הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-22 במרץ, 2005 85 תגובות

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הוא שפן גדול כאשר מדובר בשחיתויות של ראש הממשלה שרון. במקום להעמידו לדין הוא מתחכם בחוות דעת שמטרתן לחלצו מאימת הדין. אולם כאשר מדובר במרדכי ואנונו, או אז היועץ מזוז ופיקודיו בפרקליטות הם גיבורים גדולים. הפרקליטות הגישה כתב אישום נגד ואנונו בגין 21 ראיונות שנתן לעיתונות וכצ’ופר גם הוסיפו סעיף בדבר "ניסיון יציאה מהארץ" לאחר שניסה, חמוש במצנפת, להגיע בחג המולד, היום הקדוש ביותר לנוצרים, לכנסיית המולד בבית לחם.

המגבלות שממשלת ישראל הטילה על ואנונו, שכללו איסור להתראיין לעיתונות חוץ, היו והינן בלתי חוקתיות בעליל ונוגדות אמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן. האיסור הזה עומד בסתירה לאחת מזכויות היסוד של האדם באשר הוא – חופש הביטוי.


18 שנים ישב מרדכי ואנונו במאסר בלתי חוקי בגלל שעשה שימוש בחופש הביטוי – וההחלטות של ממשלת ישראל באמצעות שליחיה בשירותים החשאיים ובתי המשפט להמשיך את האיסור גם לאחר שסיים לרצות את העונש – הוא התעללות והתנכלות לשמן. הניסיון לסתום לואנונו את הפה דומה לאיסור שיטילו על אדם להפסיק לנשום. שום בית משפט אינו רשאי להטיל איסור שכזה.


הגשת כתב האישום הוא על כן לא יותר מנקמנות קטנונית של שלטון שלא יכול לעכל את העובדה שמרדכי ואנונו יצא מ-18 שנות המאסר, בהן קרוב ל-12 שנים בבידוד, שפוי ומחויב למאבק בגינו נכנס לכלא: עולם חופשי מנשק להשמדה המוני, ראש וראשון נשק גרעיני.


גם מעבר להיבט העקרוני, היתה הצדקה מאוד מעשית לראיונות שנתן ואנונו לאמצעי התקשורת. הוא הזים בצורה משכנעת את טענות אלו הקרויים "גורמי הביטחון" כאילו יש לו מידע סודי היכול להזיק למה שמכונה "ביטחון המדינה".


במידה והופיע מידע כלשהו בראיונות שנתן, מדובר במידע שכבר פורסם בעבר מאות פעמים בעיתונות הישראלית והבינלאומית. עיקרי הדברים התמקדו בדעותיו של מרדכי ואנונו על הסכנה הנוראה שנשק אטומי בידי ישראל מהווה לאזרחים ועל החשיבות שבפירוקו.


ב-21 לאפריל 2005 יציין מרדכי ואנונו שנה לשחרורו מהכלא. נקווה שמישהו במערכת הממשל הישראלית יתעשת וידאג כי ההגבלות לא יחודשו וכי ואנונו יוכל לצאת את ישראל למקום שבו יחפוץ לחיות את חייו. רק אז יהפוך לאדם חופשי ומשוחרר מכבלי ממשלת ישראל.


ייצוג הולם לנשים


חברות הכנסת יולי תמיר (עבודה) ואתי לבני (שינוי) יזמו הצעת חוק שמטרתה להבטיח ייצוג נשים בכל מו"מ לשלום ובקבלת החלטות הנוגעות למניעת משברים וסכסוכים.


הצעתן מבוססת על החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם שמתייחסת להשלכות הייחודיות של מצבי מלחמה על נשים ונערות ומכירה בחשיבות הטמעתה של תפישה מגדרית בתהליכי שלום ויישוב סכסוכים ובתפקידן המשמעותי של נשים בתהליכים אלו.


ההנחה כי ייצוג נשים מבטיח פתרונות של שלום או מימוש צדק חברתי מעבר למה שגברים יכולים להציע, אינה עומדת במבחן הניסיון האנושי. אם נלך אחורה, למשל לשנות ה-30 של המאה ה-20 בגרמניה, נראה כי בבחירות בהן ניצחה המפלגה הנאצית, זכה היטלר לרוב בקרב קולות הנשים.


נשים שכיהנו בצמרת הפירמידה הפוליטית, לא הביאו מזור לאנושות. כך גולדה מאיר שתרמה תרומה אדירה להגדלת שטחי בתי הקברות בישראל, כך מרגרט תאצ’ר בבריטניה שמדיניותה הכלכלית והחברתית אופיינה בקניבליזם חברתי (וגם יזמה מלחמה קטנה), כך אינדירה גנדי שלא פתרה את בעיותיה החברתיות של הודו ולא את הסכסוך עם פקיסטן, כך הסנאטורית הילרי קלינטון שהצביעה בעד היציאה למלחמה בעיראק, כך שרת החוץ של ארה"ב קונדוליזה רייס שאין לה כל הרהורי חרטה על עמידתה האיתנה מאחורי תעשיית המוות של ארה"ב וכך גם דוברת צה"ל תא"ל רות ירון שמשקרת במצח נחושה כדי להצדיק את הפעולות הברבריות של חיילי הכיבוש הישראלי. אפשר להאריך בדוגמאות עוד שעה ארוכה.


בחינת המחלוקת הפוליטית בישראל כיום, מראה כי נשים התומכות ופעילות במפלגות, בתנועות ובארגונים ימניים הוא ניכר. נשים הלוקות בפונדמנטליזם דתי, בלאומנות פאשיסטית, בנכונות לצאת למלחמה על המשך משטר הכיבוש אינה תופעה שולית.


לא הייתי מעלה על דעתי לקחת את ילדיי בהיותם תינוקות להפגנות שעלולות להתפתח לעימות אלים עם המשטרה או הצבא. מתנחלות מוכנות לעשות זאת ללא ניד עפעף.


לממשלה לאומנית ימנית פאשיסטית בישראל לא תהיה כל בעיה למלא את שורות מקבלי ההחלטות בנשים כמו המתנחלת נדיה מטר וחברותיה מ"נשים בירוק".


אני תומך בייצוג הולם של נשים בכל מוקדי ההכרעות הפוליטיות, הכלכליות והחברתיות, משום שאני תומך באופן עקרוני בייצוג הולם של כל מרכיבי האוכלוסייה בצמתים בהם מתקבלות ההחלטות. כל זאת מתוך ידיעה ברורה שנשים, בדיוק כמו גברים, נחלקות בדעותיהן. יש פעילות שלום, יש שוחרות זכויות אדם, יש הומניסטיות דגולות ויש צדיקות ששמן ייזכר לעד בקרב ל"ו צדיקים. ויש גם, אלוהים ישמור, תומכות קנאיות של ספר יהושע שמוכנות להרוס, להשמיד, לעקור, לרצוח את כל החי והצומח הלא יהודי על פני הארץ הזאת.


המסקנה ברורה: המגמה הרצויה מתמצית לא בסתם ייצוג נשים או גברים בעמדות מקבלי ההכרעות, אלא בכאלה הקרובים לנו בערכיהם ובהשקפת עולמם.


עדיף אלברט איינשטיין אחד על עשר לימור לבנת ועדיפה סימון דה בובואר אחת על עשרה אריאל שרון.


הפושע מזדעזע


הרוצח ופושע המלחמה ח"כ אהוד יתום מסיעת מורדי הליכוד הביע זעזוע (במשדר "פוליטיקה" של הטלוויזיה הישראלית) ממכתבם של 250 השמיניסטים שהודיעו כי מצפונם לא מאפשר להם להתגייס לצבא הכיבוש הישראלי ולקחת חלק, ולו עקיף, בפעולות הדיכוי והפרת זכויות האדם. מכתבם הוא מסמך מרגש ואפשר רק להביע פליאה על שבביצת העוולות הישראלית גדלו פרחים נפלאים כאלו.


מה שהפושע יתום לא מבין, כי אנשים שכמותו הם בין השאר הרקע שהביא את הצעירים למסקנתם, כי אם ברצונם להישאר בני אדם ולא להיהפך לרוצחים, מן הראוי שלא יתחילו כלל במסלול הצבאי.


יד ושם והטרנספריסט זאבי


יש יותר מסמליות בעובדה ש"הארץ" פירסם באותו יום את הידיעה על פתיחת מוזיאון השואה החדש ב"יד ושם" ואת אישור ועדת החוקה בכנסת להגיש לקריאה ראשונה את חוק מורשת הטרנספר על שם זאבי.


המשותף לשני הארועים הוא ניכוסם ליהודים בלבד.


קונספציית זאבי גורסת שארץ ישראל היא פרויקט יהודי, ואילו קונספציית "יד ושם" גורסת שהשואה היא פרויקט יהודי. יש לעשות ככל שניתן למזער ומוטב להסיר את "השיקוץ הגויי".


נכון שהיו ויש ערבים בארץ ישראל. הפתרון לפי זאבי: ארכיאולוגיה ליהודים וטרנספר לערבים.


נכון שבשואה היו גם קורבנות לא יהודים, שליש מהעם הצועני שנשרף ונרצח במחנות ההשמדה ובניסויים רפואיים, 20 מיליון רוסים, מאות אלפי לוחמי מחתרות בארצות הכיבוש הנאצי, מאות אלפי פולנים, וכמספר הזה ויותר של לוחמים אמריקאים ובריטים, קנדים, אוסטרלים וניוזילנדים, הומוסקסואלים, קומוניסטים, סוציאליסטים, אנשי דת, מתנגדי המשטר הנאצי שפעלו כמחתרת בגרמניה (מעטים ככל שיהיו, אבל הם היו), ומניתי רק חלק, אבל ב"יד ושם" ימזערו אותם, וחלקם אף לא יוזכרו.


הנה שאלת השאלות: האם הנאצים היו אויבי האנושות, ועל כן גם אויבי העם היהודי? או שמא היו הנאצים בראש ובראשונה אויבי העם היהודי. שאם כך, ישראל רואה עצמה פטורה מהפקת לקחים אוניברסליים, כמו מאבק בגזענות וברודנות. או אז מותר להיות ביחסים אינטימיים עם דרום אפריקה הגזענית של משטר האפרטהייד ולפתח במשותף פצצות אטום, לייצא נשק למשטרו הפאשיסטי של הגנרל פינושה בצ’ילה, לשלוח משלחות צבאיות על מנת לסייע ולתחזק רודנים כמו הגנרל מובוטו בזאיר (קונגו) ואידי אמין באוגנדה, לשלול זכויות אדם ולהטיל משטר כיבוש אכזרי על העם הפלסטיני.


אם הגירסה האוניברסלית היא הנכונה, אזיי רצח היהודים הוא חלק מתעשיית הרצח הכוללת, והלקחים הם בהתאם: דמוקרטיה, שוויון, מאבק בגזענות ואפס סובלנות לתופעות כמו כיבוש ודיכוי של עמים אחרים.


ראש הממשלה שרון חזר בנאומו בטקס חנוכת המוזיאון על מנטרת הציונית הצבאית כי רק במדינת ישראל יכול היהודי להגן על חייו.


וכל השומע יתמה. מאז סוף מלחמת העולם השנייה מדינת ישראל היא המקום הפחות בטוח ליהודים. מספר היהודים שנהרגו במלחמות ופעולות צבאיות במדינת ישראל מאז ייסודה ב-1948 ועד היום הוא הגבוה ביותר מבין כל הקהילות היהודיות החיות במרחבי הגלובוס.


הלקח הנכון של השואה לגבי ביטחונם של יהודים, הוא זהה לאלה של הלא יהודים: במקום של מלחמות, קיומם לא בטוח, ובארצות בהן שוררים דמוקרטיה, שוויון זכויות ושלום עם השכנים, קיומם הוא הבטוח ביותר.


מאות פצצות אטום, נשק ביולוגי וכימי הנמצאים בכמויות אדירות "למען ביטחוננו" בטריטוריה הקטנה הזו ששמה מדינת ישראל , הופכים את ישראל לא רק למקום לא בטוח, אלא למקום שעלול להמית על יושביו השמדה עצמית. סכנת שואה שנייה, הפעם במו ידינו.


בית המשפט העליון מיישר קו עם נתניהו


מול האגדה שבתי המשפט הם בלתי תלויים ועצמאיים, מורה המציאות כי כאשר מדובר באינטרסים מהותיים, הן של השלטון והן של בעלי ההון, בית המשפט העליון פועל כשלוחה שלהם ומתקן "פגמים" או "סטיות" של ערכאות נמוכות.


שתי דוגמאות מהשבועיים האחרונים: בית המשפט העליון ביטל פסק דין של בית הדין הארצי לעבודה שקבע כי שר התחבורה אינו רשאי לשבור את שביתת נהגי האוטובוסים בבאר שבע, הנאבקים על זכותם להתארגן ועל תנאי עבודה ושכר הוגנים, על ידי הכנסת חברת אוטובוסים אחרת.


בית המשפט העליון ביטל החלטה של בית המשפט המחוזי שאישר תביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי השייכות לבנקים. התביעה עסקה בגביית יתר של חברות כרטיסי האשראי. קבלת תביעה ייצוגית, פירושה שחברות האשראי עלולות למצוא עצמן נדרשות להחזיר גביות יתר בסדרי גודל של מיליארד שקלים. בא בית המשפט העליון וביטל את הפסיקה וחברות כרטיסי האשראי נשמו לרווחה.

תגובות
נושאים: מאמרים

85 תגובות

  1. גדעון ספירו הגיב:

    ליסמין,
    מה הבעיה שלך עם המצנפת?

  2. גדעון ספירו הגיב:

    למשה מכרכור,
    ואנונו זוכה להכרה ברחבי העולם כאיש שהקריב את חירותו למען רעיון נשגב – חיסול הנשק הגרעיני. הדבר בא לידי ביטוי בשורה של פרסים ותוארים שקיבל במשך השנים, ובמועמדותו, גם השנה, לפרס נובל לשלום.

    גם בישראל יש ציבור, לפי שעה מיעוט של מי שהצליחו לעמוד ולהתגונן מול שטיפת המוח הגרעינית של ממשלות ישראל ושרתיה בתקשורת, שתומך בואנונו, ואומר לו "וואלה, צדקת".
    רוב הציבור טרם בשל לעמדה זו.

    המעט שואנונו רשאי לצפות לו, הוא, שאחרי שריצה את מלוא תקופת המאסר (הלא מוצדקת, אני מוסיף) של 18 שנים, ממשלת ישראל תפסיק לרדוף אותו, לא תגביל את חופש התנועה וחופש הביטוי שלו, ושיתנו לו לחיות את חייו מחוץ לישראל, במקום בו יחפוץ.

  3. משה מכרכור הגיב:

    לגדעון ספירו
    צר לי מאוד אבל אנשים בדעות מהסוג של כמותך, כבר הסבו נזקים איומים למדינת ישראל ואם אתה רוצה מעט מהדוגמאות אז בבקשה: הסכמי אוסלו הארורים, אלטלנה, אודי אדיב (המרגל שאפילו לא התחרט). יש לי רשימה ארוכה מאוד. וענונו יקבל פרס נובל מאנשים שהם לכל הדעות עוכרי ושונאי ישראל. בבקשה ממך התחל להיות יועץ טוב לישראל ולא לרועץ.

  4. גדעון ספירו הגיב:

    למשה מכרכור,
    אתה לוקה בכשל מחשבתי. אינני יכול, גם לו רציתי, לגרום נזק לישראל, כי אני ואנשים בדעותיי מעולם לא היו בעמדות שלטון ושליטה קובעים בישראל.
    מי שגרם וגורם נזק לישראל הם גורמי שלטון ושליטה. כמו לדוגמא שרון במלחמת לבנון, או בהקמת ההתנחלויות, או בתקציב המיטיב עם העשירים ודופק את העניים ועוד.

    הקפיצה שלך אחורה לאלטלה היא מוזרה, שהרי דווקא בפרשת אלטלנה נקבע תקדים חשוב לפיו אין במדינה מספר צבאות, תקדים שהולך ונשחק מאז יוני 1967 עם הקמת פלנגות המנחלים.

    אני מבקש להזכירך כי אינני אחראי להסכמי אוסלו, גם לא להפרתם על ידי ישראל, שהוא עיקר הנזק שנגרם בעטיו של ההסכם.

    אודי אדיב אמנם עשה מעשה לא ראוי, אבל הוא לא גרם שום נזק לישראל להוציא הנזק שנגרם למשלמי המסים שהיו אנוסים לממן את אחזקתו בכלא.

    וחוץ מזה אני מציע לך להיגמל מתכונה נפוצה בקרב חוגי הימין והמרכז לפיו כל מי שלא מסכים עם מדיניות ישראל הם "עוכרי ישראל".
    בעיקר לא כאשר זה נוגע לוועדת פרס נובל לשלום.
    חברי הוועדה נתנו את הפרס לבגין, לרבין, לפרס, ואם הם הם יתו את הפרס גם לואנונו זה לא בגלל שהם עוכרי ישראל אלא משום שהם מעריכים את מאבקו נגד נשק גרעיני.

  5. למשה מכרכור הגיב:

    קודם כל אתה מחמיא למר ספירו שאתה כך מייחס לרשימות שלו המתפרסמות באתר אינטרנט לא ממש פופולארי כל כך הרבה השפעה, לרע או לטוב. מי שכבר קורא אותו בדרך כלל חושב כמותו, והשאר לא מתייחסים, כמוך למשל. שנית, מר ספירו לא כותב שום דבר חדש ברישמות שלו, ולכן שוב אתה קצת מחמיא לו בייחוס "חתרנות" לדעותיו הלא כל כך מאתגרות את דרכי החשיבה הרגילות, כולל של השלטון.
    לבסוף, דבריך הם שטות אחת גדולה. הנזק שגרמו הצבא, ההתחמשות הגרעינית ועוד כמה פרוייקטים כאלה לישראל גדול שבעת מונים מהמקרים שאתה מפרט. כמה אנשים מתו ומתים על ":קידוש" הכור? את זה לא מספרים. מה שכן מספרים זה קשקושים על אודי אדיב וטלי פחימה…בלבולי מוח, בקיצור. אז תגיד מראש שאתה אוהב להאמין לדברים שמספרים לך, כולל מה שכותב ספירו, ונבין כבר מי אתה. יאללה לכרכור משה

  6. חיים הגיב:

    הדיון של דניאל וספירו על השואתיות של הפצצת הירושימה ונגסקי שפך אור על אופן המחשבה של ספירו, לדידו של ספירו כל מוות המוני של בני אדם הינו שואה. כך הצונאמי הוא שואה, רעידות אדמה הן שואות וכך הלאה. מבחינה לשונית מדייק ספירו, אלא שטרחנות לשונית זו באמת מוצאיה את הטעם מהדיון. כפי שציין הגרמני אין בעברית מלה יחודית לשואה(למרות ש*ה*שואה הינה תמיד השואה) ומשום כך יכול ספירו להסתתר מאחרי גבו הרחב של אבן שושן ולהתחמק מהדיון האמיתי עם דניאל. דיון שבליבו השאלה: האם כל מוות המוני ראוי להכלל במסגרת של השמדת עמים? או שמה להשמדת עם כמו זו הרואנדית, הארמנית, היהודית, הילידית האמריקאית שמור מקום של כבוד בארון הגביעים של הזוועה האינושית? זו שאלה עקרונית, משמעותית, חשובה. מדוע חומק ספירו?

    לדניאל,
    נגעה לליבי תקוותך לפליטת קולמוס, אל תשכח שספירו לוחם מזה שנים במשמעויותיה הפרקטיות של תורת היחסות, ריאקציוניזם פיסיקלי.
    בכל מקרה הכללת ההפצצות על יפאן יחד עם השואה התבצעה בדם קר.

  7. משה מכרכור לספירו ודומיו הגיב:

    אתם בפרוש בעד כל מה שטוב לערבים ולשאר כל שונאי ישראל ובפרוש כל מה שטוב לעם ישראל ששורד בעור שיניו מאז ומעולם. ולכן אתה/אתם אינכם ראויים לתגובה הואיל והויכוח הנצחי הזה רק מחמם את ליבם של שונאינו ומסייע להם !!!

  8. גדעון ספירו הגיב:

    לחיים,
    אתה מתקשה בהבנת הנקרא. איפה מצאת אצלי כתוב שכל מוות המוני זו שואה במובן של השמדת עם? דומני כי הבהרתי בדוגמאות שציינתי כי מדובר במעשה ידי אדם ולכן הצונאמי ורעידות אדמה לא ניכללו בדוגמאות שלי.
    גם אם אנו חלוקים בנושא הטלות פצצת האטום על יפן, אין מקום לטענה כימדובר באסון טבע.

  9. למשה מכרכור הגיב:

    אני ממליץ לך (ולכל מי שלא קרא עדיין, בעצם) לקרוא את הספר "ויואל משה" של הר’ י. טיטלבוים. בעיקר את החלק הראשון שלו. זה מתקשר ישירות לתגובתך האחרונה.

    דן תמיר

  10. גדעון ספירו הגיב:

    לגבריאל,
    בענין המצנפת לא הגבתי כי הבנתי מה בעיתה של יסמין בנושא.
    אם אתה מתעקש על תגובה, אז הנה: אכן, בנסיונו של ואנונו לצאת לבית לחם בחג המולד כדי להיות נוכח במיסת החצות המפורסמת, הוא היה חמוש במצנפת, וזו סכנה ביטחונית שישראל לא יכלה לעמוד בה.

  11. חיים הגיב:

    למר ספירו, הצדק עמך.
    ועל כן, ראשית עלי להתנצל על ההאשמה הנלוזה שהעליתי ושנית הריני מתקן את מיד את שאלתי,

    האם כל מוות המוני מעשה ידי אדם ראוי להכלל באותה מסגרת עם השמדת עם? או שמה להשמדת עם כמו זו הרואנדית, הארמנית, היהודית והילידית האמריקאית שמור מקום של כבוד בארון הגביעים של הזוועה האינושית?

  12. יסמין – בעניין המצפנת הגיב:

    עניין המצנפת הוצא מהקשרו, כנראה בגלל הודעה שצונזרה או לא נקלטה.
    בעניין סנטה קלאוס ששורבב לתיאור החדשותי: גבר שלא מזוקן, לבוש גלימה ארוכה, חבוש מצנפת, כורע על ברכיו מול גויל או איקונין, מטלטל צקון נפשו לפני ישות שהוא עצמו מודה שלא ניתן לתפוס אותה בשכל, לא רק שזה בסדר, זאת הנורמה?

  13. יש הגיב:

    הגורסים שהצונאמי הוא מעשה ידי אדם.

  14. מיכאל שרון: המתים על קידוש הכור הגיב:

    בהקשר לשאלה שנשאל מר ספירו, כמה מתו על קידוש הכור. התשובה: לא מעטים. לא מעטים מעובדי הקמ"ג קיבלו סרטן, אבל משרד הביטחון סרב לשלם להם פיצויים. אפשר לכנות אותם אם כך "עולי הקמ"ג" על משקל "עולי הגרדום".

    — קישור —

    מי יודע, אולי וענונו בכך שעזב, נסע לאוסטרליה, התנצר, "ישב" 18 שנה, בכל זאת ניצל ממוות מסורטן ללא פיצוי, ראה עולם, עבר ועובר תקופת מרטירולוגיה כמו נלסון מנדלה, ואם לא יקבל פרס נובל לשלום, עדיין יהיה רקטור אוניברסיטת גלזגו.

    נ.ב. אגב עניין הטבח בדרזדן בכ"ז היה עניין די מגעיל. מה פשעו האזרחים חסרי המגן? שינקמו באנשי ס.ס. שיתלו פושעי מלחמה.

    אם נניח שממשלת ישראל עתידית כל שהיא בניצוח מתנחלים תתחיל חלילה לטבוח פלשתינים, האם לנו מגיעה שואה קטנטונת?

  15. נו הגיב:

    והמישגעס של הדת היהודית יותר טוב ? ההתנצרות של וענונו יכולה להתפרש כמחאה (כמו הלסביות של הפמיניסטית יערה חוצן לעיל), או כשטיפת מוח של מעניו (יצירת הזדהות עם מרטיר ומבקר של העם היהודי וכולי) או פועל יוצא של חיפוש בטחון וקן חמים מן החוויה של הקירבון העדרי שהוא חווה. בכל מקרה זה לא עניין ציבורי לדעתי, בכלל. האמונה הדתית של אדם היא עניין פרטי לחלוטין.

  16. שוב הגיב:

    מן השיטין עולה הצידוק הישראלי המזעזע לעינויים הממושכים שעבר וענונו ועוד עובר. תמיד יימצא מי שיגיד שיש כאלה שמתו על קידוש הכור, ממש. זה הלוך הרוח הנאצי של קלגסי מלמ"ב שבישלו את כל זה, ביחד עם חבריהם מהצי השישי, ויודעים לשחק את אלוהים, כלומר להחזיק את חוט החיים פרום למחצה, פרום למחצה, בבחינת סוד המוזלמן הנצחי. ותמיד ישנו הצידוק הישראלי, זה קורה גם במקומות אחרים, ו..יש כאלה שסבלו יותר, כמו למשל …יסורי המצפון של דבורה חן בשבוע שבו התפטרה…קשים הם גם כן.
    בסוף של משפט על וענונו מסתתר פקיד עם צידוקים מהסוג הזה. ולצידו המקהלה היוונית…המנסה בכל כוחה להחריש את צווחות הכאב של המעונים. "זה קורה במקומות אחרים" "זה קורה במקומות אחרים גם כן" בקאנון. שמעתי הצעה אחרת לגביו, לנוכח השקר הרב שכבתי שאופף את הפרשה – קיבוץ שהופרט, למשל ? התנחלות שעדיין לא פונתה ? פתרון ציוני מצאו להם הקלגסים לכל בעיה. ניישב את "היהודים" האלה בקיבוץ מופרט מוקף בערבים, שבו יוכלו לספר את הסודות שלהם רק לעצמם.

  17. גבריאל, שאלה לגדעון הגיב:

    לא הבנתי מה תגובתך בעניין המצנפת?

  18. דניאל למיכאל הגיב:

    לשאלתך, "אם נניח שממשלת ישראל עתידית כל שהיא בניצוח מתנחלים תתחיל חלילה לטבוח פלשתינים, האם לנו מגיעה שואה קטנטונת?" – תשובתי היא: כן!! מגיעה לנו. גם לי, על-אף שכל חיי הפגנתי, נגד הכיבוש ובעד הפלשתינים, יגיע לי לסבול, כי נולדתי כציוני. בהחלט. זאת אמונתי, נקודה.

  19. גדעון ספירו הגיב:

    לחיים,
    תשובתי לשאלתך ברורה כמעט מאליה: לא כל מוות המוני בידי אדם ראוי להיכלל במסגרת השמדת עם.
    לעומת זאת: פצצות אטום הן לדידי בעלות מאפיינים של "פתרון סופי", נשק שואתי.
    תרשה לי למנות שני סימני היכר המשותפים לנשק אטומי ולמחנות ההשמדה: מוות המוני ללא אבחנה והשלכות לטווח ארוך. רבים מאלה ששרדו את מחנות ההשמדה, מתו לאחר מכן מסיבוכי בריאות שמקורם במחנות. כך גם באשר לנפגעי הנשק האטומי ביפן. עשרות אלפים מתו בשנים שלאחר הטלת הפצצות מהקרינה ומחלות נילוות אחרות שניגרמו מהפצצות.

    לא היה כלל צורך בהטלת פצצות האטום כדי לנצח במלחמה, בוודאי שלא היתה הצדקה להטלת הפצצה השניה על נגסקי. להטלת הפצצות היו שתי מטרות:
    א) החלטה צינית לראות "איך זה עובד בשטח", מחוץ לתנאי מעבדה.
    ב) העברת מסר לברית המועצות בדבר העליונות הצבאית האמריקנית לקראת המלחמה הקרה שעמדה בפתח.
    כל אלה מצדיקים לדעתי את הכללת הטלת פצצות האטום על יפן בגדר המושג שואה.

  20. גבריאל הגיב:

    עכשיו יצאתי עוד יותר מבולבל… לא הגבת כי הבנת מה בעייתה של יסמין? ואם הבנת אז למה לא הגבת? מה יש במצנפת הזאת ששווה כ"כ הרבה מילים???

  21. חיים הגיב:

    למר ספירו,
    והכוונה מה יהה עליה?
    הקריטריונים שלך לשואה מוציאים את הגורם החשוב מכל מהמשוואה, קרי היעד הסופי של הרוצחים. שהרי ההגדרות שלך לשואה חופפות כמעט במדויק את ההגדרות לפשע מלחמה. ישנו הבדל מובהק בין פשע מלחמה ובין השמדת עם. ההבדל הוא לא באופן הפעולה או בתוצאותיה אלא ביעד. האמריקאים לא ביקשו להשמיד את העם היפאני אלא להביסו, לו היו נכנעים היפאנים שבוע לפני הטלת הפצצות לא היו אלו מוטלות. לעומתם הגרמנים ביקשו להשמיד את העם היהודי, לא היה דבר שיהודי יכל לעשות כדי למנוע את רציחתו, יכל להתנצר, להצהיר אמונים לגרמניה או לקטום אפו, עדיין היה נשלח כלאחר כבוד אל המשרפות. זה הבדל מהותי לא?

  22. למיכאל שרון הגיב:

    הקישור שלך לעניין הקישון, הכור והדידיטי חביב בהחלט, אבל מחמיץ את העיקר. בשלושת המקרים הללו המושכים בחוטים היו האמריקאים, חביביך מן הצי השישי, כן, במיוחד מן הצי השישי. כן, יש קשר סיבתי בין הקישון לסרטן, בין הקרינה לסרטן ובין הרנטגן לגזזת…והקשר הוא…הצי האמריקאי ונציגיו עלי אדמות בציון, המשלשלים לכיס את הקומיסיה וממשיכים להשתלם בתורה הקדושה הזו. בברכת "האם אתה גבר או אשה", ססמתו של הצי השישי והמפקד שלו דוביה המפורסם.

  23. הירושימה אהובתי הגיב:

    כוונתו של ספירו היתה טובה, לכלול את הנשק האטומי כ"רצח עם" של האנושות כולה. הנשק הזה אינו יכול להחשב במניין אמצעי הלחימה המותרים, שכן מטרתו היא להשמיד את החיים על כדור הארץ, או לחלוטין להותיר את השליטה בחיים על פני כדור הארץ בידי חבורת מופרעים שאינם שונים מן הנאצים במטרותיהם הסופיות. יש לזכור שהנאצים ביקשו להשמיד את היהודים כחלק מתוכנית יותר גדולה, ולא כמטרה בפני עצמה. התוכנית הגדולה היתה השלטת שלטונם על העולם כולו, ויישום תורת גזע רחבה הרבה יותר מ"רק" אנטישמיות. מאחר שהם ראו את היהודים כמכשלה ראשונית למימוש התוכנית הם התפנו קודם כל לנטרל אותם ועוד כמה מקלות בגלגלי התוכנית. מועדון הנשק הגרעיני – משקף חשיבה דומה אם יורדים לשורשיו. מומלץ לעיין באתר
    של הארגון PUGWASH שמבקש לבער את הנגע הזה וחברים בו מדענים מכל העולם, כולל אלה שהתעסקו ומתעסקים בנושא. ואולם, מאחר שדוקא המנהיגה של "העולם החופשי" וידידתה במזה"ת ישראל יושבות היום בראש המועדון הגרעיני, יש קושי דיפלומטי מסויים להעלות התנגדות לנשק נתעב זה ולכרוך אותו עם השואה הקדושה, שעברה מניפולציה הוליוודית וגויסה עכשיו לטובת הנשק הגרעיני. כמה חבל.
    אירית

  24. אלישע הגיב:

    צודק גדעון בקביעתו כי ניתן היה לסיים את המלחמה ללא הטלת פצצות האטום: על מנת להכניע את יפן היו בעלות הברית נאלצות לפלוש ליפן גופא, לאחר כיבוש האיים באוקיינוס השקט, בהם התבצר הצבא היפני. בקרבות שהתנהלו על כיבוש האיים האלה נהרגו עשרות אלפי חיילים משני הצדדים. בכיבוש אוקינאווה למשל, נהרגו כ25000 חיילים יפנים, וקרוב ל7000 נחתים אמריקניים.
    לו, לפי עצת גדעון, הייתה מתבצעת נחיתה מן הים היה מתחולל טבח בממדים גדולים בהרבה מאשר נספו בהירושימה ונגסקי, וגם מספר הקורבנות מקרב חיילי בנות הברית היה גבוה מאד. הסיפורים כי יפן הייתה קרובה לכניעה לפני הטלת הפצצות מצוצים מן האצבע: גם אחרי הטלת הפצצה הראשונה סירבו אנשי הכת המיליטריסטית ששלטה ביפן (בראשות הגנרל טוג’ו) להכנס למשא ומתן על כניעה. הם, בהתאם להשקפת עולמם, היו מוכנים להלחם עד האיש האחרון.

  25. דניאל לאירית הגיב:

    אירית – על כך, שהנשק האטומי איננו לגיטימי בשום מקרה, כולנו כאן מסכימים! לא על כך נסוב הויכוח. מובן מאליו וברור לכולנו, שיש לפרק את כל הכורים הגרעיניים עלי-אדמות – וקשה לי מאד מאד להאמין, שמי מבין באי-האתר הזה יקום לערער על כך. לא זאת הנקודה. הנקודה היא, שמה שהתחולל בהירושימה ובנגסקי *איננו* השמדת-עם. היתה שואה לילידי-אמריקה ושואה לארמנים ושואה ליהודים ושואה לרומה. ליפאנים לא היתה שום שואה. מה שהם חטפו ל?א היה מוצדק והיה חסר-פרופורציה לחלוטין למעשיהם שלהם, *אבל* היו להם מעשים – הם *לא* ישבו, כיהודים או כארמנים, תמימים בבתיהם, ומישהו בא עליהם, סתם כך, ורצח אותם! היפאנים חוללו טרור מזוויע (גם אם פחות מחריד, יחסית, משל הנאצים באירופה), בכל רחבי אסיה המזרחית, במרוצת ארבע-עשרה השנים, שקדמו לכך. אז – או.קיי, את הפצצות האטומיות אסור היה להטיל עליהם. אבל, עדיין, זה ממש-ממש לא אותו הדבר. אם כבר, אז מה שעוללו האמריקאים לתושבי לאוס, במרוצת שנות השישים והשבעים, מקביל, הרבה יותר, לשואה הנאצית. הרבה יותר.

  26. חיים הגיב:

    לאירית,
    ראשית ספירו כתב מפורשות שבהירושימה ונגסקי התרחשה השמדת עם וכרך אותה עם השואה.
    הוא לא התכוון(לפחות לא מפורשות בטקסט) שהנשק הגרעיני הוא רצח עם של האנושות ואני אפילו לא מנסה להתחיל להבין מה "רצח עם של האנושות" בכלל אומר.
    נשק גרעיני הוא נשק אימתני ללא ספק, ואכן אם תצבור מספיק ממנו(הרבה מאד ממנו, אגב) תוכל באופן עקרוני לחולל שואה פלנטרית. אבל אין זו "מטרתו" של הנשק הגרעיני לחולל מאום, אין שום טעם בשימוש בנשק שלאחריו הכוכב לא ראוי למגורי אדם. והעובדה הפשוטה היא שמעולם לא השתמשו בו שוב.

    כפי שאני רואה זאת, מלחמה מעולם לא פרצה בין שתי מדינות המחזיקות בנשק גרעיני. הנשק הגרעיני כפה על המעמצמות מאזן אימה ומלחמה קרה. ובבחירה בין מלחמה חמה ללא נשק גרעיני או קרה בחסותו, אני בוחר בקרה, איכשהו יוצא שפחות אנשים מתים…

  27. על השמדת עם הגיב:

    אני לא צריכה להציל את ספירו מעצמו (גם אי אפשר כניראה) אבל לדעתי מוחמץ בארץ הקשר החשוב בין השואה לנשק הגרעיני במובן זה שאחד הלקחים החשובים של השואה צריך להיות פירוק מוחלט מנשק אימים זה. התיזה של המלחמה הקרה היא בדיעבדית, ולא משום שארצות הברית התכוונה לשמור על מאזן. למעשה, מדענים שהדליפו מהמערב מידע חשוב לברית המועצות (והואשמו בריגול, אם נתפסו) החזיקו בטענה שלך, שאם יהיה מאזן לפחות לא תהיה מלחמה ומשהו יצא טוב מהתועבה הזו. והנה, המאזן הזה לא הוכיח עצמו, והיום זה עולם חד קוטבי וארצות הברית לא עושה שום סימנים של ירידה ממירוץ החמוש שלה, אלא נושאת פניה אל החלל, ואל תוכניות טילים שיש לשאול באמת כנגד מי הן מופנות ? חייזרים ? (קנדה לאחרונה סירבה באדיבות ל"הצעה" להצטרף…יש להניח שישראל תקפוץ על הזמנות כאלה כמוצאת שלל רב). תוכנית הגרעין הורגת גם היום, ומשעבדת מיליונים כעבדים נרצעים, ואם המוות הזה יותר אסטתי מאשר איברים תלושים ושרופים, זה רק עניין של מראה. צריך לעיין שוב במשנת הנאצים להיזכר במה מדובר. זו צורת משטר, חשיבה ואידיאולוגיה – ולא כפי שמוצג – מלחמה שבטית בן הטבטונים ליהודים. נשק המסוגל להשמדת עם (או עמים שלמים) – וזו גם כוונתו – ראוי להיכלל בין לקחי השואה ב"יד ושם" ועל זה דובר בפוסט הזה. אלא שמגוחך לחשוב שמדינת ישראל – אחת החברות במועדון הגרוע הזה של הגרעין – תאפשר הסתכלות כזו. ומצד שני, יש לקוות שיד ושם, המפגין פה ושם קצת עצמאות לאחרונה – לא יישר קו עם הלחצים האלה ויבחר בקו המכבד את זכר הניצולים ואת הלקח ה"גבוה" ביותר מן השואה האיומה הזו.

  28. גדעון ספירו הגיב:

    לגבריאל,
    אל תתבלבל. חסרה מלה בענין המצנפת:המשפט הפותח צריך להיות: לא הגבתי כי לא הבנתי מה בעיתה של יסמין בנושא.

  29. לדניאל הגיב:

    דניאל, זה נכון, אבל הדיון היה לגבי יד ושם ומה צריך להיכלל ביחד עם שואת היהודים במניין הנושאים שהם מנציחים. מעבר לכך, יתכן שלנוכח השינויים העולמיים צריך גם לרענן את המושגים.הרי גם רצח עם היתווסף אחרי שנעשה רצח כזה והוחלט שהוא ראוי לקטיגוריה נפרדת.
    ההחלטה איך לזכור אירוע כמו השמדת היהודים היא החלטה פרשנית ממגוון המטרות שהיו למשטר הנאצי. לי ניראה לנוכח הסכנות כיום, יש להרחיב וגם לשנות את הדגשים. אבל אני מסכימה אתך לגבי ההבדל בין הירושימה לבין אושוויץ מן הצד של ההגדרה המשפטית והנסיבות הקונקרטיות של אותם זמנים. אין ספק שאתה צודק בזה במאה אחוז.

  30. אירית הגיב:

    לעניין הקשר שבין השואה לבין הנשק האטומי,
    מצאתי ספר שנכתב על זה, וחשבתי שעשוי לעניין את מי שהשתתף בדיון
    Robert Jay Lifton, M.D. is Distinguished Professor of Psychology and Psychiatry at John Jay College and the Graduate Center of the City University of New York. His most recent book, written with Erik Markuson, is The Genocidal Mentality: Nazi Holocaust and Nuclear Threat (New York, Basic Books, 1990) .

  31. שלמה הגיב:

    צריכים את וענונו כאן !
    הייתי ביום ה’ 7 באפריל בטקס הזיכרון לנטבחי די יאסין – וכך דווח בעיתונות (ידיעות)על הטקס: "..עוברי אורח בשכונת הר נוף בירושלים נתקלו אתמול במחזה נדיר: מרגל האטום, מרדכי ואנונו,עמד על במה , מוקף במשפחות פלשתיניות ובפעילי שמאל, והקריא את שמות הנספים בטבח דיר יאסין.ואנונו סיפר לנוכחים כי הוא חפץ בדרכון פלשתיני.."
    למותר לציין שואנונו זכה במחיאות כפים סוערות מייד כשסיים את הקראת השמות .
    ובסיום הטקס השתרך תוך ארוך של פלסטינים ללחוץ את ידו . וענונו יכול לתרום לשלום ולדו קיום דווקא פה .

  32. לספירו הגיב:

    לא אכנס לכל אורך הנימוקים שלך, אבל באותו עניין של פשיזם, אחריות, ופרשת וענונו למשל…אני כותבת עכשיו מאמר מפורט על זה ועוד כמה דברים, וכאשר אסיים אכניס לינק גם כאן. בקצרה, ישנו משהו שנקרא מצב שמעודד זוועות, מצב שמוכר ככזה שדוחף כל אדם, אדם נורמאלי כמוני וכמוך, לבצע מעשי זוועה שלא יאומנו. העניין הזה נדון כבר ונלעס כמעט, אני מזכירה אותו כיון שלדעתי הוא מתרחש סביב הפרשה הזו גם כן. לכן אין כל כך טעם להאשים כל אחד מהמשתתפים הפועל בנסיבות האלה (אף כי ברמה מסויימת כולנו אחראים למעשנו אם לא משפטית אז מבחינה אחרת) אלא למי שמתכנן, מייצר ויוזם בכוונת תחילה מצבים מורכבים שיובילו להתבהמות הזו. כך ידוע ששילוב מסויים של אידיאולוגיה, מצבי קרב באזורים אזרחיים, נהלי פתיחה באש מסויימים, תסכול מגרילה, והפיכת האויב לחסר אנושיות יוצרים תסריטי טבח ידועים מראש. כפי שזה קורה בסיטואציה של לוחמה צבאית זה קורה בזירות אחרות כיום, בעיקר סביב הנשק הגרעיני שיצר מיסטיפיקציה ודה הומניזציה. אנחנו צריכים להיות עירנים, גמישים ומתוחכמים מספיק ליישם לקחים ממצבים אחרים למציאות המתחדשת ולא להיתקע עם תפיסות מאובנות והטחת אשם זה בזה, כדי להחלץ מחוסר האונים שנכפה בעניין ואנונו ובעיקר בעניין הנשק האטומי של ישראל. אני לא מצדיקה היעדר אחריות ופשיזם, להיפך, אני אומרת שהטקטיקה שלך לא תגיע למטרה שאתה רוצה להשיג

  33. גדעוו ספירו הגיב:

    את ממשיכה בקו של שחרור מאחריות. כמו שאמר נשיא מדינת ישראל פרופסור קציר לאחר מלחמת יום הכיפורים: "כולנו אשמים". איזה מוצא נחמד. אם כולנו אשמים אז אף אחד לא אשם. כתבתי לו אז, "סליחה אדוני הנשיא, אני לא אשם, כי נימניתי עם אלה שהתנגדו למדיניות שהובילה למלחמה והתריעו על הסכנות הטמונות בה. אתה אשם, כי היית בעמדת קברניט ושיתפת פעולה".

    על הנשק הגרעיני את אומרת שנוצרה סביבו "מיסטפיקציה ודה הומניזציה". האם את בדרכך ליצירת הומניזציה של הנשק הגרעיני? יש דבר כזה כמו "נשק גרעיני הומני"?

    ומה פירש אמירתך "לא להיתקע עם תפישות מאובנות ולהטיח האשמות זה בזה"? האם כוונתך שמתנגדי הנשק הגרעיני ותומכיו הם בבחינת "זה בזה"? ואם לאו, מי הם? ומה הן "תפישות מאובנות" בהקשר המאבק נגד נשק גרעיני?
    את טוענת "שהטקטיקה שלי לא תגיע למטרה שאני רוצה להשיג". מהי אותה טקטיקה, ומה הטקטיקה האלטרנטיבית שלך? תמיד אשמח ללמוד דברים חדשים.
    לא די לדבר בהכללות וסיסמאות. רצוי לצקת בהן תוכן קונקרטי.

  34. אממממ…. הגיב:

    אוקיי, נידמה לי שיש פה דוגמא לא רעה להוצאת דברים מהקשרם עד כדי היפוכם.
    1. אמרתי שהנשק האטומי הוא הדה הומניזציה שנעשית באמצעות מיסטיפיקציה.
    2. לא אמרתי כולם אשמים, אמרתי יש מי שאשם, וגם אמרתי שמי שאתה מצביע עליו (השופטים) לא עומדים בראש הרשימה. דוקא אפרים קציר כבר מתקרב…
    3. אמרתי גם שלדעתי במקרה שלך, לאור מה שאתה אומר על עצמך, האחריות שלך אותו דבר כמו רוב האנשים עליהם אתה מצביע כאחראים.

  35. גדעון ספירו הגיב:

    את מתעקשת לדבר בשפת סתרים וכמובן לא עונה לשאלותיי.
    מה פירוש הדבר שלנשק האטומי נעשית "דה הומניזציה באמצעות מיסטיפקציה"? תפרטי, אם את מסוגלת.
    לא ענית לשאלתי, מהי הטקטיקה שלי "שלא תגיע למטרה אותה אני רוצה להשיג" ומהי הטקטיקה האלטרנטיבית שלך?
    וחוץ מזה אני מוחמא שאת משדרגת אוי למעמדם של השופטים שאני אחראי או לא אחראי כמוהם. בכך את מגשימה חלום רטוב שלי להחליט מי יישלח למאסר, מי ייצא לחופשי, מי יורשע, מי יזוכה ועל אף כל העוצמה הזו עדיין אהיה לשיטתך "שופט מסכן" שאין לבוא אליו בטענות. איזה יופי. גם כוח, וגם אין אחריות.

הגיבו לחיים

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים