הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-12 בינואר, 2005 10 תגובות

המינוי של סטנלי פישר לנגיד בנק ישראל מעמיד את מדינת ישראל בשורה אחת עם ארה"ב. מכל המדינות שבעולם רק בישראל ובארה"ב אזרחים אמריקאים תופסים עמדות מרכזיות בניהול המשק. אין הדבר דומה באף אחת מהמדינות, גם לא באלה הפועלות באדיקות על פי עמדותיה של ארה"ב. שר האוצר בנימין נתניהו, וסגן יו"ר בנק סיטי-גרופ, סטנלי פישר, לא רק חולקים עמדות כלכליות וחברתיות דומות עד מאוד; שניהם גם אזרחי ארה"ב. אפילו בעיראק הנמצאת תחת כיבוש אמריקאי, המשק מתנהל על ידי אזרחי המקום.

בקריירה הארוכה של פישר, המשלבת הוראה באוניברסיטאות נודעות (כולל האוניברסיטה העברית), תפקיד מפתח בקרן המטבע הבינלאומי יחד עם היותו בנקאי בכיר – הוא הצטיין כאחד מנציגיה הנאמנים ביותר של האינטרס האמריקאי. או ליתר דיוק, נציגו הנאמן של הקפיטליזם האמריקאי. אמנם בעבר הוא ביקש להתמנות לתפקיד יו"ר קרן המטבע כנציג יבשת אפריקה (הוא נולד בזימבבואה); אבל בתוך הקרן ומחוצה לה כולם ידעו שפישר הוא הוא נציגה של ארה"ב. הוא אף נקרא "הנציב עליון" – חרף העובדה שהוא תמיד היה מספר שתיים בקרן. כינוי נוסף שדבק בפישר הוא "הדרשן". אמנם פישר הוא יהודי ואף "יהודי חם" (בישראל כל בעל הון יהודי התומך במדיניות הממשלה הופך מיד ליהודי חם), אבל בעיתונות של אמריקה הלטינית נפוץ הדימוי של פישר הדרשן, מכיוון שהוא עובר ממדינה למדינה ובפיו בשורה אחת ויחידה: "ריסון תקציבי והפרטה".


על פי תורתו של פישר, "הריסון התקציבי וההפרטה" הם הדבר הנכון לבולגריה (שם קיבל את עיטור העוז מטעם הממשלה השמרנית!), וזה נכון לתאילנד, לבוליביה ולדרום אפריקה. ידו של מספר שתיים בקרן המטבע היתה בכל. או כדברי יו"ר הקרן, הורסט קולר, בארוחת הפרידה מפישר בעת סיום תפקידו באוגוסט 2001: "במשך שבע שנות כהותנו, הותיר סטן את רישומו בכל תחום, וגם בצורת הפעילות של הקרן. לא פעם שאלתי את עצמי איך אדם אחד יכול להספיק כל כך הרבה בכל כך מעט זמן?".


ואין ספק בכך, פישר הספיק הרבה. הוא גרם להרס המשקים המקומיים בעשרות מדינות ברחבי העולם. מרוסיה ופולין בצפון, ועד לארגנטינה וברזיל בדרום. פישר קיצץ בקצבאות, הפריט חברות, פגע קשות בקשישים, בילדים ובמובטלים. יידרש דור שלם על מנת לתקן את ההרס החברתי שפישר הותיר אחריו.


העצות שהסתיימו בהתקוממות עממית


פישר עמד גם מאחורי המדיניות הכלכלית של ממשלת ארגנטינה שפירקה בהתמדה את מדינת הרווחה והפריטה את הכל. הוא שב ודרש בסוף שנות ה-80 ועד לפרישתו ב-2001 שארגנטינה תכבד את תשלום החוב החיצוני לבנקים האמריקאים, חוב שנצבר בעיקרו בעת הדיקטטורה הרצחנית ששלטה בארגנטינה בין השנים 1975 ל-1983. על מנת להבטיח את תשלום החוב, חייב פישר את ממשלת ארגנטינה ליטול עוד ועוד הלוואות בריביות גבוהות (בין 12% ל-14%! לשנה). תשלום החוב "הישן" והלוואות החדשות היו לסעיף הוצאות המרכזי של תקציב המדינה. הכל קוצץ כדי לשרת את החוב, הכל הופרט כדי לגייס משאבים לטובת תשלום החוב.


המדיניות הכלכלית שנקטה ממשלת ארגנטינה, על פי עצותיו של פישר, בעת כהונתנו של הנשיא פרנאנדו דה לה רואה, הוגדרה על ידי פרופ’ חוליו גמבינה מאוניברסיטת בואנוס איירס כ"העמקת המגמות שהחלו עוד במשטר הצבאי ב-1976 – משק קפיטליסטי שכל הרציונאל שלו הוא לשרת את האינטרסים האמריקאיים, יהיו אלה תשלומי החוב או ההפרטה המסיבית לטובת הפירמות הרב-לאומיות האמריקאיות". פרופ’ גמבינה כתב דברים אלה בספטמבר 2001 עם פרישתו של פישר מתפקידו בקרן. כעבור חודשיים, דה לה רואה נאלץ לעזוב את משכן הנשיאות בעזרת מסוק צבאי בעת התקוממות עממית (הארחנטינאסו) שגבתה עשרות קורבנות בנפש וששמה קץ לממשלתו.


נכון, פישר טרם מונה לתפקיד וההמונים טרם עלו לירושלים על מנת לדרוש הסברים מהשר נתניהו והממשלה של שרון. אבל חשוב לציין של"תורת פישר" יש שני צדדים: "ריסון תקציבי והפרטה" והתקוממות ומרד עממי. אגב, קיים מועמד פוטנציאלי נוסף לכהונת נגיד בנק ישראל, אף הוא "יהודי חם", חתן פרס נובל לכלכלה בשם ג’וסף סטייגליץ. סטיילגיץ אף הוא היה מבכירי קרן המטבע וכיהן במשך שנים כמנהל מחלקת המחקר של המוסד הבינלאומי. אבל לסטייגליץ יש חסרון אחד: הוא פרש מקרן המטבע על רקע חילוקי דעות חריפים עם הבוס שלו, סטנלי פישר. כי לדעת סטייגליץ הקרן גרמה נזקים קשים לכלכלה ולחברה בכל המדינות בהן היא פעלה. אמנם סטייגליץ הוא יהודי אמריקאי וחתן פרס נובל; אבל עמדותיו הכלכליות והחברתיות לא עולות בקנה אחד עם המגמה להפוך את ישראל לפורטו ריקו של המזרח התיכון.

תגובות
נושאים: מאמרים

10 תגובות

  1. עומר הגיב:

    כמה עולה לגרום ליהודי חם לעשות עליה ?
    100 אלף יהודים קרים בגולה בשנה הבאה.
    "שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שומרון, העושקות דלים, הרוצצות אביונים, האומרות לאדוניהם הביאה ונשתה."(עמוס ד’ 1 )
    כל זמן שישב העם היהודי בארץ ישראל הוא חדל מלהתקיים בארצו, בגלל דיכוי המעמדות הנמוכים, וזאת כדי לצבור עוצמה צבאית וכלכלית אזורית, ובד בבד התפוררות חברתית פנימית, פערים גדולים, ומלחמת אחים (מה שאנחנו מכירים בתור שנאת חינם, שהיא דווקא מאוד מובנת)
    נראה שגל ההגירה היוצאת מהארץ מסתדר בדיוק עם התוכניות של ביבי, הבה נעלה לכאן את כל מי שמוכן לרקוד איתו סביב עגל הזהב, רק את מי שריווחי, כל יפי הנפש עם הערכים, יחפשו לעצמם מדינת רווחה במקום אחר, ואילו העניים ? האמריקאים, יהודים חמים, יתנו להם מקלט…
    ביבי צבוע להחריד, והשפן החדש ששלף ודאי יאכל את כל הגזר וישאיר אותנו עם המקל…

  2. אורי פ הגיב:

    בשנתיים האחרונות המשק הארגנטינאי פועל בניגוד להמלצות קרן המטבע הבינלאומית. בשנתיים האחרונות צנחה האבטלה מ-20% ל-13%. הצמיחה עומדת על 8% כל שנה. המשק החל ליצר וליצא.
    אחד הצעדים הבולטים היה העלאת השכר ולא צימצומו. השני מניעת כניסה מאסיבית של חברות ספרדיות, שבתקופת ההפרטה של מנם השתלטו על חלק גדול מאוד ממשק האנרגיה הארגנטינאי.

    סטנלי פישר היה אחד המתנגדים למהלכים שביצעו הארגנטינאים.

  3. אד גורדון הגיב:

    לא נראה לי שזה ממש משנה אם סטנלי מגיע מארה"ב או מכפר שמריהו. כל הסוגיה הזו של אמריקאי שמנהל את בנק ישראל ולא ישראלי נובעת בסך הכל מהרצון של הקלקלנים המקומים להשיג משרה. מכוון ואני לא חש התרוממות רוח וגאווה לאומית כאשר קלקלן מקומי עושק אותי, אז אישית זה לא ממש מענין אותי איזו אזרחות יש לשודד הים התורן. ישראלי או אמריקאי זו לא הסוגיה הרלוונטית אלא האגנדה הכלכלית.

  4. אחמד פילגר הגיב:

    הסיפור של סטנלי פישר כאילו לקוח מהספרות הדרום-אמריקאית: ריאליזם-מאגי. או במילים שלי: זהו ריאליזם אבל נראה לקוח מהבידיון. לא היה לנו מספיק עם שר אוצר אמריקאי, עכשיו מביאים לנו גם נגיב בנק מרכזי אמריקאי. ומה עם בוש האב? למה לא מביאים אותו בתור נשיא? נכון, הוא לא יהודי.

  5. דור לוי-קהילת רפורמה כלכלית בתפוז הגיב:

    מדוע לא פרופ אביה ספיבק?

    למען האמת לא מצאתי הבדלים מהותיים בין המועמדים – סה"כ פחות או יותר כולם יצוקים באותה תבנית …
    במהלך היום ירד לי האסימון שם אחד שהוא שונה מהאחרים – פרופ אביה ספיבק מהסיבות הבאות:

    א. הוא היום המשנה לנגיד בנק ישראל ומכיר את המקום, את תחום, העבודה, ואת הצוות.
    הוא עבד בעבר במגוון מקומות כבנק העולמי, במשרד האוצר ובביטוח הלאומי.

    ב. הוא מחובר לחברה הישראלית, התמחה בין השאר בנושאי פנסיה, וניסה לקדם חוק פנסיה חובה.
    כשראה כיצד מעוותים רעיון חשוב זה ומנסים לישמו בצורה גרועה, עמד והתריע על כך במאמרו ‘זהירות, חוק פנסיה חובה’:
    — קישור —
    "…כמי שהטיף בכל מקום להנהגת פנסיית חובה, והסביר במשך שנים את הרציונל הכלכלי והדמוגרפי שלה,
    אני מוצא את עצמי היום במצב מוזר, כאשר אני צריך להזהיר מפני החוק החדש…."
    בניגוד לאחרים, הוא גם מציע במאמר פתרונות המייצגים יעילות כלכלית עם צדק חברתי,
    כמו שינוי שיטת העידוד לחסכון לפנסיה כך שבמקום להתרכז בעשירונים העליונים תעודד העשירונים הנמוכים.

    ג. הוא אדם בעל עצמאות מחשבתית, וכפי שהראתי בסעיף הקודם, הוא אינו חושש להביע את דעתו.
    למרות שגם הוא מבוגרי החוג לכלכלה באוניברסיטה העברית,
    הוא מהבודדים שמכיר בצורך בהתאמת לימודי הכלכלה לעידן המודרני!
    כך כתב במאמר בשם ‘סכנת המבוא לכלכלה’:
    — קישור —
    "…המבוא לכלכלה ושאר לימודי הבי-אי בכלכלה חייבים לעבור שינוי עמוק כדי שיהיו מאוזנים יותר ורלוונטיים למשק המודרני.
    זהו תפקידנו, כפרופסורים לכלכלה. …"

    ד. דיברו רבות על העברית המוגבלת שיודע פרופ פישר. פרופ שביט למשל הזהירה מרמת הדיון שיוכל לקיים,
    כשבני השיח שלו יוגבלו בטיעוניהם לרמת האנגלית שבפיהם.

    ה. ולסיום, לא שאני בטוח כמה זה ממש חשוב, אבל בכל זאת זה ראוי לציון:
    בניגוד לפרופ המכובד סטנלי פישר, המייצג דוגמא שלילית כאדם שנוחת כאן לצורך התפקיד, והוא בעצם יבוא / נטע זר מחו"ל,
    שכמו קודמיו לא ממש צריך להכיר את האזרח הקטן המושפע מהחלטותיו,
    דווקא פרופ ספיבק חורג מהקליקה הסטנדרטית כאדם שתפקידו העיקרי דווקא באוניברסיטת בן גוריון בנגב.

    אפשר להתרשם מקורות חייו באתר בנק ישראל:
    — קישור —

    דור לוי
    קהילת רפורמה כלכלית בתפוז
    — קישור —

  6. אביב הגיב:

    "מכל המדינות שבעולם רק בישראל ובארה"ב אזרחים אמריקאים תופסים עמדות מרכזיות בניהול המשק"

    משעשע…

  7. שחר דולב הגיב:

    דור, כידוע אפילו למשרת נגיד-לשלושה-חודשים ניזהרו מלמנות את ספיבק.

    כל מה שכתבת, אמת ויציב, ואולי בדיוק בגלל זה אין סיכוי שספיבק ימונה לתפקיד…

  8. ישי – צעד מסוכן מאין כמוהו הגיב:

    הייתי אומר, חמור אף יותר מכל גזירות ביבי עד כה. הסיבה העיקרית: נגיד בנק ישראל קובע את שערי הריבית, אשר בתורם קובעים את מספר פשיטות הרגל ההכרחיות במשק. זוהי מחלה הכרחית לכאורה של כל המטבעות הלאומיים, כולל השקל. אין זה מקרה שפישר מתנגד למתרחש בארגנטינה שהרי תושבי ארגנטינה התנתקו מהמטבע הלאומי שלהם, הפסו, מהבנק המרכזי שלהם וכתוצאת לוואי, גם מן הקפיטליזם הגלובאלי. הבנק המרכזי (בנק ישראל), אין שני לו כמכשיר לשליטה קלקלית – פישר יודע את זה וגם ביבי. עכשיו יש לנו חפרפרת אמריקאית בפסגת מקבלי ההחלטות בקלקלה הישראלית. עכשיו האמריקאים כבר לא צריכים להטיף: do as i say (cut govenment spending) not as i do יש להם גיס חמישי בתוך ישראל שעושה בשבילם את העבודה. זה בכל זאת בכמה דרגות יותר גבוה מנגיד ישראלי שמחקה את ה"דוגמא" האמריקאית: זה הדבר האמיתי, כאן ועכשיו הסיוט ההאורגינלי שמתגלם אצלנו בחצר.

  9. אחמד פילגר / לשחר דולב הגיב:

    לדעתי היה זה דווקא ספיבק שמתח ביקורת על מדיניות האוצר, בייחוד של בנימין נתניהו, בנושא הפנסיה ו"מהפכת ההפרטה" של קרנות הפנסיה שתותיר הרבה עובדים עניים ומעט בעלי הון עשירים עוד יותר.

  10. ברק הגיב:

    נשמע מעניין,

    אם יש למישהו/י אשמח שידפיסו כאן לינקים למידע ראסמי על פועלו של פישר במדינות החוץ וההשלכות בפועל.. משהו שאפשר להשתמש בו בדיונים.
    תודה בכל מקרה.
    ברק.

הגיבו לעומר

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים