריוטיות. לא יודעת מה עדיף. אמרתי סהרורים מסיבה נוספת. זה שמישהו נמצא "על הסוס" בתקופה מסויימת לא הופך אותו למציאותי, בדרך כלל המציאות תוקפת חזרה, גם אם באיחור והקלפים נטרפים. זה קרה כמה וכמה פעמים בהיסטוריה (ולא מזמן, גם ליהודים). בסוף, לשקר אין רגליים.
    יש לי כמה חברים פונד’ נוצרים, שמהם למדתי להבין שבתום לב הם סבורים שזה קץ היהדות ושאו טו טו ישו חוזר בגדול. הם חדורים אהבה כנה ליהודים, כיון שאנחנו כאילו הדובדבן שבקרם, האגוז הקשה, בני אלוהים האהובים אך
    ה MIS GUIDED קצת. זה מפגש די מדהים לראות איך מישהו רוצה לשטוף אותך באמונה שלו, כביכול מתוך דאגה כנה לנשמתך. יש בזה משהו כמעט תמים ויפה, לולא זה היה כל כך מגובה בחישובים צבאיים, כספיים, קולוניאליסטים, ו…כן, גם גזעניים. לא נפגשתי בהתנשאות חביבה כזו בעבר. יש לציין שלו הייתי דתיה, זה היה כמעט מפתה אותי. הבעיה היא שאני גם לא ממש מתלהבת מהדת היהודית והמיתוס הפונד’ שלה, כך שאין לי שום סיבה להחליף ספסלים. כל הויכוחים האלה מצחיקים קצת ומזכירים את ה"דו קרבים" התיאולוגים שהיו פופולריים בימי הביניים, מתווכחים עד הנוק אאוט. חבל שאלו החומרים שאנחנו צריכים עדיין להתעסק איתם אבל זה מה יש.
    חג שמח ו"עונה חגיגית".

  25. הגרמני הגיב:

    האמת היא שלולא ידעתי איזו דליקה אני משלח, כנראה והייתי חושב פעמיים. דיון, כשמו כן הוא, וללמוד מידיעתם של אחרים, כמו גם לתקן טעויות, שייך למסגרת בה אנו כותבים.
    למגיב העצבני:" Vermutlich halten sich derzeit etwa 20.000 Roma-Flüchtlinge aus dem Kosovo bei uns auf.
    — קישור —

  26. לגרמני: מתי תלמד לקרוא, ולו הגיב:

    רק את החומר שאתה מביא?

    In der Bundesrepublik leben nach Schätzungen etwa 60.000 – 70.000 deutsche Sinti und etwa 40.000 deutsche Roma. Die Zahl der osteuropäischen Roma, die sich derzeit in Deutschland um Asyl bewerben oder als geduldete Flüchtlinge hier leben, ist schwer zu schätzen. Vermutlich halten sich derzeit etwa 20.000 Roma-Flüchtlinge aus dem Kosovo bei uns auf.

    תרגום חופשי: בגרמניה יש ע"פ ההערכות כ-60-70 אלף סינטי וכ-40 אלף רומה גרמניים (קבוצות שונות של צוענים). קשה להעריך את מס’ הצוענים ממז’ אירופה המבקשים מקלט בגרמניה, כניראה נמצאים בגרמניה כ-20 אלף פליטים מקוסובו מקבוצת הרומה.

    רק נשאלת השאלה: מה הקשר בינם ובין יחסה של גרמניה לניצולי השואה הצוענים שהם היו נושא הדיון?

    באותה המידה אתה יכול לספר על תיירים צועניים בגרמניה וכד’ – רק שזה לא שייך לנושא.

  27. הגרמני הגיב:

    למגיב העצבני,
    ומה כתבתי:20000 צוענים לערך, שהינם פליטים פוליטיים. SINTI UND ROMA, כדבריך מתייחסים לקבוצות(או איך שתרצה לקרוא לזה) הבונות את שנהוג לכנות בעברית צוענים!
    הפתרון לשאלה אותה אתה מעלה, כפי שכבר אמרתי לא פעם, מתייחס, לדעתי(זכותך לערער על כך) לתהליך אותו עוברת גרמניה מאז 1968. תהליך שמאז שהחל נפתחו בו הרבה תיבות פנדורה, והוצאו הרבה שדים מהארון. זכותך להחליט שלא מספיק, זכותי מנגד להרגיש, שלפחות יש נסיון כנה של גרמניה להתמודד עם עברה.
    אתמול ראיתי ראיון בטלויזיה עם רנאטה קונאס(השרה לזכויות הצרכן) מתנועת ה""ירוקים". גם היא טוענת לשינוי בגרמניה מאז "מרד הסטודנטים"(MEINUNGSWANDELUNG) ב1968, ובמיוחד בשאלת כל אותם הנאצים, שהצליחו להשאר בתפקידיהם לאחר המלחמה.
    כך שאינני לבד בהשקפותיי!
    קביעתך הנחרצת בדבר שנאתי ליהדות ולישראל הינה הבל-הבלים המבוססת על רסיסי מידע הגלויים אליך מתוך שורותיי.
    אבל אם לדידך כל מי שפוצה פיהו, ומעז לבקר את מדינת ישראל, הינו עוכר ישראל, הרי שבזאת הינך שואף לעקר את אחד מהזכויות הבולטות בדמוקרטיה: הזכות לחופש הדיבור!

  28. דנה כהן הגיב:

    קודם כל ישר כוח אבל הכתבה מכערת

הגיבו לעדו

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים