הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-4 בינואר, 2005 18 תגובות

אל"מ (מיל’) עודד טירה הציע השבוע להתכונן לקראת השביתה בנמלים. התעשיין עודד טירה, מסכים עם הצעות האוצר בדבר הפרטת הנמלים. לנציג ההון האמריקאי ומנכ"ל מפעל פניציה (שפעם היה בבעלות ההסתדרות ועתה הוא בבעלות בעלי הון מארה"ב) עודד טירה, חשוב להבטיח את רציפות היצוא ולכן הוא מתנגד לכל צעד ארגוני של עובדי הנמלים הנאבקים על זכויותיהם. נשיא לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, עודד טירה, דורש להכניס את הצבא לנמלים במקרה של שביתה. אגב, נשיא התאחדות התעשיינים, עודד טירה, רוצה לעשות שימוש בשדות תעופה של חיל האוויר כדי לשבור את השביתה המתוכננת.

ההצעות של עודד טירה אינן חדשות. הוא הציע אותן לפני חודשים מספר בעת השביתה הקודמת בנמלים. מה שחדש הוא שקיים גיבוי ממשלתי העשוי לסייע להגשמת חלומו של נציגה הבכיר של הבורגנות הישראלית: כיבוש הנמלים. ובמלחמה, כמו במלחמה. או במציאות המקומית: במלחמת המעמדות כמו במלחמות הקולוניאליות – שימוש בצה"ל.


קל לכבוש את הנמלים: אלפי חיילים וקצינים יכולים לתפוס עמדות בשלושת הנמלים, להקים חפ"קים ואף לפרוס תאג"דים – במקרה ויהיו פצועים והרוגים בקרב הכוחות המשתתפים במבצע או בקרב ה"מקומיים". ולאחר מכן מה עושים? שולחים את חיילי גולני אל הציוד המכני הכבד על מנת להפעילו? או אולי מפקדי טנקים מקבלים פקודה לירות פגזים לעבר השורה הראשונה של הבתים בשכונת בת-גלים הסמוכה לנמל חיפה על מנת לאלץ את השובתים לשוב לעבודה? כי סביר להניח שהעובדים מתגוררים בבתים הסמוכים לנמל או לכל הפחות בשיכונים אלה מתגוררים קרובי משפחתם או אוהדים – בקיצור: אוכלוסייה עוינת. ומה עושים באילת? בעיר הדרומית לא ניתן לבצע חישוף של השטח סביב הנמל כי יש בו קניון גדול ובתי מלון בבעלות זרה. באילת כדאי להפציץ את מפקדות השובתים – מועצת הפועלים המקומית.


ומה עם שדות התעופה הצבאיים? לאחר שמטוסי ההרקולס ימריאו לכיוון קפריסין, מי יטפל שם בפריקת המטענים? הרי כבר בשביתה הקודמת ובעקבות פעולה של פדרצית עובדי התחבורה והנמלים הבינלאומית כל ועדי הנמלים במצרים, ירדן וקפריסין החליטו לא לתת יד לשבירת השביתה בישראל.


בין הצעות טירה להצעות שטרית


הצעות טירה צומחות על קרקע פורייה. יש ממשלה בישראל! וממשלת שרון (בקרוב ממשלת ליכוד-עבודה) מוכנה לתת יד לכל תחבולה ולכל מעשה הפוגע בהתארגנות עובדים או ברצונם להגן על זכויותיהם. מזה כחודש וחצי שובתים בבאר-שבע נהגי חברת "מטרודן" בדרישה לחתימה על הסכם עבודה קיבוצי. שר התחבורה, מאיר שטרית, כבר התערב על מנת לשבור את השביתה: הוא מאפשר לנהגי המוניות בעיר לנסוע בקווי התחבורה הציבורית ולגבות סכומים נמוכים ממחיר כרטיס הנסיעה. צעדו של שטרית, שננקט בתיאום עם הנהלת החברה לקראת סיום החודש הראשון של השביתה, לא נשא פרי.


עתה מתכוון שר התחבורה שטרית לפנות לבית הדין לעבודה על מנת לדרוש את פיטורי הנהגים השובתים (המקבלים מזה כחודש וחצי דמי שביתה מההסתדרות), כדי שבית המשפט "יאפשר לחברה לשכור נהגים חדשים במקום אלה השובתים כדי לפתור את מצוקת תושבי באר-שבע". כך אמר שטרית היום (יום ג’) בראיון לתחנה המקומית "רדיו דרום".


הסיכוי שבית הדין לעבודה ייתן גושפנקא חוקית לשבירת השביתה, בניגוד לחוקי העובדה הקיימים – קלושים ביותר. מה שנותר לשטרית הוא לאמץ את הצעותיו של עודד טירה: להכניס חיילים לתחבורה הציבורית בבאר-שבע. זה נשמע מופרך? אולי במדינה אחרת. לא במדינת ישראל. כך אולי נהיה עדים לתופעה חדשה: "סרבני שבירת שביתה". חיילים וקצינים המסרבים לשבור את שביתת אחיהם או אבותיהם המועסקים בנמלים או בתחבורה הציבורית.

תגובות
נושאים: מאמרים

18 תגובות

  1. יאיר דרורי הגיב:

    אני חושב שמאד חשוב להבחין בין שני המקרים:
    נהגים בחברת מטרודן בבאר שבע, עובדים בסביבות 10 שעות ביום ומרוויחים בסביבות 5000 שקלים. לעומתם עובדי הנמלים מרויחים יותר מ20 אלף שקלים! על פחות שעות עבודה (נתונים משנת 2002).
    הפער הזה בשכר מטריד ביותר לאור העובדה כי נהג ממטרודן לא יוכל לעולם לעבוד בנמל אשדוד אם אין לו קרוב משפחה שיכניס אותו ל"עסק".
    כמובן שהשכר המנופח בנמל אינו פונקציה של תוספות עבור תארים אקדמיים ושאר השתלמויות, אלא פשוט מסיבה אחת- מונופול.
    הפרטת הנמלים חשובה מאד לעשרות אלפי אזרחים, החל מחקלאי מהערבה, דרך יבואן מהמרכז ,וכלה בתעשיין מהגליל. חבל שההסתדרות מתיחסת לנמלים רק כאל נכס אסטרטגי במאבק, ולא כאל עוגן כלכלי לאומי. וחבל יותר שההסתדרות לא מבחינה בין מאבקים ראויים כפי שמתקיים בב"ש לבין המאבק הצפוי מצד הנמלים.

  2. מוחמד פילגר הגיב:

    חבל, חבל שאנשים כמו יאיר דרורי הולכים שבי אחר תעמולת האוצר ולמען הגילוי הנאות אני חייב לספר שאין לי קרובי משפחה בנמלים (בהם מועסקים עובדים ערבים ספורים) או בתחבורה הציבורית בבאר-שבע. כי מהי תפיסת האוצר?
    1. שיש "עובדים עשירים" ו"סתם מסכנים".
    2. שהפרטה טובה למשק.
    3. שההסתדרות תמוכת בחזקים.

    ומהקל אל הכבד. חבל שהאדון דרורי לא קרא בעיון את המאמר של החבר דוידי. כתוב שם שעובדי "מטרודן" מזה חודשיים מקבלים דמי שביתה מההסתדרות. עובדי הנמלים לא קיבלו אגורה אחת מקרן השביתה במשך כל השביתות האחרונות.
    בניגוד לדעתו של נתנהיו, הפרטת הנמלים לא טובה למשק, טובה לאלה שיהנו מההפרטה. נקודה. מחירי ההובלה לא יירדו, הם רק יתייקרו. גם התעשיינים יודעים זאת, אבל שותקים!
    ולגבי חלוקת העובדים ביו "טובים" (המסכינים – העניים) לבין "רעים" (חברת החשמל, הנמלים) – השביתה האחרונה בסולידריות עם עובדי הרשויות המקומיות שלא קיבלו שכר מוכיחה שגם ה"חזקים" מסוגלים לתמוך ב"עניים". במקרה הזה רבבות עובדי הנמלים, חברת החשמל ובזק שבתו במשך יותר מיממה עבור רבבות עובדי רשויות מקומיות שרוב-רובם הם ערבים. כך, שהמאבק המעמדי היא התרופה הטובה ביותר לגזענות הממסדית הקיימת בישראל!

  3. ישראל פוטרמן הגיב:

    "השכר המנופח" בנמל הוא תוצאה של עבודה מאורגנת ולא "מסיבה אחת – מונופול".הסיבה לשכרם הנמוך של נהגי מטרודן היא שאינם מאורגנים ואת ההתארגנות מנסים למנוע.
    הפער הזה בשכר מטריד את האדון יאיר דרורי, לכן הוא מציע לפרק את ארגון פועלי הנמל (שזו המשמעות האמיתית של ההפרטה),כדי ששכרם ישתווה לשכר נהגי מטרודן (ולשכר של כמחצית השכירים בישראל), ואז יוכלו לשבות וגם לצדוק.
    אלו ואלו אינם משתייכים לעשירונים העליונים אבל הפער בינהם מטריד את דרורי, לא הפער בין העשירונים העליונים לתחתונים

  4. אד גורדון הגיב:

    כל מאבק הוא מאבק ראוי במלחמה הכוללת אותה מנהלים המדוכאים עלי אדמות כנגד סוחרי העבדים ומרעילי הבארות (חברת פז – למקרה ומישהוא חושב שאני סתם משגר דימוים ללא קשר). אין שום סיבה מדוע לא יפיקו עובדי הנמלים את הרווח המקסימלי מהנכס המצוי בידם. והרי זו בדיוק השיטה לה מטיפים בעלי ההון האוחזים במונופולים וזכיונות, מקבלים מענקי מדינה ומרוויחים סכומי עתק על ידי ניצול עדר האדם. אבל ברגע שפועלים שחורים נוהגים בהתאם לאינטרסים שלהם, לפתע פתאום – עצור! עוגן כלכלי לאומי וכל שאר השטויות. ניסחה את זה יפה אותו יצור דוחה ומגעיל בשם יעל משעלי מידיעות אחרונות בממאמר מאלף שבו היא מסבירה מדוע עוזרת הבית שלה היא אדם נחות שאסור לו לנצל את הכוחות השוק לטובתו – הזכות הזו מוקנת אך ורק לה ולחבריה.

  5. יונתן ריבק הגיב:

    יאיר דרורי, אני ממליץ לך לקרוא את הנאמר בקישור הבא, באדיבות תנועת מאבק סוציאליסטי:

    — קישור —

    קצת ארוך הקישור…

  6. יורם בר-חיים לאחמד פילגר הגיב:

    בעיקרון אתה צודק, אבל אם רוצים לבחון לעומק את השפעת המאבק המעמדי על הגזענות, חייבים גם להודות שעובדי הנמלים, חברת חשמל, בזק והחברות הממשליות בכלל יודעים יופי להנות המעובדה שבחברותה אלו כמעט שלא מועסקים ערבים אלא בתפקידים הנמוכים ביותר וגם זה בקושי. כשאני אומר "יודעים יופי להנות" אני מתכוון לזה שאין להם אף מילה לומר בעניין במהלך כל המאבקים המעמדיים שלהם ולא מעניין אותם עד כמה זה מנכר את העובדים הערבים במשק, שאין להם שום סיבה להיות סולידרים עם מגזר כלכלי שהם מנועים מראש מלהשתייך אליו בכלל.

    לאור העובדה שהסקטור המולאם בישראל הוא ציוני באג’נדה שלו והכי מפלה במעש, הרי שההגנה עליו מחייבת תביעה חד-משמעית להעסקה שיוויונית ומלאה של ערבים ונשים (שגם הן מופלות בו). ללא התביעה הזו, צודקים פעילי התג’מע אלוטני אלדמקרטי התומכים בהפרטות משום שבשוק הפרטי יש לערבים יותר סיכוי להיות מועסקים והוא פחות מחויב אידאולוגית לגזענות השלטת.

  7. אד גורדון הגיב:

    הידד יורם, כל הכבוד. מרכז הליכוד כולו מריע לך הידד, הפולטרים משתחווים לך אפים ארצה, ובעלי הממון זורקים לך בכובע עוד אסימון לאות הערכה על מופע הרחוב הנהדר שסיפקת לעדר האדם המטופש שעכשיו במקום להתמקד בשיפור מצב האומללים והנדכאים הוא יסתובב סביב זנבו, מפוצל וחסר יכולת לצאת מהתסבוכת המפותלת שאתה וכמותך, סוכני הקפיטל, יוצרים בכישרון כה רב. הללויה.
    לא זוכר איזה נשיא אמריקאי (רעשנים) אמר את זה אבל: "אם אינך יכול לשכנע אותם, בלבל אותם". וזה מה שעושה מכונת הממון. תמיד תמשוך לאותה נקודה שבה הדיון מתפורר כתוצאה מחוסר הלכידות שיוצרת הוורבליות המוסרית והבלתי מתפשרת, דגש על הבלתי מתפשרת . זה מה שעוזר לתקוע כל התקדמות. בקיצור, גאוני. לא סתם טען מארקס שהפוליטיקה איננה יכולה להביא לשינוי המיוחל במצבם של הפועלים, הוא הבין את החוסר התוחלת של אותו מבנה מילים שאין מאחוריו דבר, אלא מילים נוספות. המבנה פוליטי, הוא תוצר של הכוח הכלכלי וככזה הוא נועד לשרת את בעלי האינטרסים הכלכלים ולשמר את המצב הקיים. האינטרס של מעמד הפועלים הוא להתנגד להפרטה. האינטרס של בעלי ההון הוא הפרטה. מי רוצה ביג מאק?

  8. יורם בר-חיים הגיב:

    הקוראים בשמו של מרקס מוטב שיקראו את מרקס, מרקס הבין היטב כי "אחדות מעמד הפועלים" אינה מושגת מויתור של פועלים בני העם המדוכא על המאבק נגד דיכויים ככאלו ולכן שינה את עמדותיו בנוגע לקשר שבין מהפכת הפעולים לבין שחרור הקולוניות.

    האחריות שלא לפלג את מעמד הפועלים על-בסיס "גזעי" היא על הפועלים היותר-פריבילגיונים, אם אם נותנים את ידם לאפליה גזענית הרי שהם מייצרים את הפילוג הזה ולא מי שדורש כי המאבק המעמדי יכלול התנגדות לאפליה.

    מי שחושב שאפשר לא לעשות דבר בנוגע לכך שהסקטור המולאם בישראל מפלה ערבים באופן קיצוני ובמקביל לדרוש מהערבים להזדהות עם העובדים בסקטור הזה, פשוט מצטרף לפעילים האפריקנרים שהעלו את הססמא "פועלי כל העולם התאחדו – בעד דרום אפריקה לבנה".

  9. אד גורדון הגיב:

    השימוש שלך בנושא הגזענות הוא מניפולטיבי. אתה מניח את ההנחה הקבועה שמי שאיננו מסכים לקו הפעולה חסר התועלת שלך, הוא גזען וכך אתה תסיט את הדיון מנושא ההפרטה לגזענות ולא יעזור לאף אחד שום דבר בענין הזה ובסופו של דבר כפי שאמרתי התוצאה תהיה אפס. בדיוק נמרץ אותה טענה שמעלים כאן נגד הדרישה לסיום האלימות לפני הנעת תהליך השלום – מעמידים בפני הפלשתינאים תנאים מקדימים שלא מאפשרים שום תזוזה. שם זה ברור לך אבל שזה מגיע הפוך, פתאום כלום. אני מבין את חוסר הרצון שלך לסייע למי שמקפח אותך ואת זכויותך וגם לא מבקש ממך לעזור. מצד השני המחשבה כאילו במגזר הפרטי אתה תזכה לתנאים משופרים הוא גם לא מדויק, ההפרטה פוגעת בעיקר בחלשים.

  10. dn tmir הגיב:

    l-qor’ej ha-gadda ha-wmalit we-’ejnam bqi’im b-kol razej ha-wapa ha-yarbit:

    al-tagamuy al-vatani al-demoqrat*i hu’, b-yibrit, ha-brit ha-le’umit ha-demoqra*it, ‘o be-qiccur BALAD.

  11. יורם בר-חיים הגיב:

    אני מתנגד להפרטה, אבל הטענה שלך אינה נכונה.
    במגזר הפרטי אני יכול לעבוד, בממשלתי לא, בכלל לא, כי לא הייתי בצבא וכי אני פעיל שמאל רדיקלי.

    זה נכון גם לגבי ערבים במקומות עבודה כמו8 רשות הנמלים ודומיה, הם פשוט לא מועסקים שם ולא יכולים להיות מועסקים שם. זו לא סיבה לתמוך בהפרטה אבל זו כן סיבה שמי שרוצה לטעון (כמו שאחמד פילגר טען) שהסולידריות המעמדית עוזרת נגד הגזענות צריך להביט גם על זה ולדרוש העסקה מלאה ושיוויונית של עובדים ערבים כחלק מזכויות העובדים בכלל בסקטור הציבורי וכחלק מההגנה על קיומו.

  12. עופר יהלום הגיב:

    נראה לי שהדיון כאן קצת סובל מ"חזיתות הפוכות". מצבם של עובדים בבעלות פרטית אינם בהכרח גרוע יותר מזה שבסקטור הציבורי, שבו שיעור עובדי כח-אדם הוא מהגבוהים במשק אם לא הגבוה ביותר, ולעומת זאת השכר והתנאים אינם בהכרח מהטובים.
    התנאים הם יותר טובים בחברות מונופוליסטיות, פרטיות או ציבוריות, אבל גם רווחיהן גבוהים יותר על חשבון כלל העובדים.אגב, הקצב הגבוה ביותר שלצ פיטורי כורים בבריטניה היה בזמן ממשלת הלייבור בשנות ה-70, כאשר היו בבעלות ממשלתית.

  13. ישראל פוטרמן הגיב:

    הפטריוטיות היא "כלי הנשק" שאוחזים בו "הועדים הגדולים" במאבקם המעמדי שאחד מסממניו הוא הדרת ערבים בכלל וגם יהודים שלא שרתו בצבא מעבודה במפעל. בכך צודק יורם בר חיים. יתר עך כן, הועדים משתפי פעולה ברצון גם עם השיטה של ניצול עובדים בידי עובדים, פועלים זמניים, עןבדי קבלן, כח אדם וכו’. למרבה התמיהה כביכול, הם אינם מתנגדים באופן עקרוני להפרטה (בדיוק כמו עמיר פרץ), אלא מתנים אותה בשמירה על זכויות היתר שלהם (של חברי הועדים, המנהלים והמקורבים אליהם). בד"כ המאבק הוא למניעת הפיצול של המפעל (כמו בנמלים ובחברת החשמל) דבר שיחליש את כוח המיקוח שלהם.
    ובכל זאת, בהיבט המעמדי הכולל ברור שהאסטרטגיה של ההפרטה היא בראש וראשונה לפורר את ארגוני העובדים ו"להפריט" את היחסים של עובד מעביד, ועל ידי כך להוריד את השכר של כלל מעמד העובדים לטובת בעלי ההון.
    לא בטוח גם שקפיטליסטים לא יודעים "להעריך" את הפטריוטיות של העובדים כנשק החזק ביותר כנגדם עצמם.

  14. גלילי הגיב:

    חסר לי פרט קטן במאמרו המלומד של החבר דוידי.
    האם הופעל צבא כדי להפריט את מפעלי ההסתדרות ? כל המערכת ההסתדרותית פשטה את הרגל בגלל ניהול כושל ושחיתות . האם שכחת החבר דווידי שכדי לעבוד במפעל הסתדרותי צריך היה להביא פתק ממזכיר המפלגה.
    האם שכחת כי חברי אצל ולחי לא התקבלו למפעלי ההסתדרות או הממשלה ואפילו לא קודמו בצהל .
    אני חצוי ביחסי למפעלים הפרטיים בשל השכר הנמוך והעסקת חברות כח אדם.
    פה המדינה צריכה להתערב. מכאן להגיע למסקנה שמפעלים פרטיים הם כושלים ?
    אולי יביא לקוראים החבר דווידי דוגמה של מדינה החיה על מושגים מארכסיסטיים כאשר כל העובדים הם עובדי מדינה ?

  15. יאיר דרורי הגיב:

    שמחתי לקרוא את טענות הכותבים כלפי, ואנסה להשיב אליהן במעט:
    1. מר מוחמד פילגר, ומר יונתן ריבק (תודה על הלינק המשעשע),עניין ההפרטה הינו מורכב, ויש ללמוד מניסיונם של אחרים לפני שמיישמים אותו אצלנו. אולם ברור כי לאחר הפרטה נבונה העלויות השוטפות יפחתו, והיעילות הכלכלית תגבר (לא כל כך הבנתי את "קשר השתיקה" של התעשיינים" כפי שמר פילגר הזכיר- האם הם רוצים להפסיד כסף ולכן הם בעד ההפרטה?).
    2. לגבי החלוקה בין "טובים" ל"רעים"- חלוקה זו אינה חלק מתפיסת העולם שלי, אני מבחין בין חזקים (חברת החשמל, נמלים, בתי הזיקוק)לבין ה"מוחלשים" (עובדי רשויות, עובדי מטרודן ועובדי חברות כוח אדם). גם אם החזקים נחלצו פעם אחת לטובת המוחלשים, אין זה משנה את תמונת המצב העגומה. כמו כן אני מכיר אישית חקלאים שפשטו רגל עקב שביתת הנמלים, והם בעיני עובדים מוחלשים ולא "משלמי מחיר השביתה".
    3. פירוק רשות הנמלים במתכונתה הנוכחית, ייצור תחרות בין הנמלים, וקביעת שכר סביר במשק.
    4. מר גורדון- אני לא מקבל את המושג "הנכס המצוי בידם". אין להם שום בלעדיות עליו, ובודאי לא זכות לקבוע מי יעבוד שם. חוץ מזה במקרים כאלו אני תמיד חושב על הילד ששונא את הנמל, אך משפחתו המקושרת מכניסה אותו לעבודה שם…
    5. מר יונתן ריבק, הטיעונים במאמר שהפנת אותי אליו, אינם מדוייקים,לוגיים, וקונסיסטנטים. לפיכך לא אגיב עליו (אם תרצה אשמח לפרט לך על מה ולמה).
    6. אני בעד התארגנות עובדים, אך לא על חשבון העובד, משמע "קביעות" הינה הרסנית במקרים מסוימים גם כלפי במדינה, אך בעיקר כלפי העובד עצמו הסובל מהתנוונות, משליטת המערכת וחוסר העצמה מובהק.
    7. תראו, הלואי והסוציאליזם היה מצליח, והלואי שפועל היה מרויח את התועלת הממוצעת ולא את התועלת השולית של הפועל האחרון (במקרה הטוב).אבל ברי לכולנו כי המצב שונה.
    נראה לי חשוב להבין את הסיטואציה בכללותה, ולהביט אל תחנות הרוח, ולא להילחם בהן, אלא להיבין מהן לאן הרוח נושבת ואיזו מלחמה אינה אבודה.

  16. ציוני גאה/ ומה עם זכות הקנין ? הגיב:

    זכותם של העובדים לשמור על תנאי עבודה ושכר הוגנים אינה ניתנת לערעור.

    אך דומני שבנמלים ובחברת החשמל העובדים רוצים לא רק לעבוד אלא גם לנהל. ראשי הועדים של מפעלים אלו באים "לעבודה" ולא בהכרח לעבוד
    לשיא הגיעו עובדי הנמלים בדרישתם למנוע פתיחת נמל פרטי מתחרה. לזאת לא ניתן להסכים !

    עם כל הכבוד המפעלים הללו הם בבעלות הממשלה
    שזכותה כבעלים לנהל תוך התחשבות כפי שכתבתי בזכויות הלגיטימיות של העובדים.

  17. אדרי יצחק ג’קי הגיב:

    דוידי ידידי
    יוסי רוזן במאמר בעתון ידיעות ממון ובאתר Ynet אמר בעקבות הסרט "זהב לבן עבודה שחורה" את הדברים הבאים:

    "בעקבות התוכנית דנו בדירקטוריון החברה בנושא, והחלטתי לקחת גורם חיצוני שיבדוק עבורנו מה האמת בטענות ומה צריך לתקן. רצינו גורם בלתי תלוי. בהתחלה בחרנו את שלמה שני מההסתדרות, אבל הבנו שההסתדרות לא רוצה להיות מעורבת בנושא."

    למה עמיר פרץ התנגד לבדיקה?
    למה עמיר פרץ נימנע במופגן לעזור ל "עובדי קבלן"?
    למה עמיר פרץ הפך את "עובדי הקבלן" הבלתי מאוגדים למטבע עובר לסוחר (טרמינל 3)?
    למה עמיר פרץ לא קיבל החלטה לבצע את הבדיקה במפעלי ים המלח ולעזור למאות "עובדי קבלן" בכימיקלים לישראל?
    דוידי ידידי, אתה חבר הנהגת ההסתדרות תשאל את עמיר פרץ למה הוא הפך להיות האויב מספר 1 של "עובדי הקבלן" הבלתי מאוגדים בישראל.

  18. "הפרט הקטן" שחסר לגלילי הגיב:

    "השחיתות" במפעלי התעשיה של ההסתדרות התבטאה בכך ששלמו שם לפועלים שכר הוגן ותנאי עבודה משופרים (יחסית). אחרי הכיבוש של 67, התחילו מפעלי ההסתדרות, הקואופרטיבים, והמשק שהתבסס על עבודה עצמית (קיבוצים) לקרוס משום שלא יכלו להתחרות בשכר הנמוך ששולם במגזר הפרטי לעבודה הזולה שזרמה מהשטחים הכבושים (ואח"כ מיבוא של פועלים זרים). חלקם התחילו להעסיק בעצמם עבודה של פועלי השטחים מה שהפך את העובדים הקבועים למיותרים והחיש את תהליך הקריסה. עכשיו, לאחר שרוב המשק כבר הופרט אין יןתר "שחיתות", כולם כבר מקבלים שכר מינימום (או דמי אבטלה אם בכלל) ואפס תנאים מלבד כמה "איי שחיתות" שעדיין נותרו. אבל אל דאגה ההפרטה תשטוף גם את אלו ו"השחיתות תעלם מחיינו לשמחתו של המגיב גלילי.

הגיבו ליורם בר-חיים

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים