הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-5 במאי, 2005 28 תגובות

שבת 7 במאי, הוא יום המריחואנה הבינלאומי. גם בישראל מציינים יום זה באירוע המוני בפארק הירקון. אני מסכים עם מארגני האירוע כי המלחמה שמנהלת המשטרה נגד הסמים, לא זו בלבד שאינה עוקרת את הנגע אלא מגבירה את הפשיעה. המלחמה בסמים גוזלת מהמשטרה כוח אדם לרוב ותקציב עתק של מאות מיליוני שקלים. מלחמה זו היא חסרת תוחלת ככל שהדבר תלוי בחיסול הסחר בסמים והפשע המאורגן הנלווה אליו. להיפך, מלחמה זו יוצרת לעתים מחסור בסמים, או אז המחירים עולים, והמכורים, שהפרוטה אינה מצויה בכיסם נאלצים להזדקק לפשיעה כדי לממן את צריכתם.

עולם העבריינות מספק סמים שאיש אינו יודע את הרכבם המדויק, אין כל פיקוח על ייצורם ולעתים הם מכילים חומרים נוספים שמחישים את הנזק עד כדי מיתה.


ליגליזציה של הסמים היתה מחוללת פלאים.


ייצורם היה נעשה תחת פיקוח ממשלתי, מחירם היה יורד פלאים, כתוצאה מכך היתה יורדת גם הפשיעה. הפשע המאורגן היה מקבל מכה אנושה כי מעיין שופע של הכנסות אדירות היה נקטע באחת. מכירה חוקית של סמים היתה גם מהווה מקור של הכנסות לממשלה, שהיה מאפשר לממן את העמותות למלחמה בשימוש בסמים, שכיום מתמוטטות בגלל שהממשלה לא מתקצבת אותם.


כי זאת לדעת. לגליזציה של סחר בסמים, אין פירושו הפסקת התעמולה נגד השימוש בהם. כפי שהמאבק בעישון ובשתיית אלכוהול אינו כרוך באיסור מכירת סיגריות ומשקאות חריפים, כך ראוי שינהגו גם בסוגיית הסמים.


לגליזציה של סמים היתה גם מאפשרת למשטרה להפנות את כוח האדם והתקציב המוקדשים כיום לנושא, לאפיקים אחרים, הרבה יותר חשובים.


ועוד יתרון היה צומח לנו מהפיכת הסחר בסמים לחוקי. השחיתות במשטרה היתה פוחתת. החיכוך בין משטרה לסוחרי הסמים הוא פיתוי לשוטרים לחצות את הקווים, כאשר הם רואים את הכסף הקל שניתן לעשות אל מול משכורותיהם.


יום המריחואנה גם מזכיר לנו את הטימטום שבגישה היוצרת גזירה שווה בין סם קל כמו מריחואנה לבין סמים קשים.


יש ויכוח בין מומחים אם עישון של מריחואנה, בוודאי עישון מזדמן, כרוך בנזקים. ברור כי מריחואנה פחות מסוכנת מעישון סיגריות או שתיית אלכוהול מרובה.


היא בוודאי פחות מסוכנת מהקטל בכבישים.


הסטטיסטיקה מראה כי הנספים במלחמות, מחלות ותאונות, גדול לאין ערוך ממספרם של אלה שמתו משימוש בסמים, כולל הקשים ביותר.


שיטת המאבק בסמים כפי שמנוהלת כיום בישראל ובארצות רבות אחרות היא העתק של השיטה האמריקאית. ארה"ב מקדישה מיליארדים למלחמה בסמים, וההצלחה ממנה והלאה. תקופת היובש בארה"ב בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת, בה נאסרה מכירת אלכוהול, היתה קרקע פוריה לצמיחת הפשע המאורגן. לאחר שבוטל האיסור, עבר הפשע המאורגן לעולם הסמים, שוב באדיבותה הרבה של ממשלת ארה"ב. השאלה היא, כמה זמן זה יקח לארה"ב להבין, כי מאות המיליארדים ועשרות אלפי השוטרים שמושקעים במלחמה בסמים, מסייעים לפשע המאורגן להגביר את רווחיו. הלגליזציה כמוצע כאן, תשים קץ למאפיות הסוחטות את רווחיהן מהאיסור החוקי על סמים.


מכללת השטחים הכבושים


הממשלה קיבלה החלטה להפוך את המכללה בהתנחלות אריאל, בשמה הרשמי "מכללת יהודה ושומרון", לאוניברסיטה. ההיסטוריון פרופ’ שלמה זנד מאוניברסיטת תל-אביב, הציע להתייחס אל המכללה כאל מאחז בלתי חוקי, שאל להן לאוניברסיטאות בישראל לשתף עימה פעולה.


מנגד פירסמו שלושה ראשי רשויות של יישובים ערביים מודעה גדולה בעמוד הראשון של "הארץ", שעלתה קרוב לוודאי אלפי שקלים, בה הם "שמחים לברך את המכללה האקדמית יהודה ושומרון באריאל לרגל פתיחת ההרשמה לשנת הלימודים 2006″.


לא זו אף זו, ראש עיריית טירה ח’ליל קאסם, ראש מועצת כפר קאסם סמי עיסא ופאיק עודה ראש מועצת ג’לג’וליה יוצאים מגדרם לשבח ולהלל את המכללה ואומרים במודעה כי הסטודנטים מהיישובים הערביים הלומדים במכללה הם עדות בדבר תרומתה "לקירוב לבבות בין המגזרים השונים בחברה הישראלית". לא פחות.


רגע רגע. האם האישים הנ"ל לא חיים בישראל? הם לא יודעים שהמכללה נמצאת בשטחים הכבושים? הם לא יודעים כי שורר שם משטר אפרטהייד המונע מבני עמם זכויות יסוד? הם לא יודעים כי משטר הכיבוש פוגע בהשכלה הגבוהה של המוסדות האקדמיים הפלסטינים? הם לא יודעים שבני עמם בשטחים הכבושים נהרגים, ניפצעים, מטורטרים, סובלים מענישה קולקטיבית ומושפלים על יד צבא הכיבוש, אותו צבא שמאפשר למכללת המתנחלים באריאל לפעול באורח חופשי?


בוודאי שהם יודעים. מה היינו אומרים אילו ראשי ארגונים יהודים בארה"ב היו מפרסמים מודעה בעמודו הראשון של הניו יורק טיימס המשבחת מוסד המקורב ברוחו לקו קלוקס קלן?


אז מדוע הם כתבו את המודעה? האם גורל בני עמם לא חשוב להם? האם כמה סטודנטים ערבים שלומדים במכללה עיוורו את עיניהם?


ואולי לא כל כך אכפת להם מה קורה לבני עמם בשטחים הכבושים כפי שלא היה אכפת לממשלת ישראל גורלם של אלפי היהודים שנעצרו ונרצחו ונעלמו בתקופת הדיקטטורה הפאשיסטית בארגנטינה?


ומנגד, אולי הם אומרים לעצמם, את הכיבוש אנו לא יכולים לחסל אז לפחות נדאג לתושבים שבחרו בנו, בבחינת "עניי יישובינו קודמים", ואם המכללה מוכנה לקלוט 300 סטודנטים ערבים "בעלי תעודת זהות כחולה" כמו שהגדירה אותם בשיחה עימי דוברת המכללה, ולתת להם השכלה והכשרה מקצועית, אז מדוע שלא ניקח לפחות את המעט שנותנים?


שאלתי את דוברת המכללה, המתנחלת עינת דיין, האם יש במכללה סטודנטים פלסטינים מהשטחים הכבושים, בשפתה "יהודה ושומרון"? שהרי המכללה אינה נמצאת בשטח ישראל, בדיוק כמו ג’נין ושכם ("שומרון")? לא, אמרה, אין סטודנטים פלסטינים בעלי "תעודה כתומה", אבל הוסיפה, אין מדיניות עקרונית נגד זה. לדבריה היו שני סטודנטים מג’נין שלמדו פיזיוטרפיה שסיימו שנה ראשונה בשלוחה של אוניברסיטה אמריקאית בג’נין, ורצו להמשיך במכללה בשנה שנייה, אולם הדבר לא התאפשר משום שלא עמדו בקריטריונים אקדמים.


שאלתי אותה האם המכללה מפרסמת מודעות להרשמה גם בעיתונים פלסטינים, כדי ליידע אותם על האפשרות ללמוד "ביהודה ושומרון"? לא, היא אומרת.


יחד עם זאת, עצם העובדה שמוסד אקדמי שנולד כחלק ממדיניות הנישול וההשתלטות של ישראל בשטחים הכבושים, שפועל בתוך מציאות של ממשל צבאי ואפרטהייד, מוכן לקלוט 300 סטודנטים ערבים ישראלים, מתוך 9,000 הלומדים שם כיום, מבדילה אותו מאותן התנחלויות בהן אף ערבי לא יכול להיקלט.


מה שמוכיח כי גם בעוול יש דרגות של רוע, והמכללה, במציאות של השטחים, היא לא בתחתית הבור.


והרי לנו חלק מהמציאות המשוגעת. בעקבות החלטת הממשלה להפוך את המכללה לאוניברסיטה, נסעו 50 יהודים לאריאל והפגינו בכניסה למכללה נגד קיומה, משום שהיא בלתי חוקית כמו כל ההתנחלויות האחרות. משטרת השטחים הכבושים חיכתה להם בכוח של בערך אוגדה, התעמתה עם 50 המפגינים ופיזרה אותם. בה בעת למדו שם 300 סטודנטים ערבים, שבוודאי סובלים לא מעט הטרדה מבדיקות ביטחוניות, ומן הסתם חששו להצטרף למפגינים, או שמא סברו שאין בכך צורך? בבחינת העבד שלא רצה להשתחרר בנימוק "טוב לי עם אדוני". עולם מטורף.


מפצחי הבונקרים


כל העיתונים בישרו באותיות קידוש לבנה על הסכמתה של ארה"ב למכור לישראל 100 פצצות מפצחי בונקרים. הפרשנים והכתבים הצבאיים של כלי התקשורת העיקריים פצחו בזמר אחיד וקבעו כי מדובר בנשק אסטרטגי ממדרגה ראשונה שנועד לפצח בונקרים תת קרקעיים ומתקנים במעבה האדמה כמו כורים גרעיניים.


העיתונים ומהדורות החדשות בטלוויזיה וברדיו ציינו כמובן שהמכירה היא יותר מרמז לאיראן שתיזהר מהמשוגע התורן במזרח התיכון שעתה מצויד בנשק המסוגל להרוס את מתקניה הגרעיניים.


בניגוד לצהלת הכסילים בגין הנשק החדש, אני התמלאתי חרדה. אם יש פצצות שמסוגלות לחדור למתקנים גרעיניים תת קרקעיים, פירוש הדבר שניתן לפצח כך גם את הכור בדימונה ולהעלות את ישראל השמימה בפטרייה הגרעינית.


מה שחוזר ומוכיח כי התרופה אינה בעוד ועוד פצצות אלא בחיסולן של הפצצות ובסגירתו של הכור.


בימים אלה מתכנסת הוועידה החמש שנתית של המדינות החתומות על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, 189 במספר. האמנה נתונה עתה במתקפה לנוכח סכנת התפשטות הנשק הגרעיני. צפון קוריאה ואיראן מדאיגות את המערב. העולם הערבי ואיראן מודאגים מישראל בעלת מאות פצצות אטומיות שאינה חתומה על האמנה, ואילו הודו ופקיסטן בעלות הנשק הגרעיני, שאינן חתומות על האמנה, מהוות אף הן מקור לדאגה לנוכח העימות השורר ביניהן.


ישראל מציינת עתה את יום השואה, שנמצא בקרבה רבה לחג הפסח, עיתוי ראוי להקשות קושיות באשר לנשק השואתי שהצטבר בישראל, ואשר העיתונאים הרשמיים מעולם לא שואלים.


למשל, מספר שאלות למפקד חיל הים, ששלוש מצוללותיו החדשות שהתקבלו כמתנה מגרמניה, מצוידות בטילים גרעיניים. הצוללות מתחלפות בשהייה רצופה מתחת למים, מוכנות למה שקרוי "מכה שנייה", במקרה שישראל תוכחד בנשק השמדה המוני.


מי נותן את פקודת ההפעלה של הטילים הגרעיניים?


כיצד מתמודדים עם הסכנה שמפקד צוללת יפעיל את הנשק על דעת עצמו?


למשל, מפקד צוללת שסבור כי הנסיגה מעזה הוא אסון שמצדיק את ההשוואה לשואה (טלאי כתום), האם יש ביכולתו להפעיל כמה "צמיגים גרעיניים"?


החיילים המופקדים פיזית על הפעלת הטילים, האם יש דרך להבטיח כי לא ישבו שם קנאים לאומניים שמוכנים להבעיר את העולם במלחמת גוג ומגוג?


האם יכולה לקרות תקלה גרעינית בצוללת בנוסח "אש ידידותית" על כוחותינו? או תקלה של ירי טילים גרעיניים על מדינה ידידותית?


אם צוללת כזו טובעת, מה גורלם של הטילים הגרעיניים? האם הם מהווים עדיין סכנה צבאית, אקולוגית?


כמה מחשבות לרגל יום השואה.


זרועות השב"כ


מי שסבור כי השב"כ עוסק רק בענייני ביטחון, טועה. מדובר בתמנון שזרועותיו מכסות את הארץ מקצה עד קצה והוא מתערב לא פחות בגסטרונומיה ובכלכלה.


כאשר שר האוצר נתניהו הלך לאכול במסעדה בירושלים, נעלו אנשי השב"כ את השף והעובדים הפלסטינים עד שיסיים את הארוחה.


השב"כ פסל חברה מלהתמודד על הפרטת "בזק" משום שבין מרכיביה היתה חברת הטלקום הצרפתית שיש לה גם עסקים בעולם הערבי.


השב"כ כפה על חברת ארקיע להפסיק את טיסות היום לירדן.


להחזיר את השב"כ לקסרקטינים.


שואה ביזנס


הביזיון הקרוי "מצעד החיים", במסגרתו מועברים אלפי צעירים ישראלים לפולין כדי להשתתף בתהלוכות לאומניות במחנות ההשמדה, מגיע השנה לשיא חדש: יותר מ-20 אלף ישראלים ממלאים את רחובות פולין, בהנהגת ראש ממשלתנו, גיבור קיבייה וסברה ושתילה.


התהלוכות האלה מעוקרות מכל מסר אוניברסלי של התנגדות לגזענות, תוך האדרת המסר המיליטריסטי של "רק צבא יהודי יציל אותנו". אושוויץ כמקדם גיוס לצבא. תרומה ישראלית לביזוי השואה.


היחידים שרשאים לחוש סיפוק מכל הפרויקט הזה, הם משרדי הנסיעות ובתי המלון בפולין שעשו קופה נאה וגם משגיחי כשרות של הרבנות הראשית שקיבלו טיול חינם לפולין כדי להכשיר את המלונות.

תגובות
נושאים: מאמרים

28 תגובות

  1. מתן הגיב:

    "מה היינו אומרים אילו ראשי ארגונים יהודים בארה"ב היו מפרסמים מודעה בעמודו הראשון של הניו יורק טיימס המשבחת מוסד המקורב ברוחו לקו קלוקס קלן?"
    דמגוגיה זולה… איפה הבסיס להשוואה בין ארגון טרור גזעני שחבריו רוצחים, מענים ופוגעים במיעוטים כבר יותר מ-100 שנה לבין המדיניות הישראלית? ואם כבר, יותר נכון להשוות אותו לארגוני הטרור הפלסטינים, אשר רוצחים אזרחים ישראלים ללא הבדל. הרי גם הקלאן אחראי לפיגועי טרור דומים מאוד לפיגועים הפלסטינים, וגם שורשי הטרור הפלסטיני מקורם עוד בראשית המאה שעברה.

  2. שלמה הגיב:

    חבל שההכותב מסתמך על העיתונות הכתובה בלבד. להלן ציטוטיםמעיתון האינטרנטי מחסום
    — קישור —
    ראשי רשויות במשולש: לא בירכנו על הקמת אוניברסיטה בהתנחלות אריאל
    — קישור —
    גינוי חריף לשלושת ראשי המועצות שבירכו את מכללת אריאל
    ארגון אתיג’אה: יש לסלק את החתומים מוועד ראשי המועצות הערביות ומוועדת המעקב

  3. מיכאל שרון: קרטליזם הסמים, הממסד והאתוס האקסלוסיבי הגיב:

    1) איסור הסמים מאפשר את יקורם.

    2) בנוסף, השותפות בהון קרטלי הסמים ונתיבי הסמים המזרח תיכוניים, מעשיר באופן סלקטיבי חוגים באוליגארכיה, ביצרו אקסולוסיביות מוטית-אוליגארכייה שמחד מעלימה עין מהברחות ענק של בני האוליגארכיה, ומאידך, אוסרים מייד בלוד כל אדם שמחוץ לשכבות העלית.

    מדוע שילמו מחיר כה יקר עבור החזרת טננבאום, שהוא בשר מבשרה של האליטה? האם שר לשעבר המבריח 35 אלף כדורי אקסטאזי הוא מקרה יחיד (גונן שגב)?

    3) רבים מבני האוליגארכיה מתוודעים לאחר שרותם הצבאי לכלכלת הסמים הדרום אמריקנית, ובהברחת סמים משם לישראל (בלוד כמובן ה"שומרים" מסתובבים לעבר השני…)), יוצרים בסיס הון הדרוש לתחילת דרכם בחיים האזרחיים.

    4) בנוסף, פרט לבסיס הקרטליסטי של כלכלת הסמים המביא ליקורם במאות ואף באלפי! אחוזים -קרטליזם המוגן בקנאות אך בחשאיות על ידי חוגים בשילטון, יוצרת "אי החוקיות" לכאורה שבכלכלת הסמים אתוס מהפכני של מעין אומץ והרואיזם עברייני. הדבר מאפשר לגייס בלא הרף אנשים חדשים לשורות כלכלת הסמים, תוך טיפוח מעין תרבות חתרנית-כביכול ויחודית, הפועלת בשרות ההערכה העצמית. כך צומחים עוד בסיסי אקסלוסיביות אוליגארכית בחברה.

    וכרקע כללי להבנת הסאוב החברתי בשרות קרטליזם אוליגארכי, מוצע לקריאה מאמר חדש:

    ההיתה פעם ישראל אחרת? הסאוב ששיתק את התרבות והחיוניות.

    ניתוח מאוזן והשוואתי, כולל ניספחים 6, 7, 8 על מקורות הקריסה המערכתית והתרבותית בישראל –

    — קישור —

  4. למתנחל גדעון ספירו הגיב:

    משעשע לראות את המתנחל והקולוניאליסט הלבן גדעון ספירו יורק אש וגופרית נגד המתנחלת עינת דיין שהיא דוברת מכללת האפרטהייד שבה לומדים כתלמידים שווי זכויות 300 סטודנטים ערבים אזרחי ישראל.

    משעשע גם לראות את המתנחל הזה הופך בהבל פיו את הסטודנטים האלה ואת ראשי המועצות הערביות טירה, כפר קאסם וג’לג’וליה ל’עבדים האוהבים את אדוניהם’, למשת"פים ציוניים ר"ל רק בגלל שהם לא חולקים איתו את האג’נדה המטורפת שלו ודואגים לאינטרסים הקונקרטיים של תושביהם.

    ספירו כמו רבים מחבריו בשמאל הקיצוני מוכנים להילחם בציונים עד הערבי האחרון. לא מזמן הוא ניאץ וגידף את אוסקר אבו-ראזק, מנכ"ל משרד הפנים הערבי הראשון בישראל.

    יש לברך את ראשי המועצות הערביות הנ"ל ורבים אחרים במגזר הערבי שהסיקו ממהומות אוקובר את המסקנה היחידה הנכונה: מספיק עם דרך הג’יהאד המטורפת של המופתי, ערפאת והלאומנים והשמאלנים הפנאטיים וההזויים שהביאה אסון אחרי אסון על עמם.

    עתיד הערבים במדינת ישראל הוא בהשתלבות במדינה הציונית בכל התחומים ובשיתוף פעולה איתה, ובהפיכתם לפטריוטים ישראליים טובים.

  5. למיכאל הגיב:

    קשה להבין אותך. מצד אחד, אתה נחרץ מאד בביקורת על השב"כ, ומתאר בדייקנות שיטות דיכוי. מצד שני, אתה לא מסיק מזה שום קשר לעינין הבטחוני-לאומי. אמנם יש עמדות כאלה, וגם מנחם בגין זכור במידה רבה כמי שהיה נץ לאומני אבל מודע מאד לסכנות הטמונות בשוטרי חרש ומשטרות למיניהן, וגם מיקי איתן שייך לאותה מסורת (ויש להזיכר גם את דן מרידור). אך באופן כללי, עוצמתם של מנגנוני חושך כאלה תמיד כרוכה במלחמה נגד אויב חיצוני, ולעמדה פרנואידית כלפי מי שאינו "שלנו". לכן, קשה להבין אותך.

  6. רועי הגיב:

    ואילו היחידים החשים חוסר סיפוק מ"מצעד החיים" הם כמה נאצים קשישים, שומרי מחנות וכאלה, הממלמלים בינם לבין עצמם משהו בנוסח:"אלזו, היהודונים החצופים האלה, שוב פעם מרימים את האף", ומקנחים באיזה בירה טןבה באחד ממרתפי הבירה ההם, כמו בימים הטובים.

  7. שלמה הגיב:

    ערסאן יאסין שהוזכר לרעה בתגובתו של יורם הוא ראש עיריית שפר-עמר (שפרעם)
    הסיפור המלא על פעילותו מופיע ב — קישור —
    לטענתו המסגרות הקיימות כיום במגזר הערבי עוסקות רק בהפרחת סיסמאות ריקות מתוכן ובהתנגחות פוליטית עם הממשלות בישראל במקום לדאוג לצורכי האזרחים הערבים בנושאי תקציב, פיתוח ותעסוקה. לדבריו הוא ישיג לאזרחים הערבים יותר זכויות והישגים באמצעות עיסוק בנושאים מונציפליים בלבד והתרחקות מנושאים פוליטיים, כמו העניין הפלסטיני והכיבוש הישראלי.

  8. שלמי הגיב:

    תודה לשלמה על הקישור המאלף.

    שעשעה אותי התגובה של יורם בר-חיים שגידף שם את ראש עיריית שפרעם כ’בריון חמולתי אלים’. פתאום יורם סולד מאלימות – רק לא מזאת של חבריו לדעה. הוא בטח גם אוהב את האמל"ח שמנהיגיו באבנאא אל-בלד הבריחו לצורך פיגועי טרור.

    ראש עיריית שפרעם בטח לא קרא את פניניו של בר-חיים כי ייתכן שהיה תובע אותו לדין על לשון הרע ובר חיים היה צריך להיפרד מכמה ממצלצליו.

    מכל מקום, יש תהליך של התפכחות בעולם הערבי ובחברה הערבית מצרחני ה’ברוח ובדם’ ו’אללה הוא אכבר’, גם אם הם צובעים את פרצופם המכוער בצבע אדום.

    רצח רפיק אל חרירי זעזע את החברה הלבנונית (והעולם הערבי בכלל) ועורר בה תנועה עממית למען הדמוקרטיה. אחד מאלה שעברו מהפך הוא וליד ג’ונבלאט שהכריז שהוא טעה בהתנגדותו למלחמת ארה"ב בעיראק והוא תומך במאמציה למיגור העריצות הבעתיסטית ולהחדרת הדמוקרטיה בעולם הערבי.

    ג’ונבלאט היה עד לזמן האחרון חיית המחמד של השמאלנים. עכשו מוזמן יורם בר-חיים להתחיל ולגדף גם אותו.

  9. מיכאל שרון: מדינת הס.ס. ומדינת השב"כ הגיב:

    אני הוא שכתבתי רשימה זאת (בדם ליבי – אם להשתמש בפראזה שגורה, אך תקפה במקרה זה) ונוטל על עצמי את מלוא האחריות לכך.

    מיכאל

  10. גדעון – מדינת ה.ס.ס ומדינת השב"כ הגיב:

    למערכת: אנא, הציבו רשימה זאת במקום הקודמת.

    גדעון, כתבתך קולעת בכך שהשב"כ, הנהנה מתקציבי עתק, מבזבז גם את כספי משלם המיסים על ענינים לא לו, ולא רק בעניינים נוספים לגסטרונומיה וכלכלה. מופעלים הליכים של פריעה והתערבות גם בעניינים שלחלוטין אינם נוגעים בבטחון המדינה.

    אנשי שב"כ, במקרים כאלה, בהם היו מעורבים במעשי נבלה קשים ומתמשכים, להגן על חביבי הממסד ולנכס ל"חביביהם" – למשל, כאלה המשתפים פעולה עם מערכת הביטחון ואנשיה או סתם "מכרים" ו"חברים" – לנכס ל"חביביהם" קניין אינטלקטואלי שפיתחו אחרים בעבודה קשה שנים רבות; ובמקרים כאלה של פלילים ועוול נורא, הם יטו לתת מצג של אנשים לא אחראיים לחלוטין תוך אמירות מסוג: זה משחק סך-0 . עשינו כך וכך, אך עכשו כבר אין לנו ברירה. או אתה או אנחנו.

    אכן, מדובר באנשים בעלי גישה של "אתה בחרתנו" שבעיניהם כל אמצעי הינו כשר, ובלבד שיהיה "אפקטיבי". "המטרה מקדשת כל אמצעי", אך בינתיים "המטרה" הפכה לאינטרסים משוריינים וצרים של אינטרסים של מקורבים ואנשי אוליגארכיה בתחומים רבים. הם הפיצו בישראל תרבות שקר והונאה קשים (שקר הנאמר תוך התממות או בטון ענייני ושלו…החמקנות כאן זה שם המשחק) , בפרט בקרב אנשי האליטות.

    בכך השב"כ בישראל דומה לק.ג.ב בבריה"מ, שאנשיו גיבו העברת חומר של סופרים שהושארו אנונימיים, למקורבי המשטר, תוך קיצור חייהם של היוצרים המקוריים על ידי המאסת חייהם ובידודם.

    ומכיוון שיום השואה היה זה עתה, אין שלא להזכר ב"מדינת ה.ס.ס". של היינריך הימלר. בשנים 1943 ואילך העצים מפקד הס.ס היינריך הימלך את אירגונו, עד שהוא חבק ברחבי הרייך נושאים רבים ומגוונים, החל בשוד ניכסי אמנות, וכלה במפעלים כלכליים שונים ואף "תרבותיים" ו"מדעיים". טופחה שם, בדומה לשב"כ, אידאולוגיה של אנשים מובחרים ויחודיים, שעקב הכשרתם האידאולוגית וה"רוחנית" והחומר האנושי ה"מובחר" אותו הם מהווים (התקבלו לשם בעקבות סלקצייה גבוהה, ואנשי שמנא וסלטא רבים בדומה לישראל) רק עקב אלה הוא כביכול האירגון המסוגל להוביל משימות רבות בצורה מעולה בכל תחומי החיים.

    אכן, נוצר אז המושג של "מדינת ס.ס." כרשות מדינית ניפרדת ועצמאית. וכך, גם ישראל היא "מדינת שב"כ", – ההולך ונוטל על עצמו משימות בכל תחומי החיים, ללא כל אתיקה, ותוך צידוק של "אנשים מובחרים" מהעלית שבעילית שרצונם והתערבותם הם "הדבר המתאים לעשותו".

    ליבוביץ צדק, אך באופן שלא התכוון לכך: בחסות הכיבוש, ועקב אופייה של לוחמת הגרילה, הצטייר השב"כ כגוף האפקטיבי ביותר ללוחמה בגרילה הפלשתינאית, וכתוצאה מזה צבר לו קרדיט רב ופרץ במומנטום גדול קדימה, לתחומי חיים רבים.

    מדינת שב"כ? אני אומר – מדינת סדום.אנשי הס.ס. היו רוצחים וחלאות אדם, אך היתה להם לפחות אידאולוגיה, מעוותת ככל שתהיה. מאידך אנשי השב"כ ריקים מכל מטען אידאי, פרט לכוחניות צרופה ואמונתם בעליונותם האישית ודגילה בכוח הגס ובתפעוליות החפה מכל תרבות (אולי לפעמים כמה מהם נוהגים לשיר בצוותא קצת שירי ארץ ישראל. למען האתוס ותחושת הצידוק. ולהתבשם מ"יופיים" אך זה הכל).

    מדינת שב"ב?

    לא. מדינת סדום.

  11. אחת הגיב:

    גילוי הדעת של שלושת ראשי המועצות הערביות לא צריך להפתיע. ראשית, וכמו "אצלנו" יתכן שגם זה קשור לסגירת תיקי חקירה מסוג האי היווני…שנית, המחאה של אקדמאיים מאוניברסיטת תל אביב לא שכנעה אותי, והסיבות כבר אינן סוד. הראיון של פפה במוסף הארץ מסביר טוב את רמת האתיקה של האקדמאים בישראל. אפילו הערבים מבינים את זה…והביעו בצורה מנומסת את דעתם. לכן ההשוואה שלך עם הKKK היא לא במקומה. היה ברור לכולם שיש כבר דיל סגור, למה שהם יצאו פראיירים ? בשביל הכסאות של כמה פרופסורים מתל אביב שחוששים לתקציבים שלהם ? זה לא שמכללת יו"ש היא לא KKK אלא שהמפגינים מאוניברסיטת תל אביב הם לא בדיוק מרטין לותר קינג.

  12. מתפלא הגיב:

    יש עוד כמה דברים שהמשטרה מנהלת נגדם מלחמה חסרת תוחלת – גניבות, אנס, רצח, עבירות מרמה ועוד. אתה מציע להוציא גם אותן מספר החוקים? כי הרי אם ימחק ספר החוקים לא תהיה עברינות כלל. אגב, בכל הדוגמאות שנתת השב"כ עשה בדיוק את תפקידו. אולי אתה חושב שצריך לפרק את השב"כ אבל כל זמן שהוא קיים דברים אלה נופלים במסגרת תפקידו.

  13. יורם בר-חיים הגיב:

    לא בטוח שאותם ראשי רשויות אכן חתמו על אותה ברכה למכללת אריאל, לטענתם החתימו אותם על משהו אחר (תמיכה בהקקמת מכינות ביישובים הערבים על-ידי אותה מכללה) והם גם לא חתמו אלא ביקשו זמן להתייעץ.

    יש הרבה ראשי רשויות דפוקים ומושחתים, אבל הם כולם צריכים לעמוד מול הציבור שלהם, אני בספק אם היו חותמים על הברכה הזו (פרט לסוציופטים וחלאות מוחלטים כמו ערסאן יאסין, שאינו חתום).

  14. מדאם פומפדור הגיב:

    גדעון מון שרי
    אני באמת לא להבין מה אתה אומר למה מכללת אריאל לא מפרסם מודעות בעיתונים פלסטיניין.
    אוניברסיטות פלסטיניין מפרסם מודעות בעתונים ישראלים? הם רוצים סטודנטים יזראליין ללמוד אצלהם? אתה חושב ככה?
    ולמה אתה אומרת לא טוב ישראל יש בומב אטומיק?
    מה, אם אין בומב אטומיק ערבים יעשה שלום איתנו?

  15. מיכאל למגיב הגיב:

    איני יכול להתכחש, בעולם של ישויות לאומיות-טריטוריאליות, לרצון ולזכויות הלאומיות של הלאום היהודי, שהוכרו על ידי הקהילה הבינלאומית, כמימוש של צדק טיבעי אנושי ספונטני. נעשה עוול רב ללאום היהודי, שהוגדר אגב כלאום בעיקר על ידי האנטישמיים – כפי שהיבחין בכך ז’אן פול סארטר, ללא קשר להגדרה עצמית אלטרנטיבית מצד היהודי עצמו (בונדיסט, אקס-טריטוריאליסט, אינטרנציונליסט בשרות המהפכה, נוצרי וכד’).

    אך העובדה שנעשה עוול אינה מצדיקה חילול עוול, ואינה מצדיקה צדקתנות אטומה, פורעת ועבת עור. העובדה שהיית קורבן אינה מצדיקה הזדהות עם המקרבן וחיקוי דרכי פעולתו, לכאורה, כדי לחרוג באופן סימבולי ואחר מגורל "היהודי הקורבן". העובדה שהיית קורבן אינה מצדיקה השבקת הביקורת העצמית. העובדה שהאנטישמי האשים אותך בסאוב ובשחיתות, אינה סיבה לא להלחם עוד בסאוב ובשחיתות, בטענה שזו "עמדה אנטישמית" – שכן בכך אנו מפנימים למעשה את עמדת הגזען והצורר , ונותנים לשחיתות ולסאוב לעוות את כוחות הבנייה והיצירה שלנו – חלומו הרטוב של הפורע "אדום הצוואר" או גלוח הראש בחולצה השחורה והפנים מעוותי השנאה שאופקיהם כיליון ואיון.

  16. מיכאל שרון – ועוד הערה הגיב:

    והעובדה שיש המכחישים את השואה שבוצעה בנו – אינה מצדיקה מצידנו הזדהות עם ניאו-נאצים וגזענים בבחינת "זו הדרך לא להיות קרבן" – ולכן אינה מצדיקה מדיניות של הכחשה כלפי פשעים נגד האנושות ומדיניות טהור אתני שבוצעה על ידינו ב-1948 .

    לפני מספר חודשים למשל גילו וותיקי חטיבת הראל ממלחמת השיחרור בני ה-80 (כפי שנחשף עוד בזמנו על ידי ד"ר אורי מילשטיין) כי החטיבה עסקה בביזת ענק, התעללות בגוויות והתעללות באנשים, ופשעי מלחמה קשים. אך בשנות ה-50 ידעו כולם רק שהיו שם "יפי הבלורית והתואר". ולא למשל שבכירים בקרב הקצונה והעסקונה נסעו למסע תענוגות באיטלייה אחרי המלחמה בכסף שניבזז בקטמונים.

    בוודאי שאין סיבה לתת דרור ליצרים פאשיסטים חדורי שכרון כוח והסתודדות בחברת אנשי שררה, כפי שנוהג (זו דעתי האישית בלבד) למשל הפאשיסט (מהזן החונק והמחליא אגב, לדעתי) פרופ’ אהרון בן זאב, נשיא אוניברסיטת חיפה בגבותו (תוך חמקנות חסודה ובעלת מצג שווא של "ענייניות" בראיונות לעיתונות) את הכחשת הטבח ה"צנוע" יחסית של כ-200 ערבים בטנטורה ("צנוע" בהשוואה למעשי טבח אחרים במלחמת השחרור); ומדובר באדם שאף איני בטוח כלל ועיקר שגילה יושרה אקדמית וחפות מכל פלגיאריזם (ואף תמיכה בדומה בפלגיאריסטים "כבדים" אחרים מקרב סגל המרצים והחוקרים) בספריו על מבני הרגשות (שאחד מהם התפרסם בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד – אולי עכשו גילו לבסוף שם עם מי היה להם עסק) או עבודותיו על מנגנוני ותצורות הרכילות.

  17. יובל הלפרין הגיב:

    מצער שספירו חוזר כתקליט על הקלישאות הנבובות של חסידי ה"לגליזציה של הסמים".
    ראשית, אין מדובר רק בסמים קלים. הרי המקומונים כבר העלו את כדורי האקסטזי, שאיש לא מעז לכנותו ‘סם קל’, לדרגה של קדושה ממש.

    לא ניתן להפריד בין שימוש לסחר. אם יותר סם כלשהו לשימוש, מיד יקומו הסוחרים ויטענו, בצדק מבחינתם, שאין אבסורד גדול יותר מלרדוף אותם על שיווק חומר שמעמדו המשפטי הזהה לזה של תפוחי אדמה או של חלב.
    ה"לגליזציה" של הסמים לא תמנע אולי תעמולה נגד סמים, אבל היא תתיר לחלוטין תעמולה בעדם. סכומי העתק שמשקיעים בעלי ההון בפרסום הופכים את עיקרון חופש הבחירה לאין ולאפס. שלטי החוצות האדירים, הלחץ החברתי, שטיפת המוח השיטתית, הנם בגדר כפייה לכל דבר. היתר לחומר מזיק אינו אלא כפייתו על החברה.
    אילו ידעו לפני כמאה שנה את השלכותיו ההרסניות על עישון הטבק, סביר שגם הוא היה נאסר, ותהליך כזה אכן מתרחש בימים אלה: ד-לגיטימציה לעישון, הגבלות על פרסומו, אינם אלא שלבים מתקדמים בהוצאתו מחוץ לחוק.
    הדרישה ללגליזציה של הסמים, כמוה כ"מיסוד הזנות" אינה אלא אינטרס של בעלי הון, המעוניינים בענף נוסף לרווחי עתק, במסווה של שיר הלל לנעורים ולחירות.

    הליברליזם לא יעבור!

  18. למיכאל הגיב:

    תודה על ההסבר, נידמה לי שזה קוהרנטי מספיק, כשיטה תיאורטית. מעשית, העמדה שאתה מציג היא אוטופית, בערך כמו בני בגין שנעלם מהנוף, דן מרידור ואפילו מר בגין בעל הכוונות הטובות, כניראה. כאשר אתה מאשש אינטרס לאומי, אתה נאלץ להעביר כוח רב למנגנונים שמטיבעם הם נמוכי מצח ואדומי צוואר. זה דרכו של עולם. אתה מציע משהו שמזכיר לי את מושג "טוהר הנשק". אי אפשר ללכת היפך ההגיון והמציאות, כדי להתאים לאידיאה. עמדה פוליטית צריכה להיות כבר פרקטית, אם היא בוגרת. כאשר אתה מקדיש עיקר זמנך ומרצך וכאבך לפגעים האלה שאתה מתאר, הפוך אותם לעיקר, אחרת זה נותר בגדר הערת שוליים. לכל עמדה פוליטית יש מחירים ידועים. כאשר תפנים, ותרגיש על בשרך את מחיר האידיאה הלאומית (המוצדקת או לא) אולי תבין לבסוף שהיא צריכה להידחות מפני החיים וצורכיהם. אנחנו כמיעוט שאינו זוכר מהי ריבונות, מקבלים עכשיו תזכורת, או פרק בצינון ההתלהבות. כולנו היינו ציונים כמוך, ימנים קצת, עד שגילינו שזה מוביל בהכרח לדיכוי, בהתחלה של אויבים ומהר מאד של אזרחים.

  19. ליובל הגיב:

    לידיעתך, תעשיית התרופות כבר מבצעת מהפכה שקטה של ניסיון השתלטות על שוק הסמים. מחקרים כביכול על "תועלת" של מריחואנה ואקסטה, באים להכישר את השטח למכירתם במרשם, ולהעברת רווחי העתק לבעלי ההון הרשמי (לעומת בעלי ההון הלא רשמי, כמו רוזנשטיין, או הרשמי למחצה, כמו גונן שגב.). זהו תהליך מסוכן, שמשתלב גם עם התפוצה המסוכנת של תרופות נוגדות דכאון המתגלים יותר ויותר כמו סמים רגילים, עם אותם נזקים. לדעתי התקנה היחידה היא מסע מסיבי של הסברה שכל סם, במרשם או ברחוב, הוא סכנה ממש, ושמדובר בעצם בעשיית רווחים על חשבון חולשות אנוש. אין לצפות להצלחות כבירות בתחום זה, אך הכיוון שלך נכון. לא לגליזציה לסמים, אלא הפסקת מסע הסימום בכל הצורות.

  20. יורם בר-חיים הגיב:

    כן, למה לא בעצם, שיקומו מעריצי האימפריאליזם להגן על ערסאן יאסין, שלא השיג לתושבי שפעמר (ולא שפר-עמר) כלום חוץ מאשר טקס יום העצמאות עם נתן צ’רנסקי והתנפלות נוראית של המשטרה על המפגינים נגד הטקס, ועדו כמה דברים נחמדים מהסוג הזה.

    הבריונות האלימה של המשת"פ (לא המתון, לא האופורטוניסט, לא בעל העמדות הדפוקות, המשת"פ) ידועה היטב לכל מי שהידע שלו על אישי ציבור ערבים הוא קצת יותר רחב ממה שמספרת העיתונות הציונית (שגם בה התפרסו כמה כתבות מזעזעות על האיש, אגב), אבל מילא, העיקר לצעוק שוב ושוב שכל מי שמשרת את ישראל או ארה"ב הוא דמוקרטי…

    ולגבי לבנון, באמת יש בה תנועה עממית למען דמוקרטיה, שאירגנה הפגנת ענק, הרבה יותר גדולה מזו של הפרו-אמריקאים ושיוצאת כרגע נגד כל הנסיונות האמריקאים לפלוש ללבנון ולסוריה וגם נגד הדרישה הנתעבת של ה"אופוזיציה" הפרו אמריקאית לגרש מלבנון 2 מליון פועלים סורים.

  21. מיכאל ליובל – סמים: אלטרנטיביות או מניפולטיביות? הגיב:

    אכן יובל, מדובר במקרה של סמים קשים, אך גם במקרה של קנאביס, שהינו סטימולנט של מערכת העצבים המרכזית, בדומה לאמפטמין. הדבר פוגע בשימוש בינוני עד ארוך טווח במכניזמים מוחיים כולינרגיים, ומביא לפגיעות בזכרון לטווח קצר, בתוכניות פעולה, ב- working memory בבקרת ביצוע מורכב, ואף מביא לתחושות פרנואידיות. סמים קשים יותר מביאים לפגיעה באונות הפרונטליות – המכניזמים המוחיים העיליים ביותר, לפגיעות קוגניטיביות קשות, ובעקבותיהם לפיתוח אישיות כמו סוציופאטית ולדיסאינטגרצייה אישיותית.

    מבחינה היסטורית, בסין ובארצות אחרות, שימשו הסמים כדרך לפסיפיקציה של המונים מדוכאים, ולשקיעתם באפאטייה, במקום שינקטו יוזמה לשינוי מצבם. העובדה שיש לסמים כיום הילה הפוכה היא ככל הסביר השקעת כספים רבה של קרטלי הון הסמים בפירסום וקנייתם אינטלקטואלים שונים, כמו טימוטי לירי, במגמה לתת לסמים הילה חתרנית ו"אלטרנטיבית".

  22. גדעון ספירו הגיב:

    "הליברליזם לא יעבור" מסיים הלפרין בקרשנדו אופייני את תגובתו "המהפכנית".
    הלוואי והליברליזם היה עובר בחברה הישראלית, הרבה עוולות היו נמנעות. אבל עבור הלפרין הכאילו המהפכן, ליברליזם מסמל חופש ודמוקרטיה, ואלו אויביו המסוכנים ביותר של מי שתומך במשטרים טוטאליטריים חד מפלגתיים. (שבדרך "פלא", גם מהווים את אחד ממקורות הייצור והשיווק הבלתי חוקיים של סמים, ובכך מסייעים למימון מנגנוני הדיכוי שלהם).

    באימוץ שיטתו של הלפרין אומר כך: אין פלא שהמהפכן הכאילו שמאלי שמדבר גבוהה גבוהה בשם ההמונים, מוצא עצמו חובר לנשיא בוש, ל-CIA ול-FBI במאבק לכאורה בסמים, שלמעשה מעשיר את מאפיות הפשע וגורם למותם של המוני משתמשים שכפויים לעשות זאת במחתרת.

    הנימוק כי ייצור ושיווק חוקיים של סמים "יעשירו את בעלי ההון" היא במקרה זה מנטרה חסרת פשר. אנו חיים במשטרים קפיטליסטים וכמעט כל פעולה קניה שאנו עושים מעשירה בעלי הון. כל חשבון בנק מעשיר בעלי הון, כל קניית טלפון סלולרי מעשירה בעלי הון, המחשב שהלפרין משתמש בו לתגובותיו העשיר בעלי הון כלשהו וגם כל קנייה בסופר מעשירה בעלי הון. אז מה מציע הלפרין, שנגווע ברעב?

    יחד עם זאת, גם במשטרים קפיטליסטים יש מידה של בקרה ציבורית על בעלי הון, שאמנם לא נעשית בהיקפים שאנו היינו רוצים, אבל היא טובה מהמתרחש כיום בעולם הפשע של הסמים.
    בעלי חברת התרופות "טבע", עושים אמנם רווחים נאים, אבל הייצור נימצא תחת בקרה, הם חייבים לרשום מה מכילה כל תרופה, ולקונה יש מידה של שיקול דעת.
    דווקא המתרחש בייצור הסיגריות תומך בעמדתי. על אף שייצור זה נימצא בידי בעלי הון, הדבר לא הציל אותם מהבקרה הציבורית, המאבק נגד השימוש בסיגריות קיבל תנופה, מבלי לאסור את ייצור הסיגריות ולהעבירו למחתרת.
    מי יודע, יתכן ותמיכתו של הלפרין בהמשך איסור הסמים, נובע גם מכך, שהמחתרת השמאלית בקולומביה מממנת עצמה באמצעות ייצור ושיווק בלתי חוקיים של סמים.

    דרך אגב, ייצור ושיווק חוקי של סמים, גם היה משפר את מצבם של החקלאים המגדלים את הפרג,
    החיים בעוני, שחלקם ברווחי העתק של עולם הפשע בטל בשישים.
    וחשוב להדגיש. ייצור ושיווק חוקיים של סמים, לא רק שלא יחליש את המאבק נגד השימוש בהם, אלא יעצים אותו, משום שיתווספו לו מקורות מימון.

  23. עופר ליובל הגיב:

    ניתן בהחלט להתיר שימוש ולא סחר, באם יהיה בידי גוף ממשלתי, או שיותר רק במקומות שיורשו לכך כמקובל כיום לגבי אלכוהול וסיגריות, שיתכן והסמים הרכים הרבה פחות מסוכנים מהם.

    אשר לאקסטזי – יש מחקרחם שמצביעים על כך שסם זה, בדומה לסיגריות ובניגוד לאלכוהול, אינו גורם להתמכרות ממש. מובן שכל דבר אפשר לצרוך בכמויות מופרזות עד מוות, אפילו מים.ואם כל פרסום הוא כפייה, אז לא ניתן לצרוך שום דבר מכיוון שלכל מוצר יש פרסומת – אולי הפתרון הוא בהגבלת הפרסומת עצמה?

    בהקשר זה אני רוצה לציין לטובה את גישתה של המפלגה הליברל-דמוקרטית בבריטניה התומכת בהקמת ועדת מומחים לבדיקת נושא הלגליזציה, בניגוד לעמדת הלייבור והשמרנים (מתנגדים לחלוטין) או מפלגת הירוקים (תומכים בלגליזציה מיידית). כנראה שהליברליזם דווקא יעבור!

  24. ‘שקר מוחלט’, יורם? הגיב:

    השאלה רק של מי.

    הינה פירוט ההאשמות נגד מנהיגי תנועתך:

    — קישור —

    והינה גזר הדין:

    — קישור —

  25. מיכאל למגיב: גווני לאומיות ושכל ישר פרגמטי מול קונסיסטנטיות רדיקלית הגיב:

    אכן, לאומיות עשוייה להיות מחליאה, חונקת, צדקתנית יתר ודורסנית – ןמשביקה כל רוח חופשית. אפילו ההומור החופשי והטיבעי וגילויי הספונטניות של הרוח החופשית עשויים לתת לאנשים ששרירי התחת מכווצים אצלם בהצדעה לדגל – תחושה של עלבון, כאילו אתה לועג ומתנשא על הבליהם (אולי לא בכדי – אכן קיים כאן ניגוד מהותי).

    זוהי הלאומיות שאנחנו יותר יותר מתוודעים אליה כאן, כשטיבה הדורסני והפורע נחשף, ודווקא זה מביא אנשים במעין דיסוננס קוגניטיבי להתבצר סביבה. והרי אנשים רבים – ככל שמה שהם דוגלים (ועליך לזכור גם שהציונות, ממש כמולך – תובעת קורבנות והקרבה רבה) ככל מה שהם דוגלים בו מנוגד לאנושי והספונטני והחיוני שבנו – הרי שבמידה שהמציאות טופחת על פניהם (הסתירות בין הרטוריקה למציאות) כך יטו יותר להתבצר בעמדותיהם. זאת בדומה לבני אמונות איזוטריות וכתות מסוג כת כורש בארה"ב, שכאשר "סוף העולם" לא היגיע במועד הנקוב, התבצרו עוד יותר מסביב לאמונתם תוך חיזוקה בטענות אד-הוק נוספות.

    אלא שמה רע בלאומיות השוודית, או הדנית או הפינית למשל? אוכלוסיה בוגרת, מאוזנת בגישותיה. מדינת רווחה. מרחב פעולה ויוזמה רב. תרבות אמיתית, ולא צעקנות רדודה או מימיות שמנונית.

    ברור הוא שיש הבדלים של דרגה בין לאומיות ולאומיות, ואותה הבנה פרגמטית היא אולי כל מרחב ההצדקה והתימרון שנותר לנו במסגרת הלאומיות, שהינה אמנם מסגרת בעיקרה רופפת, ולכן מספיק רחבה. והרי זו גישה החוברת גם לשכל הישר.

    יתכן שעמדתך קוהרנטית יותר, ומצביעה על סתירות מבניות בתוך הלאומיות הליברלית, אך עליך לזכור שגם עמדת הימין הקיצוני היא מערכת נטולת סתירות פנימיות, וכך היה גם הפאשיזם של מוסוליני, או אפילו גישותיו של סורל.

    ככל שאתה מציב מערכת קוהרנטית וקונסיסטנטית יותר בחיים הפוליטיים, הרי הדבר עשוי לבוא הן על חשבון הצבת פילטרים המסננים סתירות בין האידאה לממשות בבחינת "הסתירות מהוות עדויות לא רלוונטיות". והן במחיר הגברת הסיבוך התיאורטי התרצני. זאת כשם שהתורה הגאוצנטרית של פתולומיאוס ניזקקה ליותר ויותר סיבוך מבני תרצני, ככל שהתגלעו סתירות בין תצפיות אמפיריות והתורה המקורית.

    אך בעיקר, מבחינת פרקסיס, מחיר הגישה השיטתית מאד עשוי להיות הידחקות מהיכולת ליצור בקרות מושגיות במילייה הציבורי בפני השילטון.

    גישה המוגדרת על ידך כאוטופיסטית פוליטית, אך שעדיין מעוגנת במרחב הקומון-סנז של ההמון, יכולה להשפיע עליו מושגית ולהביא לשיפור.או לשיפורים מתקדמים בזמן.

    מאידך, גישתך אף שהיא אוליללא דופי באופן מושגי, נניח, ומסבירה היטב את הבעיות בהם אנו ניתקלים על כל צעד ושעל, עדיין מחיר האחיזה בה הוא התקלות בחוסר אמון ההמונים. והסתגרות הכרחית, הדומה, להבדיל, לקומץ איזוטריסטים האוחזים באמת האולטימטיבית, לגישתם. רק שההסתעפויות של גישתם הירחיקו מהם את ההמונים.

    מהפכת אוקטובר באירופה והמהפכה הסינית במזרח היו במידה רבה סיטואצייה חד פעמית. ובינתיים אידאולוגיה זאת, שאמנם לא חזתה במקורה את הביורוקרטיזציה העריצה הסטליניסטית, זו הטמונה בצורך לחלק נכסים מחדש, ובעיקר, את רצון הכוח הקבוצתי-אוליגארכי כגורם אוטונומי, זוכה כיום לאי-אימון נירחב.

    ועדיין אני יכול לתת הסברים חילופיים סבירים לתופעות בעייתיות רבות בהם אנו ניתקלים, תוצר אינטרסים הגמוניים ריכוזיים במדינתנו. זהו מרחב העיצוב וההשפעה שיש לי/לנו כאן.

    אני/ו יכול לבצע גם אינטגרציות כוללות יותר, אך עדיין חלקיות, במסגרת מערכת יחסי היצור הקיימת. ואפילו לאמר דברים חדשים מסוג: "בגלל מגמות מאיינות והנחות סך-0 חזקות התפתח בישראל קפיטליזם מנוון". אני יכול להציע שינויים חלקיים, ובעיקר אולי, לקדם מרחבי תודעה אחרים, אצל אנשים רבים, במסגרת הבנות השכל הישר הרווחות.

    אך איני "אבוד" לכם, אנשים יקרים ובעלי נשמה ותבונה רבה – אני מקווה שמדיאלוג בונה ניצור, האנשים החושבים ביננו, צורות הבנה והסתכלות חדשות, שיהיו קונסיסטנטיות גם עם גישתך.

    תודה לך,

    מיכאל

    ראה נא התייחסות חדה יותר מושגית לגישתי כאן
    — קישור —

  26. יורם בר-חיים הגיב:

    שכתי להוסיף כי האמירה של הפחדן האלמוני בשירשור הזה שלפיה מנהיגי תנועתי הבריחו אמל"ח היא כמובן שקר מוחלט.

  27. כן, שקר הגיב:

    חזרה על שקרים של "מערכת הבטחון" איננה הופכת אותם לאמת, גם לא העובדה ששופטים מקבלים את השקרים האלו.

    אני לא רואה סיבה להטריד את האתר בטיעוני ההגנה המראים כי מדובר בשקרים, לכן אוסיף רק כי האשמה בהברחת זכרונות מחשב (לא אמל"ח) הוגשה נגד חבר יקר אחד, שאינו ממנהיגי התנועה וכי אפילו לטענת התביעה הוא לא ידע מה הוא נושא בתוך מכשירי חשמל רגילים שהעביר למרפאות בגדה.

    יורם בר-חיים.

  28. שלמי הגיב:

    האם אחמד טיבי הצטרף לעדר הכבשים של שרון כמו ראשי הרשויות המקומיות של טירה, כפר קאסם וג’לג’וליה?

    הינה מדווח ‘הארץ’ על עיסקה בין טיבי לקואליציה על תמיכתו בתקציבי ההתנתקות של שרון שכוונתה לחזק את ההתנחלות בגדה המערבית הכבושה:

    "אחת ההעברות, על העברת הכספים למשרד השיכון, אושרה ברוב דחוק של שישה תומכים מול חמישה מתנגדים, הודות לתמיכתו של ח"כ אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל). זאת למרות התנגדותו העקרונית של טיבי לתוכנית ההתנתקות, שאותה הביע בעבר בפורומים שונים."

    והכל תמורת נזיד עדשים:

    "לדברי טיבי, הוא תמך בהצעה בתמורה לסיכום עם שר השיכון, יצחק הרצוג, על הקמת מבני ציבור בטייבה שבמשולש ובערבה שבגליל. בנוסף סוכם לדבריו, כי תישקל בניית מבני ציבור בערוער שבנגב."

    בסרט הזה כבר היינו, ולא מזמן:

    " לפני כחודשיים השמיעה סיעת חד"ש-תע"ל ביקורת חריפה על תמיכת דע"מ בתקציב המדינה בתמורה להעברות כספים למגזר הערבי."

    — קישור —

    ואני שואל יחד עם גדעון ספירו:

    האם גורל בני עמו הכבוש לא חשוב לטיבי? האם כמה בניינים בישובים ערבים מתקציבי משרד ההתנחלויות עיוורו את עיניו?

    מה יהיה? האם שרון יצליח לקנות את כל הח"כים הערביים?

הגיבו לאחת

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים