הגדה השמאלית

במה ביקורתית לחברה ותרבות


מאת: ב-27 במאי, 2005 49 תגובות

הראיון שאהוד ברק העניק למעריצו ארי שביט בשבוע שעבר ב"הארץ" היה מרתק מבחינות רבות ("תקשיבו לי", 20/5/05). היו בו טיעונים שלאורך 20 השנים האחרונות הופיעו בעיקר במאמרים של אנשי שמאל, וקוראים ותיקים בוודאי זיהו אותם מיד. שביט סבור שברק הוא מאור גדול וסוגד ליכולתו האינטלקטואלית. לדעתי, ברק הוא הולך טיפוסי בתלם שרוב טיעוניו הם בדיעבד. הוא בעצם יוצא חוצץ, כפי שאוהבים לומר ב"ארץ נהדרת", נגד הרקורד של עצמו.

למרות הביקורת אנחנו אסירי תודה לשביט, ולא בפעם הראשונה. הוא מיטיב לחשוף את עולמם הפנימי של מרואייניו, גם בזכות העובדה שהוא עצמו חולק איתם את כל מערכת הערכים המשובשת והצבועה של הציונות האכזרית במעשה והמתונה בדיבור. ברק זרק לו הרבה פירורים, כיוון ששביט הגיש לו ולא בפעם הראשונה, סיוע לוגיסטי חשוב. כך הצלחנו לפענח כמה סתירות לכאורה, שנראות עתה כחלק מטקטיקה די מגובשת. שביט החניף לו כאילו היה ברק אסטרטג גדול לעומת אריאל שרון הטקטיקן. אבל למעשה דווקא ברק משתמש בזיקוקים די נור כדי לבלבל את שומעיו.


מטרתו האמיתית של ברק היא להוכיח לכל הספקנים המתרבים והולכים שהוא גאון, משכמו ומעלה מעל כל בני האדם כאן ובמקומות אחרים. לתסמונת הזאת יש שמות בספרות הפסיכיאטרית והפסיכואנליטיקנית, אבל אין לנו עניין לזרוק עלבונות אלא לנתח את התופעה המפחידה שמבקשת לאיים עלינו מחדש, אחרי שחשבנו שכבר הסתלקה לעולמים מהזירה הפוליטית.


כמו בנימין נתניהו, גם ברק היה ראש ממשלה כושל שהשאיר אחריו אדמה חרוכה. אבל ביבי היה תמיד שנוא נפשם של האליטות, כיוון שבאורח מסורתי הוא ומשפחתו היו חריגים ולא השתייכו מעולם לחוגים הנכונים. אדם כמו שביט, חניך המהות הסנטימנטאלית המטושטשת ששמה "תנועת העבודה", תמיד יעדיף קיבוצניק כמו ברק על רביזיוניסט קלאסי כמו נתניהו גם אם הרקורד מוכיח, שברק גרם הרבה יותר נזקים מביבי לתהליכי השלום בינינו לבין הפלסטינים. זוהי מחלה חשוכת מרפא, שבה לוקה גם אמנון אברמוביץ’ מאותן סיבות. הם יכולים לאמץ את שרון מכפר מל"ל, אבל לא את ביבי מהאריסטוקרטיה הרביזיוניסטית הישנה. בשבוע שעבר ניסיתי להסביר את הלוך הרוחות הזה לעיתונאי זר, והעליתי חרס בידי. בישראל אין מאבק אמיתי בין מצעים פוליטיים נוגדים, אלא מלחמת תרבות על הדרך שבה אנחנו רואים את עברנו. מי שלא מבין את זה, לא יוכל לפענח את הקודים המיוחדים של התרבות הפוליטית הישראלית.


מי שהתפלא מדוע ברק מזגזג כל הזמן בין ביקורת משמאל על החלקיות של תוכנית ההתנתקות של שרון לבין הבעת תמיכה רגשית ולעתים גם פוליטית במתנחלים, חייב לקרוא היטב את הראיון ב"הארץ". ברק צודק בחלק ניכר מהנחות היסוד שלו: שרון מרמה את הציבור כשהוא טוען שיש תמיכה אמריקאית בהמשך קיומן של ההתנחלויות בגדה המערבית; האינתיפאדה תתחדש ותגבה קורבנות רבים ותזרע ייאוש בארץ; הוא מפנה התנחלויות בעזה ולא מקבל שום תמורה מדינית. יותר מזה, הוא לא מבקש שום תמורה מדינית כי כל מטרתו היא לשמור על רוב ההתנחלויות בגדה. ברק גם צודק בטענתו שאחרי ההתנתקות יפנה שרון ימינה, ויש לזה כבר סימנים ברורים שרק שמעון פרס ואנשיו מסרבים להפנים אותם.


אלה הן טענות קלאסיות של השמאל העיקבי בישראל שכבר העלנו כאן ובמקומות אחרים מאות פעמים ואין בהן שום חידוש. זה נכון ששרון יקצור רצון טוב בעולם רק לחודשים אחדים, עד שתתבררנה כוונותיו האמיתיות. אחר כך יפנה רוב העולם נגד ישראל ויהיה כירסום ניכר גם בתמיכה הפוליטית של ארצות הברית. אז מדוע ברק פסול מנקודת ראות שמאלית? האם אנחנו מתחשבנים עם האיש הרע הזה "רק" בגלל שהוא, כראש ממשלה, הרס את אמון הציבור בשלום והכחיד את שיתוף הפעולה בין היונים לבין האזרחים הערבים, ובכך הנציח את שלטון המרכז הלאומני בישראל לדורות?


ובכן, זה רק חלק מהתמונה. ברק כפי שהוא משתקף מהדברים שהוא עצמו אמר לשביט היה ונשאר אויב השלום לא פחות משרון או מנתניהו. אחרי כל ההתקפה הכאילו רציונאלית שלו נגד חוסר העקביות בגישתו של שרון לתוכנית ההתנתקות, מתבצר ברק בדוגמה שיש לשמור על כל "גושי ההתיישבות הגדולים", כלשונו. הוא אף מאשים את שרון, שהתעקשותו על נסיגות חלקיות מסכנת את האינטרס הישראלי "החיוני" בשמירה על מעלה אדומים ואריאל. שביט, לדעתי בכוונת מכוון, מתעלם מן העובדה שברק עצמו לוקה בכל השגיאות שבהן הוא מאשים את שרון. אם העדר תמיכה אירופית ואמריקאית בהתנחלויות ששרון רוצה לשמור מסכן את תוכנית ההתנתקות, כיצד מבקש ברק למרוד בעולם בנושאי התנחלויות שהוא כן רוצה ביקרן? מהי נוסחת הפלא שלו לשמור על התנחלויות שאיש בעולם לא הכיר בהן עד כה?


האסטרטג ברק מסרב ללכת עד הסוף, וכך נחשפת ערוותו. בעצם, היעד שלו הוא פיצוץ כל תהליך, הבאשת ריחם של כל המאמצים לשלום, וגיוס העם למצדה. הוא מתעקש על "האמת" כיוון שהיא משרתת את מטרתו להביא את הציבור לייאוש מכל תהליך, שלא לדבר על ההתגייסות הגדולה הנדרשת למאבק נגד המתנחלים על כל פינוי. את מה שהוא עשה לאוסלו לפני חמש שנים, הוא עושה לשרון עכשיו, וכל זה בטענות שלומניקיות שמצליחות לבלבל קוראים תמימים.


ביום שני השבוע התראיין ברק בפורום של ynet וגם שם התגלה כאיש חלקלק, לא כן ולא אמין. הוא מרח את קוראיו במליצות על שיפור הכלכלה והחברה וקונן על קיפוח המגזר הערבי אחרי התנהגותו הפרועה כלפיהם בתקופת כהונתו כראש ממשלה. בנושא המדיני הרחיק לכת מעבר לדברים הכלליים שאמר לשביט ב"הארץ", והצהיר שיש בדעתו להשאיר כ-80% מכלל המתנחלים בשטח ישראל, ולספח 7 עד 8 אחוזים מהשטח. כמובן שאין לו פרטנר לשיחות בתנאים כאלה, והאיש יודע זאת היטב.


ברק הוא איש עסקים עשיר וחלקלק, ואין במשנתו שום דבר נון-קונפורמיסטי. הוא כיום חוד החנית של שומרי החומות בעבודה, המבקשים למנוע כל תפנית שמאלה בנושאים חברתיים או מדיניים. אם היה איש ישר, היה אומר לשביט בגלוי: "אם ישראל באמת רוצה בשלום וביחסים סבירים עם רוב מדינות העולם, במזרח התיכון ומחוצה לו, אז יש לשלום הזה מחיר שידוע לכל הקהילה הבינלאומית כבר שנים רבות. אין שלום עם סיפוחים ועם התנחלויות כלשהן בשטחנו".


לנו זה היה ברור גם בספטמבר 1993, ולכן חששנו מניסיונות של מנהיגי העבודה לרמות את הציבור הרחב. כל מי שירצה להתחרות בשרון על בסיס יותר צודק ויותר מציאותי, יצטרך למצוא הנהגה שתהיה מוכנה לדבר אמת עם הציבור. חשוב מאוד לומר את הדברים בגלוי, דבר דבור על אופניו: יש לפנות את כל ההתנחלויות ואת כל השטחים הכבושים למעט תיקוני גבול הדדיים קטנים, לנהל משא ומתן רציני בסוגיית הפליטים, ולהסביר לאזרחי ישראל את מחירו האמיתי של הסכם שלום. הפנמת הדרישות המינימאליות לשלום לא תתבצע כאן לעולם מבלי שהישראלים ידעו את האמת על אסון 1948 שפקד את הפלסטינים, יתעמתו עם העובדות ועם ההשלכות, וילכו כברת דרך ניכרת לקראת השכנים. אין הבדל מהותי בין רמאי טקטי כמו שרון לבין רמאי אסטרטגי כמו ברק. ההבדל הלא מהותי נעוץ רק בנכונותם של אנשים כמו שביט לעסוק ביח"צנות לברק במסווה של עיתונאות.


* * *


שרת החינוך לימור לבנת הסתירה מהציבור את העובדה שהיא קיבלה מאות מיליונים מהאוצר. עתה התברר לכולם שלבנת ניסתה לפטר 4,500 מורות ומורים בטענות שווא ובזדון, מתוך שנאה לציבור הזה ומתוך שאיפה אידיאולוגית לחסל את האיגוד המקצועי הגדול ביותר במדינה.


אפילו ידידיה בתקשורת, כמו משה פרל הסופר-ריאקציונר מ"מעריב", הבינו שהפאשלה שלה דווקא "עלולה" לסייע למורים. ארגוני המורים רשאים בהחלט לראות בהתנהלותה של לבנת משום התנכלות פוליטית, ולדרוש את פיטוריה בכל התוקף. הורים לתלמידים במערכת החינוך אינם מתלהבים בדרך כלל משביתות, ולי יש שני ילדים במוסדות של לבנת. עם זאת, הייתי תומך בהתלהבות בשביתה פוליטית שבאה להשיב מלחמה שערה. כל תבוסה של ציבור המורים מאיימת על השכירים במדינה, שממילא מאבדים בהדרגה את מעמדם בחברה והופכים לאבק-אדם. את לבנת יש להביס ללא תנאי כדי שאנשים כמו נתניהו יבינו, שיש מחיר למלחמת המעמדות שהם מנהלים בתירוצים כלכליים. מעולם לא עמד ציבור גדול כל כך בעימות מול פוליטיקאית מרושעת כל כך.


כיוון שלפחות 70% מכלל המורים שלבנת מבקשת לזרוק לרחוב הם נשים, אני מקווה שזה יספיק לעיתונאיות חסודות מהזן הפמיניסטי-בורגני כדי להבין, שהיא מעולם לא היתה ראויה לתואר הכבוד "פמיניסטית". היא אדישה לגורלן של נשים אחרות, תחת הכיבוש בשטחים וגם תחת שלטון האימים שלה בחינוך, ורחוקה מאוד מפמיניזם. מי שלא ידאג לסלק אותה ממערכת החינוך, עוד עלול למצוא אותה בעוד כמה שנים כראש ממשלה.

תגובות
נושאים: מאמרים

49 תגובות

  1. מיכאל: השלטת ברקיזם-פאשיסטי הגיב:

    נכון לעכשו: אפשרותו של מסע לכינון משטר בונאפרטיסטי-פאשיסטי בישראל בראשות ברק

    — קישור —

    מיכאל שרון

  2. אירית הגיב:

    "בישראל אין מאבק אמיתי בין מצעים פוליטיים נוגדים, אלא מלחמת תרבות על הדרך שבה אנחנו רואים את עברנו. מי שלא מבין את זה, לא יוכל לפענח את הקודים המיוחדים של התרבות הפוליטית הישראלית." – הו! היה שווה לקרוא.

    על לבנת, מי שהעלה אותה זה אכן השמאל-הבורגני ו"הבנות" מהתקשורת שחיבקו אותה ונתנו לה את הלגיטימיות. אבל נידמה לי שאסור להגיד את זה היום, כמו אז.

  3. דניאל הגיב:

    אז ככה:
    בנגע לברח – נו, תמיד יהיו אותם פעילים שרופים ב"שמלום עכשיו", ‘מר"צ-יח"ד’ וכל יתר ארגוני ה"""שמאל""" הציוני, שאצלם, כל מי שבמפלגת ה"עבודה" הוא אוטומטית "אונזרר", ולפיכך – פושע-המלחמה מכוכב-יאיר (לשעבר) היה, בעצם, ראש-ממשלה טוב וגיבור; טוב, אז הוא רצח, אמנם, 13 אזרחים תמימים, אבל – נו, שוין, לא היה יפה מצדם, אז, לחסום כבישים ולשתק את מעבר הסחורות בוואדי ערה…
    בזמנו, ב-99′, אמר פעיל ליכוד כלשהו, "זה, אפילו אם היה ערפאת הייתי מצביע ביבי!" בבטאו הצבעה אוטומטית ל’מח"ל’ ולעומד בראשה, יהיה אשר יהא. גם ב"""שמאל""" הציוני יש כאלה, שיתמכו במועמד האבו?דה (לפחות, מקללת הבחירה הישירה נפטרנו, כמה וכמה שנים מאוחר מדי…), בלי שום קשר לזהותו, למעשיו, לדעותיו, או לכל פרט שולי אחר, שנאמר, "זה, אפילו אם היה כהנא הייתי מצביע ברק!"

    ככה זה. כשמפלגות לאומניות, סו?פ??ר-מיליטאריסטיות ושונאות-זרים, שבכל ארץ תרבותית היו מקוטלגות, באופן הטבעי ביותר, כימין קיצוני, נחשבות ל"שמאל מתון" – זוהי התוצאה… ועל אחת כמה וכמה כעת, כאשר כל הדיון הציבורי, באמצעי התשקורת השלטהוניים (=ממשלת ישראל את פישמן קורפוריישן), מתנהל בין שרון למתנחבלי גוש-קטיף – ומציג את הקצב מקיביה, סברה ושתילה ורפיח, בתור "אדם מתון" – רק מעטים, מעטים מאד, מקרב כלל הציבור הישראלי, מסוגלים לראות במי, בכלל, מדובר כאן ומה, בעצם, מתחולל מול עיניהם – כל המסה הציבורית, של כלל אזרחי ישראל, אפילו תתלונן על המצב הכלכלי, איננה מסוגלת לראות, שום אלטרנטיבה שהיא, למצב הקיים – ואיך יוכלו? האלטרנטיבה, הלא, איינה עצמה… יש שמיתנתקות! הבנים יוצאים מעזה! "החייל שלי חזר"! שקט, מתנתקים.

    בעוד שבעים שנה, אולי, יערך על הימים הללו מחקר, מן-הסתם, בשם: "2005: בגידת ה’שמאל’". על כל מי, שיכלו להפיל, את שרון על התקציב – והעדיפו לשמר, אותו ואת שלטהונו, למען הכה, באמצעותו, בטרור הכתום.

    ובנגע ללבנת: נו, אז שרה אולטרא-מושחתת נאבקת בארגונים אולטרא-מושחתים. נורא-נורא מרתק. רק כשתבינו, כולכם, שרק, ואך ורק, החינוך הביתי, הוא-הוא הדרך – או-א?ז תיפתח דרכנו, לשינוי חברתי *א?מ?ת??י*. עד אז, הכל בבל"ת רפורמיסטי, על שינויים *בתוך* החומרנות (כמו חלוקה-מחדש של עוגת-ההון), במקום הכחדתה, ויצירת חברה חדשה מן היסוד = תפקידו ה?א?מ?ת??י של השמאל הרדיקאלי.בתי-הסוהר האלה, הם-הם הגורם לכך, שילדי ישראל נכונים ללכת, עוד ועוד, לרצוח ולהירצח, למען טריטוריאליות פרימיטיבית, ברמה שכלית של כלב, המרים רגל – "זהו, עכשיו זה מקום שלי". בתי-הסוהר האלה, הם-הם הגורם לכך, שילדי ישראל, נכונים לבלות, את מרבית חייהם, כמשרתי-תאגידים. אבל הבעיה היא, שעל כך אין מדברים! שקט! המורים הם, הלא, ארגון עובדים. ולפיכך גם – אליבא דקטכיזם הקומוניסטי – מלאכים.

  4. שלמה הגיב:

    אבל בעיקרון שרת החינוך צודקת ! יש אנשי הוראה בדרגים השונים מפקחים/ות מנהלים/ות מורים/ות גרועים, מעוטי השכלה, בעלי תעודות פיקטיביות ( רוכשי תעודות) . מורים לא מעודכנים מורים למקצועות לא רלונטים, מורים בעלי השכלה לא רלוונטית – מצד אחד עלותם גבוהה: תואר שני לא רלוונטי, למשל, ןהשתלמויות לא לעניין מעלה את השכר עובד ההוראה ללא פרפורציה וללא תרומה אמיתית.. ויש גם מורים עולים שחלקם עדיין לא רכשו מיומנויות של שפה. מצד שני הם חוסמים את הדרך והקריירה לבוגרי המכללות להכשרת מורים לבוגרי אוניברסיטאות עם השכלה רלוונטית ומעודכנת.

  5. איריס הגיב:

    לאירית!
    חותמת על החלק הראשון של דברייך, את השני לא בדיוק הבנתי: לינור ויחימוביץ קידמו את ענייניה של לבנת החבלה הזו. את זה אסור להגיד עכשיו?

  6. אירית הגיב:

    איריס, זה היה קצת סרקסטי. בזמנו, אני זוכרת שאסור היה להגיד את זה. היום כניראה מותר, אבל זה כבר לא כל כך משנה. השאלה אם מדברים עכשיו על מה שקורה עכשיו בתחומים דומים ?

  7. אלישע הגיב:

    חיים שלום,
    למרות המאמר המבריק והמאלף על הראיון עם אהוד ברק, הרשה לי מספר הערות:
    1 ארי שביט יתכן שפה ושם נטה חסד למרואיינו, אבל להגדיר את יחסו לברק כמחניף או מתרפס לא קולע לאמת. להיפך, פה ושם "מכניס" המראיין מכות קטנות ומכאיבות מתחת לחגורה, כאף אינו מסתיר את הנאתו מעצם המעשה.
    2. מן הראוי היה לו ברק היה נשאל את השאלות האמיתיות בנוגע להתנהלותו בזמן המשא ומתן בקמפ דייויד וטבה. לפי הזכור לי, ברק הלך למשא ומתן בידיעה הברורה, שהוא הולך לסיים את הסיכסוך הישראלי פלסטיני. כך התבטא לפני הועידות, וכך פומפם המסר הזה על ידי התקשורת, מה שלא הפריע לו לטעון, זמן קצר אחרי שהסתיימו השיחות כי הוא בעצם חשף את פרצופו האמיתי של ערפאת, ובזאת, בעצם, השיג הישג גדול. לי אישית, ובודאי לאחרים, הטענות האלה עומדות בסתירה מוחלטת זו לזו, אבל נדמה לי שמעולם לא נשאל ברק על כך.
    שהרי אם לא האמין מלכתחילה בסיכויי המ"ומ עם ערפאת, מדוע אמר את ההיפך? ואם אכן האמין שערפאת הוא פרטנר, הרי שכישלון השיחות מעיד,(לשיטתו של ברק) כי לא צפה מראש שערפאת אינו רוצה בשלום, וגם הדבר הזה מעיד על קריאה לא נכונה של המציאות, דבר שהוא בלתי נסלח אצל מי שמתיימר להנהיג את ישראל בעתיד.
    3. הדיבור על הגדר, לשיטתו של ברק, הוא מארג מתוחכם של טיעונים המכוונים לקהל היעד הפוטנציאלי שלו. בהיותו איש צבא במרבית ימי חייו הבוגרים, יודע היטב אהוד ברק כי הקמת הגדר לא תוכל למנוע את המשך ההתקוממות הפלסטינית באמצעים מגוונים: ירי מנשק תלול מסלול: מרגמות, קטיושות, קסאמים, ובעתיד גם תותחים אינשאללה, שלא לדבר על חפירת מנהרות, העברת אמצעי לחימה לפלסטינים שבתוך הקו הירוק, ועוד. אבל לקוראיו הוא "מוכר" חזון של ביטחון שקט ושלווה שיושגו באמצעות אותה גדר הקסמים המופלאה. הסתירה הזו זועקת לשמיים, אבל המראיין אינו מערער כלל על הקביעות התמוהות שמעלה מרואיינו, ולי אישית הדבר הזה הפריע מאד

  8. חיים ברעם הגיב:

    לא רק מותר אלא אף רצוי להעלות את נושא טיפוח תדמיתה הפמיניסטית של לימור לבנת. בזמנו תקפתי פעמים רבות את שתי העיתונאיות שהוזכרו כאן בדיוק בנושא הזה. עם זאת, ראוי לזכור ששלי יחימוביץ’ השתנתה מאוד בשנים האחרונות והתפכחה לגמרי מהאמונה בתדמיות כאלה.
    אשר ללינור, לא הייתי מכבד אותה בדיון באתר הזה.

  9. עדי – שתי הערות קצרות הגיב:

    תודה לחיים ברעם על מאמר בהיר ומעניין. אם יורשה לי רק שתי הערות קצרות:
    א. אולי ברק איננו אינטלקטואל ברמה שבה הוא רואה את עצמו, אך גם אינו טיפש. ברור שבאומרו כי ניתן להשיג שלום עם גושי ההתנחלות הגדולים כוונתו לכך שיערכו חילופי שטחים להם גם הסכימו באופן עקרוני גם הפלסטינים. הבנות מסוג זה לגבי חילופי השטחים מופיעות במסמך קלינטון אליו התחייב ברק
    ב. לגבי ליבנת, לא רק התוכן של התקפותיה על המורים, אלא גם הצורה המכוערת של שקרים כדרך לניהול עניני הציבור מעוררת שאט נפש. במדינה מתוקנת, אם היה מתגלה דבר דומה השרה היתה מתפטרת מיד, אבל במדינת הקומבינה והתיחמון הכל אפשרי

  10. איריס הגיב:

    את ימי הטיפוח של קצינות הח"ן של העיתונות הישראלית לענין "הפמיניסטי" של לימור לבנת עברתי בשאט נפש. ממה שאני זוכרת היתה לי בעיקר תחושה שלבנת מטופחת מכיוון שהיא היתה בשבילן "משלנו" ומכיוון שהן ניסו להפוך את היבחרותה לשרה להישג של האג’נדה שלהן. לימור לבנת היא פמיניסטית כמו שתאצ’ר סוציאליסטית.
    מישהו זוכר, למשל, האם דליה איציק זכתה לטי(פ)וח דומה ע"י העיתונאיות? תמר גוז’נסקי?

  11. אירית הגיב:

    נידמה לי שהיו ב"קואליציית הפמיניסטיות" יותר מאשר לינור ויחימוביץ. הטעם בכך אינו צליבה או בכייה על חלב שפוך, אלא ניסיון להפיק לקחים (מה שלא קרה לדעתי) כיון שכמו בממשלה גם בשמאל לא לוקחים אחריות. התופעה של כל הקרן החדשה לישראל תומכת באהוד ברק אביר זכויות האדם והשלום היא דוגמא. האם מישהו בציבור השמאל "העניש" את הקרן ? לא ולא. כי יש כסף מחו"ל, לא סתם חו"ל אלא מהאימפריה. -בא נגיד את האמת. אגב אי אפשר להטיף לממשלה דבר אחד וביד השניה לעשות אותו הדבר כמותה (להתפרנס מכסף יהודי-אמריקאי, לשרת אותו, ולשחק אותה "שמאל עצמאי ולוחם").
    מחכה למאמר על השיסוי של ישראל באיסלאם, לטובת ובשירות מחרחרי המלחמה בוושינגטון.

  12. עופר לעדי הגיב:

    מצער שנפלת בפח "שלום עם גושי ההתנחלות" של ברק, בנוסח אותו "שלום עם שארם א-שייך" של לפני שנים רבות, ועוד הבלויות מסוג זה.אני מפנה אותך למצגת באתר גושלום, שם מראים מה הוא באמת הציע לפלסטינים:
    — קישור —

  13. אמנון יובל הגיב:

    המאמר מעניין ואני מסכים עם חלקים גדולים ממנו, אך יש דבר אחד שכותב חיים ברעם שנשמע לי מוזר מאוד:
    "ברק צודק בחלק ניכר מהנחות היסוד שלו: שרון מרמה את הציבור כשהוא טוען שיש תמיכה אמריקאית בהמשך קיומן של ההתנחלויות בגדה המערבית…"
    האם ברק צודק ושרון טועה בנקודה זו? מה גורם לחיים ברעם, המפוכח בדרך כלל, לטעון זאת? שהרי ברור ששרון – הפוליטיקאי רב-הכישרון (לצערי הרב), שברק ה’גאון’ (כך טענו כאן פעם אנשים) יכול רק לקנא בו – ברור ששרון עשה עם בוש את עסקת חייו: עזה תמורת הגדה. תחזיר את עזה, אמר לו בוש, ותשתולל כמה שאתה רוצה בגדה.
    ואכן, זה מה שקורה מאז ששרון החליט על ההתנתקות. חוץ ממעט בעיות שהוא נתקל בהם בשל החלטת ביה"ד הבינלאומי (השנוא על בוש לא פחות מאשר על שרון), התוכנית עובדת לשרון מצוין: מצד אחד, הוא קיבל הכרה בינלאומית (אולי נובל בקרוב?). מצד שני, הוא מרחיב התנחלויות בקצב מסחרר, נותן אור ירוק למתנחלים למרר את חיי הפלסטינים (מישהו זוכר שנה כה קשה מבחינה זו ב-38 שנות הכיבוש?), הורס תשתיות פלסטיניות עם הגדר ומספח באמצעותה דה פאקטו שטחים.
    מדוע להניח תמיד שארה"ב רוצה צדק ושלום באיזור? בוש, המעוניין לשים ידו על איראן, לא יתנגד לתבערה איזורית, גם אם הוא נדרש לומר את ההיפך (ממש כמו שרון). הוא גם מזדהה מאוד, הן מבחינה דתית והן מבחינה פוליטית, עם ה’דמוקרטיה’ הכובשת שפועלת כאן (זהו דגם בזעיר אנפין של מדינה אחרת הקרובה ללבו).
    לסיכום: מאירופה אפשר אולי לקוות מדי פעם לתגובות ומעשים סבירים. ארה"ב – היינו צריכים להבין כבר מזמן – היא גורם עויין לכל מי שמאמין כאן בשלום ובשוויון. כאשר מנתחים את הסיכויים לעתיד, צריך להפסיק לחלוטין לסמוך על טובה כלשהי שתצמח מצד ארה"ב.

  14. חיים ברעם הגיב:

    לאמנון יובל,
    יש הרבה צדק ואמת בדברים שכתבת. עם זאת, אני מתחתי ביקורת על ההגיון הפנימי בטיעוניו של ברק (שטוען בעצם שוושינגטון מתנגדת להתנחלויות של שרון אבל תקבל את ההתנחלויות של ברק) ולא ניסיתי לטעון שבוש הוא שוחר שלום.
    ההיבט הגלובאלי הזה, וההתייחסות שלנו לאיסלם כפועל יוצא ממנו, ראוי למאמר נפרד שיגיע בקרוב.

  15. דניאל הגיב:

    מסכים לחלוטין עם אמנון, ולאיריס – אכן, זוהי בדיוק הבעיה, כשקובעים את נקודת-ההתייחסות לאדם, לפי מגדרו/ה. לפי זה אני, בתור דו-מיני, הייתי צריך להלל, השכם והערב, את עוזי אבן ואיתי פנקס – שני יצורים נתעבים בעיני – רק בגלל, שבמקרה גם אני, וגם הם, תומכים במאבק ההומולסבי…

    אשה או גבר, סטרייט או גיי, אין לכך שום חשיבות לנושאים אידיאולוגיים; יש בניות-ברית ויש אוייביםות, המגדר מת והכל פשוט וברור!:-)

  16. לדניאל הגיב:

    אכן, גם אני תהיתי מדוע חיבקה מר"צ את עוזי אבן, שעבר בלק"מ (מוסד הידוע בכיבוד זכויות האדם וברגישותו לערכי הדמוקרטיה…:-)).
    אדם יכול לקדם עניין נכון (זכויות הומואים, ובמקרה שלו באופן סקטוריאלי מאד), וגם להיות פשיסט. ואתה תענה לי שמר"צ זה לא שמאל, ובצדק כניראה.

  17. עדי- הצעות ברק- תגובה לעופר הגיב:

    ההצעה של ברק בקמפ-דיויד המוצגת בקישור היתה טקטית במהותה. זה ברור כפי שהתברר אחר כך כשברק הסכים להבנות קלניטון ובהנחיות למפגש טאבה שהוא הסכים למעשה לנסיגה מלאה לקוי 67 עם חילופי שטחים כמעט ביחס אחד לאחד.
    חבל שגוש שלום באתר שלו אינו מפרט את ההסכמות המאוחרות הללו, אלא רק מציין אותן ברמז
    לדעתי המכשול העיקרי להשגת הסכמי שלום היה אז זכות השיבה ולא אריאל ומעלה אדומים. הפלסטינים בהחלט גילו גמישות ראויה לשבח בשאלת חילופי השטחים

  18. דניאל הגיב:

    אירית – "הקרן החדשה לישראל" תומכת בברח?! את בטוחה בזה??

    נשמע לי מחריד לגמרי.

    ו – אכן, מר"צ איננה שמאל… היא – לכל-היותר – ימין מתון. מפלגת שמאל, חייבת לעמוד בקריטריונים הבאים:
    * חזון מהפכני (לא *חייב* מרקסיסטי, או אנארכיסטי, כן? פשוט – מ?ש???הו?, החורג, ולו-במעט, מן הביצה, הנוכחית-קיימת…),
    * תמיכה בסרבנים והתנגדות לגיוס החובה,
    * קידום מדיניות ירוקה,
    * התנגדות להשתוללות התאגידים ולריכוז השליטה, במשק בכלל ובתקשורת-ההמונים בפרט, בידי מעטים,
    * תמיכה מלאה ומוחלטת בעקרון "המדינה שייכת לכל אזרחיה במידה שווה",
    * תמיכה מוחלטת ומלאה, בהפרדת הדת מן המדינה ובנישואין אזרחיים, לסטרייטים ולהומולסבים כאחד,
    * דרישה חד-משמעית, לפירוק כל הנשק הגרעיני והכורים הגרעיניים עלי-אדמות,
    * עידוד מעבר לאנרגיה "ירוקה" – סולארית למשל;
    * התנגדות מלאה לכל סממן אפארטהיידיסטי,
    * תמיכה בשוויון-הזדמנויות מלא לכל, בחינוך, בתעסוקה ועוד,
    * תמיכה בבריאות, הנגישה לכולם בה-במידה…

    לדעתי, מר"צ *א?ינ??ה* עונה, לדרישות הללו – אולי לחלקן, באופן חלקי. אבל – אי-אפשר, פשוט א?י-א?פ?ש??ר, לתמוך בגיוס-החובה; להתנגד לסרבנות; לתמוך ב"מדינה יהודית" (במקום ישראלית); להסס בנושאי הפרדת הדת מן המדינה ונישואין אזרחיים; לתמוך בג-לא-בא-לי-זציה התאגידית; להשלים, ולו במחדל-שבשתיקה-הרועמת, עם סלילת כביש 6; לאפשר לפישמן ולמרעיו, לחלק את כל עוגת-התקשורת הפרטית-מסחרית במדינה ביניהם; לתמוך בקיום הכור בדימונה(!); ואחרי כל אלה, עוד לקרוא לעצמם "שמאל"… הם ימין מתון, וזהו.

    הבעיה היא, שכרגע אין מי-יודע-מה שמאל בארץ… כלומר, חד"ש היא הכי שמאל שיש, אבל – מפלגה, שראשיה העדיפו, בשעתו, לבקר במוקטעא, במקום לשבות בכיכר הלחם – ספק, אם תוכל לייצג, אי-פעם, אינטרסים שמאליים ממשיים. חד"ש הפכה, במיוחד בשנים האחרונות, ליותר-מדי לאומנית-ערבית. כעת, בכך לבד אין כל רע – תמיכה בעניינו, של מיעוט מדוכא, היא בוודאי עניין נאצל! אלא שהבעיה היא, שהמשבצת הזאת כבר תפוסה; אז – או, שמקימים רשימה משותפת עם בל"ד, לקראת הבחירות הבאות (צעד שלדעתי, בהחלט מן הראוי לשקול אותו – דבר-מה בחזקת "רשימה ערבית אחת חזקה, מול יחיאל חזן וגדעון עזרא", שתוכל להשיג, אפילו, 7 מנדטים בכיף!), או שלא משנים, אמנם, את הקו, אבל ב??ה?ח?ל??ט מגוונים אותו, רצוי ומומלץ בכיוון, שייצג, בבחירות הקודמות, החבר דב חנין.

  19. דניאל לעדי הגיב:

    בטאבה, כל מה שהיה, היה רק תרגיל בחירות, נואש ושקוף, של מנהיג, שכבר ידע יפה מאד, שכלום לא יצילו מתבוסה, ובחסות נשיא אמריקאני יוצא, שיורשו המועדף כשל ולא נבחר; לפיכך, לכל המו"מ שם לא היה שום סיכוי אמיתי, כך או אחרת, וזאת בלי שום קשר שהוא לשאלה, מה הוצג ועל מה הוסכם שם; זה, פשוט, היה הרבה יותר-מדי מאוחר – והכל ידעו זאת.

  20. רועי הגיב:

    לעופר,
    בהתייחס להצעות ברק לפלסטינים, האתר של גןש שלום אינו מביא את כל התמונה, ואינני מבין אם הדבר נעשה במתכוון, או שיש כאן סיבות אחרות. בכל מקרה, הייתה הצעה מפורטת שהוגשה למשלחת הפלסטינית בטאבה, אותה ניסח יוסי ביילין. נוסח ההצעה דיבר בצורה מפורשת על הכרה של מדינת ישראל בסבל שנגרם לעם הפלסטיני בחמישים השנה האחרונות, וכמו כן הציע פיתרון לבעיית הפליטים במתכונת שבה תותר שיבה של כחמישים אלף פליטים מדי שנה אל תחומי מדינת ישראל במשך עשר שנים. המשלחת הפלסטינית, למרבית הפלא, דחתה את ההצעה. אולי לא הייתה ההצעה נדיבה מספיק, והיה צריך להציע לפלסטינים שיבה של 200,000 פליטים לשנה לתקופה של עשר שנים, ואז היה הכל בא על מקומו בשלום, מה דעתך?
    ומה, לאור הדברים האלה תהיה הדינמיקה של מו"מ עתידי לפתרון בעיית הפליטים?

  21. עופר יהלום הגיב:

    אני לא הייתי בקמפ-דיוויד בזמן המשא ומתן, או בשום פורום רשמי אחר, אבל נראה לי שברק לא הציע הצעה מתקבלת על הדעת לפלסטינים, לאור דעותיו כיום פי שהביע אותן במאמר בעיתון הארץ שגם נדון באתר זה.
    כיום ברק אמנם מוכן לקבל את העיקרון של חילופי שטחים ביחס של 1:1, אבל הוא מתעקש על השארת גושי ההתנחלויות בלב השטח הפלסטיני גם בהסדר הקבע.

  22. למגן האתיופים הגיב:

    מאחר שניראה היה לי שהוא עורך פרודיה, וזה אכן התגלה כנכון. אבל גם אם היה באמת אתיופי, שכותב ככזה, ומשום שהוא כזה, אז כן.
    למה מה ? זה מעליב ?

  23. מסרו מיכה: יען כי הגיב:

    שעל כן, הופ, הופ, כולנו יהודים, משפחה אחת גדולה ומאושרת שקובצה לה יחדו.ובמשפחה כמו במשפחה: מותר לקרוא זה לזה בכינויים חביבים כגון: אשכנזי מסריח, גרוזיני ראש-בלטה, יקה פוץ, פרענק פארעך, רומני גנב, פולני מלוכלך, מרוקני סכין, זונה רוסיה. ולהוסיף לקינוח: פרסי לפרסי זה כמו נחש ארסי.

    איך אומר חנוך לוין במלכת האמבטיה? "כי טוב, מסריח וחם".

  24. רמי הגיב:

    מאמר מאיר עיניים. להסיר את מסיכת שביט, זו משימה דקה מאוד. היא מונחת על הפנים ונצפית בנקל, אבל הניתוח (וזה באמת תרתי משמע) הוא עדין ומצריך מומחיות. אז מה, באתי רק לשבח? לא! ראשית, וזה לא כ"כ חשוב, השנאה לביבי אינה על רקע השתייכותו לרוויזיוניסטים. בוודאי לא רק. היא נעוצה בפער העצום שבין יושר ובין כל ההתבטאויות של אישיותו. ביבי מתנהל כרובוט. אכן, רובוט משוכלל ומשתכלל, אך מרכז ההפעלה שלו אינו לב אדם אלא "ג’וק" אלקטרוני (אין קונוטציה גזענית בשימוש במילה הזו, שכמו "עכבר" היא נוצרה בעולם ההייטק). אבל זה באמת לא כ"כ חשוב. החשוב הוא שנעדרת מן המאמר המסקנה החשובה המתבקשת ממנו: אין מוצא מהסבל המתמשך של שני העמים כי אם בהקמת מדינה דמוקרטית חילונית מן הים עד הירדן. בא מועד להקמת תנועת איחוד עמים פוליטית והליכה לבחירות לכנסת. תנועה פוליטית המתמודדת על השלטון היא המנוף החינוכי והתעמולתי הראוי להתפקחות מחלום העוועים של ארץ ללא עם לעם ללא ארץ. חשוב גם לזכור ולהזכיר כי לא רק אנשים בעלי תודעה פוליטית מפותחת הם הלקוחות של תנועה כזו, אלא גם אנשים הקרובים לעצמם ומבקשים – למשל – תחבורה ציבורית ורכבות בשבת. ואנשים כאלה הם רבים מאוד ובעלי משקל אלקטורלי מכריע. אפשר להגיע לזה עוד בימינו.

  25. אירית לרמי הגיב:

    הבעיה שהרובוטיזציה הזו הופכת לתופעה נרחבת הרבה יותר מביבי. אהבתי מאד את התיאור שלך, העניין שהוא אי אפשר להניח שתנועה כמו שאתה מתאר תכבוש לבבות, מאחר שכפי שציינת הציבור ברובו גם הוא מנוהל כבר על ידי "ג’וק" כזה.
    כדאי קודם לדון בתופעה הזו, ואחר כך להעלות רעיונות פוליטיים חדשים.

  26. חיים-ברעם הגיב:

    לרמי,
    ההערה על מוצאו "הרביזיוניסטי" של נתניהו באה להסביר את התייחסותם של אנשי האליטות בתקשורת ובפוליטיקה, בדרך כלל ילידי הארץ שחושבים כמוהו אבל סולדים ממנו מסיבות לא ענייניות. יש לי דעה קשה ומנומקת על נתניהו מסיבות אחרות לגמרי, אולי קצת יותר מעודכנות ומעוגנות בזרמי החשיבה והמעשה במאה הנוכחית.
    אשר למדינה החילונית וכל זה, אין שום טעם לתחוב אותה לתוך גרונם של הקוראים בכל ויכוח. אם אתה רוצה לחדד את הדברים, תמיד ניתן להגיע גם לבוש ולבית הלבן. הגיוון בדרך הניתוח וההבעה באתר הזה הוא חיוני ויש לשמור עליו בכל מחיר.

  27. לכותב מאתיופיה ? הגיב:

    לא ברור אם אתה אכן מאתיופיה או עושה פרודיה על עולה מאתיופיה. גם בישראל יש אנשים רעבים שמטגנים קרטונים בעוד המשטר שמקבל כסף מאמריקה עסוק בלקנות מטוסים ופצצות. גם בישראל יש ילדות שעוסקות בזנות במשכנות הפקידים, למעשה יש הרבה ילדות בגילים האלה שעובדות בזנות, וזה היה גם לפני שלושים שנה בכמויות לא מבוטלות, בעוד הכסף הגדול הלך לשחיתות ולקניית מטוסים.

  28. מסרו מיכה לדניאל הגיב:

    אתה לא יודע מה זו שחיתות ונצלנות מיגדרית (במקרה שלי – ניצול בן 12 דו מיני על רקע פדופילי). אתה מתחסד. כן.

    באדיס התנסיתי רוב הזמן ברעב עקב ניצול נורא. גרנו בשנות ה-80 בסלאם גדול. המשטר קנה בכל הכסף שקיבל מבריה"מ טנקים, תותחים ומאות אלפי קלאצ`ניקובים. ביטני היתה נפוחה רוב הזמן, אפילו הקרטון שטיגנתי בשמן במחבת חלוד לא עזר. ו-4 אחיותי בכו כל הזמן- 2 מהן שבגרו והיגיעו לגיל 13 ו-15 עבדו בזנות מצפון לאיזורינו, היכן שהיו משכנות של פקידי הממשל. אבל במבצע שלמה השתנה הכל. מאז אני בעפולה, וכבר נשוי למרים נגהורו, אשה אוהבת. ועובד כאיש ביטחון. בישראל טוב ואל תתלוננו, ויהיה טוב עוד יותר.

  29. מסרו מיכה הגיב:

    אבל בישראל לא בוכים. בישראל שרים! כן, שרים! "אנו בנו ארצה לחיות ולהיבנות בה". וגם "הופ, הופ, לחיי העם הזה, כמה טוב שהוא כזה". והיתה פעם, שמעתי, אחת שושנה דמארי, מה שרה שירי הלל לבן גוריון. ויו"ר ראש הכנסת מסתובב במכונית שעולה 1.6 מיליון שקל בין הרעבים בנתיבות ובירוחם, ומביא כבוד. כן, לנו יש כבוד. אז נכון, גם כאן אחיותינו עובדות בזנות, אבל זה משהו אחר. זה ארץ שלנו. וכבר אנו ובנינו חובשים כיפה, מה בבתי ספר של ש"ס מחלקים גם אוכל בצהרים, סרדינים ולפעמים גם קציצות עוף, ולפעמים שועית. וכאן רק בגיל 18 מותר להרוג, מה באתיופיה מגיל 14 כבר מחזיקים קלאצ’ניקוב. אז יש הבדל. וגם המחבת כאן עשוי טפלון, לא כמו שם.

  30. למיכה הגיב:

    🙂 נרגעתי

  31. ל"לכותב מאתיופיה" הגיב:

    למה להתייחס אליו כאל "הכותב מאתיופיה" והרי יש לו שם איתו הוא כותב ומזדהה?
    ואם היה כותב בעל שם אשכנזי / מזרחי / ערבי, שמזדהה כיוצא אירופה / ארצות ערב / כערבי, האם היית מתייחס אליו כאל "האשכנזי" / "הפרענק" / "הערבי"?

  32. מסרו מיכה לדניאל הגיב:

    הופס, כמעט שכחתי. כן, בישראל גם עושים שימוש אחר בקרטון, לא כמו באדיס, מה אמרת פעם דבר כזה לאיזה אחד מה כתב כאן, שם דומה קצת לשלי…וגם כותבים תאוריות קרטון, למה אמרת שיש לך איזה תאוריה על קרטון.. אז אתה רואה, בישראל אפילו קרטון נהיה מלך, אנשי קרטון מרשרשים כאלה נהיים מונומנטים, אז מי אמר שישראל אינה ארץ האפשרויות הלא מוגבלות?

    ההבדל שבאדיס שודדים אותך רק עם קלאצ’ניקוב, אבל בישראל מספיקים לכך כמה ניירות (אפילו לא קרטון) ואז תוכל לשדוד מה שאתה רוצה.

  33. ל"למגן האתיופים" הגיב:

    סתם, פשוט מאוד, תהיתי אם מישהו היה מגיב לשריף חמאדה, שכתב מאמר כאן באתר, תחת הכותרת "לכותב הערבי".

  34. נ.ב. למיתמם הגיב:

    אגב אני בהחלט רואה את עצמי פעם כותבת "למי שכתב כערבי", אם ייראה לי שהייחוס לערביות הוא מכוון, וגם לא בדיוק נכון. האם התכוונת לאמר שאני אוהבת ערבים אך גזענית כלפי אתיופים ? אה, זה כמובן נכון. אני :"כותבת כסמולנית" לא ?

  35. למיתמם הגיב:

    נו, אבל כבר הבנת שהוא לא אתיופי ? או עוד לא. כמה זמן תמשיך עם ההיתממות ? אולי דוקא העובדה שלא שמת לב שזה פרודיה מראה על גזענות?

  36. דווקא שמתי לב שזו פרודיה הגיב:

    זה היה ברור מאליו.
    אבל זה שקראו לו "המגיב מאתיופיה", זה קצת, עפעס, גזענות, להתייחס לאדם על שום מוצאו במקום בשמו.

  37. מסרו מיכה הגיב:

    אבל רגע, אולי יש לי נשמה אתיופית? מה זה הדבר הזה "הוא לא אתיופי"? אז ללא אתיופי כן מותר לקרוא אתיופי? מה, אם אני כותב בלוז שחור, אבל חושדים שאני לבן מאלבמה, מותר לקרוא לי nigger? אם אני יבגני, עולה מרוסייה, החותם בשמי, וחושדים שלא עברתי גיור כהלכה, מותר לקרוא לי kike? או לפנות אלי בכינוי "היהודי יבגני"? למה כל כך חשוב לציין זהות אתנית, מה גם שנתתי שם?

    אבל בסדר, ניתן להבין, רצית להחמיא לי על שאני מדבר כמו אתיופי, ובו זמנית להבליט שאינך באמת מאמין שזהו מוצאי 🙂

    ואילו היית כותב רק ל" מסרו מיכה" כיצד היו מבינים שאתה מבין את שורש העניין, שזה רק "כאילו", וזאת בלי שתגלוש לסירבול מילולי מיותר?

    אז מי אני בעצם? כרגע כבר ברור שאני כותב אתיופי על תנאי.

  38. מסרו מיכה: פילסתין הגיב:

    הינה למשל כתבתי את הרשימה "פילסתין" תחת הפסדונים עדנן מחג’נה.

    לא, זה לא פרודיה, זו אמפטייה לגישתו של האחר, גם אם יריב נחוש.

    האדמה שייכת למי שעיבד אותה

    אתם מדברים על זכויות אזרח, מדינת כל אזרחיה, רוח ותרבות – בכל אלה אי אפשר לגעת.
    אנו ואבותנו ואבות אבותנו, פסענו על אדמת פלשתין, חרשנו את שדותיה, והרוינו אותם בזיעה ועבודה קשה.

    כאן בנינו בידינו את בתינו. הקושאן שלנו על הארץ הם פנינו הצרובים בשמש של פילסתין. עצי הזית, התאנים, הגפנים, הנשים והילדים שחיכו בבית באהבה לגברים שיחזרו בערב. והערבים הקרירים על הגגות, והירח והכוכבים שהיו בשמינו, שמי פילסתין. והים והחול וסירות הדייגים.

    ואתם באתם לכאן, עקשנים, זרים, וחסרי אהבה לארץ. הייתם מאוהבים בסיסמאות, באותיות, במילים, בדגלים, במצעדים. הפכתם את הפרדסים לשיכונים מכוערים. בניתם וילות חסרות נשמה במקום בתינו שנשמו את האויר הטהור של פלשתין שהפך לאדי סולר, בנזין ותחמוצות תעשיתיות. קברתם את כפרינו ורמסתם את אהבתנו מתחת לעלבון והרדיפות והפוגרומים שהוטחו בכם בארצות רחוקות.

    וכאן בפילסתין היו היהודים אחינו וגרו בתוכנו כל השנים, תחת אותם עצי זית ואותן תאנים. בגליל, בירושלים. באתם והבאתם את השנאה לפילסתין, ריח התאנה הפך לריח אבק השריפה. את הים זיהמתם, ואת הזית עקרתם, והאדם והלב הפכו לגולים על אדמתם, במחנות.

    אתם מדברים על רוח וזכויות הרשומות בספר עתיק, ואנחנו מדברים על הלב החש את האדמה שכבר אינו שם, ועל הרוח שנשבה מעל לבתינו, כפרנו וערינו שאינם עוד.

    מיכאל שרון

  39. ובכלל הגיב:

    מתברר שבאופן "מדעי" אנחנו , היהודים האשכנזים, יותר חכמים מהאתיופים האלה..http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?contrassID=1&subContrassID=5&sbSubContrassID=0&itemNo=584242

  40. ואם כבר אמפתיה… הגיב:

    אז תגובות בעברית ובאנגלית מתקבלות כאן, אבל ידיד שכתב בערבית (שפת האם שלו) אמר שההודעה אף פעם לא הופיעה. אולי בגלל שהעורך/צנזור לא יודע ערבית ולא הבין על מה ההודעה?

    הלו? זה רדיו???

  41. יורם בר-חיים הגיב:

    אם כבר כותבים מתוך אמפתיה לגישתו של האחר, כדאי לדעת ששם הארץ נכתב בערבית "פלסטין", לא פילסתין, לא פלסתין, לא פלשתין.

    יש איזורים שבהם זה מובטא כמו "פ?לסטין" אבל זה עניין אחר.

  42. ממיכאל שרון ל"בכלל" הגיב:

    אז מה, מהמחקר הזה של אוניברסיטת יוטה (עד עכשו היתה לי רק אסוסיאצייה אודות מקהלת המורמונים ועל פוליגמיה) עולה שהיהודים האשכנזים "יותר אינטליגנטים ויותר גאונים" בגלל שיש להם נשמה של מלווים בריבית?

    יוצא ש"הגניוס היהודי" זה בעצם גניוס שיילוק?

    תראה, עם ממצאים אמפיריים (נניח) לא מתווכחים ("שיעור היהודים" וכד’)

    אבל ההסבר. נו, מה התמיכה לקשר הסיבתי בין הלוואה בריבית ובין *התפתחות* אינטליגנצייה גבוהה מהממוצע? עניין ההלוואה בריבית כסיבה ל"אינטליגנצייה הגבוהה" ואולי בתוספת הרטינה שהיהודים הללו נימצאים בתקשורת ובכל מקום באופן חסר פרופורצייה, בקיצור, אינטליגנצייה זריזה של ספקולנטים, ספסרים ומלווים בריבית – אם זו לא אנטישמיות סמוייה, אז איני יודע מהי אנטישמיות.

  43. כמדומני הגיב:

    לאור זה שפלשתין היא לא מילה עברית, אפשר לכתוב אותה איך שרוצים.
    בדומה לתוניס/טוניס ולתורכיה/טורקיה.

    הואיל ומקור המילה פלשתין הוא בפלשת, ראוי בעברית לכתבה עם שין.

    אגב, אם היינו כותבים והוגים כל ארץ כפי שהוגים אותה יושביה, היינו גם הוגים אינגלנד, פראנס, הלווטיה, דויצ’לנד ואיירה.
    גם ישראל ראויה להכתב "ישראל" ולא אישראיל או יזראל. ולא "הישות הציונית המשוקצת".

  44. מיכאל: השלטת בונאפרטיזם בישראל? הגיב:

    קווים לדמותו:

    במכחול וזמר
    — קישור —

    ובשיחה בטלה בחדר האוכל ובענף הרפת
    — קישור —

  45. מיכאל: מסע לבונפרטיזם בישראל ב’ הגיב:

    איזה כותב נהדר הוא חיים ברעם.איזה ניתוח חכם ועקבי, אילו תובנות מאירות עיניים. למשל :"בישראל אין מאבק אמיתי בין מצעים פוליטיים נוגדים, אלא מלחמת תרבות על הדרך שבה אנחנו רואים את עברנו".ויחד עם זאת, לא לשון גבוהה ומופשטת עטירת ז’רגון ודלילה באינפורמציה, כזו הנהוגה בחוגי האינטלקטועאלקים, אלא דיבור הפונה גם ללב. למשל: "האם אנחנו מתחשבנים עם האיש הרע הזה "רק" בגלל שהוא, כראש ממשלה, הרס את -"

    יש להבין גם: סגנונו הוא סגנון קר. הוא מטיף למה שהוא מדמה כיעילות עיסקית אמריקנית, ושוכח כי החממה לחשיבה יעילה, יוזמת, בונה ומארגנת היא דווקא החום האנושי המעורב בתבונה. מזכיר לי את אותם מעונבים דקי גזרה קטלניים וריקים מחמלה וחום בדרום אמריקה המתרפקים על מה שנידמה להם כאמריקניזמים, בחסות ה-CIA. דווקא בסגנונו הוא נראה לי יותר מכל כבוזז ותחבולן חף מכל ערך בונה.

    — קישור —

    הילת הגאוניות שהשחצן הריק הזה ומקורביו טווים סביבו, מתעלמת מהעובדה שמדובר בשכלתנות עקרה, נעדרת כל יסוד של מורכבות יוצרת. זוהי קוויות מוחלטת, תוך כשל מובנה לשזור כמה כווני מחשבה ניבדלים לקראת מערך חדש ואפקטיבי. הדבר מזכיר לי ניתוח ארוך שהאיש העביר פעם בפרשת יעקב לוינסון, ב-1983, בו ניתח לשומעיו המתפעמים את האסטרטגייה והטקטיקות בהם נוקט וינקוט לוינסון, תוך תרחישים שונים. במהלך הניתוח היגיע טלפון: "לוינסון התאבד"…

    אגב, סודות מן המטבח, יש לשונות רעות המתעקשות לטעון שהמאמר הידוע כנגד השחיתות במעריב ("נמאס מהשחיתות") של אמנון דנקנר ומרגלית, הינו חלק ממסע משומן וממומן "כבד", שמטרתו להציג את ברק כאיש החזק שיושיע את האומה, ויעשה סדר.

    בהקשר לכך, דומה שהחל מאוגוסט 2004 יש הרתמות של חוגי הון כבדים, ביניהם כמדומני התעשיין דב לאוטמן, לקידום ברק לכיבוש השילטון בישראל, מימון כבד שניתן תחת האיצטלה של "יוצאים מעזה". אז אירגנו איזו הפגנה שלא נידרש לה תקציב רב, וכמה שילטי חוצות בזמנו, ונישאלת השאלה לאן הלך שאר הכסף, הכסף הכבד באמת?

    כך, שימו נא לב, שלקראת כיבוש השילטון, יש מזה זמן מסע להכפשת כל הדמויות המרכזיות בימין – צחי הנגבי, עוזי לנדאו, ישראל כץ ולמעשה אף דמות שם לא נישארה כברווז צולע עתורת קלון. נכון, מטבע הדברים רבים פה לא יזדהו עם הדמויות הללו, אך הוסתרה מאיתנו העובדה הפשוטה שכל ממשל במערב ממנה את אנשיו. ופעולה זאת, בה ממנים גם אנשי ימין לתפקידים בממשל, במקום גורמי האליטה של ההון הכבד יוצאי "העבודה" המרבדים את הרמות הבינוניות והגבוהות של היררכיית האדמיניסטרצייה במדינה -מוגדרת כפשע. שימו גם לב שמדובר במסע שיטתי, שמאז אוגוסט 2004 היצליח לטעת ברבים את התחושה שהליכוד, מפלגת השילטון, היא מפלגת נוכלים ועבריינים כבדים, אם לא מושחתים עד עומק נישמתם. זהו מסע לביטול הדמוקרטייה בישראל, למעשה, וחלק מהכסף מוקדש, הייתי מסתכן בספקולציה, לזריעת סכסוכים פנימיים בימין, בדיוק כמו שעשה רוברט מוגבה מזימבאווה בדרכים חשאיות ובמימון רב למפלגת האופוזיצייה הגדולה בארצו.

    יש לקרוא לילד בשמו: מדובר במסע לכינון משטר בונפרטיסטי-פאשיסטי בישראל.

    נ.ב., מניין שאב ברק, את מצח הנחושה בבחירות מאי 99 לתבוע את הקול הערבי, בשעה שהפוסטר הידוע ביותר ממסע הבחירות שלו היה תמונתו בסרבל לבן (פעולת "סבנה"), דורך על גופה של ערבי. ממש סגנון 1984 "האושר לדרוך על אויב מומת יהיה האושר היחיד"…

  46. למה לא מופיעה? הגיב:

    הנה, פה מופיעה
    — קישור —

    אפילו שיש קוראים שלא יודעים ערבית, ובניגוד לתמהונים שכותבים פה בגרמנית (ומצפים שיבינו אותם), אי אפשר לתרגם מערבית לעברית בגוגל טרנסלייטור.

    אני מבינה את רחשי ליבו של הכותב המבקש לכתוב בשפת אמו, אך בעוונותינו לא כולם יודעי ערבית, ועל מנת ליצור דיון פורה היה רצוי שזה היודע לקרוא (והוא יודע, אחרת לא היה מגיב), יכתוב בשפת הרוב.

    ואגב, גם הודעותיו באנגלית של מר לואי קוטעות את רצף הדיון, ואני מוכנה לארגן מגבית למען קניית ושליחת מקלדת עברית למר לואי, הואיל והוא משתתף קבוע הדבר כדאי.

  47. חרררדו הגיב:

    שאנחנו, הדלפונים, נארגן מגבית למר לואי??? לפי השרשורים בהודעות אחרות, הוא עו"ד אמיד למדי בצפון אמריקה, אם כבר שיתרום לנו!

    ואם זה רלבנטי בכלל, ממש לא צריך מקלדת מיוחדת בשביל עברית. כל מקלדת היא אחלה, מקסימום צריך לסמן על המקשים אותיות עבריות עם מרקר פרמננטי. אם מר לואי אמר שהבעיה היא חוסר מקלדת עברית, אז זה ממש תירוץ קלוש או חוסר ידע רציני. אם הוא צריך תמיכה טכנית, אשמח לספק זאת בתשלום מלא (עו"ד או לא???)

  48. ל"כמדומני" הגיב:

    אתה תכתוב עת המילה פלסטין איך שבא לך, פלסטין תקום ותהיה בלי קשר לזה. ההערה שלי לגבי תעתיק נכון התייחסה למי שכותב כאילו הוא פלסטיני, לא למי שנדמה לו עדיין שהוא בסכסוך בין יהודה לפלשת.

  49. מיכאל שרון: מעללי ברק הגיב:

    להלן כמה ממעלליו של ברק, אחרונים וישנים יותר.

    ברק מכריז ב-13 יוני 2004 על כוונתו לחזור לפוליטיקה הישראלית. זאת, כמובן לגמרי במקרה, לאחר שהניו-יורק-טיימס משחרר ידיעה ב-21 מרץ 2004, שלושה חודשים קודם לכן, על חקירה הניפתחת כנגד ברק בארה"ב (במסגרת חקירת תפקודם של יועצי קרנות הפנסייה וגורמים נוספים) בנושא הפסדי עתק של תאגיד זכויות הפנסייה האמריקנית. ברק יעץ לתאגיד להשקיע 125 מיליון דולר בחברת SCP שהוא אחד משותפיה הבכירים…

    הנה הידיעה בנושא, במקרה שטעיתי או לא דייקתי בדברי
    — קישור —

    ואז, 3 חודשים לאחר תחילת החקירה בארה"ב, נזכר לפתע ברק שהוא רוצה לחזור לישראל, לעסוק בפוליטיקה המקומית…

    — קישור —

    דומה שהנושא של נוכלות בשוק ההון האמריקני אינו זר לברק גם לפני שעבר לעסקים בארה"ב. שהרי ברק דרש מקלינטון עוד בשנת 2000 לפטור מממאסר את מרק ריץ’, ארכי-נוכל בשוק ההון האמריקני. ומה בדיוק ברק חב לו אישית ומפלגתית? (איזה צרור דולרים ששימן את בחירות 99 או משהו בדומה?) גם אם האיש עשה איזה שרות למדינה, כפי שטען ברק בלהט לנשיא, מה בכל זאת פשר החפזותו של ברק להגן על הנוכל? ונוכלים כידוע, אינם תמיד עושים כל דבר רק בהבעה שמימית של פטריוטיות, לפעמים גם קצת, איך לאמר, ניבזויות פרטיקולריות הקשורות לחשבונות תן וקח עם "איש חסדם".

    אבל בישראל כנראה הדברים ממוזלים למדי מבחינת האיש, שכן עדנה ארבל מורה בשנת 2003 לסגור את החקירה נגדו בנושא העמותות העלומות – עמותות ברק. וגם בנושא אי אלו בעיות מחקירת ועדת אור בנושא ארועי אוקטובר 2000. אחרים אולי יתנו את הדין, אך ברק יוצא כשר למהדרין מבחינה ציבורית להמשיך לעסוק בכל תחום ציבורי בו יחפץ.

    — קישור —

    וכמה השגות פובליציסטיות של עבדכם הנאמן ברשימה "ברק כנגד הדמוקרטייה"

    — קישור —

הגיבו לל"כמדומני"

אורך תגובה מקסימלי: 1000 תווים

הרשמה לעדכונים בדוא"ל

Subscribe via Email

מומלצים