הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-2 במרץ, 2005 5 תגובות

לפי הידיעה שהתפרסמה ב-ynet, בגדה המערבית מתוכנן מבצע אכלוס והרחבת התנחלויות שווה ערך לתנופת ההתנחלות המאסיבית של שנות ה-80 ("בתכנון: הכשרת 120 מאחזים, בניית אלפי בתים בגדה", 25/2). הידיעה נפתחת במשפט "ישראל עומדת לצאת מעזה, אך מעמיקה את אחיזתה בגדה". עד לפני מספר חודשים, מעטים מאוד בישראל טענו זאת. זה היה פחות או יותר המסר בכרוזים שתעאיוש הפיצה באירועים ציבוריים; שדובריה השונים השמיעו מעל בימות שונות; זו היתה אחת הטענות במאמרים של אורי אבנרי, וזו היתה טענה מקובלת רק על אותם כמה אלפי ישראלים שבשנה האחרונה השתתפו בסיורים ובהפגנות נגד גדרות ההפרדה, וראו במו עיניהם כיצד משתנה הגיאוגרפיה של הגדה המערבית כדי להכין את הקרקע למבצע ההתנחלות החדש.

עכשיו זה "רשמי". עכשיו דולפות תוכניות קונקרטיות, מספרים, שמות יישובים ותקציבים. לא היה טעם לעקוץ את אותו שמאל ציוני שישן במשך תקופה ארוכה בשנים האחרונות של המלחמה המלוכלכת ל"שלום גושי ההתנחלויות", ושבחודשים האחרונים החל למחוא כפיים לשרון, אלמלא מתגובתו היתה משתקפת חוסר ההבנה הבסיסית לאסטרטגיה של שרון. לא מדובר כאן ב"פיצול אישיות" של ממשלת שרון!


הנסיגה מעזה וויתורים מסוימים בגדה המערבית נועדו לאפשר לשרון את הזמן הפוליטי הדרוש להעמקה ולביסוס של גושי ההתנחלויות העיקריים בגדה המערבית. עד כה, תוכנית ההתנתקות זכתה להצלחה מסחררת, היא אפשרה לו לקבל הסכמה עקרונית של בוש ל"הכשרה" אמריקאית של גושי התנחלויות. היא אפשרה לקבוע הרבה מאוד עובדות בשטח, עובדות שיהפכו כל ניסיון עתידי להסדר קבע לקשה הרבה יותר.


במלים אחרות, "ההתנתקות" והמשך ההתנחלות בחסות גדרות ההפרדה (שחלק מהשמאל הציוני נותן להן גושפנקא) הם שתי פנים של אסטרטגיה אחת. הגישה של שרון הוא עקבית ביותר. מבחינה פוליטית וחברתית שרון מגיע מבית מדרשו של בן גוריון, הוא לא רביזיוניסט היסטורי ולכן הרבה יותר קל לו להשלים עם ויתור פרגמטי וריאליסטי על חלום שלמות הארץ, כדי להגשים את היעד הנושן של ההתיישבות הציונית, להשיג דונם אחר דונם, מקסימום שטח ומינימום ערבים. זה יחסום את הדרך להסדר קבע עם הפלסטינים? אין דבר ששרון חפץ בו יותר מהסדר זמני עם מדינה פלסטינית חצי נכה, הסדר כזה יבטיח התלקחויות עתידיות שבהן יהיה ניתן להרחיב עוד קצת את גבולות השליטה הצבאית, לחזק את הדבק הלאומי והגזעני הפנים הישראלי, לפתוח במבצעי התנחלות חדשים לאחר כתישת האויב ולהרחיב את גבולות המדינה. זה מה שרצה והשיג בן גוריון בין 1948 ל-1967. זה מה ששרון מנסה לבשל לנו עכשיו, במידה רבה של הצלחה. אם לא נבין זאת, לא נוכל לסכל תוכנית שמאיימת להנציח את הסכסוך לדורות הבאים.


תנועת "שלום עכשיו" ייאמר לזכותה, הקפידה להתנגד ולגנות באופן שיטתי את הקמת המאחזים וניהלה מעקב חשוב ויעיל אחריהם. אבל, פעולתה זו לא זכתה לגיבוי הראוי בעמדותיה המדיניות של התנועה, לא ביחס לגדרות ההפרדה ולא ביחס לתוכנית ההתנתקות החד צדדית. אנשים בולטים במטה של "הסכם ז’נבה", אשר ניהלו מסע הסברה חשוב ביותר כנגד גדר ההפרדה בתוואי הישן שלה, ממלאים כעת תפקיד מכריע בהכשרה משמאל של התוואי המתוקן בעבור שרי מפלגת העבודה. התוואי המתוקן הוא אחד הגורמים שמאפשרים את מבצע ההתנחלות החדש. אפילו מפלגות כמו חד"ש ובל"ד שהיו אמורות להיות אופוזיציה עקבית למדיניות של שרון, טורחות להוציא לו את הערמונים מהאש כאשר הוא מסתבך בהצבעות בכנסת עם מורדי הליכוד. בכך חד"ש ובל"ד מעדיפות לקדם את ההישג המיידי והנראה לעין של הנסיגה מעזה מבלי להבין שמדובר באסטרטגיה אחת של "התנתקות מעזה – התנחלות בגושים בגדה", אסטרטגיה שאותה צריך לסכל.


אם מישהו סובל מפיצול אישיות, הרי אלה הם אותם שותפים ל"מחנה השלום" המסייעים לשרון במתן לגיטימציה לגדרות וחומות ההפרדה במחדליהם, בתמיכה בתקציב, בשתיקתם ובמחדליהם במאבק כנגד מבצע התנחלות מתמשך שעלול לגרום לפלסטינים ולישראלים להתבוסס בדמם עוד שנים רבות.

תגובות
נושאים: מאמרים

5 תגובות

  1. דניאל קלטי, הסופר הגיב:

    "הנסיגה מעזה וויתורים מסוימים בגדה המערבית נועדו לאפשר לשרון את הזמן הפוליטי הדרוש להעמקה ולביסוס של גושי ההתנחלויות העיקריים בגדה המערבית". נכון בהחלט, וטוב מאד לראות, שלפחות באתר הזה, אנשים רואים, מה קורה באמת, רואים את השקר, מאחורי הפטפטת בלתי-המסתיימת, על "שלום איש-השרון", או משהו כזה. ורק שכחת נקודה חשובה – תוך-כדי כך, משיג "שרלון איש-השלרום" הישג פוליטי חשוב נוסף: תמיכתו של "איש-השמאל" ה"חברתי" רן כהן, יחד עם שאר שותפיו ליח"ד (מר"צ-זכרונה-לברכה), בתקציב המפלצתי, שהגו ביבי, לפיד ופורז. ואני *מקווה*, לפחות, שחד"ש תצביע *נגד* התקציב, כן-או-לא "שמיתנתקות"!! כי, אחרת… בי נשבעתי – מדי יום, למשך כל שארית-חיי, אתקשר לכל חברי מחד"ש, ואזכיר להם, איך תמכה מפלגתם ב… ב… בדבר הזה.

  2. מתתיהו טיילור הגיב:

    מה שהמאמר מציין לגבי התשוקות האישיות של שרון והתכנונים (הלא-פומביים) מסתבר כממשי והגיוני למדי.

    אבל !!!

    מה הקשר בין זה לבין תמיכה בתוכנית ההתנתקות?
    חד"ש תמכה בסופו של דבר בהתנתקות (וטוב שעשתה כך ולא הלכה בדרך המשיחית של לניניסטים שקוראים מהספר) מכיוון שמדובר בפינוי יישובים. ומדובר בצעד חסר תקדים בישראל, ואין זה משנה מה שרון מתכנן לעצמו.
    אנחנו רוצים לפנות את היישובים האלה וזה דבר שקשה להעביר ברמה הפוליטית בארץ. מעבר לכך נוצר חיץ מצויין בין מחנות פשיסטים-גזעניים לרוב הציבור. חיץ שנראה כי בסופו של דבר יהיה ניתן להתיק את הרטוריקה שלו גם ביחס למאבק בגדה.
    ודניאל, באמת.
    למה שחד"ש תתמוך בתקציב ? זו לא אמירה רצינית. אין לה שום בסיס.

    לגבי חד"ש, אני מעוניין לדעת (אם מישהו יכול לומר לי) איך המפלגה מתארגנת לקראת הבחירות הבאות. האם היא בוחרת לשלול את הדגש הסוציאליסטי היהודי-פלשתינאי (ואוניברסלי) שלה וממשיכה בקו הפלשתינאי המוחלט בסיוע של נודניקים קפיטליסטים כמו אחמד טיבי. או שהולכים להיות גם חכים יהודים וטיבי עף ?

  3. דניאל קלטי, הסופר למתי הגיב:

    נו – אני בהחלט מקווה, שלחשש זה אין בסיס! פשוט, יח"ד (מר"צ ז"ל) ו"עם אחד", אף הן, היה *מובן מאליו*, שאין מה לחשוש, בנגע אליהן – ולפתע פתאום… אז מי יודע! כאשר אני שומע גמגומים, מכיוונם של רן כהן, רומן ברונפמן ועם שפם, איך לא אחשוש, באשר לשפיותם החברתית-אידיאולוגית, של מוחמד ברכה ושותפיו? אחרי-הכל – מי היה מאמין, שביילין ינאם בעד תמיכה בשרון? ואני, אישית, אינני רוחש לברכה הערכה רבה במיוחד, מה אפשר לעשות. לא אחרי כל מה שקרה, בדצמבר 2002 ~ ינואר 2003 (ואינני מדבר *רק* על שריונו של טיבי, במקום השלישי המכובד – אלא, על כל האוירה וההתנהלות בחד"ש דאז. שריונו של טיבי, על חשבונו של דב, היה רק הדובדבן המורעל, שבפסגת קצפת-ה…נעזוב את זה). כמובן, אני שותף מלא לתקוותיך, בנגע להיערכות לבחירות הבאות, שמי יתן ויוקדמו. ואולם, כאמור – במצב הפוליטי הנוכחי, אינני יכול שלא להיות מודאג.

  4. למתיתיהו הגיב:

    לא מדובר רק בכוונות או מאוויים או תשוקות של שרון. גם לא רק בתכנונים. בחסות תוכנית ההנתקות שרון הצליח לקדם בפועל, בשטח, בנייה ממשית של גדרות הפרדה, הרס של אדמות חקלאיות וחנק כלכלי של עשרות יישובים פלסטינים. כל זאת, תוך הכנת תשתיות להרחבת התנחלויות מאסיבית שמתחילה כבר עתה "לעבות" את "גושי ההתנחלויות". באופן פשטני ניתן לומר כי כל יום נוסף של שרון בשלטון שווה ערך לעוד כמה דונמים מסופחים בפועל למדינת ישראל.
    יש מעט מאוד התנגדות בפועל למציאות הזאת שנוצרת בשטח. רוב משאבי השמאל אינם מופנים כנגד התהליך הזה. מעט מאוד מפגינים מסורים כנגד הגדרות ובסולידריות עם הכפריים הפלסטינים. אין מסעות הסברה גדולים. המפלגות עסוקות בפוליטיקה ייצוגית ולא ממש מגייסות את המצביעים שלהם לשום מאבק ציבורי. הכלים הפרלמנטריים שיכלו להיות לאופוזיציה לוחמת מושבתים זה כמה חודשים לרגל "ההתנתקות".
    אין לזלזל בנסיגה מעזה ובפירוק ההתנחלויות. אבל, אסור למען זה לאפשר את מבצע ביסוס ההתנחלות בגושים בשומרון. מי שתומך בשרון, מי שנותן לו חבל וזמן "למען ההנתקות" שלא יטען שהוא מתנגד לביסוס אריאל וגוש עציון – מדובר באותו מהלך, מדובר באותו שרון, והוא מאמין בבולדוזרים ובמציאות בשטח – לא בדיבורים ותשוקות.

  5. מתתיהו טיילור הגיב:

    מסכים.

הגיבו לדניאל קלטי, הסופר

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים