הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-22 במאי, 2005 10 תגובות

היום הודיע לי מנהל בית הספר על הקיצוץ בשעות הלימוד לשנה הבאה. מאז נכנסה לימור לבנת לתפקידה כשרת החינוך זהו הקיצוץ השישה עשר (16) במערכת החינוך. בהזדמנות זאת תודיעו לשרה, הסוס מת. בארבע השנים מאז שרוח הבלהות תפסה את מקומה בווילת השררה, קיצצו לחברי המורים ולי שעות הוראה ללא היכר. תחילה עוד קיטרתי, איך אספיק את כל החומר בספרות או בהיסטוריה. חשתי כמו רופא משפחה בסופו של יום, לימדתי את עשרת הפרקים האחרונים בתוכנית הלימודים כמו הרופא המקבל את החולים האחרונים בתור. אז עוד הייתי מרוצה שהצלחתי לעשות וי משמעותי על דפי ההספק. אולם עם השנים, המשכתי ללמד אותה תוכנית לימודים בפחות שעה שבועית ולעתים יותר.

מחמש שעות בהיסטוריה בכיתה י"א ירדתי לארבע שעות שבועיות ואחר כך לפחות מזה. כמו הסוס בסיפור שקיצצו במזונו, תלמידי ואני אכלנו פחות ופחות. פחות זמן לדיונים, פחות זמן לסיכומים, פחות זמן למבחנים, פחות זמן לשיעורים. הלימוד שלי הפך ליותר דק מסרגל. ככל שקיצצו בשעות הוראה סימני ההספק שלי הפכו לגדולים יותר, כדי להסתיר את הבושה. אם לפני שני עשורים לימדתי קצת בפסח וזה הספיק, השנה גם שיעורי התגבור לא הועילו, כי לא היו בתכנון מוקדם. כעת הודיעה לי הרוח הרעה מבניין לב רם שאלמד עוד פחות. הרבה הרבה פחות.


כאן נוצר פרדוקס. אגף התקציבים במשרד החינוך לא מדבר עם הפדגוגיה. תוכנית הלימודים לא קטנה עם הקיצוץ בשעות. כך שעם מחצית השעות אני אמור לעמוד באותו הספק תכני לימוד שתוכנן לסל שעות עמוק יותר. כך הלימוד הופך לאחיזת גרגירי חול בכף יד פתוחה. בפרט אם אתה עומד מול הרוח. מצד שני, אם האגף הפדגוגי יסכים להקטנת תוכנית הלימודים, מה יוותר מהידע שתלמידי ישראל צריכים לקבל במהלך שנות לימודיהם? גם כך יש תלונות על כמות הידע המועטה של ילדי ישראל. גם כך בכל שנה מתפרסמים נתונים עגומים על הבורות, על אי ידיעת פרטים משמעותיים בקרב תלמידי התיכונים. שמיכת החינוך הולכת ומתכווצת במסחטה של לבנת ויותר תלמידים, כמו גם מורים, נותרים מחוצה לה.


ובתוך כך, האם היה הכרחי שסוס ההוראה ימות? באותו יום ממש שהתבשרתי על הקיצוץ, הבהיר נציג משרד החינוך לארגוני המורים במפגש המחודש, כי רק יישום מסקנות ועדת דברת היא הדרך היחידה להקטין את מספר המורים המפוטרים, שכן אז יסכים משרד האוצר להוסיף כחצי מיליארד שקל לתקציב החינוך. לפתע, כמו המן במדבר, יורדים מהשמים חצי מיליארד שקל. עתה, כשהכסף נמצא בבחינת עקרון קיומי אפשר לדון על הצד הטכני. ההיבט הטכני נעוץ בשאלה האם אפשר להחזיר את הכסף הנגזל לחינוך? ברור שכן. אולם היבט טכני נוסף הוא שלבנת לא רוצה חינוך. היא רוצה לנצח במערכה על דו"ח דברת. על מזבח היוקרה האישית שלה היא מוכנה להקריב את כל ילדי ישראל וילך החינוך לעזאזל. דו"ח דברת נקבר קבורת חמור ואת זה לימור לבנת לא מוכנה לקבל. לכן על חשבון ציבור תלמידים היא מפטרת מורים. על מזבח ההיבריס שלה היא מוכנה שילדי ישראל ילמדו פחות.. פחות ופחות.


מדינה מתוקנת נמדדת בין היתר באחריות שלוקחים מנהיגיה על תחום פועלם. לבנת, בשנותיה במשרד החינוך, לא פסחה על אף כישלון. היא הורידה את רמת ההוראה ביצירת הישגים מלאכותיים בבגרות. היא הורידה את רמת ההוראה בהסכמה של קיצוצי שעות במערכת החינוך. פירוש הדבר שבגלל אי הסכמת המורים לקבל את הדו"ח הגוזר את גורל החינוך לעוולות נוראיות, יילמדו תלמידי החינוך העל יסודי פחות שש שעות שבועיות, פחות יום בשבוע. פחות שנה וחצי מכיתה ז’ ועד י"ב. היא הורידה את רמת ההוראה כי סוס החינוך מת. תסתכלו על נתונים אלה ותגידו לי, באיזה מדינה מתוקנת השר הממונה על החינוך לא היה מתפטר?

תגובות
נושאים: מאמרים

10 תגובות

  1. עדי – על חינוך ועל מנות קטנות במסעדה הגיב:

    וודי אלן מזכיר באחד מסרטיו את הבדיחה על אורח הנכנס למסעדה ומתלונן כי: א. האוכל גרוע,ו-ב. המנות קטנות מדי.
    כדי לא להיות כמו אותו אורח, אני חושבת כי יש גם הרבה ברכה בקיצוץ שעות ההוראה. ברוח אותם דברים ניתן לומר כי הקיצוץ בשעות ההוראה יחשוף את התלמידים פחות שעות למשנה הלאומנית שליבנת יישמה בהוראת היסטוריה, גיאוגרפיה ומקצועות נוספים שהפכו להיות במה לשטיפת מוח לאומנית צרה.
    ראוי להעלות לדיון מה לומדים התלמידים בבית-הספר ולא רק כמה שעות הם נמצאים בו

  2. שלמה הגיב:

    הנשמה ל"סוס"
    — קישור —

  3. לעדי הגיב:

    נפלא. לקצץ עוד באוכל ה"טעים" הזה ולקוות שגם יום לימודים ארוך של דברת יתמסמס לבסוף. מה שפחות "הוראה" בישראל, יותר טוב. קודם התנגדתי מאד להפרטת מערכת החינוך, במחשבה שניה, למה לא ? בטוח שהציוד לפחות יהיה נקי וחדש יותר, התלמידים יבינו שמורה זה בסך הכל מישהו שיצא ממעגל האבטלה ונכשל בעסקים פרטיים, ובילבול המוח הציוני ייעלם.

  4. שלמה לעדי הגיב:

    בלשון מערכת החינוך יש לך "בעיה" בהבנת
    "הגלישה" תבדקי פה באתר ובכלל ברשת
    — קישור —

    מי הוא מחבר המאמר (כל הכותבים באתר)..
    מר וינברג הוא מסוג המורים והמחנכים " שדווקא כן יחשוף את התלמידים למשנה לא לאומנית ויתן להם כיוון, חומר למחשבה עצמאית וביקורתית .

  5. ע הגיב:

    כאם לבת בכיתה י’ אני יכולה להעיד שהמערכת בקריסה מוחלטת, ופשוט אינה מעניקה שירותי לימוד ברמה נאותה.
    דוגמאות:
    ערבית: פעם בשבועיים (!!)
    ביולוגיה: אין כלל שיעורי מעבדה (!)
    שאר המקצועות: לקראת הבגרויות פתאום שטף חומר לאחר שבמהלך השנה לא עמדו כלל בתכנית הלימודים.
    איך קיצוץ שעות הוראה של מורים וויתור על הקטנת כיתות יועיל כאן? יש מחסור חמור במורים ובשעות הוראה גם יחד, כל מורה יגיד לכם את זה.
    המורים צריכים לצאת למלחמה לא רק על דוח דוברת אלא גם על ההתאדות של מערכת החינוך שבני ארבעים וחמישים פלוס בינינו הכירו ובתוכה גם למדו משהו.

  6. עזרא הגיב:

    לעדי

    פחות שעות לימוד בבית מדרש לאומני ויותר שעות לימוד בבית המדרש הקפיטליסטי החזירי – הטלוויזיה ועוד שאר מנגנונים משוכללים יותר.

    מה עדיף?

  7. איריס הגיב:

    לע’,
    את כותבת שהמורים צריכים לצאת למלחמה בתור אמא לתלמידה. למה זה רק עניינם של המורים מה ילמדו הילדים? זה צריך לעניין כל אזרח. בדיוק כאן נכנס תפקידם של ההורים.

  8. שלמה ויינברג הגיב:

    אני מורה כמעט שני עשורים. את כל תלמידי לימדתילהשכיל מתוך חשיבה ביקורתית על נתוני הידע המוקנה להם. כל חומרי הלימוד בישראל ובמדינות אחרות עוברים תהליך של אינדוקטרנציה. ראה התעלמות לימודי ההיסטוריה מן הבעייתיות ש הנרטיב הציוני לגבי העם הפלסטיני. כן, אני מודה לשלמה על הקישורית, אכן אני סבור שיש ללמד על הנכבה הפלסטינית בבתי הספר, כדי שבני הדור הזה יכירו באסונו של האחר ויקחו עליו סוג של אחריות.
    אבל המאמר שלי לא עוסק בכך. ענינו בשני דברים. האחד שמשרד החינוך לא מתפקד, אין קשר בין פדגוגיה ותקציבים בו. והשני, שרת החינוך לבנת, פשוט משקרת למורים, דבר זה הוכח אתמול והיום לאחר שהתגלה מה שכתבתי בשבוע שעבר מתוך אינטואציה. כסף יש, רק אין חינוך במשרד החינוך. ואסיים כמו סקפיו אפריקנוס מרומא שאמר בכל סיום דבריו"ויש להחריב את קרתגו". יש לפטר את צרת החינוך לימור לבנת.

  9. איריס הגיב:

    לשלמה ויינברג,
    תודה על הציטוט מהנאום, תמיד חשבתי שזה היה קאטו שאמר את המשפט הזה בפורום של רומא. האם טעות בידי?

  10. שלמה ויינברג הגיב:

    איריס,
    את צודקת אני טעיתי
    שלמה ויינברג

הגיבו לעדי – על חינוך ועל מנות קטנות במסעדה

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים