הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-29 בדצמבר, 2004 6 תגובות

ש: ד"ר מוסטפא ברגותי, התוכל לתאר מה קרה אתמול בירושלים?


ת: הגעתי אתמול לירושלים כדי לקיים תעמולת בחירות, בהתאם להכרזת ממשלת ישראל בדבר האפשרות לנהל מסע בחירות במזרח העיר. בעודי בעיר העתיקה הגיעו מספר רב של שוטרים וחיילים ועצרו אותי. התווכחתי איתם ארוכות שאין להם זכות והראיתי להם שני אישורים שהונפקו לנו מטעם ישראל ע"י ועדת הבחירות המרכזית, האחד למעבר חופשי לשטחי הגדה והשני אישור מעבר לעזה, מה שמאפשר, כמובן, גם מעבר בשטחי ישראל, ומכיוון שישראל הכריזה שהיא מאפשרת לקיים תעמולת בחירות במזרח העיר, הרי שלא צריכה להיות כל בעיה. הם השיבו בטענה המגוחכת שמותר לנו לעבור בירושלים אך לא לשהות בה, אבל איך אפשר לקיים תעמולת בחירות מבלי לשהות בעיר?! בסופו של דבר נלקחתי למגרש הרוסים, שם הוחזקתי במשך 3 שעות בהן לא הותר לי לשוחח עם איש פרט לעורך דיני. הם ביקשו לחקור אותי במשך השעות הללו אך אני הסתפקתי במסירת הודעה ותו לא. בסיום הם אמרו שכל פעילות שלי בירושלים מצריכה אישור מיוחד, שיונפק או לא יונפק בהתאם להחלטת הישראלים.

ש: זאת לא הפעם הראשונה שאתה נתקל בקשיים מצד כוחות הביטחון הישראלים במסע הבחירות שלך?


ת: זהו המקרה החמישי (ד"ר ברגותי מפרט את כל המקרים הקודמים בהם עוכב ע"י כוחות הביטחון, באחת הפעמים, לטענתו, אף הוכה ע"י החיילים). אין מנוס מלהסיק כי יש כאן מדיניות מכוונת. נראה שמבקשים להסתיר מהציבור הישראלי את קיומו של כוח דמוקרטי אמיתי בצד הפלסטיני המתמודד בצמוד מאוד עם אבו מאזן. הפערים ביני ובין אבו מאזן הולכים ומצטמצמים, אבל אני מופתע לגלות עד כמה הציבור הישראלי לא יודע על קיומנו כאלטרנטיבה שלישית, דמוקרטית, שהיא לא חלק מהרשות המכהנת מחד גיסא, ומאידך גיסא, גם לא קשורה לכוחות הפונדמנטליסטים.


ש: האם יש לך ביקורת גם על אופן סיקור מערכת הבחירות בתקשורת הפלסטינית?


ת: התקשורת הפלסטינית מוטה לטובת מועמד הרשות הפלסטינית, אבו מאזן. הרשות הפלסטינית לא עושה מספיק כדי להבטיח את חופש התנועה גם לשאר המועמדים, והדברים לא מגיעים לידיעת הציבור.


ש: האם ראית את העצומה של אנשי הרוח הפלסטינים ואת רשימת הדרישות שלהם מהנשיא שייבחר, כפי שהתפרסמו בעיתונים הפלסטינים?


ת: מדובר בחלק ממסע הבחירות של אבו מאזן תחת שם אחר, ואני רואה בזה סוג של רמאות כיוון שהם החתימו את האנשים תחת הרושם של פנייה לכלל המועמדים, אבל אח"כ שינו את התכנים כך שהם דומים להפליא למצע של אבו מאזן. זאת רמאות, וכבר היום פורסמו מחאות נגד הדבר הזה.


ש: כיצד היית מגדיר את מערכת הבחירות הפלסטינית עד כה?


ת: פנטסטית. אנשים משתוקקים לדמוקרטיה, ואני מרגיש שאני חי את חלום חיי. מאז הסכמי אוסלו אני חוזר ואומר ששלום ישכון רק בין שתי דמוקרטיות, ושרק כאשר העם הפלסטיני יוכל לנהל את חייו בעצמו יש סיכוי אמיתי לשינוי. אנשים רוצים דמוקרטיה, ואתמול, לאחר מעצרי, התקיימו חמש הפגנות ספונטניות נגד המעצר.


ש: אתה מתחיל כבר להערך לקראת הבחירות למועצה המחוקקת?


ת: כן, אנחנו נציג רשימה דמוקרטית מאוחדת, מועמדים רבים כבר פרשו והודיעו על תמיכתם בי ורבים נוספים עוד יצטרפו, וברור שאני אנהיג את האופוזיציה הדמוקרטית, שיש לה סיכוי אמיתי לזכות הפעם.

תגובות
נושאים: מאמרים

6 תגובות

  1. אד גורדון הגיב:

    מאד מענין, אפשר היה אולי להרחיב?

  2. דניאל קלטי, הסופר הגיב:

    לו רק היתה לי אזרחות פלשתינאית – הייתי תומך בו.

  3. אורלי נוי הגיב:

    לאד גורדון
    אפשר לשמוע את הראיון במלואו באתר של "כל השלום", בארכיון.

  4. ד"ר יחיעם שורק הגיב:

    מה אומר, "תעודת כבוד" לדמוקרטיה הישראלו-אמריקאית שלנו

  5. איתי הגיב:

    אנסה לעדן תגובה שלא עלתה (חשש דיבה?) אל הרשת:

    מ.ב. אינו מועמד שמאל קלאסי אלא מודל להשתלטות ארגונים לא-ממשלתים על מרחב השירותים לציבור – לשון אחר: הפיכת פלסטין לכלכלת עולם שלישי עוד בטרם זו שוחררה ויצירת תלות מוחלטת במימון מן החוץ.

    הפופולריות לה זוכה מ.ב. כמו הכח שצבר מקורם בגורמים בעלי אינטרסים שונים ומשונים המאפשרים את קיומם של אותם ארגונים. סוג מימון זה מספק זהות הומניטרית שוחרת שלום ובעלת מודעות לאומית (מפא"י?) אותם נוטים רבים לבלבל עם אלטרנטיבה שמאלית.

    אם זכרוני אינו בוגד בי, הסופרת ההודית א. רוי כתבה לא מזמן על מודל זה מאמר מצוין.

  6. אסנת הגיב:

    סליחה אבל יפיי הנפש שבנכם פשוט מבהילים אותוי , מה יהיה עם המדינה שלנו , הקץ לשמלאנות , אתם בצד האויב

הגיבו לאד גורדון

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים