הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-28 בדצמבר, 2004 43 תגובות


 


  •  מכתב לראש השב"כ יובל דיסקין 15/1/07
  •  מכתב ליו"ר ועדת השחרורים נירה לידסקי 30/9/06
  •  מכתב סיכום שנשלח לכל שופטי טלי פחימה 23/12/05
  •  מכתב לשופט ביהמ"ש המחוזי בת"א, אברהם טל 28/9/05
  •  מכתב לשופט ביהמ"ש העליון, אליעזר ריבלין 14/9/05
  •  מכתב לשופטת ביהמ"ש המחוזי בת"א, דבורה ברלינר 30/7/05
  •  מכתב לשופטת ביהמ"ש העליון, אילה פרוקצ’יה 20/7/05
  •  מכתב לשלושת שופטי ביהמ"ש המחוזי בתל אביב 20/7/05
  •  מכתב לשלושת שופטי ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב 7/2/05
  •  מכתב לשופט ביהמ"ש העליון, אליקים רובינשטיין 31/1/05
  •  מכתב לשלושת שופטי ביהמ"ש המחוזי בתל-אביב 31/1/05
  •  מכתב לשופטת ביהמ"ש המחוזי בת"א נוגה אוהד 27/12/04
  •  מכתב לשופטת בימ"ש השלום באשדוד, רובין לביא 24/12/04
  •  מכתב לשופט בימ"ש השלום בתל-אביב דורון חסדאי 19/12/04
  •  מכתב לשופט בימ"ש השלום באשדוד, אריאל חזק 10/12/04
  •  מכתב לשופט בימ"ש השלום באשדוד, אריאל חזק 6/12/04
  •  מכתב לשופטת ביהמ"ש העליון, אילה פרוקצ’יה 17/11/04
  •  מכתב לשופטת ביהמ"ש העליון, אילה פרוקצ’יה 4/10/04
  •  מכתב לנשיא ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, אורי גורן 16/9/04
  •  מכתב לשופטת בימ"ש השלום בפ"ת, ליה לב און 4/9/04
  •  מכתב לשופטת בימ"ש השלום בפ"ת, ליה לב און 30/8/04
  •  מכתב לשופט בימ"ש השלום בפ"ת, אהרן גולדס 27/8/04
  •  מכתב לראש השב"כ, אבי דיכטר 21/12/04







    אל: יובל דיסקין, ראש השב"כ
    משרד ראש הממשלה, ירושלים


    עתה, לאחר שחרורה של טלי פחימה מכלא "נווה תרצה" (3.1.2007) והראיונות עימה בתקשורת, דומה שגם אחרוני המפקפקים שוכנעו כי השב"כ התאנה לטלי פחימה על לא עוול בכפה.


    בפרשת פחימה נהג השב"כ על פי הקודים של הגרועים במשטרי העריצות. הוצאתם דיבתה רעה והפצתם עליה שקרים, שהחמור שבהם היה "העברת מטען חומר נפץ במחסום קלנדיה לביצוע פיגוע", שיצרו בדעת הקהל דמות של אויבת ורוצחת. כל זאת, שעה שידעתם כי פניה של טלי פחימה לשלום, כי ביקוריה בג’נין נועדו ללמוד ולעמוד על חייהם של הפלסטינים תחת כיבוש ולסלול ערוצי הידברות וסיוע הומניטרי לסובלים, בעיקר לילדים.


    אימצתם פרקטיקות של משטרים וארגונים גזעניים כאשר הפצתם שמועה כאילו טלי נכנסה להריון מסגנו של זכריה זביידי, לוחם נגד הכיבוש הישראלי ומפקד גדודי חללי אל אקצה.


    במדינה נאורה, שירות ביטחון לא מתעסק בהריונות של אזרחיות, שהרי זו זכותה של אשה להחליט בנושא מבלי שהשלטון ידחוף את אפו לרחמה, אולם במדינת השב"כ הישראלית גם זה הופך לנושא שהארגון עוסק בו, תוך חדירה גסה לצנעת הפרט והפרה בוטה של זכות האדם על גופו.


    ידעתם כי הפצת הבדותה בדבר "כניסה להריון מהאויב" תיפול על קרקע קליטה לנוכח הלכי הרוח הגזעניים הרווחים בחברה הישראלית, ותעלה את מפלס השנאה לטלי פחימה לרמות מסוכנות. התנהגותכם מזכירה לי את הסגנון הגזעני בשנות ה-30 בגרמניה הנאצית, כאשר אשה גרמניה, שהואשמה בקיום יחסי מין עם יהודי, אולצה ללכת ברחוב עם שלט "שכבתי עם יהודי". כך נהגו במשטר האפרטהייד בדרום אפריקה ובארגון הגזעני בדרום ארה"ב הקו קלוקס קלן. ירדתם לשפל המדרגה. הפעלתם על טלי פחימה שיטות של ארגון טרור, אבל נכשלתם בשבירתה. היא יצאה מהכלא מחויבת לאותם עקרונות הומניים שעמדו ביסוד פעילותה ערב כניסתה לכלא. זוהי נקודת האור היחידה בכל הפרשה.


    מעיון בקורות החיים שלך, כפי שמופיעים באינציקלופדיה המקוונת ויקיפדיה, אני למד שמגיל 18, עת התגייסת לצבא, ועד היום אתה שקוע בתעשיית המוות הישראלית. אין פלא שנמנית עם מפתחי מנגנון ההוצאות להורג ללא משפט, "סיכולים ממוקדים" בשפת הכיבוש, שבמציאות הינם רחוקים ממיקוד וגוררים עימם קורבנות חפים מפשע בקרב האוכלוסייה האזרחית, בהם לא מעט ילדים, נשים וזקנים. אחת המטרות האצילות של טלי פחימה, היתה והינה, להיאבק נגד מעשי הרצח המתועבים שאתה מתגאה בביצועם.


    יש לך מזל שאני מתנגד לעונש מוות. שהרי אם הייתי מאמץ את שיטות הרצח שפיתחת, ועוסק "בסיכול ממוקד" של כל מי שאחראי בישראל לפשעי מלחמה והפרות זכויות אדם, המלאכה היתה מרובה כי המועמדים הם רבים.


    לשמחתי פניתי עורף לפולחן המוות הישראלי, וגיבשתי השקפת עולם שבין שאר יסודותיה מצויה גם התנגדות עקרונית וגורפת לעונש מוות.


    פושעי המלחמה, כמותך והדומים לך, יש להעמיד לדין, ואם יימצאו אשמים, לשלחם למאסר ממושך.


    הדרך בה נהגתם בטלי פחימה היא חלק מרשימת הפשעים שעליהם תצטרך, זו תקוותי, לתת את הדין.


    גדעון ספירו
    העתקים: נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש
    היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז
    ח"כ זהבה גלאון


    חזרה למעלה








    לכבוד עו"ד נירה לידסקי,
    שופטת בדימוס
    יו"ר ועדת השחרורים ליד שירות בתי הסוהר


    גברתי הנכבדה,
    בצער רב קראתי את החלטת ועדת השחרורים בראשותך מיום 13.9.2006 לפיה דחתה הוועדה את בקשתה של אסירת המצפון טלי פחימה לשחרור מוקדם לאחר שהשלימה שני שלישים מתקופת מאסרה.


    השחרור היה צריך לעבור ללא בעיות, משום שהוא תוצאה של הסדר טיעון שנחתם בשעתו בין טלי לבין התביעה.


    המדינה החליטה להתכחש לחתימתה ושלחה פרקליטה שטענה נגד השחרור כשהיא נאחזת בתואנה של "התנהגות לא ראויה" שבשפת הכלא מכונה גם "עבירות משמעת". לאחר שקראתי את דברי באת כוח המדינה, עו"ד רותם עמית, למדתי כי הכוונה היא שטלי פחימה דיברה לא יפה לסוהרים. את מבינה את זה גברת לידסקי? הגברת מהפרקליטות הופכת את הכלא לבית מדרש לנימוסים והליכות על פי משנתה של חנה בבלי זכר צדיקה לברכה.


    הסוהרים והסוהרות מקפידים על קלה כחמורה, מדברים בשקט, בלשון דיפלומטית ונימוסית אל האסירות והאסירים בנוסח "תואיל כבודה לקבל את ארוחתה" ורק טלי פחימה לא משתלבת בחגיגה ומדברת אל הסוהרים "לא יפה", והופ, יש "עבירת משמעת".


    ברור על פניו שהגברת עמית נתלית בנימוק שלא מחזיק מים. הסוהרים והסוהרות מדברים אל אוכלוסיית האסירים בקשיחות ולא אחת בשפה ברוטאלית, שכוללת גם גידופים, צעקות והעלבות. טלי קורצה מחומר אנושי מעולה שלא מוכנה שיתייחסו אליה כאל שפחה חרופה. היא מחזירה לעתים למעליביה מנה אחת אפיים, כך יאה. האם זו עילה להארכת כליאתה?


    דומה שלא לכך התכוון המחוקק כאשר דיבר על התנהגות טובה.


    קנה המידה הוא הרבה יותר מהותי. האם טלי עישנה סמים? האם הבריחה סמים? האם היתה אלימה כלפי אסירות אחרות? האם קיים חשש שתשתלב בעולם הפשע כאשר תשתחרר? אלו הן השאלות המהותיות. ברור לכל בר דעת שמכיר את התיק של טלי פחימה, כי התשובות לכל השאלות הן שליליות. טלי פחימה היא האסירה האולטימטיבית שזכאית לשחרור מוקדם.


    למעשה היא לא היתה צריכה להיות בכלא מלכתחילה. שהרי היא לא עבריינית. השב"כ הלביש עליה תיק משום ששברה כמה מוסכמות והחליטה להתייחס את הפלסטינים כאל בני אדם, שיש להם זכויות.


    אני מקווה שבדיון הבא יתוקן העוול וטלי תתאחד עם משפחתה וחבריה כאדם חופשי.


    בכבוד רב, גדעון ספירו


    חזרה למעלה






     


    אל:


    אילה פרוקצ’יה – שופטת בית המשפט העליון
    אליעזר ריבלין – שופט בית המשפט העליון
    אליקים רובינשטיין – שופט בית המשפט העליון
    אורי גורן – נשיא בית המשפט המחוזי – תל אביב
    דבורה ברלינר – שופטת בית המשפט המחוזי – תל אביב
    אברהם טל – שופט בית המשפט המחוזי – תל אביב
    שלי טימן – שופט בית המשפט המחוזי – תל אביב
    תחיה שפירא – שופטת בית המשפט המחוזי – תל אביב
    שרה ברוש – שופטת בית המשפט המחוזי – תל אביב
    נוגה אוהד – שופטת בית המשפט המחוזי – תל אביב
    רובין לביא – שופטת בית משפט השלום – אשדוד
    דורון חסדאי – שופט בית משפט השלום – אשקלון
    אריאל חזק – שופט בית משפט השלום – אשדוד
    ליה לב און – שופטת בית משפט השלום – פתח תקוה
    אהרון גולדס – שופט בית משפט השלום – פתח תקוה


    שופטות ושופטים,


    השבוע (22/12/2005) הסתיים משפטה של פעילת השלום טלי פחימה. מה שהתחיל בקול תרועה גדולה עם סעיף אישום בומבסטי של "סיוע לאויב בשעת מלחמה" שנושא בחובו עונש מוות, נגמר בסעיפי אישום זניחים, מעין סעיפי סל שניתן להאשים בהם אלפי פעילי שלום ישראלים, כולל כותב שורות אלו. למי שלא סומם משטיפת המוח של השב"כ, לא קופץ לדום כל אימת שמישהו משמיע את צמד המלים "ביטחון המדינה", שמר ושומר על יכולת חשיבה וניתוח עצמאיים, ידע מהרגע הראשון שטלי פחימה אינה אשמה במאום, זולת רצונה לקדם דו שיח עם הפלסטינים ולפעול להפסקת מעגל הדמים ולהשגת שלום.


    אזרח ישראלי שהשב"כ שם עליו את טלפיו, אינו יכול לצאת זכאי, גם אם הוא צח כשלג, כמו טלי פחימה, בין השאר בגלל שופטים חסרי חוליות כמוכם. העונש שהושת עליה, 3 שנות מאסר במסגרת עסקת טיעון, הוא ליטרת הבשר שעליה לשלם כדי לרצות את השב"כ.


    מדוע ראו השב"כ ופטרוניו הפוליטיים סכנה כה נוראה בטלי? התשובה ברורה. הנה צעירה ישראלית מזרחית, שלא גדלה על ברכי תנועות השמאל וזכויות האדם בישראל, יוצאת עיירה שספוגה בהלך רוח ימני מהול בלא מעט גזענות שהשלטון וסוכנויותיו מטפטפים, שבבחירות האחרונות עוד הצביעה לימין, מגלה סקרנות ועל דרך החיפוש והתהייה מגיעה למסקנה שעליה לבחון בהתנסות אישית את המתרחש בשטחים הכבושים. והיא יוצאת לשם ומגלה את אנושיותם של האויבים, את כיעורו ואכזריותו של הכיבוש ומחליטה כי עליה להירתם לחיסולו.


    וזה מאוד מסוכן. שר הביטחון וראשי השב"כ רואים בדאגה את התופעה, ומחליטים לשבור אותה, לפני שעוד צעירים מעיירות הפיתוח יגיעו למסקנות דומות.


    וכך מתחילה דרך היסורים של טלי. מעצר מינהלי, תנאי כליאה קשים וחקירות שב"כ משפילות, כתב אישום, מעצר עד תום ההליכים, אבל טלי מתגלה כאשה חזקה ואצילה שהשב"כ לא מצליח לשבור. פרקליטתה סמדר בן נתן מנהלת מאבק משפטי הירואי המוכיח את האבסורד שבכתב האישום ומצליחה להביך שוב ושוב את השב"כ והפרקליטות. מחוץ לכלא, בישראל ובחו"ל, מתארגנות קבוצות תמיכה בטלי שמצליחות להטות בהליך איטי את דעת הקהל וחלק מהתקשורת מתמיכה עיוורת בשב"כ לעבר עמדה יותר מאוזנת ששואלת שאלות ומביעה תמיהות על הפרשה. הכל ביחד מוביל את השב"כ ושליחיו בפרקליטות למסקנה שאין מנוס אלא לסגור את הענין בעסקת טיעון. היא תשתחרר בעוד 11 חודשים, כך אני מקווה, שלמה עם עצמה ודרכה ותמצא חברים וידידים שיחבקו אותה בחום.


    כל אחת ואחד מכם, 15 שופטות ושופטים, דן בעניינה של טלי, לעתים יותר מפעם אחת, וכשלתם. ניתן היה למנוע את דרך היסורים של טלי, אילו הייתם ממלאים את תפקידכם על פי אמות מידה דמוקרטיות. אילו שאלתם שאלות, אילו גיליתם את מידת הספק המתבקשת אל מול ההאשמות האבסורדיות על פניהן. אבל אתם ברחתם מאחריות והעדפתם לתפקד כחותמת גומי של השב"כ. אישרתם את מעצרה המינהלי, אישרתם את מעצרה עד תום ההליכים, דחיתם את כל עתירותיה, זאת על אף שהיה ברור לכם, אם אינכם שוטות ושוטים, כי לא נשקפת ממנה שום סכנה, שאין שחר למעצר המינהלי וניתן בהחלט לשחררה לביתה בערבות לתקופת המשפט.


    תקראו שוב את מה שכתבתם, כל 15 השופטות והשופטים, על מסוכנותה לביטחון המדינה והציבור. הקיבה שלכם לא תוכל לעכל את כמויות הניר שאתם צריכים לבלוע. לא להאמין איזה בליל של הבלים ושטויות יצא מתחת ידיכם. את כל העוול הנורא הזה עשיתם בשם "הצדק". התגליתם כמערכת רקובה, מצחינה ומבאסת, מהשלום ועד לעליון. מעלתם בתפקידכם. אני מתלבט אם נכון יהיה להגדיר את פסיקתכם כהזניית מערכת המשפט, שהרי יש בכך עלבון לעוסקים בזנות שעושים מלאכתם ללא העמדת פנים.


    אני מקווה שתשלמו מחיר כבד לנוכח פשעיכם השיפוטיים.


    גדעון ספירו


    העתקים: הנשיא ברק, היועץ מזוז.


    חזרה למעלה











    לכבוד אברהם טל
    שופט בית המשפט המחוזי תל-אביב
    28 בספטמבר 2005


    אדון שופט שפוט,


    ביום 19 ביולי 2005 דחית את עתירתה של פעילת השלום טלי פחימה נגד שירות בתי הסוהר, הנציב והדובר, בה היא תובעת מהם "להימנע ממסירה ופרסום של מידע אישי אודותיה בכלי התקשורת ללא הסכמתה ומבקשת להורות להם לחקור ולנקוט צעדים משמעותיים כנגד האחראים למסירת מידע אישי ותגובות פוגעניות אודותיה לכלי התקשורת".


    נוסח החלטתך בדבר דחיית העתירה הגיע לידיעתי רק עתה בעקבות עיון בבקשת רשות ערעור שהגישה האגודה לזכויות האזרח לבית המשפט העליון על החלטתך זו.


    לאחר שקראתי את החלטתך לא נפלתי מהכסא מחמת ההפתעה. הנה לנו עוד פסיקה של שופט המתייצב לצד השלטון וסוכנויותיו.


    אם כלל האוכלוסייה עדיין סובלת לא מעט מנגישות והתעמרויות השלטון, משום שתודעת זכויות האדם והאזרח טרם עוגנה כיאות במסגרות השלטוניות, אוכלוסיית בתי הסוהר על אחת כמה וכמה. זו הקבוצה הפחות מוגנת בחברה הישראלית. אם יש משמעות לבית משפט האמון על השקפת עולם דמוקרטית הבולמת את התפרעותו של השלטון, כאן היא חייבת לבוא לידי ביטוי.


    הגנה על טלי פחימה הנתונה במעצר היא בעלת חשיבות מיוחדת משום שמדובר באשה חפה מכל פשע, אשת חיל רודפת שלום, שמעצרה ומשפטה הם ביטוי לרדיפה של השלטון בעקבות פעילותה הפוליטית שלא נשאה חן בעיניו.


    במקום להגן על טלי פחימה, אתה מתפרע יחד עם שירות בתי הסוהר ומגבה את ההתעללות בה. אין מנוס מהמסקנה, שאתה, השופט טל, זקוק לטלטלה עזה כדי להפשיר את האטימות שגילית שעה שדחית את העתירה.


    גדעון ספירו


    העתקים: היועץ מזוז, הנשיא ברק


    חזרה למעלה






    לכבוד אליעזר ריבלין
    שופט בית המשפט העליון ירושלים
    14 בספטמבר 2005


    הנדון: טלי פחימה – שחרור בערבות


    פעילת השלום טלי פחימה הגישה ערר לבית המשפט העליון על החלטתה המרושעת של שופטת בית המשפט המחוזי דבורה ברלינר לדחות את בקשתה לשחרור בערבות.


    מאחר שהתמהמהת קמעה בהחלטתך, נטע הדבר תקווה אצל כמה אנשים שמא אתה הולך ומשתכנע כי מעצרה של טלי עד תום ההליכים הוא עוול משווע, ואתה פשוט יושב ומתלבט באשר לניסוח הנאות של החלטתך.


    אמרתי למי שטיפחו את התקווה, כי אל להם לנסוק גבוה מדי, שאז הנפילה תהיה כואבת. מעקב אחר החלטות קודמות שלך הבהיר לי, כי הסיכוי שתהיה בן אדם הגון, של לדבר על נאור, שואפים לאפס.


    ואכן, החלטתך מיום 8/912005 בה דחית את הערר לא הפתיעה אותי. אתה מצטרף לחבורה הרעה של אומרי ההן והאמן לשב"כ, ומוסיף את הנדבך שלך לפסיקות העוולה עד כה בעניינה של טלי פחימה.


    אתה אפילו לא עושה מאמץ לנסח החלטה אינטילגנטית שמתמודדת עם הטיעונים החזקים של עו"ד סמדר בן נתן שייצגה את טלי פחימה. משפט כמו "משלא היתה מחלוקת באשר לראיות לכאורה ועילת מעצר", הוא גם לא חכם, וגם שקרי. תרשה לי להודיע לך כי יש גם יש מחלוקת הן על הראיות לכאורה והן על עילת המעצר, לה שותפים אנשים מכל שדרות היישוב, כולל חכמי משפט, אנשי אקדמיה ועורכי דין. כל מי שנמצא בסוד הפרשה ועיניו לא טחו מראות, מבין שכתב האישום הוא עלילה שפלה שנרקמה במטרה להפחיד ולהרתיע אזרחים ישראלים לנקוט ביוזמות שלום והידברות עם הפלסטינים.


    בשני העמודים של החלטתך אתה בונה עוד קומה פגומה בבניין הרעוע של קודמיך, ואין פלא, שאתה נשען על קרקע עכורה ושוקעת בדמות שתי החלטות מעוותות קודמות של עמיתיך רובינשטיין וברלינר.


    "בשל השילוב בין מסוכנות המשיבה לחשש הימלטות", אתה כותב וחוזר על האיוולת מפסיקתו של רובינשטיין כהצדקה לאי שחרורה.


    אני משוכנע שאפילו שופט בעל מנת משכל גבולית, לא יתקשה להבין שאלו דברים מופרכים. אין בטלי מסוכנות כלשהי, שהרי היא הלכה אל הפלסטינים לדבר שלום, חמושה בעלה זית, אלא אם כן גם אתה מאמץ את הגישה האורווליאנית של השב"כ לפיה שלום ובניית גשר של דו-שיח הם "סכנה". גם עניין ההימלטות הוא הבל מוחלט, שהרי אילו רצתה להימלט, לא היתה חוזרת מרצונה לישראל מביקורה במחנה הפליטים. להיפך, לא זו בלבד שעניין ההימלטות לא עלה כאופציה, אלא כלה ונחרצה היה עימה להביא את מסר השלום שלה לדעת הקהל הישראלית, בקולה הצלול ובדמותה האצילה.


    בשעה עצובה זו לא נותר לי אלא להביע מחאה חריפה על פסיקתך, השוללת מאדם חף מפשע את חירותו.


    עוד ניפגש באחד הסיבובים הבאים.


    גדעון ספירו


    העתקים: הנשיא ברק, היועץ מזוז


    חזרה למעלה





    אל: דבורה ברלינר
    שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב
    30 ביולי 2005


    גברתי המאוד לא מכובדת,


    האגודה למען עיוותי משפט קידמה בברכה חמה את החלטתך ב"ש (בקשות שונות) 092233/05 מיום 28/7/2005, בה דחית את בקשתה של פעילת השלום טלי פחימה להמיר את מעצרה עד תום ההליכים בחלופת מעצר. בכך את מצטרפת למסדר הנקלה של עוכרי הצדק וזכויות האדם.


    בתולדות מדינת ישראל, בעיקר מאז תחילת הכיבוש ביוני 1967, היו החלטות שיפוטיות רבות המבזות את כל העקרונות הנעלים של משטר דמוקרטי. כאשר נצטרך לבצע הירארכיה של ביזוי זכויות אדם, החלטתך בעניין טלי פחימה תתחרה על מקום טוב בצמרת.


    את חוזרת כתוכי על דברי קודמיך, בעיקר את מאריכה בציטוט שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין, שהוא כמעט תאום סיאם שלך: דתי, לאומן וגזען. והרי הסכמתו של רובינשטיין לשבת בתיק, זמן כה קצר לאחר סיום תפקידו כיועץ משפטי לממשלה, היא מעשה מושחת. אין פלא שגם את נמצאת עתה בדרכך לעליון בעקבות עסקה מושחתת אותה רקם ח"כ מהמפד"ל המתנחל שאול יהלום, החבר בוועדה לבחירת שופטים, לפיה תמיכתו במינויה של עדנה ארבל לעליון הותנתה בצירופך לעליון כמינוי זמני.


    החלטתך חורגת מהבקשה שהוגשה לך. את דוהרת במורד שלילת הבקשה ומתעלמת מכל השינויים שחלו מאז הוחלט על מעצרה של טלי פחימה. שני העדים המרכזיים עליה מתבססת התביעה חזרו בהם בעימות עם טלי ובעדות בבית המשפט. אצלך אין לכך משקל. מתברר שטלי לא תרגמה את המסמך שצבא הכיבוש איבד במחנה, שהרי לא היה בכך צורך כי יש די והותר פלסטינים הדוברים וקוראים עברית. היום ברור, גם למי שעצם עיניו, כי ביקורה במחנה היה בשליחות שלום. היא ביקשה ליצור גשר של הידברות ותכננה להקים חדר מחשבים לילדי המחנה שסובלים מידו הקשה של הכובש הישראלי. דברים אלה הם אצלך חסרי חשיבות.


    בעדותו של ראש מחלקת חוקרים בשב"כ, שהופיע תחת הכינוי "איתי", הודה כי הוא וחבריו ניסו לגייס את טלי כסוכנת, והיא סירבה. האם זה פרט שולי? האם לא ברור כי כל הצרות שנחתו עליה הם נקמה של השב"כ לנוכח סירוב זה? את נוהגת כסומא בארובה.


    החלטתך לא מתירה מקום לספק, כי ההכרעה נפלה אצלך עוד טרם שמיעת הבקשה. החומרה המיוחדת שבהחלטתך, מתבטאת בכך שהרשעת אותה בהליך שהוא לא יותר מבית דין שדה.


    סעיף 16 יירשם כאחד השיאים בתולדות ההתקרנפות של מערכת המשפט הישראלית.


    "המבקשת הוכיחה כי נאמנותה אינה נתונה למדינת ישראל ובכך הפכה לגורם סיכון. הגדרתה ככזו ממחישה את הצורך בהמשך מעצרה".


    עתה יצרת אישום חדש, שלא קיים בספר החוקים הישראלי: אי נאמנות למדינת ישראל. זהו אישום שנשמע לעתים קרובות בברלין של שנות ה-30, גברת ברלינר.


    תרשי לי להודיע לך, כי אינני נאמן למדינת ישראל , וכמוני יש עוד לפחות כמה עשרות אלפים אם לא יותר, וכולנו עתה, אם רק ניפול לידייך, "גורמי סיכון" שיש לעצרם.


    בכך הפכת את החלטתך לסוג של פולסא דנורא משפטי. בעוד הליצנים שעשו את טקס הפולסא דנורא בבית הקברות בראש פינה, לא מחזיקים בשררה שלטונית, לא כך אצלך. את ליצנית מאוד מסוכנת, שיש לה כוח ושררה לשלול את חירותם של אזרחים חפים מפשע.


    טלי העירה לך בצדק כי החלטתך היתה ברורה מראש, אלא שבמקום להתמודד איתה, הוצאת אותה מהאולם. צעד פחדני. לצערי לא היה ביכולתי להיות נוכח בבוקר הקראת החלטתך, אבל אילו הייתי שם היית שומעת את זעקתי: אינך שופטת, אלא פושטת רגל שיפוטית.


    שוחרי זכויות האדם, זו תקוותי, ימצאו את הדרך החוקית להיפרע ממך, בין בישראל בין בחו"ל.


    בבוז הראוי


    גדעון ספירו


    העתקים: הנשיא ברק; היועץ מזוז.


    חזרה למעלה





    לכבוד אילה פרוקצ’יה
    שופטת בית המשפט העליון בירושלים
    20 ביולי 2005


    גברתי השופטת,


    פסיקתך בבש"פ (בקשות שונות פלילי) 4857/05 מיום 15/7/2005 בה דחית את בקשתה של עו"ד סמדר בן נתן להסרת חסיון מראיות חסויות במשפטה של טלי פחימה שהן חיוניות להגנתה, היתה עוד חוליה בשרשרת הפיגולים של עיוותי דין.


    שר הביטחון נענה דרך שיגרה להנחיית השב"כ ובשם הוד קדושתה פרת ביטחון המדינה, חתם על תעודת חיסיון, המסתירה ראיות מעיני טלי פחימה ופרקליטתה ובכך מקשה על מלאכת ההגנה במשפט.


    החוק מעניק לך סמכות להסיר את החסיון ולאפשר להגנה ניהול הוגן ויעיל יותר של מלאכתה, במציאות משפטית שמלכתחילה פועלת לרעת הנאשמת.


    לא הופתעתי מדחיית הבקשה. אולם תמיד עצוב לגלות מחדש כיצד שופטים בבית המשפט העליון כופפים את גבם, מוותרים על עצמאותם וכבודם המקצועי ופועלים כצמיתים ממושמעים של השב"כ. שוב ושוב את ניתלית בוו החלוד של "ביטחון המדינה" כדי למנוע מטלי פחימה אפשרות של עשיית צדק במשפט. כפי שאנשי העולם התחתון מנסים להלבין הון שחור באמצעות חברות קש מכובדות לכאורה, כך את מלבינה את פשעי השב"כ באמצעות המכובדות הלא מוצדקת ממנה נהנים פסקי דין כשלך.


    כתב האישום נגד טלי פחימה הוא עלילה אותה רקח השב"כ. אין בו מתום. כל מי שעיניו בראשו ולא סומם משטיפת המוח בשם "ביטחון המדינה", הבחין בכך עוד טרם המשפט. המידע זרם על אף ניסיונות השב"כ למנוע זאת. בפסיקתך עתה חזרת על עלילות כתב האישום, ולא היתה בך ההגינות המינימלית לציין גם את עיקרי כתב ההגנה, שהרי טלי כופרת באשמה.


    בסוף פסיקתך את מאמצת את תפקיד האח הגדול מספרו של ג’ורג’ אורוול 1984 בכתבך: "לא מצאתי כי החומר שנותר חסוי כולל עניינים חשובים להגנתה של העותרת. אוסיף מעבר לנדרש, כי חלקים ניכרים מהחומר החסוי לא רק שאין בהם כדי להועיל לעותרת בהגנתה, אלא טוב לה שנותרו חסויים מגלויים, ואין צורך להאריך בדברים".


    לא זו בלבד שאת פוסקת נגד טלי פחימה ומקשה על הגנתה, אלא שהדבר נעשה בכלל לטובתה. במלים אחרות, את גם התליינית וגם מסבירה לקורבן מדוע הוצאת נשמתו היא בכלל לטובתו.


    עם ידידים כמותך, אין צורך באויבים.


    גדעון ספירו


    העתקים: הנשיא ברק; היועץ מזוז


    חזרה למעלה





    לכבוד השופט שלי טימן – אב"ד
    השופטת תחיה שפירא
    השופטת שרה ברוש
    שופטי בית המשפט המחוזי בתל-אביב
    20 ביולי 2005


    השלום לכם?


    השאלה לא נזרקת כך סתם לחללו של עולם. שלומי, למשל, רע מאוד כל עוד טלי פחימה, העומדת בפניכם למשפט, ממשיכה להיות כלואה על לא עוול בכפה בבית סוהר, שאנשים בעלי חוש הומור בשירות בתי הסוהר הצמידו לו את התואר "נוה".


    שמעתי במשך יומיים את עדותו של מוחמד אל ע’ול, עד התביעה המרכזי, ויצאתי מחוזק בעמדתי, כי כל המשפט הזה, מוטב היה שלא בא לעולם.


    אפילו היינו מקבלים את עדותו כפי שניסחטה ממנו שעה שהיה בחקירות השב"כ, אין בהם להערכתי דבר מרשיע באשר לפעולותיה של טלי. אולם עתה, לאחר שחזר בו מהעדות, וסיפר על שיטות העינויים שעבר בשעת החקירות, שיטות מוכרות היטב למאות אלפי הפלסטינים שעברו ב-38 שנות הכיבוש את מרתפי החקירות של השב"כ, כמו גם לשוחרי זכויות אדם שקראו וקוראים את הדו"חות השנתיים של "הוועד נגד עינויים", "בצלם", "האגודה לזכויות האזרח", "רופאים לזכויות אדם", "אמנסטי אינטרנשיונל" וארגונים נוספים, צריך להיות ברור גם לכם, שכל יום נוסף שטלי יושבת בכלא, הוא יום של עוול, בושה וכלימה למדינת ישראל ולמערכת המשפט הישראלית. כל מי שעיניו לא קהו ומוחו לא דהה, מבין כי רק חורשי רע עמדו מאחורי סעיפי אישום דימיוניים וחולניים כמו "סיוע לאויב בשעת מלחמה" (עונש מוות).


    עתה ברור גם למי שהטמין ראשו בחול, והיה מוכן לבלוע את הכזבים והבדיות שפיזרו החוקר "גילי" וחבריו מהשב"כ, כי טלי היא אשה שוחרת טוב, שביקשה בדרכה היפה והמיוחדת ליצור דו שיח עם שכנינו, לתרום לבניית גשר של סולידריות אנושית עם העם השכן הנאנק מזה עשרות שנים תחת מגפי הקלגסים הישראלים (צבא ומתנחלים), ללכת בדרכה של ארנה מר ז"ל (כלת פרס הנובל האלרטרנטיבי) ולהפיח רוח של תקווה אצל ילדים פלסטינים על ידי בניית מרכזי מחשבים שבגין הכיבוש ידעו מעט מאוד רגעי שמחה. בימים שטלי שהתה בג’נין, היא היתה שגרירת רצון טוב, ייצגה את הישראלי האחר, שוחר שלום, רודף צדק ושוויון, מתנגד לכיבוש ולאפרטהייד, מחפש בנרות וללא אלימות כל שביב של סמטה, שביל, דרך שיובילו לסיום המלחמה ושפיכות הדמים.


    כתבתי לכם ב-7 בפברואר השנה, כי במשפט זה ניתנה לכם הזדמנות נדירה לחזור בתשובה, להיות בני אדם, להרים את כבודכם המקצועי ולזכות את טלי מכל אשמה. עתה, לאחר עדותו של מוחמד אל ע’ול, אם אין בכוונתכם לזכותה מיד, אלא להמשיך בהליך, המעט שאתם יכולים לעשות הוא, לשחרר את טלי מהמאסר עד לסיום ההליכים כדי שתוכל להיות בקרב משפחתה וחבריה.


    גדעון ספירו


    העתקים: הנשיא ברק; היועץ מזוז


    חזרה למעלה





    לכבוד
    השופט שלי טימן – אב"ד
    השופטת תחיה שפירא
    השופטת שרה ברוש
    שופטי טלי פחימה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב
    7 בפברואר 2005


    שלום רב,
    בדוא"ל שקיבלתי היום מהעמותה למען שחרורה של טלי פחימה נכתב כי בישיבת בית המשפט אתמול הודעתם על מועדי הישיבות לדיון בכתב האישום נגד טלי פחימה.


    לפי החלטתכם הישיבות הבאות תהיינה ב-17, ב-18 וב-19 ביולי ולאחר מכן ב-18 וב-19 בספטמבר. משמעות החלטתכם היא, שליחתה של טלי פחימה, אשה חפה מפשע, לחודשי מאסר ארוכים בטרם פסק דין. כאילו אמרתם, ממילא נרשיע אותה, אז אין זה משנה אם תשב בינתיים במאסר. זוהי פגיעה אנושה בכללי הצדק הטבעי, בזכויותיה של טלי כנאשמת ובה בעת גם עבירה על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הקובע בסעיף 5: "אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת".


    משעה שהשופט העריץ בנוסח צפון קוריאני, קים רובינשטיין, התנחל בבית המשפט העליון, ופסק בעיוות דין משווע כי טלי פחימה תישאר במעצר עד תום ההליכים, היה עליכם לנהל את משפטה מדי יום כדי לקצר את כליאתה, מה עוד והעמדתה לדין הוא בבחינת פשע שיפוטי, וכל יום מאסר הוא עוול.


    עצתי לכם, עצה שאסור לכם לסרב לה, לשנות את החלטתכם ולנהל את משפטה של טלי מדי יום, עד לזיכויה, זאת תקוותי.


    גדעון ספירו


    העתקים:
    אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון
    מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה


    חזרה למעלה





    לכבוד
    אליקים רובינשטיין
    שופט בית המשפט העליון
    31 בינואר 2005


    אליקים רובינשטיין, נבל ברשות המשפט,
    כאשר נודע לי לפני ימים מספר כי אתה תכהן בערכאת ערעור על החלטתו של שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, צבי גורפינקל, ששלח את פעילת השלום טלי פחימה למעצר בית, היה ברור לי, ונתתי על כך ביטוי בכתובים, כי גורלה נחרץ לשבט, כי תדרוס בגסות ובברוטליות את השתיל הרך.


    הידיעה ב"הארץ" מהיום (31.1.2005) לפיה ביטלת את החלטתו של צבי גורפינקל והותרת את טלי פחימה במעצר עד תום ההליכים, אימתה את הציפיות. לא היו הפתעות.


    אילו היתה בך מידה כלשהי של הגינות, שיירים ולו זעירים של יושרה מקצועית, היית צריך לפסול את עצמך מלדון בערעור שהגישה הפרקליטות נגד שחרורה של טלי פחימה למעצר בית. אפילו בעולם התחתון יש אי אלו קודים של הגינות, ואתה גם את המעט הזה אינך מסוגל להכיל.


    עד לפני זמן לא רב היית חלק מהרשות המבצעת, חבר בכיר במארג העריצות הישראלית, פעיל מרכזי במבנה הגזענות של השלטון הישראלי. רדפת חברי כנסת ערבים על התבטאויותיהם הלגיטמיות, התנכלת לחופש העיתונות, הגנת על שחיתותם של שרים ונגידים, נתת אישור להוצאות להורג ללא משפט, סייעת למתנחלים בעיגון משטר האפרטהייד, פעלת עם השב"כ וצבא הכיבוש למען הפרת זכויות האדם בשטחים הכבושים. כיועץ המשפטי לממשלה ישבת מדי שבוע בישיבות הממשלה ונטלת חלק בכל מעשי הנבלה של מערכת השלטון הישראלית.


    ההקפצה הישירה מישיבות הממשלה לבית המשפט העליון, שערורויה בזכות עצמה, חייבה אותך לפחות במעט איפוק, שפירושו לא לדון בסוגיות שאתה היית מעורב בהן עד צוואר.


    יש צורך בחוצפה תהומית לבוא אל טלי פחימה בטענות של "הזדהות עם ארגון טרור", כפי שכתבת. לשמוע זאת ממך, הוא לעג לרש. אם מי משניכם מזדהה עם ארגון טרור, אתה האיש, ולא טלי פחימה.


    אתה מזדהה עם הכיבוש. אתה תומך בטרור ההתנחלויות. אתה הוצאת חוות דעת המאשרות רצח ללא משפט, מה שקרוי במכבסת שפת הכיבוש "סיכולים ממוקדים". אתה הגנת על רצח נשים וילדים פלסטינים בשטחים הכבושים. אתה הגנת על הטלת פצצה במשקל טון בעזה שרצחה ופצעה מאות בני אדם, רובם ילדים ונשים. אתה הגנת בבג"ץ על מינויו של דן חלוץ, אביר פצצת הטון, לסגן הרמטכ"ל. רשימת פשעיך ארוכה ועמוקה מני ים.


    אתה הוא הטרוריסט, ולא טלי פחימה. אתה ולא טלי "השתלבת משמעותית במרקם אנשי הטרור", אם יותר לי לשאול ביטוי מפסיקתך. הניסיון שלך לנפח בצורה מלאכותית את מה שאתה מכנה "פרשת המסמך" כדי להצדיק את המשך מעצרה, יותר מדי שקוף.


    זכריה זביידה לא היה זקוק למסמך שחיילי הכיבוש איבדו בג’נין כדי לדעת שהוא "מבוקש" הנמצא ברשימת צבא הכיבוש. הוא, כשולט היטב בשפה העברית, גם לא היה זקוק לשירותי הקריאה של טלי כדי להבין שמדובר בתצלום אוויר של ג’נין.


    התנגדותה של טלי להוצאות להורג ללא משפט, שאני שותף לה בכל מאודי, היא עמדה אנטי טרוריסטית, ואילו עמדתך שלך התומכת בכך, היא הטרור.


    איזה עולם הפוך. במקום שטלי פחימה תשפוט אותך כתומך טרור, אתה כולא צעירה שפועלת למיגור הטרור בשיטות לא אלימות. המעט שנותר לי לעשות בשלב זה הוא להעביר את שמך לבית הדין הפלילי הבינלאומי כשופט טרוריסט שראוי להעמידו לדין.


    גדעון ספירו


    העתקים:
    אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון
    מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה


    חזרה למעלה





    לכבוד
    השופט שלי טימן – אב"ד
    השופטת תחיה שפירא
    השופטת שרה ברוש
    שופטי בית המשפט המחוזי בתל-אביב
    31 בינואר 2005



    אדוני השופט, גבירותי השופטות,
    כשופטיה של פעילת השלום טלי פחימה, העומדת בפניכם לדין על האשמות חסרות שחר, שאינן אלא עלילת דם, אתם עומדים במבחן עליון של הגינות, של יושרה, של שפיטה דמוקרטית.


    מחד גיסא עומדת לכם זכות גדולה לזכותה זיכוי מוחלט מעלילות הדם שרקחו אנשי השב"כ, ומאידך גיסא אתם עומדים בפני סכנת נפילה לתהום עיוות הדין של הרשעתה.


    מהי הדרך שתבורו? הסימנים עד כה אינם מבשרים את בוא האביב. בישיבת הפתיחה של משפטה, הטיל אב בית הדין השופט טימן פצצת אטום, כאשר שאל את התובעת. "האם מתכוונת התביעה לדרוש עונש מוות"? לכאורה ענין פורמלי משפטי, למעשה ניסיון ציני ונואל להלך אימים על הנאשמת, לגרום לה טראומה, בבחינת "הגם שלא נשלח אותך לגרדום, גורלך הוא רע ומר".


    את הנושא הפורמלי אפשר היה לברר בשיחה קצרה על ידי זימון הצדדים ללשכת השופט. העובדה כי הדבר נעשה בפומבי, הינו מרושע וראוי לגינוי. גם החלטתכם מאתמול לדחות את נימוקי ההגנה לבטל את כתב האישום, שאינו אלא מחזור טענות השב"כ שעה שהוטל על טלי מעצר מינהלי, מדיף ריחות רעילים של התכנסות לתוך כנפי השב"כ.


    אני מניח כי קראתם כמוני את הכתבה על טלי "אויבת העם" שפורסמה במוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" (21.1.2005). הכתבה מאשרת למעשה את כל טענותי כפי שבאו לידי ביטוי במכתביי אל כל השופטים שדנו עד כה בעניינה של טלי פחימה: מדובר בפיברוק, בתפירת תיק בנוסח ימי הביניים.


    העילה האמיתית לכתב האישום השקרי שהשב"כ טווה, מתמצה, כפי שמופיע בכתבה, בסרובה של טלי להיענות לדרישה "לחזור ולהיות יהודייה טובה". טלי היא קורבן של ציד מכשפות בנוסח האפיפיוריות הקתולית של ימי הביניים. כך בדיוק נדרס ונשחק גליליאו גליליאי שהועמד לדין לאחר שכתב את חיבורו "הדיאלוג".


    הכומר הדומיניקני קאסיני הגדיר את תמיכתו של גליליאו בתורת קופרניקוס "ככפירה". ב-1633 הורשע גליליאו על ידי האינקוויזיציה, ונידון למעצר בית לכל ימי חייו. בשנת 1639 סירב האפיפיור לחון את גליליאו הגם שהיה כבר חולה ועיוור. הנקמה של האפיפיור על "הדיאלוג" של גליליאו לא ידע שבעה. כך יעשה למי שכופר בעיקרי הנצרות הפגאנית.


    טלי פחימה היא כופרת ביהדות הפגאנית נוסח השב"כ. ראשיו וחוקריו לא ינוחו ולא ישקטו עד שיראו אותה נאסרת לכל ימי חיה על כפירתה, על רצונה ליצור דיאלוג למען ישרור שלום ויפסק מעגל הדמים.


    השאלה היא, האם תמלאו את תפקיד שופטי האינקוויזיציה שלא סולחים לכופרים? האם תאותו לשפוט כשליחי עבודת האלילים של האפיפיוריות הישראלית, או שמא בכל זאת תעשו את קפיצת הדרך מאז ימי האינקוויזיציה של המאה ה-17 אל ההומניזם והדמוקרטיה של ההצהרה האוניברסלית בדבר זכויות האדם?


    אל תחמיצו את ההזדמנות להיות בני אדם. השליכו את האינקוויזטורים של השב"כ ועבדיהם מהפרקליטות לפח האשפה. נהגו על פי הרמב"ם שכתב "כל ישראל מצווין להציל הנרדף מפני הרודף". לעניינינו טלי פחימה היא הנרדפת ועליכם המצווה להצילה מידי רודפיה. רבן שמעון בן גמליאל אמר "שהעולם עומד על הדין ועל האמת ועל השלום", ואוי לכם אם תמירו אותו בעולם שעומד "על העוול על השקר ועל המלחמה".


    גדעון ספירו


    העתקים:
    אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון
    מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה


    חזרה למעלה




    לכבוד נוגה אוהד
    שופטת בית המשפט המחוזי תל-אביב
    27 בדצמבר 2004


    לשופטת המשפח אוהד


    אתרי האינטרט מאתמול והעיתונים מהיום דיווחו על החלטתך לדחות ל-30 בינואר 2005 את הדיון על דרישת הפרקליטות להאריך את מעצרה של פעילת השלום טלי פחימה. אין לך זמן אמרת בדיון, ועל כן שלחת את טלי ליותר מ-30 ימי מעצר. זו שערוריה שיפוטית ממדרגה ראשונה. מה פירוש "אין לך זמן"? אז תשבי שעות נוספות, עד השעות הקטנות של הלילה, בשביל זה את מקבלת שכר של עשרות אלפי שקלים. משמעות החלטתך כי את ת.פ. של השב"כ, כאילו הכרזת, "ממילא אאריך את מעצרה על פי הוראות השב"כ בלי כל קשר לטענות טלי ופרקליטתה" אז לא נורא אם תחכה עוד חודש במעצר עד החלטתך.


    על משקל דברי הנשיא קלינטון לנוכח בחירתו "זו הכלכלה, טמבל" צריך לומר לך, "זה זכויות האדם, טמבלית". את השופטת השביעית שדנה בעניינה של טלי פחימה, ועד כה לא מצאתי את הצדיק בסדום המשפטית, שישאל שאלות, יקשה קושיות, יביע תמיהות אל מול ההאשמות ועתה כתב האישום. כאשר מדובר במנטרה "ביטחון המדינה" השופטים נופלים אפיים ארצה, מנשקים את המלים כאילו היו מזוזה, ופועלים כאוטומטים ללא שיקול דעת משפטי דמוקרטי. את מסמנת דירדור נוסף בסגה של טלי, כי את באה כבר עם רקורד מוכח ורב שנים של פסיקות גזעניות.


    החלטתך לדחות את הדיון על הארכת המעצר ולכפות על טלי עוד שלושים ימי מעצר מיותרים, חמורה במיוחד לנוכח כתב האישום. מדובר בהאשמות מופרכות, ממש הלבישו עליה תיק. מאחורי הסעיפים הלכאורה חמורים, מסתתרת לה פעילת שלום שביקשה לקדם את סיום הסכסוך ולמנוע שפיכות דמים.


    טלי פחימה אינה הראשונה שנפגשת עם דרג הלוחמים הפלסטינים. עשו זאת לפניה מאות פעילי שלום ועיתונאים ישראלים. אני מזכיר לך את מלחמת לבנון כאשר בימי הלחימה חצה אורי אבנרי את קווי החזית למפקדתו של ערפאת בביירות. לפני ואחרי שטלי נפגשה עם זכריה זביידי, מפקד גדודי חללי אל אקצה בג’נין, נפגשו עימו עיתונאים ישראלים וראיינו אותו לטלוויזיה. כפי שהעיתונאים נפגשו עימו כדי לשמוע מה יש לו לומר, כך אף טלי פחימה. היא מילאה את חובתה כפעילת שלום, לראות כיצד חיים הפלסטינים תחת כיבוש ולשמוע מדוע הם נלחמים בצבא הכיבוש הישראלי. כל שאר סעיפי האישום הם זוטי דברים (מי מאיתנו לא נכנס לשטחי הרשות הפלסטינית בניגוד לצווי צבא הכיבוש) שנופחו באופן מלאכותי ל"עבירות ביטחוניות".


    זביידי לא נולד לוחם שיחרור. כילד השתתף בפרויקט של ארנה מר ז"ל, אף היא פעילת שלום ישראלית, למען לתת לילדים שחיו תחת הכיבוש האכזרי מעט תקווה. התגייסותו למאבק צבאי נגד ישראל היא תוצאה של תקווה שנמוגה בגלל התעקשותה של ישראל להמשיך בכיבוש, בהרג ובפגיעה המסיבית באוכלוסייה פלסטינית אזרחית (כולל בני משפחתו) באמצעות הצבא, השב"כ, המשטרה והמתנחלים. פעולותיו, שגרמו לצערי למותם של אזרחים ישראלים, לא חרגו מסגנון הפעולות של מחתרות האצ"ל והלח"י. מחתרות אלה, להזכירך, עסקו בטרור אישי, כולל הדרג הפוליטי, נגד הכובש האנגלי והטילו פצצות בבתי קפה ושווקים ערבים שגרמו להרג המוני. יוצאי מחתרות אלה מכהנים היום בתפקידי מפתח במדינת ישראל. רוצח שבויים, אהוד יתום, מכהן מטעם מפלגת השלטון בכנסת, ומי שגרם להרג המוני של נשים וילדים, מקיבייה בשנות ה-50, דרך מלחמת לבנון ועד לדיכוי ההתקוממות הפלסטינית בימים אלו, מכהן כראש ממשלה.



    טלי פחימה, ביקשה בדרכה להביא לסיום ההרג, מטרה שאני כמובן שותף לה. מה שמפחיד כל כך את הממסד הביטחוני הישראלי לגבי טלי, שהיא מסמנת תופעה ייחודית, של אשה מזרחית שלא באה מארגוני שמאל, שמשפחתה מצביעה ליכוד ואף היא הצביעה כך בבחירות האחרונות, והנה מתוך תובנה עצמית ובחינה עצמאית של הסכסוך, הגיעה למסקנות שיש לפלסטינים "קייס" צודק במאבקם נגד הכיבוש הישראלי. החשש שמא עוד צעירים מזרחים יגיעו למסקנות דומות, מביאה את צמרת השלטון והשב"כ לפאניקה. כתב האישום נגד טלי נועד לשבור ניצני תופעה זו. את, גברת נוגה, משתפת פעולה עם הרשע והפשע הזה.


    החלטתך לא לאפשר לתומכיה של טלי להיכנס לאולם המשפט, אף על פי שהיה מקום, מוכיחה אף היא על ליקוי בסיסי בהבנת תפקידך השיפוטי. פומביות הדיון היא אחד העוגנים העיקריים של מערכת המשפט, ואת חסמת אותה, וגרמת למאבקים קשים שהגיעו לעימות פיסי, בין הצובאים על אולמך לבין משמר בתי המשפט.


    הטיעון שלך כי "אין אוויר באולם" ולכן מנעת את הכניסה, היא עוד דוגמה לטפשותך. מה פירוש אין אוויר? תפתחי חלון. תפעילי את האוורור. אני מתחיל להבין את פשר התנגדותו של הנשיא ברק לקידומך משופטת שלום למחוזי. גם השלום היה מעבר לכוחותיך. יש למנוע מאנשים מסוגך, שהם החומר האנושי ממנו מגייסים משטרי עריצות את שופטיהם, לשבת על כס השיפוט. את פשוט סכנה לערכים דמוקרטים.


    על היותך שופטת פושעת כמוסבר לעיל, ראוי להושיבך על ספסל הנאשמים בבית המשפט הפלילי הבינלאומי. אם היה הדבר בסמכותי, הייתי מבצע בך מעצר בידי אזרח ומוסר אותך (אבל לא רק אותך – יש עוד מספר שופטים לא קטן שיחברו אליך) לערכאה בינלאומית שדנה את מי שעסקו בהפרות זכויות אדם.


    כל כלב בא יומו, אומר המשפט העממי (שצוטט לא אחת על ידי חברי כנסת, כך שזו שפה פרלמנטרית). אני משתמש במשפט זה כמטאפורה בלבד, ומקווה שמשמעותו, כל פושע יש להעמידו לדין, תתגשם.


    יחד עם זאת, הדרך לגיהנום אינה גזירת גורל. הכל צפוי והרשות נתונה, אמרו חז"ל, וגם לך נתונה הרשות לחזור בתשובה מדרך הפיגולים בה את מצויה עתה, ולבחור במסלול של זכויות אדם.
    תשוחרר טלי פחימה.


    גדעון ספירו


    העתקים:
    אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון
    מני מזוז, היועץ המשפטי לממשלה
    התובעת אורלי בן ארי גינזבורג


    חזרה למעלה







    לכבוד רובין לביא
    שופטת בית משפט השלום באשדוד
    24 בדצמבר 2004 (ערב חג המולד)


    גברתי השופטת


    באתרי האינטרנט של עיתון "הארץ" ושל העיתונאי יואב יצחק "מחלקה ראשונה" פורסמו (23/12/2004) הידיעות לפיהן החלטת להאריך את מעצרה של פעילת השלום טלי פחימה בעוד שלושה ימים, בהנחה כי בסיומם יוגש נגדה כתב אישום.


    בכך הצטרפת לשופטים אחרים שדנו בעניינה של טלי פחימה, שכולם התגלו כנמושות כנועות של השב"כ ואישרו את מעצרה בהליכים שרירותיים שהפרו זכויות אדם בסיסיות. היית חלק מהעדר.


    אינני מתפלא. 12 שנים כיהנת כתובעת משטרתית, ומתפקיד זה קפצת ישר למשרת השיפוט. המעבר הישיר משוטרת לשופטת, בלי תקופת צינון אזרחית, הוא אחד הכשלים של מערכת המשפט הישראלית. נשארת למעשה עם "ראש כחול" (הכוונה למשטרה הכחולה) ומנטליות של תובעת גם על כס השיפוט. לכן היה זה אך טבעי לקרוא בידיעה העיתונאית כי מיהרת לקבוע, בלי שהתבקשת, כי "קיימת בהחלט תשתית ראייתית לכאורית להגשת כתב אישום ובקשת מעצר עד תום ההליכים". כבר עשית את העבודה של השופט שיצטרך לדון בסוגייה עם הגשת כתב האישום.


    האמת היא שאין לתביעה כלום, זולת הלשנות של שטינקרים שהוצאו בעינויים משולבים בפיתויים, בתוספת שקרים (כמו למשל שטלי תירגמה מסמכים של צבא הכיבוש לערבית שעה שאינה יודעת כלל ערבית) ופרשנויות מרושעות ומעוותות של עובדות ידועות.


    אין להתרשם מסעיפי האישום הבומבסטיים שפורסמו בעיתונות כמו "סיוע לאויב בזמן מלחמה" או "מסירת מידע לאויב" שאותם ניתן להלביש במציאות הישראלית על כל מי שמפגין עם פלסטינים נגד הכיבוש, או נפגש איתם לקידום דו שיח של שלום.


    הראש הכחול של תובעת משטרתית בא ליד

    תגובות
  • נושאים: עדכונים

    43 תגובות

    1. חיים הגיב:

      למתיתיהו,
      למלה ענויים יש פירוש ברור מאד ביחוד כשהמלים שב"כ ומרתף מופיעות אתה באותו משפט.
      ספירו כיוון לפירוש המסויים הזה. למעשה, מי שמתנגד למעצר מנהלי אסור לו לקשור את ההתנגדות אליו לפרקטיקת החקירה המסויימת שנוקטים סוכני השב"כ במהלכו, יש להתנגד לנוהל עצמו גם אם הגברת פחימה מקבלת כוס קפה ופטי-בר כל בוקר למיטה בתא. ספירו, יאמר לזכותו מתנגד ותיק לנוהל המביש הזה ואף הביע דעה חריגה בנוף הגדה כאשר מחה על המעצר המנהלי של פדרמן(בעניין פדרמן אגב לא דברו על "ענויים", האם בשב"כ מענים רק שמאלנים?).
      לדעתי סנסציוניות רק מזיקה לעניין.

    2. ישראל פוטרמן הגיב:

      לגדעון ספירו,
      אני "מוריד את הכובע" לפניך. כל מילה שכתבת תחרת בסלע ותלמד בבתי הספר בשעורי אזרחות ובבתי הספר למשפטים אחרי שתכלה ממשלת הזדון, משטר הגזענות והאפרטהייד, מן הארץ.
      אין מילים בפי להעריץ את אומץ לבך.
      חזק ואמץ
      תשוחרר טלי פחימה

    3. מתתיהו טיילור הגיב:

      כל הכבוד !

    4. גדעון ספירו הגיב:

      לישראל פוטרמן ומתתיהו טיילור,
      תודה על התמיכה.
      אני מבקש להוסיף מספר מלות הסבר. גם אני קורא לראשונה את כל המכתבים ברצף אחד. מטבע הדברים יש היבטים וניסוחים שחוזרים על עצמם. הדבר לא תפש את תשומת ליבי משום שכל מכתב היה מיועד לשופט אחר ונכתב במועד שונה. יחד עם זאת ניסיתי לשמור לכל שופט ושופטת גם כמה נקודות יחודיות.
      למי שיתמהה על חומרת הביקורת, והשימוש במינוחים מאד חריפים, הדבר נעשה במכוון. זהו נסיון לאתגר שני חוקים בעלי אופי עריץ: "העלבת עובד ציבור" ו"זילות בית המשפט".
      מה זה העלבת עובד ציבור? כל ביקורת על עובד ציבור שסרח מטבע הדברים שמעליבה אותו. זהו חוק שדרכו אפשר בנקל לסתום פיות. החוק השני מתיר ביקורת על שופטים בתנאי שהיא "אדיבה". אם לאו, המבקר מסתכן בתביעה על "זילות בית המשפט" שדינה שלוש שנות מאסר. ומי קובע מהי זילות? כמובן השופטים. זהו חוק עריץ ומושחת שנותן לחתול לשמור על השמנת.
      אני מתקומם על כך ששופטים החוטאים בעיוותי דין, בהפרות זכויות אדם, במתן גיבוי למערכת הרצח וההרג בשטחים הכבושים, שלפתחם מעשי נבלה לאין ספור – מותר לבקרם רק "באדיבות". מאחר והשופטים רחוקים להיות אדיבים בפסיקתם, הרי שאינם זכאים לחסינות. מכאן הקצנה מודעת של ביטויי ביקורת.
      יחד עם זאת אינני נגרר ללשון הגידופים של מגרשי הכדורגל "השופט בן זונה" וכו’. (לשון זו, כל עוד היא מושמעת במגרשי כדורגל מפי אוהדים מוטרפים, נהנית למעשה מחסינות משפטית).

    5. יורם גת הגיב:

      מלים כדורבנות.

    6. סינדי הגיב:

      את מועלת בתפקידך השיפוטי. את מתנהגת כשפחה חרופה של השב"כ, משל היית נערת ליווי שסרסורים מכרו לשרותי הביטחון.

      ספירו, מזמן אמרתי לך, נידמה לי עוד לפני עשר שנים שזה המצב. על סינדי קפצו כולם,ילדה חסרת ישע בת 25, עכשיו מבינים שהיא זאן דרק לעומת הזונות הגדולות של בבל. המכתב היחיד שסינדי היתה חותמת עליו הוא לאובשטומפיהרר דיכטר.

    7. חיים הגיב:

      מר ספירו,
      לא באמת ריגשו אותי המכתבים שלך, לא משום שאני תומך במעצרה של פחימה, אני לא. המעצר המנהלי הוא נוהל מתועב שאין לו מקום במדינה דמוקרטית. זה הסגנון שדחה אותי, ישנם כאלה שנהנים מהזעקה והיללה או מההתלהמות המאיימת(שהינה אגב חסרת כיסוי עד כדי לעג) אני לא נמנה על שורותיהם. אפשר לטעון שההבדל הסגנוני הוא עניין של טעם אישי ושל אישיות, אני מסכים. אבל מה אפשר לאמר על ה"ענויים"? על איזה עינויים אתה מדבר מר ספירו? למה חייב אתה לסלף ולהגזים באופן גרוטסקי כדי להעביר נקודה? האם רק כשאתה שזועק ככרוכיה קולך נשמע?

    8. הפוך, מתן הגיב:

      טלי פחימה נרדפת משום שסירבה לשתף פעולה עם פעילי טרור, קרי עם השב"כ. נכון שלעת עתה לא ידוע על מעורבות של השב"כ ברצח יהודים, אבל במקרה שלא שמת לב, יש בעולם עוד כמה בני אדם מלבד יהודים.

      אי לכך אין שום סיבה לבטוח בשופטים יודעי-הכל העונים אמן לטרור של הצבא והשב"כ.

    9. מתן לגדעון ספירו הגיב:

      אני מבין שיש לך קשרים מאוד עמוקים במערכת אם אתה יודע מה קורה במרתפים האפלים של השב"כ.
      אתה כנראה שוכח, שהדיאלוג והסולידריות שהביעה פדיחה כביכול הם עם פעיל טרור שהיה מעורב ברצח של יהודים חפים מפשע. מה אתה אומר, שטלי ראתה את "לוחם החופש" שבו?
      תתעורר, לא מדובר פה בלוחמת שלום- האישה נחשדת בסיוע לטרור. תן קצת קרדיט למערכת החוק והמשפט הישראליים, שמבחינים יותר ממך בעיניים אובייקטיביות מי פשע ומי צריך להיענש.

    10. מתן הגיב:

      אתה כנראה כפוי טובה, אם אתה לא מכיר בחשיבות של ארגונים העומדים על הגדר ושומרים על בטחונה של המדינה. לקרוא לצבא או לשב"כ ארגון טרור קיבל כבר מזמן לגיטימציה אצל הציבור השמאלני-קיצוני, ולכן הוא תמיד ישאר מוקצה. אני מאמין, שפרופסורים ודוקטורים למשפטים במדינה דמוקרטית רואים מעבר ל’משקפת’ השמאלנית שאתה רואה דרכה.

    11. כפוי טובה ? הגיב:

      למה, מישהו עושה לי טובה שהוא יורה עליי ?
      מישהו עושה לי טובה שהוא יורה באחרים ואומר שזה בשבילי כדי שהם ישנאו אותי ?

      אני מאד גאה לא לראות דברים דרך המשקפת של דוקטורים ופרופסורים, שרובם משקפים רק את הדוקטורינות שלהם, שעוצבו על-ידי מדינת הגזענות והטרור.

    12. מתתיהו טיילור הגיב:

      לחיים המדליק.
      הדיון על מעצר מנהלי בכלליות הוא דיון אחד. בדיון זה אני מסכים עם דבריך. זהו פשע ברברי לא משנה כלפי מי מיישמים אותו.
      במקרה של טלי באים לידי ביטוי תשוקות מעוותות-ציוניות נוספות הן טריות והן מן המחסן הישן. מעבר להגזמות הברורות של ספירו שהן תעמולה משעשעת, הרבה אמת גזענית, אלימה ושונאת-זולת נמצאת בכל הסיפור ולכך יש להתייחס בשיא הרצינות. העובדות קיימות.
      אני בטוח שמבחינתך, אדם הטוען שמעצר מנהלי הוא פשע, מדובר בעינוי לנקוט בהליך זה. והעסק כמובן תמוה עוד יותר כשהשב"כ מתנער מההאשמותיו 4 חודשים לאחר מעשה.
      אבל אני לא אוהב קונספירציות. אני מאמין לטומי לפיד (בעל הסקס אפיל הא-פריורי).

    13. אור דורון הגיב:

      שלום לגדעון
      אכן רק מקריאת כל המכתבים גם יחד מתעורר בי החשד שתיאורית הקונספירציה של שופטי ישראל היא "עובדה ידועה" כל פי הביטוי הלועזי.
      ולא היא – אפילו על פי דרכך.
      אם המטרה לשמר את הטון המוכר ולשמור על"מעמדך" בקרב השמאל הפוליטי(יש בכלל דבר כזה?) אז אתה עושה תפקידך נאמנה. אני לעומת זאת מפקפק ב"עובדה" שכולם "נגועים" ורק אתה, כמו גדולי הפילוסופים היווניים "יודע כל" מאחר ויכולתך היא מתת האל.
      כבר הזכרתי בעבר בנסיבות אחרות כי בראש ובראשונה עלינו להיות ספקנים בקשר ל"אמיתות" שאנחנו מפרסמים ברבים בלהט כה רב – קוראים לזה צניעות.
      אני מניח שיש לך הן את המידע והן את הכישורים לנתח כל שופט באשר למקורות השפעתו דעתו הפוליטית (ואולי תשמיש המיטה שלו) והגורמים שעצבו את תפיסתו מאחר ואתה קובע באופן נחרץ וקטגורי כי השופטים לא בסדר וטלי פחימה זכה כשלג.
      תמהני!!!
      אין חולקים על כך שמעצר מנהלי הוא רע! אבל הוא רע מוחלט ולא רק רע לשמאל.
      ראיתי את תגובתך לצבר המכתבים שקראת לראשונה "ביחד". לא בגין הניסוחים החוזרים אתה צריך להכות על חטא אלא בשל חטא היוהרה.
      אתה דורש מכל האחרים את מה שאתה בעצמך אינך דורש מעצמך.
      מי שאינו נוקט יוזמה על פי דרכך – נפסל?
      דרישתך היא שיוקע מן הציבור, מתפקידו (שאותו כמובן אינו ממלא כהלכה- על פי דרכך) ובכלל אולי עדיף מהחיים הציבוריים שאז יהיו פחות אנשים שמתנגדים לדרכך.
      יש לי רושם, ואני נזהר מלקבוע נחרצות , בשם אותו ספק שעליו אני מדבר, שלדעותיך יש את אותה תכונה שייחסת לכל האחרים(השופטים) במכתביך – גם אתה נגוע ב"אידאה פיקס" שקשה להשתחרר ממנה.
      אז המלצה לסיום – היה זהיר בהלבנת פניהם של אנשים ברבים מחשש שיכה בך מכיוון בלתי צפוי או בלשון אחר מידת צניעות לא תזיק.
      כל האמור כאן נכתב ללא קשר לפעולות ברוכות אחרות שעשית ואני מניח שתעשה, ועל כך ולא על הפניות ה"ברוטאליות" בצבר זה של מכתבים, אני מחזק את ידיך

    14. יעקב הגיב:

      גדעון ספירו "שכח" שזביידי אחראי למותם של עשרות ישראלים, רובם אזרחים. הוא גם "שכח"
      שאותו זביידי נמצא במצב מלחמה עם מדינת ישראל.פחימה יצרה קשר עם אויב בזמן מלחמה ועל
      כך מגיע לה עונש חמור, באם תימצא אשמה. כל הגידופים והעלבונות שספירו מטיח בשופטים הם כבומרנג שחוזרים ישר אליו….

    15. גדעון ספירו הגיב:

      לחיים,
      מה שאתה מכנה "התלהמות מאיימת" אני מעדיף לכנות שליחת אזהרה לשופטים לפיה על פי הבנתי הם חשודים בעבריינות שיפוטית ומן הראוי שיתנו על כך את הדין.
      אני ער לכך, שלנוכח סמכויותי המאד מצומצמות, וחוסר יכולתי לעצור את השופטים ולהעמידם לדין, האזהרות שלי נשמעות נלעגות, בוודאי באוזנם של מי שלא מסכימים איתי.
      ואף על פ כן אני רואה חשיבות בשליחת האזהרה לשופטים, על מנת שידעו כי יש מי שמתייחס אל הכרעותיהם השיפוטיות בערכים אחרים מאלו המנחים אותם. כבר למדנו, כי מה שנחזה כנלעג בתקופה אחת, הפך לנורמה מחייבת בתקופה אחרת.
      לענין העינויים, אני מסתמך על דיווחיה של טלי ושל פרקליטיה שפורסמו בעיתונות ונטענו בהליכים המשפטיים. זה כולל מניעת שינה, מניעת מזון, מניעה מללכת לשירותים בזמן החקירה למשך שעות רבות, כבילה מכאיבה במשך שעות ארוכות, תנאי כליאה משפילים והטרדות מיניות. כמי שקורא מדי שנה את דו"חות ארגוני זכויות אדם בישראל בדבר הפעלת עינויים על נחקרים, יש לי כל הסיבות להאמין לדיווחיה של טלי.

      לאור דורון,
      אין לי כישורים מיוחדים לנתח את הפסיכולוגיה של כל שופט, וגם אינני עושה זאת.
      יחד עם זאת יש באתר בתי המשפט מידע אישי על כל שופט, שבכמה מקרים בהחלט יכולם להיות לעזר בהבנת הכרעותיו השיפוטיות.
      אין כאן לא יהירות ולא צניעות. אני מתייחס אל השופטים כאל פוליטיקאים ששרכו בגדול ומבקר אותם בהתאם, בחריפות הראוייה. הנזק הצפון בשופטים הוא אדיר, בגלל היוקרה ממנה הם נהנים. אפילו עליך זה משפיע. משעה שרואים בהם כמי שאמונים על מלאכת עשיית הצדק במעמד של "לא תלויים בשלטון", הנטייה לקבל את פסיקתם "ככזה ראה וקדש", ובעיקר בסוגיות של "ביטחון לאומי", נוסקים מעלה מעלה.
      כגודל הנכונות לקבל את פסיקתם מחד גיסא, כך עוצמת השנאה כלפיי מי שהורשעו על ידם מאידך גיסא.
      לא אני מלבין את פניהם ברבים, אלא הם מלבינים את פניה של טלי פחימה ברבים, על לא עוול בכפה. כמי שמתייחס באופן ביקורתי לפסיקתם, אני מנסה ביכולתי הצנועה להדוף את ממלכת הרשע אותה הם משרתים.
      מאחר ואני מיעוט, אזי התנגדותי היא לצערי משולה בשלב זה לנער ההולנדי השם את אצבעו על הסכר ולא מצליח לעצור את הסחף.
      אם להיעזר בדימויים של הימים האלה, אזיי הכרעותיהם של השופטים בעניינה של טלי פחימה (עד כה) משולים לגלי צוראמי השוטפים את ממלכת הצדק, ואיל אני מנסה להיאחז ככל יכולתי באיזו גדר כדי לא להיסחף עם הזרם.

    16. יואב הגיב:

      כל הכבוד. מעודד אותי לדעת שיש ישראלים אמיצים כמו גדעון ספירו!

    17. קוראים מהצפון הגיב:

      גדעון היקר
      אתה אולי כתבן בלתי נלאה, אבל מכתביך לשופטים האטומים הם ההוכחה לחוסנה של רוח האדם.
      האומץ, החשיבה העצמאית ויצירתית שלך, יכולתך להתרומם מעל הסחי היומיומי של במדינת האפרטהייד, גרמה לנו להנאה המהולה בכאב שבקריאת מכתביך המתארים את המציאות המכוערת בה אנו חיים.
      יחזקו ידיך

    18. חמי הגיב:

      גדעון היקר: היו גם מקרים רבים של פעילי ימין שנגזר עליהם מעצר מינהלי ומעצר בית וזאת בטענת השב"כ שקיים חשש סביר שהם מתכננים פגיעה בערבים. כמו כן עולה עכשיו לדיון לבצע כמות גדולה של מעצרים כגון אלה כנגד פעילי ימין כדי שהללו לא יוכלו לבצע התנגדות אלימה נגד תוכנית ההתנתקות. כןכן רוצים לעצור בן אדם על פשע שהוא עתיד לבצע, לא כמו טלי יקירת ליבך שנחשדת בפשעים שכבר ביצעה, משום מה, למרות שחיפשתי, לא מצעתי אף מכתב אחד לאף שופק בעניין זה, אגב גם במשפטיהם של פעילי הימין במקרים מסוימים העצורים לא יכלו לעיין בחומר הראיות. אני שואל אותך מה אתה מציע שהשב"כ יחסוף בפנינו ובפני טלי את השטינקרים כדבריך, יכול להיות ששטינקרים אלה כבר הביאו לסיכולם של פיגועים רבים, אבל מבחינתך הם עדיין שטינקרים, ואז בתגובה טלי תרים טלפון לחברה הטוב זכריה והוא בתגובה יתפוס את אותו "שטינקר" יקדח חורים בברכיו ויטפטף לתוכם פלסטיק חם, ויקנח בכדור בראשו, מעשה שהיה כך היה (מצאה לה לוחם שלום). מה שאני אומר הוא כמובן השערה, אני בדיוק כמוך לא יודע מה באמת רשום שם, וכמוך אני משתוקק לגלות כבר מה רשום שם אם כי מסיבות שונות לגמרי אני מודה. אבל אני ממש לא אתפלה אם מה שאמרתי קרוב למציאות ואולי אפילו מעדן אותה, המציאות עולה על כל דמיון. אם כל כך הרבה שופטים עיינו בחומר הסודי והחליטו שיש להשאירה במעצר, אולי באמת יש משהו באותו תיק סודי שאותו אסור לנו לראות. במקום להתנשא על כל העולם אולי תבין שיש הרבה דברים שאתה לא יודע ואולי טלי משקרת אפילו לך בנוגע למה שהלך שמה בינה לבין זכריה והחבר’ה.

      ועוד דבר- ניסית להציג את זכריה כמי שבעקבות מותם של בני משפחתו פנה לפתרון האחרון שרצה הטרור, אבל עוד פעם אתה נמנע מהתמודדות כואבת עם עובדות כי אתה יודע שהם ינצחו. אחיו של זכריה נהרג בזמן שכוחות צה"ל ניסו לעצור את זכריה (הרבה אחרי שהוא הפך ללוחם חופש) האח כמובן שה תמים קטן מאד אבל אתה צודק גדעון עזוב אותך מעובדות בוא נקלל כמה שופטים.

    19. גדעון ספירו הגיב:

      לחמי,
      מצטער לקלקל לך את התמונה, אבל יצאתי גם נגד מעצרים מינהליים של אנשי ימין, הן במאמרים (גם בטורי הנוכחי) והן במכתבי מחאה לשופטים.

      אשר לזכריה זביידי, לא רק אחיו נהרג על ידי כוחות הכיבוש, אלא גם אימו. אז נכון שלשיטתך מדובר בסך הכל באמא של ערבי, אבל מה לעשות וגם ערבים אוהבים את האמהות שלהם ואם חיילי צבא כיבוש הורגים אותה, זה משאיר עכבות אצל הבן.

      אני מתייחס בביקורתות לדיווחי השב"כ. צריך לעשות שימוש מושכל במידע שישנו ולא ליפול קורבן לשטיפת מוח. מי ששומר על שיפוט עצמאי, מגיע בהיסקים פשוטים של אחד ועוד אחד למסקנות הפוכות מאלו שמפיץ השב"כ. למשל, השב"כ טיפטף שטלי התכוננה לבצע מעשה טרור. בכתב האישום אין זכר לכך. לי היה ברור מראש שאין לכך שחר משום שלא ויתרתי על האוטונומיה שלי לפרש באופן עצמאי את העובדות שהיו ידועות.
      דומני שאני מסביר זאת בבהירות במכתביי אל השופטים.

    20. יורם בר-חיים הגיב:

      מעצרים מנהליים הם פסולים בכל מקרה אבל אין זאת אומרת שהמעצרים המנהליים נגד הימין דומים לאלו שנגד פלסטינים ותומכיהם.
      הסיבה היא פשוטה – המעצרים המנהליים נגד הימין הם חלק מהקונפליקט הפוליטי הפנימי בין שליטי הגזענות לבין כנופיות הגזענות. שליטי הגזענות הם אלו שמאפשרים לכנופיות להתנחל, לגזול, להתעלל, לעתים לרצוח ולצאת ללא פגע הם מעודדים את כל המעשים האלו ולעתים רחוקות משתמשים במעצר המנהלי כדי לכפות את הגבול הטקטי של הגזענות והנישול, אילו היו חוקרים ומעמידים לדין את הפושעים הכהניסטים לא היה צורך בשום מעצר מנהלי.

      לעומת זאת, המעצר המנהלי של טלי פחימה והמעצרים המנהליים נגד פלסטינים נועדו להשתיק כל צורה של התנגדות לכיבוש ולגזענות, עד כמה שניתן, כם גם לגבי המשפחים באותם הקשרים, אם הם יצליחו להרשיע את טלי בהאשמות מגוחכות הם ימשיכו לשאר השמאל. אי לכך, בעוד מעצרה המנהלי של טלי פחימה והמשפח נגדה עכשיו הם חלק ממערכת שלמה של דיכוי פוליטי והשתקת התנגדות, הרי שהמעצר המנהלי של נועם פדרמן הוא חלק ממשחק פנימי של קביעת גבולות וחלוקת תפקידים בין הגזענים, משחק שלרוב מרשה לפדרמן הרבה יותר ממה שצריך להרשות לו, ושבלעדיו גם כנופיות הגזענות וגם שליטי הגזענות היו נכלאים על פשעי מלחמה.

    21. גדעון ספירו הגיב:

      ליורם בר-חיים,
      האבחנות שאתה עושה הן בעיקרן נכונות. אני אפילו הייתי מרחיק לכת וטוען כי אין לשלול את ההנחה כי מעצר מנהלי של אנשי ימין נועד לשטות בציבור הישראלי ובדעת הקהל העולמית, כאילו יש יחס שווה "לקיצונים מימין ומשמאל, יהודים וערבים". זהו ניסיון נואל של ממשלת ישראל להלבין את מדיניותה הגזענית והקולוניאלית.
      אולם אין הדבר צריך להשפיע על התנגדות גורפת ובלתי מתפשרת לכל מעצר מנהלי. כאשר השב"כ מבקש מבתי המשפט לאשר מעצרים מנהליים לאנשי ימין הוא נוקט באותן שיטות פסולות ומגונות הנוהגות כלפיי אנשי שמאל, כמו במקרה של טלי פחימה: הגשת חומר "סודי" לשופטים בלבד ואלה מאשרים ללא ניד עפעף, מבלי שלעצירים ולפרקליטיהם יש אפשרות ממשית להתגונן.

    22. OK הגיב:

      לנוכח מה שארע בדיון היום הרי הצעתי הלשונית:
      אין המדובר ב"הרכב שופטים" אלא בהרקב

    23. שונית כהן הגיב:

      מכתבים קולעים, אמיצים ומבריקים. אני מזדהה לחלוטין עם תוכנם. כשכתבת ביטאת את קול המיעוט החרד לדמוקרטיה, בקרוב זו תהיה דעת הרובוהפרשה הזו תתגלה כאחד הכשלים החמורים והמבישים ביותר של המערכת השלטונית והמשפטים במדינת ישראל.
      תודה רבה לך מר ספירו!

    24. גדעון ספירו הגיב:

      ל-OK,
      הברקה יפה, אעשה בה שימוש.

    25. יורם בר-חיים הגיב:

      לגדעון ספירו
      כתבתי בתחילת דבריי שמעצרים מנהליים הם פסולים בכל מקרה.

    26. חמי הגיב:

      לכל המגיבים שטוענים שדבריו של ספירו הם "אמיצים": במה בדיוק בא לידי ביטוי האומץ הזה? אומנם אתם נהנים להיתחבא מאחורי איצטלת המסכנים המוכים ע"י השב"כ והנרדפים ע"י מנגנוני הגזענות. רק מה? חלומות לחוד ומציאות לחוד, ולצערכם הרב (ככל הנראה) אף אחד לא רודף אותכם בשל דעותכים, מותר לכולכם להגיד ככל העולה על דעתכם, ואתם מנצלים יכולת זאת למופת. אם כפי טענותיכם אנו חיים במדינה פאשיסטית גזענית ששוללים בה את זכות הדיבור מכל מי שחורג מהמקובל אז איך יכול ספירו לכתוב את מאמריו שמתפרסמים בפומבי ואיך אתם יכולים להגיב למאמריו על כורסואותיכם הנוחות בלי להסתכל אחורה מחשש שיקפוץ עליכם שבקני"ק חמוש. מה אומץ קשור פה אני לא הבנתי. ספירו אומר את דבריו בראש חוצות לא מהיום ולא מאתמול והוא עוד לא חוסל/סוכל/הושתק.
      לגדעון:
      א. מוריד את הכובע. לא ידעתי על מאבקך נגד מעצרים מנהליים לפעילי ימין ואיתך הסליחה אשמח אם תפנה אותי למאמר שבו אתה מתייחס לנושא.
      ב. התייחסתי לאחיו של זביידי כי אתה ניסית לומר שבעקבות מותו ע"י כוחות הכיבוש הוא נאלץ לפנות לטרור, ובמקרה נסיבות מותו היו ידועות לי, נסיבות מותה של אימו אינן ידועות לי ואשמח אם תעשיר אותי.

    27. לחמי הגיב:

      חמי – אתה טוען שגדעון ספירו מתעלם מהעובדות. לצערי אתה הוא זה המפגין פה חוסר ידיעה. אם היית טורח לבדוק, למשל: צופה בסרט "הילדים של ארנה", היית מגלה שכל חבריו של זביידי נהרגו בכיבוש. היית רואה את החיים העלובים שעברו על זביידי בג’נין. היית מגלה שכילד הוא שיחק בתאטרון ילדים והשתעשע כמו מיליוני ילדים בכל העולם. אבל היית גם מגלה את סיפורו האישי. איך כוחות הכיבוש הרגו במשפחתו ובחבריו. איך בתי חבריו נהרסו זה אחר זה.

    28. דניאל קלטי, הסופר הגיב:

      כל הכבוד לגדעון ספירו, על הכתיבה, על היושר, על העצמאות המחשבתית ועל אומץ-הלב.

      מעצר מנהלי, "זילות בתי-משפט", "העלבת עובד-ציבור" וכיו"ב הם מושגים פשיסטיים, שלא יכירם מקומם במדינה, השואפת להיות מוגדרת כדמוקרטית. אישית, עם כל שנאתי המוחלטת לכלל פעילי הימין ומצביעיו, בכלל, ולקיצוניים שבהם, בפרט, אני מתנגד *לחלוטין* למעצר המנהלי, שהושת על הרוצח נעם פדרמן, לדוגמא. יש לכם ראיות? (ויש, צריך רק ללכת וללקטן, כלקט ביצים עזובות… פזורות על כל השטח) העמידוהו לדין, והשליכוהו לצינוןק לשארית ימי-חייו! אבל בהליך משפטי תקין, שקוף לחלוטין לביקורת ופתוח! ככה מתנהלת דמוקרטיה.

      המשפט נגד טלי פחימה הוא רדיפה פוליטית מאת ממשלת-הדמים. לי, אישית, היה הדבר ברור למן הרגע הראשון, והאירועים, מאז ועד היום, רק מוכיחים זאת. וזכריה זביידי הוא לוחם-חופש – הטרור היחיד, הקיים בין הים לירדן, הוא טרור הכיבוש הציוני!

    29. דניאל קלטי, הסופר לאריאל הגיב:

      אני בהלם ממה שכתבת כאן – הו, מתי כבר נזכה לראות מהפיכה, שתשטוף את כל הסחי מן הארץ, שתמחה מעל-פניה את כל הח"כים, כל השופטים, כל השרים, כל הרבנים, כל ראשי-הוועדים, כל השוטרים וקציני-הצבא, כל המנכ"לים… מהפיכה של העם ולמען העם = מרוויחי עד-שכר-המינימום ומובטלים, בלבד!!!

    30. אריאל גלילי הגיב:

      אני מסכים עם כל מילה שנכתבה ע"י החבר גדעון ומחזק את ידיו.
      לצערי, גם אני הייתי עד באופן אישי לעברינות של שופטים ריאקציונים מעוררי חלחלה.
      לפני כשנה, הוצאתי צו הגנה נגד אבי,לאור איומי רצח כנגד אימי ואחיי מצדו(וזאת לאחר מסכת התעללות בלתי פוסקת ואכזרית מאין כמותה).במהלך הדיון, השופט זכריה ימיני לא נתן לי להציג את טיעוניי בדבר נחיצות הצו,אף לא מילה, וזאת על אף הפצרותיי. כל אותה העת איים כי יסלקני ובמשך שעה ארוכה שני עורכי הדין של אבי, רב האמצעים שטפו בשקריהם את האולם.וכאשר אימי לראשונה פצתה את פיה היא סולקה מהאולם בבושת פנים. על כן לא הופתעתי נוכח המאסר האלים והברוטאלי עליו אנו מוחים.(לידיעתכם, השופט עליו אני מדבר הוא גם זה שהטיל קנס כספי על אישה טובה שנהגה להאכיל חתולי רחוב רעבים וחבולים.)
      מה שמלמד כי, הריאקציונרים חולשים על כל מוקדי הכח במדינה הם מתמנים כח"כים, שרים, כלכלנים וגם כשופטים וכל מגמתם רוויה אלימות שנאת ומטרתה אחת להחזיר אותנו שאולה אל ימים חשוכים. על כן הגיע הזמן שנראה מהו כוחו של שמאל אמיתי, להתראות מחר בדיון השחרור של טלי פחימה. בברכת יעור, ישגב אדם
      אריאל.

    31. חמי הגיב:

      לזה שהגיב על דברי:
      למה נראה לך שעובדת היותו של זביידי שחקן תיאטרון בילדותו אמורה לשנות משהו ממעמדו כטרוריסט? הידעת שאדולף היטלר התחיל כילד עני מרוד ומיסכן שהתגלגל ברחבות ווינה, היה אמן וצייר ציורי נוף של וינה לפרנסתו. אתה בטח מתעצבן ושואל מה הקשר וזהו שאין לי מושג. לכן על תבלבל לי את המוח על מה זביידי הקטן עשה או אהב לעשות. את הסרט "הילדים של ארנה" לא ראיתי, את העובדות שלי אני מעדיף ללקט ממקורות אמינים יותר מסרטי תעמולה כגון חדשות, או הכרות אישית עם השטח. לדוגמא מהכרות זאת אני יודע את נסיבות מותו של אחיו של זביידי אותם הבאתי כמה תגובות קודם. דברים אלא גם בגורו שלכם מר ספירו היקר לא הכחיש. לעומת זאת הוא טען שלא רק אחיו נהרג אלא גם אימו. הוא כמובן לא ציין את נסיבות מותה או מתי נהרגה. כששאלתי אותו על כך עוד לא נעניתי. אני אומר את האמת אין לי מושג איך היא נהרגה ומתי אבל לפי המנעותו של ספירו להביא מידע בעיניין אני מסיק שהיא נהרגה לאחר שכבר הפך לטרוריסט, תוך כדי נסיון לחסלו. ואז זה מטיל אור משונה על השתלשלות העינינים לפי דבריכם. אני מציע לך במרום לראות סרטי תעמולה פלסטינים או לראות קצת CNN (כי החדשות בארץ מונהגות ע"י שרון הפאשיסט ואריה אלדד הגזען כמובן) או להתגייס למילואים בג’נין ולנסות לראות את גם את הצד שלנו אחרי שהיטבת כל כך לראות את הצד שלהם תוך התעלמות מוחלטת מהצד השני.
      לדניאל- "וזכריה זביידי הוא לוחם-חופש – הטרור היחיד, הקיים בין הים לירדן, הוא טרור הכיבוש הציוני!" כשאתה שלוף משרוולך כאלה מאמרים נחרצים כדאי שתיקח בחשבון שיש שני צדדים למטבע. למרות הויכוח שלי עם רובכם אני בהחלט מוכן להודות שיש דברים נכונים גם אצלכם. יש לנו הרבה מה ללמוד ממכם על ההתחשבות באחר ובשונה וכו’ וכו’. אבל כשאתה יוצא בהכרזות הנבובות שלך אתה שולל כל אפשרות לדיון לגטימי בינך לבין כל מי שהוא לא שמאלני קיצוני. נו באמת אין טרור חוץ מהטרור הציוני? אני אצא לקראתך ובוא נגיד שאנחנו טרוריסטים רצחניים, מה לגבי וידוא הריגה על תינוק בן שנה? מה לגבי פיצוץ אוטובוס אזרחי בלב ירושלים? מה לגבי ירי צלף על תינוקת בת חצי שנה? אתה בטוח במאה אחוז שאנחנו הטרוריסטים היחידים פה? הם מושלמים? טלית שכולה תכלת? אני בניגוד אליך לא רוצה שתבוא מהפיכה שתשטוף את השמאלנים ואת הערבים מהארץ, וכך אני יוכל עם חברי בגזענים לנוח תחת תאנתינו. אני רוצה לדבר איתכם להבין אותכם ושתבינו אותי ולחיות לצדכם בהבנה ובהרמוניה ולא לשטוף אותכם לשום מקום. עליך להיזהר מאד בצורת ההתבטאות האלימה שלך.

    32. נאוה הגיב:

      קראתי את מסכת המכתבים והזדעזעתי. במדינה דמוקרטית כמו שלנו? עינויים? חקירות במרתפים??? לא יכול להיות… אנחנו הרי הדמוקרטיה היחידה כאן במזרח התיכון….
      גדעון, אני מצדיעה לך על הכתיבה והאומץ להילחם במערכת שאמורה לעשות צדק ולהגן על אזרחי המדינה ובמקום למלא את תפקידה היא מתקרנפת ומכסתחת בבטחון המדינה…
      אני מייחלת ליום שיגיע ותוהה איך אפשר לעזור לטלי פחימה – צעירה אמיצה ומדהימה בעיני, להשתחרר ממסכת העינויים והשקרים שהיא נתונה בהם.
      מידע אישי, אני יודעת שאחת מההאשמות ה"חמורות" שיש לשב"כ כנגד טלי פחימה מכונה באופן הכי גזעני וסקסיסטי בשם "אהבת הפין הערבי". סיבה ממש מוצדקת לכליאה ולמעצר מנהלי… תחי הדמוקרטיה הישראלית!!!

    33. יורם בר-חיים הגיב:

      לנאוה
      הדרך הטובה ביותר כרגע לעזור לטלי היא להגיע לבית המשפט, אפשר להתעדכן על הישיבות באתרים :
      — קישור —
      — קישור —

      ועוד.
      כמו-כן מובן שניצול כל במה להתבטא בעדה הוא מועיל.

    34. אירית הגיב:

      חדשה שמחה ממערכת המשפט הישראלי – טלי פחימה תשוחרר למעצר בית ! האם אפשר לייחס את זה לכתבה המשעשעת של ידיעות אחרונות במוסף מיום שישי ? (הרי עיתון הארץ כבר לא משפיע על השופטים המפוחדים, אבל ":העיתון של המדינה" זה יותר מפסק דין עליון ! )
      כל הכבוד לידיעות אחרונות שפרץ את מחסום הטמטום של מערכת הביטחון ועשה את הדבר היחיד שיכול היה לעזור לה, כלומר להדליף מבפנים, ולהראות לשופטים שגם במערכת יש סדקים, ושלא יפחדו מהצל של עצמם. הצעה : תוחלף מערכת המשפט במערכת של ידיעות אחרונות !

    35. מור הגיב:

      בפעם המי יודע כמה נופלים אנשים שוחרי טוב במלכודות שטומן להם השב"כ והמוסד. הבה ננתח את מה "שאירע" בעת שכוחות צה"ל נכנסו בברוטליות למחנה הפליטים בג’נין, תוך שהם מכסחים ללא אבחנה אוכלוסיה אזרחית חפה מפשע. הם "מאבדים" תוך כדי כך מסמכים "סןדיים" המפרטים את דרכי פעולתם. ה"פטנט" הזה ידוע לכל מי ששכל בקודקודו. הלא ברור כשמש שהמסמכים הושארו במקום במתכוון, כדי שמישהו יקרא את המידע (השיקרי) הכתוב בהם, יעביר אותו ללוחמים הפלסטינים, ואלה יאמינו כי התוכניות הכתובות במסמכים הן אמיתיות. לא דובים ולא יער – בזמן שהפלסטינים חןשבים כי הם מוגנים בעיקבות "המידע" פועלים צה"ל והשב"כ מכיוונים שונים לגמרי, ובכך לוכדים את הלוחמים, או טומנים להם מארבים במקומות שהם חושבים "למוגנים". השימוש "במסמכים סודיים שאבדו" היה נפוץ במלחמת העולם השניה – מפורסמת הייתה ההטעייה הבריטית שנודעה לימים בשם "האיש שלא היה": המודיעין הבריטי הלביש גופת גבר במדי צבא, והטמין בכיסיו מסמכים "סודיים" שמהם השתמע כי בנות הברית אינם עומדים לנחות בסיציליה, אלא בסרדיניה דווקא. הגופה הושלכה במיימי החופים של פורטוגל, וסוכנים בריטיים "דאגו" שהיא תגיע אל הנספח הצבאי הגרמני בליסבון. הגרמנים אכלו את הפיתיון בתיאבון רב, וכך, כשהתרחשה הפלישה במקום שלא ציפו לה -ההפתעה הייתה מושלמת. אינני יודע אם טלי הייתה הפיתיון שבו השתמשו אנשי השב"כ במקרה הזה, אבל לאור השתלשלות העניינים אין להוציא זאת מכלל אפשרות: קודם תפרו סיפור כיסוי של פעילת שמאל התומכת כביכול במאבק הפלסטיני, אחר כך רכשה זו את אמונו של מפקד הגדודים בג’נין, ובשלב הסופי הקריאה לו ולאנשיו את תוכנם של המסמכים "הסודיים". כך נסגרה המלכודת, מבלי שהפלסטינים יחשדו במאום.

    36. עוד לא הגיב:

      שיחרורה של טלי פחימה עוכב כדי לאפשר לתביעה לערער עליו לעליון, גועל נפש…

      יורם בר-חיים

    37. אה, וגם הגיב:

      הדברים של מור הם שטויות, ללוחמי "גדודי חללי אלאקצא" במחנה הפליטים ג’נין לא היה שום צורך בטלי פחימה להקראת מסמכים, בטח שלא למסמך שהטקסט היחיד בו הוא שמותיהם שלהם.

      יש אנשים שנהנים לייצר אווירה של קונספירציה-בתוך קונספירציה ושל איפכא-מסתברא שמבלבלת אנשים במקום לחשוב ישר, שיהיה להם לבריאות.

    38. אלישע הגיב:

      האם מקרה הוא כי בסמוך מאד למעצרה של טלי פחימה נהרגו רבים מלןחמי גדודי חללי אל אקצה בג’נין? הלא ברור כשמש כי אותה טלי פחימה שכה רבים מכותבי האתר הזה יוצאים מגידרם כדי להגן עליה היא בפירוש סוכנת של המוסד. מאין היא הפציעה פתאום במחוזותינו? מישהו מפעילי השמאל הרדיקלי הכיר אותה לפני כן? כמו שהשב"כ גייס חלאות מסוגו של אבישי רביב, כדי שיצרו פרובוקציות בקרב אנשי הימין הקיצוני-מתנחלי- משיחי כך גייס כנראה את טלי פחימה כדי לרגל אחרי פעילי הגדודים ולמסור את מיקומם במטרה לחסלם או ללוכדם. טלי האומללה היא בסה"כ כלי שנוצל בצורה צינית ע"י מנגנוני החושך. כל פרשת מאסרה והגשת התביעות נגדה הם לא יותר מאשר פאסאדה מבית מדרשו של המימסד הביטחוני. בכך הוא יוצר רןשם כאילו היא בוגדת רחמנא ליצלן,אך בסופו של עניין העונש שיושת עליה יהיה מגוחך. זו תהיה ההוכחה כי פעילותה אכן "השתלמה" בסופו של דבר. יותר ממעצר בית (כפי שזה קיים עכשיו) ואיזה עונש סימלי לא נראה לי שתקבל. ככלות הכל, השב"כ עושה את כל המאמצים כדי שסוכניו לא יקבלו עונשים כבדים מדי.

    39. למור הגיב:

      בהנחה שזה נכון, עדיין טלי פחימה היא קורבן של הפרה ברוטלית של זכויות אדם, ואפילו יותר מאשר לולא זה היה נעשה בציניות תוך ניצול בני אדם כ"פיתוי" _DECOY
      מה שקורה הוא שהרמזים והשמועות כאילו זה "תרגיל" מתוחכם של השבכ, כמו במקרה של וענונו, דופק את הבן אדם הזה פעמיים. הבעיה של השמאל היא שהוא נכנס לשיתוק מהאפשרות שדברים כאלה נעשים אכן בארץ, ומתבונן כיצד הופכים את כל העניין לחוכא ואטלולא. בהנחה שזה קורה, זה עדיין לא אומר שטלי פחימה לא עשתה מה שעשתה מתוך שכנוע בדעותיה, ושהיא זקוקה להגנה, אפילו כפל כפליים. הבעיה שהשמאל, כמו השב"כ, "מגייס" את המקרים האלה למאבק פוליטי בלבד, בלי להיכנס לעובי הקורה, וכך זה מתרחש שוב ושוב. אם השבכ זורע בכוונה פרשנויות כמו שהועלו כאן, זה אפילו עוד יותר חמור, אבל אם יש בזה משהו, צריך לרדת לחקרו עד הסוף, בלי לפחד מהתשובות. אחרת נהיים שותפים לדבר עבירה, מכוח עצימת העיניים. כל אחד יכול ליפול קורבן לקנוניה כזו, החל מטלי פחימה ועד לאהוד ברק, זה לא דבר שקורה לאחרים, כיון שיש פה שיטת פעולה סטליניסטית שמשתמשת ביריב להשגת מטרותיה, בצורה פושעת. ותוך הפרת כל זכויות האדם והאזרח, וגם תוך זריעת הפרד ומשול בשמאל. אגב זה קורה גם בימין, ולכן צריך לשים לב שהממשלה פה היא הגוף שנגדו צריך להלחם, ולא לפול להפרד ומשול ולשנאה שהם מעוררים בין חלקי העם כדי להמשיך ולכונן את ממלכת החונטה.

    40. אדי מלכא מור הגיב:

      גדעון ספירו כה לחי, הידד.

      מאבקך הבודד, למען שמור מעט מצלם האלהים שנותר בנו, מעורר הערצה

      מי שרודף את טלי פחימה רוצה למנוע או להסתיר מידיעת הציבור את האמת על מסר של שלום ואהבה ששדרה טלי פחימה לאומה הערבית ולאומה הישראלית גם יחד, מסר שנעשה במסירות ותוך חירוף נפש אישי של טלי.

      אחיות ואחים יקרים, העולם הערבי יותר קרוב אלינו בצרכיו, במאפייניו ובתרבותו מאשר אלה של העולם המערבי, אשר נעזר בישראל כדי לעשוק את משאבי הטבע של האומה הערבית.

      שליטי ישראל מחרחרים מלמה, זורעים מדנים, כתוצאה משטיפת מוח תקשורתית הנעשית בגדר תרמית לאומית המופעלת על עמנו, אנו שולחים את צבאנו להלחם ואת חיילינו הצעירים ליהרג על גזל וכיבוש של אדמות לא לנו.

      עתידה של ישראל כמדינה חופשית תלוי בסיכויי ההיחלצות שלנו מקשר של שקרים התעיה והסתה שנרקם בין התקשורת הישראלית ובין והממשל הישראלי הטוטאליטארי והאימפריאליסטי.

      הידד גדעון ספירו.
      הידד בימת הדיון של "הגדה השמאלית"

      קריאותיו של גדעון ספירו, הן קרן אור ותקווה המבליחות בחשכת הבערות והבדים האופפת את ישראל.

      טלי פחימה:- את אשה נערצת ואמיצה, אמיתית ובעלת עקרונות.

      ההסטוריה תתרשום אותך בדפיה הקדמיים, כאחת הלוחמות הבודדות והאמיצות שהעזו לשאת קולן נגד המשך הטבח ההדדי, למען כינון שלום אמיתי.
      ביננו ובין שכיננו הכבושים, המגורשים, הנרדפים והנרמסים.

      המלחמה המיותרת מרעיפה עושר על הכובשים ועל הבוזזים, אש בפיהם תהלת צדקת הכיבוד, אך עינם לבצעם.

      אותה המלחמה מחילה על עניי ישראל ועניי פלסתין הכבושה, גורל מר של עוני, השפלה, הרג, מחלות, ניכור, ניוון ורעב גשמוט ורוחני.

      הנרמסים והנרדפים בישראל ובפלסתין אוהבים אותך טלי פחימה, גאים בך, ומצדיעים לך.

      מי יתן וכוחות האור יובילו, מי יתן טלי האהובה ומסכת היסורים שלקחת על עצמך לא תהיה לשווא.

      אמהות ישראל ואמהות פלסתין שילדיהן ישובו הביתה, חייבים לך חסד גדול טלי.

      תחי טלי פחימה, יחי השלום

    41. ניוספיק הגיב:

      רק בישראל יכול מישהו להיות סוכן של השב"כ וגם "להיענש לא הרבה", על ידי המדינה שבה הוא ריגל (קרי מדינת ישראל, שהיא יעד מודיעיני של השב"כ המבקש לדעת את כוונותיה).
      זה מה שעולה מן הכתבות פה…
      ורק בישראל מוכן הציבור לקבל את ההסבר שטלי פחימה היא גם אויבת ישראל וגם "אולי" סוכנת שב"כ שמרגלת נגד המדינה עצמה (ישראל, כניראה). רק בישראל השופטים הם בובות קש עלובות והקומץ העלוב של עורכי דין ישרים דופקים לעצמם כדור בראש.
      כמו שאמר פעם חיים כהן "הכהן" הגדול של הדו לשון והשקרים :"כיין, זה קנוניה מיידלה, יש כאיילה שתפקידם לעשות קנוניות".

    42. רחל הגיב:

      העוורון והאטימות של אנשי השמאל עוברת את כל גבולות ההגיון,נכון, אם כל היהודים יכחדו ממדינת ישראל תפתרנה כל בעיות העולם
      קראו מעט הסטוריה…..

    43. שחף הגיב:

      מניין המגיבים המהפכניים פה שואבים את המושג האנרכוניסטי "ראקציונר" "ראקציונרים", משל היינו מצויים בתוככי המהפכה הקומוניסטית, פוליטרוקים נאורים בהנהגת שמש העמים סטאלין, לוחמים את מלחמת בני האור הבולשביקי בבני החושך, הראקציונרים המערביים.

      "סורה חושך הלאה שחור, סורה מפני האור…..

    הגיבו לשונית כהן

    אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

    הרשמה לעדכונים בדוא"ל

    Subscribe via Email

    מומלצים