הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-29 במרץ, 2005 10 תגובות

יום האדמה הוא יום המאבק לשוויון לאומי ואזרחי לאוכלוסייה הערבית בישראל. זה יום חשוב למיעוט הלאומי, אבל גם יום חשוב לחברה כולה. המאבק על השוויון איננו רק מאבק של המיעוט. זהו מאבק על דמותה של החברה כולה. מצוקת האדמה, שהיתה נקודת המוצא למאבק, היא עניין מובהק של אי צדק סביבתי. היא מדגימה את האפליה הרוחבית הקשה כלפי האזרחים הערבים בישראל. ואכן, האוכלוסייה הערבית בישראל היא קורבן מובהק של צורות רבות של אי צדק סביבתי.

השבוע התפרסמו, למשל, הנתונים המדהימים על העלייה בתחלואה במחלות סרטן בקרב הערבים בישראל. זיהומים סביבתיים הם הגורם המרכזי לעלייה התלולה בתחלואה בסרטן הניכרת גם בקרב יהודים וגם בקרב ערבים. אך מסתבר שבקרב הערבים העלייה תלולה יותר. בעשור 1987-1997 עלתה התחלואה הכוללת במחלות סרטן ב-19% בקרב היהודים וב-65% בקרב הערבים. בסרטן שד העלייה היא ב-34% בקרב היהודים וב-94% בקרב הערבים. בסרטן לימפומה העלייה היא ב-34% בקרב היהודים וב-110% בקרב הערבים. ולמרות הנתונים הקשים האלה, נמנע משרד הבריאות לכלול את היישובים הערביים במיפוי הארצי הנערך למחלות סרטן בישראל "מסיבות תקציביות"!


לאחרונה מתנהל מאבק משותף של תושבי תמרה, אעבלין ויישובי משגב נגד הקמת משרפת הפסולת המסוכנת בקרבתם. המשרפה הזו מוקמת למרות שידוע כי תוצרי השריפה בה יוצרים סכנות קשות לבריאות. היא מוקמת בקרבת תמרה ואעבלין כי אי אפשר להקים אותה ליד יישובים עשירים וחזקים. התעוררות תושבי תמרה ואעבלין, התגייסותה של עיריית תמרה בראשות ראש העיר עאדל אבו אל היג’ה, ותמיכת קבוצות תושבים מהיישובים היהודיים המרוחקים קצת יותר, יחד עם ארגונים סביבתיים, יוצרים סיכוי אמיתי למניעת הקמת המשרפה.


המאבק נגד המשרפה יכול לשאוב עידוד מהצלחתה ההיסטורית של התנועה הסביבתית במניעת פתיחתם מחדש של המפעלים האלקטרוכימיים ליד עכו. בפעם הראשונה בישראל, נסגר לחלוטין מפעל מזהם הודות למאבק סביבתי. המאבק כלל פעילות בשטח, צעדים משפטיים, הפעלת לובי בכנסת ובעיריות הסמוכות ופרסומים רבים בתקשורת (כולל כתבת הענק במוסף יום שישי של "ידיעות אחרונות" תחת הכותרת "מפעל המוות"). אך, למרבית הצער, מי שישלם את מלוא המחיר על הסגירה הם רק פועלי המפעל, כאשר הבעלים – שעשו המון כסף מהזיהום – שוחררו על ידי המדינה מכל אחריות.


מאבק משותף מנהלים גם תושבי עילבון, יחד עם תושבים מיישובים יהודיים סמוכים, נגד הקמת מחצבה מזהמת בסביבתם. שיתוף פעולה יהודי-ערבי נוצר גם בבקעת בית הכרם, במאבק נגד זיהום הנחל העובר בשטחה.


ממצאי הסקר האפידמיולוגי שנערך ליד רמת חובב בנגב מראים תמונה מדאיגה של תחלואה ומומים מולדים בקרב הבדואים בסביבה ובשכונות מסוימות בבאר שבע. המאבק נגד רמת חובב הוא אחד המאבקים המרכזיים של התנועה הסביבתית. האזור סביב רמת חובב הפך לאזור אסון בריאותי ואקולוגי. בעלי המפעלים מתנערים מאחריות וזוכים לשיתוף פעולה מצד רשויות השלטון. לאחרונה, הודו בעלי המפעלים בכך שאין להם פתרונות לזיהומים הקשים שנוצרים במקום, כאשר הם הציעו להזרים את הרעלים לים. הזרמה כזו מנוגדת, אגב, להתחייבויות של ישראל באמנת ברצלונה למניעת זיהום הים.


האוכלוסייה הבדואית היא קורבן קיצוני של אי צדק סביבתי לא רק בעניין הזיהומים. מדיניות הריסוסים של יבולים בחומרים רעילים, היא דוגמא קשה למעשה שפוגע בחיים, בבריאות ובסביבה. התנועה הסביבתית מחתה בפני שרי הממשלה השונים על המעשים המחפירים הללו.


הגדרת האפליה בקרקעות כעניין של חוסר צדק סביבתי מאפשרת בריתות חדשות במאבקים בתחום החשוב הזה. בתקופה האחרונה בלט מאבקה של עיריית סכנין, בראשות ראש העיר עו"ד מוחמד בשיר, להרחבת גבולות השיפוט של העיר. ניסיון המועצה האזורית משגב, להשתמש בתירוץ של "הגנה על שטחים פתוחים" נגד בקשת ההרחבה, ספג מהלומה כאשר התנועה הסביבתית התייצבה באופן חד-משמעי, לצד עיריית סכנין במאבקה. מכתבים ברוח זו נשלחו גם לוועדת החקירה שמונתה לבחון את סוגיית גבולות השיפוט של סכנין.


קבוצות פעילות בתחום הסביבתי מתפתחות בקרב האוכלוסייה הערבית במקומות שונים: המרכז הסביבתי בסכנין, עמותת "התקווה" בשעב, עמותת "מארג’ אבן עמר" בדבוריה, קבוצות תושבים בקלאנסווה, ברהט ובנצרת – כל אלה הן רק דוגמאות להתחלת ההתעוררות למאבק נגד אי הצדק הסביבתי באוכלוסייה הערבית. הפעילות נתמכת ע"י ארגונים ארציים כמו המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי, עמותת "מוסאווה", אגודת הגליל ועוד.


בתנועה הסביבתית אנחנו רואים חשיבות רבה בהתפתחות הזו. "ועדת המעקב לצדק סביבתי", המתחילה עתה שנת פעילות שנייה, היא מסגרת משותפת של ארגונים סביבתיים וחברתיים לקידום המאבק נגד אי הצדק הסביבתי בכלל ובנושאים הקשורים לאוכלוסייה הערבית בפרט.


ההתעוררות היא חשובה ומבורכת. אבל הדרך עוד ארוכה. רמת הפעילות להגנת הבריאות והחיים, ולשוויון בזכות למשאבי הסביבה, בקרב האוכלוסייה הערבית עדיין נמוכה יותר מאשר באוכלוסייה היהודית. מספרם ומשקלם של הארגונים הסביבתיים הפעילים בקרב הערבים עדיין איננו מספיק. הפעולה לצדק סביבתי באוכלוסייה הערבית צריכה להתרחב לפחות לממדיו של אי הצדק הנגרם לה.

תגובות
נושאים: מאמרים

10 תגובות

  1. אמיר הגיב:

    כל הכבוד.
    איפה ואיך שומעים מראש על פעילות כזו בשביל להצטרף?

  2. משה דיין הגיב:

    יורשה לי להגיב לקטע הנוגע לרמת חובב, בתוקף תפקידי כמנהל יחידת ההסברה במועצה המקומית תעשייתית – רמת חובב.
    חלק מהדברים שנכתבו על ידך – פשוט אינם מסתמכים על עובדות.
    אתה וקוראיך מוזמנים להיכנס לאתר המועצה, ולעיין בדו"ח האקולוגי המתפרסם שם. מהדו"ח – שאין חולקים על נכונות הממצאים, ניתן להבחין בתוצאות של השקעות המועצה והמפעלים, לשיפור נתוני איכות אוויר וקרקע.
    לצערנו, עדיין לא קיבלנו את תגובת משרד הבריאות, להשלמת ממצאי הדו"ח האפידמיולוגי, שהציג יותר סימני שאלה, מאשר סימני קריאה, באשר לאחריות הישירה של מפעלי רמת חובב.

    המועצה פועלת ליתר שיתוף פעולה עם נציגי הפזורה הבדואית, ונציגי "רופאים לזכויות אדם" הפעילים בשטח, והזוכים לאמון בקהילה הבדואית.
    ביטויים כמו: "אסון בריאותי ואקולוגי", או "המפעלים מתנערים מאחריות" אין להם על מה להסתמך.
    הנימוק שאין פתרון לבעיית השפכים היא טענה אמיתית. עובדה – אין פתרונות מדף לייבוש שפכי תעשייה, כי בכל העולם, הפתרון הוא פתרון ימי – על פי אמנת ברצלונה !!!
    אני מבקש להדגיש כי איש לא טוען שהכל נפלא ושפיר, הדרך עדיין ארוכה עד לתוצאה של "תעשייה נקייה", במונחים ובתוצאות שהכל מצפים להם.עדיין המקום אינו מתאים ל"נופש משפחתי" – וזהו גם אינו ייעודו של המקום.
    מקווה שצלחתי להבהיר מספר נקודות והעמיד דברים על דיוקם.

  3. ציוני גאה/ יש לי בעיה קשה הגיב:

    ראשית אני חותם על כל מילה שמר חנין כתב.
    אני מכיר היטב את המצב ברמת חובב כולל פרטים נוספים שלא פורסמו.

    אבל קצת קשה לי לקבל את התחפושת הירוקה של מר חנין וחבריו ממק"י וחד"ש.
    איך במשך שנות שלטון הרשע בברה"מ לא שמענו ציוץ אחד על זהום האגמים הרעלת האויר באוקראינה ועל תאונות מיסתוריות מחומרים עלומים עוד יותר.
    אני לא זוכר מילות בקורת על האסון הנורא בצרנוביל.
    לו הייתם דואגים באמת לסביבה הייתם דואגים לזהום הסביבתי שגורמת הרשות הפלסטינאית בזהום הנחלים בביוב וסרובם להפעיל את מכוני הטיהור, כמו גם בקידוחי המים הפירטיים הגורמים לשאיבת יתר והמלחת מי התהום.

    אז עם כל הכבוד לא אתם תנהיגו את המאבק הסביבתי הצודק.
    כי לא עצם הענין החשוב מעניין אותכם אלא ניגוח נוסף של ישראל

  4. תחפושת ירוקה הגיב:

    ועוד כמה תחפושות…כל עשור למה שכדאי, וגם הקומוניסטיות היא בע"מ. בסך הכל היום זה יאפיז, קרייריזם ומה שנוח. אוכלים עם השמרנים ומדברים עם האדומים, וכותבים כמו ירוקים…לנגח את ישראל ? נו באמת, הרי אתה לא באמת חושב שמישהו עם משרה קבועה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב באמת מנגח את ישראל…טפלון משובח, זה מה שהולך היום.

  5. דניאל לתחפושת הגיב:

    מסכים אתך לחלוטין.

  6. גיא גרוסמן הגיב:

    אני לא מצליח להבין את העליהום המכליל על מרצים באוניברסיטאות. מה הקשר בין מישרה קבועה באוניברסיטה להיעדר ביקורת? יש מרצים ימיניים, יש מרצים מהמרכז הפוליטי וכן, יש גם מרצים שהם אנשי שמאל מובהקים. יובל אלבשן מהאוניברסיטה העיברית אינו לוחם חברתי? עדי אופיר, גדי אלגזי, משה צוקרמן, אורית קמיר, דפנה ברק ארז, דני גוטווין ועוד רבים וטובים אינם מנסים לחנך דורות של תלמידים בעלי מודעות לצדק חברתי?

  7. לגיא ג. הגיב:

    שתי הערות. תמיד יש חריגים, זה לא פוסל את ההכללה באופן עקרוני. יותר מזה, בביקורת על האוניברסיטה יש דינמיקה שמותאמת למצב המשתנה במדינה. זה כמו שתיקח את הביקורת על ההסתדרות, ותשווה מה שהיה פעם למה שקורה היום, או האגודה לזכויות האזרח או הצבא. דברים משתנים. כיום, האקדמיה לא תורמת הרבה לנושאים החשובים כמעט, במיוחד בתחום החברתי וזכויות האדם. זה הפך לחלק מהמכונה ואף מזין אותה. בנושא אחר ודומה, אם פעם הארגונים החברתיים עשו משהו חיובי, הרי בשנים האחרונות גם הם מהווים בעיקר מקום עבודה לאנשים שעושים מהמצוקה קריירה ואף מזיקים למאבקים שצומחים מהשטח, ראה מקרה ויקי כנפו. זהו תהליך של השנים האחרונות והשמות שמנית לא נכנסו היום לאוניברסיטה. יובל אלבשן שייך לדור חדש שצמח בחמש עשר שנים אחרונות כאשר הקיטוב גדל והנתק בין המנהיגות לשטח גדל, כולל מן האופוזיציה לכאורה. הוא אולי סייע לייבוא של ענף משפטי חדש יחסית (דיני עוני על כל נגזרותיהם) בהכנה לעוני המובנה שנחת עלינו בידי הקפיטליזם האמריקאי. (הוירוס נחת עם התרופה הלא יעילה שלו בארץ מוצאו). האם ללמד סטודנטים "דיני עוני" זה מה שאנחנו צריכים ? זה מה שהביאו לנו האגודה לזכויות, וכל הארגונים הסמוכים לשולחנה הרוחני. במדינה שהיתה פעם סוציאליסטית זה מעורר שאלות.

  8. אסף הגיב:

    תגובה למגיבים,
    האידיאולוגיה הסביבתית, כבר מזמן עברה את השלב של זיהום נחלים או שמירת פרחי הבר, הסביבה היום היא תחום מקיף יותר הנוגע לכל תחומי החיים. כיום, בעלי המודעות הסביבתית, מנהיגי מאבקים סביבתיים שונים, הם כאלו הרואים את הסביבה כחלק מתפיסת עולם סוציאליסטית, תפיסה של שיוויון, של צדק חברתי סביבתי.
    זאת הסיבה שדב חנין, שמזוהה עם השמאל הישראלי, מצא את מקומו ללא כל קושי ובצדק יש לומר, בתחום הסביבה וזאת בלי שום קשר לניגוח המדינה, או להאדרת שמה.
    אני לא חושב שיש לי, לדב חנין או לאחרים מונופול על מהי סביבה, אני מאחל לימים בהם הסביבה תהיה נושא בעל משקל תקשורתי ציבורי פוליטי כמו שטחים, ביטחון ושלום ואז נוכל להתווכח שעות על גבי שעות עם אנשים שמחזיקים במושגי סביבה מהצד הימני של המפה הפוליטית, לגבי הדרך הנכונה.
    עד אז, נמשיך לפעול לפי העיקרון של צדק סביבתי.

  9. רופאים לזכויות אדם- יורשה לי גם הגיב:

    יורשה לי גם להעיר לעניין רמת חובב. אנחנו ברופאים עובדים עם התושבים כבר שנה וחצי. דבריו של דובר המועצה המקומית תעשייתית מקוממים.
    מי שקורא את דבריו של האדם שתפקידו לדברר את המקום המזוהם ביותר בארץ כמקום ששומר על איכות הסביבה ועל תושבי הכפרים הבלתי מוכרים בנגב הסמוכים לאתר – ובראשם ואדי אלנעם- עלול לחשוב שהמועצה מנסה לשתף פעולה עם התושבים, ולא היא.
    לתושבים ולכפר ועד מקומי. מעולם לא הסכימה המועצה לשבת עם נציגי הכפר כנציגיו, רק כבני אדם פרטיים. בכך, המועצה עושה הכל כדי למנוע שיתוף פעולה.
    העובדה הפשוטה שקיים נוהל למקרה של אירוע חומר מסוכן – כפיצוץ או דליקה – שהוא נוהל שנכתב בלא שיתוף של האולכוסיה ובכל מקרה אינו מקויים היא עובדה שאנו מתריאים עליה מזה שנתיים. מלבד דיבורים יפים וחלקות לשון לא עשתה המועצה דבר כדי לתקן את המעוות.
    לעניין העובדות – יש רבים החולקים על הממצאים והנתונים המתפרסמים באתר ובכל מסמך רשמי של המועצה מהסיבה הפשוטה שעד לאחרונה המפעלים סירבו אפילו לניטור עצמאי וכל המידע החלקי ביותר שניתן על מימדי הזיהום נאסף על ידי המפעלים עצמם. החתולים, בדמות האחים עופר ושאר התעשיינים שומרים על השמנת, לא המרצים שכותבים כנגד כך.

  10. נסרין הגיב:

    מעניין

הגיבו לדניאל לתחפושת

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים