הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-4 באפריל, 2005 26 תגובות

בחודש יולי הקרוב אמורה לצאת לדרך הגרסה הישראלית של "תוכנית ויסקונסין" שמטרתה לשלב בעבודה מקבלי גמלת הבטחת הכנסה אשר אינם מועסקים – המוגדרים כ"אולכוסיית היעד". מחקר שנערך על ידי המוסד לביטוח לאומי ומכון ברוקדייל (1) מגלה כי אוכלוסיית היעד בה אמורה התוכנית לטפל אינה אחידה מבחינת משאבי התעסוקה שלה ומבחינת הקשיים והחסמים עימם היא נאלצת להתמודד. בחינת הצרכים, החסמים והקשיים המיוחדים של אוכלוסייה זו, כפי שבאים לידי ביטוי במחקר, מעלה ספק באשר למידת יכולתה של התוכנית במתכונתה הנוכחית להביא לשילובם בתעסוקה ולטווח הארוך של מקבלי הגמלאות.

להלן כמה מהאמצעים אשר אמורים לתת מענה לחסמים של אוכלוסיית היעד, ואשר מהווים מרכיבים חיוניים להצלחת "תוכנית ויסקונסין":



  • הכשרה מקצועית – לכמחצית מאוכלוסיית היעד אין מקצוע. היעדר מקצוע מגביל את אפשרויות הכניסה לעבודה וההעסקה לטווח ארוך של מקבלי הגמלאות, ומעלה את הצורך בהקניית כישורים התואמים את הביקוש בשוק העבודה.

  • השלמת הכנסה – רוב של כ-56% מאוכלוסיית היעד הם בעלי השכלה שאינה עולה על 11 שנות לימוד. רבע מאוכלוסיית היעד מורכב ממובטלים שהשכלתם אינה עולה על שבע שנות לימוד. מיעוט השכלה הוא גורם נוסף אשר מקשה באופן משמעותי על השתלבות בעבודה. לפיכך, הפעילות במרכזים התעסוקתיים צריכה לכלול קורסים של השלמת השכלת יסוד – כפי שהומלץ, גם על ידי ועדת תמיר לרפורמה במדיניות הטיפול במקבלי הגמלאות הבלתי מועסקים.

  • שירותי תיווך-עבודה – רוב של 65% מאוכלוסיית היעד לא היו מועסקים במשך תקופה של לפחות חמש שנים. חוסר הניסיון בעבודה מקשה על יכולתם של מקבלי הגמלאות למצוא עבודה ולהתמיד בה, ומעלה את הצורך בהענקת שירותים אשר יפנו את המשתתפים למקומות עבודה מתאימים ויעניקו להם יועץ מקצועי והכוונה שתסייע להם להתמיד במקומות אלה. גם ועדת תמיר המליצה כי מנהל היעדים התעסוקתי יתאם תוכנית אישית לכל משתתף בתוכנית, בהתאם לכישוריו ולצרכיו, ואשר תסייע לו לחפש תעסוקה ולהיקלט בהצלחה במקומות עבודה חדשים.

  • סבסוד פעוטונים ומשפחתונים – לכ-41% מהנשים הנמנות על אוכלוסיית היעד, מרביתן אמהות חד-הוריות, יש ילדים קטנים מתחת לגיל שבע. לרבע מהן יש לפחות ילד אחד מתחת לגיל 3. הימצאות ילדים קטנים בבית מגבילה את יכולתן של האמהות לקבל על עצמן מחויבות לעבוד, בפרט בהיקף של משרה מלאה, כמו גם על הכדאיות הכלכלית של עבודתן, בהתחשב בזמינות ההסדרים ובהוצאות הקשורות בטיפול בילדים. ממצא זה מצביע על החיוניות של הספקת סידורי השגחה לילדים, שהיעדרם מהווה חסם מרכזי בפני יציאת הנשים לעבודה. הסדרים אלה צריכים להתחשב גם בשעות היציאה של האם מהבית לעבודה, בזמן הנסיעה שלה מהבית לעבודה, ואולי גם בצורך לעבוד בשעות לא שגרתיות הנדרשת במקומות עבודה מסוימים.

  • יצירת מקומות עבודה – הניסיון ליישם את תוכנית ויסקונסין בישראל בתקופה של אבטלה גבוהה, כאשר לא נוצרים מקומות עבודה "איכותיים" חדשים מעבר לגידול הטבעי של כוח העבודה, מגבילה את אפשרויות ההעסקה של המשתתפים בתוכנית. בתנאי המשק הנוכחיים, המשתתפים עלולים להיקלט בעבודות חלקיות וזמינות תמורת שכר הנמוך מהקצבה הנשללת מהם, כך שמה שיחשב הצלחה מבחינת מפעילי התוכנית (מציאת עבודה לאוכלוסיית היעד ושלילת הקצבה הניתנת להם) לא יביא לשיפור, ואולי אף ירע את מצבם הכלכלי של המשתתפים בתוכנית.

נראה כי "תוכנית ויסקונסין" יוצאת לדרך כאשר מרבית הצרכים החיוניים של האוכלוסייה העתידה להשתתף בתוכנית אינם מטופלים באופן מספק וראוי. בעוד שהחובות המוטלות על המשתתפים בתוכנית זכו לפירוט רב במסגרת חוק ההסדרים שאושר בשבוע שעבר על ידי הכנסת בצמוד לתקציב המדינה לשנה זו, הרי שהחוק אינו מטיל על מפעלי התוכנית חובה להסיר חסמים – באמצעים כגון: סבסוד מעונות יום ותחבורה ציבורית, השקעה בהכשרה מקצועית, בהשכלה ובהכוונה מקצועית.


בנוסף, הזכיינים שאמורים להפעיל את מרכזי התעסוקה צפויים להיות מתוגמלים לפי פרמטרים המודדים את שיעורי ההפחתה בקצבאות ולא את צורכיהם ורווחתם של המשתתפים בתוכנית. משמעות הדבר היא שהזכיין ישאף להגיע לאחוזי שלילת גמלה גבוהים, גם במחיר הפעלת מכלול אמצעים לא סבירים, כגון שיבוץ המשתתפים במקום עבודה "נחות", רחוק ממקום המגורים, בשעות לא סבירות (בפרט לאמהות חד-הוריות) או ללא שום התאמה מינימלית לכישוריהם.





(1) יהודית קניג, "חסמים ומשאבים להשתלבות בתעסוקה אצל מקבלי גמלת הבטחת הכנסה הבלתי מועסקים", ביטחון סוציאלי, גיליון 66 (אוגוסט 2004).

תגובות
נושאים: מאמרים

26 תגובות

  1. כוונה נכונה, יישום לקוי הגיב:

    כפי שאומרת הכותבת, לתכנית זו כפי שהיא כיימת היום יש חסרונות רבים, שיתכן והם אף גדולים יותר מיתרונותיה.
    אבל באופן עקרוני התכנית נובעת מגישה נכונה, כלומר גישה המחייבת את מקבלי הבטחת הכנסה להתייצב בלשכות העבודה ולקבל עבודות שיוצעו להם, לפי אותם קריטריונים של מקבלי קצבת אבטלה.

    עופר יהלום

  2. ע.ג הגיב:

    הכל תלוי בהגדרת היעדים. אם המטרה היא העסקת אנשים שעד היום היו מחוץ למעגל העבודה, כנראה שהתכנית לא תהיה הצלחה גדולה. אבל אם המטרה היא לחסוך בקצבאות שהמדינה משלמת והעברת הכסף הנחסך לידי בעלי הון, כנראה שהתוכנית תהיה הצלחה גדולה.

  3. הגרמני הגיב:

    באופן עקרוני יש לתוכנית זו, בדומה לתוכניות דומות המופעלות כבר במדינות שונות באירופה, היבטים חיוביים.
    לא עוד המובטל שלא מעוניין לעבוד, וכל רצונו למצוץ את כספי המדינה כקרציה, כפי שאוהבים לראות רבים, כי אם אינדיבידואל בעל בעיות אובייקטיביות. כאלו ההופכות אותו מלכתחילה לבעייתי מבחינת הנסיונות למציאת מקום עבודה עבורו.
    לו היו מחשבים את כל העלויות הנגררות, הנובעות מאבטלה זו, כגון:אלימות במשפחה, אלכוהוליזם, פשיעה, סמים וכדומה, הרי שהיינו מגלים שהקניית השכלה במסגרות שונות, כמו גם מציאת תעסוקה, הינם יעדים חשובים לא רק ברמה האישית(כבוד עצמי, דימוי אישי, ביטחון וכדומה), כי אם גם ברמה הכלכלית.
    חבל שבמדינת ישראל קיימות מפלגות הנהנות מהנצחת וטיפוח העוני, כמו גם הנצחת וטיפוח הבורות!

  4. אירית לגרמני הגיב:

    לאחרונה מתקבל הרושם שכל המפלגות עונות על האישום שלך…מי בעצם תומך היום ברווחה ? אישור התקציב לאחרונה חשף את האמת המרה. אותי קצת שעשע לקרוא על שביתת עובדי שירות התעסוקה, במחאת מנע על האפשרות שיפוטרו לרגל יישום התוכנית – שמשמעותה הפרטת השירות. זה דבר שקורה הרבה לאחרונה. קודם נותנים לפקידים להתעלל בעניים ובמובטלים, ואז אחרי שהציבור ממש שונא אותם, מפטרים גם אותם, ואין להם על מי להלין אלא על שיתוף הפעולה הנלהב שלהם עם הממשלה, נגד העם, שנתן למעשה את ההצדקה לקיומם. זו מדיניות ההפרד ומשול במיטבה המקייאבליסטי, אבל שים לב איך זה עובד תמיד שוב ושוב, לא לומדים לקח, וכל מגזר קטן שמקבל את התענוג להיות עבד כי ימלוך לאיזה שנה, עושה את זה בהתלהבות ובמסירות נפש. אף שידעתי ששמחתי לאיד הקטנה היא בדיוק המ שביבי רוצה, לא הצלחתי גם אני להתגבר על חולשה זו לכמה דקות ארוכות.

  5. לשלמה הגיב:

    אכן כן, אבל מישהו אמר לי בתגובה לכך, שאלה החיים. הייתי עושה הבחנה מאד חדה בין העובדים שהזכרת ובין המשתפים השונים מקרב הערבים. אסביר לך מדוע. למיטב ידיעתי המוגבלת באופן שבו ישראל וזרועות הצבא שלה מתייחסות לערבים, אין להם ברירה בדרך כלל אלא להיענות ל"בקשה" מצה"ל. הדבר מאד שונה במקרה של יחסי עבודה כפי שהזכרת. אף אחד לא מאיים באונס ביתו של העובד או בקיצור תוחלת חייו אם יסרב לשתף פעולה עם המעביד התככן. מן הקצת שלמדתי על השיטות של צה"ל והשב"כ והמוסד וכל הסרסורים העושים במלאכת המלחמה, ברגע שהוחלט על מכסה מסויימת של משת"פים זה מה שיהיה. המשת"פ אינו יודנרט אלא אסיר לדוגמא במחנה הריכוז (לפי אותו משל). ודוקא הקצין המגייס (המכונה בעגה הסטרילית של ישראל "מפעיל ערבים") הוא יודנרט. לדעתו, אם הוא דורך עכשיו על ערבי זה בסדר, כאשר הוא מתעורר ומגלה שהבוס שלו המושחת מכר אותו ואת כל המחלקה שלהם לביזנס עם…ערבי אחר, אולי סמים, אז כמה רבה ההפתעה. בוא נוציא את הערבים מהמשוואה הזו, כיון שהם מתחת למגף, ולא בתוכה. היינו, ראינו, והקאנו. בכלל, כדאי להתמקד תמיד בקהילה שלך, הכל נמצא שם, אין צורך לרעות בשדות זרים שם אתה לא מכיר את העובדות ולא את מערכת האין ברירות שמוטלות עליהם. הם בבחינת שבויי מלחמה כך או אחרת.

  6. שלמה הגיב:

    לאירית
    זה קורה כאשר לא לומדים מההיסטוריה –
    מן היודנראט והמשטרה היהודית בגיטאות ועד
    צד"ל ומשתפי-הפעולה הפלסטינים המתגוררים בכפר דהנייה.
    במקום עבודתי המכללה לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע החליטו לפני מספר שנים לבטל את הטבת "שעות הקיץ" לעובדים במשרה חלקית – בקשנו סיוע מהעובדים במשרה מלאה שהם גם ממונים עלינו וגם מרבית העובדים לבטל את רוע הגזירה והם נתנו לנו ק"ן טעמים מדוע לא במקרה הטוב ובמיכת כתף במקרה הרע.השנה בטלו גם להם את ההטבה של שעות קיץ..

  7. שלמה הגיב:

    לאירית אם את המגיבה והמעירה למעלה .
    בודאי שמת לב שאני מועסק במה שמכונה "השירות הציבורי" אמנם לא מאיימים באונס הבת אבל קיצור תוחלת החיים במידה מסוימת דוקא כן כי הברירה בידך מימת הרעת התנאים – היא להתפטר ואולי לקבל םיצויים זעומים,
    או להישאר בתנאים הנחותים. דבר שלא מוסיף בריאות בגילאים מסוימים. וודאי שמת לב שנוכח הגזירות שנתניהו ומשרדו הטילו על עובדי השירות הציבורי: "עידוד צמיחה" הקפאת דרגות ביטול הטבות מס וכד’ לא קם עובד התפטרמהסיבות הללו ותבע פיצויים או תבע בבית דין לעבודה את מעסיקו הישיר או העקיף כולם נשארו בשירות הציבורי ב"סיר הבשר" .
    ובקשר למשתפי הפעולה מקבל את הערותייך גם על ההשוואות ההיסטוריות. אבל בואי ננגיד בקיצור (כי גם את המערכת היה לי הכבוד להכיר) – ובאנלוגיה למה שנקרא בעולם החוק והמשפט עדי מדינה כינוי אחר למשת"פ תמורת טובת הנאה – שלא כולם טלית שכולה תכלת .

  8. הגרמני הגיב:

    לאירית,
    וזה גם מה שאני טוען לאורך זמן רב!
    כבר לא קיימות יותר מפלגות בעלות מכנה משותף רחב בישראל, כי אם מפלגות סקטוריאליות המייצגות פלחים מצומצמים באוכלוסייה.
    זו תעודת עניות לדמוקרטיה, או נכון יותר להגיד, תעודת עניות למדינת ישראל המנסה לדמות עצמה לאחת שכזו.
    כך זה כנראה ימשיך לעולמים, כיוון שהבסיס לכל קואליציה אפשרית מתבסס על מפלגות אלו.
    ביבי ימשיך לדפוק את החלשים, כי הם תמיד יצביעו לגוש הימין, והוא חכם מספיק בכדיי להבין זאת.
    הוא ידפוק את ההשכלה, כי עם השכלה סביר להניח שבסופו של דבר יבינו החלשים שדופקים אותם.
    ובימין ימשיכו להפגין יד חזקה כלפי הפלשתינים, כי זה המכנה המשותף הנמוך ביותר, בו ניתן לאסוף קולות הבוחרים.

  9. דניאל לאירית הגיב:

    ישראל אכן תהיה – או איראן, או טליבאן. לי, אישית, זה גם ברור כבר משנת 2000, לפחות – כמובן, מובן מאליו הוא, שבמצאי יום הבחירות הקרובות, יתפסו כל תומכי ה"אבודה" ו"מר’צ-יח’ד" בשערות-ראשם ויצרחו "אוי!!! איך זה קרה לנו!!! מאיפה זה באאאאאא עלינו!!! אבל בסקרים אמרו, שש"ס תרד!!!" לנוכח המדגם, שיודיע: ש"ס: 24 מנדטים… ואז, כמובן, יתכנסו להם לבנוני-האקדמיה ובהירי-הפרופסורים, לאורגיית פרשנויות וניתוחים, שמסקנתה תהיה, בהכרח: "קדימה – יש להחליף את העם, ומהר!" יהיו, כמובן, כמה פרשנים חברתיים, יותר או פחות, שיסבירו, שעובדת היותה של ש"ס הגורם ה(יהודי) היחיד, שהתנגד בתוקף ובעקביות לתקציב 2005, היא-היא שחרצה את גורל-הבחירות, אבל איש לא יאזין לכך ממילא. האליטה המסואבת והמושחתת, באוניברסיטאות ובבתי-האופרה, תבכה על "מר-גורלה", תוקם "ממשלת אחדות חילונית", של הליכוד-האבודה-שינוי-יח"ד, במטרה לחסום את השתלטות האיאתוללות, המצב החברתי יוסיף ויתדרדר, ביבי נתניהו ורן כהן יצביעו, יחדיו, על "הצמיחה המדהימה" של כל עובדי ההיי-טק – ואז, בבחירות שיוקדמו, לאביב 2009 – ש"ס: 43 מנדטים… בוקר טוב איראן…

    נו, אני מה אכפת לי. עד אז, כבר אסדר לעצמי איזושהי מלגת לימודים לסטודנט מצטיין, איפשהו בחו"ל – ויאללה, לברוח מכאן…

  10. איריס הגיב:

    לגרמני,
    ביבי יכול להמשיך לדפוק את ההשכלה בשקט וזה לא יעלה ולא יוריד מאחוזי ההצבעה אליו. אותם "חלשים" עליהם אתה מדבר כתומכיו מעולם לא היו בתוך "ההשכלה" הנדפקת הזו. הם מרגע הגעתם לישראל היו מחוץ לה. ממשלות ישראל שיקפו תמיד את הסקטוריאליות הזו שאתה מתאר, אלא מה, קראו לה "ישראליות" או "מכנה משותף רחב" זה או אחר. עכשיו כשהסקטוריאליות לא משרתת את האליטות ואין להן לגמרי שליטה עליה, מלינים עליה.
    ובאשר לתיאורי מובטלים כ"קרציות" ו"מוצצי-דם", טוב שזה הופיע תחת שם הקוד שלך "הגרמני", כי המקור הוא משם וזה מזכיר לנו מאין בהם הכינויים הללו. בגרמניה הנאצית, בשנים הראשונות הם נקראו Arbeitsscheu ונרצחו במחנות ריכוז ללא קשר ליהודתם. מאוחר יותר עשו הנאצים שימוש במושגים הללו לתיאור של "היהודי". אולי הגיע הזמן, 60 שנה מתום המלחמה, להפסיק עם הקשר הזה בין מובטלים למינוחים הנוראיים הללו? (התלבטתי אם לכתוב את זה בכלל או להתעלם ולא לתרום לקשר הזה, אבל נראה שהוא כל כך עמוק, וטומי לפיד משתמש בו כענין שבשגרה, שהגיע הזמן לפרק אותו בצורה יותר יסודית)

  11. אירית הגיב:

    שלמה, בהחלט סביר שלא כולם טלית שכולה תכלת, אבל זו לא הנקודה וממילא הסכמת איתי. באשר להתנהלות העובדים. נכון, יש להדגיש שכיום במיוחד, אבדן מקום עבודה שקול לקיצור החיים, כיון שאין שום רשת בטחון סוציאלי מינימאלי. הנקודה היא, כפי שאתה בעצמך מציין, שהעובדים טומנים ראשם באדמה, כאשר נידמה להם שמי שיפקיר אחרים יציל את עצמו. זה נכון לחלק מסויים קטן מאד, אבל בגדול זו יריה ברגל.
    ולגרמני, אכן כן, חזון מתוק. יש לקוות, בתשובה לשני הכותבים שהמרד יפרוץ בקרוב, מהרחוב. אפשר רק לבנות על היהודים שלא יפלו בפח של השיטה האמריקאית, כאשר יבינו שפה ה"עובדים השחורים" שעליהם מבוסס העושר הקפיטליסטי בנוסח האמריקאי שלו – זה גם יהודים, כלומר הם. ויש גם החרדים שלא סביר להניח שיסכימו לאורך זמן לקיצוץ בתמיכות סוציאליות. ניראה. זה ממילא מה שנותר לעשות.
    לי ניראה שבמדינה כמו ישראל המחאה תתנקז לערוצים דתיים, כמו אצל שכנינו באזור, וזה תמיד מפחיד את השלטון פה. אימת הרבנים והדוסים עוד לא פגה. אז יהיה אירן, אבל לפחות יהיה אוכל לכולם. אני כבר התכוננתי ושיננתי את הטקסטים המתאימים לפני עשר שנים. אלטרנטיבה אחרת ? ליצור מהפכה שקטה, כלומר, קהילות שלא חותרות תחת ערכי השלטון בגלוי וישירות אבל מקיימות ערכים אחרים בקירבן.

  12. הגרמני הגיב:

    לאיריס,
    או שאינך מבינה את שכתבתי, או שאינך מנסה ליחס לי את שאליו לא התכוונתי?
    את מייחסת לי תיאורים בהם השתמשתי כאילו אני עומד מאחוריהם, ובזה את מעוותת את תוכן דבריי. רצוי שתקראי שוב, אולי תרדי לסוף דעתי!
    אני סבור שברמה העקרונית זהו אינטרס אסטרטגי ראשון במעלה לנסות לשלב מובטלים במעגל העבודה. אני סבור שעל מדינה לעשות כמיטב יכולתה עבור אזרחיה בשביל למצוא עבורם מסגרות תעסוקה הולמות, כמו גם מסגרות הולמות להכשרות מקצועיות, מסגרות לנכים וכול.
    הנצחת עוני ובורות מביאות תועלת למי שאינו מאמין ברעיון הדמוקרטי. מפלגות כאלו לא חסרות בישראל!

  13. אירית לדניאל הגיב:

    יש לי תסריט שיכול להפוך את הקערה…ישראל מחליטה שצריך את ההון של יהודי ארצות הברית שכבר עשירים מידי והרימו אף…עושים כמה פרובוקציות בארצות הברית, ומתחילה נהירה של יהודים אמריקאים אך בעיקר הון אמריקאי יהודי להבריח מארצות הברית, וגם לפייס את ממשלת ישראל.כולם מתעשרים מאד, הערבים נדפקים עוד, וש"ס יורדת כיון שהאמריקאים שבאים הם אשכנזים חילונים או רפורמים. שרון נרצח על ידי הרבנים, ואחרי כמה היסטריות קולניות בעצם לאף אחד זה לא כל כך אכפת, פרס עולה לשלטון ונשאר שם עשרים ושתיים שנה בתמיכת העולים האמריקאים שמעדיפים את המערך על הליכוד, קצת, ממשיכה המלחמה החלקית עם הפלשתינאים, אינתיפאדה גימל ודלת והא, שיחות שלום, שרטונים, יש טראומות רצח כפול של מי שמסר חלקי ארץ ישראל…השחיתות ממשיכה כרגיל ואיכשהו הכל צולע הלאה. 🙂 לא סיבה לבטל את התוכניות לצאת לחו"ל.

  14. דניאל לגרמני הגיב:

    נו, ובהיותך גרמני, כמובן, אין לך ולו שמץ של מושג, בדבר מנהגיהן של "לשכות התעסוקה" הארורות, על עובדיהן הטפיליים, לשלוח מובטלים לעבודות, דרך חברות כח-אדם בלתי-חוקיות, אשר לא ישלמו להם גרוש לאחר-מכן – או, לחילופין, למשרות, אשר אינן קיימות כלל וכלל! ואז, משחוזר המובטל אליהן, אומרים לו הפקידונים: "נו, למה לא לקחת את העבודה ההיא? אתה בטלן! אתה מסרב לעבוד! גם קצבה לא תהיה לך!"

    נו, דויטשה – טוב לדעת, שבכל זאת אתה תומך…

  15. לגרמני הגיב:

    נידמה לי שהביקורת היא כלפי הטענה שמשהו בעצם השתנה לאחרונה, כאשר בעצם יתכן שזה היה קודם ככה אבל "בלי חירות מקי דוסים ערבים ומזרחים" הכל ניראה ממלכתי ותקין, למעט השוליים. אני שומעת את זה לאחרונה, והיה פה השרשור עם הנוסטלגיה ל"לפני ששים ושבע" וכולי. אני נוטה להסכים, אבל האמת שהתודעה שלי קיימת רק אחרי ששים ושבע, והשאר זה מהספרים והסיפורים. אני רק חולקת על ה"היה טוב" הזה גם מבחינת האליתה של אז. לדעתי היה רע לתפארת, ועל זה עוד לא התחילו לדבר. כמו שרק לאחרונה יוצאים השדים מ"בית הילדים" בקיבוצים, ועוד כמה מיתוסים עצמיים. כמובן, שבתוך ה"קיבוץ" המורחב, היו ה"שווים יותר" שהם באמת נהנו מהפריווילגיות, אבל המבנה של החברה האשכנזית, ציונית, התיישבותית, אליטיסטית, חיילית הוא של כת, ומכאן שאושר וחופש גדול לא היה שם, גם אם ניצלו את כל ה"אחרים". (ערבים ומזרחים, בעיקר). דבר אחד אני חייבת להודות שהם צדקו, שהבורגנים הפולנים העירונים של הליכוד (בחיזוק של האכרים נמוכי המצח ועתירי הקרקע של ל"ע למשל), זה הרבה יותר גרוע. והנה, יש מצב.
    אבל, כמו הרבה מ"יאללה ביתר" שמצביעים בבורותם הימנית לביבי מדכאם, גם אני עדיין ניזונה מהאימה, והאיבה לכת הדו-לשון מלפני שבעים ושבע. מה שמסביר שלא משנה כמה חינוך תיתן לעמך, כל עוד יישארו אלה שזוכרים מה שהיה, המערך לא יחזור. רוח האדם לא מפסיקה להפתיע, אבל מתברר שכבוד הוא שיקול שגובר על השרדות וכסף. אדם מעדיף להיות עני מאשר מבוזה, כניראה. כיום, שלטון ביביהו זה פשוט כל דאלים גבר, אבל בלי "אידיאולוגיה" שמסבירה לך למה אתה צריך לאכול קש בשביל אחרים שמגיע להם כי הם פועלים ב"שליחות המדינה"…אבל, מאחר שמתברר שהליכוד כבר גרד את התחתיות, וביבי מתגלה כסרסור עבדים ושפוט של בוש, ושרון מושחת ביותר, גם זה לא פתרון. מה כן ? צריך באמת לאוורר את התקופה "הטובה" שהצמיחה את האיבה, לעשות ממש ועדת חקירה, משפטים, ואז להמשיך מתוך פיוס ואמת. כרגע העם לא בשל עדיין לפעולה בוגרת. סתם בועטים וצועקים ויש פוליטיקה של ילדים זועמים ושנאה ודוקא. צריך לאוורר את פשעי המנהיגות שהביאה את החורבן הזה, עד הסוף. זה יקרה רק כאשר הקבוצה עצמה (לא השוליים המדוכאים שלה) תתחיל להסתכל פנימה באומץ, כמו שנעשה בקיבוצים. כניראה עוד לא הגיעה העת.

  16. גיא אברהמי הגיב:

    במדינה מתוקנת לא צריכה להיות אבטלה, ולכן גם לא צריכים להיות דמי אבטלה. על המדינה לדאוג לכך שלכל האזרחים תהיה תעסוקה בשכר הוגן שניתן להתקיים ממנו. מעונות יום בחינם, הכשרה מקצועית הולמת, תגמול מעסיקים על גידול במספר העובדים שלהם (תוך בקרה גם על שכר אותם עובדים), הקמת חברות ללא מטרות רווח!!! שתטפלנה בהשמה (ולא חברות כ"א) – אלו הם רק חלק מהפתרונות שיכולים להועיל למאבק באבטלה. תכנית ויסקונסין היא מאבק במובטלים…

  17. דניאל לגיא הגיב:

    מסכים כמעט עם כל מה שכתבת – מלבד נושא מעונות היום. ילדים עד גיל 5, לכל הפחות (ורצוי יותר) צריכים להישאר עם אחד מהוריהם – אב או אם, אין זה משנה כלל – ועל המדינה לתמוך בכך. אין להשליך ילדים, בשום-פנים-ואופן, ל"כלא יומי" כלשהו, בסביבה עויינת בהכרח. מקומם של ילדים – הוא בקרב משפחתם.
    מלבד זאת, אני מסכים לכל דבריך.

  18. דניאל הגיב:

    לעופר: כן, אני בהחלט מודע לפמיניסטיות הצרחניות. אני כתבתי, בפירוש, "אב או אם, אין זה משנה כלל" – כך, שאם מישהי מביניהן, תנסה לקום ולהזדעק – תחשוף היא עצמה את ערוותה האידיאולוגית, בתור מי, שמתפרצת לדלת פתוחה… אני כופר *גאה*, בעצם קיומו של מושג המגדר.
    ומה שנגע לעניין "העידוד הממשלתי"… תראה, בהיותי אנארכיסט בוודאי ברור לך, שדעתי כדעתך! ואולם, א?ם כ??ב?ר השרים, הח"כים והפקידים רובצים שם, אז לכל-הפחות, שיעשו גם משהו מועיל… 🙂
    ולגרמני – או קיי, מסכים אתך בנגע ללשכות – הן מיותרות, ואינן מועילות לאיש, מלבד ל"עובדיהן" הטפיליים. תמיד אני נזכר, בחוויה האחרונה שלי משם, עוד מרחובות – יושב לו הפקיד, *רגליים למעלה על השולחן* (בי-נשבעתי!!), ו"מואיל", בטובו כי רב, להוציא עבורי מספר הפניות, למקומות, שכלל לא ביקשו עובדים… והיפה ביותר: אחת ההפניות, בכלל היתה למסעדה, שנסגרה, חדש ומשהו לפני-כן, בצו בית-משפט… יפה לא?
    אבל, יחד עם זאת, יש לי גם הערה חשובה – בנורבגיה (שמוסכם על כולנו, אני מקווה, שהיא מן המתקדמות ביותר מקרב מדינות העולם?), קיים חוק, המחייב את הממשלה ליצור מצב, בו יוכל *כל אזרח ואזרח* למצוא תעסוקה הולמת. אפשר היה, כמובן, לחוקק חוק דומה גם כאן – אלא שאז, היה זה הופך לעוד אות מתה, בספר החוקים הישראלי… ולא מעבר. ככה, שאכן-כי-כן, האופציה האנארכיסטית עדיפה היא, גם כאן.

  19. עופר לדניאל הגיב:

    תיזהר, אתה עלול להקים עליך את כל האליטה הפמיניסטית העורכת סיורים אלימים במקומותינו, ויגידו לך שאם ילד יישראר בבית זה כמעט תמיד יהיה עם האמא (מה שנכון, אבל לא נראה לי כרלוונטי, זו הרי בחירה של ההורים).
    אני לא חושב שהמדינה – או ליתר דיוק הממשלה – צריכה "לתמוך" או "לעודד" יציאה לעבודה/הישארות בבית של הורים, ואין טעם לסבסד או להכיר לצרכי מס בהוצאות טיפול בילדים, ממש כפי שלא עושים זאת לגבי הוצאות נסיעה לעבודה וממנה. די כבר, תנו לאזרחים להחליט עבור עצמם מה כדאי להם !

  20. הגרמני הגיב:

    לאיריס, דניאל וגיא אברהמי,
    לדניאל, חברות כח האדם הפרטיות, או כפי שמכונות על ידי לא מעטים בגרמניה:" סוחרי העבדים המודרניים", מוצאים את מקומם במקום שבו המדינה אינה מספקת פתרונות. כפי שאמרת, לשכות התעסוקה מורכבות מעדר של עובדי מדינה, שבחלקם, כפי שמכנם הפרופסור שלי לכלכלה:"חסרי מוטיבציה".
    איך אתה יכול לתמוך ברעיונותיו של גיא אברהמי, הרי כבר הסכמנו על חוסר יכולתן של לשכות העבודה למצוא למובטלים מקומות עבודה.
    לגיא אברהמי,
    "במדינה מתוקנת לא צריכה להיות אבטלה"???
    איפה אתה חי? על איזה פלנטה אוטופית? איפה בעולם קיימת מדינה העונה על הגדרתך זו?
    גם במזרח גרמניה הסוציאליסטית היא הייתה קיימת, אמנם לא באחוזים גבוהים, אך אפס אחוזי אבטלה? אין חיה כזו!
    לאיריס,
    אני מאשים את ביבי בעיקר על נסיונו להפוך את מדינת ישראל ממדינת רווחה(או כפי שרצתה להיות) למדינה ניו-ליברליסטית המעשירה את העשירים ומרוששת את ענייה. אינני טוען שמפלגת העבודה בשנות שלטונה הארוכים לא עשתה טעויות. אולם לאורך שנים רבות נשמר צביונה של מדינת ישראל כמדינה בעלת סממנים סוציאליסטיים. מדינה המנסה, נוכח עוניה, לדאוג לכל השכבות. אינני זוכר מילדותי (שנות השבעים) תופעה של חסרי ביית, כמו שאינני זוכר תופעות של אנשים הבוררים באשפה.
    בתור קיבוצניק לשעבר אני מסכים עם שכתבת, או כפי שאמרו תמיד אצלנו:
    "בקיבוץ כולם שווים- האחדים יותר, הרבים לתחת!".
    הייתי מעוניין שתביטי אל העבר(שנות החמישים-השמונים) בראייה מעט יותר מפוייסת! צרותיה של מדינת ישראל אז, היו רבות לעין ערוך מצרותיה היום. טעויות נעשו כמובן, התנכלויות במזיד על אחת כמה וכמה, אבל אכזריות ברוטלית כפי שנוקט בה ביבי ביחס לאוכלוסיות רבות- דבר שכזה אינני מצליח לזכור!
    לצערי הרב אני ממשיך להיות פסימי. במדינה בה שר הביטחון(המלחמה!) הוא השר החשוב לאחר ראש הממשלה- אין סיבה להיות אופטימי!

  21. הגרמני הגיב:

    לדניאל,
    שוק העבודה מעולם לא יגיע למצב שבו על כל משרה פנויה יעמוד מובטל. זוהי עובדה עימה עלינו לחיות!
    זה עדיין לא אומר שעל מדינה לשאוף לכך שעל כל משרה פנויה יתמודדו מספיק מועמדים בעלי כישורים מתאימים.
    לפיכך על המדינה להעמיד מנגנונים המסוגלים לשרת מטרה זו. אם דרך תיווך מהיר ובלתי בירוקרטי בין הצדדים, אם דרך מנגנונים להכשרה מקצועית, או הסבה מקצועית לאותם מקצועות נדרשים, ואם דרך תמרוץ עובדים ומעסיקים לאיוש המשרות הפנויות, כמו גם ליצירת כאלו חדשות!
    קיימים כבר בעולם כמה רעיונות מעניינים, חלקם אף מיושמים בהצלחה לא מועטה(למשל בדנמרק).
    הבעייה בשוק העבודה היא שאת פירות ההצלחה קוטפים בדרך כלל לאחר כמה שנים, ונדרשת מעט אלטרואיסטיות מצד פוליטיקאים לחשוב בראש ובראשונה על האינטרס הלאומי, ולא על האינטרס האישי הצר.
    לצערי הרב אין בידי נתונים, אך אני מכיר מחקרים המוכיחים ששבמימד הלאומי הכלכלי לתופעת האבטלה עלויות רבות הרבה יותר הנגזרות ברובן מתופעות חברתיות. ירידה בביטחון העצמי המביאה בין היתר לעלייה באלימות במשפחה. תופעות של התמכרות לסמים ואלכוהול, כמו גם התמוטטות נפשית ופיזית כפי שבאה לידי ביטוי בתופעת ה"וורקוהוליות".
    הפתרון האולטימטיבי הוא ברפורמה מלאה בשוק העבודה, ולא בטלאי טלאים של יוזמות כאלו ואחרות.
    ולמקרה שלך: לא היה יודע הפקיד בלשכת התעסוקה שעבור כל "שידוך" הוא מקבל בונוס על עבודתו, הרי סביר להניח שהמוטיבציה שלו הייתה שונה לחלוטין משתארת

  22. גיא אברהמי הגיב:

    1. כן היו מדינות (ועדיין יש) שבהן האבטלה שואפת לאפס.
    2. אני לא ממש שומע נימוקים, רק הצהרות על כך ש"לשכות התעסוקה לא מסוגלות למצוא פתרונות למובטלים" "המדינה לא יודעת לנהל" וכו’- אני עדין לא מבין את התהליך (הפיזיולוגי? הגנטי? האבולוציוני?) שבו מנהל בעסק ממשלתי הופך ליעיל-פעיל כבמטה של קסם עם תהליך ההפרטה. אני מכיר מקרים בו עובדים בעלי זכויות הופכים לעבדים דה-פקטו לאחר הפרטה וכולנו מפסידים.
    3. במדינת רווחה המדינה דואגת לתעסוקה- מיש לא מבין זאת אינו מבין מהי מדינת רווחה.

  23. הגרמני הגיב:

    לגיא אברהמי,
    למיטב ידיעתי אין בעולם המערבי מדינה אחת בה אחוזי האבטלה נמוכים כפי שאתה מתאר.
    אין צורך בנימוקים אלא מספיקות עובדות, לכך שלשכות התעסוקה אינן ממלאות תפקידיהן, כפי שהיינו רוצים לראות זאת. כל עוד מתקיים מצב בו המשרות הפנויות לאיוש קטן ממספר המובטלים, אין באפשרות המדינה לבטל את דמי האבטלה. אדם שכשהוא מועסק מפריש ממשכורתו לקופת המדינה(ביטוח לאומי, מס-הכנסה וכדומה), זכאי בימים מעוננים לעזרתה של המדינה.
    קביעתך כי במדינת רווחה המדינה דואגת לתעסוקה היא קביעה מוזרה ומכלילה. וכי כיצד יכולה מדינת רווחה לדאוג להעסקה כאשר מספר המשרות הפנויות בשוק אינו מכסה את מספר הלא מועסקים?
    נושא היעילות וההתיעלות במסגרת שירות המדינה אינו מחייב תהליך של הפרטה. ישנם פקטורים אחרים המשחקים תפקיד, כגון: בירוקרטיה מיותרת, היררכיה מיותרת, חוסר גמישות, תדמית עצמית ועוד.

  24. גיא – לגרמני הגיב:

    1. אתה מתייחס למספר המשרות הפנויות כאל דבר נתון וקבוע מראש, מעין חוק טבע. הממשלה יכולה לעודד באופן אקטיבי, או אף ליצור בעצמה, מקומות עבודה חדשים. מדינות רבות עשו זאת (אפילו ארה"ב בעבר) והוכח בהיסטוריה כי זו הדרך היעילה ביותר להוציא את המשק ממיתון. גם קיצור שעות העבודה יחייב הגדלת מספר העובדים- הדבר נוסה בהצלחה במדינות מסוימות.
    2. כשאמרתי שמדינת רווחה דואגת לתעסוקה לא התכוונתי שהיא המעסיקה אלא שהיא לא מפריטה את לשכות התעסוקה כפי שתכנית ויסקונסין מבקשת לעשות (בסופו של דבר). במדינת ישראל היו תקופות שבהן הדבר נעשה ביעילות גבוהה יותר מאשר כעת- יש לשאול למה.
    3. במדינות הגוש הקומוניסטי כמעט ולא היתה קיימת אבטלה- בטח שלא אבטלה מובנית במשק. נכון שהיו בעיות אחרות במשקים הללו, אך יש לבחון את ההיבטים החיוביים ולנסות ללמוד מהם.

  25. דניאל לגיא הגיב:

    מסכים לחלוטין עם סעיפים 1 ו-2, חלוק עליך בגדול, באשר לסעיף 3: במדינות הגוש הקומוניסטי – מעבר לדיקטטורה הרצחנית, כמובן (פרט קטן…) – התקיימה אבטלה סמויה *מסיבית*. או מדוע, חושב אתה, התמוטטה כלכלתן?
    משטר ברז’נייב, עובדתית, היה האסון הכלכלי הקולוסאלי ביותר, שידעה הציביליזציה האנושית *מ?עו?ד?ה?*.

  26. הגרמני הגיב:

    לגיא,
    בנוגע לסעיף מספר 3:
    בעת איחוד הגרמניות הייתה מזרח גרמניה במצב של פשיטת יד ורגל
    בנוגע לסעיף מספר 1:
    הדרך היחידה ליצור משרות חדשות היא על ידי העמקת הגירעון הקיים. אני לא נגד, נהפוך הוא, אך בעוגה הקיימת ניתן עדיין לחתוך מבלי לפגוע בדמי אבטלה, קצבאות וכדומה.
    תקציב הביטחון לדוגמא נוגס פלח משמעותי בעוגה זו. נחש היכן ניתן לחתוך בתקציב זה מבלי לפגוע הרבה במה שנקרא:"המוכנות הצבאית"
    (רמז: בגדה המערבית)
    לגבי סעיף מספר 2:
    מסכים איתך למעט הערה חשובה. ללא הורדת הבירוקרטיה, אין ללשכות התעסוקה שום סיכוי!

הגיבו לשלמה

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים