הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-31 במרץ, 2005 16 תגובות

בתגובה למאמרם של יפתח עצמון ודניאל ספרן "מעמדות בחינוך הגבוה", הגדה השמאלית 20/3/05.


קריסת מערכות השכלה היא עניין שלכאורה אמור לעורר תסיסה בקרב כל ציבור משכיל, ציבור שעניין החינוך בדמו, ציבור השואף לצדק חברתי או בקרב ציבור השואף לדמוקרטיה. אבל לפני שאנו יוצאים בהצהרות בומבסטיות על חיוניותה של מערכת ההשכלה הגבוהה בכלל, ואוניברסיטת תל-אביב בפרט, כדאי לברר אם אכן תורמת מערכת זו לאחד מן התחומים אותם ציינתי לעיל.

בדיקה שטחית תגלה שלא כך הדבר. לבדיקה מעמיקה לא נקבל, כנראה, משאבי מחקר בעשור הקרוב. מזה שנים ש"מסננת הקבלה", שלכאורה אמורה להבטיח שמירה על רמת מחקר גבוהה, מחסלת כל אפשרות לניעות של שכבות מצוקה, אך מייצרת "מומחים" למכביר, שעניינם להסביר את כישלון החלשים. ממתי הוכח הקשר בין כושר שיפוטי, יכולת ביקורתית, עניין חברתי, וכיו"ב כישורים הנחוצים להתפתחותו של שיח מדעי תקין המשרת את החברה, ובין הישגים בבחינות הבגרות ובפסיכומטרי? להיפך, פעמים רבות הצלחות מפוקפקות כאלו הן בדיוק התנאי לניוונה של היכולת הביקורתית. דרישות הקבלה של האוניברסיטאות לא נועדו לשם פיתוח מוסד לימודי המשרת את הדמוקרטיה והחברה. הן נועדו בכדי לקבע סטאטוס חברתי נתון מראש על-חשבון הציבור.


וכך במשך שנים התפתחה באוניברסיטת תל-אביב אוכלוסיית חוקרים שאת הידע שהיא מפיצה אין מי שיבקר. אכן עשייה מדעית לשמה. מדיניות המלגות מנוהלת כך שנשים עובדות וגברים עובדים, אמהות שמגדלות ילדים, אמהות חד-הוריות, כל אלו לא זוכים למלגות ולתקציבי מחקר. אם נדבר בלשון יפה פחות ומובנת יותר: ככול שאת/ה נושא/ת יותר סימפטומים של שחור/ה כך מחקרך שווה פחות וכדאי לחסום את ניעותך. זו הסיבה שלא אמרתי דבר על מספר המרצים מן המגזר הערבי, מי צריך כאלו? גברים אשכנזים הרי יכולים להבין נשים פלסטיניות; מצטייני מערכת החינוך המפוקפקת יכולים לנתח ברוח קרה ומחושבת את כישלונם של אלו שמראש לא היה להם סיכוי. שופטים שמעולם לא נחשפו לטיעוניהם של אזרחים מאוכלוסיות שוליים במסגרת אקדמית יכולים להבין את טענותיהם בבית-המשפט. תראו כמה הם מוכשרים, עובדה – הם מקבלים מלגות. אבל עובדי כפיים, מיעוטים ואמהות מהווים את הרוב במדינה והמחקר איננו משרת אותם ואת צורכיהם. אולי לגבי אוניברסיטת באר-שבע ואוניברסיטת חיפה אין הדבר בדיוק כך, אבל גם שם יש לבדוק בדקדקנות את הרכבו של סגל המרצים ואת מדיניות חלוקת המלגות. דרך אגב, כדאי היה לבדוק פעם אם יש מתאם בין חומרת ההתמוטטות של האוניברסיטה לובין רמת הגזענות בקרבה.


התוצאה היא שבמשך 57 שנות קיום המדינה פועלים, במימון ציבורי, בתי ספר לחינוך, ורמת החינוך מתדרדרת עד כדי חוסר תפקוד. מה הפלא אם לבתי הספר לחינוך לא מגיעים נפלטי המערכת, אמהות, וציבור עובדים? אוכלוסיית עורכי הדין מתפקדת כערפד על כיסיהם של אנשים במצוקה ומערכת המשפט אטומה לחלוטין למצוקות כלכליות. על האופן בו שיתפה פעולה מערכת המשפט עם שלטון הכיבוש לא נכביר מלים. אבל נזכור היטב ששלטון הכיבוש הועלה על-ידי בוגרי אוניברסיטאות ונתמך על-ידי מערכת משפט שאנשיה כנראה נרדמו בשיעור על הפער בין צדק ובין חוק. או שמע הם לא קיבלו אותו אף-פעם? אנשי רוח וחברה מחזיקים איתן בדעתם שפסיכומטרי גבוה והצטיינות במערכת החינוך הם הבסיס לכינונו של שיח משפטי תקין באוניברסיטאות. או אולי פשוט נעימה להם חברתם של נערים יפי בלורית מהמעמד הבינוני? כך או כך, שיח חברתי פלורליסטי ומגוון בענייני משפט, חינוך ורווחה בוודאי שאיננו מעניינם של ראשי האוניברסיטאות בישראל.


מדוע בדיוק אתם מעוניינים להציל מוסד שכזה? לטובתה של החברה? לאנשים כמוני: אמהות חד-הוריות שאין בידיהן המשאבים הדרושים לסיים תואר שני בשנתיים? מוסד כזה מביא רק נזק. ידע ותובנות המתפתחים על-ידי "מומחים" שסיימו תואר שני בשנתיים ודוקטורט בארבע שנים, רק מרע את מצבנו. ואם תבחנו מעט את תפקוד בוגרי האוניברסיטאות במוסדות הציבוריים, תגלו שהם מביאים נזק גם לכם. אוכלוסייה כל-כך הומוגנית, שעוברת תהליכי הכשרה כה מזורזים, לא יכולה לפתח רמת חשיבה ביקורתית ולא מסוגלת לאמת את החומר הנלמד עם המציאות של אוכלוסייה עובדת. ההישג המרשים היחיד של אוניברסיטת תל-אביב בימים אלו הוא המתאם הגבוה שהושג בין גבב השטויות שפולטת לימור לבנת לבין המציאות באוניברסיטת תל-אביב. על ההישג הזה דרך-אגב, הייתי מגישה את מועמדותם לפרס נובל.


האם אתם באמת מצפים מהמרצים להגיש מכתבי התפטרות? בשביל לזהות את הקווים האדומים צריכים המרצים להבין את הפונקציה אותה הם ממלאים במשטר הדמוקרטי. אך הם אינם מסוגלים לכך. אם אכן הם היו מסוגלים לתובנות שכאלו, הם היו מגישים מכתבי התפטרות ביום בו נדרש התשלום הראשון עבור שכר הלימוד. או לפחות ביום בו הותנתה הגישה לבחינות בתשלום שכר-הלימוד – שכר שהלך והרקיע שחקים. יפתח ודניאל, חלק מן המרצים שהמשיכו לעבוד כרגיל בתנאים הללו הם מרצים מרכסיסטים. הם יודעים היטב מי לא ניגש לבחינות הסיום וזה לא הפריע להם. זאת עובדה.


מחאת סטודנטים? אי מתי פגשתם בה לאחרונה בישראל? מתי ראינו לאחרונה מעורבות סטודנטים במקרים של אי-צדק חברתי? האם זה רק בגלל שהם עסוקים? או אולי מזה כמה עשורים מגויסים הסטודנטים מקרב אוכלוסיות שלא ממש מתעניינות בבעיות חברתיות? אם כך הדבר, חשבו רגע מי הם המומחים שמספקים לנו היום חוות דעת על בעיות חברתיות. לא סתם מגיבות האוניברסיטאות בצמצום נוסף של חומר הלימוד ובהגבלת משך הזמן לתארים. זו רמת החשיבה שלהם. כדאי להבין מציאות עגומה זו. ראשי האוניברסיטאות הם תוצר של מערכת החינוך הלקויה שהתפתחה באוניברסיטאות. אלו לא מומחים. אלו אנשים בינוניים שסיימו תארים במהירות משום שהיו להם המשאבים לכך. אנשים שנבחרו על-פי קריטריונים לא מתאימים, לא מפתחים יכולות חשיבה בשנתיים-שלוש.


אטימותו של איתמר רבינוביץ לשאלות כגון מה תפקידה של אוניברסיטה בחברה, בולטת מאז נתמנה לתפקידו. "הכשל הניהולי המקומי" עליו הכריז היא מדיניות הנמשכת שנים, וכל שנה מדרדרת את האוניברסיטאות. הרשה לי יפתח להציע בהזדמנות זו מועד לתחילתה של ההתדרדרות: פעם, פעם, כשאתה ואני לחמנו יחד ב"קמפוס" בשנת הלימודים הראשונה שלי: כשנסגרה לראשונה אוניברסיטת ביר-זיית בשל הפעילות החתרנית שהתנהלה בה, ואוניברסיטת תל-אביב המשיכה לפעול כרגיל. כושר ההתנגדות של המרצים והתובנה הלקויה שלהם לתפקידם בשימור הדמוקרטיה זעק לשמיים כבר אז, באותו היום.


כך שאולי באמת הגיע הזמן לסגור את הפארסה הזו? עצתי היא: מהר! לפני שהמושג "השכלה" יזוהה לחלוטין עם פעילות השוטים שמנהלים ראשי האוניברסיטאות בכלל ואספקטים הגזעניים שבהם מתבלים אותה מנהלי אוניברסיטת תל-אביב.


לכל האנשים שוחרי הצדק, החינוך והדמוקרטיה אומר: חישבו פעמיים לפני שאתם מזילים דמעה על מה שנראה כהתפרקות נוספת של המשטר הדמוקרטי שלנו. האוניברסיטאות הן האחראיות על החינוך והחשיבה שבלעדיהם אין דמוקרטיה יכולה להתקיים. בכך הן נכשלו. הן גם לא דאגו לכוח אדם המסוגל להוציא אותן מן הבוץ הזה. אז למה שנחזיק בכספנו מוסד חברתי שאינו תורם לציבור דבר?

תגובות
נושאים: מאמרים

16 תגובות

  1. גיא אברהמי הגיב:

    איני מבין בדיוק למה מתכוונת הכותבת. אני מסכים לרבים מהדברים שנאמרו, אך האם זה אומר שצריך לוותר במאבק על קיום אוניברסיטאות במדינה?

  2. אירית הגיב:

    כל הכבוד לך, למעט העובדה שאת בכ"ז גם עושה את הדוקטורט שלך שם בעצמך (נאה מקיים ?)…אכן, :המומחים שהתפתחו שם, כמו שכבת עורכי הדין המייצגים כביכול את המסכנים ועושים על גבם כסף וקריירה, לא מועילים לאף אחד חוץ מלעצמם ובתור עלה תאנה לשלטון. ככה אחד המומחים של האוניברסיטה הזו שגיבה את ועדת דברת, וככה אשכול הארגונים הפסאדו חברתיים של הפקולטה למשפטים וכך הלאה. אלה היושבים במועצות ובבג"צ וממנים את עצמם לדבר בשם…בשם השחורים, הערבים, הנכים, חולי הנפש, העניים….ומבצעים את מלאכת הסרסור עבור השלטון. תמיד צריך מתווך "שמבין עניין" די למכור את העקרונות החברתיים, ובארץ מצאו את הפטנט.

  3. יואב מחוזאי הגיב:

    אני שותף לביקורת שלך, אולם אני רוצה להביע שתי השגות. ראשית, בהתמקדות שלך בסוכן האנושי. נראה לי שאת מעניקה יתר אוטונומיה לאינדיבידואל שלמעשה פועל\ת בתוך מסגרת מכוננת. האוניברסיטה היא "סיר הבשר" עבור המרצים והסטודנטים. ולכן, אין לצפות ממרצה ששותף לביקורת שלך שיקום ויעזוב – זאת הפרנסה היחידה שלה או שלו. זאת בדיוק הבעיה: מבנה האוניברסיטה הוא שממתן ומרסן כל פעולה רדיקלית. ההשגה השנייה קשורה "לפרוק." פרוק היא דרך טובה, חשובה ומועילה לניתוח ביקורתי. אני לא בטוח אם במבחן התוצאה פרוק מעשי טוב יותר מאשר רפורמות. כלומר, אני לא בטוח אם פרוק האוניברסיטה ישיג מטרות טובות יותר (מלבד האישור המוסרי שאנו צודקים יותר) מאשר ניסיון לפעול מתוך המערכת כאשר ברור שההישגיים של פעולה כזו יהיו מוגבלים.

  4. דניאל הגיב:

    אותי שכנעת – מסכים וחותם על כל מלה.

    כי באמת – מהי אוניברסיטת תל-אביב? מהי, אם לא כנופיה, של כמה מרצים, רובם המוחלט לבנים עוד יותר מן הקיר, רובם המוחלט שייכים לאליטה הציונית של "ארץ ישראל הישנה והטובה", יענו (קרי: טייסי-מפציצים, קלגסי-כיבוש, פעילים במועצת שינוי או מצביעי "אבודה", התומכים, יותר מכל, ברעיונותיהן, של תנועת "הקו הדמוגראפי" ודומותיה, אך מזהים עצמם כאנשי שמאל פעילים, כי הם בעד לזרוק לפלשתינאים איזו בופוצוואנה שתיים, ולא להשמידם עכשיו ומייד), מהי, אם לא מבצר של האפארטהייד, הכלכלי והגזעני כאחד?

    קחי למשל נושא, שמן-הסתם כל עובדי היוניברסיט?ט דנן בוחרים, תמיד-תמיד, להתעלם ממנו, או לבטלו כשולי-בתכלית: עניין הספריה. כלומר, היותה חתומה וחסומה לחלוטין, בפני כל מי, שאיננו בעל תעודת-סטודנט – כלומר, להיכנס אפשר!! אך, רק אם תשלם, לשומר בכניסה, 27 (עשרים ושבעה!!!!) שקלים, תמורת הזכות, להיכנס – באופן חד-פעמי!! – להיכל הספר האוניברסיטאי, של אוניברסיטת תל-אביב…

    אקדמי מאד, אכן! *זו?* היתה, לידיעתכםן, הסיבה האחת והיחידה לכך, שסירבתי בתוקף להירשם, לאוניברסיטת תל-אביב, ועברתי עד לכאן, עד לחיפה – כי באוניברסיטת חיפה, הכניסה היא חופשית לחלוטין לכל, כל אדם, מעל לגיל 14, יכול להיכנס ולשבת, כל עוד יכבה את הסלולארי שלו וישמור על השקט. כך צריך! זוהי אקדמיה!

    את אוניברסיטת תל-אביב, על כל ראשיה המושחתים (ומה עוד עושים שם אנשים, ישרים והגונים – ב?ח?י??י, שאינני מסוגל, אפילו, להתחיל להבין. אחד מאלה, הוא חברי הטוב ביותר – ועדיין, אינני מסוגל כלל, להבין, כיצד הוא מסוגל לשאת את המקום הזה!), מעניין א?ך? ו?ר?ק דבר אחד: כסף. והרבה ממנו. כי זה כל מה, שהם אוהבים.

    לכל החטאים הללו ניתן, כמובן, גם להוסיף, את עובדת היותם של כ??ל ראשי האוניברסיטאות בארץ גזענים פאר-אקסלאנס, ותוכיח תמיכתם הנלהבת בהמשך השילוב, של הבגרות והפסיכומטרי – כאשר אפילו לא נ?יס?ו?, להסוות את העובדה, שהמדובר הוא, בסך-הכל, בכלל נומרוס-קלאוזוס סופר-גזעני, שנועד, אך ורק, לחסום את הסטודנטים הערביים. זה הכל ואין בלתו!

    מן הראוי היה, כמובן, שחד"ש תרים את הדגל, בעד ביטול "בחינות הבגרות" ו"הפסיכומטרי"; ואולם, מאשליות ש??כ??א?ל??ה, התפכחתי כבר מזמן.

  5. דניאל – זאת ועוד הגיב:

    מאלפת במיוחד היא העובדה, שאחוז ניכר (ומחריד), בקרב הסטודנטים, תומך בהתלהבות במפלגת "שינוי" – וז?את עוד לפני, ש"טומי" הפך עצמו, לסנדק של האוניברסיטאות…

  6. דניאל הגיב:

    מסכים לחלוטין עם אירית, וליואב – שריצה בתוך סיר-הבשר איננה נימוק הולם. אם הנ"ל נרקב, והחל כבר להצחין – צ?א מ?ש???ם!!

  7. עופר יהלום – גם לעניין דוברת הגיב:

    אני רוצה להתייחס לעניין החינוך בכללותו, באופן שכבר אמרתי פעמים רבות לאנשים (למיטב ידיעתי לא באתר, ויסלחו לי הקוראים אם כבר נתקלו בטענה הזו ממני):
    כל העיסוק המופרז בתחום החינוך, במסגרת פורומים "חברתיים" למיניהם נראה לי מיותר למדי.

    ברור שמי שיש לו יותר כסף יעניק לילדיו חינוך יותר טוב, גם עקב היכולת הכלכלית הישירה וגם עקב מוטיבציה גבוהה יותר. הדרך היחידה לצמצם פערים חברתיים היא לקחת (רצוי באופן חוקי ובאמצעות מסים) את רוב רכושם של העשירים ולחלקו לכלל.ברגע שפתרנו בעייה זו שאלת הפערים בחינוך כבר לא תהיה גדולה כל-כך וניתן יהיה לפתור אותה בקלות יחסית.

  8. דניאל לעופר הגיב:

    רק אל תבלבל, כמו רבים אחרים כאן, בין "חינוך" ל"השכלה". "חינוך" הוא פשיזם; ו"השכלה" = הרחבת-אופקים.

  9. חגי הגיב:

    הפוסל רק במומו פוסל.

    לא תמצאו אותי אומר אפילו מילה טובה אחת על הנהלת אוניברסיטת ת"א הסדר האקדמי או אגודת הסטודנטים שלה, אבל…

    עפ"י שמה של הכותבת – "ענת רימון-אור" אני יכול להסיק את המסקנות הבאות, היא אשכנזיה ונשואה.
    ולכן ממקום מושבה הגבוהה היא יכולה להספר לנו כמה זה חשוב להפלוט לטובה את דלת דעם (מזרחיים,ערבים, אמהות חד הוריות וכו).

    חוץ מזה מה הקשר בין תנאי הקבלה (בגרות + פסיכומטרי) לבין העיניין הזה?
    גם ברוסי של סטלין וגם בסין של מאו היו בחינות כניסה לאוניברסיטאות! אין מה לעשות ככה זה עובד! אין מספיק מקום לכולם מצד אחד ומצד שני האם את רוצה שבילד שלך יטפל רופא שהתקבל לאוניברסיטה עם בגרות 6 רק בגלל שהוא ערבי\מזרחי\חד הורי?
    את רוצה לגור בבניין שתכנן מהנדס כזה?
    את רוצה להשפט ע"י שופט כזה?
    אולי כן? אני לא יודע.

    את בבקשה תפסיקו עם הדמגוגיה הזולה, את אוניברסיטת ת"א מנהלים מייטב ה"חכמים" השמלאנים שכנראה רק טובים לדיונים הפופוליטיקה אבל לא יודעים לעשות כלום.

    אני בחרתי ללמוד בבאר-שבע.

  10. עדי- כמה מילים בשבח האוניברסיטה הגיב:

    גם אם הבקורת מוצדקת כלפי חלק מהמרצים היא נוטה להכללות מוגזמות. האם גם פרופ’ גדי אלגזי, פרופ’ יהודה שנהב או פרופ’ אייל נווה הם חלק מאותו מנגנון גזעני-תומך כיבוש?
    כולם מרצים באוניברסיטת תל-אביב ואנשים ביקורתיים שמנסים לשנות את החברה בכיוונים הרצויים גם לכותבת המאמר.
    כבוגרת האוניברסיטה הזו אני מכירה תודה על חלק גדול מהמרצים שסייעו לי לפתח כלים לחשיבה ביקורתית ונאורה.
    ללא האוניברסיטאות, ישראל תהיה מדינה שמרנית וחשוכה אף יותר מאשר היא כעת.

  11. עופר יהלום הגיב:

    לדניאל – אני מקבל את התיקון, אבל שים לב שלמלה חינוך יש מספר משמעויות.

    לחגי – תתפלא, אבל בשכבות הנמוכות יש גם גברים אשכנזים ונשואים. על כל פנים, גם אם הכותבת שייכת לשכבות הגבוהות זה לא אומר שהיא לא יכולה להבין את הנמוכות – אין צורך להיות בדואי כדי להבין את הבדואים, ואל תשכח שגם אנגלס למשל היה במאיון העליון.

    כמוך אני מתנגד לעדיפות על בסיס מוצא מין ולאום, אבל לדעתי יש לתת עדיפות מסויימת על בסיס מעמדי, כשהמדד העיקרי לכך הוא איזור מגורים, בתור אמצעי לחלוקת משאבים בחברה. אם אתה גם נגד צעד כזה האם עלי להסיק שאתה מתנגד למיסוי פרוגרסיווי?

  12. חגי הגיב:

    תגןבה לעופר

    לא אני אלה הכותבת מתרעמת על המגמה הקיימת באוניברסיטה, הטוענת כי לא צריך להיות שייך ל"מדוכאים" כדי להבין אותם.
    אני רק ממשיך את הקו שלה וטוען כי גם לה אין כל זכות (באותו טיעון) לטעון שהיא לוחמת למענם.
    זה יומרני לומר שלא צריך להיות בדואי כדי להבין בדואי.
    אני מתנגד בכל תוקף לאפליה (פוגעת או מתקנת) סטודנט צריך להתקבל ללימודים רק על סמך הציונים שלו בהשווה לשאר במועמדים.
    דבר זה אינו סותר את העיקרון שיש לתת הזדמנות למי שמערכת החינוך הישראלית הכושלת לא נתנה לו סיכוי להצליח או שהוא סתם בחר לשחק כדורגל בתיכון במקום ללמוד.

    בשביל זה אפשר לעשות בגרות אקסטרנית אחרי הצבא, לעשות מכינה או בחינת כניסה (באנגלית ומתמטיקה).

    שיהיה ברור, רק מתן הזדמנות להתמודדות שווה היא הבסיס לשיוויון מלא.
    אפליה מתקנת כמוה כסטיגמה.

  13. סתם עוד מקרה הגיב:

    היום היה מאמר על הנוהל החדש של מיליונרים לתרום לעניים ולתרופות. ראיינו איזה עו"ד שמתמחה בנושאים חברתיים, יובל משהו, והכתב מוסיף בסוגריים – מונה לאחרונה למרצה בכיר באונירברסיטה העברית…יש פה מעין סימביוזה של קפיטליזם שוחק ואפלייה וביחד איתו צמיחה של מעמד בורגני הניזון מביקורת לא רדיקלית מידי על ההסדר. נידמה לי שאת שני התהליכים ממנה יהדות ארצות הברית, שכך היא חיה במשטר האמריקאי ורוצה שגם כאן יהיה ככה. רק שפה גם העניים הם יהודים, ולא כושים או נוצרים או סינים. היהודים *האלה* צריכים למרוד בהסדרים כולל בנציגות הלא אותנטית, אקדמאית וקרייריסטית שניזונה מהמצוקה אך לא שייכת לה. בסך הכל מרצה כזה גם הוא בתוך המסגרת של "ילד טוב של אמא" מצליחן שמרוויח טוב וגם מדבר על דברים יפים וחשובים, אבל לא ממש עובד וגם לא עומד בתור ברווחה וגם לא יפיל את הממסד שממנו הוא ניזון.

  14. דניאל הגיב:

    קודם-כל, ל"סתם עוד מקרה" (עוד מקרה, של אומברה שמאלניתי/ס אינקוגניטו… 🙁 ) – מסכים איתך בהחלט, ודוק: המרצים הללו *אינם* חלק מהעם: הם לבנים מדי וצפונבונים.

    ולעופר: אני יודע, ומשום-כך חשוב מאד להבחין, ולייחד את המלה האיומה "חינוך" א?ך? ו?ר?ק, למהותה ולמשמעותה הפשיסטיות המקוריות, של התניה חברתית ואונס מנטאלי, של הילדים ובני-הנוער ע"י השלטון (ימני או שמאלני, דתי או חילוני, אין זה משנה כלל לעניין זה; הדבר שלילי בכל מקרה). למשמעות החיובית של המלה הזו, מן הראוי לייחד מלה אחרת, כמו "מתן השכלה", או "הסברה לציבור" וכיו"ב. הדבר חיוני.

  15. אחמד פילגר / דוידי הקדים הגיב:

    חבל שעורכי הגדה השמאלית לא מזכירים את מאמרו המצויין בנושא של החבר אפרים דוידי: "המשבר הגיע לאוניברסיטאות" שפורסם בתחילת דצמבר 2004 באתר זה. כבר לפני כחצי שנה הוא הקדים את האחרים, ראה את הנולד ומתוך ראייה מעמדית!

  16. רימון אסתר הגיב:

    ענת אני תומכת בך בהכל והעיקר שתצליחי
    אוהבת אותך

הגיבו לעופר יהלום

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים